שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הסקייטבורד?
סקייטבורד (Skateboard) הוא מתקן גלישה שמורכב מלוח עץ צר עם שני זוגות גלגלים המחוברים אליו. הסקייטבורד הוא המצאה של גולשי גלים מקליפורניה. לא יודע מי המציא אותו ואיש לא הרוויח מאחד המתקנים או הצעצועים המצליחים בהיסטוריה. כללית, ידוע שהסקייטבורד הראשון נבנה בתחילת שנות ה-50 כשלכמה מאותם גולשים נמאס לסחוב את הגלשן שלהם אל החוף. הם הלבישו גלגלים שפירקו מגלגיליות ישנות על הגלשן שלהם ונסעו עליהם אל החוף. היו מי שראו והתקנאו בהם ודי מהר הם הבינו שזו דרך לגלוש אפילו ללא גלים וללא ים. הם הקטינו את הלוח שהותקן על הגלגלים והסקייטבורד נולד.
די מהר הפך הסקייטבורד לסגנון חיים, המכירות עלו במהירות והוא הפך לתעשיית ענק משגשגת. הגלגלים הלכו ושופרו והמכשיר החל להיות מהיר ומרגש. די מהר החלו לקיים גם תחרויות של גולשים ואליפויות, שהתנהלו כמו תחרויות ספורט לכל דבר. אחר כך חלה ירידה בפופולאריות שלו, אבל בשנות ה-70 חזר הסקייטבורד בגדול, כשהוא משוכלל יותר ומצויד בגלגלים משופרים, שאפשרו גלישה מהירה, קופצנית ונועזת במיוחד. סגנון הרכיבה המטורף שאימצו להם הגולשים החדשים חיבר אותם לתרבות הפאנק והם הפכו למגניבים של שנות ה-80 ואילך.
הסקייטבורד, אגב האקדמיה ללשון עברית עברתה אותו לגַּלְגֶּשֶׁת, הפך מאז להיט גדול אצל בני נוער. ברחובות הערים הגדולות מככבים סקייטרים נועזים, בני הנוער שגולשים על הסקייטבורד, אם בגלישה במשטחי הגלישה שבפארקים ואם ברחובות הערים, בקפיצות על המדרגות בירידה, או על מעקות ומדרכות משופעות.
הגלישה בסקייטבורד נפוצה כיום בקרב צעירים העוסקים בו כספורט אתגרי לכל דבר. רבים מהסקייטרים הצעירים הללו חולמים על רכיבה מקצועית שתפרנס אותם, בתחרויות, פרסומות וסרטים.
הנה סקייטר מכור (עברית):
https://youtu.be/bmAhn2ljJ70
חבורות מיומנות בטירוף:
https://youtu.be/S-AzdRko09s
גם בנות הן מעולות בסקייטבורד:
מעולות? - הנה סקיי בראון - הילדה שלא תאומן (עברית):
https://youtu.be/a10VA2eSp6Q
כבר בגיל 8 היא הדגימה מה אפשר לעשות כשמוכשרים ומתאמנים:
https://youtu.be/oYZuJ1cMUNM
וכשכוח הכבידה לא עובד רגיל אז הסקייטבורד עושה בעיות...
https://youtu.be/Z0nHSMM_69w
הסקייטבורד החשמלי:
https://youtu.be/Gka-FXoU5-g
גלישה שלא תאומן על לולאת ספירלה:
https://youtu.be/gaf8zHp-iaY
וסרט תיעודי קצר על האלופים של הסקייטבורד ומאיפה הם באים:
https://youtu.be/nPuEU16P3zg?long=yes
מה זה פארקור?
פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.
אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.
מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.
את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.
מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".
יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".
אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.
הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):
https://youtu.be/1fqCBWDV2uw
פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:
http://youtu.be/NX7QNWEGcNI
פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:
http://youtu.be/jPhuefvauuk
היום גם רובוטים עושים פארקור:
https://youtu.be/tF4DML7FIWk
וחיוך עם פספוסי פרקור:
http://youtu.be/TaXjUaaHCPY
למה ההליכה ברגל טובה לבריאות?
פעילות גופנית וספורט הם דברים חשובים לבריאותנו. החוקרים הגיעו למסקנה ש-10,000 צעדים ביום הם מה שאנשים מבוגרים צריכים ללכת כדי לא לעלות במשקל, אבל ילדים אינם צריכים לשמור על המשקל אלא על הבריאות.
כשאנו הולכים ברגל, אנו מחזקים את גופנו ושומרים עליו חיוני ונמרץ. אנו גם שומרים על עצמנו מלהפוך לילדים כבדים שכל היום רובצים מול הטלוויזיה. העיקר זו הבריאות והליכה ברגל היא מאד בריאה.
על חשיבותה של ההליכה לגוף ולנפש (עברית):
http://youtu.be/KqweUdh4q4k
על ענף הספורט האולימפי הזה:
https://youtu.be/W1sxFgTUbWo
ותכנית חינוכית על הליכה כספורט (עברית):
https://youtu.be/fzo0cX2QOeo?long=yes
איך ריצת כושר תורמת לבריאות?
ריצת כושר, או ג'וגינג (Jogging), היא דרך נהדרת לעשות פעילות גופנית אירובית בספורט זמין ואפשרי בכל מקום. לרוץ הרי אפשר בלי מגבלה של ציוד מיוחד, שעות פתיחה של חדר כושר או יכולות מיוחדות.
אנשים שמתחילים לרוץ ממשיכים לעשות זאת באופן סדיר, בעיקר כי הם התרגלו לצפות לאנדורפינים ולהשתוקק לנוירוכימיקלים שהפעילות הזו משחררת בגוף.
גם פסיכולוגית יש תמורה לריצה. כ-70% מהרצים או העושים פעילות גופנית מעידים שהפעילות הגופנית מייצרת אצלם תחושה של ניצחון משיפור ההישגים שלהם ותחושת "הישג", שמייצרת הרגל.
כל אדם שלא סובל מבעיות רפואיות מיוחדות, כמו עודף משקל או גיל מבוגר מדי, בעיקר בשל סיכוני נפילה, יכול ואפילו מומלץ לו לבחור בריצה כפעילות גופנית מועדפת. אגב, החלופה האירובית המומלצת לריצה תהיה הליכה.
פיזית, מאמץ הריצה מפעיל הרבה יותר את שרירי הגוף השונים מאשר פעילויות אירוביות כמו שחייה, דיווש על אופניים או אימון מדרגות.
הדופק בריצה גבוה משמעותית מזה שבפעילויות אירוביות אחרות, מה שהופך את הריצה ליעילה מאוד לשיפור הכושר הגופני, שריפת קלוריות מוגברת והשגת מראה הגוף.
אצל אנשים בריאים ובעלי יחס משקל מאוזן, שריפת הקלוריות בריצה תשפר את סיבולת הלב-ריאה טוב יותר מפעילויות ספורט אחרות. בכך היא תורמת לשיפור בלחץ הדם, כולסטרול ומדדים בריאותיים נוספים. אפילו הנחירות יקטנו, במיוחד עם שמירה על משקל נכון שתתווסף לריצה.
כובד משקל לעומת זאת, אפילו קטן, לא הולך ביחד עם אימוני ריצה. הסיבה היא שנחיתת כפות הרגליים על הקרקע בריצה מפעילה על הרגליים עומס שהוא גבוה פי שלושה מפעילויות ספורט אחרות, פעילויות שבהן אין ניתוק של כף הרגל מהקרקע.
הנה ריצת הכושר:
https://youtu.be/bZmF-VBSMd8
ג'וגינג בניו יורק:
https://youtu.be/OV9P1Sh_KL8
ואלה שרצים למרחקים מטורפים (עברית):
https://youtu.be/PqKLVfgPxIo?long=yes
מהם הסקייטים או הגלגיליות?
הגלגיליות המודרניות, שבאנגלית נקראים רולר סקייטס (Roller Skates), הם מעין נעליים שבתחתיתן מותקנים גלגלים.
באמצעות הגלגיליות ניתן להחליק על משטחים חלקים, כמו מדרכה או רצפה של אולם החלקה.
הגלגיליות הן אבולוציה של ה"סקטים" (Skates), נעלי גלגלים שגלגליהם היו מסודרים בשני טורים, בתחתית הסקייטים ואפשרו החלקה נוחה ויציבה מאוד.
בעבר הגלגיליות, או ה"סקטים", הולבשו ונשרכו על הנעליים הרגילות של המחליק.
אותם "סקטים", שנקראים אצלנו גם סקייטים או רולר סקייטים, הם פחות פופולריים היום, בעיקר בשל הפופולריות של הסקייטבורד והרולר בליידס, המהירים וגמישים מהם.
ה"סקטים" נולדו איפה שהוא במאה ה-18. רק ב-1819 רשם אותם ממציא צרפתי כפטנט. בדומה לגלגיליות המודרניות, הסקטים או הגלגיליות הללו הכילו 4 גלגלים שסודרו בשתי שורות.
אותן גלגיליות ראשונות היו קשות לתמרון ולקח זמן עד שהן התפתחו והמחליקים יכולים היו לעשות בהן פעולות מתבקשות ועדיין בטיחותיות, כמו סיבוב ופנייה. תרם לכך ממציא מניו יורק, שפיתח ב-1863, גלגיליות שארבעת הגלגלים בהן יכולים היו להסתובב בחופשיות ולהגיב לתנועות ולפניות שעשה המחליק.
בזכות מערכת הגלגלים החדשה הפכה ההחלקה על סקטים בטוחה יותר וילדים יכולים היו להחליק בקלות רבה מבעבר.
כך הפכה ההחלקה על סקטים לפעילות פנאי נפוצה ופופולרית. ההחלקה על הגלגיליות הפכה גם פשוטה ובטוחה מאי-פעם, תודות לשלל פיתוחים נוספים. במיוחד תרם לכך הפיתוח של מעצור פשוט בקצה הגלגילית, שסיפק בלימה חלקה ופשוטה ושיפר את הבטיחות באופן משמעותי.
כיום נפוץ במיוחד ה"רולר סקייט" (Roller Skate). השוני הבולט בו הוא סידור הגלגלים, אבל אם פעם הסקייטים היו מתקני החלקה שהולבשו על הנעל, ה"רולר סקייט" של היום הוא בעצם נעל שבתחתיתה שלה מותקנים הגלגלים.
הנה קבוצת בנות שמתמחות בגלישה על סקייטים:
https://youtu.be/EERdJdlUP0M
בחוף וניס אפשר לעשות דברים נהדרים גם עם סקטים:
https://youtu.be/AyEvBqxhiWw?t=23s
וירטואוז רולר סקטים בהופעה:
https://youtu.be/g2JS0MnY-nI
תנועה על סקטים בלוס אלמוס:
https://youtu.be/MFkqGTkLv94
ובלוגרית שמחליטה לחקור מהם הסקייטים:
https://youtu.be/ajf-sK-uOGU?long=yes
מה הסיפור של הרולר בליידס?
רולר בליידס (Roller blades), בעברית "גלגיליות להב", הם נעליים על גלגלים. השם הנפוץ כיום בישראל הוא פשוט "רולר".
הרולר בליידס החליפו את הגלגיליות, שבאנגלית נקראים רולר סקייט (Roller Skate) או פשוט "סקטים", שהיו מעין נעליים עם גלגלים בבסיס, שבאמצעותן ניתן להחליק על משטחים חלקים.
להבדיל מה"סקטים", שהם גלגיליות עם גלגלים המסודרים בשני טורים, ברולרבליידס מותקנים הגלגלים בטור עורפי. העיצוב החדש הזה הוא אמנם מאתגר יותר מבחינת שמירה על שיווי המשקל, אבל מנגד מאפשר למחליקים תנועה מהירה הרבה יותר.
#תולדות ה"רולר בליידס"
גלגיליות הלהב נולדו איפה שהוא במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20. יתרונות המהירות והאתגר ש גלגיליות הללו הפכו אותן עם הזמן וירידת המחירים ללהיט ענק.
עשור אחר כך, בשנות ה-70, התלהבו חובבי הוקי קרח ממינסוטה מה"רולר בליידס" ופיתחו גרסה של הוקי קרח לקיץ. הם החליפו את מחליקי הקרח ב"רולר בליידס" ויצרו ספורט חדש ועצמאי שזכה לשם הלא מפתיע "הוקי רולר".
עם הזמן התלהבו עוד חובבי ספורט מענפים שונים והחלו לשלב את גלגיליות הלהב בהם. כך נולדה ההחלקה הקבוצתית ב"רולר בליידס", התפתחה סצנה מרהיבה של החלקה אמנותית הגלגיליות להב וכמובן גם מרוצי "רולר בליידס" מסעירים.
מההחלקה הקבוצתית התפתחה עם הזמן גם גרסה יותר אתגרית של "החלקה אגרסיבית". היא מאפשרת למחליקים לבצע להטוטים שונים שמזכירים פארקור, באמצעות רולרים עם מרווחים מוגדלים בין הגלגלים.
לאור יתרונות ה"רולר בליידס" הללו, המייצרים מהירות גדולה ואתגר לשיווי המשקל והיכולת של המחליקים, קשה להתפלא שמיומנויות ההחלקה של גולשי ה"רולר בליידס" הגיעו לרמות מטורפות. בעולם מתקיימות כיום לא מעט אליפויות לאומיות ובינלאומיות של "רולר בליידס" והרמה שמוצגת בהן היא גבוהה במיוחד.
הנה תרגילי רולר בליידס מדהימים:
https://youtu.be/Dp3cPCOJSws
ילדת הרולר בליידס המופלאה סופיה בוגדנובה:
https://youtu.be/g4l9gV5TCU4
מחליקים בשנגחאי:
https://youtu.be/DbH0_xqR26c
גולשת מיומנת מברצלונה על רולר בליידס סגולים:
https://youtu.be/qJBEMesn4_M
החלקה מהירה ברולר בליידס מגניבים:
https://youtu.be/vk8LyEaK6Ws
מה זה טאי צ'י?
ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).
מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.
קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.
ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.
אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.
באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.
התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.
טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.
הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.
כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.
ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".
הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:
https://youtu.be/skj69i5usgI
סודות הטאי צ'י:
https://youtu.be/trFU9pOJCOY
קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:
http://youtu.be/x9nv8kubfGI
רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:
https://youtu.be/4VNw8tM7MYE
איך נולד הפארקור?
הפארקור, אותה אמנות דילוגים מסוכנת ונועזת, הפך כבר מזמן לאחד מסוגי הספורט הלא תחרותי והאורבני, כלומר עירוני, הפופולריים ביותר בקרב צעירים.
ראשונים פיתחו את הפארקור שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל. זה היה בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפיתח הקומנדו של צבא צרפת. בתרגילים המקוריים נדרשו חיילי הקומנדו לעבור מסלולים קשים, במהירות, יעילות ועם יכולות גופניות כדוגמת טיפוס והתמודדות עם גבהים, זריזות, תגובה מהירה והרבה גמישות.
אבל את הפארקור החל, לפחות רעיונית, ג'ורג' הברט, מורה צרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את המילה הצרפתית "פארקור" הציע האיש מהמשמעות של "מסלול מכשולים". ממנה גם נגזרו ה"טראקור" (traceur) הגברי וה"טראקוס" (traceuse) הנשי, למי שעושים פארקור. שני פעלים בצרפתית שמשמעותם "סולל דרך" ו"סוללת דרך".
הברט קיבל השראה משבטי ילידים באפריקה, אותם פגש כשטייל ביבשת השחורה. מהם הוא הגה רעיון לשיטה אתלטית שתביא את החיילים לגמישות, סיבולת וזריזות שיעניקו להם יתרון בקרב, תוך שילוב עם תכונות אופי כמו אומץ ואלטרואיזם, נתינה ונדיבות לחבריהם.
ג'ורג' הברט פיתח בשיטתו שלושה כישורים הכרחיים - כושר גופני מעולה, במיוחד בשרירים ובנשימה, אנרגיה, המתבטאת בכוח רצון ואומץ, ומוסר, שיבוא לידי ביטוי בכבוד ובסיוע לחברים.
בהמשך הגיעו ריימונד בל, בן לחייל בוויטנאם ולאם מקומית, שיצר מסלול מתקדם לפיתוח היכולות הפיזיות שלו, ואחריו בנו, דויד בל, מי שרואים בו את מייסד הפארקור הרשמי.
דויד הקים סביבו קבוצה עם השם "יאמאקאסי", בצרפתית "אנרגיה גבוהה". חבריה העמידו את עצמם במבחנים קשים, פיזית ולא פחות מכך נפשית. חבריה, הטראקוריסטים הראשונים, ישנו על הרצפה ללא שמיכות, התאמנו בלי מים ואוכל ולהתלונן היה אסור.
במשך הזמן הקבוצה הלכה וגדלה, כשהמוטו נשאר - צניעות מרבית וללא התנשאות על "טראקוריסטים" חדשים.
בשנת 1997, הקבוצה מופיעה בטלוויזיה הצרפתית והפארקור צובר פופולריות רבה. בהמשך מופיעים החברים הוזמנה בסרטו של לוק בסון "טקסי 2" משנת 2000. ההצלחה מובילה לסרט שלם שהוא עושה עליהם ונותן לו את שם הקבוצה "יאמאקאסי".
מכאן עוזב דויד בל ביחד עם סבסטיאן פוקן שותפו את הקבוצה והם מקדישים את כל זמנם לפיתוח הפארקור, ההופך בהדרגה מאוד פופולרי.
מהמרדף בסרט הג'יימס בונד "קזינו רויאל", דרך טום הולנד בתור ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", הפארקור משתלב בלא מעט סרטי אקשן ולא מעט במאים בז'אנר משלבים "טראקוריסטים" לפעלולים בסרטיהם.
גם במשחקי מחשב מבוססי אקשן הוא משתלב היטב. אם זה במשחקי Assassin's Creed ואם בסדרת Mirror's Edge, שפותחה כולה בהשראת הפארקור.
יש אפילו צבאות וחילות בצבא שמטמיעים כיום בחיילים קרביים יכולות פארקור, בכדי להעניק להם כישורי הישרדות בשדה הקרב המשתנה.
אגב, כשתקדיש רשת MTV לפארקור בשנת 2009 את תחרות הריאליטי "אתגר הפארקור האולטימטיבי", כבר ברור שהספורט השולי ו"אימת ההורים" כבר נכנס לזרם המרכזי ולתרבות הפופולרית בעולם והוא לא עומד להיעלם כל כך מהר.
הנה תולדות התחום, שמתחיל עם ריימונד בל הצרפתי שבא מווייטנאם ובנו דיוויד בל:
https://youtu.be/yY8Tcx_MrQQ
מצגת על התפתחות הפארקור:
https://youtu.be/22VDwJy2F10
דיוויד בל, מייסד הפארקור:
https://youtu.be/JUeHrPazTtY
וג'ורג' הבר שעוד בתחילת המאה נתן השראה לריימונד ולראשוני התחום:
https://youtu.be/WzTPd6RLfCA
וההיסטוריה של הפארקור באנימציה:
https://youtu.be/X7Uqm-8hDHY
מהו חישוק ההולה הופ?
שנה אחת בלבד היה הצעצוע הזה הדבר הכי לוהט באמריקה. אבל השנה הזו שבין 1958 ל-1959, לא נשכחה שם כל כך מהר. היא הייתה השנה שלו.
כי לצעצוע הזה קראו הוּלָה הוּפ (Hula hoop) והוא היה הדבר הכי מדליק בסביבה ושגעון שתפס אומה שלמה. ההולה הופ הפך אז לאופנה וטרנד מטורפים.
לידתו של ההולה הופ מקורה מצעצוע שבטי של האבוריג'ינים באוסטרליה. במשך מאות שנים שימש חישוק למשחק אצל האבוריג'ינים. הם נהגו להכינו מבמבוק ושיחקו בו ללא הפסקה.
מי שהביא את ההולה הופ לאמריקה היה ברנש בשם ארתור "ספאד" מלין, שבעבר כבר הביא אליה את משחק ה"פריסבי" הפופולארי, מעין צלחת מעופפת שנמכרה בהצלחה מרובה והתאימה לעידן בו נושא הצלחות המעופפות היה בכותרות.
אבל עכשיו הוא משווק מוצר חדש והייתה זו אשתו של ארתור, סוזי מלין, שהייתה לסוכנת המכירות של ההולה הופ. סוזי עברה מעיר לעיר והדגימה לאנשים איך לנענע את הגוף כדי לסובב את חישוק ה"הולההופ" מבלי שיפול.
שלא כמו בשיווק ה"פריסבי", ההצלחה לא הייתה גדולה בהתחלה. רק אחרי כ-4 שנים תפס השיגעון את ארה"ב.אמריקה נכבשה על ידי הטרנד החדש וכ-25 מיליון חישוקי הולה הופ נמכרו בה.
אגב, בשנים האחרונות עשה טרנד ההולה הופ קאמבק מסוים. זה קרה כשהחלו למכור אותו כשיטת כושר. אוהבי הכושר, בעיקר נשים, השתכנעו שזו דרך נהדרת לייצר פעילות גופנית נעימה ומשעשעת. מתאמני ההולה הופ הללו מכנים את עצמם "מחשקים" ופעם בשנה הם אפילו מקיימים פסטיבל לקהילת סיבובי ההולה הופ.
הנה הסיפור הקולנועי והבדוי על הצלחת ההולה הופ. מהסרט "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן:
https://youtu.be/Ng3XHPdexNM
ריקוד עם חישוק ההולה הופ:
https://youtu.be/j46ll2_jR7k
עוד רקדנית מדהימה עם הולה הופ:
https://youtu.be/V-AO7XNkUFw
כנס ופסטיבל המחשקים בישראל:
https://youtu.be/RO6C9eXSvY8
זה מה שקורה כשמחברים לו תאורה:
https://youtu.be/BaJwohtZMtA
בנות טיפחו איתו פעם את תרבות הגוף:
https://youtu.be/h0CKlkqIrLU
להטוטנים עושים איתו פלאים:
https://youtu.be/Oya9LWABkf4
גם כאן:
https://youtu.be/ktYgm8bRK-g
מחול:
https://youtu.be/xGE2hYiUKvo
וגם בטלוויזיה:
https://youtu.be/tb-fLVkfx7c
סקייטבורד (Skateboard) הוא מתקן גלישה שמורכב מלוח עץ צר עם שני זוגות גלגלים המחוברים אליו. הסקייטבורד הוא המצאה של גולשי גלים מקליפורניה. לא יודע מי המציא אותו ואיש לא הרוויח מאחד המתקנים או הצעצועים המצליחים בהיסטוריה. כללית, ידוע שהסקייטבורד הראשון נבנה בתחילת שנות ה-50 כשלכמה מאותם גולשים נמאס לסחוב את הגלשן שלהם אל החוף. הם הלבישו גלגלים שפירקו מגלגיליות ישנות על הגלשן שלהם ונסעו עליהם אל החוף. היו מי שראו והתקנאו בהם ודי מהר הם הבינו שזו דרך לגלוש אפילו ללא גלים וללא ים. הם הקטינו את הלוח שהותקן על הגלגלים והסקייטבורד נולד.
די מהר הפך הסקייטבורד לסגנון חיים, המכירות עלו במהירות והוא הפך לתעשיית ענק משגשגת. הגלגלים הלכו ושופרו והמכשיר החל להיות מהיר ומרגש. די מהר החלו לקיים גם תחרויות של גולשים ואליפויות, שהתנהלו כמו תחרויות ספורט לכל דבר. אחר כך חלה ירידה בפופולאריות שלו, אבל בשנות ה-70 חזר הסקייטבורד בגדול, כשהוא משוכלל יותר ומצויד בגלגלים משופרים, שאפשרו גלישה מהירה, קופצנית ונועזת במיוחד. סגנון הרכיבה המטורף שאימצו להם הגולשים החדשים חיבר אותם לתרבות הפאנק והם הפכו למגניבים של שנות ה-80 ואילך.
הסקייטבורד, אגב האקדמיה ללשון עברית עברתה אותו לגַּלְגֶּשֶׁת, הפך מאז להיט גדול אצל בני נוער. ברחובות הערים הגדולות מככבים סקייטרים נועזים, בני הנוער שגולשים על הסקייטבורד, אם בגלישה במשטחי הגלישה שבפארקים ואם ברחובות הערים, בקפיצות על המדרגות בירידה, או על מעקות ומדרכות משופעות.
הגלישה בסקייטבורד נפוצה כיום בקרב צעירים העוסקים בו כספורט אתגרי לכל דבר. רבים מהסקייטרים הצעירים הללו חולמים על רכיבה מקצועית שתפרנס אותם, בתחרויות, פרסומות וסרטים.
הנה סקייטר מכור (עברית):
https://youtu.be/bmAhn2ljJ70
חבורות מיומנות בטירוף:
https://youtu.be/S-AzdRko09s
גם בנות הן מעולות בסקייטבורד:
מעולות? - הנה סקיי בראון - הילדה שלא תאומן (עברית):
https://youtu.be/a10VA2eSp6Q
כבר בגיל 8 היא הדגימה מה אפשר לעשות כשמוכשרים ומתאמנים:
https://youtu.be/oYZuJ1cMUNM
וכשכוח הכבידה לא עובד רגיל אז הסקייטבורד עושה בעיות...
https://youtu.be/Z0nHSMM_69w
הסקייטבורד החשמלי:
https://youtu.be/Gka-FXoU5-g
גלישה שלא תאומן על לולאת ספירלה:
https://youtu.be/gaf8zHp-iaY
וסרט תיעודי קצר על האלופים של הסקייטבורד ומאיפה הם באים:
https://youtu.be/nPuEU16P3zg?long=yes
פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.
אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.
מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.
את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.
מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".
יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".
אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.
הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):
https://youtu.be/1fqCBWDV2uw
פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:
http://youtu.be/NX7QNWEGcNI
פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:
http://youtu.be/jPhuefvauuk
היום גם רובוטים עושים פארקור:
https://youtu.be/tF4DML7FIWk
וחיוך עם פספוסי פרקור:
http://youtu.be/TaXjUaaHCPY
פעילות גופנית וספורט הם דברים חשובים לבריאותנו. החוקרים הגיעו למסקנה ש-10,000 צעדים ביום הם מה שאנשים מבוגרים צריכים ללכת כדי לא לעלות במשקל, אבל ילדים אינם צריכים לשמור על המשקל אלא על הבריאות.
כשאנו הולכים ברגל, אנו מחזקים את גופנו ושומרים עליו חיוני ונמרץ. אנו גם שומרים על עצמנו מלהפוך לילדים כבדים שכל היום רובצים מול הטלוויזיה. העיקר זו הבריאות והליכה ברגל היא מאד בריאה.
על חשיבותה של ההליכה לגוף ולנפש (עברית):
http://youtu.be/KqweUdh4q4k
על ענף הספורט האולימפי הזה:
https://youtu.be/W1sxFgTUbWo
ותכנית חינוכית על הליכה כספורט (עברית):
https://youtu.be/fzo0cX2QOeo?long=yes
ריצת כושר, או ג'וגינג (Jogging), היא דרך נהדרת לעשות פעילות גופנית אירובית בספורט זמין ואפשרי בכל מקום. לרוץ הרי אפשר בלי מגבלה של ציוד מיוחד, שעות פתיחה של חדר כושר או יכולות מיוחדות.
אנשים שמתחילים לרוץ ממשיכים לעשות זאת באופן סדיר, בעיקר כי הם התרגלו לצפות לאנדורפינים ולהשתוקק לנוירוכימיקלים שהפעילות הזו משחררת בגוף.
גם פסיכולוגית יש תמורה לריצה. כ-70% מהרצים או העושים פעילות גופנית מעידים שהפעילות הגופנית מייצרת אצלם תחושה של ניצחון משיפור ההישגים שלהם ותחושת "הישג", שמייצרת הרגל.
כל אדם שלא סובל מבעיות רפואיות מיוחדות, כמו עודף משקל או גיל מבוגר מדי, בעיקר בשל סיכוני נפילה, יכול ואפילו מומלץ לו לבחור בריצה כפעילות גופנית מועדפת. אגב, החלופה האירובית המומלצת לריצה תהיה הליכה.
פיזית, מאמץ הריצה מפעיל הרבה יותר את שרירי הגוף השונים מאשר פעילויות אירוביות כמו שחייה, דיווש על אופניים או אימון מדרגות.
הדופק בריצה גבוה משמעותית מזה שבפעילויות אירוביות אחרות, מה שהופך את הריצה ליעילה מאוד לשיפור הכושר הגופני, שריפת קלוריות מוגברת והשגת מראה הגוף.
אצל אנשים בריאים ובעלי יחס משקל מאוזן, שריפת הקלוריות בריצה תשפר את סיבולת הלב-ריאה טוב יותר מפעילויות ספורט אחרות. בכך היא תורמת לשיפור בלחץ הדם, כולסטרול ומדדים בריאותיים נוספים. אפילו הנחירות יקטנו, במיוחד עם שמירה על משקל נכון שתתווסף לריצה.
כובד משקל לעומת זאת, אפילו קטן, לא הולך ביחד עם אימוני ריצה. הסיבה היא שנחיתת כפות הרגליים על הקרקע בריצה מפעילה על הרגליים עומס שהוא גבוה פי שלושה מפעילויות ספורט אחרות, פעילויות שבהן אין ניתוק של כף הרגל מהקרקע.
הנה ריצת הכושר:
https://youtu.be/bZmF-VBSMd8
ג'וגינג בניו יורק:
https://youtu.be/OV9P1Sh_KL8
ואלה שרצים למרחקים מטורפים (עברית):
https://youtu.be/PqKLVfgPxIo?long=yes
ספורט רחוב
הגלגיליות המודרניות, שבאנגלית נקראים רולר סקייטס (Roller Skates), הם מעין נעליים שבתחתיתן מותקנים גלגלים.
באמצעות הגלגיליות ניתן להחליק על משטחים חלקים, כמו מדרכה או רצפה של אולם החלקה.
הגלגיליות הן אבולוציה של ה"סקטים" (Skates), נעלי גלגלים שגלגליהם היו מסודרים בשני טורים, בתחתית הסקייטים ואפשרו החלקה נוחה ויציבה מאוד.
בעבר הגלגיליות, או ה"סקטים", הולבשו ונשרכו על הנעליים הרגילות של המחליק.
אותם "סקטים", שנקראים אצלנו גם סקייטים או רולר סקייטים, הם פחות פופולריים היום, בעיקר בשל הפופולריות של הסקייטבורד והרולר בליידס, המהירים וגמישים מהם.
ה"סקטים" נולדו איפה שהוא במאה ה-18. רק ב-1819 רשם אותם ממציא צרפתי כפטנט. בדומה לגלגיליות המודרניות, הסקטים או הגלגיליות הללו הכילו 4 גלגלים שסודרו בשתי שורות.
אותן גלגיליות ראשונות היו קשות לתמרון ולקח זמן עד שהן התפתחו והמחליקים יכולים היו לעשות בהן פעולות מתבקשות ועדיין בטיחותיות, כמו סיבוב ופנייה. תרם לכך ממציא מניו יורק, שפיתח ב-1863, גלגיליות שארבעת הגלגלים בהן יכולים היו להסתובב בחופשיות ולהגיב לתנועות ולפניות שעשה המחליק.
בזכות מערכת הגלגלים החדשה הפכה ההחלקה על סקטים בטוחה יותר וילדים יכולים היו להחליק בקלות רבה מבעבר.
כך הפכה ההחלקה על סקטים לפעילות פנאי נפוצה ופופולרית. ההחלקה על הגלגיליות הפכה גם פשוטה ובטוחה מאי-פעם, תודות לשלל פיתוחים נוספים. במיוחד תרם לכך הפיתוח של מעצור פשוט בקצה הגלגילית, שסיפק בלימה חלקה ופשוטה ושיפר את הבטיחות באופן משמעותי.
כיום נפוץ במיוחד ה"רולר סקייט" (Roller Skate). השוני הבולט בו הוא סידור הגלגלים, אבל אם פעם הסקייטים היו מתקני החלקה שהולבשו על הנעל, ה"רולר סקייט" של היום הוא בעצם נעל שבתחתיתה שלה מותקנים הגלגלים.
הנה קבוצת בנות שמתמחות בגלישה על סקייטים:
https://youtu.be/EERdJdlUP0M
בחוף וניס אפשר לעשות דברים נהדרים גם עם סקטים:
https://youtu.be/AyEvBqxhiWw?t=23s
וירטואוז רולר סקטים בהופעה:
https://youtu.be/g2JS0MnY-nI
תנועה על סקטים בלוס אלמוס:
https://youtu.be/MFkqGTkLv94
ובלוגרית שמחליטה לחקור מהם הסקייטים:
https://youtu.be/ajf-sK-uOGU?long=yes
רולר בליידס (Roller blades), בעברית "גלגיליות להב", הם נעליים על גלגלים. השם הנפוץ כיום בישראל הוא פשוט "רולר".
הרולר בליידס החליפו את הגלגיליות, שבאנגלית נקראים רולר סקייט (Roller Skate) או פשוט "סקטים", שהיו מעין נעליים עם גלגלים בבסיס, שבאמצעותן ניתן להחליק על משטחים חלקים.
להבדיל מה"סקטים", שהם גלגיליות עם גלגלים המסודרים בשני טורים, ברולרבליידס מותקנים הגלגלים בטור עורפי. העיצוב החדש הזה הוא אמנם מאתגר יותר מבחינת שמירה על שיווי המשקל, אבל מנגד מאפשר למחליקים תנועה מהירה הרבה יותר.
#תולדות ה"רולר בליידס"
גלגיליות הלהב נולדו איפה שהוא במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20. יתרונות המהירות והאתגר ש גלגיליות הללו הפכו אותן עם הזמן וירידת המחירים ללהיט ענק.
עשור אחר כך, בשנות ה-70, התלהבו חובבי הוקי קרח ממינסוטה מה"רולר בליידס" ופיתחו גרסה של הוקי קרח לקיץ. הם החליפו את מחליקי הקרח ב"רולר בליידס" ויצרו ספורט חדש ועצמאי שזכה לשם הלא מפתיע "הוקי רולר".
עם הזמן התלהבו עוד חובבי ספורט מענפים שונים והחלו לשלב את גלגיליות הלהב בהם. כך נולדה ההחלקה הקבוצתית ב"רולר בליידס", התפתחה סצנה מרהיבה של החלקה אמנותית הגלגיליות להב וכמובן גם מרוצי "רולר בליידס" מסעירים.
מההחלקה הקבוצתית התפתחה עם הזמן גם גרסה יותר אתגרית של "החלקה אגרסיבית". היא מאפשרת למחליקים לבצע להטוטים שונים שמזכירים פארקור, באמצעות רולרים עם מרווחים מוגדלים בין הגלגלים.
לאור יתרונות ה"רולר בליידס" הללו, המייצרים מהירות גדולה ואתגר לשיווי המשקל והיכולת של המחליקים, קשה להתפלא שמיומנויות ההחלקה של גולשי ה"רולר בליידס" הגיעו לרמות מטורפות. בעולם מתקיימות כיום לא מעט אליפויות לאומיות ובינלאומיות של "רולר בליידס" והרמה שמוצגת בהן היא גבוהה במיוחד.
הנה תרגילי רולר בליידס מדהימים:
https://youtu.be/Dp3cPCOJSws
ילדת הרולר בליידס המופלאה סופיה בוגדנובה:
https://youtu.be/g4l9gV5TCU4
מחליקים בשנגחאי:
https://youtu.be/DbH0_xqR26c
גולשת מיומנת מברצלונה על רולר בליידס סגולים:
https://youtu.be/qJBEMesn4_M
החלקה מהירה ברולר בליידס מגניבים:
https://youtu.be/vk8LyEaK6Ws
ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).
מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.
קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.
ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.
אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.
באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.
התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.
טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.
הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.
כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.
ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".
הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:
https://youtu.be/skj69i5usgI
סודות הטאי צ'י:
https://youtu.be/trFU9pOJCOY
קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:
http://youtu.be/x9nv8kubfGI
רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:
https://youtu.be/4VNw8tM7MYE
הפארקור, אותה אמנות דילוגים מסוכנת ונועזת, הפך כבר מזמן לאחד מסוגי הספורט הלא תחרותי והאורבני, כלומר עירוני, הפופולריים ביותר בקרב צעירים.
ראשונים פיתחו את הפארקור שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל. זה היה בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפיתח הקומנדו של צבא צרפת. בתרגילים המקוריים נדרשו חיילי הקומנדו לעבור מסלולים קשים, במהירות, יעילות ועם יכולות גופניות כדוגמת טיפוס והתמודדות עם גבהים, זריזות, תגובה מהירה והרבה גמישות.
אבל את הפארקור החל, לפחות רעיונית, ג'ורג' הברט, מורה צרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את המילה הצרפתית "פארקור" הציע האיש מהמשמעות של "מסלול מכשולים". ממנה גם נגזרו ה"טראקור" (traceur) הגברי וה"טראקוס" (traceuse) הנשי, למי שעושים פארקור. שני פעלים בצרפתית שמשמעותם "סולל דרך" ו"סוללת דרך".
הברט קיבל השראה משבטי ילידים באפריקה, אותם פגש כשטייל ביבשת השחורה. מהם הוא הגה רעיון לשיטה אתלטית שתביא את החיילים לגמישות, סיבולת וזריזות שיעניקו להם יתרון בקרב, תוך שילוב עם תכונות אופי כמו אומץ ואלטרואיזם, נתינה ונדיבות לחבריהם.
ג'ורג' הברט פיתח בשיטתו שלושה כישורים הכרחיים - כושר גופני מעולה, במיוחד בשרירים ובנשימה, אנרגיה, המתבטאת בכוח רצון ואומץ, ומוסר, שיבוא לידי ביטוי בכבוד ובסיוע לחברים.
בהמשך הגיעו ריימונד בל, בן לחייל בוויטנאם ולאם מקומית, שיצר מסלול מתקדם לפיתוח היכולות הפיזיות שלו, ואחריו בנו, דויד בל, מי שרואים בו את מייסד הפארקור הרשמי.
דויד הקים סביבו קבוצה עם השם "יאמאקאסי", בצרפתית "אנרגיה גבוהה". חבריה העמידו את עצמם במבחנים קשים, פיזית ולא פחות מכך נפשית. חבריה, הטראקוריסטים הראשונים, ישנו על הרצפה ללא שמיכות, התאמנו בלי מים ואוכל ולהתלונן היה אסור.
במשך הזמן הקבוצה הלכה וגדלה, כשהמוטו נשאר - צניעות מרבית וללא התנשאות על "טראקוריסטים" חדשים.
בשנת 1997, הקבוצה מופיעה בטלוויזיה הצרפתית והפארקור צובר פופולריות רבה. בהמשך מופיעים החברים הוזמנה בסרטו של לוק בסון "טקסי 2" משנת 2000. ההצלחה מובילה לסרט שלם שהוא עושה עליהם ונותן לו את שם הקבוצה "יאמאקאסי".
מכאן עוזב דויד בל ביחד עם סבסטיאן פוקן שותפו את הקבוצה והם מקדישים את כל זמנם לפיתוח הפארקור, ההופך בהדרגה מאוד פופולרי.
מהמרדף בסרט הג'יימס בונד "קזינו רויאל", דרך טום הולנד בתור ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", הפארקור משתלב בלא מעט סרטי אקשן ולא מעט במאים בז'אנר משלבים "טראקוריסטים" לפעלולים בסרטיהם.
גם במשחקי מחשב מבוססי אקשן הוא משתלב היטב. אם זה במשחקי Assassin's Creed ואם בסדרת Mirror's Edge, שפותחה כולה בהשראת הפארקור.
יש אפילו צבאות וחילות בצבא שמטמיעים כיום בחיילים קרביים יכולות פארקור, בכדי להעניק להם כישורי הישרדות בשדה הקרב המשתנה.
אגב, כשתקדיש רשת MTV לפארקור בשנת 2009 את תחרות הריאליטי "אתגר הפארקור האולטימטיבי", כבר ברור שהספורט השולי ו"אימת ההורים" כבר נכנס לזרם המרכזי ולתרבות הפופולרית בעולם והוא לא עומד להיעלם כל כך מהר.
הנה תולדות התחום, שמתחיל עם ריימונד בל הצרפתי שבא מווייטנאם ובנו דיוויד בל:
https://youtu.be/yY8Tcx_MrQQ
מצגת על התפתחות הפארקור:
https://youtu.be/22VDwJy2F10
דיוויד בל, מייסד הפארקור:
https://youtu.be/JUeHrPazTtY
וג'ורג' הבר שעוד בתחילת המאה נתן השראה לריימונד ולראשוני התחום:
https://youtu.be/WzTPd6RLfCA
וההיסטוריה של הפארקור באנימציה:
https://youtu.be/X7Uqm-8hDHY
שנה אחת בלבד היה הצעצוע הזה הדבר הכי לוהט באמריקה. אבל השנה הזו שבין 1958 ל-1959, לא נשכחה שם כל כך מהר. היא הייתה השנה שלו.
כי לצעצוע הזה קראו הוּלָה הוּפ (Hula hoop) והוא היה הדבר הכי מדליק בסביבה ושגעון שתפס אומה שלמה. ההולה הופ הפך אז לאופנה וטרנד מטורפים.
לידתו של ההולה הופ מקורה מצעצוע שבטי של האבוריג'ינים באוסטרליה. במשך מאות שנים שימש חישוק למשחק אצל האבוריג'ינים. הם נהגו להכינו מבמבוק ושיחקו בו ללא הפסקה.
מי שהביא את ההולה הופ לאמריקה היה ברנש בשם ארתור "ספאד" מלין, שבעבר כבר הביא אליה את משחק ה"פריסבי" הפופולארי, מעין צלחת מעופפת שנמכרה בהצלחה מרובה והתאימה לעידן בו נושא הצלחות המעופפות היה בכותרות.
אבל עכשיו הוא משווק מוצר חדש והייתה זו אשתו של ארתור, סוזי מלין, שהייתה לסוכנת המכירות של ההולה הופ. סוזי עברה מעיר לעיר והדגימה לאנשים איך לנענע את הגוף כדי לסובב את חישוק ה"הולההופ" מבלי שיפול.
שלא כמו בשיווק ה"פריסבי", ההצלחה לא הייתה גדולה בהתחלה. רק אחרי כ-4 שנים תפס השיגעון את ארה"ב.אמריקה נכבשה על ידי הטרנד החדש וכ-25 מיליון חישוקי הולה הופ נמכרו בה.
אגב, בשנים האחרונות עשה טרנד ההולה הופ קאמבק מסוים. זה קרה כשהחלו למכור אותו כשיטת כושר. אוהבי הכושר, בעיקר נשים, השתכנעו שזו דרך נהדרת לייצר פעילות גופנית נעימה ומשעשעת. מתאמני ההולה הופ הללו מכנים את עצמם "מחשקים" ופעם בשנה הם אפילו מקיימים פסטיבל לקהילת סיבובי ההולה הופ.
הנה הסיפור הקולנועי והבדוי על הצלחת ההולה הופ. מהסרט "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן:
https://youtu.be/Ng3XHPdexNM
ריקוד עם חישוק ההולה הופ:
https://youtu.be/j46ll2_jR7k
עוד רקדנית מדהימה עם הולה הופ:
https://youtu.be/V-AO7XNkUFw
כנס ופסטיבל המחשקים בישראל:
https://youtu.be/RO6C9eXSvY8
זה מה שקורה כשמחברים לו תאורה:
https://youtu.be/BaJwohtZMtA
בנות טיפחו איתו פעם את תרבות הגוף:
https://youtu.be/h0CKlkqIrLU
להטוטנים עושים איתו פלאים:
https://youtu.be/Oya9LWABkf4
גם כאן:
https://youtu.be/ktYgm8bRK-g
מחול:
https://youtu.be/xGE2hYiUKvo
וגם בטלוויזיה:
https://youtu.be/tb-fLVkfx7c
