מהם החלבונים?
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
