שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עידן הקרח?
בתקופות הקרח בהיסטוריה של כדור הארץ התקררה האטמוספרה ואזורים נרחבים על פני העולם התכסו בקרחוני ענק או בים קפוא, כמו אלו שאנו מכירים כיום בקטבים. במיליון השנה האחרונות התרחש עידן קרח בממוצע כל 100 אלף שנה. האחרון שבהם הסתיים לפני כ-10 אלפים שנה בלבד, לאחר יותר מ-60 אלף שנה של עידן קרח.
החוקרים מספרים שעל כדור הארץ היו כמה עידני קרח במהלך 4.5 מיליארד שנות קיומו. כל אחד מעידני קרח אלו נמשך כמה עשרות או מאות מיליוני שנים. המדענים משערים שעד חמישית מחייו של כדור הארץ היו בעידני קרח שונים.
בימינו, לרוב כשאומרים "עידן הקרח" מתכוונים לעידן הקרח האחרון על כדור הארץ, זה שהסתיים לפני כ-10 אלפים שנה. וכאמור, זהו רק אחד מעידני הקרח שידע העולם.
הנה סיפורו של עידן הקרח האחרון (עברית):
https://youtu.be/ASAvgc729g0
מה גרם לעידן הקרח?
https://youtu.be/OJxT9ytVYiA
הסבר של תופעת עידני הקרח:
http://youtu.be/dJ5GYQrkvxI
וכך היו נראות בירות אירופה אם הן היו קיימות בעידן הקרח:
http://youtu.be/aDXYx9eb7sE
מתי העולם כלל רק יבשת אחת?
יבשות-על התקיימו על פני כדור הארץ כמה פעמים. מדובר היה במצב שבו כל היבשה בעולם הייתה יחידה אחת, במקום מספר יבשות שמפריד ביניהן ים כמו המצב כיום.
יבשת העל הראשונה בעולם הייתה יבשת קולומביה. היא הייתה קיימת לפני 1800 מיליוני שנים, השנייה הייתה רודיניה שהתקיימה לפני 900 מיליוני שנים והתפרקה לעידן קרח עולמי.
לפני 300 מיליון שנה נוצרה פנגיאה (או פנגאה) - יבשת העל האחרונה והמוכרת מכולן. לאורך השנים יבשת פנגיאה התפצלה לשתי יבשות ענק, גנדוונה בדרום כדור הארץ ולאוראסיה בצפון כדור הארץ.
בהמשך התפצלו גם יבשות אלו. גנדוונה התפצלה לחמש יבשות: אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה, אנטארקטיקה והודו.
לאורסיה, הצפונית מבין השתיים, התפצלה לשלוש יבשות: צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
בהמשך נדדה יבשת הודו, התנגשה והתחברה עם יבשת אסיה וכך נוצרה צורה היבשות כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
המדענים צופים שגם בעתיד תהיה בכדור הארץ יבשת-על. הם מעריכים שבתוך 250 מיליון שנים תיווצר בעולם יבשת על, שתכיל ככל הנראה מדברי מלח רבים. אפילו שם הם כבר נתנו ליבשת העל העתידית - "פנגיאה אולטימה".
הנה יבשת פנגיאה שנוצרה מטקטוניקת הלוחות (מתורגם):
https://youtu.be/p-vNSqUy0l4
כך נראית נדידת היבשות מפנגיאה ועד לשבע היבשות שיש כיום על כדור הארץ:
http://youtu.be/WaUk94AdXPA
כך הפכה היבשת העתיקה פנגאה ליבשות של היום וליבשת העתיד שתיקרא פנגאה אולטימה:
http://youtu.be/RuScA58BgRE
וסרטון תיעודי על תנועת היבשות:
https://youtu.be/KfYn9KVya-Q?long=yes
מה היה הסמילודון, או הטיגריס השנחרבי?
טיגריס שֶׁנְחַרְבִּי, או סמילודון (Smilodon) היה טורף קדום שנכחד. הסמילודון היה בעל ניבים ארוכים במיוחד, שהגיעו עד אורך של כמעט 30 סנטימטרים. הוא ניזון מטרף שכלל ביזונים, טפירים, איילים, גמלים אמריקאים, עצלנאי קרקע וסוסים.
לפני שנעלם מעל פני האדמה, הוא היה מהחתוליים הגדולים ביותר שאי פעם חיו בכדור הארץ. משקלו הגיע אל מעל 400 קילוגרם. הסמילודון חי ביבשות אמריקה, בתקופת הפליסטוקן, לפני 2.5 מיליון שנים עד 10,000 שנה. הוא היה בעל כוח רב ופחות התבסס על מהירות.
הערכת החוקרים שהסמילודון נכחד לפני כ-12 אלף שנים, בערך בתקופה שבה הגיע האדם לצפון אמריקה. יתכן שהאדם אחראי להכחדתו של "שן החרב".
השם סמילודון בא מיוונית. פירוש המילה "סמיל" הוא "סכין חותכת", ו"אודוס" פירושו "שן". בעברית השם מגיע מדימוי הניבים שלו כחרבות.
הנה הסמילודון:
https://youtu.be/Zl45KKTd2JU
למה הוא נכחד?
https://youtu.be/Mkwr2ZHnzcE
מה אם הוא לא היה נכחד?
https://youtu.be/YM8lfHUqJzE
ושחזור של סמילודון מהלך, שנעשה בלוס אנג'לס לקראת תערוכה:
http://youtu.be/RvlGqt_zL6o
מה הייתה הממותה?
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בעידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
מעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים, הן נכחדו מן העולם. בתקופת האבן עדיין צד האדם הקדמון את הממותות, באמצעות חניתות עץ שאליהן חיבר אבן מחודדת.
הממותות חיו בעיקר באזורים שהם היום אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
איך נוצר החמצן בכדור הארץ וכיצד הכחיד את החיים בו?
קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".
מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.
ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?
הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.
מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.
כמובן שגם חיים לא היו כאן.
השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.
כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").
התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.
כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.
אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.
הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".
וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.
אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.
בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.
הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w
מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:
https://youtu.be/7xfdGkbX4jU
על אגם נדיר שמרתק את המדענים בעניין החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/KF6rClLH4n4
והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)
https://youtu.be/ovl_XbgmCbw
בתקופות הקרח בהיסטוריה של כדור הארץ התקררה האטמוספרה ואזורים נרחבים על פני העולם התכסו בקרחוני ענק או בים קפוא, כמו אלו שאנו מכירים כיום בקטבים. במיליון השנה האחרונות התרחש עידן קרח בממוצע כל 100 אלף שנה. האחרון שבהם הסתיים לפני כ-10 אלפים שנה בלבד, לאחר יותר מ-60 אלף שנה של עידן קרח.
החוקרים מספרים שעל כדור הארץ היו כמה עידני קרח במהלך 4.5 מיליארד שנות קיומו. כל אחד מעידני קרח אלו נמשך כמה עשרות או מאות מיליוני שנים. המדענים משערים שעד חמישית מחייו של כדור הארץ היו בעידני קרח שונים.
בימינו, לרוב כשאומרים "עידן הקרח" מתכוונים לעידן הקרח האחרון על כדור הארץ, זה שהסתיים לפני כ-10 אלפים שנה. וכאמור, זהו רק אחד מעידני הקרח שידע העולם.
הנה סיפורו של עידן הקרח האחרון (עברית):
https://youtu.be/ASAvgc729g0
מה גרם לעידן הקרח?
https://youtu.be/OJxT9ytVYiA
הסבר של תופעת עידני הקרח:
http://youtu.be/dJ5GYQrkvxI
וכך היו נראות בירות אירופה אם הן היו קיימות בעידן הקרח:
http://youtu.be/aDXYx9eb7sE
יבשות-על התקיימו על פני כדור הארץ כמה פעמים. מדובר היה במצב שבו כל היבשה בעולם הייתה יחידה אחת, במקום מספר יבשות שמפריד ביניהן ים כמו המצב כיום.
יבשת העל הראשונה בעולם הייתה יבשת קולומביה. היא הייתה קיימת לפני 1800 מיליוני שנים, השנייה הייתה רודיניה שהתקיימה לפני 900 מיליוני שנים והתפרקה לעידן קרח עולמי.
לפני 300 מיליון שנה נוצרה פנגיאה (או פנגאה) - יבשת העל האחרונה והמוכרת מכולן. לאורך השנים יבשת פנגיאה התפצלה לשתי יבשות ענק, גנדוונה בדרום כדור הארץ ולאוראסיה בצפון כדור הארץ.
בהמשך התפצלו גם יבשות אלו. גנדוונה התפצלה לחמש יבשות: אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה, אנטארקטיקה והודו.
לאורסיה, הצפונית מבין השתיים, התפצלה לשלוש יבשות: צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
בהמשך נדדה יבשת הודו, התנגשה והתחברה עם יבשת אסיה וכך נוצרה צורה היבשות כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
המדענים צופים שגם בעתיד תהיה בכדור הארץ יבשת-על. הם מעריכים שבתוך 250 מיליון שנים תיווצר בעולם יבשת על, שתכיל ככל הנראה מדברי מלח רבים. אפילו שם הם כבר נתנו ליבשת העל העתידית - "פנגיאה אולטימה".
הנה יבשת פנגיאה שנוצרה מטקטוניקת הלוחות (מתורגם):
https://youtu.be/p-vNSqUy0l4
כך נראית נדידת היבשות מפנגיאה ועד לשבע היבשות שיש כיום על כדור הארץ:
http://youtu.be/WaUk94AdXPA
כך הפכה היבשת העתיקה פנגאה ליבשות של היום וליבשת העתיד שתיקרא פנגאה אולטימה:
http://youtu.be/RuScA58BgRE
וסרטון תיעודי על תנועת היבשות:
https://youtu.be/KfYn9KVya-Q?long=yes
טיגריס שֶׁנְחַרְבִּי, או סמילודון (Smilodon) היה טורף קדום שנכחד. הסמילודון היה בעל ניבים ארוכים במיוחד, שהגיעו עד אורך של כמעט 30 סנטימטרים. הוא ניזון מטרף שכלל ביזונים, טפירים, איילים, גמלים אמריקאים, עצלנאי קרקע וסוסים.
לפני שנעלם מעל פני האדמה, הוא היה מהחתוליים הגדולים ביותר שאי פעם חיו בכדור הארץ. משקלו הגיע אל מעל 400 קילוגרם. הסמילודון חי ביבשות אמריקה, בתקופת הפליסטוקן, לפני 2.5 מיליון שנים עד 10,000 שנה. הוא היה בעל כוח רב ופחות התבסס על מהירות.
הערכת החוקרים שהסמילודון נכחד לפני כ-12 אלף שנים, בערך בתקופה שבה הגיע האדם לצפון אמריקה. יתכן שהאדם אחראי להכחדתו של "שן החרב".
השם סמילודון בא מיוונית. פירוש המילה "סמיל" הוא "סכין חותכת", ו"אודוס" פירושו "שן". בעברית השם מגיע מדימוי הניבים שלו כחרבות.
הנה הסמילודון:
https://youtu.be/Zl45KKTd2JU
למה הוא נכחד?
https://youtu.be/Mkwr2ZHnzcE
מה אם הוא לא היה נכחד?
https://youtu.be/YM8lfHUqJzE
ושחזור של סמילודון מהלך, שנעשה בלוס אנג'לס לקראת תערוכה:
http://youtu.be/RvlGqt_zL6o
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בעידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
מעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים, הן נכחדו מן העולם. בתקופת האבן עדיין צד האדם הקדמון את הממותות, באמצעות חניתות עץ שאליהן חיבר אבן מחודדת.
הממותות חיו בעיקר באזורים שהם היום אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
עידן הקרח
קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".
מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.
ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?
הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.
מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.
כמובן שגם חיים לא היו כאן.
השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.
כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").
התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.
כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.
אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.
הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".
וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.
אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.
בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.
הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w
מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:
https://youtu.be/7xfdGkbX4jU
על אגם נדיר שמרתק את המדענים בעניין החמצן (מתורגם):
https://youtu.be/KF6rClLH4n4
והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)
https://youtu.be/ovl_XbgmCbw
