» «
עיצוב מטריאלי
מהו העיצוב המטריאלי שהנהיגה גוגל?



העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.

העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.


הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:

https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw


והסבר לגבי שפת העיצוב:

https://youtu.be/w2JUhDd0CAA


הסבר מעמיק על הצורה שבה נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:

https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s


כך מעצבים עיצוב מטריאל:

https://youtu.be/rrT6v5sOwJg


הנה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:

https://youtu.be/_WDM7BG-_DM
קומודור אמיגה
במה בלטו מחשבי אמיגה?



מחשבי אמיגה (Amiga) נמכרו בסך הכל במשך 8 שנים, בין 1985 ל-1993. האמיגה היה מחשב גרפי ובעל יכולות צליל ובמידה רבה הקדים את זמנו. אמנם הוא יצא כשנה אחרי המקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון, אבל מחירו הזול משמעותית מהמקינטוש, התוכנות הרבות שהוא הריץ ויכולותיו הגרפיות והמוסיקליות, כל אלה הפכו אותו ללהיט כמעט מיד.

היצרנית, חברת קומודור הנודעת, הייתה מרוצה משלל המשתמשים שרכשו אותו וקיבלו ביצועים מרהיבים במחיר זמין. מבתי-ספר, שאפשרו בעזרת האמיגות לתלמידים לעבוד על יישומי מולטימדיה פשוטים ועד למפיקי וידאו ואולפני טלוויזיה, שיצרו איתו אפקטים מיוחדים לתכניות וסדרות טלוויזיה שצילמו - אמיגה היה להיט!

אבל האמיגה לא הצליח לככב בשוק זמן רב. הן מחשבי המקינטוש המצליחים שידעו לעשות הכל טוב יותר והן מחשבי ה-PC, שנמכרו בעולם בכמויות בלתי נתפסות, כולם נכנסו לתחום הוויזואלי ולעולם הצליל והמוסיקה האלקטרונית. הנגיסות במכירותיו והלכו והקטינו את חלקו בשוק.

כמו מחשבי עבר שונים, גם האמיגה נותר מושא לגעגועי האנשים שגדלו עליו. משחקים ותוכנות שלו עדיין ניתנים להורדה ברשת ורבים מפעילים אותם בעזרת תוכנות אמולציה, תוכנות שמאפשרות לדמות את האמיגה על גבי מחשבי פי. סי ולהריץ את התוכנות שלו כמו פעם.


הנה מחשב האמיגה, המלך של העידן שלפני המקינטוש:

https://youtu.be/k5CYsgVCzYY


כך מסבירים את השימוש בציוד החדשני של אמיגה, כמו עכבר למשל:

https://youtu.be/IS-NYK-8KL0


הוא עושה דברים מדהימים - פרסומת משנות ה-80 למחשב אמיגה:

https://youtu.be/MpY0WFPHUro


הנה האנשים היצירתיים שהסבירו כמה אמיגה התאים להם:

https://youtu.be/IZdEFPoXpVk


יצירות מוסיקה שנוצרו על האמיגה:

https://youtu.be/eclMFa0mD1c?long=yes


וסרט ארוך על מחשב האמיגה:

https://youtu.be/oP1nLzT_t0o?long=yes
לוגו
למה מעצבים לוֹגוֹ?



אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.

הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.

זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.

בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.

במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.


כך מעצבים לוגו:

http://youtu.be/RBTiTcHm_ac


הנה המשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:

https://youtu.be/UKc271fj2ok
עטיפות אלבומים
מה מיוחד בעטיפות התקליטים של פעם?



התקליטים הם סיפור של מאה שנה. בתחילה היו להם עטיפות פשוטות ושימושיות, שתפקידן היה לשמור את התקליט משריטות. החומרים של העטיפות היו נייר חום או קרטון פשוט. איש לא חשב שהתקליט הוא יותר מהמוסיקה שמושמעת ממנו.

רק משנת 1938 החלו לעצב אותן באופן מקצועי. היו מי שהבינו אז שעטיפה מעוצבת תביא להגדלת המכירות. כך אכן היה. מעצב בשם אלכס סטיינווייס נשכר על ידי חברת התקליטים "קולומביה רקורדס" והיה למנהל האמנותי של עטיפות התקליטים של החברה.

התוצאות המרשימות במכירות של חברת קולומביה הבהירו לכל תעשיית התקליטים שהעטיפות המעוצבות של סטיינווייס נותנות לתקליטים הרבה יותר מאשר צבע. הם הפכו אותם למוצרי צריכה נחשקים. הצד הוויזואלי, הם עתידים ללמוד יותר ויותר, מגדיל את התשוקה לתקליט, למוסיקה ולאמן. בהמשך יופיעו גם העטיפות עם צילומי האמנים עליהן. הן יקבלו את הכינוי "עטיפה פרסונלית" ויחזקו את ההערצה לאמנים. יתכן שזה אחד המאיצים הגדולים להערצה של אמנים כמו גלן מילר הג'אזיסט ואלביס פרסלי, כוכב הרוק הראשון, שתמונותיהן הופיעו כמעט תמיד על התקליטים והתקליטונים (תקליט של שני שירים) שלהם והפכו אותם לכוכבי ענק.

עם השנים הפכו יותר ויותר עטיפות התקליטים להצהרה עיצובית, דרך ביטוי נוספת לאמנים וללהקות. בהן הם נהגו לבטא את הרעיונות הוויזואליים שלהם, לגבי המוסיקה, סיפור המסגרת במקרה של מוסיקה פרוגרסיבית, רוק מתקדם וכדומה. הן הכילו תמונה מההופעה, במקרה של אלבום מהופעה חיה וכך הלאה.

אבל בדרך קרו כמה דברים, עם להקה אחת, בריטית, רצינית ומוכשרת מאין כמותה. הביטלס היו מהפכנים של ממש. מי שבוחן את עטיפות התקליטים שלהם רואה כיצד הם הפכו במו תקליטיהם את העטיפות ממקדמי מכירות ליצירות אמנות של ממש. מספיק אם תביטו בעטיפות של אלבומים כמו "Revolver", שיצר להם האמן שהיה חבר שלהם, קלאוס וורמן וב"מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" - האלבום שעטיפתו, שיצר האמן פיטר בלייק, היא המושקעת והמדהימה מכולן, באמירה החברתית, בהצהרה האמנותית ובהיבטים התרבותיים שבה, כמו גם בעניינים הביוגרפיים של הלהקה, ההשפעות עליה ועוד.

זה, אגב, גם היה הרגע שנולדו האלבומים, התקליטים בעלי העטיפה הכפולה, שנפתחת כמו אלבום. כן, הראשון מביניהם היה אכן האלבום סרג'נט פפר, אלבום מהפכני שפרץ דרך בהרבה תחומים. בהקשר שלנו, הוא היה הראשון שאכן נפתח כאלבום, מה שהביא יצר לראשונה את השם Album לתקליט. לפני כן הם נקראו פשוט Records.

עוד להקה שעטיפות האלבומים שלה היו יצירות אמנות של ממש, הייתה להקת YES הבריטית. בשנות ה-70 הציגו העטיפות הללו, שצייר האמן רוג'ר דין, נופים דמיוניים ואקזוטיים מעולמות, כוכבים ונופים רחוקים ולא קיימים. הציורים שעל העטיפות של "יס" היו כל כך מיוחדים עד שהעיצוב שלהם זכה להגדרה אמנותית של "עיצוב קוסמי-אורגני".

דומה שעם ירידת התקליטים, כשנכנסו הדיסקים הקומפקטיים, הלכו גם העטיפות המושקעות, האמנותיות, בעלות האמירה והחד-פעמיות. הן פינו את מקומן לעטיפות קטנות, בגודל של דיסק, משעממות ברובן וחסרות השראה. כנראה שהגודל, אחרי הכל, כן קובע...


הנה תולדות עיצוב עטיפות התקליטים ובמיוחד אלה של הביטלס:

https://youtu.be/_st4diqjpis


עטיפות האלבומים האמנותיות של להקת "יס":

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw


כך יצרו ב-Blue Note את "המראה של הג'אז" דרך עטיפות האלבומים שלהם:

https://youtu.be/KNgA7dDs90E


והנה פרויקט יצירתי כדרכו, שעשה הבמאי הישראלי וניה היימן עם עטיפות תקליטים:

https://youtu.be/wbNFk-4HCno?t=6m8s&end=7m30s


האם הוא הושפע מהסרטון הזה?

https://youtu.be/sidgjFCnCXk


הנה חלק מעטיפות האלבומים הגרועות בתולדות המוסיקה:

https://youtu.be/BHU9mp-O4_E


וביקור בבית העלמין של עטיפות אלבומי שנות ה-70:

https://youtu.be/DWqCEEOYZY4


וקטעים ערוכים מתוך סרט תיעודי על עטיפות תקליטים:

https://youtu.be/TdTAWbNIEyg?long=yes

עיצוב גרפי

אלבומי יס
מי עיצב את עטיפות התקליטים של יס?



אין ספק שעטיפות האלבומים המצוירות של להקת הרוק המתקדם Yes, היו העטיפות הבולטות של שנות ה-70. העטיפות הללו, שצייר האמן רוג'ר דין, הציגו נופים קסומים, ארצות דמיוניות או כוכבים רחוקים ומן הסתם דמיוניים גם הם.

כל קונספט האלבומים, תקליטים בעלי עטיפה כפולה שנפתחת כמו אלבום, היה בשנות ה-70 צעיר מאד. רק בסוף שנות ה-60 הוא נולד, עם האלבום פורץ הדרך "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר".

הציורים המופלאים שעל אלבומי הלהקה היו כה מיוחדים ומאופיינים, שהעיצוב שלהם זכה לכינוי מעורר ההשראה "עיצוב קוסמי-אורגני". הם נתפסו כמשלימים של החווייה המוסיקלית הקסומה של להקת הרוק המתקדם, הפרוגרסיב, אולי הטובה ביותר שהייתה אז.

יס של שנות ה-70 הציעה מוסיקה שהייתה כמו לקוחה מעולמות נשכחים, כוכבים רחוקים, מקומות קסומים, מימי קדם ומתקופות נשכחות. רוג'ר דין השלים את החוויה המוסיקלית ונתן לה פנים חזותיות מיוחדות לא פחות.


הנה תולדות עיצוב עטיפות התקליטים לפני יס, עם דגש על אלבומי הביטלס:

https://youtu.be/_st4diqjpis


עטיפות האלבומים האמנותיות של להקת "יס":

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw
אדובי פוטושופ
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
מהי תוכנת פוטושופ?


אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.

אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.

אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.

כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.

עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.

מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.


הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:

https://youtu.be/Bhf8q3THToI


המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:

https://youtu.be/Tda7jCwvSzg


כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:

https://youtu.be/3G7YBBi1s_U


חוק הפוטושופ והדעות לגביו:

https://youtu.be/z-K6cFNImqs


הנה הסיפור של פוטושופ:

https://youtu.be/Ldr55H3NVIo


כך נולדה פוטושופ:

https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
היסט
מהו עיצוב הפרלקס?



עיצוב הפרלקס (Parallax) הוא סגנון חדשני של עיצוב אתרי אינטרנט, המעניק חווית משתמש חדשה וזוכה להצלחה גדולה בשנים האחרונות. אחרי פרלקס מתבססים על עיצוב ויזואלי, חווייתי, דינמי ומלא חיים, שבו המרכיבים נעים תוך כדי גלילת דף האינטרנט והרקע הוא שמשתנה.

בגלילת הפרלקס (Parallax scrolling), שנולדה במשחקי מחשב, תנועת הרקע היא איטית מזו של התמונות והמרכיבים העיקריים, מה שיוצר תחושה של עומק בדו-ממד. כלומר הצופה מרגיש שהוא צופה במשחק תלת-ממדי, מבלי שיש באמת ממד נוסף לשני הממדים שעל מסך המחשב.

אתרי פרלקס בנויים לרוב מדף אחד בלבד. את הדף ניתן לגלול לכל אורכו, כשנוצרת תחושה של מרחק בין מרכיבים קדמיים לבין הרקע. מחוץ לגלילה ניתן לנווט בדף של אתר כזה על ידי לחיצה על אחד מכפתורי התפריט הראשי, מה שמפעיל גלילה אוטומטית של הדף, עד לאזור הרלוונטי בו, במקום שבו נמצא התוכן המבוקש.

באפקט הפרלקס, בעברית "היסט", השתמשו בעבר בעיקר במשחקי מחשב. במשחקים אלו נהגו המפתחים ליצור אשליית עומק על ידי שינוי מהירות התנועה של תמונות הרקע לעומת העצמים הקרובים יותר, כמו הדמויות או עצמים שלידן. היכולת ליצור אשליה של עומק במהלך משחק הגדילה את הריאליזם, "ההרגשה האמתית" של השחקנים.

בעיצוב אתר עם פרלקס באינטרנט משתמשים באותו עיקרון. הרקע של האתר נע לאט יותר מאשר התוכן שלו והדבר מחדד את האפקט הויזואלי ומלהיב יותר. עיצוב כזה הוא מרשים, מסקרן, מספר סיפור ומניע לפעולה. אך על השיטה הזו יש גם לא מעט ביקורת, כשרבים ממומחי חוויית המשתמש טוענים שהיא אינה מתאימה לכל אתר, שהיא עלולה להסיט את תשומת ליבם של בעלי אתרים מהצורך בתוכן איכותי ומתחדש ומשימושיות גבוהה לפני הכל. גם הכמות הגדולה של האתרים בסגנון הפרלקס הופכת את מה שנראה מיוחד ומרגש לשגרתי ובמידה מסוימת אפילו מאוס.


הסבר של עיצוב הפרלקס באתרי אינטרנט:

http://youtu.be/BL3u6d_DcK8


כך נראה פרלקס באנימציה - שימו לב לרקע הרחוק לעומת הקרוב:

http://youtu.be/sGApLQTV-sI


והנה אשליית ההיסט שהעיצוב הזה מנצל כדי לתת תחושה של עומק:

http://youtu.be/iMnvakdfIUM


הסבר טכני ליצירת אפקט פרלקס באתר אינטרנט:

http://youtu.be/D75WTf_Y738
סמיילי
במה זכה המעצב של סמיילי?



כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.

אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.

מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.

גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:

http://youtu.be/rM-yZlaiUkc


מאוריץ קורנליס אשר
למה צייר אֶשֶר דברים בלתי אפשריים?



הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.

על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.

וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.


הנה סרטון שמציג את הגאונות של אשר:

http://youtu.be/Kcc56fRtrKU


הנה גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:

http://youtu.be/RO1kBTCSIqo


אנימציה שמבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" ומסביר איך היא בנויה:

http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q


והנה שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:

http://youtu.be/Z6OeQtnultc


הסבר על ציוריו המתמטיים:

http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w


סרט ארוך על אשר ויצירתו:

http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes


וסרט ארוך על חייו והקריירה של אשר:

http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.