שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עידן הקרח של כדור הארץ וכמה כמוהו היו?
בתקופות הקרח בהיסטוריה של כדור הארץ התקררה האטמוספרה ואזורים נרחבים על פני העולם התכסו בקרחוני ענק או בים קפוא, כמו אלו שאנו מכירים כיום בקטבים.
במיליון השנה האחרונות התרחש עידן קרח בממוצע כל 100 אלף שנה. האחרון שבהם הסתיים לפני כ-10 אלפים שנה בלבד, לאחר יותר מ-60 אלף שנה של עידן קרח.
החוקרים מספרים שבמהלך 4.5 מיליארד שנות קיומו על כדור הארץ היו בו כמה עידני קרח. כל אחד מעידני הקרח הללו נמשך כמה עשרות או מאות מיליוני שנים. המדענים משערים שעד חמישית משנות קיומו של כדור הארץ היו בו עידני קרח שונים.
בימינו, לרוב כשאומרים "עידן הקרח" מתכוונים לעידן הקרח האחרון על כדור הארץ, זה שהסתיים לפני כ-10 אלפים שנה. וכאמור, זהו רק אחד מעידני הקרח שידע העולם.
הנה סיפורו של עידן הקרח האחרון (עברית):
https://youtu.be/ASAvgc729g0
מה גרם לעידן הקרח?
https://youtu.be/OJxT9ytVYiA
הסבר של תופעת עידני הקרח:
http://youtu.be/dJ5GYQrkvxI
וכך היו נראות בירות אירופה אם הן היו קיימות בעידן הקרח:
http://youtu.be/aDXYx9eb7sE
מתי העולם כלל רק יבשת אחת?
יבשות-על התקיימו על פני כדור הארץ כמה פעמים. מדובר היה במצב שבו כל היבשה בעולם הייתה יחידה אחת, במקום מספר יבשות שמפריד ביניהן ים כמו המצב כיום.
יבשת העל הראשונה בעולם הייתה יבשת קולומביה. היא הייתה קיימת לפני 1800 מיליוני שנים, השנייה הייתה רודיניה שהתקיימה לפני 900 מיליוני שנים והתפרקה לעידן קרח עולמי.
לפני 300 מיליון שנה נוצרה פנגיאה (או פנגאה) - יבשת העל האחרונה והמוכרת מכולן. לאורך השנים יבשת פנגיאה התפצלה לשתי יבשות ענק, גנדוונה בדרום כדור הארץ ולאוראסיה בצפון כדור הארץ.
בהמשך התפצלו גם יבשות אלו. גנדוונה התפצלה לחמש יבשות: אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה, אנטארקטיקה והודו.
לאורסיה, הצפונית מבין השתיים, התפצלה לשלוש יבשות: צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
בהמשך נדדה יבשת הודו, התנגשה והתחברה עם יבשת אסיה וכך נוצרה צורה היבשות כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
המדענים צופים שגם בעתיד תהיה בכדור הארץ יבשת-על. הם מעריכים שבתוך 250 מיליון שנים תיווצר בעולם יבשת על, שתכיל ככל הנראה מדברי מלח רבים. אפילו שם הם כבר נתנו ליבשת העל העתידית - "פנגיאה אולטימה".
הנה יבשת פנגיאה שנוצרה מטקטוניקת הלוחות (מתורגם):
https://youtu.be/p-vNSqUy0l4
כך נראית נדידת היבשות מפנגיאה ועד לשבע היבשות שיש כיום על כדור הארץ:
http://youtu.be/WaUk94AdXPA
כך הפכה היבשת העתיקה פנגאה ליבשות של היום וליבשת העתיד שתיקרא פנגאה אולטימה:
http://youtu.be/RuScA58BgRE
וסרטון תיעודי על תנועת היבשות:
https://youtu.be/KfYn9KVya-Q?long=yes
מה היה הסמילודון, או הטיגריס השנחרבי?
טיגריס שֶׁנְחַרְבִּי, או סמילודון (Smilodon) היה טורף קדום שנכחד. הסמילודון היה בעל ניבים ארוכים במיוחד, שהגיעו עד אורך של כמעט 30 סנטימטרים. הוא ניזון מטרף שכלל ביזונים, טפירים, איילים, גמלים אמריקאים, עצלנאי קרקע וסוסים.
לפני שנעלם מעל פני האדמה, הוא היה מהחתוליים הגדולים ביותר שאי פעם חיו בכדור הארץ. משקלו הגיע אל מעל 400 קילוגרם. הסמילודון חי ביבשות אמריקה, בתקופת הפליסטוקן, לפני 2.5 מיליון שנים עד 10,000 שנה. הוא היה בעל כוח רב ופחות התבסס על מהירות.
הערכת החוקרים שהסמילודון נכחד לפני כ-12 אלף שנים, בערך בתקופה שבה הגיע האדם לצפון אמריקה. יתכן שהאדם אחראי להכחדתו של "שן החרב".
השם סמילודון בא מיוונית. פירוש המילה "סמיל" הוא "סכין חותכת", ו"אודוס" פירושו "שן". בעברית השם מגיע מדימוי הניבים שלו כחרבות.
הנה הסמילודון:
https://youtu.be/Zl45KKTd2JU
למה הוא נכחד?
https://youtu.be/Mkwr2ZHnzcE
מה אם הוא לא היה נכחד?
https://youtu.be/YM8lfHUqJzE
ושחזור של סמילודון מהלך, שנעשה בלוס אנג'לס לקראת תערוכה:
http://youtu.be/RvlGqt_zL6o
מה הייתה הממותה?
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בעידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
מעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים, הן נכחדו מן העולם. בתקופת האבן עדיין צד האדם הקדמון את הממותות, באמצעות חניתות עץ שאליהן חיבר אבן מחודדת.
הממותות חיו בעיקר באזורים שהם היום אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
איך נוצר החמצן בכדור הארץ וכיצד הכחיד את החיים בו?
קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".
מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.
ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?
הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.
מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.
כמובן שגם חיים לא היו כאן.
השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.
כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").
התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.
כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.
אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.
הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".
וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.
אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.
בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.
הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w
מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:
https://youtu.be/7xfdGkbX4jU
על אגם נדיר שמרתק את המדענים בעניין החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/KF6rClLH4n4
והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)
https://youtu.be/ovl_XbgmCbw
מהו סיפור המבול הקדום ביותר?
נראה שמיתוס המבול בהיסטוריה קדם בהרבה למבול התנכ"י שבמרכזו נוח ושהעברת הסיפורים על מבול קדום כלשהו הייתה בין תרבויות רבות, שכל אחת מהן מנציחה אותו ומשאירה לדורות הבאים כמיתוס משלה.
סיפורו של המבול העתיק ביותר התגלה עד כה מקורו במסופוטמיה העתיקה. הוא נכתב בשפה השומרית לפני כ-3,700 שנה. זהו הטקסט העתיק ביותר הידוע של מיתוס מבול עולמי.
גיבורו הוא זיוסודרה (Ziusudra), כלומר "החכם מאוד". האלים מזהירים אותו ממבול שמתקרב והוא בונה ספינה ענקית כדי להינצל. הטקסט התגלה על לוחות חרס שנחפרו בעיר ניפור (Nippur) בעיראק של ימינו.
כמה מאות שנים אחרי זיוסודרה מופיע הסיפור האכדי על אטרהאסיס, או אתרחסיס (Atrahasis). הוא מספר על אלים שמחליטים להביא מבול בגלל רעש האנושות המפריע למנוחתם.
הטעם הזה למבול עשוי להישמע מוזר לאוזניים מודרניות, אבל הוא משקף תפיסה עתיקה שבה האלים זקוקים לשינה ושקט כמו בני תמותה. הגיבור בונה תיבה ומציל את בני משפחתו עם זוגות של בעלי חיים.
הסיפור המפורסם ביותר הוא אולי זה של אוטנפישתים (Utnapishtim) בפואמה הבבלית אפוס גילגמש (Epic of Gilgamesh), שהגרסה המפורסמת שלה נכתבה במאה ה-13 לפני הספירה, לפני כ-3,300 שנה.
כאן הפרטים מפורטים ביותר, כולל מידות מדויקות של התיבה שהייתה מעין קובייה ענקית בת שבע קומות, לעומת התיבה המלבנית של נוח ומשך הזמן השונה כשבאפוס גילגמש הסערה נמשכת רק 6 ימים ו-7 לילות. כמובן ששונה גם התפיסה האלילית באפוס גילגמש לעומת תפיסת האל האחד (המונותאיזם) ואלוהים שבסיפור נוח המקראי.
כשג'ורג' סמית' (George Smith), חוקר כתבים צעיר במוזיאון הבריטי, פענח את הלוח הזה ב-1872, הוא התרגש כל כך עד שקפץ מכיסאו וצעק מרוב התרגשות. הוא היה הראשון שגילה שסיפור המבול המקראי של נוח לא היה ייחודי, תגליתו עוררה סערה אדירה בעולם המחקר המקראי והציבור הוויקטוריאני. מעניין לציין שסמית' היה אוטודידקט שלימד את עצמו לקרוא כתב יתדות בזמנו הפנוי.
בזכות ספר התנ"ך, הסיפור המקראי על נח, שנכתב ככל הנראה במאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה, הוא הגרסה המוכרת ביותר במערב. גם הוא מתאר מבול שנועד להשמיד את האנושות בגלל מעשיה הרעים, לצד בנייה של תיבה שבה ניצלו בני משפחה אחת עם זוגות מכל מיני החיות, עורב ויונה שנשלחו לחפש יבשה. הדמיון המפורט לסיפורים המסופוטמיים העתיקים יותר מעורר שאלות מרתקות על קשרים תרבותיים אפשריים.
אך תרבויות נוספות ברחבי העולם שימרו גרסאות משלהן. ההינדואיזם מספר על מאנו (Manu) שמציל את העולם מהמבול בעזרת דג זעיר שגדל לממדים ענקיים והתגלה כאל וישנו (Vishnu) בדמות דג.
התרבות היוונית הכירה את סיפור דאוקליון (Deucalion) ופירה (Pyrrha), שניצלו מהמבול שזאוס שלח להשמיד את האנושות בגלל חטאי האנשים.
בסין העתיקה קיים סיפור על גון (Gun) ובנו יו (Yu) ששלטו במבול גדול שהציף את הארץ וניתבו את המים.
אינדיאנים באמריקה הצפונית והדרומית שימרו עשרות גרסאות של סיפורי מבול. שבט ההופי (Hopi) מספר על ספיידר וומן (Spider Woman) שהצילה אנשים טובים מהמבול על ידי הסתרתם בגבעולי קנים חלולים.
עמי האבוריג'ינים באוסטרליה מכירים סיפורים על מים גדולים שכיסו את האדמה.
מדענים מעריכים שמקור הסיפורים הללו עשוי להיות בהצפות אמיתיות של נהרות גדולים, במיוחד הטיגריס והפרת במסופוטמיה, או בעליית מפלס הים בסוף עידן הקרח, במיוחד בתקופה שבין 11,500 ל-8,000 שנה לפני זמננו.
זיכרון טראומטי של אירוע קטסטרופלי כזה עבר מדור לדור ונשמר במיתוסים של תרבויות שונות ברחבי העולם. חוקרים אחדים הציעו גם קשר להצפה אפשרית של הים השחור לפני כ-7,600 שנה, אך תיאוריה זו שנויה במחלוקת רבה בקהילה המדעית.
ולגבי המבול, ארכיאולוגים גילו במהלך החפירות שנעשו בערים השומריות אור, כיש ושורופק סימנים המעידים על קיומו של שיטפון בסביבות תחילת האלף השלישי לפני הספירה.
הנה המבול כמו שסופר מהטאבלטים השומריים הקדומים:
https://youtu.be/CmJEAw6LUxk
סיפור "המבול הגנוב":
https://youtu.be/guIf3v9DOKE
מצגת וידאו של הנושא:
https://youtu.be/28aBeiZ2PWk
וסרט תיעודי על הדמיון הגדול בסיפור המבול בתרבויות שונות ועל האפשרות שאכן התרחש:
https://youtu.be/VwZeSoYugZk?long=yes
בתקופות הקרח בהיסטוריה של כדור הארץ התקררה האטמוספרה ואזורים נרחבים על פני העולם התכסו בקרחוני ענק או בים קפוא, כמו אלו שאנו מכירים כיום בקטבים.
במיליון השנה האחרונות התרחש עידן קרח בממוצע כל 100 אלף שנה. האחרון שבהם הסתיים לפני כ-10 אלפים שנה בלבד, לאחר יותר מ-60 אלף שנה של עידן קרח.
החוקרים מספרים שבמהלך 4.5 מיליארד שנות קיומו על כדור הארץ היו בו כמה עידני קרח. כל אחד מעידני הקרח הללו נמשך כמה עשרות או מאות מיליוני שנים. המדענים משערים שעד חמישית משנות קיומו של כדור הארץ היו בו עידני קרח שונים.
בימינו, לרוב כשאומרים "עידן הקרח" מתכוונים לעידן הקרח האחרון על כדור הארץ, זה שהסתיים לפני כ-10 אלפים שנה. וכאמור, זהו רק אחד מעידני הקרח שידע העולם.
הנה סיפורו של עידן הקרח האחרון (עברית):
https://youtu.be/ASAvgc729g0
מה גרם לעידן הקרח?
https://youtu.be/OJxT9ytVYiA
הסבר של תופעת עידני הקרח:
http://youtu.be/dJ5GYQrkvxI
וכך היו נראות בירות אירופה אם הן היו קיימות בעידן הקרח:
http://youtu.be/aDXYx9eb7sE
יבשות-על התקיימו על פני כדור הארץ כמה פעמים. מדובר היה במצב שבו כל היבשה בעולם הייתה יחידה אחת, במקום מספר יבשות שמפריד ביניהן ים כמו המצב כיום.
יבשת העל הראשונה בעולם הייתה יבשת קולומביה. היא הייתה קיימת לפני 1800 מיליוני שנים, השנייה הייתה רודיניה שהתקיימה לפני 900 מיליוני שנים והתפרקה לעידן קרח עולמי.
לפני 300 מיליון שנה נוצרה פנגיאה (או פנגאה) - יבשת העל האחרונה והמוכרת מכולן. לאורך השנים יבשת פנגיאה התפצלה לשתי יבשות ענק, גנדוונה בדרום כדור הארץ ולאוראסיה בצפון כדור הארץ.
בהמשך התפצלו גם יבשות אלו. גנדוונה התפצלה לחמש יבשות: אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה, אנטארקטיקה והודו.
לאורסיה, הצפונית מבין השתיים, התפצלה לשלוש יבשות: צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
בהמשך נדדה יבשת הודו, התנגשה והתחברה עם יבשת אסיה וכך נוצרה צורה היבשות כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
המדענים צופים שגם בעתיד תהיה בכדור הארץ יבשת-על. הם מעריכים שבתוך 250 מיליון שנים תיווצר בעולם יבשת על, שתכיל ככל הנראה מדברי מלח רבים. אפילו שם הם כבר נתנו ליבשת העל העתידית - "פנגיאה אולטימה".
הנה יבשת פנגיאה שנוצרה מטקטוניקת הלוחות (מתורגם):
https://youtu.be/p-vNSqUy0l4
כך נראית נדידת היבשות מפנגיאה ועד לשבע היבשות שיש כיום על כדור הארץ:
http://youtu.be/WaUk94AdXPA
כך הפכה היבשת העתיקה פנגאה ליבשות של היום וליבשת העתיד שתיקרא פנגאה אולטימה:
http://youtu.be/RuScA58BgRE
וסרטון תיעודי על תנועת היבשות:
https://youtu.be/KfYn9KVya-Q?long=yes
טיגריס שֶׁנְחַרְבִּי, או סמילודון (Smilodon) היה טורף קדום שנכחד. הסמילודון היה בעל ניבים ארוכים במיוחד, שהגיעו עד אורך של כמעט 30 סנטימטרים. הוא ניזון מטרף שכלל ביזונים, טפירים, איילים, גמלים אמריקאים, עצלנאי קרקע וסוסים.
לפני שנעלם מעל פני האדמה, הוא היה מהחתוליים הגדולים ביותר שאי פעם חיו בכדור הארץ. משקלו הגיע אל מעל 400 קילוגרם. הסמילודון חי ביבשות אמריקה, בתקופת הפליסטוקן, לפני 2.5 מיליון שנים עד 10,000 שנה. הוא היה בעל כוח רב ופחות התבסס על מהירות.
הערכת החוקרים שהסמילודון נכחד לפני כ-12 אלף שנים, בערך בתקופה שבה הגיע האדם לצפון אמריקה. יתכן שהאדם אחראי להכחדתו של "שן החרב".
השם סמילודון בא מיוונית. פירוש המילה "סמיל" הוא "סכין חותכת", ו"אודוס" פירושו "שן". בעברית השם מגיע מדימוי הניבים שלו כחרבות.
הנה הסמילודון:
https://youtu.be/Zl45KKTd2JU
למה הוא נכחד?
https://youtu.be/Mkwr2ZHnzcE
מה אם הוא לא היה נכחד?
https://youtu.be/YM8lfHUqJzE
ושחזור של סמילודון מהלך, שנעשה בלוס אנג'לס לקראת תערוכה:
http://youtu.be/RvlGqt_zL6o
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בעידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
מעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים, הן נכחדו מן העולם. בתקופת האבן עדיין צד האדם הקדמון את הממותות, באמצעות חניתות עץ שאליהן חיבר אבן מחודדת.
הממותות חיו בעיקר באזורים שהם היום אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
עידן הקרח
קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".
מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.
ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?
הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.
מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.
כמובן שגם חיים לא היו כאן.
השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.
כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").
התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.
כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.
אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.
הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".
וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.
אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.
בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.
הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w
מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:
https://youtu.be/7xfdGkbX4jU
על אגם נדיר שמרתק את המדענים בעניין החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/KF6rClLH4n4
והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)
https://youtu.be/ovl_XbgmCbw
נראה שמיתוס המבול בהיסטוריה קדם בהרבה למבול התנכ"י שבמרכזו נוח ושהעברת הסיפורים על מבול קדום כלשהו הייתה בין תרבויות רבות, שכל אחת מהן מנציחה אותו ומשאירה לדורות הבאים כמיתוס משלה.
סיפורו של המבול העתיק ביותר התגלה עד כה מקורו במסופוטמיה העתיקה. הוא נכתב בשפה השומרית לפני כ-3,700 שנה. זהו הטקסט העתיק ביותר הידוע של מיתוס מבול עולמי.
גיבורו הוא זיוסודרה (Ziusudra), כלומר "החכם מאוד". האלים מזהירים אותו ממבול שמתקרב והוא בונה ספינה ענקית כדי להינצל. הטקסט התגלה על לוחות חרס שנחפרו בעיר ניפור (Nippur) בעיראק של ימינו.
כמה מאות שנים אחרי זיוסודרה מופיע הסיפור האכדי על אטרהאסיס, או אתרחסיס (Atrahasis). הוא מספר על אלים שמחליטים להביא מבול בגלל רעש האנושות המפריע למנוחתם.
הטעם הזה למבול עשוי להישמע מוזר לאוזניים מודרניות, אבל הוא משקף תפיסה עתיקה שבה האלים זקוקים לשינה ושקט כמו בני תמותה. הגיבור בונה תיבה ומציל את בני משפחתו עם זוגות של בעלי חיים.
הסיפור המפורסם ביותר הוא אולי זה של אוטנפישתים (Utnapishtim) בפואמה הבבלית אפוס גילגמש (Epic of Gilgamesh), שהגרסה המפורסמת שלה נכתבה במאה ה-13 לפני הספירה, לפני כ-3,300 שנה.
כאן הפרטים מפורטים ביותר, כולל מידות מדויקות של התיבה שהייתה מעין קובייה ענקית בת שבע קומות, לעומת התיבה המלבנית של נוח ומשך הזמן השונה כשבאפוס גילגמש הסערה נמשכת רק 6 ימים ו-7 לילות. כמובן ששונה גם התפיסה האלילית באפוס גילגמש לעומת תפיסת האל האחד (המונותאיזם) ואלוהים שבסיפור נוח המקראי.
כשג'ורג' סמית' (George Smith), חוקר כתבים צעיר במוזיאון הבריטי, פענח את הלוח הזה ב-1872, הוא התרגש כל כך עד שקפץ מכיסאו וצעק מרוב התרגשות. הוא היה הראשון שגילה שסיפור המבול המקראי של נוח לא היה ייחודי, תגליתו עוררה סערה אדירה בעולם המחקר המקראי והציבור הוויקטוריאני. מעניין לציין שסמית' היה אוטודידקט שלימד את עצמו לקרוא כתב יתדות בזמנו הפנוי.
בזכות ספר התנ"ך, הסיפור המקראי על נח, שנכתב ככל הנראה במאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה, הוא הגרסה המוכרת ביותר במערב. גם הוא מתאר מבול שנועד להשמיד את האנושות בגלל מעשיה הרעים, לצד בנייה של תיבה שבה ניצלו בני משפחה אחת עם זוגות מכל מיני החיות, עורב ויונה שנשלחו לחפש יבשה. הדמיון המפורט לסיפורים המסופוטמיים העתיקים יותר מעורר שאלות מרתקות על קשרים תרבותיים אפשריים.
אך תרבויות נוספות ברחבי העולם שימרו גרסאות משלהן. ההינדואיזם מספר על מאנו (Manu) שמציל את העולם מהמבול בעזרת דג זעיר שגדל לממדים ענקיים והתגלה כאל וישנו (Vishnu) בדמות דג.
התרבות היוונית הכירה את סיפור דאוקליון (Deucalion) ופירה (Pyrrha), שניצלו מהמבול שזאוס שלח להשמיד את האנושות בגלל חטאי האנשים.
בסין העתיקה קיים סיפור על גון (Gun) ובנו יו (Yu) ששלטו במבול גדול שהציף את הארץ וניתבו את המים.
אינדיאנים באמריקה הצפונית והדרומית שימרו עשרות גרסאות של סיפורי מבול. שבט ההופי (Hopi) מספר על ספיידר וומן (Spider Woman) שהצילה אנשים טובים מהמבול על ידי הסתרתם בגבעולי קנים חלולים.
עמי האבוריג'ינים באוסטרליה מכירים סיפורים על מים גדולים שכיסו את האדמה.
מדענים מעריכים שמקור הסיפורים הללו עשוי להיות בהצפות אמיתיות של נהרות גדולים, במיוחד הטיגריס והפרת במסופוטמיה, או בעליית מפלס הים בסוף עידן הקרח, במיוחד בתקופה שבין 11,500 ל-8,000 שנה לפני זמננו.
זיכרון טראומטי של אירוע קטסטרופלי כזה עבר מדור לדור ונשמר במיתוסים של תרבויות שונות ברחבי העולם. חוקרים אחדים הציעו גם קשר להצפה אפשרית של הים השחור לפני כ-7,600 שנה, אך תיאוריה זו שנויה במחלוקת רבה בקהילה המדעית.
ולגבי המבול, ארכיאולוגים גילו במהלך החפירות שנעשו בערים השומריות אור, כיש ושורופק סימנים המעידים על קיומו של שיטפון בסביבות תחילת האלף השלישי לפני הספירה.
הנה המבול כמו שסופר מהטאבלטים השומריים הקדומים:
https://youtu.be/CmJEAw6LUxk
סיפור "המבול הגנוב":
https://youtu.be/guIf3v9DOKE
מצגת וידאו של הנושא:
https://youtu.be/28aBeiZ2PWk
וסרט תיעודי על הדמיון הגדול בסיפור המבול בתרבויות שונות ועל האפשרות שאכן התרחש:
https://youtu.be/VwZeSoYugZk?long=yes
