שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם פסטיבלי ימי הביניים של אירופה?
פסטיבלי ימי הביניים (Medieval festivals) הם פסטיבלים מקומיים שמתקיימים כמסורת ברחבי אירופה, אחת לשנה או פעם בכמה שנים, בהתאם לגודל והמורכבות של הכנת האירוע.
רבים מהפסטיבלים הללו מתקיימים בטירות או בכנסיות עתיקות, מה שמוסיף לאווירה האותנטית ואף מעניק לא פעם נופך מעט מסתורי להתרחשות.
בניגוד לימי הביניים, הפסטיבלים הללו לא מפלים אף מעמד. רובם משחזרים את חיי היומיום של האבירים והלוחמים האצילים ואת אלו של פשוטי העם. הערבוב ביניהם הוא רק תוצר של החוויה של ימינו.
ואגב, אל תינעלו על התקופה. לא מעט מהפסטיבלים הללו באירופה נקראים בכלל "פסטיבל רנסנס", לזכר התקופה שאחרי ימי הביניים.
#מה רואים בפסטיבל ימי ביניים?
הפסטיבלים הללו כוללים מגוון של מיצגים ופינות המשחזרים מעט מהווי הפסטיבלים העתיקים של אותם ימים. מבעלי מלאכה המדגימים מיומנויות עתיקות ומוכרים מוצרי עץ ובד מעשה ידיהם, דרך מאכלים עתיקים, שוק אופייני, רכיבה על סוסים או חמורים ועוד שלל חוויות ובילויים מהעבר הרחוק.
אנשים בתלבושות תקופתיות, קוסמים, מכשפים, רקדניות, בולעי אש, להטוטני חרבות, מאלפי עופות דורסים המדגימים כיצד צדו בעזרתם ועוד אטרקציות מימי קדם, כולם מציגים למשתתפים את כשרונותיהם ואת היכולות המרשימות שלהם.
נגנים בכלי נגינה מהעבר, הרכבים צועדים ומנגנים וזמרים נודדים משמיעים מוסיקה ושירים עתיקים.
בכל פסטיבל כזה מתקיימים גם טורנירים המשחזרים את הטורנירים בסגנון ימי הביניים. הם כוללים משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או "אבירים" בודדים, בענפים וקרבות שונים. הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בסגנון המקצים, בו המנוצח בכל תחרות יוצא מהטורניר (ראו בתגית "טורנירי ימי הביניים").
הפסטיבלים משחזרים גם אירועים היסטוריים הזכורים במסורת המקומית.
דוגמאות?
בפסטיבל שמתקיים בעיר פרובינס (Provins) חוגגים את שיבת הרוזן טיבואד הרביעי אל העיר, ביחד עם אהובתו המיתולוגית בלנש מקסטיליה, לקראת הכרתו למלך.
בפסטיבל Andshuter-Hochzeit, המתקיים בעיר הגרמנית לנדשוט (Landshut) נוהגים לשחזר משתה מימי הביניים, שבו חגגו את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין.
ב-Feest Brielle שבהולנד, לעומת זאת, חוגגים ומקיימים את הפסטיבל המקומי, בכל שנה ב-1 באפריל. באירוע תולים המקומיים את מפקד הצבא, מגרשים את קבצני הים ושותים בפאב לזכרם.
יש גם פסטיבלים המקיימים מצעד צבאי, לזכר ניצחון או כיבוש שהתרחש באזור.
הנה הפעילויות המוסברות ומודגמות בפסטיבל ימי ביניים הגדול בשוודיה:
https://youtu.be/wwJib-MyoZE
פסטיבל אופייני של ימי הביניים ברומניה:
https://youtu.be/5CEfngvzmds
פסטיבל ימי ביניים במזרח ססקס באנגליה:
https://youtu.be/bXMzqC8VndQ
בעלי המלאכה והאמנים:
https://youtu.be/-qZmbnD8itI
פסטיבל Feest Brielle בהולנד, שנחוג כל שנה ב-1 באפריל:
https://youtu.be/0yOnAFXJ8d0
בארץ זה פחות פסטיבל ויותר שחזור קרב חיטין (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
ופסטיבל העיר לנדשוט בגרמניה, המשחזר משתה מימי הביניים, שבו חוגגים את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין:
https://youtu.be/JO07hP3OfYM
מהו פסטיבל הקומבה מלה בהודו?
הפסטיבל הדתי "קומבה מלה" (Kumbh Mela) הוא פסטיבל ידוע המתקיים אחת ל-12 שנה, בעיר ההודית אלאהבאד. בכל פעם מגיעים אליו עשרות מיליוני מאמינים הינדים.
לפי האמונה כאן אללאהבאד היא העיר של אללה. החג הוא לזכר 12 ימי קרב מיתי בו ניצח האל וישנוּ את השדים ולקח מידיהם כד זהב ובו משקה חיי הנצח.
לפי האמונה, במהלך הקרב שנמשך 12 ימים 4 טיפות מהכד נפלו אל הארץ. הן נפלו בערים אללהבאד, הרידוואר, אוג'יין ונאסיק ןלכן כל 3 שנים הפסטיבל מתקיים בעיר אחרת מהארבע.
אחת ל-144 שנים נשלם המחזור המיסטי הקבוע שמאז הניצחון ההוא, של הטוב על הרע. הניצחון הזה, אגב, היה בזכות אותו כד קטן עם משקה האלמוות. לכן החג מוכר גם בכינוי "פסטיבל הכד".
כד קטן? - מזכיר לכם משהו?
מכל מקום, האמונה ההינדית קובעת שטבילה במפגש הנהרות גנגס וימונה שבעיר אלאהבאד, מסייעת למאמינים ההינדים להתנקות מהחטאים שחטאו, תוך שהיא מקרבת אותם לגאולה ממעגל החיים והמוות.
החג שנחשב לקדוש ביותר בהינדואיזם הוא מפגש עם שיא התפארת של הדת הזו, ובו משתלבים אמונות, טקסים וחגיגות ייחודיות.
מעל 100 עד 150 מיליון עולי רגל נוהגים להגיע אל אחדים מ-55 ימי הפסטיבל, בכל פעם שהוא מתקיים. הוא נחשב להתכנסות האנושית הגדולה ביותר בעולם.
אירוע פתיחת הפסטיבל הרשמית מתקיים כשכוהני דת עירומים ומרוחים באפר רצים אל מימיו הקרים של הסנגם, מקום מפגש שני הנהרות. אחריהם ממהרים אלפי מאמינים לרחוץ במים הקרים והמקודשים של מפגש הנהרות.
חודשים לפני מועד הפסטיבל כבר נערכים בעיר להגעת מיליוני המאמינים. באזור הנהרות מוקמת אז עיר אוהלים ענקית, עם גשרים זמניים, 600 מטבחים, מעל 100 אלף תאי שירותים ניידים ו-15 בתי חולים זמניים עם מעל 200 רופאים שיעבדו מסביב לשעון ויטפלו בצרכים הרפואיים של הקהל העצום.
במהלך 55 ימי הפסטיבל שומרים בו על הסדר לא פחות מ-30 אלף שוטרים וסדרנים.
הנה הקומבה מלה בהודו:
https://youtu.be/BipL-4ZoZik
טבילה בגנגס נגד הקורונה:
https://youtu.be/Ll8fGGvCSYU
הקומבה מלה מלמעלה:
https://youtu.be/v0z1jX_zKf0
וסרט תיעודי קצר על הקומבה מלה:
https://youtu.be/NtX9BF1Sl80?long=yes
מהו פסטיבל אטי אטיאן שבפיליפינים?
מהו פסטיבל הג'אז של מונטריי?
מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות
מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.
הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:
http://youtu.be/UB1XcwZg8u4
ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:
http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s
וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:
http://youtu.be/CTTvQddSTXQ
מהו פסטיבל קרב התפוזים באיטליה?
פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.
מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.
קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.
שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:
https://youtu.be/90p-5oDNJTo
האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:
https://youtu.be/g7Rl28rFQXw
ועוד מהבטאטליה של התפוזים:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8
מהו פסטיבל האוקטוברפסט?
פסטיבל הבירה אוקטוברפסט (Oktoberfest) הוא פסטיבל הבירה של מינכן, פסטיבל בירה שנתי שהוא הגדול והמפורסם מסוגו בעולם.
הפסטיבל נערך בתחילת חודש אוקטובר בכל שנה ומושך אליו תיירים מכל העולם. הוא כולל אירועי שתייה גדולים, לצד הופעות ותהלוכות. לקראתו מקימים בכל שנה בעיר מינכן אוהלי בירה ענקיים.
פסטיבל הבירה של מינכן שימש השראה לפסטיבלי בירה רבים ברחבי העולם, המתקיימים גם הם בכל שנה.
הכניסה לפסטיבל אוקטובר היא חופשית. אין צורך לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בפסטיבל וכל המצעדים והאירועים של הפסטיבל גם הם בחינם.
הפסטיבל נפתח בטקס קבוע. ראש עיריית מינכן מקיש בפטיש על חישוק החבית הראשונה ומכריז "אוצאפפט איז" (O'zapft is), כלומר "נפתחה החבית". לאחר מכן נורות 12 יריות חגיגיות ומתחילה הגשת הבירה באוהלים.
יום לפני הפתיחה מתקיים מצעד התלבושות והיורים (Trachten- und Schützenzug), בו צועדים אלפי אנשים בלבוש מסורתי בווארי, לדרהוזן (Lederhosen) לגברים ודירנדל (Dirndl) לנשים, לצד נגני מוסיקה, להקות יורים ועגלות מקושטות של מבשלות הבירה.
מעבר לבירה, הפסטיבל מציע עולם שלם של אוכל ובידור. בין המאכלים הפופולריים אפשר למצוא תרנגול צלוי (Hendl), פרצלים (Brezn), נקניקיות בוואריות, שוק חזיר צלוי (Schweinshaxe).
בשטח הפסטיבל פועל גם לונה פארק עצום, עם קרוסלות ורכבות הרים, חלקן בנות 100 שנה ויותר, כמו קרוסלת הקרינולינה (Krinoline).
#תולדות הפסטיבל
פסטיבל האוקטוברפסט (Oktoberfest) נולד ב-1810 במינכן, כחלק מחגיגות חתונה. הנסיך יורש העצר לודוויג, שהפך מאוחר יותר למלך לודוויג הראשון של בוואריה, נישא לנסיכה תרזה. תושבי העיר הוזמנו לחגוג על שדה גדול בשערי העיר. כחלק מהחגיגות נערך מירוץ סוסים. השדה קיבל את שמה של הנסיכה, תרזיינוויזה (Theresienwiese), עד היום הוא נושא את השם הזה.
מירוץ הסוסים כל כך הצליח שהחליטו לחזור עליו שנה לאחר מכן. כך נולד מנהג שחזר על עצמו מדי שנה. בהמשך התפתח הפסטיבל וכלל גם תערוכה חקלאית, שמתקיימת עד היום אחת לכמה שנים, כהד לתחילתו הכפרית.
מאז 1810 הפסטיבל לא התקיים ברציפות. הוא בוטל יותר מ-20 פעמים, בעיקר בשל מלחמות ומגיפות, בהן מגיפות כולרה במאה ה-19 ושתי מלחמות העולם. עם זאת, בכל פעם שחזר, הוא התרחב וגדל, עד שהפך מחגיגת חתונה מקומית לאחד האירועים התרבותיים המוכרים בעולם.
כיום האוקטוברפסט הוא הפסטיבל העממי הגדול בעולם. הוא נמשך כ-16 עד 18 ימים, בין חצי ספטמבר לראשון באוקטובר. מדי שנה מגיעים אליו כ-6 מיליון מבקרים, והם שותים יחד כ-7 מיליון ליטר בירה, המוגשת בכדים של ליטר אחד הקרויים מאסקרוג (Maßkrug). הבירה המיוחדת לאוקטוברפסט, הקרויה בירת ויזן (Wiesn Bier), חזקה מהבירה הרגילה ומכילה כ-6 אחוזי אלכוהול.
הנה סיפורו של פסטיבל הבירה אוקטוברפסט של מינכן:
https://youtu.be/WtA02cajCWE
אוהל ההופבראו בפסטיבל אוקטוברפסט במינכן:
https://youtu.be/fIfrAk5WdiY
וצריך להיזהר בפסטיבל הבירה הגדול בעולם:
https://youtu.be/9dT8PF5N_Uc
וחוויות מפסטיבל האוקטוברפסט:
https://youtu.be/Eom1s9LRKik?long=yes
מה עושים בפסטיבל הפרות בשווייץ?
טקסי הירידה מההרים (Alpine descent cow parade) בסוף הקיץ (ההיפך מהעליה אליהם באביב) הם טקסים משמעותיים בחיי השוויצרים.
תהלוכות אלה, הידועות בשוויץ כ-Alpabfahrt או Désalpe, הן מסורת שוויצרית עתיקה המתקיימת אחת לשנה. במסגרתה חוגגים תושבי הכפרים את חזרת הפרות משטחי המרעה הגבוהים, בהם בילו בקיץ הנעים. לקראת סוף הסתיו ולקראת החורף הקר בהרים, מובילים החקלאים את הפרות מהרי האלפים, בחזרה לחוות שבכפרים הנמוכים.
לטקסי העליה והירידה מההרים לובשים איכרי הקנטון בגדים מסורתיים, מלבישים את הפרות בקישוטים יפים, עונדים על צווארי הפרות הראשונות פעמונים גדולים ומפוארים ונוהגים לנגן מוזיקה מסורתית כשהם נפרדים מהבקר העושה את דרכו הביתה.
גם בכפרים הנמוכים חוזר הפסטיבל המסורתי וארוך השנים, כאירוע המושך את מרבית המקומיים לחגיגה. בעיר אפנצל, למשל, מוביל את העדר באופן מסורתי ילד קטן, לבוש בתלבושת מסורתית, כשמאחורי העדר צועדים הרועים, לבושים אף הם בתלבושת הקבועה שלהם, מזה מאות שנים.
השירה והריקודים שמלווים את התהלוכה של הפרות השבות הביתה הם חלק מהשמחה על מסורת יפה, צבעונית, מלהיבה ורבת שנים.
הנה תהלוכת ירידת הבקר מההרים:
https://youtu.be/zKWApHm9ypM
השווייצרים כל כך אוהבים את מצעדי הפרות השווייצרים בחגיגות:
https://youtu.be/UHvNH55wg0c
הפרות במצעד:
https://youtu.be/48RqYbBZLEg
ומראה וצלילי האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
מהו פסטיבל הפרה בקטמנדו?
פסטיבל הפרה (Gai Jatra) שנחגג בעמק קטמנדו ובחלקים אחרים של נפאל הוא אחד הפסטיבלים העממיים המשמחים שיש בנפאל ומהפסטיבלים הייחודיים שבעמק קטמנדו. זהו פסטיבל לזכר המתים, זמן לזכר מי שעזבו לאחרונה את העולם, אך פסטיבל מלא בריקודים, שירה, שמחה וצחוק, בו חוגגים עם הקרובים למתים את מסעם של האחרונים אל החיים שלאחר המוות.
איך מסתדר הניגוד בין האבל לשמחה? - בהמשך תבינו.
אז המעניין בגאיי ג'טרה, שמו המקומי של פסטיבל הפרה, הוא אכן בהיותו חג מוזר, לפחות בעיני המבקרים מבחוץ. מצד אחד זהו פסטיבל עם תהלוכה תוססת של פרות מקושטות ותחפושות של פרות, בו מלוות המשפחות את נשמות המתים של השנה האחרונה אל מעבר לנהר המקומי. מנגד, מדובר בחג שהוא מופת של הומור וצחוק, המשולבים בתהלוכת אבלים, שהיא משעשעת ומלהיבה בשמחה שבה.
המילה "גאי" פירושה "פרה" ולכן מבוגרים ובעיקר ילדים, כולם בני משפחות הנפטרים מהשנה האחרונה, צועדים ברחובות כשהם מחופשים לפרות.
הפסטיבל הזה נחגג מדי שנה בדרך כלל ביולי או אוגוסט, או לפי לוח השנה הנפאלי של סמבט - ביום הראשון של השבועיים החשוכים של חודש גונלה.
#מקורות הפסטיבל וההסבר לניגוד
מי שייסד את פסטיבל גאי ג'טרה היה המלך פראטאפ מאל, בתקופת שלטונם של בני שושלת מאלה. זה היה במאה ה-17 ומטרתו של המלך הייתה לסייע למלכתו להתגבר על האבל שלה לאחר מות בנם.
לכן, ביקש המלך מכל משפחה שאיבדה אדם אהוב לאחרונה לצעוד בתהלוכה, כדי להראות למלכה שהיא לא לבד בסבלה.
המקומיים הפכו את המצעד לחגיגת עידוד למלכה - עם השמחה, השעשוע, הבדיחות והצחוק שמפגינים הצועדים, במהלך תהלוכת האבל שעוברת ברחובות.
מאז ועד ימינו מהווה הגאי ג'טרה המסורתי את היום בו משפחות נפאליות שאיבדו את יקיריהן שולחות שני אנשים ופרה למצעד, חולקות את צערן ביחד ומוצאות נחמה, הן בידיעה שאינן לבד בסבל של השכול והן בביטחון שהאבודים שלהן בטוחים.
הביטחון הזה הוא אכן הסיבה שגאיי ג'טרה הוא מופת של הומור וצחוק המשולבים בתוך תהלוכת האבל המקומית בצורה ייחודית ומלהיבה. בני המשפחות שמחים שאהוביהם שורים בטוב ולכן הם חוגגים זאת.
למה עם פרות דווקא? - באמונה הנפאלית יש מסורת שמי שמחזיק בזנבה של פרה ברגע של מותו, ימצא מקום במשכן הצדק האלוהי. לכן תחפושות הפרות והפרות המקושטות הצועדים בפסטיבל הזה.
הנה פסטיבל הפרה ונדיבות האנשים בו:
https://youtu.be/n4Hd4m3pGDI
השמחה בגאי ג'טרה בקטמנדו:
https://youtu.be/PminYECp8Ac
לא רק פרה - מוסיקה, קצב, תחפושות וריקודים:
https://youtu.be/THexRhJfSAk
הצגות ריקוד:
https://youtu.be/6jGupjj6dVc
וסרטון ארוך של חווית פסטיבל גאי ג'טרה:
https://youtu.be/xT7VfMiqSMY?long=yes
מהו פסטיבל משחק הפסולה באינדונזיה?
באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.
במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.
משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.
הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:
https://youtu.be/6MDHshDNnTk
לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:
https://youtu.be/Wcb0JQnAetI?long=yes
ובאריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:
http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes
פסטיבלי ימי הביניים (Medieval festivals) הם פסטיבלים מקומיים שמתקיימים כמסורת ברחבי אירופה, אחת לשנה או פעם בכמה שנים, בהתאם לגודל והמורכבות של הכנת האירוע.
רבים מהפסטיבלים הללו מתקיימים בטירות או בכנסיות עתיקות, מה שמוסיף לאווירה האותנטית ואף מעניק לא פעם נופך מעט מסתורי להתרחשות.
בניגוד לימי הביניים, הפסטיבלים הללו לא מפלים אף מעמד. רובם משחזרים את חיי היומיום של האבירים והלוחמים האצילים ואת אלו של פשוטי העם. הערבוב ביניהם הוא רק תוצר של החוויה של ימינו.
ואגב, אל תינעלו על התקופה. לא מעט מהפסטיבלים הללו באירופה נקראים בכלל "פסטיבל רנסנס", לזכר התקופה שאחרי ימי הביניים.
#מה רואים בפסטיבל ימי ביניים?
הפסטיבלים הללו כוללים מגוון של מיצגים ופינות המשחזרים מעט מהווי הפסטיבלים העתיקים של אותם ימים. מבעלי מלאכה המדגימים מיומנויות עתיקות ומוכרים מוצרי עץ ובד מעשה ידיהם, דרך מאכלים עתיקים, שוק אופייני, רכיבה על סוסים או חמורים ועוד שלל חוויות ובילויים מהעבר הרחוק.
אנשים בתלבושות תקופתיות, קוסמים, מכשפים, רקדניות, בולעי אש, להטוטני חרבות, מאלפי עופות דורסים המדגימים כיצד צדו בעזרתם ועוד אטרקציות מימי קדם, כולם מציגים למשתתפים את כשרונותיהם ואת היכולות המרשימות שלהם.
נגנים בכלי נגינה מהעבר, הרכבים צועדים ומנגנים וזמרים נודדים משמיעים מוסיקה ושירים עתיקים.
בכל פסטיבל כזה מתקיימים גם טורנירים המשחזרים את הטורנירים בסגנון ימי הביניים. הם כוללים משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או "אבירים" בודדים, בענפים וקרבות שונים. הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בסגנון המקצים, בו המנוצח בכל תחרות יוצא מהטורניר (ראו בתגית "טורנירי ימי הביניים").
הפסטיבלים משחזרים גם אירועים היסטוריים הזכורים במסורת המקומית.
דוגמאות?
בפסטיבל שמתקיים בעיר פרובינס (Provins) חוגגים את שיבת הרוזן טיבואד הרביעי אל העיר, ביחד עם אהובתו המיתולוגית בלנש מקסטיליה, לקראת הכרתו למלך.
בפסטיבל Andshuter-Hochzeit, המתקיים בעיר הגרמנית לנדשוט (Landshut) נוהגים לשחזר משתה מימי הביניים, שבו חגגו את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין.
ב-Feest Brielle שבהולנד, לעומת זאת, חוגגים ומקיימים את הפסטיבל המקומי, בכל שנה ב-1 באפריל. באירוע תולים המקומיים את מפקד הצבא, מגרשים את קבצני הים ושותים בפאב לזכרם.
יש גם פסטיבלים המקיימים מצעד צבאי, לזכר ניצחון או כיבוש שהתרחש באזור.
הנה הפעילויות המוסברות ומודגמות בפסטיבל ימי ביניים הגדול בשוודיה:
https://youtu.be/wwJib-MyoZE
פסטיבל אופייני של ימי הביניים ברומניה:
https://youtu.be/5CEfngvzmds
פסטיבל ימי ביניים במזרח ססקס באנגליה:
https://youtu.be/bXMzqC8VndQ
בעלי המלאכה והאמנים:
https://youtu.be/-qZmbnD8itI
פסטיבל Feest Brielle בהולנד, שנחוג כל שנה ב-1 באפריל:
https://youtu.be/0yOnAFXJ8d0
בארץ זה פחות פסטיבל ויותר שחזור קרב חיטין (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
ופסטיבל העיר לנדשוט בגרמניה, המשחזר משתה מימי הביניים, שבו חוגגים את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין:
https://youtu.be/JO07hP3OfYM
הפסטיבל הדתי "קומבה מלה" (Kumbh Mela) הוא פסטיבל ידוע המתקיים אחת ל-12 שנה, בעיר ההודית אלאהבאד. בכל פעם מגיעים אליו עשרות מיליוני מאמינים הינדים.
לפי האמונה כאן אללאהבאד היא העיר של אללה. החג הוא לזכר 12 ימי קרב מיתי בו ניצח האל וישנוּ את השדים ולקח מידיהם כד זהב ובו משקה חיי הנצח.
לפי האמונה, במהלך הקרב שנמשך 12 ימים 4 טיפות מהכד נפלו אל הארץ. הן נפלו בערים אללהבאד, הרידוואר, אוג'יין ונאסיק ןלכן כל 3 שנים הפסטיבל מתקיים בעיר אחרת מהארבע.
אחת ל-144 שנים נשלם המחזור המיסטי הקבוע שמאז הניצחון ההוא, של הטוב על הרע. הניצחון הזה, אגב, היה בזכות אותו כד קטן עם משקה האלמוות. לכן החג מוכר גם בכינוי "פסטיבל הכד".
כד קטן? - מזכיר לכם משהו?
מכל מקום, האמונה ההינדית קובעת שטבילה במפגש הנהרות גנגס וימונה שבעיר אלאהבאד, מסייעת למאמינים ההינדים להתנקות מהחטאים שחטאו, תוך שהיא מקרבת אותם לגאולה ממעגל החיים והמוות.
החג שנחשב לקדוש ביותר בהינדואיזם הוא מפגש עם שיא התפארת של הדת הזו, ובו משתלבים אמונות, טקסים וחגיגות ייחודיות.
מעל 100 עד 150 מיליון עולי רגל נוהגים להגיע אל אחדים מ-55 ימי הפסטיבל, בכל פעם שהוא מתקיים. הוא נחשב להתכנסות האנושית הגדולה ביותר בעולם.
אירוע פתיחת הפסטיבל הרשמית מתקיים כשכוהני דת עירומים ומרוחים באפר רצים אל מימיו הקרים של הסנגם, מקום מפגש שני הנהרות. אחריהם ממהרים אלפי מאמינים לרחוץ במים הקרים והמקודשים של מפגש הנהרות.
חודשים לפני מועד הפסטיבל כבר נערכים בעיר להגעת מיליוני המאמינים. באזור הנהרות מוקמת אז עיר אוהלים ענקית, עם גשרים זמניים, 600 מטבחים, מעל 100 אלף תאי שירותים ניידים ו-15 בתי חולים זמניים עם מעל 200 רופאים שיעבדו מסביב לשעון ויטפלו בצרכים הרפואיים של הקהל העצום.
במהלך 55 ימי הפסטיבל שומרים בו על הסדר לא פחות מ-30 אלף שוטרים וסדרנים.
הנה הקומבה מלה בהודו:
https://youtu.be/BipL-4ZoZik
טבילה בגנגס נגד הקורונה:
https://youtu.be/Ll8fGGvCSYU
הקומבה מלה מלמעלה:
https://youtu.be/v0z1jX_zKf0
וסרט תיעודי קצר על הקומבה מלה:
https://youtu.be/NtX9BF1Sl80?long=yes
#מהו פסטיבל אטי אטיאן של הפיליפינים?
פסטיבל אטי-אטיאן (Ati-Atihan Festival) הוא אחד מהפסטיבלים הצבעוניים והחגיגיים ביותר בפיליפינים. הפסטיבל הזה מתקיים מדי שנה בחודש ינואר בעיר קליבו (Kalibo), בירת מחוז אקלן (Aklan) שבאי פאנאי (Panay).
מהותו הכללית של הפסטיבל היא של חגיגת התיישבות קדומה במיוחד של בני שבט המלאי דאטוס באי פנאי וההשתלבות שלהם עם המקומיים, בני שבט ה"אטי".
הפסטיבל החל כחגיגה פאגאנית לזכר הסכם שלום היסטורי משנת 1212 לפני הספירה בין ה"אטי" (Ati או Aeta), התושבים הילידים של האי פאניי, לבין 10 מנהיגים מלאים, בני שבט דאטוס שהגיעו מבורנאו. השם "אטי-אטיאן" בעצם אומר "להיות כמו האטי", והמשתתפים בחגיגה מכסים את פניהם בפיח או צבע שחור כדי לחקות את עור האטי הכהה.
כיום, בעידן הנוצרי של בני הסביבה, קיומו של הפסטיבל הוא לכבוד ה"סנטו ניניו" (Santo Niño), "התינוק הקדוש" שהוא הילד ישו והוא הקדוש החביב על הפיליפינים, מה שהופך את המסירות אליו לעצומה, במיוחד מאז שנת 1521, כשהפסל ניתן לראשונה לחואנה, מלכת סבו.
החגיגה הגדולה ביותר מתקיימת בשבוע השלישי של החודש, כאשר השיא הוא ביום ראשון השלישי של ינואר.
במהלך החגיגה, אלפי רקדנים יוצאים לרחובות לבושים בתלבושות צבעוניות ומושקעות במיוחד. הם רוקדים ברחוב לקצב מוסיקה מסורתית תוך שהם קוראים "הלה בירה! פוורה פאסמה!" (Hala Bira! Pwera Pasma!), קריאות התרגשות המעודדות את הרקדנים להמשיך.
הריקוד מתבצע בתנועות תמציתיות ופרימיטיביות המחקות את הריקודים המסורתיים של בני האטי. מלווים אותו היטב מקצבי התופים ברחובות ובזכותם הפסטיבל הזה מזכיר בסגנונו את הקרנבלים התוססים של דרום אמריקה.
ואגב, כאן הלהקות צועדות בלי גדרות המפרידות בינן לבין הקהל. זה מאפשר לאנשים מהקהל להצטרף, לא פעם באופן ספונטני לחלוטין, לחגיגה וללהקות הריקוד.
הפסטיבל נחשב לאחד מהפסטיבלים הוותיקים והחגיגיים ביותר בפיליפינים, בהם הוא מכונה "אם כל הפסטיבלים" והפך לאטרקציה תיירותית מרכזית. מבקרים מכל רחבי העולם מגיעים לאקלן, נמשכים לתהלוכות הרחוב התוססות, הריקודים המסורתיים ורוח האחדות והשמחה.
מסורת מעניינת בפסטיבל היא השילוב בין אמונות נוצריות למסורות מקומיות עתיקות. התושבים המקומיים מאמינים שה"סנטו ניניו" מביא ברכה ושגשוג ורבים מהם נושאים פסלים קטנים של הדמות הקדושה במהלך התהלוכה.
הקרנבל של העיר קליבו הוא הגדול ביותר, אך מי שמפספסים אותו יכולים תמיד לנסות ולהשתתף בו בעיר אחרת, כשהוא מתקיים בה.
מחול, לחימה טקסית וכלים מסורתיים - הנה פסטיבל אטי אטיאן:
https://youtu.be/GQf5c5mL18w
המצעד:
https://youtu.be/eQGqZdoH-Vk
עוד ממנו:
https://youtu.be/kQEAgmmWAWw
וסרטון ארוך של הפסטיבל בקאליבו:
https://youtu.be/0GddP5BdwFE?long=yes
פסטיבל אטי-אטיאן (Ati-Atihan Festival) הוא אחד מהפסטיבלים הצבעוניים והחגיגיים ביותר בפיליפינים. הפסטיבל הזה מתקיים מדי שנה בחודש ינואר בעיר קליבו (Kalibo), בירת מחוז אקלן (Aklan) שבאי פאנאי (Panay).
מהותו הכללית של הפסטיבל היא של חגיגת התיישבות קדומה במיוחד של בני שבט המלאי דאטוס באי פנאי וההשתלבות שלהם עם המקומיים, בני שבט ה"אטי".
הפסטיבל החל כחגיגה פאגאנית לזכר הסכם שלום היסטורי משנת 1212 לפני הספירה בין ה"אטי" (Ati או Aeta), התושבים הילידים של האי פאניי, לבין 10 מנהיגים מלאים, בני שבט דאטוס שהגיעו מבורנאו. השם "אטי-אטיאן" בעצם אומר "להיות כמו האטי", והמשתתפים בחגיגה מכסים את פניהם בפיח או צבע שחור כדי לחקות את עור האטי הכהה.
כיום, בעידן הנוצרי של בני הסביבה, קיומו של הפסטיבל הוא לכבוד ה"סנטו ניניו" (Santo Niño), "התינוק הקדוש" שהוא הילד ישו והוא הקדוש החביב על הפיליפינים, מה שהופך את המסירות אליו לעצומה, במיוחד מאז שנת 1521, כשהפסל ניתן לראשונה לחואנה, מלכת סבו.
החגיגה הגדולה ביותר מתקיימת בשבוע השלישי של החודש, כאשר השיא הוא ביום ראשון השלישי של ינואר.
במהלך החגיגה, אלפי רקדנים יוצאים לרחובות לבושים בתלבושות צבעוניות ומושקעות במיוחד. הם רוקדים ברחוב לקצב מוסיקה מסורתית תוך שהם קוראים "הלה בירה! פוורה פאסמה!" (Hala Bira! Pwera Pasma!), קריאות התרגשות המעודדות את הרקדנים להמשיך.
הריקוד מתבצע בתנועות תמציתיות ופרימיטיביות המחקות את הריקודים המסורתיים של בני האטי. מלווים אותו היטב מקצבי התופים ברחובות ובזכותם הפסטיבל הזה מזכיר בסגנונו את הקרנבלים התוססים של דרום אמריקה.
ואגב, כאן הלהקות צועדות בלי גדרות המפרידות בינן לבין הקהל. זה מאפשר לאנשים מהקהל להצטרף, לא פעם באופן ספונטני לחלוטין, לחגיגה וללהקות הריקוד.
הפסטיבל נחשב לאחד מהפסטיבלים הוותיקים והחגיגיים ביותר בפיליפינים, בהם הוא מכונה "אם כל הפסטיבלים" והפך לאטרקציה תיירותית מרכזית. מבקרים מכל רחבי העולם מגיעים לאקלן, נמשכים לתהלוכות הרחוב התוססות, הריקודים המסורתיים ורוח האחדות והשמחה.
מסורת מעניינת בפסטיבל היא השילוב בין אמונות נוצריות למסורות מקומיות עתיקות. התושבים המקומיים מאמינים שה"סנטו ניניו" מביא ברכה ושגשוג ורבים מהם נושאים פסלים קטנים של הדמות הקדושה במהלך התהלוכה.
הקרנבל של העיר קליבו הוא הגדול ביותר, אך מי שמפספסים אותו יכולים תמיד לנסות ולהשתתף בו בעיר אחרת, כשהוא מתקיים בה.
מחול, לחימה טקסית וכלים מסורתיים - הנה פסטיבל אטי אטיאן:
https://youtu.be/GQf5c5mL18w
המצעד:
https://youtu.be/eQGqZdoH-Vk
עוד ממנו:
https://youtu.be/kQEAgmmWAWw
וסרטון ארוך של הפסטיבל בקאליבו:
https://youtu.be/0GddP5BdwFE?long=yes
מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות
מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.
הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:
http://youtu.be/UB1XcwZg8u4
ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:
http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s
וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:
http://youtu.be/CTTvQddSTXQ
פסטיבלים בעולם
פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.
מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.
קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.
שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:
https://youtu.be/90p-5oDNJTo
האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:
https://youtu.be/g7Rl28rFQXw
ועוד מהבטאטליה של התפוזים:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8
פסטיבל הבירה אוקטוברפסט (Oktoberfest) הוא פסטיבל הבירה של מינכן, פסטיבל בירה שנתי שהוא הגדול והמפורסם מסוגו בעולם.
הפסטיבל נערך בתחילת חודש אוקטובר בכל שנה ומושך אליו תיירים מכל העולם. הוא כולל אירועי שתייה גדולים, לצד הופעות ותהלוכות. לקראתו מקימים בכל שנה בעיר מינכן אוהלי בירה ענקיים.
פסטיבל הבירה של מינכן שימש השראה לפסטיבלי בירה רבים ברחבי העולם, המתקיימים גם הם בכל שנה.
הכניסה לפסטיבל אוקטובר היא חופשית. אין צורך לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בפסטיבל וכל המצעדים והאירועים של הפסטיבל גם הם בחינם.
הפסטיבל נפתח בטקס קבוע. ראש עיריית מינכן מקיש בפטיש על חישוק החבית הראשונה ומכריז "אוצאפפט איז" (O'zapft is), כלומר "נפתחה החבית". לאחר מכן נורות 12 יריות חגיגיות ומתחילה הגשת הבירה באוהלים.
יום לפני הפתיחה מתקיים מצעד התלבושות והיורים (Trachten- und Schützenzug), בו צועדים אלפי אנשים בלבוש מסורתי בווארי, לדרהוזן (Lederhosen) לגברים ודירנדל (Dirndl) לנשים, לצד נגני מוסיקה, להקות יורים ועגלות מקושטות של מבשלות הבירה.
מעבר לבירה, הפסטיבל מציע עולם שלם של אוכל ובידור. בין המאכלים הפופולריים אפשר למצוא תרנגול צלוי (Hendl), פרצלים (Brezn), נקניקיות בוואריות, שוק חזיר צלוי (Schweinshaxe).
בשטח הפסטיבל פועל גם לונה פארק עצום, עם קרוסלות ורכבות הרים, חלקן בנות 100 שנה ויותר, כמו קרוסלת הקרינולינה (Krinoline).
#תולדות הפסטיבל
פסטיבל האוקטוברפסט (Oktoberfest) נולד ב-1810 במינכן, כחלק מחגיגות חתונה. הנסיך יורש העצר לודוויג, שהפך מאוחר יותר למלך לודוויג הראשון של בוואריה, נישא לנסיכה תרזה. תושבי העיר הוזמנו לחגוג על שדה גדול בשערי העיר. כחלק מהחגיגות נערך מירוץ סוסים. השדה קיבל את שמה של הנסיכה, תרזיינוויזה (Theresienwiese), עד היום הוא נושא את השם הזה.
מירוץ הסוסים כל כך הצליח שהחליטו לחזור עליו שנה לאחר מכן. כך נולד מנהג שחזר על עצמו מדי שנה. בהמשך התפתח הפסטיבל וכלל גם תערוכה חקלאית, שמתקיימת עד היום אחת לכמה שנים, כהד לתחילתו הכפרית.
מאז 1810 הפסטיבל לא התקיים ברציפות. הוא בוטל יותר מ-20 פעמים, בעיקר בשל מלחמות ומגיפות, בהן מגיפות כולרה במאה ה-19 ושתי מלחמות העולם. עם זאת, בכל פעם שחזר, הוא התרחב וגדל, עד שהפך מחגיגת חתונה מקומית לאחד האירועים התרבותיים המוכרים בעולם.
כיום האוקטוברפסט הוא הפסטיבל העממי הגדול בעולם. הוא נמשך כ-16 עד 18 ימים, בין חצי ספטמבר לראשון באוקטובר. מדי שנה מגיעים אליו כ-6 מיליון מבקרים, והם שותים יחד כ-7 מיליון ליטר בירה, המוגשת בכדים של ליטר אחד הקרויים מאסקרוג (Maßkrug). הבירה המיוחדת לאוקטוברפסט, הקרויה בירת ויזן (Wiesn Bier), חזקה מהבירה הרגילה ומכילה כ-6 אחוזי אלכוהול.
הנה סיפורו של פסטיבל הבירה אוקטוברפסט של מינכן:
https://youtu.be/WtA02cajCWE
אוהל ההופבראו בפסטיבל אוקטוברפסט במינכן:
https://youtu.be/fIfrAk5WdiY
וצריך להיזהר בפסטיבל הבירה הגדול בעולם:
https://youtu.be/9dT8PF5N_Uc
וחוויות מפסטיבל האוקטוברפסט:
https://youtu.be/Eom1s9LRKik?long=yes
טקסי הירידה מההרים (Alpine descent cow parade) בסוף הקיץ (ההיפך מהעליה אליהם באביב) הם טקסים משמעותיים בחיי השוויצרים.
תהלוכות אלה, הידועות בשוויץ כ-Alpabfahrt או Désalpe, הן מסורת שוויצרית עתיקה המתקיימת אחת לשנה. במסגרתה חוגגים תושבי הכפרים את חזרת הפרות משטחי המרעה הגבוהים, בהם בילו בקיץ הנעים. לקראת סוף הסתיו ולקראת החורף הקר בהרים, מובילים החקלאים את הפרות מהרי האלפים, בחזרה לחוות שבכפרים הנמוכים.
לטקסי העליה והירידה מההרים לובשים איכרי הקנטון בגדים מסורתיים, מלבישים את הפרות בקישוטים יפים, עונדים על צווארי הפרות הראשונות פעמונים גדולים ומפוארים ונוהגים לנגן מוזיקה מסורתית כשהם נפרדים מהבקר העושה את דרכו הביתה.
גם בכפרים הנמוכים חוזר הפסטיבל המסורתי וארוך השנים, כאירוע המושך את מרבית המקומיים לחגיגה. בעיר אפנצל, למשל, מוביל את העדר באופן מסורתי ילד קטן, לבוש בתלבושת מסורתית, כשמאחורי העדר צועדים הרועים, לבושים אף הם בתלבושת הקבועה שלהם, מזה מאות שנים.
השירה והריקודים שמלווים את התהלוכה של הפרות השבות הביתה הם חלק מהשמחה על מסורת יפה, צבעונית, מלהיבה ורבת שנים.
הנה תהלוכת ירידת הבקר מההרים:
https://youtu.be/zKWApHm9ypM
השווייצרים כל כך אוהבים את מצעדי הפרות השווייצרים בחגיגות:
https://youtu.be/UHvNH55wg0c
הפרות במצעד:
https://youtu.be/48RqYbBZLEg
ומראה וצלילי האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
פסטיבל הפרה (Gai Jatra) שנחגג בעמק קטמנדו ובחלקים אחרים של נפאל הוא אחד הפסטיבלים העממיים המשמחים שיש בנפאל ומהפסטיבלים הייחודיים שבעמק קטמנדו. זהו פסטיבל לזכר המתים, זמן לזכר מי שעזבו לאחרונה את העולם, אך פסטיבל מלא בריקודים, שירה, שמחה וצחוק, בו חוגגים עם הקרובים למתים את מסעם של האחרונים אל החיים שלאחר המוות.
איך מסתדר הניגוד בין האבל לשמחה? - בהמשך תבינו.
אז המעניין בגאיי ג'טרה, שמו המקומי של פסטיבל הפרה, הוא אכן בהיותו חג מוזר, לפחות בעיני המבקרים מבחוץ. מצד אחד זהו פסטיבל עם תהלוכה תוססת של פרות מקושטות ותחפושות של פרות, בו מלוות המשפחות את נשמות המתים של השנה האחרונה אל מעבר לנהר המקומי. מנגד, מדובר בחג שהוא מופת של הומור וצחוק, המשולבים בתהלוכת אבלים, שהיא משעשעת ומלהיבה בשמחה שבה.
המילה "גאי" פירושה "פרה" ולכן מבוגרים ובעיקר ילדים, כולם בני משפחות הנפטרים מהשנה האחרונה, צועדים ברחובות כשהם מחופשים לפרות.
הפסטיבל הזה נחגג מדי שנה בדרך כלל ביולי או אוגוסט, או לפי לוח השנה הנפאלי של סמבט - ביום הראשון של השבועיים החשוכים של חודש גונלה.
#מקורות הפסטיבל וההסבר לניגוד
מי שייסד את פסטיבל גאי ג'טרה היה המלך פראטאפ מאל, בתקופת שלטונם של בני שושלת מאלה. זה היה במאה ה-17 ומטרתו של המלך הייתה לסייע למלכתו להתגבר על האבל שלה לאחר מות בנם.
לכן, ביקש המלך מכל משפחה שאיבדה אדם אהוב לאחרונה לצעוד בתהלוכה, כדי להראות למלכה שהיא לא לבד בסבלה.
המקומיים הפכו את המצעד לחגיגת עידוד למלכה - עם השמחה, השעשוע, הבדיחות והצחוק שמפגינים הצועדים, במהלך תהלוכת האבל שעוברת ברחובות.
מאז ועד ימינו מהווה הגאי ג'טרה המסורתי את היום בו משפחות נפאליות שאיבדו את יקיריהן שולחות שני אנשים ופרה למצעד, חולקות את צערן ביחד ומוצאות נחמה, הן בידיעה שאינן לבד בסבל של השכול והן בביטחון שהאבודים שלהן בטוחים.
הביטחון הזה הוא אכן הסיבה שגאיי ג'טרה הוא מופת של הומור וצחוק המשולבים בתוך תהלוכת האבל המקומית בצורה ייחודית ומלהיבה. בני המשפחות שמחים שאהוביהם שורים בטוב ולכן הם חוגגים זאת.
למה עם פרות דווקא? - באמונה הנפאלית יש מסורת שמי שמחזיק בזנבה של פרה ברגע של מותו, ימצא מקום במשכן הצדק האלוהי. לכן תחפושות הפרות והפרות המקושטות הצועדים בפסטיבל הזה.
הנה פסטיבל הפרה ונדיבות האנשים בו:
https://youtu.be/n4Hd4m3pGDI
השמחה בגאי ג'טרה בקטמנדו:
https://youtu.be/PminYECp8Ac
לא רק פרה - מוסיקה, קצב, תחפושות וריקודים:
https://youtu.be/THexRhJfSAk
הצגות ריקוד:
https://youtu.be/6jGupjj6dVc
וסרטון ארוך של חווית פסטיבל גאי ג'טרה:
https://youtu.be/xT7VfMiqSMY?long=yes
באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.
במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.
משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.
הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:
https://youtu.be/6MDHshDNnTk
לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:
https://youtu.be/Wcb0JQnAetI?long=yes
ובאריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:
http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes
מה יש בפסטיבל הקרקס של המחר?
הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.
נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.
בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.
במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.
חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.
הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.
במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,
עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.
הנה הקרקס של מחר:
https://youtu.be/bJthEzP3xZg
הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:
https://youtu.be/wBkqw-8fkrA
אנסטסיה מזור:
https://youtu.be/pLncRQhosXo
פנטומימאי:
https://youtu.be/BnlfyjvRzII
להטוטן בקרקס:
https://youtu.be/DwARKAYDu0s
הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.
נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.
בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.
במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.
חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.
הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.
במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,
עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.
הנה הקרקס של מחר:
https://youtu.be/bJthEzP3xZg
הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:
https://youtu.be/wBkqw-8fkrA
אנסטסיה מזור:
https://youtu.be/pLncRQhosXo
פנטומימאי:
https://youtu.be/BnlfyjvRzII
להטוטן בקרקס:
https://youtu.be/DwARKAYDu0s
מה זורקים בפסטיבל הטומטינה?
פסטיבל הטומטינה (la tomatina) הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות.
בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים.
הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה.
הנה קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:
http://youtu.be/JzWWhqL0ruY
וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:
http://youtu.be/DtA8zS3nlrc
פסטיבל הטומטינה (la tomatina) הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות.
בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים.
הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה.
הנה קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:
http://youtu.be/JzWWhqL0ruY
וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:
http://youtu.be/DtA8zS3nlrc
מהו פסטיבל הברנינג מן?
"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.
כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.
הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.
שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.
בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.
הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:
https://youtu.be/IWR45bt0YjU
הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:
https://youtu.be/gDYFPaZjEXc
על המקביל הישראלי - פסטיבל מידברן (עברית):
https://youtu.be/izvjvLZwTrE
כך נולד פסטיבל הברנינג מן:
https://youtu.be/3shFcfZ_aZw
מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:
https://youtu.be/ULnEoqPl-3c
עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:
http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk
מהו הברנינג מן:
https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes
וסרט תיעודי על הברנינג מן:
https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes
"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.
כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.
הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.
שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.
בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.
הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:
https://youtu.be/IWR45bt0YjU
הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:
https://youtu.be/gDYFPaZjEXc
על המקביל הישראלי - פסטיבל מידברן (עברית):
https://youtu.be/izvjvLZwTrE
כך נולד פסטיבל הברנינג מן:
https://youtu.be/3shFcfZ_aZw
מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:
https://youtu.be/ULnEoqPl-3c
עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:
http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk
מהו הברנינג מן:
https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes
וסרט תיעודי על הברנינג מן:
https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes
מהו פסטיבל הקרח של סין?
בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים מדי שנה עשרות פסלים ענקיים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך לעיר.
מדי שנה בחורף, מתחילת ינואר ועד אמצע פברואר, הטמפרטורות באזור צונחות אל מתחת לאפס והכל קופא. אז מגיעים מאות אלפי תיירים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20, כדי לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח, קשתות ענקיות ועוד.
בתוך חלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורת לד מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה. הפיסול, האורות והצבעים המשתנים מסונכרנים עם מוסיקת הרקע ומעניקים למבקרים חוויה מהממת בפסטיבל הצבעוני והמדהים הזה.
הנה סרטון שמציג את פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):
https://youtu.be/ve-6VtGtVG0
מבט מעין הרחפן על אתר הפסטיבל:
https://youtu.be/nCNiimh4MNU
מעט ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/3H_A5dDpvTg
עוד מעבודות הפסטיבל (עברית):
https://youtu.be/nf38uRi5Vnk
ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:
http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY
בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים מדי שנה עשרות פסלים ענקיים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך לעיר.
מדי שנה בחורף, מתחילת ינואר ועד אמצע פברואר, הטמפרטורות באזור צונחות אל מתחת לאפס והכל קופא. אז מגיעים מאות אלפי תיירים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20, כדי לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח, קשתות ענקיות ועוד.
בתוך חלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורת לד מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה. הפיסול, האורות והצבעים המשתנים מסונכרנים עם מוסיקת הרקע ומעניקים למבקרים חוויה מהממת בפסטיבל הצבעוני והמדהים הזה.
הנה סרטון שמציג את פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):
https://youtu.be/ve-6VtGtVG0
מבט מעין הרחפן על אתר הפסטיבל:
https://youtu.be/nCNiimh4MNU
מעט ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/3H_A5dDpvTg
עוד מעבודות הפסטיבל (עברית):
https://youtu.be/nf38uRi5Vnk
ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:
http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY
מהו פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד?
פסטיבל הג'ינג'ים השנתי מתקיים בעיירה ברדה שבהולנד. כך זה מתרחש בכל שנה, מאז שנת 2005. בשנה הראשונה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם שבהולנד ומאז הלך הפסטיבל וגדל.
בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.
לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.
הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:
https://youtu.be/kPvEREGLMRA
פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:
http://youtu.be/44KutO5y8XA
פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:
http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ
ויום אדומי השיער הרביעי:
http://youtu.be/LmN0PMcVmoI
פסטיבל הג'ינג'ים השנתי מתקיים בעיירה ברדה שבהולנד. כך זה מתרחש בכל שנה, מאז שנת 2005. בשנה הראשונה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם שבהולנד ומאז הלך הפסטיבל וגדל.
בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.
לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.
הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:
https://youtu.be/kPvEREGLMRA
פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:
http://youtu.be/44KutO5y8XA
פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:
http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ
ויום אדומי השיער הרביעי:
http://youtu.be/LmN0PMcVmoI
מה עושים בפסטיבל הבוץ של דרום קוריאה?
בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ (Boryeong Mud Festival). כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ.
בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.
הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:
http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y
בוץ בכל פינה:
https://youtu.be/VEDOh65Z7-Y
קרבות הבוץ:
https://youtu.be/_sXiexCGmNo
וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:
https://youtu.be/mnezIRziEeA
בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ (Boryeong Mud Festival). כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ.
בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.
הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:
http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y
בוץ בכל פינה:
https://youtu.be/VEDOh65Z7-Y
קרבות הבוץ:
https://youtu.be/_sXiexCGmNo
וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:
https://youtu.be/mnezIRziEeA
מהו פסטיבל הפנסים המרחפים בתאילנד?
פסטיבל הפנסים של תאילנד נקרא "יי פנג" (Yee Peng lantern festival) הוא פסטיבל שמתקיים בצפון תאילנד. הוא ממשיך מסורת בת מאות ואלפי שנים ובה מפריחים אל השמיים אלף פנסי נייר ויותר.
הפנסים המרחפים הללו מהללים את הבודהה ומביאים מזל, שכן לפי המסורת לוקחים עימם הפנסים העולים אל השמיים את הקשיים והצרות של השולחים אותם למעלה.
יש בפסטיבל גם תהלוכות פנסים קסומות ומלוות במוסיקה עממית ושיט של רפסודות הנקראות קרטונג, בתאילנדית "צף".
הרפסודות העשויות מעלי בננה, מוארות בפנסים מסורתיים ושטות בדממה חגיגית על פני המים.
אגב, באזורים אחרים בתאילנד לא נוהגים לשלוח פנסים אל על, אלא להניח על פני הנהרות ואגמי המים נרות דולקים בכלים דמויי פרח לוטוס.
הנה מעט ממראות פסטיבל הפנסים המרחפים של תאילנד:
https://youtu.be/RFcGvmFtR-s
הטקס של הפסטיבל:
https://youtu.be/Yr5-SnhlmTA
הפרחת פנסי נייר לשמיים בחג הפנסים בתאילנד:
https://youtu.be/Q-q-Lojqtow
מתארגנים ומפריחים מנורות נייר באוויר בתאילנד:
https://youtu.be/O1Hjoujji10
וממזרח אסיה יצא הפסטיבל הזה למקומות שונים בעולם - כמו פירנצה שבאיטליה (4K):
https://youtu.be/MuZ-0LaMdag
פסטיבל הפנסים של תאילנד נקרא "יי פנג" (Yee Peng lantern festival) הוא פסטיבל שמתקיים בצפון תאילנד. הוא ממשיך מסורת בת מאות ואלפי שנים ובה מפריחים אל השמיים אלף פנסי נייר ויותר.
הפנסים המרחפים הללו מהללים את הבודהה ומביאים מזל, שכן לפי המסורת לוקחים עימם הפנסים העולים אל השמיים את הקשיים והצרות של השולחים אותם למעלה.
יש בפסטיבל גם תהלוכות פנסים קסומות ומלוות במוסיקה עממית ושיט של רפסודות הנקראות קרטונג, בתאילנדית "צף".
הרפסודות העשויות מעלי בננה, מוארות בפנסים מסורתיים ושטות בדממה חגיגית על פני המים.
אגב, באזורים אחרים בתאילנד לא נוהגים לשלוח פנסים אל על, אלא להניח על פני הנהרות ואגמי המים נרות דולקים בכלים דמויי פרח לוטוס.
הנה מעט ממראות פסטיבל הפנסים המרחפים של תאילנד:
https://youtu.be/RFcGvmFtR-s
הטקס של הפסטיבל:
https://youtu.be/Yr5-SnhlmTA
הפרחת פנסי נייר לשמיים בחג הפנסים בתאילנד:
https://youtu.be/Q-q-Lojqtow
מתארגנים ומפריחים מנורות נייר באוויר בתאילנד:
https://youtu.be/O1Hjoujji10
וממזרח אסיה יצא הפסטיבל הזה למקומות שונים בעולם - כמו פירנצה שבאיטליה (4K):
https://youtu.be/MuZ-0LaMdag
מהו פסטיבל הצבעים ולמה משפריצים ההודים צבעים בתחילת האביב?
לנו יש את פסח, אבל להודים יש את "פסטיבל ההולי", חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה".
בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.
החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.
זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב.
החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.
אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.
גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.
הנה סרטון של פסטיבל הצבעים של ההולי (עברית):
https://youtu.be/8Wj818YYD6k
עוד מחג הצבעים בהודו:
https://youtu.be/zqsRFAJVN9c
גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:
http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
הכפרים מתמלאים בצבע:
https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8
הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/LgFf42Krh4c
והנה מצגת תמונות של החג:
http://youtu.be/i4atKTpZ1aA
לנו יש את פסח, אבל להודים יש את "פסטיבל ההולי", חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה".
בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.
החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.
זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב.
החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.
אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.
גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.
הנה סרטון של פסטיבל הצבעים של ההולי (עברית):
https://youtu.be/8Wj818YYD6k
עוד מחג הצבעים בהודו:
https://youtu.be/zqsRFAJVN9c
גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:
http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
הכפרים מתמלאים בצבע:
https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8
הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/LgFf42Krh4c
והנה מצגת תמונות של החג:
http://youtu.be/i4atKTpZ1aA
