מה כולל סינופסיס שמגישים למפיקים וגופי שידור?
סינופסיס (Synopsis) הוא תקציר תמציתי ומסקרן של הסיפור, של עלילת הסרט או הסדרה שהיוצר רוצה או מעוניינת ליצור.
מדובר בשלד של הסיפור, המאפשר ליוצרים להראות ולבחון את התמונה הגדולה, לפני שהם מתחילים לכתוב את התסריט המלא. יש לו מטרה ויש דרכים טובות לכתוב אותו.
על הסינופסיס לכלול התחלה, אמצע וסוף הסיפור ולהיות באורך של עמוד אחד ובדרך כלל לא יותר. הוא צריך לתאר את הדמויות הפועלות, המטרות שלהן והמסגרת שבתוכה הן יפעלו.
סינופסיס, אם אפשר רגע להמחיש אותו באופן ציורי, הוא הדוגמית של התסריט, קצת כמו המתאבן הקטן שאתם בולעים בחתונה בשקיקה ונהנים מטעמו, עוד בקבלת פנים שלפני החופה. כלומר, הוא לא הארוחה עצמה, אפילו לא המנה הראשונה בה, אבל הוא נותן טעם טוב ומגרה להמשך.
מכאן שהסינופסיס הוא תקציר העלילה, אבל לא אותו תקציר של פסקה או שתי שורות שנטפליקס או DVD מציעים לנו כדי להחליט אם לצפות בסרט ומצד שני גם לא תקציר המפרט את מהלך כל העלילה שבתסריט.
הסינופסיס נועד לסקרן, לגרות ולגרום למי שצריך לרצות להיות מעורב בסרט או לאשר אותו, לעשות זאת. זהו בעצם המקביל בעולם ההפקה לפיץ', נאום מכירה קצר של משווק, איש מכירות, או הזמנת משקיע להשקיע בסטרטאפ או במיזם. בעולם הקולנוע והטלוויזיה הוא נועד למשוך את תשומת הלב של מפיקים, קרנות שיממנו או גופי שידור שייקחו על עצמם את ההפקה.
את הסינופסיס יש המכנים "תסריט ספקולטיבי" (Spec script), או "תסריט דוגמה". במצב בו כותבים שניים עד 5 עמודים הוא יסביר את הדרמה שביצירה המתוכננת, יעביר את הקצב שלה, ידגים את הידע של הכותבים באיך מייצרים סיפור טוב וכמה הוא או היא מבינים את האפשרי בהפקה המתוכננת (אפילו האפשרי הכלכלי) ולא מעט גם מה היתרון שלו או שלה כיוצרים בעשיית הסרט או הסדרה המוצעים בו.
לרוב הוא יבוא כשלב ראשון בדרך לתסריט, שמשמש להפקת הסרט ממש. הוא יתן תיאור קצר ומסקרן שמסביר מה מקורי ומעניין בעלילה ולא יירד לפירוט מקוצר של העלילה או התסריט כולו.
בסרט קולנוע, למשל, יש מי שכותבים בו תקציר של העלילה, עם כל המהלך הסרט העלילתי, מתארים את המסע שהגיבור עובר בו, את דמויות המשנה החשובות, היחסים המרכזיים והתפניות בעלילה ומציגים את מבנה הסרט כולל ההתחלה, האמצע והסוף.
רבים מהיוצרים יאמרו שזה פחות מוצלח ושעדיף ההיפך - שדווקא הסקרנות היא שמדליקה בסינופסיס טוב ולכן הוא צריך לגרות אבל לא לפרט מדי או להעביר את העובדה שיש כבר תסריט מוכן.
סינופסיס (Synopsis) הוא תקציר תמציתי ומסקרן של הסיפור, של עלילת הסרט או הסדרה שהיוצר רוצה או מעוניינת ליצור.
מדובר בשלד של הסיפור, המאפשר ליוצרים להראות ולבחון את התמונה הגדולה, לפני שהם מתחילים לכתוב את התסריט המלא. יש לו מטרה ויש דרכים טובות לכתוב אותו.
על הסינופסיס לכלול התחלה, אמצע וסוף הסיפור ולהיות באורך של עמוד אחד ובדרך כלל לא יותר. הוא צריך לתאר את הדמויות הפועלות, המטרות שלהן והמסגרת שבתוכה הן יפעלו.
סינופסיס, אם אפשר רגע להמחיש אותו באופן ציורי, הוא הדוגמית של התסריט, קצת כמו המתאבן הקטן שאתם בולעים בחתונה בשקיקה ונהנים מטעמו, עוד בקבלת פנים שלפני החופה. כלומר, הוא לא הארוחה עצמה, אפילו לא המנה הראשונה בה, אבל הוא נותן טעם טוב ומגרה להמשך.
מכאן שהסינופסיס הוא תקציר העלילה, אבל לא אותו תקציר של פסקה או שתי שורות שנטפליקס או DVD מציעים לנו כדי להחליט אם לצפות בסרט ומצד שני גם לא תקציר המפרט את מהלך כל העלילה שבתסריט.
הסינופסיס נועד לסקרן, לגרות ולגרום למי שצריך לרצות להיות מעורב בסרט או לאשר אותו, לעשות זאת. זהו בעצם המקביל בעולם ההפקה לפיץ', נאום מכירה קצר של משווק, איש מכירות, או הזמנת משקיע להשקיע בסטרטאפ או במיזם. בעולם הקולנוע והטלוויזיה הוא נועד למשוך את תשומת הלב של מפיקים, קרנות שיממנו או גופי שידור שייקחו על עצמם את ההפקה.
את הסינופסיס יש המכנים "תסריט ספקולטיבי" (Spec script), או "תסריט דוגמה". במצב בו כותבים שניים עד 5 עמודים הוא יסביר את הדרמה שביצירה המתוכננת, יעביר את הקצב שלה, ידגים את הידע של הכותבים באיך מייצרים סיפור טוב וכמה הוא או היא מבינים את האפשרי בהפקה המתוכננת (אפילו האפשרי הכלכלי) ולא מעט גם מה היתרון שלו או שלה כיוצרים בעשיית הסרט או הסדרה המוצעים בו.
לרוב הוא יבוא כשלב ראשון בדרך לתסריט, שמשמש להפקת הסרט ממש. הוא יתן תיאור קצר ומסקרן שמסביר מה מקורי ומעניין בעלילה ולא יירד לפירוט מקוצר של העלילה או התסריט כולו.
בסרט קולנוע, למשל, יש מי שכותבים בו תקציר של העלילה, עם כל המהלך הסרט העלילתי, מתארים את המסע שהגיבור עובר בו, את דמויות המשנה החשובות, היחסים המרכזיים והתפניות בעלילה ומציגים את מבנה הסרט כולל ההתחלה, האמצע והסוף.
רבים מהיוצרים יאמרו שזה פחות מוצלח ושעדיף ההיפך - שדווקא הסקרנות היא שמדליקה בסינופסיס טוב ולכן הוא צריך לגרות אבל לא לפרט מדי או להעביר את העובדה שיש כבר תסריט מוכן.
