לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.

גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.

כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.


הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:

http://youtu.be/i7XH3YXvaHg


האווז שוחה:

http://youtu.be/0WJJpL-nRg4


ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:

https://youtu.be/2fU4WF40W74

ברבורים שחורים התגלו לראשונה בעת שאוסטרליה התגלתה במאה ה-17. עד אז נהגו לחשוב במערב שכל הברבורים לבנים ונהגו אף לומר בביטוי של הבלתי-אפשרי ש"כשתראו ברבורים שחורים אז..."

מאז שהתגלו הברבורים הללו יודעים כולם שיש גם ברבורים שחורים ובגני חיות רבים בעולם נוהגים להציגם לקהל הרחב כבעל חיים אקזוטי שחי בארצות רחוקות.


הנה סרטון של ברבורים שחורים באגם:

http://youtu.be/sxpF4ixP2LI


וצמד ברבורים שחורים מאכילים את הדגים במזונם שלהם:

http://youtu.be/vkWOse70Oyk

הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי בקוטב הדרומי, הידוע בשמו אנטרקטיקה.

הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.

הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.


הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך חוזרות הנקבות בקיץ:

http://youtu.be/MfstYSUscBc

הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.

את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.

בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.

לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.

לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.

לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.

הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.

את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.

החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.

על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".

בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.


הנה סרטון על הפלמינגו:

https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s


באגם בוגוריה שבאפריקה:

https://youtu.be/7qfoFcBLsCI


פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:

https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck


ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY


והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:

https://youtu.be/2BqV2Adr3hI

הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?

שחף כספי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.

אבל המיוחד בו, למען האמת גם מעט מגעיל, הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.


הנה סרטון על השחף הכספי:

http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s

טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, מאגרי מים, ימים או אגמים.

מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.

גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.

צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. הסינכרון בין הזכר והנקבה, במהלך הריקוד, מסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.

גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.

כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.

המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.


הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:

https://youtu.be/nSRVfgXPQf0


כך הגוזל מטפס אל גב אביו:

https://youtu.be/jW7bFpaBSWc


ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:

https://youtu.be/06OSZMF-8NU


עוד ריקוד חיזור:

https://youtu.be/L7-JDRubBok


והרגלי האוכל של בטבלנים המצוייצים וצאצאיהם הקטנים:

https://youtu.be/vbfYEK0Y3iE?long=yes

רובה נקודות (Punt gun) הוא שמו של רובה גדול באופן מוגזם ששימש ציידים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כדי לצוד עופות מים רבים ביריה אחת.

ירייה בודדת מרובה נקודות כזה יכולה הייתה לצוד גם 50 ציפורים בו-זמנית. עובדה זו הפכה את ה"פונט גאן" לכלי ציד פופולרי בקרב ציידי עופות מים.

רובי הפונט היו כלי נשק עם קנה בקוטר של 5 עד 10 סנטימטר ומעל 3 מטר אורך. בדרך כלל הם הורכבו על סירה, כשהצייד נהג לשכב כפוף מאחורי הרובה.

השם האנגלי "פונט גאן" בא מהפונטים (punts), נקודות אליהן חובר הרובה, בסירות הקטנות ששייטו במים הרדודים של הביצות והשפכים בהם עופות מים נוהגים להתכנס.

הסיבה לכך שצריך היה לחברו לזירה הייתה הרתע הגדול של הרובה האימתני. כדי לכוון את הרובה לריכוזי הציפורים נהג הצייד לתמרן את כל הסירה, באמצעות משוט.

השימוש הנרחב שלו בסוף המאה ה-18, לצד ה"יעילות" האכזרית של רובה הפונטים הובילו לחיסול ולירידה עצומה באוכלוסיית עופות המים. הדבר הוביל בהמשך לחקיקה האוסרת על השימוש בו במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה.

כיום ניתן לראות את רובי הנקודות בעיקר במוזיאונים. הם מהווים תזכורת לימים אחרים, בהם המודעות לציד ולמגבלות שיש להטיל עליו הייתה שונה.


הנה "רובה הנקודות" העתיק:

https://youtu.be/lUuzeVThj_A


ציד עופות מים ב-1945, כשרובי הנקודות הותקנו על סירות:

https://youtu.be/nOkrprr2kwg


והיום משתמשים ברובי נקודות רק במקומות נדירים:

https://youtu.be/EzwbcVbE9rw

במשך מאות שנים חשבו שקול הברווז אינו מייצר הד. איש לא הבין כיצד באותם תנאים שכל הקולות המוכרים השמיעו הד, רק קולם של הברווזים, אותו געגע משונה, דווקא הוא לא מייצר הד. חוקרים בריטיים בראשות פרופ' טרוור קוקס, מומחה לאקוסטיקה, החליטו לבחון האם אכן אין הד לברווז. העניין של המומחה היה לא רק למטרות מדעיות, אלא גם כדי ללמוד מהברווזים את השיטה שבה הם הצליחו להחליש או אף להעלים את ההד. כך יוכלו בעתיד לבנות אולמות קונצרטים עם צליל טוב יותר וכללית הרבה יותר טובים מבחינה אקוסטית.

המחקר התבצע בעזרת תא "אנאקואי" שבולע את ההדים ותוכנת מחשב, שסייעה בניתוח קולות דייזי הברווזה. ראשית, הממצאים הוכיחו שגם געגועי הברווזים זוכים להד, בדיוק כמו כל הצלילים בטבע. אבל החוקרים גם גילו שיש אמת במיתוס על ההד הנעלם של קול הברווז - לדבריהם הברווז מגעגע בקול המסתיים בצליל "אאאקקק". צליל זה מייצר מעין מיסוך של הקול ומחליש מאד את ההד שנוצר. מחליש, אומר החוקר, ולא מעלים את הצליל!


הנה סרטון שמדגים את זה בחדר מהדהד:

http://youtu.be/Tzmqp55H0uM

העגורים (Gruidae) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.

אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.

האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.


הנה סרטון על העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):

http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s


כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):

https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes


וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:

http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes

השקנאי או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור, שמשמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. השק הזה מאפשר לשקנאי לצוד בכל פעם שהוא צד, לא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!

למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.

השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם. בעונות הנדידה שלהם הם מציפים גם את מדינת ישראל.


הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):

http://youtu.be/EQI3_IKUek0


עוד מציד הדגים של השקנאי:

http://youtu.be/wfLl26yzpk8


ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:

https://youtu.be/cqNxco4xcpI


הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:

http://youtu.be/YkGyB04Dbh8


שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:

http://youtu.be/_YEyzvtMx3s


הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:

http://youtu.be/YLN32hiMoFc


שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):

https://youtu.be/5mrE79eF8ng


וכך שקנאים אוכלים:

https://youtu.be/phUs2kIGY9M

השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...

אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.

הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.

די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.

לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.


מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):

https://youtu.be/iMtXqTmfta0


הנה השלדג:

https://youtu.be/1CsyenHROSE


שיטת הציד של השלדג:

https://youtu.be/6YRM0sy3xIY


כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:

https://youtu.be/laio6NW-PMs


כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:

https://youtu.be/xX9J-lVUQd0


וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:

https://youtu.be/pynSWVdphH4

שחפית הקוטב, או השחפית הארקטית, ידועה בנדידתה הארוכה. בכל שנה נודדת שחפית קוטב בוגרת מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ועוברת מרחק של כ-19,000 קילומטרים, ועוברת באזורים רבים בכדור הארץ.

שחפית הקוטב חווה בכל שנה שני קייצים, בשני קטבים שונים. היא גם נהנית מיותר ימי שמש מאשר כל יצור אחר בעולם. כושר תעופתה של השחפית הוא מדהים. שחפיות שסומנו באנגליה אותרו 3 חודשים מאוחר יותר באוסטרליה, מרחק של מעל 20 אלף קילומטרים משם!


הנה סרטון הסבר על שחפית הקוטב הארקטית (עברית):

http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU


שחפית הקוטב הארקטית מקרוב:

http://youtu.be/3jCh0zb9t_Q


ומסלול הנדידה של שחפיות הקוטב דרך גוגל ארץ:

http://youtu.be/bte7MCSBZvo

הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם עושה מרחק עצום בכל שנה.

שחפית הקוטב היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. היא עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר!

כך נודדת הציפור הקטנה הזו כל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.


הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:

http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU