מהו קרב קרני חיטין?
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה.
מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן.
בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, יכבוש צלאח גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים - במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. הצלבנים חלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם ובעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים המזרח תיכוני, נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך נפגעו הצלבנים. בעקבות התבוזה זו יקרא האפיפיור למסע צלב נוסף ומסע הצלב השלישי ייצא לדרכו. יהיו הצלחות מסוימות לצלבנים אבל הם לא יצליחו עוד לשוב למעמדם הקודם.
במסע הצלב השלישי ישובו אמנם ויכבשו הצלבנים מידי צלאח א-דין שטחים חשובים, בעיקר בחופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, מאז מסע הצלב הראשון ולפני אותו קרב מכריע בקרני חיטים.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים. מקרני חיטים תתחיל הנפילה של מה שהיה עד אז "הקומנדו הנוצרי", אוסף מדהים של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב ומיטיב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
היו מתים. הרי הוא, בניגוד להם, ניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית קרב קרני חיטין.
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה.
מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן.
בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, יכבוש צלאח גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים - במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. הצלבנים חלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם ובעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים המזרח תיכוני, נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך נפגעו הצלבנים. בעקבות התבוזה זו יקרא האפיפיור למסע צלב נוסף ומסע הצלב השלישי ייצא לדרכו. יהיו הצלחות מסוימות לצלבנים אבל הם לא יצליחו עוד לשוב למעמדם הקודם.
במסע הצלב השלישי ישובו אמנם ויכבשו הצלבנים מידי צלאח א-דין שטחים חשובים, בעיקר בחופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, מאז מסע הצלב הראשון ולפני אותו קרב מכריע בקרני חיטים.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים. מקרני חיטים תתחיל הנפילה של מה שהיה עד אז "הקומנדו הנוצרי", אוסף מדהים של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב ומיטיב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
היו מתים. הרי הוא, בניגוד להם, ניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית קרב קרני חיטין.
