» «
סקרנות
מהי הסקרנות?



הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.

מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.

הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.

התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.

לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.

אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.

אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.

מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.

ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.

הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.

כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.

מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.

הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.

זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.

למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.

אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.


הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):

https://youtu.be/tbX6aMfPtEw


עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:

https://youtu.be/VOVmVMJEhg8


המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):

https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes


איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)

https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes


הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):

https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):

https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
ניסוי
מה תורם הניסוי לשיטה המדעית?



השיטה המדעית (The scientific method) היא רעיון שנוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17. השיטה הזו קידמה את הידע האנושי ואת האנושות באופן חסר תקדים בהיסטוריה של האדם.

עיקרון חשוב בשיטה הזו הוא הספקנות (skepticism). המדע משתמש בספק, כלומר בזה שחוקר צריך להיות ביקורתי ולהטיל ספק בממצאים של מחקר שלפניו. במדע יש לבדוק השערות מדעיות ואאחת השיטות הטובות הם הניסוי המדעי. ניסויים הם הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לניסוי המדעי ניתן לבדוק הבדלים בין קבוצות וללמוד השפעה של משתנים שונים על הנחקרים.

איך זה עובד?

עיקרון חשוב בניסוי מדעי הוא להקצות את הנבדקים לקבוצת המחקר או הביקורת באופן אקראי, כשההבדל היחיד ביניהן הוא זה שאותו חוקרים. למשל קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת, בהן בודקים את השפעת שתייה של קפה על לחץ הדם. לקבוצות יוקצו המשתתפים באופן אקראי וייבדק לחץ הדם שלהם, קבוצת המחקר תשתה קפה וקבוצת הביקורת לא ולאחר מכן ייבדק לחץ הדם של הנחקרים משתי הקבוצות. ההבדל בין לחץ הדם הממוצע או החציוני (עוד פרמטר בסטטיסטיקה) של חברי שתי הקבוצות הוא שיראה את הקשר בין שתיית הקפה ללחץ הדם.

הניסוי צריך להיות מתועד באופן קפדני וזאת כדי שחוקרים אחרים יוכלו לבצע אותו שוב ושוב ולאמת או להפריך את תוצאותיו ובכך לערער על ממצאי המחקר. הספק שחוקר אחד מטיל בתוצאות של חוקרים אחרים הוא הכוח המניע את המחקר המדעי המעולה. אם הוא הפריך את התוצאה של מחקר ואחריו עוד חוקרת ועוד אחד, הדבר יעודד חוקרים אחרים לחפש את ההוכחה במקום אחר. כך ורק כך מגיע המדע המודרני לתוצאות מדהימות!

למה זה כך? - כי עקרון יסוד במדעים המדויקים, למשל, הוא שלא ניתן להוכיח השערה באמצעות תצפית, אלא רק להפריך אותה. גם אם נאסוף אינספור נתונים הנוגעים להשערה ותומכים בה, הם יחזקו אבל לא יוכיחו אותה. לעומת זאת, מספיק שיימצא נתון אחד שיסתור אותה, כדי שהיא תתרסק.

דוגמה יפה לכך היא התיאוריה של תלמי, שזכתה לשם "המודל הגאוצנטרי" (לפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום). תלמי היה מדען קדום, שהצליח לאסוף הרבה נתונים שתמכו בתיאוריית כדור הארץ כמרכז היקום. נתונים אלו הספיקו כדי שהשערתו תהפוך באלף השנים הבאות מקובלת על הכל.

אבל אז, הספיקה תצפית אחת של קופרניקוס כדי להפריך את הגישה הזו ולהראות שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום, או אפילו מרכז מערכת השמש. מכאן ישלוט "המודל ההליוצנטרי", בו כדור הארץ מקיף את השמש ושניהם רחוקים מלהיות מרכז היקום.

גם גישת "על כתפי נפילים" היא חלק מרכזי בשיטה המדעית. כך לדוגמה תרמו מחקרי היוונים על האֶליפּסה רבות לגיבוש תורתו של קֶפְּלֶר על מסלוליהם של כוכבי הלכת. שלושת החוקים של קֶפְּלֶר עצמו, על תנועת גרמי השמיים, תרמו בתורם תרומה אדירה לחוקי הכבידה של ניוטון. כך ניוטון עמד על כתפי קפלר, שעמד על כתפיים יווניות וכך הלאה.

תוכלו ללמוד עוד הרבה על הנושא בתגית "ניסויים". ועל ניסויים פורצי דרך ומרתקים בתולדות המדע תקראו בתגית "ניסויים מפורסמים".


הנה הסבר הניסוי המדעי (מתורגם):

https://youtu.be/GUpd2HJHUt8


פעמים רבות דווקא השאלות הפשוטות מביאות לתגליות מדעיות חשובות (מתורגם):

https://youtu.be/F8UFGu2M2gM


והספקנות שבבסיס המדע, למה חשוב להיות ספקן במדע? - דוגמת האקלים (מתורגם)

https://youtu.be/stGBDI2SgEU
רכילות
למה נועדה הרכילות?



רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.

אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.


#התפקידים החברתיים של הרכילות

הנה הם:

#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.

#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.

#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.

#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.

#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.



#😇אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.

הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.

כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.


הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):

https://youtu.be/wPdTSzTDfb4


התפקיד החברתי של רכילות (עברית):

https://youtu.be/NFsG5RpQawE


בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):

https://youtu.be/QuanDcCkqh4


ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):

https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
דיוויד בואי
מהו סוד האמנות החכמה של דיוויד בואי?



רבים לא מודעים לכך שדיוויד בואי היה הזיקית הכי בולטת בסוונטיז והאיש הכי מקורי ורב צדדים של התקופה. גם בעשור בו כיכבו דמויות כמו הטווס הווקאלי פרדי מרקורי ולהקות מחופשות כמו Kiss הוא היה הדבר הכי מוחצן, צבעוני, שלא לדבר על פוטוגני להפליא ואייקון תרבותי כמעט מהרגע הראשון.

האיש שהגדיר את עצמו לא פעם כ"מכלילן", ג'נרליסט באנגלית, היה סוג של איש רנסאנס בחייו. הוא הרחיב את המוסיקה בעזרת תיאטרון, ריקוד, אופנה, איפור וסטורי טלינג, שלא לדבר על הופעות מעולות בקולנוע.

אין הרבה אמני פופ או רוק שידעו כמוהו לספר סיפור - גם בשירים שלו וגם בסיפור שלו עצמו, באלבומי הקונספט או בתיאור הדמויות הבדויות שמי שיזכה בכינוי "האיש בעל 1,000 הפרצופים" יצר, דוגמת "זיגי סטארדאסט", "אלאדין סיין", "הדוכס הלבן", "גובלין קינג" מ"לבירינט" וכמובן "מייג'ור טום" וההוא עם הרטייה השחורה על עינו.

הוא נוהג להמציא את הסיפור הבסיסי של כל דמות כזו. את השאר, הוא אמר פעם בראיון, משלימים לו המעריצים.

את רצף הדמויות הכמו סכיזופרני שלו הוא מייצר ודאי בהשראת אחיו למחצה, טרי ברנס, מקור ההשפעה התרבותי הגדול של ילדותו, מי שיכיר לו את הג'אז וכנראה היחיד שהצליח להפוך ילד שכונה מבריקסטון כמוהו לכוהן התרבות של דור שלם.

בואי היה יוצר, זמר, נגן, צייר, תסריטאי, שחקן, פסל, רקדן וללא ספק גם פילוסוף - האיש המוכשר הזה רקד על כל חתונה אפשרית עבור אדם יצירתי עם סקרנות בלתי נלאית כמו שלו.

כמו ג'ון לנון, גם הראיונות עם מי שבחר את השם בואי על שם סכין הקומנדו בעלת שני הלהבים, היו מפגן של הומור מקורי ונונשלנטי שרק מעיין מתפרץ מילדות אפורה יכול להציע.

עם לבוש שאיש לא העז ללבוש לפניו הפך בואי די מהר לאייקון אופנה מטורף וסמל ביסקסואלי ראשון מסוגו בעולם הפופ. הוא פיזר רמיזות מיניות, הופיע בבגדי נשים, רקד בשמלות והתראיין בשילובים של בגדי גברים ונעליים נשיות. כך עורר סקרנות, התלהבות והמון עניין תקשורתי ונתן כוח לדור שלם להיות מי שהוא.

האומץ לעלות כך לבמה או להתראיין כמוהו היה עצום. הוא תפס בסוונטיז את כל רוחב הדלת שהביטלס פתחו לפניו באיך מתראיינים לעיתונאים שנותרים בפה פעור למשמע התשובות שלו לשאלות צפויות - במחוות ומימיקה סרקסטית ותשובות מפילות אך מנומסות. הם ניסו להבין את התופעה והוא הראה שוב ושוב עד כמה זה יהיה קשה אף יותר.

הוא עתיד היה להחליף דמויות וסגנונות ללא הפסקה. בניגוד לכוכבי רוק שמגלים שמשהו מצליח ואז דבקים בדיוק בו, דיוויד היצירתי והסקרן לא קופא על השמרים ולא נח לרגע. שוב ושוב הוא ממציא את עצמו, גם מוסיקלית וגם בסיפורים, בדמויות, לבוש ואפילו באיפור שלו.

הופעות? קליפים? - הכל אמנות. רגע הוא מזמר לגולגולת אדם כאילו שיחק את המלט השייקספירי, רגע מרקד בבגדי אופנת חלל מבהיקה, משלב דמויות ואסוציאציות מתיאטרון האבסורד או הקאבוקי היפני או מחבר טקסטים ומסרים באסכולת בורוז של ה"קאט אפ" (בקרוב יעלה הערך).

אין ספק שהעושר התרבותי של מי שגדל על הספר "בדרכים" של נביא הביט קרואק, על הג'אז של ג'ון קולטריין ושאר סמלי הביטניקים באשר הם, הוא לא היה מוזנח או זרוק כמוהם. הוא פשוט הציע את הדור הבא של תנועת הביט.


בואי עם כמה מהדמויות ואינסוף התיאטרליות ב"האיש שמכר את העולם":

https://youtu.be/PdlU8e9wBIE


דיוויד בואי רוקד:

https://youtu.be/2KcOs70dZAw


הפסיפס המדהים שהוא הפגין לאורך הקריירה שלו בא היטב לידי ביטוי בסרט המעולה שנעשה עליו:

https://youtu.be/sxzG8P7akuk


אבל לפני הכל זה הקסם האישי, העיניים בשני צבעים שונים והתחכום הנונשלנטי - גיבור רוק כמו "Heroes":

https://youtu.be/bsYp9q3QNaQ


והדמויות שהוא ברא כדי לייצג אותו והפכו אותו לאייקון אופנה וגיבור ספק גיי ספק בי ובכל מקרה פורץ דרך:

https://youtu.be/QSKCfX-Stn8?long=yes

סקרנות

דרכי הוראה
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?



בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.

למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?

ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?

או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?

אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.

אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".

הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).

אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.

אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.

שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.

אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.

כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.

ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.

ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.

בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.

מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.

שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.

ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.

כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...

התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.


הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/qba-EOaq3NM


המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:

https://youtu.be/okpg-lVWLbE


האלטרנטיבה:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:

https://youtu.be/7xCe2m0kiSg


על החינוך הפיני (עברית):

https://youtu.be/jMfDJJDU_M8


"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:

https://youtu.be/9vJRopau0g0


והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):

https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
תיכנות
למה כדאי ללמוד תכנות?



תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.

לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.

לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.

רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...

כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.


הנה ילד בן 12 שלמד לתכנת מספר על הדרך בה למד והפך למתכנת מקצועי (מתורגם):


מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):

https://youtu.be/nKIu9yen5nc


התכנות משנה את העולם (עברית):

https://youtu.be/6_RFZr9mWvc


הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):

https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
מסעות בחלל
מהו עתיד המסעות לחלל?



טיסות לחלל נעות בין צורך קיומי של המין האנושי, חיפוש אחר מקומות חיים עתידיים לבני אדם ובין מירוץ יוקרתי של מדינות עשירות ובעלות מדע מפותח וטכנולוגיה עתירת ידע. נראה שכרגע החיפוש של חיים בחלל יכול להניב יותר באמצעים טכנולוגיים המופעלים מכדור הארץ, מאשר בטיסות חלל מאויישות.

גילויים בחלל מתבצעים כיום יותר בעזרת גשושיות ורכבי חלל המונחתים על כוכבים כמו מאדים ולומדים את הממצאים המדעיים שנאספים ומייצרים מידע שנשלח לניתוח בכדור הארץ.

בניגוד לתחזיות שהושמעו בעבר, מסעות אנושיים בחלל הם עדיין לא מחזה יומיומי. מאז שנות ה-80 הפכו לנדירים יותר. העלויות הכספיות של שליחת אסטרונאוטים למסעות רחוקים והחזרתם הביתה הצליחו להכריע את המעצמות שעסקו במירוץ לחלל. גם התמוטטות הגוש הקומוניסטי הביאה לרגיעה במירוץ לכוכבים רחוקים וגרמי שמיים.

בעתיד נראה שנוכל לגלות מידע רב במסעות ממוקדים כאלה, אך הם יחייבו טכנולוגיות מתקדמות משיש למין האנושי כיום, בעיקר טכנולוגיות של יצירת אנרגיה בחלל וייצור של מושבות חלל שיאפשרו שליחת חוקרים או רובוטים לאזורים החלליים הסמוכים אליהן.


הנה ההיסטוריה של הטיסות לחלל:

https://youtu.be/PLcE3AI9wwE


בעתיד סביר שטיסות לחלל יגיעו רחוק מאד:

http://youtu.be/js1r4stQbXs


אז יצטרכו להכניס את האסטרונאוטים לתרדמת (מתורגם):

https://youtu.be/xptpXSTtgSY


וחלליות העתיד כפי שרואה אותם סטיבן הוקינג, שינועו בזמן, אל העתיד:

http://youtu.be/YzMrNFd4oOk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.