שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי פירמידת המזון?
פירמידת מזון (Food pyramid) היא ייצוג גרפי של שרשרת המזון וכמות הצריכה הנכונה לכל סוג של מרכיביה. אנו מציגים את פירמידות המזון מודרניות יותר, כמו זו של אוניברסיטת הרווארד, בה נכללים המים, למשל.
פירמידת המזון המקובלת כיום היא ייצוג גרפי של מבנה בצורת פירמידה ולו 6 קומות. הוא מתחיל בבסיס הרחב של המזונות המומלצים ביותר ומסתיים בקצה צר של פינוקים שיש לצרוך במידה.
#הבסיס - מים
בבסיס הכל נמצאים המים, המרכיב העיקרי בגופנו, שהם הבחירה הטובה ביותר לרוויה לאורך היום. הם אמנם משקה ולא מזון, אך הם נכללים כיום בבסיס הפירמידה מחמת חשיבותם האדירה לגוף.
#דגנים
קומה אחת מעל מחכים הדגנים כמו לחם, פסטה, אורז וקורנפלקס, המספקים לנו פחמימות לאנרגיה. כאן נכנס דיוק חשוב: מומחי הרווארד מציינים שדגנים מעובדים כמו לחם לבן מתנהגים בגוף כמעט כמו סוכר, ולכן כדאי להעדיף דגנים מלאים כדי לשמור על שובע וריכוז.
#פירות וירקות
בקומה השלישית תמצאו את הפירות והירקות, עמוסי הוויטמינים והסיבים. הם בריאים מאוד ועדיין כדאי לדעת שבעוד שירקות אפשר לאכול בנדיבות, פירות בכמות מוגזמת לא מומלצים, מהיותם עתירי סוכרים.
#חלבונים
כשמטפסים לקומה הרביעית פוגשים את החלבונים – בשר לברזל, מוצרי חלב לסידן, ביצים וקטניות. היסטורית, ההפרדה של מוצרי החלב לקבוצה עצמאית נבעה בחלקה מלחץ של לוביסטים בתעשייה, למרות שניתן להשיג סידן גם ממקורות אחרים.
#שומנים
מעליהם נמצאים השומנים כמו אבוקדו, שמן זית ואגוזים. בעבר הממשל הציג את כל השומנים כאויב, אך היום ידוע ששומנים מהצומח הם קריטיים לבריאות הלב.
#חטיפים וממתקים
בקודקוד הצר שוכנים הממתקים והחטיפים – מזונות עשירים בסוכר ומלח שאינם חיוניים לגוף.
=
צריך לומר שפירמידות מזון משתנות במבנה, בכמות הקומות שבהן ובדיוקים במזונות הנכללים בהם. במהלך השנים נוצרו כל מיני פירמידות מזון, על ידי מיני קבוצות כמו טבעונים, דוגלי דיאטת פליאו וכדומה.
ומעבר לתזונה, הפירמידה המודרנית מדגישה גם את חשיבות הפעילות הגופנית כחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא.
ואגב, הפירמידה המקורית נוצרה בשוודיה ב-1974 ובכלל לא רק משיקולי בריאות, אלא כדי לעזור לציבור להתמודד עם מחירי המזון המאמירים ולמצוא חלופות זולות ומזינות למזונות שהתייקרו.
הכירו את המרכיבים שלה בתגית "פירמידת המזון".
הנה פירמידת המזון (עברית):
https://youtu.be/N8V-5Mmy890
הסבר לילדים - בלי המים ובהפרדה בין הבשר לחלב...
https://youtu.be/0KbA8pFW3tg
הנגשה של כמה מהמרכיבים הבריאים בה (עברית):
https://youtu.be/mRu7dMRZ7bY
הפירמידה של המזון כמעט בלחש (עברית):
https://youtu.be/5f4_BeYzRw4
ודוגמה למודל שונה מפירמידה (עברית):
https://youtu.be/gqUdiLK4J3o
מהם המים ואיך הם נוצרו?
המים הם נוזל חסר צבע, טעם או ריח, אבל הוא הנוזל הנפוץ ביותר בטבע והחשוב ביותר לקיומו של עולמנו. המים חשובים ביותר לאקלים העולמי ולבעלי החיים והצמחים החיים בעולם והם מכסים כ-70%, כמעט שלושה רבעים מכדור הארץ.
מחזור המים בטבע הוא אחד הגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שקובעים את תנאי הסביבה והחיים על כדור הארץ.
למעשה, ללא מים לא היו על כדור הארץ חיים כלשהם. חשיבותם של המים היא עצומה גם לכלכלה האנושית. אין חיים ללא מים ומשום כך הוקמו בעבר כל עיר וישוב גדולים, על שפת או בסמוך למקור מים, כמו ים, נהר או אגם גדול. בימינו מאפשרת הובלת המים המודרנית להקים יישובים בכל מקום שניתן לחבר בצינורות, כי המים זמינים יחסית.
בלי מים אין חיים ולכן, מדינה שאין לה מים ועצמאות בתחום המים מצויה בבעיה קיומית מתמדת. לישראל נותנת ההתפלה מרחב נשימה מצוין במשאב הכל כך חשוב הזה. בעבר היא כמעט ונקלעה למלחמות עם סוריה ולבנון, בשל תכניותיהן לשינויים והטייה של נהרות משותפים, שהיו פוגעים במים המגיעים לכנרת ולברזים שלנו.
מלחמות רבות נסבו על מים ומקורות מים והשליטה בהם. ניתן לומר שלאורך ההיסטוריה, הסיבה המרכזית למלחמות נעוצה במים ובשליטה על מקורותיהם. במיוחד זה קורה במקרה של בצורת ומחסור במים, אבל לא רק. לכן מאוד חשובה ההסכמה בין מדינות בקשר למים בנהרות ובמקורות מים משותפים. אך מספיק שאחת מהן תפר את ההסכמות ויתחילו עימותים, שעלולים להגיע למלחמות.
המים גם מהווים את אחד השיקולים החשובים ביותר בכוונת בני האדם להתיישב בעתיד בכוכבים אחרים בחלל. גרמי שמיים שבהם אין מקורות מים יהוו בעיה של ממש למגורים של בני אדם.
מבחינה כימית, המים הם תחמוצת המימן (או בשם נוסף "מימת החמצן") וסמלם הכימי הוא H2O. על אף שבימי קדם חשבו שהמים הם מהיסודות בטבע, הוכיח במאה ה-18 הכימאי הצרפתי אנטואן-לורן לבואזיה שהמים (כמו האוויר) אינם יסודות אלא תרכובת של מימן וחמצן.
הנה תולדות המים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/RwtO04EXgUE
על המים בעולם וחשיבותם לאדם:
http://youtu.be/nSENolWbyYQ
איך המים עוזרים לגוף?
https://youtu.be/xOcN-8PPaGU
למה מים הם כל כך מוזרים?
https://youtu.be/mPpKhxtFf1Q
סוד המבנה הכימי של המים:
http://youtu.be/kaNdMmKazxc
המוזרות של המים:
https://youtu.be/0q0ApYZrMTk
וסרט תיעודי שמספר כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes
מהם דגנים?
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
מהם חלבון וחלבונים?
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
הפרי הוא מה שמתפתח מהפרח של הצמח ויש בו תמיד זרעים. כך יפתיע אתכם אולי לדעת שהעגבנייה היא פרי, גם אם במטבח אנו משתמשים בה כירק לכל דבר.
האבולוציה עובדת באופן חכם. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות סתם אצל אורגניזם, או לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם, בעל החיים או הצמח שבו מתפתחת התכונה.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים להפצת זרעים (Seed dispersal), דרכים שבאמצעותן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו.
איך זה עובד?
ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים.
לעומתו, צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם. לכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס, למטרות של אכילה.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תיירים ממדינות מודרניות עם פרי יקר, פחות מגוון, מהונדס ופחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
וכמה מיתוסים תזונתיים על פירות (עברית):
https://youtu.be/BvXD5S4tN8Q?long=yes
מהם שומן ושומנים ואיך יש מומלץ ולא מומלץ?
מתי נולדו הממתקים והחטיפים?
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
פירמידת מזון (Food pyramid) היא ייצוג גרפי של שרשרת המזון וכמות הצריכה הנכונה לכל סוג של מרכיביה. אנו מציגים את פירמידות המזון מודרניות יותר, כמו זו של אוניברסיטת הרווארד, בה נכללים המים, למשל.
פירמידת המזון המקובלת כיום היא ייצוג גרפי של מבנה בצורת פירמידה ולו 6 קומות. הוא מתחיל בבסיס הרחב של המזונות המומלצים ביותר ומסתיים בקצה צר של פינוקים שיש לצרוך במידה.
#הבסיס - מים
בבסיס הכל נמצאים המים, המרכיב העיקרי בגופנו, שהם הבחירה הטובה ביותר לרוויה לאורך היום. הם אמנם משקה ולא מזון, אך הם נכללים כיום בבסיס הפירמידה מחמת חשיבותם האדירה לגוף.
#דגנים
קומה אחת מעל מחכים הדגנים כמו לחם, פסטה, אורז וקורנפלקס, המספקים לנו פחמימות לאנרגיה. כאן נכנס דיוק חשוב: מומחי הרווארד מציינים שדגנים מעובדים כמו לחם לבן מתנהגים בגוף כמעט כמו סוכר, ולכן כדאי להעדיף דגנים מלאים כדי לשמור על שובע וריכוז.
#פירות וירקות
בקומה השלישית תמצאו את הפירות והירקות, עמוסי הוויטמינים והסיבים. הם בריאים מאוד ועדיין כדאי לדעת שבעוד שירקות אפשר לאכול בנדיבות, פירות בכמות מוגזמת לא מומלצים, מהיותם עתירי סוכרים.
#חלבונים
כשמטפסים לקומה הרביעית פוגשים את החלבונים – בשר לברזל, מוצרי חלב לסידן, ביצים וקטניות. היסטורית, ההפרדה של מוצרי החלב לקבוצה עצמאית נבעה בחלקה מלחץ של לוביסטים בתעשייה, למרות שניתן להשיג סידן גם ממקורות אחרים.
#שומנים
מעליהם נמצאים השומנים כמו אבוקדו, שמן זית ואגוזים. בעבר הממשל הציג את כל השומנים כאויב, אך היום ידוע ששומנים מהצומח הם קריטיים לבריאות הלב.
#חטיפים וממתקים
בקודקוד הצר שוכנים הממתקים והחטיפים – מזונות עשירים בסוכר ומלח שאינם חיוניים לגוף.
=
צריך לומר שפירמידות מזון משתנות במבנה, בכמות הקומות שבהן ובדיוקים במזונות הנכללים בהם. במהלך השנים נוצרו כל מיני פירמידות מזון, על ידי מיני קבוצות כמו טבעונים, דוגלי דיאטת פליאו וכדומה.
ומעבר לתזונה, הפירמידה המודרנית מדגישה גם את חשיבות הפעילות הגופנית כחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא.
ואגב, הפירמידה המקורית נוצרה בשוודיה ב-1974 ובכלל לא רק משיקולי בריאות, אלא כדי לעזור לציבור להתמודד עם מחירי המזון המאמירים ולמצוא חלופות זולות ומזינות למזונות שהתייקרו.
הכירו את המרכיבים שלה בתגית "פירמידת המזון".
הנה פירמידת המזון (עברית):
https://youtu.be/N8V-5Mmy890
הסבר לילדים - בלי המים ובהפרדה בין הבשר לחלב...
https://youtu.be/0KbA8pFW3tg
הנגשה של כמה מהמרכיבים הבריאים בה (עברית):
https://youtu.be/mRu7dMRZ7bY
הפירמידה של המזון כמעט בלחש (עברית):
https://youtu.be/5f4_BeYzRw4
ודוגמה למודל שונה מפירמידה (עברית):
https://youtu.be/gqUdiLK4J3o
המים הם נוזל חסר צבע, טעם או ריח, אבל הוא הנוזל הנפוץ ביותר בטבע והחשוב ביותר לקיומו של עולמנו. המים חשובים ביותר לאקלים העולמי ולבעלי החיים והצמחים החיים בעולם והם מכסים כ-70%, כמעט שלושה רבעים מכדור הארץ.
מחזור המים בטבע הוא אחד הגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שקובעים את תנאי הסביבה והחיים על כדור הארץ.
למעשה, ללא מים לא היו על כדור הארץ חיים כלשהם. חשיבותם של המים היא עצומה גם לכלכלה האנושית. אין חיים ללא מים ומשום כך הוקמו בעבר כל עיר וישוב גדולים, על שפת או בסמוך למקור מים, כמו ים, נהר או אגם גדול. בימינו מאפשרת הובלת המים המודרנית להקים יישובים בכל מקום שניתן לחבר בצינורות, כי המים זמינים יחסית.
בלי מים אין חיים ולכן, מדינה שאין לה מים ועצמאות בתחום המים מצויה בבעיה קיומית מתמדת. לישראל נותנת ההתפלה מרחב נשימה מצוין במשאב הכל כך חשוב הזה. בעבר היא כמעט ונקלעה למלחמות עם סוריה ולבנון, בשל תכניותיהן לשינויים והטייה של נהרות משותפים, שהיו פוגעים במים המגיעים לכנרת ולברזים שלנו.
מלחמות רבות נסבו על מים ומקורות מים והשליטה בהם. ניתן לומר שלאורך ההיסטוריה, הסיבה המרכזית למלחמות נעוצה במים ובשליטה על מקורותיהם. במיוחד זה קורה במקרה של בצורת ומחסור במים, אבל לא רק. לכן מאוד חשובה ההסכמה בין מדינות בקשר למים בנהרות ובמקורות מים משותפים. אך מספיק שאחת מהן תפר את ההסכמות ויתחילו עימותים, שעלולים להגיע למלחמות.
המים גם מהווים את אחד השיקולים החשובים ביותר בכוונת בני האדם להתיישב בעתיד בכוכבים אחרים בחלל. גרמי שמיים שבהם אין מקורות מים יהוו בעיה של ממש למגורים של בני אדם.
מבחינה כימית, המים הם תחמוצת המימן (או בשם נוסף "מימת החמצן") וסמלם הכימי הוא H2O. על אף שבימי קדם חשבו שהמים הם מהיסודות בטבע, הוכיח במאה ה-18 הכימאי הצרפתי אנטואן-לורן לבואזיה שהמים (כמו האוויר) אינם יסודות אלא תרכובת של מימן וחמצן.
הנה תולדות המים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/RwtO04EXgUE
על המים בעולם וחשיבותם לאדם:
http://youtu.be/nSENolWbyYQ
איך המים עוזרים לגוף?
https://youtu.be/xOcN-8PPaGU
למה מים הם כל כך מוזרים?
https://youtu.be/mPpKhxtFf1Q
סוד המבנה הכימי של המים:
http://youtu.be/kaNdMmKazxc
המוזרות של המים:
https://youtu.be/0q0ApYZrMTk
וסרט תיעודי שמספר כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
פירמידת המזון
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
הפרי הוא מה שמתפתח מהפרח של הצמח ויש בו תמיד זרעים. כך יפתיע אתכם אולי לדעת שהעגבנייה היא פרי, גם אם במטבח אנו משתמשים בה כירק לכל דבר.
האבולוציה עובדת באופן חכם. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות סתם אצל אורגניזם, או לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם, בעל החיים או הצמח שבו מתפתחת התכונה.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים להפצת זרעים (Seed dispersal), דרכים שבאמצעותן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו.
איך זה עובד?
ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים.
לעומתו, צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם. לכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס, למטרות של אכילה.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תיירים ממדינות מודרניות עם פרי יקר, פחות מגוון, מהונדס ופחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
וכמה מיתוסים תזונתיים על פירות (עברית):
https://youtu.be/BvXD5S4tN8Q?long=yes
מה זה שומן בעצם?
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא?
מהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא. כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי! - לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא?
מהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא. כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי! - לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
