ה"פניטנטס" (Penitentes) הם עמודי קרח המסודרים כלהבים חדים וישרים, בגבהים של עד 5 מטרים. הם נוצרים בחורף כשלג ונותרים באביב כשהם מסודרים בטורים ישרים - ממש כמו זקיפים הניצבים על משמרתם!

הסידור הטבעי שלהם במבנה מתמטי שכמו נוצר על ידי מחשב, או לפחות בידיו של מעצב משחקי מחשב, מקנה להם את ההילה של אותן תופעות טבע שאנשים כל כך מעריצים ורואים בהם את פלאי הבריאה.

להבי הפניטנטס מחייבים אקלים מאד מסוים, שרק הוא מאפשר את היווצרותם - מדובר תמיד באזורים יבשים ועתירי רוחות, גבוהים מאד (לפחות 4000 מטרים), עם טמפרטורות מתחת לאפס ומכוסים בשלג.

ואכן הלהבים הענקיים והקפואים הללו ממתינים למבקרים באזורים הגבוהים של הרי האנדים בדרום אמריקה או בעמק המוות שבארה"ב.

אגב, המדען הראשון שדיווח על תופעת הפניטנטס היה אבי תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין, שנתקל בהם במסעו בדרום אמריקה, אי שם במאה ה-19.


הנה עמודי הקרח של הפניטנטס:

https://youtu.be/qKgir4AXHQE


מראה הפניטנטס כפי שצולם על ידי מטפס הרים נרגש:

http://youtu.be/Y9a9Mnf_c-A


וסרטון קפיצות זמן של היווצרות התופעה לאורך החורף והאביב:

http://youtu.be/HjlkrVxBtIA

אמפיתיאטרון ברייס (Bryce Amphitheater) הוא מעין אמפיתאטרון טבעי שמוקף בעמודי אבן מעוותים ומוזרים, בעלי גוון הסלע כתום. לרבים הוא מזכיר את האמפיתיאטראות העתיקים, דוגמת הקולוסיאום שברומא. זאת על שום עמודי הסלע הרבים שבו המוקפים במעין קירות ענק. עמודי הסלע הללו, אגב, מכונים "הודוז" וניצבים שם כבר מיליוני שנים, כשתהליכי בלייה הולכים ושוחקים אותם כל העת.

ה"אמפיתיאטרון" נמצא בשמורת ברייס, או קניון ברייס (Bryce Canyon), כמו שהוא נקרא בדרך כלל. זהו קניון בצורת אגן, המזכיר דווקא מכתש ולא קניון. האגן מכונה, בשפת האינדיאנים שגרו באזור, "ארצו של הבונה".

פעם, לפני 60 מיליוני שנים, שקעו משקעי גיר עשירים בברזל, מהמים של אגם גדול, אל קרקעיתו. כשהאגם התייבש, החלו ברמה תהליכי בלייה, שהלכו ויצרו, עם השנים, את האגן, שמזכיר את המכתשים שבנגב שלנו.


הנה סיפורו של אמפיתיאטרון ברייס בארה"ב:

https://youtu.be/nt_XQHhLrTE


עוד מהאמפיתאטרון הטבעי עם ה"הודוז":

https://youtu.be/M-vAlff6lNM


האטרקציות שמסביב:

https://youtu.be/yl7HmvA4-pA


סרט תיעודי על הקניון המרשים שבתוכו נמצא ה"אמפיתיאטרון":

https://youtu.be/epzkPrx1vsI?long=yes


ראו ב-360 מעלות את קניון ברייס:

https://youtu.be/t3gur-osvzY?qr=yes

הסדר היוני (Ionic order), או האיוני, הוא אחד משלושת סגנונות הבנייה של הסדר הקלאסי שנולד ביוון העתיקה ואומץ בתקופה הרומית וברנסאנס. הסגנון היוני, שהיה פופולארי מאד במאה ה-5 לפני הספירה, מזוהה בדרך כלל בכותרות העמודים המסולסלות שלו, או קרניים של אייל.

ארכיאולוגים סבורים שהכותרת היונית נולדה בסביבות המאה ה-5 לפני הספירה, בחבל יוניה שבאסיה הקטנה (תורכיה של היום). הסדר או האורדר היוני ידוע בצורה התלתלית של כותרתו. החוקרים סבורים שהעיצוב הזה דימה בעיני היוונים קרני אייל או עלי תמר.

אבל כמו כל הסדרים הקלאסיים, גם סדר זה היה כולל הרבה יותר. כדי להגיע לשלמות, הן ביופי והן בשימושיות של המבנים שנבנו לפיו, הגדיר הסדר היוני במדויק ולפרטי פרטים את כל המרכיבים שלפיהם נבנו ואת הפרופורציות שביניהם.

כמו כל עמוד כלל הסדר היוני את אבן הבסיס, הנקראת סטירובט. היא נועדה למנוע את שקיעת העמוד באדמה. מעליה ניצב העמוד, בדרך כלל בעל קווים מודגשים. בכותרת יימצא תמיד התלתל המפורסם, המזכיר מגילה וכאמור קרני אייל.

צורותיו של התלתל יהיו מעט שונות בכל מקדש: מצורת הוולוטה (תלתלים) ועד לצורת הרוזטה (פרחי שושנים או ורדים). לעתים מוצאים בין התלתלים גם עיטורים שונים המזכירים צורות של רומח או ביצים.


הנה הסדר היוני:

https://youtu.be/1d0Qg9D-MsQ


עמודים עם סדר יוני:

https://youtu.be/6Szkzq4dtTA


והאורדר היוני בהשוואה לאורדרים האחרים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

הסֶדֶר הדּוֹרִי (Doric order) הוא סגנון בנייה, אחד משלושת החשובים שהתפתחו בסדר הקלאסי של יוון העתיקה ואומצו על ידי אדריכלי רומי והרנסנס. רבים מזהים את הסגנון הדורי בעמודיו, שכללו כותרת חלקה ופשוטה. אך למעשה הגדיר הסגנון את כל מרכיבי המבנים שנבנו בו ואת הפרופורציות (היחסים) שביניהם. כמובן שהמטרה של כל הסדר היווני באשר הוא, הייתה להגיע לשלמות אסתטית (ביופי) ובשימושיות שלהם.

העמוד הדורי הוא יותר קוני, רחב ונמוך מהעמודים האחרים.

הסדר הדורי ידוע כבר מהמאה ה- 6 לפני הספירה והיווניים הרבו להשתמש בו בבניינים ומקדשים ביוון העתיקה. למעשה היווה האורדר הדורי את המערכת הקדומה והחביבה ביותר על היוונים.


הנה סדר דורי ליד הקורינתי והיוני:

https://youtu.be/ZFU3S6shn6g


הסדר הדורי בפרתנון שבאקרופוליס באתונה:

https://youtu.be/ICmlfXZnkns


והנה הוא בתוך כל הסדרים של כותרות העמודים הקלאסיים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

מי לא ראה מקדשים קלאסיים וכמה חשובים בהם העמודים. מקדשי העבר נבנו כשהעמוד הוא המרכיב החשוב ביותר בייצוב המבנה. גם מבחינת העיצוב, כותרות העמודים הקלאסיים הם מעניינים מאד. אם נדמה לכם שהבחנתם בקרני איילים בכותרות עמודים יווניים ורומיים, לא טעיתם. יש כמה סגנונות של עמודים עתיקים והם נקראים "אורדרים".

הסדר הקלאסי (Classical order) הוא סגנון בנייה קלאסי שהגדיר באופן ברור את מרכיבי הבניין, כולל המידות ופרטי הפרטים שלהם. המטרה של הסדר הקלאסי הייתה לשאוף לשלמות ביופי ובמבנה.

שלושה סדרים, אורדרים, היו החשובים ביותר בסדר הקלאסי:

הסדר הדורי (Doric order) - שהמאפיין העיקרי שלו היו עמודים בעלי כותרת חלקה ופשוטה.

הסדר היוני (Ionic order) - שכותרות העמודים שלו מסולסלות, כמו קרניים של אייל.

הסדר הקורינתי (Corinthian order) - שאופיין בכותרות עמודים עם תבליטי עלים מגולפים.


הנה כותרות העמודים היווניים:

https://youtu.be/yGPevxwITBE


שלושת האורדרים הקלאסיים החשובים, הדורי, היוני והקורינתי:

http://youtu.be/ZFU3S6shn6g


והנה הרצאת וידאו של כותרות העמודים בסדר הקלסי:

http://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

הסדר הקורינתי (Corinthian order), או אורדר קורינתי, הוא סגנון בנייה קלאסי שנולד ביוון העתיקה ונמצא בדרך כלל במבנים רומיים. הסדר הקורינתי מתאפיין בכותרות עמודים שיש בהם צורות מסוגננות הנראות כמו עלים מגולפים. יש בו לרוב שתיים או שלוש שורות של עלי קוציץ נופלים ולעתים נדירות יותר בצורות אחרות, כמו זו המזכירה סל קלוע.

מבחינת הסדר ההיסטורי, הסדר הקורינתי נולד מאוחר מהדורי והיוני, שני הסדרים החשובים האחרים של העידן הקלאסי. משום כך הוא נדיר יותר במבנים עתיקים מיוון וניתן למצוא אותו יותר במבנים רומיים.

יתכן שהיוונים לא אהבו את הסדר הקורינתי. בתקופות הרומית והביזנטית, לעומת זאת, הרבו האדריכלים להשתמש בכותרת הקורינתית וניתן למצוא אותה במקדשים רבים מהתקופה.

הקורינתי הוא הסגנון הקישוטי ביותר מהסדרים היווניים. החוקרים יודעים שאת הכותרת האופיינית של העלים עיצב הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.


הנה הסבר על האורדר הקורינתי:

http://youtu.be/BEXZgX9Em2w?t=3m34s


והנה הוא שוב, גם במבנים מתקופות מאוחרות יותר:

https://youtu.be/rYcnh7hXOjE


מצגת וידאו של הסדר הקורינתי:

https://youtu.be/XB3dfyrH5jc


כל מרכיבי העמוד הזה:

https://youtu.be/plj4_IZtiFU


גם היום קונים אותו לבתי פאר בעולם, כמובן שהוא עשוי מחומרים חדשניים:

https://youtu.be/fUmf4up3AKc


והסדר הקורינתי מככב בפנתיאון שברומא, אחד המקדשים המרשימים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw

חוף רייניספיארה (Reynisfjara) ידוע בתור "החוף השחור". החוף הזה שקט ובודד, מעט מסתורי ויפה להפליא. הוא מיוחד אבל מסוכן מאד, למעשה החוף הכי מסוכן באיסלנד, בשל גליו החזקים, שבגינם לא שוחים כאן.

כמו כל החופים בסביבה, גם רייניספיארה עשוי חול שחור וגעשי. גם כאן ניבט המראה היחודי של חולות שחורים המתחברים לכחול העמוק והשקוף של מי האוקיינוס.

מחוף רייניספיארה ניבטים צוקי דירהולי (Dyrhólaey), שיוצאים מולו מהים ופירוש שמם הוא "חור בדלת". הם נקראים כך על שם קשת האבן שבקצה הכף. האגדה מספרת על שצוקי הבזלת הללו הם צמד טרולים שניסו להגיע אל החוף בלילה (או לגרור בלילה ספינה ענקית אל החוף, לפי גרסה אחרת) ונכשלו. כשהשמש זרחה הם הפכו לאבנים המזדקרות מהים.

הצוק הוא הנקודה הדרומית ביותר באיסלנד והוא מקום נפלא לצפיה בעופות ים רבים, כמו מיני שחפים מגוונים ופאפינים, תוכוני ים צבעוניים ויפים להפליא שניתן לראות כאן. תוכי הים. הוא עוף צבעוני שראשו דומה לשל תוכי, גופו כשל פינגווין, בעוד רגליו רגלי ברווז. במקום מקננות מושבות ציפורים רבות וצפרים מכל רחבי העולם באים לכאן בתקווה לצפות בפאפינים המיוחדים.

מהצד השני אפשר לראות שם את ערימות בזלת הים. אלה שורות של תצורות בזלת מרשימות, שכאילו יוצאות מהים והקרקע, בקיר אל השמיים. קירות משושי המתכת הללו נישאים מהים ברייניסדראנגר ( Reynisdrangar). זו תופעה ידועה של קיר עמודי בזלת משושים, שכמותם יש גם בסוללת הענק באירלנד ובמערת פינגל באנגליה.

חוף רייניספיארה נמצא מספר דקות נסיעה מוויק אי מירדאל (Vík í Mýrdal), כפר שהוא נקודת היישוב הדרומית ביותר בשטח האי האיסלנדי.


הנה סיפורו של חוף רייניספיארה:

https://youtu.be/8FFUXhUrj-Q


המראות של החוף המיוחד הזה:

https://youtu.be/Gsu-NArG4yw


הנה הוא ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/M91rol1P-bs


הסבר קצר על החוף:

https://youtu.be/oaW4yhqYFqU


אל תעזו להיכנס אל המים:

https://youtu.be/mEy5IsfsdyY


הנופים הציוריים של חוף רייניספיארה:

https://youtu.be/sOXJ1h6VtV8


ומבט מהאוויר בחורף:

https://youtu.be/xBfDSAYhC4Q

גשר העץ הארוך בעולם נמצא בדרום מנדליי שבמיאנמר. קוראים לו גשר יו ביין (U Bein Bridge), או גשר או-ביין.

אורכו של הגשר הזה הוא 1,200 מטרים. זהו גשר העץ הארוך בעולם והוא נבנה בשנת 1782!

גשר או ביין עשוי מעמודי עץ טיק והוא עובר מעל אגם טאונגטמאן שבמיאנמר (מדינה ששמה היה בעבר בורמה).


הנה מבט אל גשר העץ יו-ביין במיאנמר:

https://youtu.be/DinTdVDa4FI


מהאוויר:

https://youtu.be/B57Z3vQCU4o


מרחוק:

https://youtu.be/YxPGxtJ7qoI


מראות הגשר והמעבר בו:

https://youtu.be/GpgU3k_Mueg


וסיפורו של הגשר המיוחד הזה:

https://youtu.be/yUiI-cp5c28?long=yes

בקניון "וולינגיואן" (Wulingyuan) שבמחוז חונאן שבסין יש מעל ל-3100 עמודי אבן נישאים. אלו עמודי ענק של אבן חול שעברה התמרה ונקראת "קוורציט".

חלק מהגדולים שבעמודי האבן העצומים שבקניון וו לינג יואן מתנשאים לגובה של יותר מ-800 מטרים!

יש בקניון גם שלל מפלים ובריכות מדהימים ובכלל - הוא נחשב לאחד מהפלאים הגדולים של הטבע בארץ הגדולה הזו.


הנה סרטון על קניון וו-לינג-יואן:

http://youtu.be/jb2tB-tOdi4?t=12s

תחרות הפַּנְגָ'אט פִינָאנְג (Panjat pinang) שמתקיימת באינדונזיה היא אחת התחרויות המאתגרות והמלהיבות בעולם. מדובר על תחרות טיפוס על עצי דקל, שבראשם פרסים שווים ונחשקים.

התחרות הזו היא כנראה אחת הססגנוניות בתחרויות העולם. היא חלה ביום העצמאות של אינדונזיה, שחל ב-17 באוגוסט. זה החג היחיד שמשותף לבני כל הדתות באינדונזיה. מוסלמים, הינדים, בודהיסטים ונוצרים - חוץ מיום העצמאות, חוגגים בני כל דת בנפרד, את החגים הדתיים שלהם.

כך יוצא שבכל שנה, בשבועות שלפני יום העצמאות האינדונזי, מבלים אזרחי מדינת האיים, במשך שבועות אחדים, בהכנות לקראת החג החשוב כל כך לאינדונזים.

כמעט כל כפר ושכונה מנקים התושבים. רבים מחדשים, צובעים מחדש או משפצים את ביתם וחצרותיהם.

בימים שלקראת התחרות תולים על צמרת עצי הדקל שלל פרסים שווים. היום אגב, אלה פחות עצי דקל גבוהים ויותר עמודי גזע, ללא חוטרי הדקלים שבראש העץ החי.

ממש לפני התחרות משמנים את הגזעים הארוכים של הדקלים ובמהלך התחרות עצמה מטפסים המתחרים על גזעי הדקל ומנסים להוריד את הפרסים שלהם למטה, אל האדמה.

מילדים ועד מבוגרים - כל מי שיכול ורוצה לזכות בפרס שהצליח להוריד, מקבל את ההזדמנות לטפס כה גבוה. מי לא רוצה לקבל את ההזדמנות ולהוריד פרס יקר ערך מראש הדקל?

וכך עולים המטפסים עד לצמרת ומנסים את מזלם. על מגוון הפרסים שממתינים להם למעלה אפשר למנות, מצעצועים קטנים ושטויות ברמת חנויות הסטוקים שלנו ועד לאופניים, טלוויזיות וגאדג'טים.


הנה תחרות הפנג'ט פינאנג בעיר הגדולה:

https://youtu.be/u8R3J4HMZtE


תחרות מקומית וצנועה שיכולה להיות מאוד משעשעת:

https://youtu.be/8VkcsxV2PSc


לא פעם גם בנות משתתפות בתחרות פנג'ט פינאנג שבחגיגת הטוג'ובלסאן:

https://youtu.be/wfG9TM_Eyp0


וריאציה מעל נהר של תחרות פנג'ט פינאנג:

https://youtu.be/bmBhdBWUrTA


והספורט שנולד מזה:

https://youtu.be/Z-_2AHE6r_c

התמונה הזו היא אחת המרשימות והמפורסמות בכל צילומי החלל אי-פעם. הם נמצאים 6,000 שנות אור מאיתנו ומכונים "עמודי הבריאה" (Pillars of Creation). מדובר בשלושה "עמודים" ענקיים, המורכבים מגז קר ומתחממים באור אולטרה-סגול שמניב צביר של כוכבים צעירים.

אבל העמודים הללו אינם עמודים.

עמודי הבריאה הם עמודים עשויים מימן ואבק, בגובה של שנות אור. הם בעצם ערפילית בחלל (Nebula), "ערפילית הנשר", שיש המתרגמים את שמה ל"ערפילית העיט".

על הערפיליות, שבעצם מיילדות כוכבים, כתבנו בערך נפרד. מדובר בעננים בין כוכביים של גז ואבק, עמוסים בחומר גלם ליצירה של כוכבים חדשים ואפילו מערכות שמש כמו זו שלנו. קראו עליהן בתגית "ערפיליות".

"ערפילית הנשר" זכתה לשם זה, כשצולמה התמונה הישנה ומלאת ההוד, של מעין עמודים בחלל. התמונה שזכתה לשם "עמודי הבריאה" צולמה על ידי טלסקופ החלל "האבל" שעיקר עיסוקו במהלך 25 שנות פעילותו בחלל היה הבאה של צילומים מרהיבים, שאיפשרו מחקר מעמיק בחלל החיצון.

תמונה "העמודים" המקורית צולמה באור הנראה, בשנת 1995. בשנת 2014 צולמו העמודים שוב, עם פרטים מהאור התת-אדום הקרוב. רק בצילומים החדשים נראו כמתחבאים בתוך העמודים אותם כוכבים צעירים, שנולדו לא מזמן, שזה המון זמן במונחי כדור הארץ.

כיום, אגב, נראה שצורת העמודים הולכת ומשתנה, או במילים פשוטות - עמודי הבריאה הללו הולכים ונעלמים. מדענים מאוניברסיטת אריזונה, שחוקרים זמן רב את התצפיות הראשונות של ערפילית הנשר, גורסים שהתמונה המקורית לכדה את העמודים הללו ברגע קצר יחסית באבולוציה שלהם ושהצורה האייקונית שלהם הולכת ומשתנה.


הנה סיפורם של עמודי הבריאה והצילומים המרהיבים שלהם:

https://youtu.be/hZ7zGUFDOsg


מצגת וידאו על הערפילית המרהיבה:

https://youtu.be/q67mV91cxCQ


וזום לעמודים הרחוקים:

https://youtu.be/lj3t_gjuXWk

עמק המונומנטים (Monument Valley), או "מוניומנט ואלי", הוא אזור ברמת קולורדו, בגבול של מדינות יוטה ואריזונה שבארצות הברית. "עמק המונומנטים" מתאפיין באוסף גבעות בודדות ועליהן צוקים זקופים ומרהיבים, עשויים אבן חול, שמעליהם פסגות שטוחה וקטנות, שאינן הר שולחן, אך הן מזכירות הרי שולחן.

יש לצוקים המזדקרים בעמק שמות שמזכירים את המראה שלהם: "כפפת אגרוף", או סלע שנראה כמו פיל בעל חדק מצידו האחד ומכונה "הפיל" ובמיוחד מוכרות "שלוש האחיות" - שלושה עמודים גבוהים ובולטים מעל פני השטח.

שבט הנאוואחו, שהמוניומנט ואלי נמצא בשטחו, קידש את אחד הצוקים, עמוד בגובה של 120 מטרים, צר וארוך מאד - שכונה "הטוטם". כיום השבט הזה הוא שמנהל את העמק

בלא מעט מסרטי המערב הפרוע השתמשו בעמק היפה הזה כתפאורה לסצנות חוץ מרהיבות. רבים מאוהבי המערבונים רואים ב"מוניומנט ואלי" את נופי המערב הפרוע.

בעמק המונומנטים צולמו גם סרטים רבים אחרים, חלקם מפורסמים מאוד, כמו "תלמה ולואיז", "מרכבת הדואר" או "פורסט גאמפ".


הנה סרטון על מוניומנט ואלי באמריקה והקשר לשבט האינדיאנים הנאוואחו:

http://youtu.be/yg0As_HOvJk


הנוף של עמק המוניומנטים:

http://youtu.be/ryqdoe6xLs4


ותמונות מהעמק המיוחד כל כך:

https://youtu.be/hcGYAq92uAk

עמוד סלע, עמוד חוף, או אי סלע חופי (Sea Stack) הם שמות שונים לאי זעיר שמבצבץ מהים, ליד החוף.

איי הסלע החופיים עשויים מסלע קשה ועמיד, שעמד מול גלי הים ושרד את הבלייה והשחיקה שגרמה לחוף עצמו לסגת. לעיתים עמוד הסלע הזה הוא שריד לקשת חופית שהתמוטטה ונותר ממנה רק עמוד החוף.


כך נוצרים עמודי סלע:

http://youtu.be/EyJCW5182K4


עמוד סלע בדונגל, אירלנד:

http://youtu.be/fozN1aqnXrI


עמודי הסלע המיוחדים של קפרי שבדרום איטליה:

http://youtu.be/ErdVKnup3BU


ויש מי שמטפסים על עמודי הסלע שבאירלנד:

http://youtu.be/8o6_TTj_8jA

הגשרים הטבעיים שבחוף ימה של אטרטה (Etretat), עיירה קטנה בנורמנדי שבצרפת, הם מתופעות הטבע המעניינות של צרפת. אמנם יש גשרים טבעיים במקומות שונים בעולם, כולל אלה שבפארקים של מדינת יוטה בארה"ב, אבל אלה של נורמנדי מיוחדים בכך שהגשרים של אטרטה הם ממש על קו התפר שבין היבשה למי האוקינוס האטלנטי.

שלוש קשתות האבן הגדולות וזקיפי הסלע המזדקרים מתוך האוקיינוס בחוף אטרטה היוו במשך שנים רבות השראה לציירים אימפרסיוניסטים כמו מאנה, בודן ומונה.

צוקי הגיר הלבנים שניתן לראות שם, כשהם מיתמרים מעל לאוקיינוס הכחול, נשחקים כבר מיליוני שנים בידי גלי הים, שהפכו אותם לבעלי מראה שנע בין פסלי ענק למצוקים רבי-הוד.

יש במקום גם יד זיכרון לטייסים הנועזים שניסו בשנת 1927, לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי והתרסקו לתוכו.


הנה גשרי אטרטה הטבעיים בנורמנדי:

http://youtu.be/SQGKlwlkh7g


וחוויות של משפחה שבילתה באטרטה:

http://youtu.be/FQ2-Q8VLA1Q?t=1m24s

שנים-עשר השליחים היו קבוצה של 12 סלעי גיר שנמצאים בים, בחופי הפארק הלאומי פורט קמפבל באוסטרליה. גובהם של הסלעים עשרות מטרים. הם נקראו על שם שנים-עשר השליחים הנוצרים, תלמידיו של ישו.

ב-2005 הים שחק והשאיר מהם 8 בלבד. כיום נותרו מהם רק מעט סלעים, עקב שחיקה והתמוטטות של האחרים, כשבכל שנה נסחפת אבן הגיר של הסלעים בכ-2 סנטימטרים לשנה.

תיירים רבים, באופן טבעי רובם נוצרים, מבקרים במקום וצופים בשליחיו של ישו שהגיעו אל הים של אוסטרליה והולכים ונשטפים אל תוך הים.


הנה סרטון של סלעי 12 השליחים באוסטרליה:

http://youtu.be/ZWvAmFbm3uw


וגורלם, שלב אחרי שלב, לאורך השנים:

https://youtu.be/-RVzAmrf5ko

מגדלי טופה (Tufa towers) שבאגם מונו בנבאדה ארה"ב, הם מבנים טבעיים, תופעה גאולוגית וכימית מרתקת ומרהיבה.

מגדלי טופה הם עמודי אבן, המתגלים ומתנשאים לא פעם לגבהים של עד 10 מטרים. אבל הם לא עשויים מסלע גיר שהתבלה, כמו עמודי אבן נפוצים רבים בעולם. מדובר בעמודים טבעיים, עשויי סידן פחמתי, שדווקא נוצרים ובהדרגה והרבה יותר מהר מאבן גיר "רגילה".

הכל מתחיל באגמי מים עשירים במלח ובסידן. אגמים כאלה מכונים לעתים "אגמי סודה". הם מתאפיינים במעיינות הנמצאים בקרקעיתם, מתחת למי האגם כמובן. אבל אלה לא סתם מעיינות, אלא מעיינות שמהם נובעים מים רוויים בסידן. ואם מי המעיין רוויים סידן, אז כמובן שגם מי האגמים הללו עשירים בסידן גם הם.

ההסבר הכימי לתופעת ה"מגדלים" הוא חומר שקיבל את השם טופה. הוא נוצר כשמי המעיין פוגשים את מי האגם הבסיסי ונוצר סידן פחמתי בלתי מסיס. אנו מכירים אותו בתור אבן גיר. אבן הגיר הזו נשטפת החוצה ומשוקעת מסביב למעיין, במאגרי מים מינרליים על קרקעית האגם.

וכך, בהדרגה ולאורך מאות ואלפי שנים, צומחים לאיטם, מתחת לפני המים, עמודי הטופה.

אבל טופה יכולה להיווצר רק מתחת למים, אז איך אנו רואים בחוץ את מגדלי הטופה הגבוהים והמרשימים כל כך?

התשובה היא שאגמים כאלו לעתים מתייבשים, לצערנו לא פעם בגלל מעשים של בני אדם, שקיצצו את זרימת המים לתוכם. כשהאגם מאבד חלק מהמים שבו ומימיו עדיין מתנקזים החוצה איכשהו, לעתים ולאורך שנים, הולכים ונחשפים המגדלים של הטופה.


הנה התופעה של מגדלי טופה:

https://youtu.be/CU9MHF1lYHI


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TtF6dvMhfI0


וביקור במקום:

https://youtu.be/g2MKbzxj42g

הפינקלס (Pinnacles) באוסטרליה הם אלפי עמודי אבן מוזרים שעשויים מאבן גיר, מעין ניבים עצומים של סלע גיר המזדקרים מהאדמה.

שיני האבן הללו נמצאים בפארק נמבונג שבמערב אוסטרליה, בשטח מדברי עם חול כתום מסביב, החול שמאפיין אזורים באאוטבק האוסטרלי, אותה ערבה עצומה ויבשה מאד של היבשת.

המדענים חלוקים באשר להיווצרות התופעה של אותם פינאקלז (כך מבטאים למעשה את שמם).

הסבר נפוץ הוא שמגדלי אבן הגיר הם תוצאה של בלייה, כתוצאה מרוחות וסחף של אלפי שנים רבות.

הסבר אפשרי אחר לגבי העמודים הוא שמדובר בשרידים של יער קדום, שכוסה כולו בחול של סופות המדבר והפך מאובן. יש גם סברה שאלו מבני אבן ובוץ שהצטברו מתחת לשורשי שיחים של עצים קדומים ועם הזמן והרוחות הם נחשפו בצורתם המיוחדת.


פעילות קטנה
==========
הפעילו את האיש הצהוב של ביקור וירטואלי ושוטטו בין הפינאקלס. נסו למצוא באזור ריכוז גדול ומרשים במיוחד של הפינאקלס ולצלם את המסך.


הנה סיפורם של הפינקלס שבפארק הלאומי נאמבונג:

https://youtu.be/TgYHM6OWAyE


ההסבר המדעי להיווצרותם לעומת האגדות המקומיות:

https://youtu.be/klCNSilU3yU


ילדים ממש אוהבים את המראה המיוחד שלהם:

https://youtu.be/8z1r8VvqIcA


מבט מקרוב:

http://youtu.be/gJjrqS3uSwE?t=6s


ביקור במקום:

https://youtu.be/Fx-vltJBsEg