בחזית של קתדרלת ריימס שבצרפת ניצב פסל יפה וחביב שעשה היסטוריה של ממש. בכנסייה הגותית היפה הזו מהמאה ה-13 ניצבים פסלים רבים, חלקם יצירות מופת גותיות של ימי הביניים.

אבל הפסל הידוע ביותר בריימס הוא המלאך המחייך. הפסל הזה הוא הפסל הידוע הראשון שבו מלאך מביע רגש. מדובר בימי הביניים והפסלים הקדושים והמלאכים שפוסלו עד אז היו חסרי הבעה או בעלי הבעה שלווה, שהייתה מקובלת אז.

החיוך של המלאך המחייך היה חדשני באמנות של ימי הביניים והוא שימש כמקור השראה לפסלים רבים. בעקבותיו הקנו אמנים רבים לדמויות המפוסלות על ידם הבעות פנים והכניסו בהם רגש ומבע אנושיים. מהפכה של ממש באמנות, שעד אז נשלטה לחלוטין בקוד הדתי המחמיר.

לא ידוע מי פיסל את המלאך המחייך, אך יש שמייחסים אותו לאמן והאדריכל הגאון מימי הביניים וייאר דה אונקור.


הנה סרטון של המלאך המחייך מקתדרלת ריימס:

http://youtu.be/QQOVzVtxguY?t=1m47s


ורישומים של וייאר דה אונקור שמעידים על סגנונו:

http://youtu.be/2_5-EHsDGKE

פסגתו של הר נמרוד המערבי (Nemrut) שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.

קומגנה, ממלכה עצמאית קטנה ששאבה ולמדה מאפיינים מהאימפריות הגדולות של יוון ופרס, וכאן, על ההר, בחר אנטיוכוס להנציח את עצמו.

כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד. חלקם מתגוללים למרגלות דמויות האבן חסרות הראש.

הפסלים, שגובהו של הענק שבהם הוא כ-10 מטרים, שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש כזה לבדו הוא כ-2 מטרים.

על הפסגה הזו הכין אנטיוכוס את קברו. זהו תל אבנים עצום שגובהו כ-50 מטרים. בעבר הוא התנשא לגובה כפול. למרגלות הפסל ניצבו פסלי אבן עצומים על שתי טרסות. בלטה בהם דמות המלך לצד פסלי אלים רומיים שונים. מעט רחוק יותר, בקצה הטרסות הציבו סמלי שלטון יציב וחזק בדמות פסלי אריות ועיטים.


הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:

http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s


והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:

http://youtu.be/1ZCxBRA66u4

פסלה הלא גמור של המלכה נפרטיטי מציב אותה כאחת הנשים היפות בתולדות מלכי מצרים.

הפסל המפורסם של המלכה, שפירוש שמה הוא "המושלמת", התגלה בשנת 1912 בידי חוקר מצרים הגרמני לודוויג בורקהרדט. הוא נמצא בסטודיו של האמן הקדום שיצר אותו. זהו ככל הנראה עותק של פסל רשמי, שלא נמצא מעולם.

אבל האם כך היא אכן נראתה? האם אלו היו פניה של נפרטיטי?

מחקר שנערך לפני כמה שנים הראה שמתחת לשכבת הפנים היפה של המלכה המצודדת, ישנה שכבה של פנים רגילות לחלוטין ולא יפות מדי. הועלתה השערה שאולי נפרטיטי היא דוגמה עתיקה במיוחד לפוטושופ - מצב שבו המלכה או המלך דרשו לייפות את הפנים כדי להיראות טוב - ממש כפי שעושים היום לדוגמניות ושחקניות בעיתונים..

המלכה נפרטיטי שחיה במאה ה-14 לפני הספירה הייתה אשתו של פרעה אחנתון (אמנחותפ ה-4), ממלכיה החשובים והמוכרים של מצרים הקדומה. פסלה של נפרטיטי הוא מהפריטים היקרים והמפורסמים שבמוזיאוני ברלין ומהיצירות הפרעוניות המוכרות בעולם.

יש גם טענה בת שנים רבות, שפסל נפרטיטי הוא זיוף מוצלח. הטענה מתבססת בין השאר על כך שמודל היוםי המצרי לא נראה כך. אין עוד עבודה מצרית אחת אפילו, שמציגה יופי או מראה נשי שכזה.


הנה סרטון על הפסל המפורסם של נפרטיטי:

http://youtu.be/cZuYdIRAIAs


מבט בפסל היפה שלה:

http://youtu.be/GUnNJY7GEag?t=12s


מעט על המלכה נפרטיטי:

http://youtu.be/Pswf_peOpHo


והחשד לזיוף:

https://youtu.be/Cckwn7jN3Ms

הפסל הכי עתיק שידוע עליו כיום הוא פסלון שזכה לשם "ונוס מברכת רם". פסלון הוונוס מברכת רם נמצא בשנת 1981 בסביבות בריכת רם (בערבית "ברכת רם") שברמת הגולן.

הפסלון הוא צלמית מגולפת מאבן אדמדה, בגודל זעיר של פחות מ-4 סנטימטרים. החוקרים סבורים שיוצר הפסל מצא חלוק אבן שהזכיר לו אישה וחרט עליו כדי ליצור לו ידיים וצוואר. חשוב לציין כי ישנם חוקרים המערערים על קביעת הארכיאולוגים, בראשות מוצאת הפסלון נעמה גורן-ענבר, על היות הפסלון מעשה ידי אדם.

על פי האופן שבו נמצא הפסל משערים שיוצר הפסל הוא הומו ארקטוס, אדם קדמון מאד, שקדם לאדם הזקוף, המודרני. מעריכים שגילו של "ונוס מברכת רם" הוא מעל 200 אלף שנה לפני הספירה!


הנה סיפורה של ונוס של ברכת רם:

http://youtu.be/lKf3g3APonw

הבודהה השוכב הוא פסל ענקי של בודהה, שאורכו 46 מטרים וגובהו 15 מטרים. הבודהה השוכב מכוסה בעלים של זהב וכפות הרגליים שלו מצופות בפנינים. סביבו 108 קערות שמייצגות את 108 התכונות של בודהה ולתוכן נוהגים המאמינים להטיל מטבעות, מטבע לכל קערה!

מקדש ואט פהו, שבו הוא שוכן, בשמו הפופולארי 'מקדש בודהה השוכב', הוא המקדש הבודהיסטי הגדול ביותר בבנגקוק בירת תאילנד. הוא גם המקדש העתיק ביותר בעיר ותיירים רבים נוהרים אליו כדי לפגוש את הבודהה הענקי והמפואר שבו.


הנה הבודהה השוכב במלוא הדרו:

http://youtu.be/f04cBb1GFUk


המקדש והפסל העצום והשוכב הזה:

https://youtu.be/Wei4s2kHztY


ושוב הבודהה השוכב ומקדש ואט פו:

http://youtu.be/17uw_PR-JWk

ונוס ממילו (Venus de Milo) הוא אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. הפסל, מהיפים שבפסלים היווניים העתיקים, מציג את האלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי מהמיתולוגיה היוונית (ונוס בשמה הרומי).

גובה הפסל עשוי השיש 203 סנטימטרים. על אף שידיה ורגליה של ונוס נעלמו במהלך השנים, היא מרשימה במיוחד והיא שילוב של ריאליזם, ניסיון לתאר את צורתה האמיתית, ביחד עם עקרונות היופי של האמנות היוונית.

החוקרים חושבים שמדובר ב"ונוס המנצחת" - אירוע שבו קיבלה לפי המיתולוגיה היוונית, תפוח זהב מפאריס. זה גם התאים לשמו של האי שבו נמצאה - "מילוס" ביוונית פירושו "תפוח".

לפי הערכות החוקרים, הפַּסָּל שיצר את ונוס ממילו היה אלכסנדרוס איש אנטיוכיה. הוא עבד על הפסל המופלא, בשנת 130 לפני הספירה. הפסל נמצא על ידי דייג מקומי באי מילוס, בשנת 1820. כשהוא נמצא הוא היה מפורק לשני חלקים נפרדים. מאוחר יותר נמצאו לא רחוק ממקום מציאת הפסל, חלקים מהיד של ונוס, כולל התפוח המשוער, אבל הם לא היו מספיקים כדי לשחזר אותה.

אגב, הטורקים ששלטו באותה תקופה באי מילוס החרימו את הממצא. אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז נמצא הפסל המרהיב של ונוס במוזיאון הלובר שבפאריס.


הנה סיפורו של הפסל המיוחד של ונוס ממילו:

https://youtu.be/gs1VWuQEd7Y


ונוס ממילו במוזיאון הלובר, מוקפת בהמון מעריצים:

http://youtu.be/XxWmDaHXDu4


מודל תלת מימדי שמנסה לשער כיצד נראה הפסל לפני שהושחת:

http://youtu.be/sT27rGkg4S0


האי היווני מילו, שבו נמצא הפסל המפורסם:

http://youtu.be/T-ODceTNFmE


אנימציה בסגנון יווני עתיק של האלה אפרודיטה, עם ארוס אל האהבה היורה חיצי אהבה:

https://youtu.be/WHER8FPXvCA


והרצאה ארוכה על ונוס מהאי מילו:

https://youtu.be/6v8s29TubC0?long=yes

פסל הלבלר היושב (The Seated Scribe) הוא פסל שמור במיוחד שהתגלה בשנת 1850 בסקארה שבמצרים. הפסל מנציח מקצוע עתיק שנולד עם המצאת הכתב במצרים העתיקה. הוא מתאר לבלר, כלומר פקיד, היושב ושוקד על עבודתו בכתיבה.

הלבלר היושב, שנמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס, הוא חלק משורה של פסלי לבלרים יושבים, שהיו פופולריים ואופנתיים מאד בתקופה מסוימת באמנות של מצרים העתיקה.

גובהו של פסל הלבלר היושב הוא מעט יותר מחצי מטר, עשוי אבן גיר והוא אחד הפסלים הריאליסטיים, אמיתיים בצורתם, שנותרו מעידן מצרים העתיקה.

אחד הדברים שתורם לריאליזם שלו הן העיניים והמבט החד ומלא החיים. את המבט הזה השיג הפסל תודות לשילוב של אבני חן שחורות (מגנזיט) ואישונים שהיו בעבר משובצים בחורים קטנים. את הלבן של העיניים יצר הפסל מזכוכית לבנה, כשמעליה ומתחתיה שני פסי נחושת צבועים.

אגב, אם חשבתם שהפקיד הזה שיושב וכותב, הוא סתם משרת אז טעיתם לגמרי. בכתב החרטומים של מצרים העתיקה, ההירוגליפים, היו מעל 2000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים, מי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד. סביר שהלבלר הזה שלפניכם הוא בחור מוערך ובעל הכנסה נאותה.


הנה פסל הלבלר היושב:

https://youtu.be/cxs1d3N60UI


כך נהגו הלבלרים אז לכתוב:

https://youtu.be/LoqavHDlKZ0


ופסל הלבלר היושב במוזיאון:

https://youtu.be/RXXBdoDYc2g

שדרת פסלי האריות (The Terrace of the Lions) הם 5 פסלי אריה עתיקים, עשויים משיש, שנוצרו במאה ה-7 לפני הספירה על ידי תושבי האי נקסוס, הסמוך לדלוס.

למעשה נוצרו לפחות 9 פסלים כאלה, אך חלקם נבזזו במהלך השנים. אחד מפסלי האריות של דלוס נמצא עד היום בעיר האיטלקית ונציה ונמצא בפתחה של הארסנאלה שבעיר.

לפי המיתולוגיה היוונית, האי דלוס, אי זעיר ולא חשוב שהמיתולוגיה מספרת שממש צף על פני הגלים, היה היחיד שאפשר למאהבת של זאוס, לטו, ללדת בו. כל האיים האחרים חששו מכעסה של הרה אשת זאוס. כך נולדו בדלוס שני ילדיה, מי שיהיו לאלים, אפולו וארטמיס.

המיתולוגיה מספרת שלאחר לידתם של השניים, עלו ממעמקי הים עמודי ענק שהתחברו אל האי וייצבו אותו למקומו לתמיד.

כך הפך דלוס, לצד דלפי, למרכז הפולחן לאפולו. הדת היוונית העתיקה ראתה באיי הזערורי אתר מקודש ונבנו בו מקדשים גדולים ומרשימים לאפולו.

גם היום, בעיקר בשל האתר הארכאולוגי שהוא, מהווה האי דלוס מקום מבוקש במיוחד לתיירים וחובבי ארכאולוגיה ומיתולוגיה.


הנה שדרת פסלי האריה של האי היווני דלוס:

https://youtu.be/JwGdW_aa4wU


על האי דלוס ושורת האריות:

https://youtu.be/UUMM0uw3jio


מצגת וידאו עם מסע באי דלוס לשדרת האריות:

https://youtu.be/bb50oo21Tx8


תוכלו לבקר שם כבר עכשיו ב"ביקור הוירטואלי" שלנו:

https://youtu.be/v5olL_uOqHw


ומסע מוסבר באי המיתולוגי:

https://youtu.be/U-zTvebQ6gI?long=yes

האגדה מספרת שלפני שהוא התחיל לפסל אותו, ישב הפסל המפורסם מיכלאנג'לו במשך חודשים וחשב. הפטרון שמימן אותו חשב שהוא מתבטל על חשבונו. כששאל אותו למעשיו ענה לו מיכלאנג'לו בפשטות "אני עובד"...

ואכן, הפסל שנקרא "דוד" היה ליצירת אמנות מושלמת. הוא פוסל בתחילת המאה ה-16, בתקופת הרנסאנס ומציג את דמותו של דוד הצעיר, מי שלימים יהיה למלך ישראל, מחזיק בידו קלע, כשהוא יוצא לקראת גוליית הפלישתי.

"דוד" נוצר כסמל לעצמאותה של פירנצה, העיר האיטלקית הנודעת, בזמן ששלט בה בית מדיצ'י. "דוד" היה לאחד מהפסלים הידועים בעולם ובמיוחד לאחת היצירות החשובות של תקופת הרנסאנס.

המעניין שעל אף מושלמותו של "דוד", מיכלאנג'לו יצר את הפסל הנודע, כשהפרופורציות שלו אינן מדויקות בכוונה. הוא פיסל את הראש והכתפיים, כשהם גדולים יותר ביחס לשאר חלקי הגוף. הסיבה: מיכלאנג'לו רצה שמי שיעמוד אל מול הפסל הגבוה, יראה את חלקו העליון, הרחוק מעיני הצופה, בגודל דומה לזה של החלק התחתון של גופו.


הנה סיפורו המתורגם של הפסל דוויד של מיכלאנג'לו (מתורגם):

http://youtu.be/o9Kum_Jijdk


סרטון שמסביר על הפסל:

https://youtu.be/JypiUiXFl-I


סיפורו של האמן ופסלו המפורסם דויד:

http://youtu.be/_u8LDXhFzPo


סרטון אנימציה משעשע על מה שקורה כשדוד מתבייש בכך שהוא עירום:

https://youtu.be/7hzLVBKAXHo


והסבר מעמיק על היצירה:

https://youtu.be/-e16DmKH01s?long=yes

זורק הדיסקוס הוא פסל שמציג אתלט יווני המטיל דיסקוס בתחרות שהייתה מתקיימת במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה.

אנו מכירים את הפסל המפורסם בתור פסל שיש רומי מהתקופה הקלאסית, אך במקור הוא היה פסל ברונזה שפיסל האמן מירון.

פסל השיש שאנו רואים היום הוא העתק שנעשה בתקופה הרומית מהפסל המקורי. רק הוא שרד ולא הפסל המקורי עשוי הברונזה.

אגב, לא רבים יודעים שלצד זורק הדיסקוס הרומי האמיתי מסתובב בעולם פסל שהוא זיוף שלו.

מדובר בפסל שנמכר למיליונר אמריקאי, בתור עוד העתק רומי של הפסל היווני המדובר. תוכלו לזהות את הזיוף בזכות טעות גסה של הזייפן - ראשו של זורק הדיסקוס מביט בו קדימה ולא אל הדיסקוס, כמו בפסל המקורי.


תרגיל בילוש:
==========
היכנסו לגוגל תמונות ונסו למצוא אילו מהפסלים המצולמים של זורק הדיסקוס הם של הפסל המקורי ואילו הם של הפסל המזויף.


הנה סרטון על זורק הדיסקוס המפורסם:

http://youtu.be/OhJKDqZgNXg


ניתוח גדולתו של פסל זורק-הדיסקוס:

http://youtu.be/Cp55h-_F4Wk


הסבר על הפסל המודרני של "זורק הדיסקוס" מאת האמן סוי ג'יאנגואו שמתייחס לפסל העתיק:

http://youtu.be/UeLhz6TdS4k?t=6s

נראה שהצלמית הקטנה והמגולפת באבן גיר המכונה ונוס מווילנדורף, או האשה מווילנדורף, נוצרה לפני למעלה מ-21 אלף שנה. היא התגלתה בשנת 1908 על ידי הארכאולוג יוזף סומבתי, סמוך לווילנדורף שבאוסטריה.

יש ויכוחים רבים בין החוקרים לגבי מטרתה של הצלמית וכמעט ולא ידוע על משמעותה התרבותית או מקורה. אחת הסברות היא שנועדה להלל את גוף האשה. מאז קיבלה ונוס מווילנדורף את שמה, התגלו צלמיות דומות נוספות, אם כי לא מאותן תקופות או תרבויות אנושיות. על אף שאין ביניהן קשר, כונו צלמיות אלה בשם משותף "צלמיות ונוס".


הנה ונוס מווילנדורף:

http://youtu.be/d0xAmbjE6Us


והסיפור של הפסל הקדום והמיוחד הזה:

http://youtu.be/ENAZqOoOVaI

פסל זאוס באולימפיה (Statue of Zeus at Olympia) היה אחד משבעת פלאי תבל העתיקים. הוא היה פסל ענקי, עשוי שנהב ובגדיו עשויים מזהב, בגובה של 12 מטרים, שעמד במקדש זאוס באולימפיה.

לפני הפסל נהגו הספורטאים להישבע ביומם הראשון של המשחקים האולימפיים, שלא יפרו את הכללים בתחרות ולהקריב חזיר בר לזאוס.

בעת העתיקה היווה הפסל דוגמה ואב טיפוס לייצוג של אלים בפיסול ורבים אחרים דמו לו וחיקו את מראהו. גם בעידן המודרני הוא ממשיך להשפיע על עולם הפיסול. דוגמה לכך ניתן לראות בפסל שמנציח את נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ושמוצב באנדרטת לינקולן המפורסמת שבוושינגטון.

את הפסל פיסל פידיאס, בסביבות שנת 435 לפני הספירה. האגדה מספרת שעם תום עבודתו שלח אליו האל זאוס כדור-רעם ממרומי האולימפוס, כדי להפגין את הנאתו מיצירתו של פידיאס.

בפסל נראה האל זאוס החובש כתר מעלי זית, כשהוא יושב על כס המלכות. בידו שרביט עם עיט, סמלו של זאוס. בכף ידו השנייה הוא אוחז פסל של ניקה, אלת הניצחון היוונית.

הפסל הושמד בשריפה בקונסטנטינופול במאה ה-5. אל קונסטנטינופול הועבר הפסל מאולימפיה, לאחר שהמשחקים האולימפיים הופסקו בידי הקיסר תאודוסיוס הראשון.


הנה סיפורו של פסל זאוס שנבנה בעת העתיקה באולימפיה:

https://youtu.be/V0CgaFW1_Rw?t=12s


על הפסל:

https://youtu.be/NDgeCG4k-ZI


האם כך הוא נראה?

https://youtu.be/ekww5YaOcRA


כמה עובדות על הפסל:

https://youtu.be/pQQPoDbDHXM


וסרט ארוך על יצירתו של הפסל:

https://youtu.be/xQI58xjcNVg?long=yes

פסל בודהה הענק של לֶשָׁאן הוא פסל של הקדוש בודהה. הוא נחצב על מצוק ליד העיר הסינית לשאן. פסל זה הוא הבודהה החצוב בסלע הגדול מסוגו בעולם. הוא הוכרז אתר מורשת עולמית, ביחד עם כל האזור שבו הוא נמצא.

הקמת הפסל ארכה 90 שנה, החל משנת 713 לספירה. גובהו של בודהה המפוסל 71 מטרים וכתפיו הם ברוחב של 28 מטרים! המדהים הוא שהנזיר שהחל את תכנון ובניית הפסל שאף להשקיט את הנהרות הגועשים שבאזור - הנהרות מינג'יאנג, דאדו וצ'ינגיי. בסיום הבניה הסתבר שצדק - הכמות העצומה של הסלעים שהובאו להקמת הפסל ובסיסו אכן השקיטו את זעף הנהרות.


פעילות קטנה - מצאו בעזרת הגוגל סטריט ויו שב"ביקור וירטואלי" את פסל הבודהה הענקי שבלשאן.


ראו כמה גדול הוא פסל הבודהה הענק של לשאן:

http://youtu.be/IMHgw4Of2uc

מקדש טודאי-ג'י שבתוכו מבנה העץ הגדול ביותר בעולם נמצא בנארה או בקמאקורה, עיר מקדשים יפאנית שנמצאת באיי הונשו.

בתוך מבנה העץ העצום שנבנה במאה ה-8, נמצא פסל הברונזה הענק של בודהה. הפסל נחשב לפסל הברונזה הגדול בעולם של בודהה.

לפסל הענקי, שכל תלתל של בודהה בו הוא בגודל של ראש אנושי, קוראים דאיבוטסו. מאז שהוא נוצר, אי-שם במאה ה-13, באים עולי רגל רבים להשתחוות לו ולהגיש פרחים כמנחה לאל האהוב והענקי שלהם.


הנה סרטון על הבודהה ממקדש טודאי-ג'י שבקמאקורה:

http://youtu.be/ROtGHT3A1sg


ומבט אל המקדש שבו הוא נמצא, שנחשב למבנה העץ הגדול בעולם:

http://youtu.be/PN_ZmpcaHkU

"הרכב מדלפי" הוא פסל יווני משנת 474 לפני הספירה, שנמצא בחפירות במקדש אפולו בעיר דלפי, בסוף המאה ה-19.

הרכב, המפוסל בגובה של אדם, היה ככל הנראה חלק מפסל מורכב של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. הוא מחזיק בידו הימנית את שרידי המושכות. בעוד ידו השמאלית חסרה.

הפסל מדייק מאד בתיאור הגוף האנושי שלו, כולל שיער הרכב וקפלי הבגד המוקפדים. הוא נחשב דוגמה יפה של פיסול יווני בברונזה ובאופן מסוים דווקא החלקים החסרים מהפסל השלם והיותו שבור וחסר, העמידו אותו כפסל מעניין במיוחד.


הנה סרטון עם הסבר על הרכב מדלפוי:

http://youtu.be/A-Q79HlORtM


ושלל זוויות מבט על הרכב מדלפי ואיורים שממחישים את הפסל המלא שכנראה היה חלק ממנו:

http://youtu.be/bkh2HYvwHI8?t=4m15s

הקולוסוס מרודוס (Colossus of Rhodes) היה פסל גדול מאד של האל היווני הליוס, שהתנשא לגובה של 34 מטרים. הפסל עמד ליד נמל רודוס ונחשב אחד מפלאי העולם העתיק. "קולוסוס" הוא שם מודרני שניתן לו בזכות מימדיו העצומים (קולוסאליים).

הקולוסוס נבנה לזכר הנצחון המופלא והמפתיע של אנשי האי הקטן רודוס, על צבא ענקי וחזק שצר על האיי במשך שנה והובס של ידם. כך הוא נבנה בהחלטת אנשי האי על ידי האמן כארס כמחווה לאל השמש הליוס, פטרונו של האי. הפסל שדמה לפסל החרות שאנו מכירים בעיר ניו-יורק, ניצב בכניסה לנמל כשהאוניות הנכנסות אל הנמל נהגו להפליג בין רגליו הענקיות.

בשנת 226 לפני הספירה התמוטט הקולוסוס ברעידת אדמה קשה. תושבי האי ראו בכך את רצון האלים ולא בנו אותו מחדש. יופיו של הפסל המשיך להרשים גם בתור הריסות והוא נשמר על ידי התושבים במצב זה עוד מאות שנים. בכיבוש הערבי של האי, נבזז הפסל ההרוס ושרידיו נמכרו לגרוטאות מתכת.


הנה סיפורו של הקולוסוס של רודוס:

https://youtu.be/vJnEdUrWNsU?t=12s


תולדותיו:

https://youtu.be/MbFayW5xB9s


בניית הקולוסוס:

http://youtu.be/GTjfWwd6h9s


מצגת וידאו של הקולוסוס:

https://youtu.be/vM6_FoDrNeA


סופו של הקולוסוס וכיצד נהרס:

http://youtu.be/2c5bKVuTkpU


שימו לב לגודלו של הקולוסוס ביחס לגודל הספינות של אותה תקופה:

http://youtu.be/HQt-uevpLHs


וקדימון לסרט עלילתי שנעשה על הקולוסוס האגדי של רודוס:

https://youtu.be/jh1hmDr11SY

הפסל המפורסם של מיכלאנג'לו, "משה", מציג את דמותו של משה רבנו. הוא פוסל בתחילת המאה ה-16, קצת אחרי שמיכאלאנג'לו פיסל את "דוד" המרהיב, בתקופת הרנסאנס. הוא עשוי שיש וגובהו 2.35 מטרים.

הפסל נועד להיות פריט אחד מרבים, בתוך מצבה מפוארת שהזמין ממיכלאנג'לו האפיפיור יוליוס השני, למצבתו שלו, אך לאחר מותו הוזמנה מצבה פשוטה יותר ו"משה" הפך לפסל החשוב מכולם.

פרט מעניין בפסל הוא הקרניים שיוצאות מראשו של משה רבנו בפסל. לא ברור מה הסיבה לקרניים הללו, אם כי יש חשד שהסיבה היא פסוק מספר שמות בתנ"ך, שתיאר את משה רבנו במילים "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" והתרגום השגוי שניתן למילה "קרן" כאיבר בגוף ולא כקרן אור. לא ברור אם זה הגורם לקרניים הללו, שכן מיכאלאנג'לו היה משכיל ובעל ידע רב בשפות וקשה להאמין שלקח את התרגום הזה בחשבון.


הנה סרטון של הפסל המפורסם:

http://youtu.be/ctU5BiMMXiI


ומדריך מספר על הפסל ויוצרו הדגול (עברית):

https://youtu.be/CyByB_X6sPw

פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.

בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.

בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.

נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.

הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).


הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:

http://youtu.be/SwMyQc3xaAY


וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:

http://youtu.be/NzHN05jnGAk

מה קורה למקדשים מצריים עתיקים, כשבונים סכר ויוצרים אגם מלאכותי חדש שעלול להציף אותם? ויותר חשוב - האם אפשר להזיזם?

זו השאלה שעמדה בפני שלטונות מצרים בשנת 1964. התשובה הייתה פשוטה, גם אם יקרה.

שני מקדשי אבו סימבל (The temples of Abu Simbel) נחתכו לבלוקים גדולים, פורקו והועברו בשלמותם למקום אחר. מיקומם החדש נקבע 65 מטר גבוה יותר ו-200 מטר בלבד מהנילוס.

הפרויקט המסובך והיקר הזה נעשה בכדי להציל את המקדשים משקיעה באגם נאצר. אגם נאצר הלך והתמלא מאחורי סכר אסואן, שנבנה כמה שנים לפני כן, כדי לאגור מים במדבר.

שני מקדשי אבו סימבל שבמצרים הם המקדשים הדרומיים ביותר של תרבות מצרים העתיקה. הם נבנו במאה ה-13 לפנה"ס על ידי המלך הפרעוני רעמסס השני.

המקדש הגדול הוקדש לרעמסס השני והמקדש הקטן יותר - לאשתו של רעמסס, נפרטרי ולאלה חתחור. במקדשים פסלי ענק פרעוניים, מהגדולים שנמצאו אי-פעם.

אבו סימבל הוכר בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית והוא מהאתרים המעניינים של התרבות המצרית העתיקה.


הנה מקדשי אבו-סימבל שעל שפת אגם נאצר:

http://youtu.be/DYP5Id4bXic


ראו כמה הפסלים של אבו-סימבל הם גדולים:

http://youtu.be/l6koKIVE17k


ומצגת תמונות מאבו-סימבל:

http://youtu.be/Dp10THd4SFE

המלך האשורי סרגון השני הקים את בירתו בעיר דוּר שָׁרוּכִּין, שפירוש שמה מצודת סרגון (חורסבאד). זוהי בירת אשור בסוף המאה ה-8 לפני הספירה.

על חדר הכס, המקום בו ישב המלך בארמון, שמרו פסלי ענק בגובה מרשים. אלו הם פסלי הלמסו (Lamassu), בצורת פרים עם כנפיים וראש אדם, שנועדו להרחיק מזיקים, שדים ורוחות רעות, אבל גם להקטין את המבקרים אצל המלך.

אבל איך מקטינים אנשים? - טוב אז זה לא ממש להקטין אלא לתת הרגשה של קטנים. הכניסה מהחצר אל אולם המלך הייתה דרך 3 שערים, שעל כל אחד שמרו שני פסלי למסו.

הלמסו הללו הם סוג עתיק ואולי ראשוני של גיבורי-על מהעידן הקדום כל כך. יש להם תפקיד תרבותי ושלטוני ברור. הם מקטינים את האדם הפשוט, כדי להגדיל את השליט.

למסו היא ישות מגינה מהמיתולוגיה המסופוטמית, יש לה ראש של אדם, כנפיים של ציפור וגוף של אריה או שור.

גובהם של אותם שוורים מכונפים, הידועים כפסלי הלמסו שבכניסה לארמונו של סרגון השני, היה כ-4 מטרים. תודות להם, אנשים שעברו בשערים האלה התמלאו אימה וכבוד למלך, עוד קודם שראו את פניו.


הנה פסלי קבלת הפנים של מצודת סרגון - דמויות הלמסו הידועות:

https://youtu.be/eaieJdnPMMA?t=19s


הסבר לילדים על הלמסו כגיבורי העל של העולם העתיק:

https://youtu.be/Jit-fTRBA9w


שיר ותקריבים של הלמסו:

https://youtu.be/4QvDyWpyZac


עוד מפסלי הלמסו שנמצאים כיום במוזיאון הלובר בפאריס:

http://youtu.be/v9LgHI2tjB0


דור שרוקין כפי שנראתה בימי התהילה שלה:

http://youtu.be/kKGqJgYtif0


וכך גילו את הכרובים של חורסבאד לראשונה:

http://youtu.be/6Z__XPgAdPw

חיילי הטֶרַקוֹטַה של צבא הטרקוטה הם אוסף ענק של פסלי טרקוטה שנתגלו בסין בשנת 1974.

ממצא החיילים המדהים התגלה במאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, מקום קבורתו של קיסרה הראשון של סין צ'ין שה-חואנג, שנבנה על ידי 700 אלף איש במשך כ-38 שנים, לפני יותר מ-2200 שנה.

קבורת הצבא יחד עם הקיסר המצביא הייתה הבטחה סמלית בעולם העתיק, הבטחה מלאת אמונה - שחייליו עומדים לרשותו גם בעולם הבא.

פסלי צבא הטרקוטה התגלו כשיאנג ג'ה-פה, חקלאי סיני, חפר באר חקלאית חדשה ונתקל בשרידים. המקום הוא ליד העיר שי-אן במחוז שאאנשי בסין.

בצבא הטרקוטה יש יותר מ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי, לכל לוחם פנים יחודיות, עשויים טרקוטה, עם שריוניהם, סוסיהם וכלי הנשק שלהם - הכל עשוי טרקוטה, שהיא סוג של קרמיקה.


הנה סיפורם של חיילי הטרה קוטה:

http://youtu.be/mP5p4QbvPtc


כך התגלה צבא חיילי הטרקוטה שבקברו של הקיסר הסיני הראשון צ'ין:

https://youtu.be/aePjTYVKHuA


סיפורו של צבא החימר של קיסר סין הראשון:

http://youtu.be/9iKdLRJWtPg


תגליות חדשות בחפירות צבא הטרקוטה:

http://youtu.be/B2y2rPF-i44


וסרטון על העיר שיאן שמכילה את צבא חיילי הטרקוטה:

http://youtu.be/ESGowFPTGwQ?t=1m17s