גלי ים (Waves) נגרמים בשל הפרעות כמו רוחות, אזורי לחץ אוויר שונים ורעשי אדמה. ממש כמו שקורה כשמטילים אבן לבריכה, ההפרעות הללו מתפשטות ממקום ההפרעה למרחקים ניכרים ואלו הם הגלים.

גלי הרוח נוצרים כתוצאה מרוח קבועה בכיוון מסוים. הרוח משפיעה על פני המים ויוצרת גלים בכיוון שאליו היא נושבת. לגלי הים יש גובה ואורך-גל. קבוצת גלים בכיוונים שונים יכולים להתאחד או לגרוע ולבטל אחד את השני.

בהתקרב הגלים אל החוף הם נתקלים בקרקע הים הרדודה, מה שמקצר את אורך הגל ומגביה אותו. כך נוצרים גלי חוף הגדולים, שיכולים להיות מסוכנים לשוחים ולעתים אף גורמים לנזק בחוף ומגרשים את הרוחצים מהחוף.

בדגל שחור לא שוחים, את זה אתם זוכרים, נכון?


כך נוצרים גלים מסוגים שונים, כולל גלים בים, גלי אור וגלים בקרום כדור הארץ:

http://youtu.be/w2s2fZr8sqQ


בריכה עם גלים עצומים ומלאכותיים שנבנתה עם מערכות מכניות ליצירת גלים בנסיכות דובאיי המדברית:

http://youtu.be/PfZE6LkjjmQ?t=11s


מצגת וידאו של גלי ענק:

http://youtu.be/W9_xPlIcHPY


גל עצום עם גולש גלים עליו:

https://youtu.be/U2AFqNIGRd0


וגלים עצומים עם גולשי גלים מיומנים:

https://youtu.be/fdMrwcOMdFE

מהי הסערה? - כשמזג האוויר סוער ורוחות חזקות נושבות, מתפתחת בים סערה. הגלים יכולים להגיע בסערה לגובה של 8 מטרים, בערך כגובה בית בן 3-2 קומות!

גם רעידות אדמה וזעזועים תת-ימיים של יבשה יכולים לגרום לסערות וגלי ענק, שיכולים להפוך לגלי צונאמי הרסניים.

בעבר נמנעו הספנים מלצאת להפלגות בים בעת סערה. זה קרה כיוון שהסערות סיכנו את הספינות השטות בים ולאחר שהטביעו ספינות רבות. בהפלגות ארוכות לא הייתה ברירה לספנים והם נאלצו להתמודד עם הסכנה של סערה קשה ולא פעם האניות טבעו בה.

בנמלים עצמם נמצאו דרכים להתמודד עם סערות קשות. שוברי הגלים נבנו בנמלים רבים, מעין קירות שבנויים בים ושתפקידם למנוע מהגלים הגבוהים להגיע אל הנמל ולפגוע באניות ובכלי השיט שעוגנים בו.

ראו באאוריקה בתגית "סערות" את סוגי הסערות המוכרים בעולם.


הנה סרטון שמראה מה גורמים גלי הסערה:

http://youtu.be/UG6FhK96dBg


וכך נוצרים גלי צונאמי שגורמים הרס במדינות אסיה והמזרח הרחוק:

http://youtu.be/iMbC7CN10kM

ברבים מהנמלים בעולם ניתן לראות שוברי גלים (Breakwater). שוברי הגלים הם מעין קירות שנבנו בתוך הים. הם מונעים מהגלים הגבוהים להגיע בשעת סערה אל הנמל ולפגוע בכלי השיט שעוגנים בו.

גם הנמלים בחופי ישראל מוגנים, עוד מימי קדם, על ידי שוברי גלים. כך גם לא מעט חופים בחופי תל אביב, השומרים על קו המים מפני הגלים החזקים.


כך בונים שובר גלים:

http://youtu.be/e790797SGEA


סרטון אנימציה ללא קול שמדגים את זה:

https://youtu.be/kfgf5ZmZbGo


השכבות שיוצרות את שובר הגלים:

https://youtu.be/L7tqaG6b7qY


ומה קורה בחוף או בנמל כשאין בהם שובר גלים:

http://youtu.be/8rEXi81qjx8

צונאמי (Tsunami), ביפאנית: נחשול רעש, הם גלי ים ענקיים שמתפרצים אל החוף בעוצמה אדירה ויכולים לגרום לנזק אדיר ולהצפות של שטחים נרחבים.

הסיבות להיווצרות הצונאמי הן בדרך כלל רעידת אדמה בלב האוקיינוס, שגורמת לגלים חזקים מאוד, או מפולת תת-מימית של הר שנמצא מתחת למים.

מרגע שהם נוצרים יכולים גלי צונאמי לנוע במהירות מדהימה של כמעט 1000 קילומטרים לשעה!


איך הצונאמי נוצר? (מתורגם)

http://youtu.be/Wx9vPv-T51I


אנימציה של צונאמי:

https://youtu.be/KB-TO5kq5Aw


מהי סערת הצונאמי:

http://youtu.be/tAlwAvdxQbI


הצפה שגרם צונאמי ביפאן:

http://youtu.be/hTeQt3KmpNA?t=3s


צונאמי יכול להתרחש גם על ידי קרח או קרחון המתפשט אל החוף:

https://youtu.be/16CmziCsDPo


כאן באגם ארי (Lake Erie):

https://youtu.be/Vmqgel1QK2k


וסרטון תיעודי על הצונאמי:

https://youtu.be/7oaGUg7ik_c?long=yes

רובנו לא חווינו סערה בלב ים, כשאנחנו ניצבים על אוניה במצוקה. אבל תודות לאינטרנט אפשר היום לחוות את החוויה הכי קרובה ומפחידה לזה...

האוניה "פאסיפיק סאן קרוז" נקלעה לסערה והמצלמות אבטחה צילמו את המתרחש בחדר האוכל בכמה דקות מפחידות במיוחד..


הנה סרטון האוניה בשעת סערה:

http://youtu.be/-HVAKhtUeGs


ואוניה בים סוער:

https://youtu.be/UG6FhK96dBg

התשובה היום היא כמעט לא מוחלט. הנדסת הגשרים כיום מבטיחה עמידות רבה בתנאים קשים, כולל רעידות אדמה ואסונות טבע ולרוב יכולים הגשרים לעמוד בפני כוחות הטבע הללו.

אבל לא כך היה תמיד. בימים שבהם למדו ליצור גשרים והמהנדסים לא ידעו את כל מה שידוע היום על בניית גשרים חזקים ועמידים בפני פגעי הטבע, היה גשר שהתמוטט בגלל הרוח העזה שנשבה לידו. מדובר ב"גשר טקומה" שנפל ב-1940 בארה"ב.

הגשר נפל בגלל עוצמת הרוח וחישובים לא נכונים של ההתנגדות לרוח הזו. לא היו נפגעים בנפש מנפילת הגשר, למעט כלב שנשכח במכונית שננטשה בזמן הבריחה מהגשר הרועד.

כיום הפך הגשר לשונית מלאכותית שעליה חיים דגים ויצורי ים רבים, השונית הגדולה ביותר שיצרו בני אדם (כמובן בלי כוונה שתהיה שונית).


הנה סרטון שמראה את גשר טקומה שהתמוטט:

http://youtu.be/j-zczJXSxnw

ההוריקן היא סופה טרופית. זהו רק אחד השמות לסופה כזו. היא נקראת במקומות אחרים גם סופת טייפון או סופת ציקלון.

סופת ההוריקן פורצת תמיד מעל הים, בקיץ ובסתיו - העונות החמות. היא נובעת מאוויר חם ולח העולה מהים באזורי קו המשווה. מהאדים הללו מהים נוצרים עננים שסיבוב כדור הארץ גורם להם להסתחרר.

ההוריקנים הן הרוחות החזקות, שמהירותן מעל 120 קילומטרים לשעה. מסלולו של ההוריקן יכול להגיע למאות קילומטרים וגם רוחבו מגיע לקילומטרים רבים.

בניגוד למתחולל סביבה, עין הסערה שבמרכז סופת ההוריקן היא אזור שקט, שמזג האוויר בו לא סוער כלל. סופות הוריקן רבות נרגעות מעל לאוקינוס ואינן מגיעות ליבשה. אלה שכן מגיעות ליבשה מחוללות פעמים רבות הרס רב וקטלני.


הנה סופות ההוריקן והמידע ששואבים מהן (מתורגם):

https://youtu.be/1aXk7ZPfjL4


כך נוצרת סופת הוריקן, שיכולה להתחיל ממשחק ילדים באפריקה ולהפוך לאסון:

http://youtu.be/4f45jA5UxB0


סופת ההוריקן קטרינה, שפגעה קשות בעיר ניו-אורלינס שבארה"ב:

https://youtu.be/HbJaMWw4-2Q


תמונות של אסון הוריקן כל כך קשה, שהוא גרם לזעם ולשאלות על היחסים שבין שחורים ולבנים באמריקה:

https://youtu.be/y3xSvNOTji8


ניתוח צילומי לוויין שנעשו להוריקן קטרינה:

http://youtu.be/pg3kNvmBTgo


והסבר על ההוריקן ודרך היווצרותו (עברית):

https://youtu.be/QekCAeVQWjg?long=yes

בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.

המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.

במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.

מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.


#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.

האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.

כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.

בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.


#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.

כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.

קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.

ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.

התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.


#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.

למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.

משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.

עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.


הנה עונת המונסון:

https://youtu.be/FcURDmVPpkw


הרצאת וידאו על עונת המונסון:

https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg


סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:

https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes


סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:

https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes

הצונאמי מתרחש לרוב בגלל רעידת אדמה בקרקע הים, מפולת תת-ימית או בגלל מפולת מהיבשה שליד הים.

גם פגיעת מטאור גדול עלולה ליצור צונאמי, אבל זה אירוע נדיר ביותר, שמתרחש אחת לדורות רבים.

כל הגורמים הללו מייצרים גל עצום של מים, שמתקדם במהירות עצומה של 6 קילומטרים לשנייה. הגל הזה מייצר הרס רב ונוטל חיים של אלפי אנשים רבים.

חלק מהחוקרים סבורים שסיפור המבול התנכ"י מקורו בצונאמי גדול שהתרחש במסופוטמיה בעת העתיקה.


כך נוצר הצונאמי (מתורגם):

https://youtu.be/Wx9vPv-T51I


היווצרות צונאמי אפשרית בשל מפולת הרים:

https://youtu.be/H5Fwzk8WN6E


צונאמי שנוצר מרעידת אדמה כתוצאה מהתנגשות לוחות כדור הארץ:

https://youtu.be/chbbiSCczB8


וצונמי שהוא תוצאה של פגיעת אסטרואיד בים:

https://youtu.be/6eCZG0vCqy4