שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסיפור של הנרגילה?
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
למה כועסים על ישראל בעולם?
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שאומות העולם בוחנות את התנהגותה כאומה מודרנית ותרבותית. ממדינה כזו מצפות אומות העולם להתנהגות נאורה ולשמירה על זכויות האדם. בצד העובדה הזו, יש אולי לא מעט צביעות ביחס העולם למדינת ישראל. אומות העולם רואות כל הזמן את כוחה של ישראל, כשהיא מגיבה לטרור וזועמות על התנהגותה.
למה הדבר דומה? - לילד טוב שילד אחר מעצבן אותו ומטריד וכשהוא מגיב ומחזיר לו - אז כועסים עליו המורים והמבוגרים.
הנה סרטון שיכול להדגים את התופעה:
http://youtu.be/Cbdnu_R9G40?t=4s
מי היה לורנס איש ערב?
אין הרבה שמות של חיילים אירופיים שזכו למוניטין שלו, במיוחד באיזור שבו הקולוניאליזם לא זכה לאהדה של ממש. אבל שמו, שנישא בפי כל במזרח התיכון של מלחמת העולם הראשונה, הפך אחריה לאגדה.
הכירו את גיבור-העל של העצמאות הערבית והמרד כנגד האימפריה ששלטה בהם, גיבור שהיה בכלל אנגלי. שמו היה לורנס.
לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia) הוא הכינוי של איש צבא בריטי, אבל גם ארכיאולוג, הרפתקן ובהמשך חייו גם סופר, בשם תומאס אדוארד לורנס.
האיש הכיר את המזרח התיכון ב-1910, עת הגיע לאזור כארכיאולוג וחפר בעיר כרכמיש ביחד עם הארכיאולוג הידוע לנרד וולי. במהלך תקופה זו הוא הסתובב במזרח-התיכון ורכש הבנה מעמיקה במנטליות, המנהגים והתרבות הערבית, כמו גם שליטה מסוימת בשפה הערבית. אלה סייעו לו מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
כליוטננט-קולונל מילא לורנס תפקיד חשוב בשנים 1916-1918, כקצין קישור מטעם הבריטים. הוא נשלח על ידי הגנרל אלנבי, כדי לסייע לערבים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית המתפרקת.
המרד הזה הצליח לא מעט בזכות הטקטיקה שפיתח לורנס והביאה נצחון לבריטים על העות'מנים - "המלחמה הקטנה", הידועה כיום בתור "לוחמת גרילה". מדובר בטקטיקה שאמנם נוסתה פה ושם על ידי לוחמים, אבל היא מעולם לא הצליחה באמת.
לורנס אימן את כוח הגמלים הערבי לפשיטות על עמדות התורכים לאורך מסילת הרכבת החיג’אזית. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה. הפעולות שנקטו כללו חבלות בפסי הרכבת, מארבים שנועדו להפריע ולהטריד את הטורקים בדרכי התחבורה, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וזריעה של פחד ובהלה בקרב הלוחמים הטורקים במדבר הערבי.
בספרו המפורסם "שבעת עמודי החוכמה" הוא כתב “נצטרך לרתק את האויב בעזרת איום שקט של המדבר העצום והבלתי מוכר לו ואסור שנחשוף את עצמנו בטרם נתקוף.”
השיטה הזו הצליחה ובגדול. לורנס ולוחמי ערב הצליחו למנוע הצטרפות של ארמיה שלמה למלחמה כנגד הבריטים בארץ ישראל, מה שאפשר לכוחותיו של אלנבי להביס את הטורקים בקלות יחסית.
נצחון זה איפשר לבריטים ולצרפתים להשתלט על המזרח התיכון. נסיונותיו של לורנס לאחר המלחמה, לקדם את רעיון העצמאות הערבית, נכשלו. רק שנים אחר-כך הצליחו הערבים לזכות בהקמת מדינות ערביות עצמאיות.
לפני שלורנס נהרג בתאונת אופנוע, בגיל 46, הוא הספיק לכתוב ספרים חשובים על ההיסטוריה מנקודת מבטו, ביניהם "שבעת עמודי החוכמה" ו"המטבעה". ספרים נוספים יצאו ממכתביו הרבים לחברים, שכתב מהחזיתות שבהן פעל לאורך חייו. כל אלה גם יחד הציבו אותו כאחד האנשים הנערצים במאה ה-20 וכגיבור לאומי, הן בבריטניה והן בארצות ערב.
הנה סיפורו של לורנס איש ערב:
https://youtu.be/CMsd3NOmupw
סצנה מהסרט על לורנס איש ערב, שבה הוא תוקף את עקבה:
https://youtu.be/lChJz2DSpsE
סרטונים נדירים של לורנס איש ערב:
http://youtu.be/tnQpyUwiyOM
על סרט הקולנוע שנעשה עליו ונחשב לאחד מסרטי המלחמה הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/t_V-h55jJRY?long=yes
והצילום המופלא של הסרט ששורד את מבחן הזמן:
https://youtu.be/yE1jTDaaThk?long=yes
מהם השיעים והסונים ומהו המאבק ההיסטורי ביניהם?
הסיפור מתחיל ביום שאחרי מות מוחמד, מייסד האיסלאם. במהלך חייו, במאה ה-7 לספירה, איחד הנביא מוחמד את אנשי חצי האי ערב תחת דת האיסלאם. במהלך השנים כבשו הח'ליפים המוסלמים אזורים נרחבים מחוץ לעולם הערבי ואיסלמו אותם. כך הם הפכו למוסלמים את השכנים האדירים של חצי האי ערב, כולל את הפרסים ומרבית העולם הביזנטי למשל.
אבל קשה להחזיק אימפריה כה גדולה וחזקה והאימפריה של האיסלאם אכן הייתה בסיכון למאבקי כוח ושליטה, מה שאכן התממש.
לאחר מותו של מוחמד, מייסד דת האיסלאם, מצאו את עצמם מאמיניו במצב של מאבק ירושה קשה. מוחמד שהיה אב לבנות בלבד, לא הותיר אחריו יורש ברור ומוסכם לחלוטין ונוצרה מחלוקת לגבי מי צריך לרשת אותו.
מאבק הירושה הזה הותיר את מי שנבחר ליורשו, במאבק עם משפחת הנביא מוחמד שהתנגדה לו. כך הפכה המשפחה לשיעה, פלג שלא הכיר בסונה (Sunni), הזרם שהמשיך את יורשו של מוחמד.
לפיכך, נותרו השיעים (Shiites) עדה מתנגדת וקטנה יחסית. כשניסו להילחם על השליטה באיסלאם הם הובסו והוכו קשות בקרב כרבלא.
את התבוסה הזו הם מציינים עד היום, בטקס העשוראא, מלא הדם והקשה לצפייה, שהם מקיימים בכל שנה. במהלכו הם מכים את עצמם ,את גופם שלהם, עד זוב דם. הטקס המדמם הזה הוא לזכר ייסוריו של מי שהשיעים תפסו כיורש החוקי של מוחמד, מי שמת בקרב, ביחד עם 70 מבני משפחתו של הנביא.
מאז ועד המאה ה-20 שלטו הסונים במרבית מדינות האיסלאם, כשהשיעים הם מיעוט קטן וחלש יחסית, המפוזר במקומות שונים. המאבק הדתי ביניהם המתין להתפרץ.
מה ששינה את המצב במאה ה-20 הייתה המהפכה באיראן. בפעם הראשונה עלו השיעים לשלטון במדינה גדולה ומשמעותית. נישאים על גב ההצלחה, הם החליטו "לייצא את המהפכה" למדינות ערביות נוספות.
הקמת הארגון השיעי חיזבאללה היא חלק מאותה תנופה שיעית. נסיונות להמריד את השיעים התקיימו במדינות שונות ועוררו את זעמם של הסונים. במיוחד את הסעודים, הנשלטים על ידי חמולת סעוד החזקה והעשירה.
גם בעשורים האחרונים, למשל במלחמה בסוריה ובעיראק, מוצאים עצמם השיעים, בהנהגת איראן וחיזבאללה, נלחמים בסונים, או לפחות בארגון זוועתי אחר, ארגון דעאש, המכנה את עצמו "המדינה האיסלאמית", ארגון אלים וחסר העכבות.
הנה הסונים והשיעים בתולדות האיסלאם ואיך התפתח מאבקם ומעמדם לאורך השנים ועד היום (עברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
סיפור האיסלאם בכלל (מתורגם):
https://youtu.be/Q9zqSZaoG1M
בחיוך - ילדים שואלים שאלות את ח"כ ד"ר אחמד טיבי (עברית):
https://youtu.be/CPf9eAsvTC8
והפרק בסדרה "היה היה" שיספר לכם על עליית האסלאם כדת מרכזית במערב אסיה והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/NJ0uokuke8s?t=1m30s?long=yes
מהי אבן הטורקיז?
אבן טורקיז (Turquoise), שבעולם נקראת גם פירוזה (Firoza), היא אבן חן עשויה ממינרל בצבע טורקיז, גוון אטום, בין תכלת לירקרק.
עוד בימי קדם השתמשו באבני הטורקיז. כבר במצרים העתיקה הרבו לשבץ אותן בפסלונים. הרחק משם, ביבשת אמריקה שמעבר לים, הרבו אנשי שבט הנאוואחו, ילידי אמריקה, לשבץ את הטורקיז בתכשיטים שיצרו. בתרבות שלהם הייתה אבן הטורקיז סמל של בריאות, אושר ומזל.
גם בתרבות האצטקית, ששלטה במקסיקו של היום, קישטו במאה ה-15 חפצי פולחן באבני טורקיז.
במאה ה-19 נכנסה אבן הטורקיז לאופנה באירופה, לאחר שהיא כיכבה ב"קליאופטרה", המחזה הפופולרי של התקופה.
במקביל נחשבה הטורקיז בארצות המזרח התיכון, דוגמת ארצות ערב, איראן וגם אצל היהודים, כדבר שמגן מפני "עין רעה".
אחד השימושים הנפוצים של אבן הטורקיז בעולם הוא הכנה של קמעות ותכשיטים. גם היום משמשת האבן בהמון שימושים יפים, מתכשיטים ועד לציפוי של כיפות מסגדים.
במשך מאות שנים יובא הטורקיז לאירופה בדרך כלל ממרכז אסיה. האירופאים, שהיו בטוחים שמקור אבן הטורקיז הוא בטורקיה, קראו לה "האבן הטורקית" ועם הזמן התפשט ביבשת השם הצרפתי "טורקיז", שמשמעו "טורקי". המצחיק הוא שהמקור האמיתי של האבן היה אז מפרס, איראן של היום דווקא.
עם הזמן אומץ השם "טורקיז" גם לשמו של צבע המינרל, צבע הטורקיז.
הנה אבן טורקיז:
https://youtu.be/Th5zXQO2AIA
מצגת וידאו על אבני הטורקיז:
https://youtu.be/gj8vbyua7B4
הסבר על אבני טורקיז:
https://youtu.be/iDWCLZ1EvfU
היא משווקת גם כאבן חן וגם כאובייקט רוחני ומרפא (עברית):
https://youtu.be/ezMeLZLD_Es
ומצגת מפורטת:
https://youtu.be/rhxFwyI6kDM
מהו ריקוד הדבקה הערבי?
דֶבְּקָה הוא ריקוד ערבי מסורתי, המחול הלאומי של לבנון וסוריה, ושל הדרוזים. מקור הריקוד לא ידוע. הדבקה הוא ריקוד מסורתי ופטריוטי ונוהגים לרקוד אותו בחתונות, מסיבות ואירועים לאומיים.
הרקיעות ברגליים על פי הקצב, הן אופייניות לריקוד הדבקה ולכל אזור או עם יש קצב וצעדים מעט אחרים. את הדבקה רוקדים בשורה או בחצי מעגל. זהו ריקוד קבוצתי - של קבוצת גברים, קבוצת נשים או קבוצות מעורבות. מוביל הריקוד מנהיג ומוביל את הקבוצה לפי קצב רקיעות רגליו. לעתים קרובות מניף ראש הקבוצה את ידו באוויר או מניף מטפחת או כאפייה.
הנה ריקוד דבקה מסורתי:
http://youtu.be/-5AqUDqNQeg
למה צובעים משקופים ודלתות בכחול וטורקיז בים התיכון?
ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?
הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.
באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.
הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...
כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.
הנה המשקופים הצבועים טורקיז (עברית):
https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s
ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:
https://youtu.be/JxpF5xH-0s4
מהי האבן השחורה הקדושה למוסלמים?
"האבן השחורה" שנמצאת במבנה הכעבה, במקדש האסלאם שבעיר מכה בערב הסעודית, היא אבן קטנה ומקודשת לאיסלאם. קוטרה של האבן השחורה כ-30 סנטימטרים, אך כיום היא שבורה לכמה חתיכות. היא נשברה בניסיון שוד שהתרחש בכעבה, בזמן העלייה לרגל במאה ה-10 לספירה. רבים מהעולים לרגל למכה מנסים לנשק את האבן בהקפות הכעבה.
בין המאמינים יש כאלה המייחסים לאבן השחורה כוחות על-טבעיים. רבים מהם מאמינים שנפלה מהשמיים בזמנם של אדם וחווה. הם רואים בה אבן שיכולה לטהר את המתפללים מחטאיהם ולספוג את החטאים שלהם לתוכה. האבן היא שחורה לטענתם, מכיוון שכל החטאים שהצטברו בה במשך השנים השחירו אותה.
יש השערות של היסטוריונים שהאבן היא מטאוריט שנפל עוד לפני הופעת האסלאם, אך מחמת קדושתה אין דרך לחקור את האבן באופן מדעי.
הנה העיר מכה:
https://youtu.be/jM81wroj_MQ
על האבן השחורה במכה:
http://youtu.be/xrjluF1QcUs
על שבריה הנותרים של האבן השחורה:
http://youtu.be/VnJ31zlkjVQ
הציצו לתפילה במכה:
https://youtu.be/coKs3KnIcao?qr=yes
ותכנית חינוכית על מצוות החג' והעלייה לרגל למכה (עברית):
https://youtu.be/YgL9iYMmRtU?long=yes
מי המציאו את ספרות החשבון?
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שאומות העולם בוחנות את התנהגותה כאומה מודרנית ותרבותית. ממדינה כזו מצפות אומות העולם להתנהגות נאורה ולשמירה על זכויות האדם. בצד העובדה הזו, יש אולי לא מעט צביעות ביחס העולם למדינת ישראל. אומות העולם רואות כל הזמן את כוחה של ישראל, כשהיא מגיבה לטרור וזועמות על התנהגותה.
למה הדבר דומה? - לילד טוב שילד אחר מעצבן אותו ומטריד וכשהוא מגיב ומחזיר לו - אז כועסים עליו המורים והמבוגרים.
הנה סרטון שיכול להדגים את התופעה:
http://youtu.be/Cbdnu_R9G40?t=4s
אין הרבה שמות של חיילים אירופיים שזכו למוניטין שלו, במיוחד באיזור שבו הקולוניאליזם לא זכה לאהדה של ממש. אבל שמו, שנישא בפי כל במזרח התיכון של מלחמת העולם הראשונה, הפך אחריה לאגדה.
הכירו את גיבור-העל של העצמאות הערבית והמרד כנגד האימפריה ששלטה בהם, גיבור שהיה בכלל אנגלי. שמו היה לורנס.
לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia) הוא הכינוי של איש צבא בריטי, אבל גם ארכיאולוג, הרפתקן ובהמשך חייו גם סופר, בשם תומאס אדוארד לורנס.
האיש הכיר את המזרח התיכון ב-1910, עת הגיע לאזור כארכיאולוג וחפר בעיר כרכמיש ביחד עם הארכיאולוג הידוע לנרד וולי. במהלך תקופה זו הוא הסתובב במזרח-התיכון ורכש הבנה מעמיקה במנטליות, המנהגים והתרבות הערבית, כמו גם שליטה מסוימת בשפה הערבית. אלה סייעו לו מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
כליוטננט-קולונל מילא לורנס תפקיד חשוב בשנים 1916-1918, כקצין קישור מטעם הבריטים. הוא נשלח על ידי הגנרל אלנבי, כדי לסייע לערבים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית המתפרקת.
המרד הזה הצליח לא מעט בזכות הטקטיקה שפיתח לורנס והביאה נצחון לבריטים על העות'מנים - "המלחמה הקטנה", הידועה כיום בתור "לוחמת גרילה". מדובר בטקטיקה שאמנם נוסתה פה ושם על ידי לוחמים, אבל היא מעולם לא הצליחה באמת.
לורנס אימן את כוח הגמלים הערבי לפשיטות על עמדות התורכים לאורך מסילת הרכבת החיג’אזית. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה. הפעולות שנקטו כללו חבלות בפסי הרכבת, מארבים שנועדו להפריע ולהטריד את הטורקים בדרכי התחבורה, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וזריעה של פחד ובהלה בקרב הלוחמים הטורקים במדבר הערבי.
בספרו המפורסם "שבעת עמודי החוכמה" הוא כתב “נצטרך לרתק את האויב בעזרת איום שקט של המדבר העצום והבלתי מוכר לו ואסור שנחשוף את עצמנו בטרם נתקוף.”
השיטה הזו הצליחה ובגדול. לורנס ולוחמי ערב הצליחו למנוע הצטרפות של ארמיה שלמה למלחמה כנגד הבריטים בארץ ישראל, מה שאפשר לכוחותיו של אלנבי להביס את הטורקים בקלות יחסית.
נצחון זה איפשר לבריטים ולצרפתים להשתלט על המזרח התיכון. נסיונותיו של לורנס לאחר המלחמה, לקדם את רעיון העצמאות הערבית, נכשלו. רק שנים אחר-כך הצליחו הערבים לזכות בהקמת מדינות ערביות עצמאיות.
לפני שלורנס נהרג בתאונת אופנוע, בגיל 46, הוא הספיק לכתוב ספרים חשובים על ההיסטוריה מנקודת מבטו, ביניהם "שבעת עמודי החוכמה" ו"המטבעה". ספרים נוספים יצאו ממכתביו הרבים לחברים, שכתב מהחזיתות שבהן פעל לאורך חייו. כל אלה גם יחד הציבו אותו כאחד האנשים הנערצים במאה ה-20 וכגיבור לאומי, הן בבריטניה והן בארצות ערב.
הנה סיפורו של לורנס איש ערב:
https://youtu.be/CMsd3NOmupw
סצנה מהסרט על לורנס איש ערב, שבה הוא תוקף את עקבה:
https://youtu.be/lChJz2DSpsE
סרטונים נדירים של לורנס איש ערב:
http://youtu.be/tnQpyUwiyOM
על סרט הקולנוע שנעשה עליו ונחשב לאחד מסרטי המלחמה הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/t_V-h55jJRY?long=yes
והצילום המופלא של הסרט ששורד את מבחן הזמן:
https://youtu.be/yE1jTDaaThk?long=yes
הסיפור מתחיל ביום שאחרי מות מוחמד, מייסד האיסלאם. במהלך חייו, במאה ה-7 לספירה, איחד הנביא מוחמד את אנשי חצי האי ערב תחת דת האיסלאם. במהלך השנים כבשו הח'ליפים המוסלמים אזורים נרחבים מחוץ לעולם הערבי ואיסלמו אותם. כך הם הפכו למוסלמים את השכנים האדירים של חצי האי ערב, כולל את הפרסים ומרבית העולם הביזנטי למשל.
אבל קשה להחזיק אימפריה כה גדולה וחזקה והאימפריה של האיסלאם אכן הייתה בסיכון למאבקי כוח ושליטה, מה שאכן התממש.
לאחר מותו של מוחמד, מייסד דת האיסלאם, מצאו את עצמם מאמיניו במצב של מאבק ירושה קשה. מוחמד שהיה אב לבנות בלבד, לא הותיר אחריו יורש ברור ומוסכם לחלוטין ונוצרה מחלוקת לגבי מי צריך לרשת אותו.
מאבק הירושה הזה הותיר את מי שנבחר ליורשו, במאבק עם משפחת הנביא מוחמד שהתנגדה לו. כך הפכה המשפחה לשיעה, פלג שלא הכיר בסונה (Sunni), הזרם שהמשיך את יורשו של מוחמד.
לפיכך, נותרו השיעים (Shiites) עדה מתנגדת וקטנה יחסית. כשניסו להילחם על השליטה באיסלאם הם הובסו והוכו קשות בקרב כרבלא.
את התבוסה הזו הם מציינים עד היום, בטקס העשוראא, מלא הדם והקשה לצפייה, שהם מקיימים בכל שנה. במהלכו הם מכים את עצמם ,את גופם שלהם, עד זוב דם. הטקס המדמם הזה הוא לזכר ייסוריו של מי שהשיעים תפסו כיורש החוקי של מוחמד, מי שמת בקרב, ביחד עם 70 מבני משפחתו של הנביא.
מאז ועד המאה ה-20 שלטו הסונים במרבית מדינות האיסלאם, כשהשיעים הם מיעוט קטן וחלש יחסית, המפוזר במקומות שונים. המאבק הדתי ביניהם המתין להתפרץ.
מה ששינה את המצב במאה ה-20 הייתה המהפכה באיראן. בפעם הראשונה עלו השיעים לשלטון במדינה גדולה ומשמעותית. נישאים על גב ההצלחה, הם החליטו "לייצא את המהפכה" למדינות ערביות נוספות.
הקמת הארגון השיעי חיזבאללה היא חלק מאותה תנופה שיעית. נסיונות להמריד את השיעים התקיימו במדינות שונות ועוררו את זעמם של הסונים. במיוחד את הסעודים, הנשלטים על ידי חמולת סעוד החזקה והעשירה.
גם בעשורים האחרונים, למשל במלחמה בסוריה ובעיראק, מוצאים עצמם השיעים, בהנהגת איראן וחיזבאללה, נלחמים בסונים, או לפחות בארגון זוועתי אחר, ארגון דעאש, המכנה את עצמו "המדינה האיסלאמית", ארגון אלים וחסר העכבות.
הנה הסונים והשיעים בתולדות האיסלאם ואיך התפתח מאבקם ומעמדם לאורך השנים ועד היום (עברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
סיפור האיסלאם בכלל (מתורגם):
https://youtu.be/Q9zqSZaoG1M
בחיוך - ילדים שואלים שאלות את ח"כ ד"ר אחמד טיבי (עברית):
https://youtu.be/CPf9eAsvTC8
והפרק בסדרה "היה היה" שיספר לכם על עליית האסלאם כדת מרכזית במערב אסיה והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/NJ0uokuke8s?t=1m30s?long=yes
ערבים
אבן טורקיז (Turquoise), שבעולם נקראת גם פירוזה (Firoza), היא אבן חן עשויה ממינרל בצבע טורקיז, גוון אטום, בין תכלת לירקרק.
עוד בימי קדם השתמשו באבני הטורקיז. כבר במצרים העתיקה הרבו לשבץ אותן בפסלונים. הרחק משם, ביבשת אמריקה שמעבר לים, הרבו אנשי שבט הנאוואחו, ילידי אמריקה, לשבץ את הטורקיז בתכשיטים שיצרו. בתרבות שלהם הייתה אבן הטורקיז סמל של בריאות, אושר ומזל.
גם בתרבות האצטקית, ששלטה במקסיקו של היום, קישטו במאה ה-15 חפצי פולחן באבני טורקיז.
במאה ה-19 נכנסה אבן הטורקיז לאופנה באירופה, לאחר שהיא כיכבה ב"קליאופטרה", המחזה הפופולרי של התקופה.
במקביל נחשבה הטורקיז בארצות המזרח התיכון, דוגמת ארצות ערב, איראן וגם אצל היהודים, כדבר שמגן מפני "עין רעה".
אחד השימושים הנפוצים של אבן הטורקיז בעולם הוא הכנה של קמעות ותכשיטים. גם היום משמשת האבן בהמון שימושים יפים, מתכשיטים ועד לציפוי של כיפות מסגדים.
במשך מאות שנים יובא הטורקיז לאירופה בדרך כלל ממרכז אסיה. האירופאים, שהיו בטוחים שמקור אבן הטורקיז הוא בטורקיה, קראו לה "האבן הטורקית" ועם הזמן התפשט ביבשת השם הצרפתי "טורקיז", שמשמעו "טורקי". המצחיק הוא שהמקור האמיתי של האבן היה אז מפרס, איראן של היום דווקא.
עם הזמן אומץ השם "טורקיז" גם לשמו של צבע המינרל, צבע הטורקיז.
הנה אבן טורקיז:
https://youtu.be/Th5zXQO2AIA
מצגת וידאו על אבני הטורקיז:
https://youtu.be/gj8vbyua7B4
הסבר על אבני טורקיז:
https://youtu.be/iDWCLZ1EvfU
היא משווקת גם כאבן חן וגם כאובייקט רוחני ומרפא (עברית):
https://youtu.be/ezMeLZLD_Es
ומצגת מפורטת:
https://youtu.be/rhxFwyI6kDM
דֶבְּקָה הוא ריקוד ערבי מסורתי, המחול הלאומי של לבנון וסוריה, ושל הדרוזים. מקור הריקוד לא ידוע. הדבקה הוא ריקוד מסורתי ופטריוטי ונוהגים לרקוד אותו בחתונות, מסיבות ואירועים לאומיים.
הרקיעות ברגליים על פי הקצב, הן אופייניות לריקוד הדבקה ולכל אזור או עם יש קצב וצעדים מעט אחרים. את הדבקה רוקדים בשורה או בחצי מעגל. זהו ריקוד קבוצתי - של קבוצת גברים, קבוצת נשים או קבוצות מעורבות. מוביל הריקוד מנהיג ומוביל את הקבוצה לפי קצב רקיעות רגליו. לעתים קרובות מניף ראש הקבוצה את ידו באוויר או מניף מטפחת או כאפייה.
הנה ריקוד דבקה מסורתי:
http://youtu.be/-5AqUDqNQeg
ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?
הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.
באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.
הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...
כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.
הנה המשקופים הצבועים טורקיז (עברית):
https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s
ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:
https://youtu.be/JxpF5xH-0s4
"האבן השחורה" שנמצאת במבנה הכעבה, במקדש האסלאם שבעיר מכה בערב הסעודית, היא אבן קטנה ומקודשת לאיסלאם. קוטרה של האבן השחורה כ-30 סנטימטרים, אך כיום היא שבורה לכמה חתיכות. היא נשברה בניסיון שוד שהתרחש בכעבה, בזמן העלייה לרגל במאה ה-10 לספירה. רבים מהעולים לרגל למכה מנסים לנשק את האבן בהקפות הכעבה.
בין המאמינים יש כאלה המייחסים לאבן השחורה כוחות על-טבעיים. רבים מהם מאמינים שנפלה מהשמיים בזמנם של אדם וחווה. הם רואים בה אבן שיכולה לטהר את המתפללים מחטאיהם ולספוג את החטאים שלהם לתוכה. האבן היא שחורה לטענתם, מכיוון שכל החטאים שהצטברו בה במשך השנים השחירו אותה.
יש השערות של היסטוריונים שהאבן היא מטאוריט שנפל עוד לפני הופעת האסלאם, אך מחמת קדושתה אין דרך לחקור את האבן באופן מדעי.
הנה העיר מכה:
https://youtu.be/jM81wroj_MQ
על האבן השחורה במכה:
http://youtu.be/xrjluF1QcUs
על שבריה הנותרים של האבן השחורה:
http://youtu.be/VnJ31zlkjVQ
הציצו לתפילה במכה:
https://youtu.be/coKs3KnIcao?qr=yes
ותכנית חינוכית על מצוות החג' והעלייה לרגל למכה (עברית):
https://youtu.be/YgL9iYMmRtU?long=yes
איך הגיעו הספרות הערביות לחשבון בכל העולם?
מי הביא את ספרות החשבון הערביות למערב?
מה מקורם של עשרת הסימנים (9,8,7,6,5,4,3,2,1,0) המוכרים כל כך בחשבון?
האם הן ספרות ערביות, כמו שמכנים אותן לא פעם?
ובכן, ספרות החשבון שהן כה חשובות במתמטיקה העולמית נקראות כיום ספרות הודיות-ערביות או הינדו-ערביות. השיטה העשרונית היא עתיקה מאד ומופיעה אפילו בתנ"ך, אבל את ספרות החשבון ואת שיטת הספירה שבהן משתמש העולם כולו אנו חבים להודים.
ההודים היו גם הראשונים שהקצו סימן למספר אפס. שיטת סימון הספרות ההודיות חוללה מהפכה בחישובים המתמטיים ואפשרה לראשונה חישובים במספרים גדולים מאד. החידוש בשיטת הספרות הזו היה הייצוג של המספרים על ידי מיקומה של הספרה, מיחידות ועשרות, מאות, אלפים וכן הלאה... עובדה זו פישטה את השימוש במספרים וקידמה את המתמטיקה באופן משמעותי.
מההודים למדו את הספרות הללו מתמטיקאים ומדענים ערביים. ספר בערבית שפרסם במאה ה-8 המתמטיקאי הפרסי הנודע וממציא האלגוריתם מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, הביא לאימוץ ספרות החשבון ההודיות באופן משמעותי בידי הערבים. ח'ואריזמי היה זה שהכניס את המתמטיקה לשימוש בעולם המדע הערבי, המדע המתקדם ביותר של ימי הביניים. הוא גם הטמיע את ספרת האפס, שהפכה להיות מהחשובות והשימושיות במתמטיקה העשרונית ובמדע.
כ-300 שנה לאחר מכן, כשכבשו במאה ה-11 המורים (ערבים מצפון אפריקה) את ספרד, הם הביאו את הספרות לאירופה. בתחילת המאה ה-13 השתמש בהן המתמטיקאי האיטלקי הידוע לאונרדו פיבונאצ'י ב"ספר החשבונייה" (Liber abbaci) שפירסם. כך, בדיוק בשלב שבו אירופה הופכת למרכז מדעי ותרבותי, יהיה זה פיבונאצ'י שיפיץ את הספרות ההודיות ערביות לשימוש באירופה ובכך ידחוף להחלפה סופית של הספרות הרומיות, המיושנות והלא יעילות לחישובים מורכבים. ובכך הם יהפכו לספרות החשבון שבהן משתמשים בעולם כולו עד היום.
כדי להבין את גודל החידוש בשיטת הספירה ההינדו-ערבית, המייחסת משמעות למיקום הספרה במספר, נשווה אותה לשיטת הספירה הרומית שהייתה פופולרית ביותר בעולם באותה התקופה. השיטה הרומית התבססה על עיקרון ההקבצה לפיו יש לחבר את הספרות המוצגות לקבלת המספר הסופי, בשיטה זו למיקום הספרות אין השפעה על המספר עצמו. לדוגמא בספרות רומיות המספר 18 נכתב כך: XVIII. האות X - מייצגת את המספר 10. האות V - מייצגת את המספר 5. והאות I - מייצגת את המספר 1. שיטת ההקבצה משמעותה שהמספר XVIII מיוצג על ידי חיבור הספרות X+V+I+I+I, כלומר, 10+5+1+1+1, ותוצאת חיבור הספרות היא המספר המיוצג ובמקרה שלנו - 18.
ישנן כמה בעיות בשיטת הספרות הרומית, אחת מהם היא שהיא מקשה מאוד על שימוש במספרים גדולים, לדוגמא המספר 1888 יכתב בספרות רומיות כ-MDCCCLXXXVIII. לעומת זאת בשיטת הספירה ההינדו-ערבית, הספרות מקבלות משקל שונה בגלל המיקום שלהם. ספרה במיקום 2 תקבל אפס אחד נוסף, ספרה במיקום 3 תקבל 2 אפסים, ספרה במיקום 4 תקבל 3 אפסים וכן הלאה. לדוגמא הסימון 1888 משמעותו בעצם 1000+800+80+8. ומובן מדוע השימוש בספרות ההודיות-ערביות, מבוססות המיקום, נוח יותר להבנה, לכתיבה ולביצוע חישובים מתמטיים, בהשוואה לשיטה הרומית.
הנה סרטון שמספר על הספרות ההודיות-ערביות:
http://youtu.be/gulApUKih2w?t=1m34s
המספרים הללו יצרו את מערכת המספרים המודרנית (מתורגם):
https://youtu.be/cZH0YnFpjwU
הספרות הרומיות שהיו נהוגות לפני כן (מתורגם):
https://youtu.be/1Rhd1OQcTGA
תולדות המתמטיקה העתיקה והמצאת האפס בידי ההודי ברהמהגופטה (עברית):
https://youtu.be/vOA4nelKn7s
תרומתו של פיבונאצ'י:
http://youtu.be/03uC9bhX0Rc
מצגת וידאו שמלמדת על הספרות ההודיות-ערביות:
http://youtu.be/gs4DCei79N8
הסבר להיגיון שבספרות, כשבכל אחת יש את מספר הזוויות שהיא מציינת:
http://youtu.be/XvekfZ0uTpc
ותולדות החשבון או ההיסטוריה של המתמטיקה, שמראה את חשיבותן בהתפתחות המדע הזה:
http://youtu.be/cy-8lPVKLIo
מי הביא את ספרות החשבון הערביות למערב?
מה מקורם של עשרת הסימנים (9,8,7,6,5,4,3,2,1,0) המוכרים כל כך בחשבון?
האם הן ספרות ערביות, כמו שמכנים אותן לא פעם?
ובכן, ספרות החשבון שהן כה חשובות במתמטיקה העולמית נקראות כיום ספרות הודיות-ערביות או הינדו-ערביות. השיטה העשרונית היא עתיקה מאד ומופיעה אפילו בתנ"ך, אבל את ספרות החשבון ואת שיטת הספירה שבהן משתמש העולם כולו אנו חבים להודים.
ההודים היו גם הראשונים שהקצו סימן למספר אפס. שיטת סימון הספרות ההודיות חוללה מהפכה בחישובים המתמטיים ואפשרה לראשונה חישובים במספרים גדולים מאד. החידוש בשיטת הספרות הזו היה הייצוג של המספרים על ידי מיקומה של הספרה, מיחידות ועשרות, מאות, אלפים וכן הלאה... עובדה זו פישטה את השימוש במספרים וקידמה את המתמטיקה באופן משמעותי.
מההודים למדו את הספרות הללו מתמטיקאים ומדענים ערביים. ספר בערבית שפרסם במאה ה-8 המתמטיקאי הפרסי הנודע וממציא האלגוריתם מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, הביא לאימוץ ספרות החשבון ההודיות באופן משמעותי בידי הערבים. ח'ואריזמי היה זה שהכניס את המתמטיקה לשימוש בעולם המדע הערבי, המדע המתקדם ביותר של ימי הביניים. הוא גם הטמיע את ספרת האפס, שהפכה להיות מהחשובות והשימושיות במתמטיקה העשרונית ובמדע.
כ-300 שנה לאחר מכן, כשכבשו במאה ה-11 המורים (ערבים מצפון אפריקה) את ספרד, הם הביאו את הספרות לאירופה. בתחילת המאה ה-13 השתמש בהן המתמטיקאי האיטלקי הידוע לאונרדו פיבונאצ'י ב"ספר החשבונייה" (Liber abbaci) שפירסם. כך, בדיוק בשלב שבו אירופה הופכת למרכז מדעי ותרבותי, יהיה זה פיבונאצ'י שיפיץ את הספרות ההודיות ערביות לשימוש באירופה ובכך ידחוף להחלפה סופית של הספרות הרומיות, המיושנות והלא יעילות לחישובים מורכבים. ובכך הם יהפכו לספרות החשבון שבהן משתמשים בעולם כולו עד היום.
כדי להבין את גודל החידוש בשיטת הספירה ההינדו-ערבית, המייחסת משמעות למיקום הספרה במספר, נשווה אותה לשיטת הספירה הרומית שהייתה פופולרית ביותר בעולם באותה התקופה. השיטה הרומית התבססה על עיקרון ההקבצה לפיו יש לחבר את הספרות המוצגות לקבלת המספר הסופי, בשיטה זו למיקום הספרות אין השפעה על המספר עצמו. לדוגמא בספרות רומיות המספר 18 נכתב כך: XVIII. האות X - מייצגת את המספר 10. האות V - מייצגת את המספר 5. והאות I - מייצגת את המספר 1. שיטת ההקבצה משמעותה שהמספר XVIII מיוצג על ידי חיבור הספרות X+V+I+I+I, כלומר, 10+5+1+1+1, ותוצאת חיבור הספרות היא המספר המיוצג ובמקרה שלנו - 18.
ישנן כמה בעיות בשיטת הספרות הרומית, אחת מהם היא שהיא מקשה מאוד על שימוש במספרים גדולים, לדוגמא המספר 1888 יכתב בספרות רומיות כ-MDCCCLXXXVIII. לעומת זאת בשיטת הספירה ההינדו-ערבית, הספרות מקבלות משקל שונה בגלל המיקום שלהם. ספרה במיקום 2 תקבל אפס אחד נוסף, ספרה במיקום 3 תקבל 2 אפסים, ספרה במיקום 4 תקבל 3 אפסים וכן הלאה. לדוגמא הסימון 1888 משמעותו בעצם 1000+800+80+8. ומובן מדוע השימוש בספרות ההודיות-ערביות, מבוססות המיקום, נוח יותר להבנה, לכתיבה ולביצוע חישובים מתמטיים, בהשוואה לשיטה הרומית.
הנה סרטון שמספר על הספרות ההודיות-ערביות:
http://youtu.be/gulApUKih2w?t=1m34s
המספרים הללו יצרו את מערכת המספרים המודרנית (מתורגם):
https://youtu.be/cZH0YnFpjwU
הספרות הרומיות שהיו נהוגות לפני כן (מתורגם):
https://youtu.be/1Rhd1OQcTGA
תולדות המתמטיקה העתיקה והמצאת האפס בידי ההודי ברהמהגופטה (עברית):
https://youtu.be/vOA4nelKn7s
תרומתו של פיבונאצ'י:
http://youtu.be/03uC9bhX0Rc
מצגת וידאו שמלמדת על הספרות ההודיות-ערביות:
http://youtu.be/gs4DCei79N8
הסבר להיגיון שבספרות, כשבכל אחת יש את מספר הזוויות שהיא מציינת:
http://youtu.be/XvekfZ0uTpc
ותולדות החשבון או ההיסטוריה של המתמטיקה, שמראה את חשיבותן בהתפתחות המדע הזה:
http://youtu.be/cy-8lPVKLIo
מהו מסלול הסחר בסהרה?
במשך מאות שנים חצו את הסהרה שיירות של סוחרי מלח משבטים ברברים מקומיים שזה היה עיסוקם.
למסע חוצה המדבר הקשה והמסוכן הזה קראו "סחר חוצה סהרה". החוקר הערבי אבן בטוטה סיפר שהיו שיירות שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת!
מובילי השיירות נהגו להאכיל את גמלים בכמויות עצומות של אוכל בחודשים שלפני היציאה למסע. זאת כדי שיוכלו לעבור את המסע מבלי לאכול.
הנה סרטון קצר על שיירות המלח העתיקות של הסהרה:
https://youtu.be/TjydQPIuuNA
גם במדבר של אתיופיה התנהלו שיירות דומות:
https://youtu.be/PgDiW2ELx7k
ממלכת גאנה העתיקה שהפכה לאימפריה מהובלת שיירות של מלח וזהב:
http://youtu.be/dyQwEPcqR5U
צילום מהאוויר של המדבר במרוקו ושיירות העוברות בו:
https://youtu.be/JzjHpr7JMr8
ובני הטוארג מקבלים שיירה שחצתה את הסהרה:
http://youtu.be/28y8AgiOhnw
במשך מאות שנים חצו את הסהרה שיירות של סוחרי מלח משבטים ברברים מקומיים שזה היה עיסוקם.
למסע חוצה המדבר הקשה והמסוכן הזה קראו "סחר חוצה סהרה". החוקר הערבי אבן בטוטה סיפר שהיו שיירות שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת!
מובילי השיירות נהגו להאכיל את גמלים בכמויות עצומות של אוכל בחודשים שלפני היציאה למסע. זאת כדי שיוכלו לעבור את המסע מבלי לאכול.
הנה סרטון קצר על שיירות המלח העתיקות של הסהרה:
https://youtu.be/TjydQPIuuNA
גם במדבר של אתיופיה התנהלו שיירות דומות:
https://youtu.be/PgDiW2ELx7k
ממלכת גאנה העתיקה שהפכה לאימפריה מהובלת שיירות של מלח וזהב:
http://youtu.be/dyQwEPcqR5U
צילום מהאוויר של המדבר במרוקו ושיירות העוברות בו:
https://youtu.be/JzjHpr7JMr8
ובני הטוארג מקבלים שיירה שחצתה את הסהרה:
http://youtu.be/28y8AgiOhnw
למה נועד המסגד?
מִסגָד (Mosque) הוא בית התפילה של הדת המוסלמית. אל המסגד נוהג להיכנס המאמין ולהסיר נעליים. המסגד מלא בשטיחים, שעליהם כורעים המאמינים ומתפללים לאללה, אלוהים בפי המוסלמים. בזמן התפילה, פונים כל המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם.
בכל יום שישי, היום הקדוש למוסלמים, מתכנסים המאמינים במסגד ושומעים דרשות דתיות.
מעל כל מסגד מתנוסס צָרִיחַ מִסגָד. הצריח נועד כדי שהמואזין יעמוד עליו ויקרא למאמינים לבוא להתפלל. הצריח בדרך כלל גבוה. זאת כדי שקולו של המואזין יישמע למרחק רב. כיום יש אמנם רמקולים שמגבירים את קולו, אבל פעם היה נאלץ המואזין לקרוא בקול למרחקים, ללא הגברה. הצריח סייע לקולו להגיע לכל קצווי הכפר או קצות השכונה בעיר.
הנה סיפורה של איה סופיה, המסגד שהיה פעם כנסיה (מתורגם):
https://youtu.be/KRPp3jzv1Tw
המסגדים היפים ביותר בעולם:
https://youtu.be/Q6xG5mu9Y34
לאדריכלות המסגדים יש תפקיד פוליטי (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
מצריח המסגד קורא קול המואזין:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
ועוצמת הקול שלו היא עניין רציני (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
מִסגָד (Mosque) הוא בית התפילה של הדת המוסלמית. אל המסגד נוהג להיכנס המאמין ולהסיר נעליים. המסגד מלא בשטיחים, שעליהם כורעים המאמינים ומתפללים לאללה, אלוהים בפי המוסלמים. בזמן התפילה, פונים כל המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם.
בכל יום שישי, היום הקדוש למוסלמים, מתכנסים המאמינים במסגד ושומעים דרשות דתיות.
מעל כל מסגד מתנוסס צָרִיחַ מִסגָד. הצריח נועד כדי שהמואזין יעמוד עליו ויקרא למאמינים לבוא להתפלל. הצריח בדרך כלל גבוה. זאת כדי שקולו של המואזין יישמע למרחק רב. כיום יש אמנם רמקולים שמגבירים את קולו, אבל פעם היה נאלץ המואזין לקרוא בקול למרחקים, ללא הגברה. הצריח סייע לקולו להגיע לכל קצווי הכפר או קצות השכונה בעיר.
הנה סיפורה של איה סופיה, המסגד שהיה פעם כנסיה (מתורגם):
https://youtu.be/KRPp3jzv1Tw
המסגדים היפים ביותר בעולם:
https://youtu.be/Q6xG5mu9Y34
לאדריכלות המסגדים יש תפקיד פוליטי (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
מצריח המסגד קורא קול המואזין:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
ועוצמת הקול שלו היא עניין רציני (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
