» «
אפלטון
מי היה אפלטון?



אפלטון (Plato) היה פילוסוף יווני ומתמטיקאי, מהחשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים וייסד את האקדמיה באתונה.

על אף שאפלטון הקדיש את מירב האנרגיה שלו להוראה באקדמיה שייסד, הוא מצא זמן גם לכתוב על נושאים פילוסופיים שהעסיקו אותו. הוא שרטט את החברה האידיאלית בספריו על הרפובליקה, כתב דיאלוגים רבים שהדגימו את רעיונותיו ואפילו עסק באהבה הלא-ממומשת, זו שזכתה מאז לשם "אהבה אפלטונית".

בין השאר עסק בתורת-הצורות שלו, ה"פלאטוניזם". אפלטון טען שהעולם מחולק לשניים. אל מול עולם החושים, זה שמסביבנו ונתפס בחושינו המוגבלים, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבינן רק בעזרת תבונה וחשיבה מעמיקים. עולם החושים מציג, לדעתו של אפלטון, עותקים רחוקים משלימות של אותן אידיאות, הצורות השכליות שהן האמיתיות. הוא נתן דוגמאות לכך והמוכרת שבהן היא "משל מערת האסירים" (קראו עליו באאוריקה בתגית "משל המערה").



הנה הסבר מתורגם לעברית על שגיאותיו והצלחותיו הגדולות של אפלטון:

https://youtu.be/jLesc5lITvo


בספרו "הרפובליקה" הוא שרטט את הסדר החברתי האידיאלי:

https://youtu.be/bA8WMl_uZuk


משל המערה של אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


וסרט תיעודי קצרצר על חייו ומעשיו של אפלטון:

https://youtu.be/GWZlx6XheD4?long=yes
קונפוציוס
מי היה קונפוציוס שהטיף למוסר אישי ולחינוך לכולם?



קונפוציוס (Confucius) היה מגדולי ההוגים של סין. הוא פעל במאה ה-6 לספירה, אך רעיונותיו, המתקדמים לתקופתו, הפכו ברבות הימים ליסודות הפילוסופיה הסינית ולאבני יסוד בחינוך המודרני.

הוא גדל בבית עני, בית שהיה אריסטוקרטי ועשיר וירד מנכסיו לאחר מות האב, כשקונפוציוס היה בן 3 בלבד. מחוסר ברירה, שיהפוך לדרך חיים, למד הילד העני בכוחות עצמו, כאוטודידקט, והפך לידען ולמורה נערץ. כבר בגיל 22 הוא יסד בית ספר פרטי ואסף סביבו תלמידים, שלהם הנחיל את רעיונותיו לגבי דרכי ההתנהגות המוסרית.

הוא לא היה מורה שגרתי, בטח לא לתקופתו. במקום ללמד מנהגים דתיים או לייסד דת משלו, עם מצוות, חוקים וטקסים קבועים, שם קונפוציוס את הדגש על למידה עצמית וחשיבה עצמאית של תלמידיו. זה היה חידוש מסעיר בימיו ואחת הסיבות שהוא עתיד להיתפס כרלוונטי עד ימינו אנו.

כמי שחי בתקופה של התדרדרות מוסרית בסין ושחיתות שלטונית, מאבקים בין שליטים שונים ששלטו במדינות שונות, מסוכסכות ומפולגות, התרכז קונפוציוס בחידוש משנתם הפילוסופית והרעיונות של חכמי העבר הסיניים. "אל תעשה לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך" היה אחד מיסודות התורה של קונפוציוס. הוא קרא למוסר, לאהבת האחר, לפשטות וכבוד לאחרים. קונפוציוס חלם על חינוך והשכלה לכולם, שיפתחו אופי טוב ויקנו מוסר ללומדים.

בגיל מבוגר, לאחר שנכשל בנסיונותיו לאחד את המדינות שיהפכו בעתיד לסין ולא הצליח לגרום לשליטיהן לאמץ מדינאות מוסרית, צודקת ויציבה, חזר קונפוציוס להתרכז בגיבוש משנתו ובתיעוד הפילוסופיה הסינית העתיקה.

כמורה שהיקנה לתלמידיו חינוך בעל-פה, קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים. עם זאת, הוא הותיר אחריו תורה שלמה שתיקרא "הקונפוציוניזם" ומשפטי חוכמה רבים. בין השאר הוא אמר "רק החכם ביותר והטיפש ביותר אינם משתנים" וגם "שכח את הפגיעה, אך לעולם אל תשכח את הטובה" או "מי שאינו עוסק בעתיד הרחוק, דן את עצמו לבעיות מיידיות". לאחר מות המורה שלהם, בגיל 73, אספו תלמידיו את עיקרי דבריו של קונפוציוס והפכו אותם לספר שנקרא ״האנלקטים״ (בעברית "מאמרות"). בזכות מעשה זה הפכה תורתו של קונפוציוס ידועה לכל והוא עצמו ייזכר כמורה דרך לסין העתידית ולאנשים מוסריים בכל העולם.


הנה סיפורו של קונפוציוס:

https://youtu.be/wFt_VGG0kJU


תולדות חייו של קונפוציוס:

https://youtu.be/lDHRHBxONlo


הנה כמה מהדברים שקונפוציוס יכול ללמד אותנו:

https://youtu.be/bxzPp_Fh1nA


ו-10 ציטטות מדברים שאמר:

https://youtu.be/i-GXWxDbMXQ
ברוך שפינוזה
מיהו פילוסוף הפילוסופים ברוך שפינוזה?



על גדולתו של הפילוסוף ברוך שְׂפִּינוֹזָה (Baruch Spinoza) העיד פילוסוף דגול אחר פרידריך הגל, שאמר ש"לכל פילוסוף יש שתי שיטות, שיטתו שלו ושיטת שפינוזה." הגל גם הטעים ש"המחשבה הפילוסופית חייבת להתחיל מנקודת המוצא של שיטת שפינוזה. כל פילוסופיה מתחילה מהליכה בעקבות שפינוזה".

אלה לא דברי ההערצה היחידים שידע שפינוזה. הוא היה צאצא למשפחת אנוסים ממוצא פורטוגלי-ספרדי, ששבו ליהדות בהגיעם לאמסטרדם שבהולנד. הוא נחשב לעילוי יהודי כבר בצעירותו והיה בקי בתנ"ך, בתלמוד ובפילוסופים יהודיים מימי הביניים דוגמת הרמב"ם, כמו גם בפילוסופיה יוונית.

כרציונליסט, שביסס את הגותו הפילוסופית על ההגיון ובנה את תורתו, צעד אחר צעד, באופן לוגי, שפינוזה השתמש בהגיון ובשכל כדי לבחון את העולם ואת רעיונותיו, את התנ"ך ואת ההגיון שביהדות. כך הוא הגיע למסקנות מהפכניות כמו זו שהתנ"ך אינו פרי התגלות האלוהים, שחומשי התורה לא נכתבו על ידי משה רבנו ושלחוקי התורה אין יתרון על "חוק הטבע". שפינוזה האמין שיש הסבר רציונלי לניסים שתוארו בתנ"ך ושלא היו בהם מרכיבים על-טבעיים.

בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. אבל בימיו חזרה הפילוסופיה להיחשב והוא נתפס כממשיך דרכם של גדולי הוגי הדעות. אירופה נסערה מהגאון שצמח בה. גתה, גדול משוררי גרמניה, כתב על שפינוזה שהוא: "עלה דרך התרבות המתמטית והרבנית עד המעלה העליונה של המחשבה". הפילוסוף נובאליס ציין ש"שפינוזה הוא שיכור אלוהים ותורתו רוויה אלוהות". הרדר חיבר אותו לישו וכתב ש"בשני אלה בלבד נמצאת ההכרה הטהורה של אלוהים". היו שציינו שאם יתקיים העולם עוד שנים רבות, תיעשה תורת שפינוזה לדת העולם.

אבל הרבנים באמסטרדם פחות התלהבו. הם ראו בהגותו סכנה חמורה והחרימו אותו. הקללה והנידוי גרמו לשפינוזה לעזוב את העיר והוא מצא עצמו בעיירה הקטנה רינסבורג, מתפרנס מליטוש עדשות למשקפיים, טלסקופים ומיקרוסקופים. חבריו היו בעיקר נוצרים, שכן היהודים החרימו אותו בכל הולנד, בשל קללת הרבנים. הוא עוד ישוב לאמסטרדם ויעזוב אותה שוב ויסיים את חייו בעיר האג, בגיל 44 ממחלת השחפת. הגותו הביאה לו הרבה צרות, אבל הוא דבק בה.

גם אם רבים לא הסכימו עמו והיהדות שממנה בא הוקיעה אותו על סטיותיו מהאמונה האורתודוכסית השמרנית, שפינוזה היה ונשאר מהפילוסופים המוערכים בתולדות הפילוסופיה. עולם החוכמה רואה בו עד היום דמות מרתקת ואיש מבריק, שהציב רף חדש בתולדות הפילוסופיה. כיום מבינים כולם שהאשמתו של שפינוזה בכפירה בקיומו של האל, אתאיזם, היא לא פחות ממגוחכת. הוא היה בעצם פנתאיסט, כי לעומת הדתות שרואות באלוהים גורם על-טבעי, שמחוץ לעולם, שפינוזה ראה אותו כמצוי בטבע שמסביבנו ובכל מקום. במקום מנהל העולם ומי שמכוון אותו מלמעלה, שפינוזה ראה את אלוהים כסיבת העולם, כמצוי בדברים שבעולם ונובע מתוכם.

זו הייתה תפיסה מהפכנית וחדשנית, שרק מי שהיה מוכן להתעמת עם הדתות יכול ומוכן היה להתמודד עם ההגיון שבה, מבלי לפסול אותו על הסף. ב"תורת המידות", הספר שהודפס לאחר מותו, שפינוזה ביסס את המוסר האנושי על "אהבת האל השכלית". לדעתו מי שיכול לתפוס בשכלו את מושג האלוהים - הוא מי שאוהב את האל. דווקא האהבה הזו לאל תסגל לאדם את ההתנהגות המוסרית הנכונה. זה כל כך פשוט ומדויק לכה רבים בימינו שמבינים שהם אינם בדיוק אתאיסטים ויודעים בבירור שאינם דתיים. שפינוזה נתן בית למוסר הצומח מההגיון וההערכה לעולם שמסביבנו, מקום יפה לאמונה מסוג אחר.


הנה סיפורו של הפילוסוף ברוך שפינוזה:

http://youtu.be/9UOA9TIPpgI


מצגת וידאו על חייו של שפינוזה:

http://youtu.be/7vMl6OZr98c


והנה סרט תיעודי על מאבקו של שפינוזה בשמרנות הדתית:

http://youtu.be/4zbDGDdoq-o
ניקולו מקיאוולי
מה כתב מקיאוולי במדריך לדיקטטורים?



מה דעתכם על פילוסוף שמייעץ לשליט לנהוג באופן לא מוסרי? - ובכן, היה אחד כזה בהיסטוריה. קראו לו ניקולו מקיאוולי והוא היה הוגה מדיני ומדינאי איטלקי מהמאה ה-16.

הדעות שהשמיע לא היו קלות לעיכול. טענתו הייתה שכדי להשיג איחוד באיטליה, על העם האיטלקי ללמוד כיצד להשתמש בזכויות הטבעיות - פוליטיות שלו, מה שנקרא "וירטו". מכיוון שהאיטלקים לא יודעים להשתמש בזכויות הללו, צריך קודם לקחת אותם מהם ולהעניק אותם מחדש רק כשילמדו את זכויות ה”וירטו". הנסיך יושיע את איטליה ויקדם אותה לדבריו, גם אם יהיה עריץ, עדיף שיהיה גם עריץ ואכזר אך גם רחמן. במקרה של סתירה, הוא מרגיע את הנסיך, אז עדיף שיהיה עריץ אכזר.

זה כמובן עורר הרבה זעם כלפי מקיאבלי. "המטרה מקדשת את האמצעים" הוא גורס. בינתיים, עד שיוחזר ה" וירטו", גרס מקיאבלי, ייקח נסיך את הזכויות וישלוט באיטליה ביד קשה, עד שיווכח שאפשר להחזיר את הזכויות וישליט משטר דמוקרטי. מקיאוולי גורס שהעם יסכים לקבל כל סוג של שליט (אפילו מה שבעתיד יזכה לכינוי "פשיזם"), בתנאי שהממלכה תשגשג. הנסיך לדעתו יעשה כל מה שצריך על מנת שאיטליה תצליח.

דמות הנסיך של מקיאוולי היא אכזרית כדי שהעם יישמע לו, יירא מפניו ויכבד אותו. הנסיך יטיל אימה במעשים אכזריים ובשלטון טוטליטרי ולצד המלחמות שיקנו לו ולעם שם טוב, הוא יעסיק את העם בחגיגות ובשעשועים.

רק לאחר שהודח מתפקידיו הפוליטיים על ידי בני מדיצ'י והורחק לבל יעסוק בפוליטיקה, הוא עבר לאנגליה והחל לכתוב מאמרים וספרים.

לפי מקיאוולי מוסר ופוליטיקה לא הולכים ביחד. הוא תאר בספריו את הפוליטיקה של זמנו באופן מציאותי ורצה לשפר את הממשל כך שיתבסס על הגיון ולא על מוסר. מקיאבלי גרס שכל האמצעים כשרים בידי השליט במאבקו על השלטון ושמירתו. על אף שבספריו הוא לא התנגד למוסר, הוא לא ראה בו תועלת רבה בפוליטיקה.

ספרו המפורסם והידוע ביותר לשמצה הוא הספר "הנסיך", שהתפרסם אחרי מותו. זהו מעין מדריך לשליט, שבו מלמד הוגה הדעות, ממש כמו בספר לימוד, כיצד לנהל על פי צורכי המציאות הפוליטית ולא לפי עקרונות דת או מוסר. הכנסיה הקתולית אסרה להדפיס ולהפיץ את הספר ואפילו קריאתו נחשבה לעבירה דתית. אין ספק שהרבה דיקטטורים למדו מהספר הזה כמה דברים על ניהול נוקשה על פי "טובת המדינה".

אבל בדיעבד מקיאוולי נחשב לאבי התורה המדינית המודרנית, מה שהיום קרוי "מדע המדינה". חסידי המוסר והכנסייה הנוצרית גינו את דעותיו המדיניות. הראשונים שנאו את העובדה שהוא מנתח את ההנהגה בצורה קרה ולא מוטרד מהצד המוסרי של מעשי המנהיג שעליהם המליץ. הכנסייה זעמה על גישתו החילונית של מקיאבלי והמונח "מקיאווליזם" נחשב עד היום לשם גנאי שפירושו מדיניות צינית ותככנית, שאין בה עקרונות ואידיאלים, אלא שליטה, כוח וניצחון. מצד שני, הוא היה גאון, בעל יכולת לנמק כל טיעון בצורה מדויקת ולפרוש משנה מסודרת ובעלת הגיון רב.


הנה סרטון על חייו של ניקולו מקיאוולי:

http://youtu.be/44DNBRL4nR8?t=17s


בעברית על ספרו "הנסיך":

https://youtu.be/yMZ9-p6CylQ


על ספרו של מקיאבלי - הנסיך:

http://youtu.be/bPiF0HOPBbc


הנה 10 כללים מעצותיו של מקיאוולי למנהיגים:

http://youtu.be/inIW1aZN2rQ

פילוסופים

אריסטו
מיהו אריסטו המדען הראשון?



אריסטו (Aristotle), או בשמו המלא אריסטוטלס, היה פילוסוף יווני, מהחשובים שבפילוסופים בעת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. הוא חי במאה ה-4 לפני הספירה והיה יליד מקדוניה שעבר בגיל 17 לאתונה. אריסטו היה תלמידו של אפלטון (השלישי בשרשרת המורים הפילוסופים שלימדו זה את זה: סוקרטס את אפלטון, שלימד את אריסטו).

אריסטו היה כנראה המדען הראשון בהיסטוריה. כבר בשנת 350 לפני הספירה, הוא היה הראשון שערך תצפיות בטבע עשה ניסויים בבעלי חיים וצמחים ותעד את ממצאיו. אריסטו היה גם הראשון שעשה את האבחנה בין תחומי הדעת השונים, אבחנה שנשארה עד ימינו ושהפכה בסיס למיון המודרני של המדע והידע האנושי. בין מפעליו החשובים של אריסטו היו דיוניו הפילוסופיים, תורת הלוגיקה שלו, מחקריו בביולוגיה ועוד.

בתור חכם גדול, אריסטו גם הוזמן להפוך למורהו הפרטי של המצביא אלכסנדר מוקדון, המכונה "אלכסנדר הגדול". כך הוא גם היה ממעצבי אישיותו ומנהיגותו החכמה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה.


הנה סרטון על אריסטו:

http://youtu.be/99MRwxWSoH0
רמב
מי היה הרמב"ם?



רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.

הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים. כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.

לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית. הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...

על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.

אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה. אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.

לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.


הנה סרטון על הרמב"ם:

http://youtu.be/bg4ZSl8tTLs


סרטון מקיף על הרמב"ם:

http://youtu.be/GA31AP4-N8A?t=1m?long=yes


חדשות מהעבר על הרמב"ם:

https://youtu.be/gmTvp3wZnlE?long=yes


וסרט קומיקס באורך מלא ובעברית על הרמב"ם:

http://youtu.be/bXreA96Wjyk?long=yes
פיתגורס
במה תרם פיתגורס לתרבות האנושית?



פיתגורס, שמוכר לעולם כיום בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שתרם לעולם המתמטיקה, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני חשוב. הוא נולד באי סאמוס ופעל כל חייו באזורים שמחוץ לאתונה.

תגליותיו של פיתגורס חשובות מאד לאנושות. בין השאר הוא קבע שכדור הארץ הוא עגול ושהוא אינו נייח אלא נע כל הזמן, הוא עסק ביחסי הגודל של הכוכבים, במתמטיקה הוא חיבר את לוח הכפל.

גם בעולם המוסיקה תרם פיתגורס תגלית חשובה. הוא הראשון שחישב את היחסים המתמטיים שבין צלילים מוסיקליים שונים והגדיר את הסולם המוסיקלי והחלוקה שלו למרווחים מוסיקליים שיש ביניהם יחסים מתמטיים.


הנה הסבר יפה על משפט פיתגורס והמשמעות של הוכחה מתמטית לעומת מה שרואים:

http://youtu.be/2B7oxgYqfd8?t=1m12s


סרטון על פיתגורס:

http://youtu.be/FdMXjJunb1o


והוכחה משעשעת למשפט פיתגורס:

http://youtu.be/kzsQxIU9ZkY
רנה דקארט
מה מיוחד ברנה דקארט?



אף שהוא היה דתי והאמין באלוהים, נחשב רנה דקארט (René Descartes) לאבי הפילוסופיה החדשה, זו שהתנתקה לאחר יותר מ-1000 שנים מהדת ומהתיאולוגיה, הושפעה מהמדע החדש והפכה חלק ממנו.

דקארט הצרפתי היה זה שטבע את המשפט המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים". בתור מי שהיה גם מתמטיקאי מצוין (ואף המציא את הגאומטריה האנליטית) ופיזיקאי מוכשר, דקארט תרם מאד גם להתפתחות המדע המודרני ועיצוב תפישת העולם שלו. תרומת החשיבה המתמטית שלו הייתה אדירה למדע, כיוון שהוא הציב יסודות שהטלת הספק וחיפוש הטעויות בהם היו חלק מהכללים.

אפילו למדעי המוח תרם דקארט, כשהעלה רעיון ב-1649, שהמוח מתפקד כמעין מכונה הידראולית ושהנשמה והאינטלקט הם ישות נפרדת, שכוללת את תשוקותיו ומחשבותיו של האדם.

דקארט גם סרב ל"כזה ראה וקדש", כלומר הוא התנגד להסתמכות על ידע קדום שחסר יסודות מוצקים, ידע שאיננו מוכח היטב ושיש בו חורים. הוא דגל במה שיהפוך לבסיס ואבן יסוד במדע המודרני - הטלת הספק. ללא הטלת ספק, לא היו מגיעים המדענים להישגים חסרי התקדים שהושגו במאות האחרונות.

אבל איך כל אלה מסתדרים עם אמונתו הדתית? - מאמציו השכליים להוכיח את קיומו של האל ולבסס גם את האמונה וגם את המדע על יסודות של הגיון ורציונליות, היו עצומים. בחלק מהם היה כה נלהב, עד שהצליח לפספס פה ושם אפילו את השיטות שהוא עצמו התווה. ניתן להבין זאת גם מהעובדה שהוא חי בתקופה שבה פגיעה או ערעור על סמכות הכנסייה הנוצרית או על התפיסות המקובלות של העולם, שהתבססו על אריסטו היווני, היו עלולות לחרוץ את דינו לאובדן המעמד ואף לפגיעה ולמוות.


הנה תורתו של דקארט:

https://youtu.be/HgYsJak6iIQ


חייו ופועלו:

https://youtu.be/CAjWUrwvxs4


על המשפט הידוע ביותר שלו:

https://youtu.be/0A6UKoMcE10


וסרטון מתורגם שמראה על הספקות שלו גם במה שנראה ברור:

https://youtu.be/LmxlcJFTaYU


תכנית חינוכית על הפילוסופים הגדולים:

https://youtu.be/vOez68z8px4?long=yes


דמוקריטוס
כיצד גילה דמוקריטוס היווני את האטום?



הוא היה מהפכן תודעתי, הקדים את זמנו, נתקל בהתנגדות לרעיונותיו, אבל בדיעבד זכה למעמד של "אבי המדע המודרני". קראו לו דמוקריטוס (Democritus) והוא הבין, 2000 שנה לפני הבא שיסכים איתו, שכל חומר ביקום מורכב מאטומים.

כן, מה שהיום נתפס כאמת מוחלטת, שאין עליה ערעור או ספק, פעם הייתה טענה שנתפסה כדימיונית.

כחמש מאות שנה לפני הספירה, נטש דמוקריטוס את חייו הנוחים ויצא לשוטט ברחבי העולם העתיק. הוא בילה שנים רבות באיסוף של ידע וחוכמה מפיהם של המלומדים והחכמים המובילים בתרבויות מצרים ופרס.

גם דמוקריטוס, מי שכונה "הפילוסוף הצוחק", על שום דבקותו בדרך השמחה כדרך המועדפת לניהול חיים טובים ועשירים, גם הוא הוטרד משאלה מדעית שהעלה 100 שנה לפניו תלס ממילטוס, פילוסוף יווני אחר. השאלה החשובה הזו הייתה "מהי מהות החומר?"

התשובה המבריקה שלו התבססה, ממש כמו מדען מודרני, על רעיון שנהגה על ידי מלומדים אחרים לפניו. דמוקריטוס טען שהעולם בנוי ממרכיבים זעירים. הוא קרא להם אטומים, כלומר a-tomos, שפירושו ביוונית "לא ניתן לחלוקה".

דמוקריטוס היה הראשון שהגה תיאוריה מנומקת ומסודרת היטב, שבמרכזה עמד האטום כמרכיב יסודי של העולם כולו. העולם לפיו עשוי ריק אינסופי, שבו נעים אין-ספור אטומים שכולם זהים ושלא מתחלקים לרכיבים קטנים יותר. אינסוף ההרכבים שהם יוצרים הם שיוצרים את החומרים המגוונים שבעולם. דרך הרכבתם ותנועתם של האטומים, הם שיוצרים את כל השינויים שבעולם.

תורת האטום של דמוקריטוס ניתנת לכימות וכפופה לחוקי המתמטיקה. לפיה הטבע הוא סוג של מנגנון מכני ענקי ומורכב.

דמוקריטוס, כמי שטען שהאדם הנבון לא מתלונן על מה שחסר לו אלא שואב הנאה ממה שיש בידיו, הגיע לגיל 90 ומת בשיבה טובה. הייתה לו אכן סיבה לצחוק...

אבל גורל התיאוריה שלו היה פחות מוצלח. הרעיון של עולם שבנוי מאטומים קטנים, מחוברים זה לזה וצפים בריק אינסופי, לא ממש התאים לעידן של סגידה לאלים שחיים על הר האולימפוס ושל אמונה בעל-טבעי. צל כבד הוטל על התיאוריה שלו, במשך יותר מאלפיים שנה. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 לספירה תזכה תורת האטומיסטים, בראשם דמוקריטוס, לחנינה מהשכחה שנכפתה עליה. אז ייתן לה כימאי ופיזיקאי בריטי בשם ג'ון דאלטון דחיפה ויהפוך אותה די מהר לגישה המדעית המקובלת על הכל.


הנה סרטון על דמוקריטוס ועל היותו הראשון שהבין את האטום:

https://youtu.be/xazQRcSCRaY


חייו של דמוקריטוס, אבי המדע המודרני:

https://youtu.be/CFjrcekQkdU


מדברים עליו:

https://youtu.be/lHT4wWwBqQY


הוא כמובן פספס את מרכיביהם של האטומים:

https://youtu.be/yQP4UJhNn0I
מי היה סוקרטס ואיך הוא התווכח?



סוקרטס היה פילוסוף יווני חשוב כל כך שאת הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים" (אלו שבאו לפני סוקרטס). רבים רואים בסוקרטס את החכם באדם ובכל זאת הוא הצהיר שאינו יודע דבר באופן ודאי. כיוון שבתקופתו לא יכול היה אדם להיות רק פילוסוף, הוא עסק גם בפוליטיקה.

למרבה הצער, סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים כלשהם. רק בזכות תיאורים שהופיעו ביצירותיהם של תלמידיו, אפלטון וקסנופון, מתאפשר לנו כיום ללמוד על תורתו ומעשיו.

אחת מהשיטות הפילוסופיות שפיתח סוקרטס היא השיטה הסוקרטית, או "הויכוח הסוקרטי". בשיטת דיון זו ניהל סוקרטס שיחות במה שייקרא בהמשך ההיסטוריה - השיטה הדיאלקטית. בשיטה זו הפילוסוף לא מביע עמדות משלו אלא שואל שאלות. השיחה מורכבת מסדרת שאלות על נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח לשאלה. כל תשובה היא בסיס לשאלה נוספת, שמתבססת עליה. השאיפה של הפילוסוף היא "לנצח" בעימות על ידי כך שהוא מצביע על הסתירות בדבריו של בן השיח. כך היה סוקרטס מוכיח את טענותיו בדרך חכמה.

לאחר שעסק רבות בדיון על תורת המידות ועל ניהול תקין של החברה והמדינה, סוקרטס בן ה-70 נכלא והועמד למשפט באשמת אי כיבוד האלים וקלקול הנוער. הוא סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה. המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוא הוצא להורג.


הנה סרטון על חייו של סוקרטס:

http://youtu.be/kQkCGtbj_uw


משפטו של סוקרטס היה הראשון שהתקיים בפני מושבעים - שיטה מקובלת עד היום:

https://youtu.be/qVoYFYxGJPg


ושיר שהקדישה יוון לסוקרטס באירוויזיון של שנת 1979 - הזמרת אלפידה:

https://youtu.be/uijNKsp4i6k


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.