שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפחד?
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
מהו פחד גבהים?
פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.
במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.
פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.
החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.
לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.
אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.
למה אנו סובלים מפחד גבהים:
https://youtu.be/Gv191JDxYyE
מפחיד, הא?
http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes
וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:
https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes
מהי מערכת "הילחם או ברח"?
"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, פרץ אנרגיה שבו הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.
זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.
ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.
איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.
אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.
כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?
#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.
ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.
אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.
חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.
אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.
נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):
https://youtu.be/QxYGKbZWqjk
הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):
https://youtu.be/i0DY-_0kuBw
כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
מהי קלאוסטרופוביה?
קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.
אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.
הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:
https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA
מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:
https://youtu.be/lG0WJkmOwd0
כך מזהים שאתם לוקים בה:
https://youtu.be/6t5QL3ksAPA
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:
https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
למה אנו פוחדים מהחושך?
פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.
חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.
יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.
לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.
הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...
הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
ילדים מספרים על הפחד בחושך:
http://youtu.be/Rbn_D90F4l4
וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:
http://youtu.be/zkosGhB5aG8
מה מקורן של תיאוריות קונספירציה?
תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.
המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.
תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...
לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".
אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
הנה סיפורן של תיאוריות הקונספירציה (מתורגם):
https://youtu.be/88_C-fogY40
יש לא מעט כאלה שהומצאו על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/d-ew8yGBCkg
ממציא תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז אמריקאי (עברית):
https://youtu.be/kZTXyNMn_zU
ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):
https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes
למה אנחנו פוחדים מרובוטים?
החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.
החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.
המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.
נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?
הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.
בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.
אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - ודאי עלתה מחשבה כזו בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.
אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.
הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):
https://youtu.be/bqVwLXo2_3I
הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/poLZqn2_dv4
מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:
https://youtu.be/podn2Szo1ls
וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
מהו פחד במה?
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
מיהו מלאך המוות?
מיהו אותו מלאך המוות שמופיע בשיר "חד גדיא" של ליל הסדר: "וירא מלאך המוות ושחט לשוחט דשחט לתורא דשתא למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרה דהיכא לכלבא דנשך לשונרא דאכל לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא".
מלאך המוות (Angel of Death) בדתות השונות הוא מעין דמוי אדם או מלאך, הממלא תפקיד בשליחות האל.
הוא אחראי על עבודת ההפרדה שבין הנשמה לגוף.
זהו תהליך שמשתנה מעט בכל דת ולפי מעשיו של המת בעבר, אבל הדימיון במיתוסים ובהאנשת המוות, בהקנייה של צורת אדם לו, הוא רב.
בדתות שונות רואים במעשי מלאך המוות מעשה יחיד, בעוד שבדת המוסלמית, יש המספרים שמתלווים אליו עוזרים המסייעים לו במלאכת המוות.
גם באסלאם מלאך המוות הוא אחד ממלאכי אללה, מלאך האלוהים. ברגע שהיא נקראה לכך, "עזראיין", כפי שמכונה מלאך המוות במסורת המוסלמית, מפריד את הנשמה מהגוף ומעביר אותה אל עולם הנשמות של בראשית.
גם הנצרות רואה במלאך המוות דמות דמוית-אדם שמפרידה בין גופו של אדם לנשמתו. מלאך המוות מכונה אצל הנוצרים "קוצר הנשמות" ("The Grim Reaper") או פשוט "המוות".
מלאך המוות בדת היהודית לא נראה כפי שרואים אותו הנוצרים. לפי הדת היהודית אחראי על המוות המלאך סמאל.
אם בנצרות מדמיינים את מלאך המוות כמלאך, עטוי גלימה שחורה וברדס על ראשו ונושא חרמש, ביהדות הוא מלאך ככל המלאכים ,אך עדיין נושא חרב או סכין, להפרדת הנשמות.
הנה מלאך המוות בסרטים ותכניות טלוויזיה:
https://youtu.be/SZiifOnhaqE
מצגת וידאו של מלאך המוות:
https://youtu.be/Zjg3C06rTXo
ומלאך המוות בפרסומת:
https://youtu.be/RcG0pNx92os
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.
במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.
פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.
החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.
לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.
אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.
למה אנו סובלים מפחד גבהים:
https://youtu.be/Gv191JDxYyE
מפחיד, הא?
http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes
וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:
https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes
"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, פרץ אנרגיה שבו הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.
זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.
ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.
איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.
אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.
כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?
#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.
ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.
אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.
חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.
אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.
נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):
https://youtu.be/QxYGKbZWqjk
הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):
https://youtu.be/i0DY-_0kuBw
כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.
אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.
הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:
https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA
מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:
https://youtu.be/lG0WJkmOwd0
כך מזהים שאתם לוקים בה:
https://youtu.be/6t5QL3ksAPA
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:
https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
פחדים
פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.
חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.
יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.
לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.
הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...
הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
ילדים מספרים על הפחד בחושך:
http://youtu.be/Rbn_D90F4l4
וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:
http://youtu.be/zkosGhB5aG8
תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.
המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.
תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...
לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".
אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
הנה סיפורן של תיאוריות הקונספירציה (מתורגם):
https://youtu.be/88_C-fogY40
יש לא מעט כאלה שהומצאו על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/d-ew8yGBCkg
ממציא תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז אמריקאי (עברית):
https://youtu.be/kZTXyNMn_zU
ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):
https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes
החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.
החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.
המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.
נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?
הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.
בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.
אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - ודאי עלתה מחשבה כזו בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.
אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.
הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):
https://youtu.be/bqVwLXo2_3I
הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/poLZqn2_dv4
מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:
https://youtu.be/podn2Szo1ls
וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
מיהו אותו מלאך המוות שמופיע בשיר "חד גדיא" של ליל הסדר: "וירא מלאך המוות ושחט לשוחט דשחט לתורא דשתא למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרה דהיכא לכלבא דנשך לשונרא דאכל לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא".
מלאך המוות (Angel of Death) בדתות השונות הוא מעין דמוי אדם או מלאך, הממלא תפקיד בשליחות האל.
הוא אחראי על עבודת ההפרדה שבין הנשמה לגוף.
זהו תהליך שמשתנה מעט בכל דת ולפי מעשיו של המת בעבר, אבל הדימיון במיתוסים ובהאנשת המוות, בהקנייה של צורת אדם לו, הוא רב.
בדתות שונות רואים במעשי מלאך המוות מעשה יחיד, בעוד שבדת המוסלמית, יש המספרים שמתלווים אליו עוזרים המסייעים לו במלאכת המוות.
גם באסלאם מלאך המוות הוא אחד ממלאכי אללה, מלאך האלוהים. ברגע שהיא נקראה לכך, "עזראיין", כפי שמכונה מלאך המוות במסורת המוסלמית, מפריד את הנשמה מהגוף ומעביר אותה אל עולם הנשמות של בראשית.
גם הנצרות רואה במלאך המוות דמות דמוית-אדם שמפרידה בין גופו של אדם לנשמתו. מלאך המוות מכונה אצל הנוצרים "קוצר הנשמות" ("The Grim Reaper") או פשוט "המוות".
מלאך המוות בדת היהודית לא נראה כפי שרואים אותו הנוצרים. לפי הדת היהודית אחראי על המוות המלאך סמאל.
אם בנצרות מדמיינים את מלאך המוות כמלאך, עטוי גלימה שחורה וברדס על ראשו ונושא חרמש, ביהדות הוא מלאך ככל המלאכים ,אך עדיין נושא חרב או סכין, להפרדת הנשמות.
הנה מלאך המוות בסרטים ותכניות טלוויזיה:
https://youtu.be/SZiifOnhaqE
מצגת וידאו של מלאך המוות:
https://youtu.be/Zjg3C06rTXo
ומלאך המוות בפרסומת:
https://youtu.be/RcG0pNx92os
קווים לדמותו של השטן?
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...
הנה תולדות השטן (מתורגם):
https://youtu.be/5_To7wO0Exo
על כת השטן:
https://youtu.be/ovhdu1kbKao
סרט תיעודי על מושג השטן והתפתחות האמונה בשטן:
https://youtu.be/bBoJFc1aQq4?long=yes
והאם בישראל פעלה כת השטן? (עברית)
https://youtu.be/dZS5nf-yOtg?ling.yes
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...
הנה תולדות השטן (מתורגם):
https://youtu.be/5_To7wO0Exo
על כת השטן:
https://youtu.be/ovhdu1kbKao
סרט תיעודי על מושג השטן והתפתחות האמונה בשטן:
https://youtu.be/bBoJFc1aQq4?long=yes
והאם בישראל פעלה כת השטן? (עברית)
https://youtu.be/dZS5nf-yOtg?ling.yes
מהי חרדת החמצה או FOMO?
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
מהם טקסי גירוש השדים ואיפה הם נהוגים?
הסרט "מגרש השדים" חשף לעולם בשנות ה-70 את אחת התופעות המסתוריות והקשות של הנפש. אדם שנראה כי השתלט עליו שד. בסרט עוברת נערה ששד השתלט על גופה טיפול לגירוש השד. סרט לא קל לצפייה ולמעוניינים - לא נקלקל בספוילר.
גירוש שדים (Exorcism) הוא תהליך שמטרתו לסלק שד שחדר לגופו של אדם, בעל חיים, חפץ או אפילו מבנה ולסלק את השפעתו המזיקה.
במקרה של בני-אדם, נכנסת במצב כזה לכאורה רוח זרה לגופו של אדם ושולטת בהתנהגותו, תוך שהיא מביאה את החולה למצב של טראנס ודיבוק.
מקרים של "השתלטות שדים" קשורים בדרך כלל לדת. ואכן, בדתות השונות ישנן מסורות של גירוש שדים. בנצרות הקתולית, למשל, נהוג נוסח רשמי לגירוש שדים, שמופיע בספרי התפילות.
אבל אמצעים שונים משמשים לגירוש של שדים. ביניהם נכללות תפילות או קריאות שונות, הזהה של מים קדושים והעלאת קטורת ועשן, לעתים קרובות מתערובת עשבי טיהור, ועוד.
בעת העתיקה יוחסו מחלות רבות, בעיקר מחלות נפש, לשדים. בדת היהודית נהגו לקרוא לזה "דיבוק", שנכנס לגופו של אדם. הליך הוצאת השדים היה בעבר חלק מהריפוי של חולי הנפש. אצל הנוצרים היה הכומר מגיע ו"מסלק את השד" ממי שסבלו מתופעות כמו שיגעון או מפיצול אישיות. אגב, בבשורות הנוצריות מוזכר גם ישו כמי שעסק בגירוש שדים.
יהודי מזרח אירופה נהגו לכנות את גירוש השדים "הסרת דיבוק". הם סברו שהשד או הדיבוק שנכנס לגופו של היהודי מקורו בנשמת אדם חוטא שלא זכתה להתנקות בגיהינום ומצאה לעצמה מנוחה כשנכנסה לגופו של אדם חי, תוך גרימת סבל רב.
להסרת הדיבוק נהגו להשתמש בתפילות להרחקת שדים, או לגרש שדים גם על ידי שימוש בשמות קדושים, השבעת השדים ותקיעה בשופרות.
בתרבויות רבות בעולם מקובלת גם כיום תופעת גירוש השדים. בכפרים מבודדים בהודו, למשל, ישנם מקדשים שלמים שעורכים באורח קבע טקסי גירוש שדים.
ביהדות של ימינו נפוצים טקסי גירוש שדים בעיקר אצל יוצאי מרוקו ואתיופיה. במשפחות יוצאות מרוקו ביצעו בעבר ואולי פה ושם עדיין, טקסי "שחור". הטקסים הללו נערכים החוג המשפחה, נגד מזיקים, שדים ועין רעה, תוך שימוש בקמיעות ובטקסטים לשמירה על המשפחה.
התיקשור, תופעה שבשנים האחרונות נפוצה בישראל, היא ניסיון לתת אפשרות ליישות אחרת להיכנס אל הגוף, אך במצב של רגיעה וכשניתן לשלוט בה.
הנה מגרש שדים מקצועי שעושה את מלאכתו בכל רחבי העולם:
https://youtu.be/Aoa32UYiuG8
טקס גירוש שדים לצעיר מהפיליפינים ש"השטן השתלט עליו":
https://youtu.be/uoA-dBREM5c
או גירוש שדים במערת הרוחות שבמקדש בהודו:
https://youtu.be/Q3vFTiPCH2g
קליפ קצר של תמונות מהסרט "מגרש השדים" (לא מומלץ לילדים צעירים!):
https://youtu.be/mzTIvIMjhQo
וסרט תיעודי על גירוש שדים:
https://youtu.be/jsJblTxPU5M?long=yes
הסרט "מגרש השדים" חשף לעולם בשנות ה-70 את אחת התופעות המסתוריות והקשות של הנפש. אדם שנראה כי השתלט עליו שד. בסרט עוברת נערה ששד השתלט על גופה טיפול לגירוש השד. סרט לא קל לצפייה ולמעוניינים - לא נקלקל בספוילר.
גירוש שדים (Exorcism) הוא תהליך שמטרתו לסלק שד שחדר לגופו של אדם, בעל חיים, חפץ או אפילו מבנה ולסלק את השפעתו המזיקה.
במקרה של בני-אדם, נכנסת במצב כזה לכאורה רוח זרה לגופו של אדם ושולטת בהתנהגותו, תוך שהיא מביאה את החולה למצב של טראנס ודיבוק.
מקרים של "השתלטות שדים" קשורים בדרך כלל לדת. ואכן, בדתות השונות ישנן מסורות של גירוש שדים. בנצרות הקתולית, למשל, נהוג נוסח רשמי לגירוש שדים, שמופיע בספרי התפילות.
אבל אמצעים שונים משמשים לגירוש של שדים. ביניהם נכללות תפילות או קריאות שונות, הזהה של מים קדושים והעלאת קטורת ועשן, לעתים קרובות מתערובת עשבי טיהור, ועוד.
בעת העתיקה יוחסו מחלות רבות, בעיקר מחלות נפש, לשדים. בדת היהודית נהגו לקרוא לזה "דיבוק", שנכנס לגופו של אדם. הליך הוצאת השדים היה בעבר חלק מהריפוי של חולי הנפש. אצל הנוצרים היה הכומר מגיע ו"מסלק את השד" ממי שסבלו מתופעות כמו שיגעון או מפיצול אישיות. אגב, בבשורות הנוצריות מוזכר גם ישו כמי שעסק בגירוש שדים.
יהודי מזרח אירופה נהגו לכנות את גירוש השדים "הסרת דיבוק". הם סברו שהשד או הדיבוק שנכנס לגופו של היהודי מקורו בנשמת אדם חוטא שלא זכתה להתנקות בגיהינום ומצאה לעצמה מנוחה כשנכנסה לגופו של אדם חי, תוך גרימת סבל רב.
להסרת הדיבוק נהגו להשתמש בתפילות להרחקת שדים, או לגרש שדים גם על ידי שימוש בשמות קדושים, השבעת השדים ותקיעה בשופרות.
בתרבויות רבות בעולם מקובלת גם כיום תופעת גירוש השדים. בכפרים מבודדים בהודו, למשל, ישנם מקדשים שלמים שעורכים באורח קבע טקסי גירוש שדים.
ביהדות של ימינו נפוצים טקסי גירוש שדים בעיקר אצל יוצאי מרוקו ואתיופיה. במשפחות יוצאות מרוקו ביצעו בעבר ואולי פה ושם עדיין, טקסי "שחור". הטקסים הללו נערכים החוג המשפחה, נגד מזיקים, שדים ועין רעה, תוך שימוש בקמיעות ובטקסטים לשמירה על המשפחה.
התיקשור, תופעה שבשנים האחרונות נפוצה בישראל, היא ניסיון לתת אפשרות ליישות אחרת להיכנס אל הגוף, אך במצב של רגיעה וכשניתן לשלוט בה.
הנה מגרש שדים מקצועי שעושה את מלאכתו בכל רחבי העולם:
https://youtu.be/Aoa32UYiuG8
טקס גירוש שדים לצעיר מהפיליפינים ש"השטן השתלט עליו":
https://youtu.be/uoA-dBREM5c
או גירוש שדים במערת הרוחות שבמקדש בהודו:
https://youtu.be/Q3vFTiPCH2g
קליפ קצר של תמונות מהסרט "מגרש השדים" (לא מומלץ לילדים צעירים!):
https://youtu.be/mzTIvIMjhQo
וסרט תיעודי על גירוש שדים:
https://youtu.be/jsJblTxPU5M?long=yes
מה זה ממנטו מורי ואיך הוא תרם לענווה?
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
מהי האמיגדלה שבמוחנו ואיך היא מנהלת אותנו ברגעי פחד?
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
מה החשש מהרובוט "הַאל" ב"אודיסיאה בחלל"?
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה סיפורו של הרובוט האל בסקירה על הסרט:
https://youtu.be/7HEhZSLrWyg
האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה סיפורו של הרובוט האל בסקירה על הסרט:
https://youtu.be/7HEhZSLrWyg
האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
למה הפחד מיום שישי ה-13?
האם ידעתם שישנו יום שבו הרפתקנים נשארים בבית, אניות לא יוצאות אל הים, מחזרים לא מעיזים להציע נישואין, יזמים לא פותחים במיזמים חדשים ומשפטנים לא חותמים על חוזים.. היום הזה הוא יום שישי ה-13 בחודש (Friday the 13th), יום שמחבר שני גורמים לא מוצלחים מאד מבחינת מזל, גם יום שישי וגם מספר הביש, המספר 13.
על פי האמונות התפלות מסמל הצירוף הזה מזל רע במיוחד. זהו יום מועד לאסונות ופורענויות. די מעניין בהתייחס לכך שאחרי הכל 13 הוא המספר שבא אחרי המספר 12, מספר שבתרבויות רבות מייצג את השלמות..
מקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 לא לגמרי ברור. יש הטוענים שהמקור הוא מאוקטובר 1307, היום שבו טבחו חיילי המלך הצרפתי פיליפ בטמפלרים שבצרפת. אחרים קושרים את היום במועד השריפה הגדולה בלונדון. בכלל, יש מי שמזכירים שבאי האנגלי נהגו לתלות את הפושעים בימי שישי ומספר המדרגות שהובילו אל הגרדום היה 13...
אחרים הולכים אחורה עד לסעודה האחרונה של ישו, שהתקיימה ביום שישי וסעדו בה 13 סועדים, כולל ישו עצמו..
כך או כך, המינוח הפסיכיאטרי לפחד מיום שישי ה-13 הוא פָראסְקבֶדקטריאפוביה. האמונה הזו כה מאיימת גם על אנשי מדע וטכנולוגיה מתקדמים. לכן חוזר יום שישי ה-13 שוב ושוב בסרטי אימה ובמיתוסים אורבניים שונים. האמונה הרווחת ביום הזה הביאה לכך שלא מעט וירוסי מחשב פותחו כך שיפעלו ביום זה.
המשעשע הוא שבמחקר שפרסמו חברות ביטוח בהולנד, נמצא באופן מוזר שסטטיסטית יום שישי ה-13 הוא היום הבטוח ביותר בממוצע, מכל ימי השישי בשנה.
אגב, שנת 2015 הייתה שנה שבה יש היו 3 פעמים כאלה, הכי הרבה ימי שישי שנפלו על ה-13 בחודש. זה המקסימום שיכול להתרחש בשנה אחת כשהמינימום הוא פעם אחת ויחידה, הפעם הבאה שבה זה יקרה תהיה בשנת 2026.
הנה הסבר על האמונה הטפלה הזו:
http://youtu.be/rr_fOOjpt7Q
הפחד מיום שישי ה-13 (עברית):
https://youtu.be/Ra24p-oHZp8
הסבר ארוך יותר על הפחד מיום שישי ה-13:
http://youtu.be/VGWDMKOH3l4
סיפור האימה הטמפלרית שהולידה את הפחד מהיום הזה:
https://youtu.be/TJF8iaBoNEM
וההחלטות הכי שגויות ליום הזה בסרטי קולנוע:
https://youtu.be/SNJ3leGgnas?long=yes
האם ידעתם שישנו יום שבו הרפתקנים נשארים בבית, אניות לא יוצאות אל הים, מחזרים לא מעיזים להציע נישואין, יזמים לא פותחים במיזמים חדשים ומשפטנים לא חותמים על חוזים.. היום הזה הוא יום שישי ה-13 בחודש (Friday the 13th), יום שמחבר שני גורמים לא מוצלחים מאד מבחינת מזל, גם יום שישי וגם מספר הביש, המספר 13.
על פי האמונות התפלות מסמל הצירוף הזה מזל רע במיוחד. זהו יום מועד לאסונות ופורענויות. די מעניין בהתייחס לכך שאחרי הכל 13 הוא המספר שבא אחרי המספר 12, מספר שבתרבויות רבות מייצג את השלמות..
מקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 לא לגמרי ברור. יש הטוענים שהמקור הוא מאוקטובר 1307, היום שבו טבחו חיילי המלך הצרפתי פיליפ בטמפלרים שבצרפת. אחרים קושרים את היום במועד השריפה הגדולה בלונדון. בכלל, יש מי שמזכירים שבאי האנגלי נהגו לתלות את הפושעים בימי שישי ומספר המדרגות שהובילו אל הגרדום היה 13...
אחרים הולכים אחורה עד לסעודה האחרונה של ישו, שהתקיימה ביום שישי וסעדו בה 13 סועדים, כולל ישו עצמו..
כך או כך, המינוח הפסיכיאטרי לפחד מיום שישי ה-13 הוא פָראסְקבֶדקטריאפוביה. האמונה הזו כה מאיימת גם על אנשי מדע וטכנולוגיה מתקדמים. לכן חוזר יום שישי ה-13 שוב ושוב בסרטי אימה ובמיתוסים אורבניים שונים. האמונה הרווחת ביום הזה הביאה לכך שלא מעט וירוסי מחשב פותחו כך שיפעלו ביום זה.
המשעשע הוא שבמחקר שפרסמו חברות ביטוח בהולנד, נמצא באופן מוזר שסטטיסטית יום שישי ה-13 הוא היום הבטוח ביותר בממוצע, מכל ימי השישי בשנה.
אגב, שנת 2015 הייתה שנה שבה יש היו 3 פעמים כאלה, הכי הרבה ימי שישי שנפלו על ה-13 בחודש. זה המקסימום שיכול להתרחש בשנה אחת כשהמינימום הוא פעם אחת ויחידה, הפעם הבאה שבה זה יקרה תהיה בשנת 2026.
הנה הסבר על האמונה הטפלה הזו:
http://youtu.be/rr_fOOjpt7Q
הפחד מיום שישי ה-13 (עברית):
https://youtu.be/Ra24p-oHZp8
הסבר ארוך יותר על הפחד מיום שישי ה-13:
http://youtu.be/VGWDMKOH3l4
סיפור האימה הטמפלרית שהולידה את הפחד מהיום הזה:
https://youtu.be/TJF8iaBoNEM
וההחלטות הכי שגויות ליום הזה בסרטי קולנוע:
https://youtu.be/SNJ3leGgnas?long=yes
