מי זה רמב"ם?
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים. כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית. הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה. אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים. כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית. הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה. אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
