» «
פסקול
מהו פסקול ומה נכלל בו?



פסקול הוא כל מה ששומעים בסרט. הפסקול כולל את המוסיקה, השיחות (קוראים להן "דיאלוגים"), צלילי הרעש (ה"סאונד אפקטס", כלומר אפקטים קוליים), קולות המרחבים השונים שבהם מתרחשות הסצנות (נקראים Room tones), שירים שמושמעים ברקע הסרט וכדומה.

יש בפסקול רגעים ששומעים דברים מהעולם של הסרט, כלומר מהעלילה ממש - דברים שהדמויות ממש שומעות. הדברים הללו נקראים "סאונד דיאגטי".

לעומתם יש לא מעט דברים שהם מחוץ לסיפור - מוסיקה או סאונד אפקטס שנועדו לחזק תחושות, לרמז על דברים שיקרו וכדומה. אלו דברים "שהדמויות לא שומעות" והם חלק מהסאונד ה"נון דיאגטי" (לא מהסרט).


הנה שיר הנושא מפסקול הסרט הישראלי "קלרה הקדושה" (עברית):

http://youtu.be/rhBSiYHE6f8


יש רגעים בסרט שנותנים למוסיקה לומר את הכל - האם המוסיקה לאורך הסרטון היא דיאגטית או לא?

https://youtu.be/Ra3I4iYvB9I


הריצה של "פורסט גאמפ" עם הפסקול המוסיקלי המשולב בסיפורו של פורסט:

http://youtu.be/QgnJ8GpsBG8


המוסיקאי אנג'לו בדלמנטי על חיבור המוסיקה לסדרה ולסרט טווין פיקס, כשלצידו הבמאי דיוויד לינץ':

https://youtu.be/e-eqgr_gn4k


ושיעור קצר לנגנים שרוצים לדעת איך מחברים מוסיקה לפסקול:

https://youtu.be/YSKAt3pmYBs?long=yes
הסרט המדבר
איך פרץ הסרט המדבר, ה"טוקי" לקולנוע?



אחת המהפכות הגדולות של עולם הקולנוע הייתה טכנולוגיית ה"טוקיז", הסרטים המדברים.

המהפכה הזו החלה בשנת 1927 במתחמי ברבנק, באולפני האחים וורנר, שם נולד הקולנוע המדבר. כשהסרט התחיל לדבר הפכו ה"מוביז" ל"טוקיז" והחלה המהפכה של הקולנוע עם הצליל.

הסרט המדבר נולד לאחר שנים שעולם הקולנוע השתמש בסרטי ראינוע, אותם סרטים ללא קול שהיו הסרטים הראשונים של הקולנוע האילם.

הקולנוע המדבר, שבארץ נקרא אז "שֶמַענוע" ובאמריקה "טוקיז" (Talkies) דיבר וניגן לפתע ממש כמו תיאטרון. זו הייתה טכנולוגיה חדשנית ומהפכנית. בניגוד למוסיקה החיה שנוגנה בכל בית קולנוע עם סרטי הראינוע האילמים, בטוקיז הסאונד הגיע לבית הקולנוע כשהוא מוקלט מראש בגוף הסרט.

וכשהסרט החל לדבר, השתנתה תעשיית הקולנוע די מהר. בהדרגה פוטרו נגני התזמורות והפסנתרנים שליוו את סרטי הראינוע. מרגע שהופקו סרטים עם פסקול מוקלט, הם הרי כבר לא היו נחוצים יותר.

אגב, גם בכותבי הכתוביות של הדיאלוגים (שיחות בין הדמויות) לא היה צורך יותר.

אבל הדרמה הגדולה הייתה בקרב רבים מכוכבי הסרט האילם, מי שאיבדו גם הם את עבודתם. הם הלכו ונדחקו מתעשיית הקולנוע. זאת לאחר שהסתבר שהקהל לא אוהב את קולם, או שהמשחק המוגזם שהתרגלו לשחק בראינוע לא התאים לסרט המדבר והמציאותי יותר.

הסרט המדבר הראשון היה "זמר הג'אז" שנעשה בשנת 1927. הדמות הראשית בסרט הייתה למרבה השעשוע, דמותו של חזן יהודי שהופך לזמר ג'אז. ג'אז באותה תקופה היא המוסיקה הכי פופולרית ולא היה מתאים מסרט כזה להיות הראשון שיכלול צלילים.

ו"זמר הג'אז" אכן כלל פסקול שהוקלט ממש ביחד עם הצילום. אבל על אף ההתלהבות ממנו, עדיין רק השירים היו בו עם קול, בעוד הדיאלוגים עדיין הוצגו בו אילמים, עם כתוביות. המהפכה המלאה והמעבר לקול יבואו בסרטים שאחריו.


מהפכת הסרט המדבר בישראל, כמו שתוארה בכתבה על קולנוע עדן, הקולנוע הראשון של תל אביב (עברית):

https://youtu.be/b3-hzFa9CzM?t=37s


הנה ג'ואן קרופורד מתוך סרט מדבר מהראשונים שהופקו על ידי MGM, כבר בשנת 1929:

https://youtu.be/3fyiSRc5tQE


בטי דיוויס האגדית מדברת גם היא:

https://youtu.be/aqiOPrV2sZk


כך הדביקו בטוקי'ז צחוקים זרים לסרט אילם של "השמן והרזה":

https://youtu.be/baEDJvy5O9s


ובאווירה משועשעת, סצנה מהסרט "שיר אשיר בגשם", בה המקליט מדריך את השחקנית איך לדבר למיקרופון, אביזר שהפך למרכיב מרכזי בסרט המדבר:

https://youtu.be/OTFCctdiS04
מוסיקה בסרטים
מה התפקיד של מוסיקה בסרטים?



בין סוגי הסרטים השונים (כמו סרטי מתח, אקשן, דרמה, פנטזיה, מדע בדיוני, קומדיות וקומדיות רומנטיות) אין הבדלים בדבר אחד - סרט חייב לשאוב את הצופים לתוך העלילה שלו, להיות אמין, לעורר הזדהות עם הדמויות הראשיות ולהשאיר רושם גם אחרי שנדלקים האורות והצפייה מסתיימת.

אחד הכלים שמסייעים להשיג את הדברים הללו היא המוסיקה. מימי קדם הייתה המוסיקה כלי חשוב ששימש להעברת רגשות ותחושות לקהל. מהמקהלה בטרגדיה היוונית, דרך השירים בתיאטרון האנגלי ועד לאופרה והאורטוריות הקלסיות, מחזות הזמר בתאטרון ובקולנוע המוקדם, הנגנים שליוו את הסרט האילם ועוד.

מוסיקה יוצרת אווירה ובתוך כך גם מעבירה מסר אמנותי. בסרטים היא משמשת כדי להעביר לצופה רגשות, אפיון של מקום, תקופה ותרבות, מסרים חבויים לגבי מה שבאמת קורה בסיפור, סוגי אווירה ומצבי רוח ורמזים מתרימים, כאלו שמרמזים לנו על דברים שיקרו בהמשך.

באמצעות המוסיקה משתדל המלחין להעצים בסרט את החוויה, לחזק את הרגש ואת הסיפור, את האמינות של המצבים, התקופות, ההתרחשויות שנראות על הבד בכל סצנה ועוד.

הדוגמאות לכך הן רבות. בסצנות אקשן המוסיקה תהיה קצבית ותוססת. ברגעי מתח המוסיקה תהיה מתוחה ותדמה פעמים רבות את פעימות הלב. בסצנות אהבה, המוסיקה תהיה מלטפת ומרגשת, ברגעי ניצחון היא תהיה גדולה מהחיים ומהדהדת ובקטעים עצובים ודכאוניים תהיה המוסיקה עצובה.

הפסקול הקולנועי לא מורכב רק ממוסיקה. למעשה, הפסקול כולל את כל מה שנשמע בסרט, כולל דיבורים, רעשים, מוסיקה ועוד. פסקול טוב ישאב את הצופה אל הסיפור ויהיה פעמים רבות ההבדל שבין סרט טוב למצוין. המוסיקה של הסרט תגדיל את החוויה ואת הרצון לשוב ולראות את הסרט.


הסבר על החשיבות של המוסיקה בסרטים:

http://youtu.be/SZ7PkTO0fNQ


והנה סצנה זהה שמשתנה רק על ידי המוסיקה:

https://youtu.be/ktKcnDfWs2c


ושוב סצנה אחת עם מוסיקה משתנה ובכל פעם מקבלת אופי אחר:

http://youtu.be/rn9V0cN4NWs


מונטאז' האימון של רוקי, עם פסקולים מוסיקליים שונים:

https://youtu.be/S_VITxVBkcI


ושני חבר'ה שהחליטו להדגים את ההבדלים שיוצרת המוסיקה אבל עשו זאת.. ובכן, רע.

https://youtu.be/ovEYV0GAV2k
ברנרד הרמן
מי היה מלחין הקולנוע הגאוני ברנרד הרמן?


ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) היה מלחין קולנוע ידוע שהלחין את המוסיקה לעשרות סרטים. במיוחד זוכרים לו את המוסיקה המצוינת שכתב לסרטי אלפרד היצ'קוק, אבל הוא כתב גם לסרטים דגולים כמו "האזרח קיין" ו"נהג מונית".

ברוב הסרטים הוא עשה עבודה גאונית של הצמדת מוסיקה מגוונת ברגשות ובאפשרויות שלה, להמון סוגים של סצינות, החל ממתח, רגש, אהבה, התלהבות, אימה ועוד.

הרמן נחשב לאחד מענקי המוסיקה בקולנוע, בעיקר בזכות היכולת האמנותית והטכנית שלו בהלחנת מוסיקה מגוונת מאד - שקטה, נוגעת או מותחת ועד למוסיקה עתירת דרמה וכלי נשיפה. יכולתו המצוינת להתאים בצורה מעולה בין התמונה לצליל נחשבת אחת מהסיבות שסרטי היצ'קוק כל כך מוצלחים.


הנה המוסיקה מתוך סצנת המקלחת המפורסמת מתוך הסרט "פסיכו":

https://youtu.be/XuMpt2Q0cS0


המוסיקה של ברנרד הרמן לסרטים מהגדולים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/226TtyMrJH8


מרטין סקורסזה מספר על העבודה איתו:

https://youtu.be/LZG-wvlPRjk


וסוויטת "פסיכו" שלו, בביצוע תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/fQwzJ6VvUD0

פסקול

קלרה בו
איך הרג הסרט המדבר את האיט גירל הראשונה קלרה בואו?



הטוקיז (Talkies), או הסרטים המדברים היו המצאה טכנולוגית מדהימה, שבתוך שנתיים הפכה להצלחה עסקית וקולנועית מסחררת. לפתע יכול היה קהל הצופים לשמוע את השיחות בין הדמויות ולחוות את המתרחש, ממש כמו בחיים.

אבל היו להצלחה הזו גם קורבנות.

קלרה בואו או קלרה בו (Clara Bow) הייתה אחת הכוכבות הגדולות של הסרט האילם. היא הייתה שחקנית יפהפייה, עם שפתיים בצורת "קשת קופידון" שנחשבו למושלמות, אבל לא זה היה העניין. היא הייתה פשוט מבריקה בתקופת הסרט האילם. שחקנית כובשת, אקספרסיבית וכריזמטית במיוחד, It girl כמו שאמרו אז עליה ומאז יאמרו על שכמותה.

בסוף שנות ה-20 קלרה בואו לא רק כיכבה בסרטים האילמים - במידה רבה היא הייתה הסרט האילם. באותה תקופה לא הייתה כוכבת גדולה ממנה. כל דבר שהיא עשתה אז הפך להצלחה מדהימה.

דמותה בסרט It מ-1927 יצקה לתרבות את המונח "It girl", מישהי שיש לה את "זה". כלומר את אותו ניצוץ של כריזמה נשית, שגורם לגברים לרצות להיות אתה ולנשים לרצות להיות כמוה.

באותה שנה בואו גם הופיעה בסרט "כנפיים", שעתיד לזכות באוסקר הראשון בהיסטוריה והיא עצמה זכתה בגרי קופר, שחקן נערץ שכיכב בו לצידה ושמדורי הרכילות לא פסקו לסקר את הרומן שלהם.

אבל "מלכת הוליווד" לא הצליחה להסתגל למעבר אל הסרט המדבר. אמנם בתחילה נראה היה שזה קורה ושכניסת הסרט המדבר לא תפגע בקריירה שלה, אבל הקול שלה ובמיוחד המבטא המתנגן שלה הדגיש את מוצאה מברוקלין הענייה של בואו בת מעמד הפועלים. המיקרופון פגם בקסם שלה.

היא לא הייתה היחידה שהסרט המדבר ניפץ את ההצלחה והתדמית שלהם. כמוה היו עוד שחקנים, כמו קארל דיין (Karl Dane) למשל, שפשוט לא הצליחו להשלים את המעבר אליו.

היו שמצאו שהדיאלוגים בסרטים הסגירו את חולשותיהם. אם זה הקול המעצבן, המבטא הלא פופולרי, האותיות השורקות או אלו שלא הצליחו לשנן טקסטים ארוכים בעל-פה.

כשקולם מתחיל לקלקל את הקריירה הקולנועית המצליחה שלהם, הם גילו שהם כבר לא מבוקשים כבעבר והתפקידים ממאנים להגיע.

לעתים הם גם פיתחו רגש נחיתות, שרק הלך ופגע בביצועי המשחק שלהם. וכך, בהדרגה, הלכו השחקנים הללו ונעלמו מהמסך.

כך ראו קלרה בואו וחבריה כיצד הולכים ומחליפים אותם שחקנים מהתיאטרון, מי שקולם ברור ומוצק, שמסוגלים לנהל דיאלוגים ארוכים שהם שיננו בקלות רבה וכאלה שלא רק נתוניהם הגופניים או יופיים הביאו אותם אל המסך.

אולי המפורסם מאותם כוכבים חדשים היה אל ג'ונסון, שחקן מנוסה שהופיע בברודווי והיה לשחקן הראשי בסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז".

ובואו? - מתחילת שנות ה-30 היא החלה להיעלם מהמסך. התדלדלות הסרטים ומנגד - שערוריות ציבוריות ומשפטיות פגעו קשות בתדמיתה הציבורית. לאחר שפרשה מהמשחק פתחה קלרה בואו בית קפה בשדרות הוליווד וקראה לו "It cafe".

אבל מצבה לא היה טוב. עם הזמן התערערה מי שגם אימה לקתה בנפשה ומתה כשהייתה בת 18. בשנות ה-50 החלה שרשרת אשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים וב-1965 היא הלכה לעולמה מהתקף לב.


הנה קלרה בואו:

https://youtu.be/iCIZgrvmT58


הקול שלא התאים לטוקיז:

https://youtu.be/Ipbkx8DtSo0


סרט אילם שלה בצבע:

https://youtu.be/SM_pfYTx71Q


בביקור באנגליה:

https://youtu.be/9kCpl1SiQHQ


בבית הקפה שלה בהוליווד "It cafe":

https://youtu.be/5Lp5x4590Ts


השחקנית לואיז ברוקס מספרת עליה:

https://youtu.be/bwIc8FjuRdc


לעומתה נולדו כוכבים חדשים בקולנוע המדבר, כמו אל ג'ולסון שבא מברודווי:

https://youtu.be/ZATUZ66EKaA


סיפורה של קלרה בואו:

https://youtu.be/_SeOhQPvy_0?long=yes


עובדות מעניינות על מלכת שנות ה-20:

https://youtu.be/eZ01KQM-NNM?long=yes


ו"It" - הסרט שהפך אותה כוכבת וממנו בא הביטוי "איט גירל":

https://youtu.be/S4MOQSRC_bM?long=yes
אניו מוריקונה
מה סיפורו של מלחין הקולנוע הדגול אניו מוריקונה?


אניו מוריקונה (Hans Zimmer) הוא מעבד ומלחין של מוסיקה לסרטים, שכתב מוסיקה ליותר מ-500 סרטים בתולדות הקולנוע. רבים רואים בו את גדול המלחינים לקולנוע וכמי שלימד את גדולי מלחיני הסרטים הצעירים יותר כיצד מלחינים פסקולים.

על אף שלמד באקדמיה אצל מלחינים גדולים, מי שאגב שצפו לו עתיד בתור מלחין של מוסיקה מודרנית, הוא החל בהלחנה לסרטים. אבל הוא עשה זאת תחת שם בדוי, כי כתיבת מוזיקה לקולנוע הייתה אז בעיניו רק אמצעי פרנסה ולא כבוד גדול.

אבל את הכבוד הגדול זה הוא שיביא למקצוע הזה. כי די מהר התגלה מוריקונה הצעיר כמלחין חד וגאוני, שכתב מוסיקה ישירות לדף ובלי כלי נגינה, לא פעם אפילו תוך כדי שיחה בטלפון או ישיבה עם אנשים והמוסיקה הזו מוסיפה לסרט הגמור צבע וקסם שלא היה בו בלעדיה.

כך מגלים אותו בזה אחר זה בימאים ויוצרי סרטים רבים והוא הופך לברירת המחדל המועדפת להלחנה של מוסיקה למערבונים.

למעשה, מי שכתב מוסיקה ליותר מ-550 סרטים בחייו, יוצר בין השאר גם את המוסיקה לשלושת המערבונים הגדולים של כל הזמנים. יוצריהם אף יעידו עם הזמן שהמוסיקה שלו היא מרכיב משמעותי באיכותם.

אניו עסק מתחילת הדרך גם במוסיקה ניסיונית, מה שנולד עוד בזמן לימודיו הרציניים. הוא הכניס לסרטים אינסוף רעיונות מקוריים ויצירתיים, חלקם מאתגרים במיוחד ליוצרי הסרט, אבל כמעט תמיד הם הודו לו עליהם לאחר מכן. כי התעשייה כולה, גם אם בהתחלה לא היה לה מובן למה צריך להוסיף לסרטים קטעי מוסיקה שהם לא מלודיים ונעימים להאזנה, הבינו בהמשך והודו לא יו מוריקונה על המוסיקה המופלאה ופורצת הדרך שהוא יצר.

הבמאי סרג'יו לאונה שפנה אליו לכתוב לו מוסיקה לסרט הופתע לגלות שהם למדו ביחד עוד בבית הספר ובאותה כיתה בילדותם. הסרט הראשון הזה הפך לשיתוף פעולה אינסופי ונדיר, לאורך כל חייהם של השניים.

עם הזמן מוריקונה מוזמן ליצור מוסיקה לסרטים מסוגים ובז'אנרים שונים. בסרט המופלא וסוחט הדמעות "סינמה פרדיסו" מלווה המוסיקה הנוגעת ללב שלו המון רגעים שהופכים לעונג צרוף ומעוררים נוסטלגיה שאין צופה שמצליח לצלוח אותה בלי לדמוע.

כששאלו אותו פעם, בסרט שעשו עליו, איך המוסיקה שלו תמיד מצליחה, הוא סיפר שכל יצירה חדש שלו לסרט הוא משמיע לאשתו קלרה. אם היא אוהבת - הוא מציע לסרט את הקטע. אם היא לא אוהבת - אז הוא גונז את הקטע ולא מעביר הלאה. היתרון של אשתו, הוא הטעים, נעוץ דווקא בחוסר הידע שלה. אם היא אוהבת אז הצופים יאהבו גם הם...

לקראת סוף חייו, בגיל 87, התבקש אניו מוריקונה על ידי הבמאי טרנטינו לכתוב מוסיקה לסרטו "שמונת השנואים". אצל טרנטינו זה היה נדיר להסכים שיכתבו לו מוסיקה מקורית בלבד, אבל זה מה שאניו עושה. הוא לא עורך פסקול עם שירים או מוסיקה של אחרים. אז טרנטינו קיבל מוסיקה מדהימה שמוריקונה השלים בתוך שבוע ימים בלבד. וזו הייתה סימפוניה של ממש שטרנטינו התפעל ממנה גם הוא.


הנה המוסיקה של אניו מוריקונה (מתורגם)

https://youtu.be/ukAYiQmucr0?t=4s


מוריקונה אלוף המערבונים המפורסמים:

http://youtu.be/PSZKqI_bbzI


המוסיקה המפורסמת עם החיקוי של החליל את הקויוט הנוהם מתוך "הטוב, הרע והמכוער":

http://youtu.be/ubVc2MQwMkg


המוסיקה של אניו מוריקונה במערבון "בעבור חופן דולרים" מ-1964 (מתורגם):

https://youtu.be/scPt9Xj0oxk


קרב אקדוחנים עם נגינת מפוחית דיאגטית של צ'ארלס ברונסון הירידה מהרכבת:

https://youtu.be/uhYLfK8GSr0


מוסיקה שהלחין לסרט על ניקולה ובארת וביקש מהזמרת ג'ון באאז שתכתוב שיר והוא הפך להמנון בהופעותיה:

https://youtu.be/nY8uEYsFoJs


ביצוע תזמורתי ומקהלה לשיר העל-זמני שלו:

https://youtu.be/E5O_WIj2KP8


סצנת הסיום הסוחטת של סינמה פרדיסו (1988)

https://youtu.be/TflvNm22cpk


המוסיקה שכתב עבור "היו זמנים באמריקה" של סרג'יו ליאונה:

https://youtu.be/6EaCHX8qRs4


מהמוסיקה לסרט "שמונת השנואים":

https://youtu.be/juaP_vRyIGY


פיתוח של "האבוב של גבריאל" למוסיקה משולבת עם סגנונות רבים בו-זמנית מהפסקול המופלא לסרט "המיסיון":

https://youtu.be/OMB0eg6yA78
לי דה-פורסט
מי המציאו את הסרט המדבר?



הסרט המדבר הראשון הוא למעשה לא "זמר הג'אז" של האחים וורנר מ-1927, אלא סרט שהופק מחוץ להוליווד, כבר ב-1923 והוצג בתור הדגמה של שיטת ה"פונופילם" (Phonofilm). הוא היה חלק מסדרת הדגמות כאלה.

"פונופילם" הייתה ההמצאה של הממציא לי דה-פורסט (Lee De Forest) וחברו הכימאי תיאודור קייס (Theodore Case). הטכנולוגיה שפיתחו אפשרה לראשונה להקליט את הקול על גבי הסרט, בתאום מושלם עם התמונה. דה-פורסט הקים את חברת "פונופילם" ("Phonofilm") שעסקה בשיווק המצאתו שאיפשרה הוספת ערוץ שמע לסרטים.

הטכנולוגיה של דה פורסט וקייס הקדימה משמעותית את ה"ויטאפון" - הפיתוח המתחרה של חברת AT&T, שהצליחה לשכנע את האחים וורנר להשתמש בפיתוח שלה. הם הקליטו את הקול על תקליט, שהושמע מגרמופון שניצב בסמוך למקרנה של הסרט. יעברו עוד כמה שנים עד שה"מוביז", התמונות הנעות, יהפכו סופית ל"טוקיז" (Talkies) שבהם השחקנים ידברו, ישירו וינגנו - אבל הטכנולוגיה יצאה אל הדרך.


הנה סיפורו של ה"פונופילם" - ההמצאה של לי דה-פורסט ותיאודור קייס:

https://youtu.be/h72eaorcwAA


אחד הסרטים הראשונים שהוצגו לניסוי ב-1923 בטכנולוגיית הפונופילם:

https://youtu.be/pE2TxLwcvK8


והקדימון של הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז" בטכנולוגיית הויטאפון:

https://youtu.be/FpjhEj9R_qU
אורות הכרך
מתי צ'ארלי צ'אפלין התחיל לדבר?



צ'ארלי צ'אפלין היה הגיבור הבלתי מעורער של הסרט האילם. גם אחרי שהתחילו לצאת ה"טוקיז", הסרטים המדברים, הוא עדיין המשיך לעשות סרטים אילמים.

חלק מכוכבי הראינוע הגדולים לא הצליחו לשרוד את המעבר לסרט המדבר והקריירה שלהם התרסקה. חלק מהם בגלל שקולותיהם לא היו נעימים לצופים וחלק מפני שהדיבור הסגיר את זרותם או את חוסר כשרונם בקולנוע החדש הזה.

אבל גם כשצ'אפלין אוזר אומץ ומחליט ליצור סרט מדבר, הוא עושה זאת בזהירות. הפעם הראשונה שצ'אפלין מדבר תהיה רק בשיר האחרון שבסוף הסרט המפורסם שלו "אורות הכרך".

הדמות הראשית, שהוא מגלם בסרט, מאבדת את מילות השיר שהיא אמורה לשיר. צ'ארלי צ'אפלין שר בג'יבריש, כאילו הוא רוצה לומר "רציתם דיבור וקולות בסרט, הנה מה שאני חושב על זה..."

זה לא עזר לו. הסרט הצליח וקולו של צ'ארלי צ'אפלין החל להישמע בסרטיו הבאים ונחל הצלחה גם בטוקיז המדברים.


הנה צ'ארלי צ'אפלין בשיר ג'יבריש נונסנס מתוך "אורות הכרך":

https://youtu.be/HJJ5I8TQY5g


ונאום הדיקטטור הגדול (בעיבוד מודרני מהיוטיוב), אחד הנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/Uizz0W9ynuk


מוסיקה בראינוע
מאיפה באה המוסיקה בסרט האילם?



פעם, בזמן הסרט האילם, לא היה קול בקולנוע. קראו לו אז "ראינוע", כי רק ראו ולא שמעו דבר. הקלטה של מוסיקה לסרט עד לא הייתה קיימת. במקומה היה פסנתרן או נגן אורגן יושב באולם ומנגן על רקע הסרט האילם.

הפסנתרן נהג או לאלתר, כלומר להמציא במקום ועל הרגע את המוסיקה שתתאים לסצנה שרואים על המסך, או לנגן מהמבחר של המנגינות שתמיד יכול היה לשלוף - קטעי מוסיקה מתאימים לכל מצב וסצנה שונים בסרט.

בכך שכל סצנה קיבלה את המוזיקה שנכונה לה, התחזקה החוויה הקולנועית והצופים קיבלו חוויה הרבה יותר משמעותית ורגשית.

רק באולמות הגדולים ובסרטים המושקעים ביותר, נהגו להביא אל האולם תזמורת שלמה שניגנה על רקע הסרט, לא באילתור של מוסיקה על המקום אלא מוסיקה שנכתבה מראש עבור הסרט.

בדיוק כך נולדו הפסקולים לסרטים של גדולי הראינוע, כמו צ'ארלי צ'פלין, לורל והארדי ואחרים.


הנה המוסיקה בראינוע:

https://youtu.be/EXeqqlbEJRM? T=36s&end=4m11s


האורגן שמשמש עד היום לליווי סרטים אילמים:

https://youtu.be/nbOEkXnNnB8


וכך ניגנו תזמורות באולמי הקולנוע היוקרתיים יותר:

https://youtu.be/pix9uya4m_Q
איך נולדו הטוקיז, הסרטים המדברים?



הסרט המדבר הוליד את המהפכה הגדולה של עולם הקולנוע. זה קרה בשנת 1927 במתחמי ברבנק, באולפני האחים וורנר, שם צולם "זמר הג'אז" - הטוקי (Talkie), הסרט המסחרי המדבר הראשון שפתח את עידן הקולנוע.

זה קרה אחרי הרבה שכנועים, כשהסכימו אולפני "האחים וורנר" להשתמש בטכנולוגיית ה"ויטאפון" של חברת AT&T. זו הייתה טכנולוגיה שהתחרתה ב"פונופילם" (Phonofilm), ההמצאה של לי דה-פורסט (Lee De Forest) ותיאודור קייס (Theodore Case), שהייתה הראשונה להקליט קול על הסרט.

וכך, משהאחים וורנר הלכו ראשונים על החידוש הטכני המסעיר - סרט שבו לא רק רואים את השחקנים, אלא גם שומעים אותם, הפכו בבת אחת ה"מוביז", התמונות הנעות, ל"טוקיז" (Talkies) שבהם השחקנים מדברים, שרים ומנגנים.

ובכל זאת, על אף שהטוקי המפורסם הראשון, הסרט "זמר הג'אז", היה מהפכני, עדיין רק השירים הושרו בו בקול. הדיאלוגים שבו היו כולם אילמים. לקח עוד זמן מה שהאחים וורנר ושאר האולפנים העיזו והחלו להפיק סרטים מדברים לחלוטין, שגם הדיאלוגים בין השחקנים יהיו בקול.


כך נעשה המעבר בשנות ה-20 מהסרט האילם, מהמובי אל הטוקי, הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז":

https://youtu.be/urhctHRoY5g


וכך נראה מובי אמיתי, סרט אילם לפני הולדת הטוקיז:

https://youtu.be/mpjEyBKSfJQ


הנה סקירה תיעודית קצרה על העשור שבו נולדו הטוקיז - שנות ה-20 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/pXmpg7Cb-4E?long=yes
איך מככב המזמור העתיק "'דיאֶס אירֶה'" בקולנוע?



האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה ואיך הוא שולב בסרטים:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/sEUaT24B2U8


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/j23bSfiYScI


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0
למה צריך דיבוב ומדובבים בסרטים?



דיבּוב (Dubbing) הוא שיטה בהפקת סרטים שבה מקליטים ומחליפים את הקולות בסרט קיים ובסדרות טלוויזיה. בדיבוב כזה מחליפים את הפסקול המקורי בפסקול שהדיבור בו הוא בשפה המקומית. לא פעם מחליפים ביחד עם הדיאלוגים, השיחות והדיבורים, גם מרכיבים כמו מוסיקה וצלילי רקע.

הדיבוב נפוץ בהרבה מדינות בעולם, לשם צפייה בסרט בשפה המקומית. במדינות הללו משתמשים בדיבּוב בסרטים ובסדרות טלוויזיה. ביניהן ניתן למצוא את גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אמריקה הלטינית ויפאן. במדינות כאלה אין מסורת ותיקה של רב-לשוניות וסובלנות לשמיעת הפסקול בשפת המקור. אלה גם מדינות שבהן קהל הצופים הוא גדול ומצדיק את העלויות הכספיות של הדיבּוב לכל סדרה וסרט.

לרוב נהגו לתרגם את הפסקול של סרטים, סדרות טלוויזיה וקטעי וידאו, במדינות שבהן שיעור האנאלפביתים גבוה יחסית ורבים אינם יודעים קרוא וכתוב. בהמשך הפך הדיבוב בהן להרגל חברתי.

כך ניתן לצפות באותו סרט, כשיוצג בקולנוע ובטלוויזיה במדינות שונות, כשהוא נשמע אחרת בכל מדינה, עם קולות מקומיים - של שחקנים המדַבְּבים אותו באולפן.

המילה דיבוב באה מהמילה האנגלית "Dub" שפירושה "לשכפל".


הנה הדיבוב ומצעד המדובבים הכי טובים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/YnxfTC2bhjo


בארצות רבות רואים את כל הסדרות והסרטים כשהם מדובבים לגמרי:

https://youtu.be/FD4Ns88cUHg


חקיין דיבוב שמחקה 100 דמויות תוך 6 דקות:

https://youtu.be/-68xL-DGEBo?t=54s


המדבבים של אחד מסרטי וולט דיסני והדמויות שלהם:

https://youtu.be/Gx0FWdOs6BQ


תכנית שמפגישה ילדים עם מדבבת מקצועית לסרטים מצוירים והם מקליטים דיבוב (מתורגם):

https://youtu.be/jjHikJusUxs?long=yes


הקולות של הדמויות מהסרטים המצוירים:

https://youtu.be/GIG7RmsDRik?long=yes


ומה קורה כששחר חסון עושה דיבוב לסרט מצויר? (מתורגם)

https://youtu.be/dOqhKZpw6us?long=yes
למה ביוטיוב כל כך אוהבים את "זמן" של הנס זימר?



לא מזמן הוא פרש מכתיבת מוסיקה לסרטים, אבל איש לא ייקח מהנס צימר, ממלחיני הסרטים הידועים בעולם, את היכולת לחבר מוסיקה מצוינת ואפקטיבית לסרטי קולנוע גדולים מהחיים.

אין ספק שאחת הפסגות של לחניו היא המוסיקה המהפנטת והפשוטה כל כך, שכתב בשביל הסרט ההוליוודי "Inception". המוסיקה הזו כל כך דרמטית ויפה, שהמון סרטוני יוטיוב של יוצרים עצמאיים עוטרו בה. זה מעיד יותר מכל על איכותה וה"אפיל" שלה, מכיוון שהיוצרים הללו לא מתחשבים בזכויות יוצרים ונוטלים בקביעות מכל מקור שמתחשק להם.

כך יוצא שמי שצליליו שימשו כפסקול לשוברי קופות רבים בהוליווד, יכול להמציא את עצמו מחדש ברשת - אם רק ירצה בכך.


הנה הסיום של הסרט "Inception" עם המוסיקה הזו:

https://youtu.be/XQPy88-E2zo


דוגמה לשימוש במוסיקה הזו:

https://youtu.be/MuAGGZNfUkU


ביצוע חי בהשתתפותו של צימר בגיטרה סולו בעיבוד ליצירה "זמן":

https://youtu.be/xdYYN-4ttDg


בביצוע תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/cIk-Kxw_7Kc


וביצוע קולי אופייני מהסוג שיוצרים אמנים ברשת על היצירה:

https://youtu.be/-fsZcUhCDpE
מה מיוחד במוסיקה של הסרט התיעודי 'דואר לילה'?



בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה קטע מהסרט "דואר לילה" עם המוסיקה של בריטן ופואמה שמוקראת עליה ועל רקע הסרט:

https://youtu.be/a_twehPlRPs


קטע מהלחנה מודרנית של הסרט:

https://youtu.be/oVHLFD7L_dE
מה מיוחד במוסיקה של סרטי האימה?



סרטי אימה (Horror Movies) מצטיינים ב... פחד. את הפחד יוצרים הרבה חלקים בסרט. הדמויות, הסיפור, הקולות והסאונד אפקטס, אבל חלק לא קטן באימה שבסרטים הללו יכולה לגרום המוסיקה.

כי למוסיקה שבפסקול סרטי האימה הללו יש תפקיד מכריע בעיצוב הקטע הרגשי של הסרט. כמו שהיא מגבירה את המתח בסרטים, את האהבה, ההתהלהבות וכל השאר - בסרטי אימה המוסיקה יכולה ליצור אימה מקפיאת דם.

מוסיקה אימתנית שכזו אפשר לשמוע בסרטים מפחידים במיוחד, כמו "שתיקת הכבשים" (Silence of the Lambs), פסיכו (Psycho), מגרש השדים (The Exorcist) ומלתעות (Jaws).

כן. יש לא מעט שיטות לייצר מוסיקה קריפית, מאיימת, מפחידה ומרתיעה. קודם כל אפשר להשתמש בצלילים נמוכים וצלילים איטיים. הכי מוצלחים הם גם נמוכים וגם איטיים. למשל, באסים או תופי טימפני המנגנים נמוך כמובן, אבל גם צלילים בודדים ורחוקים. הם מייצרים פחד כי הם מתחברים אצל הצופה לפעימות הלב שלו או של הדמות שעל המסך.

הצלילים הנמוכים מאיימים כי אנחנו רגילים מהקולנוע שקולות כאלה הם גבריים וסמכותיים ולא פעם מקושרים בקולנוע לדמות הרשע. איטיות של צלילים מתקשרת המון פעמים להתגנבות, למישהו שאורב בסתר ובאופן כללי למסתורין.

בפסקול המפחיד והגאוני של המלחין ג'ון וויליאמס לסרט מלתעות התבסס הלחן המרכזי על שני צלילים בלבד, הצלילים מי ופה. הם הרכיבו את הלייט מוטיב בסרט, צירוף מלודי שמסמל ומבשר על הכריש המתקרב.

האגדה בהוליווד מספרת שסטיבן ספילברג התפוצץ מצחוק כשוויליאמס השמיע לו את הלחן הזה על הפסנתר לראשונה. הוא אומר שהוא "קצת צחק", כי חשב שוויליאמס מתבדח איתו.

על הפסקול לסרט הזה וויליאמס זכה לאוסקר. אחד מתוך 5 אוסקרים שקיבל בקריירה שלו.

שימוש בטרמולו, הרעדה של מיתרים ברקע, מייצר גם הוא חשש. אם מלבישים עליו צליל מפתיע ומבהיל אז הוא מייצר אימה של ממש.

דיסוננס, צירוף צורם של צלילים, עובד נהדר גם הוא עם פחד. את זה אנחנו כבר יודעים מזמן. מוסיקאים יודעים ששימוש באקורדים עם דיסוננס, כמו ספטאקורדים או אקורדים מוגדלים ואפילו שימוש בקלאסטרים של צלילים, כל אלה הם כלים חזקים בסצנות של פחד.

הכפלות של צלילים עמוקים ונמוכים וביחד איתם צלילי תיבת נגינה או צ'לסטה תמימה יכולים גם הם ליצור אימה ופחד, כי החיבור שלהם מוזר ומאיים על התמימות של הדמות, הרבה פעמים במקרה שעל המסך מופיע ילד בסכנה.


הנה המוסיקה מ"מלתעות" - סרט האימה שאיננו סרט אימה:

https://youtu.be/BX3bN5YeiQs


ניתוח מוסיקלי של הלייט מוטיב שמתאר את הכריש ב"מלתעות":

https://youtu.be/jPMalmj5Ag4


כך יוצרים מוסיקה מוצלחת לסרט אימה (מתורגם):

https://youtu.be/S-u9YDDrTFo


מה הופך מוסיקה למפחידה - מקצבי פולסים נמוכים, אקורדים מוגדלים, ספטאקורדים הן רק ההתחלה:

https://youtu.be/y-dMimIr1pY?long=yes


והנה המוסיקה, שהיא חלק משמעותי מאוד בסרטי אימה:

https://youtu.be/HfqcLECDgQ4?long=yes
מה מרגש בסצנת הסיום ב"רשימת שינדלר"?



סרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הוא מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו אי-פעם. מדובר בסרט מעוטר שזכה באינספור פרסים, כולל 7 פרסי אוסקר. בעיני רבים זהו הסרט הדרמטי הטוב ביותר שנעשה על השואה (או לפחות אחד משניים, אם מתחשבים באיכותו המדהימה של הסרט "הפסנתרן").

הסרט מסתיים באחת הסצנות האופטימיות וקורעות הלב בקולנוע. זה קורה כשצועדת לה קבוצה ענקית של ניצולים, ילדיהם ונכדיהם - כולם חבים את חייהם לאוסקר שינדלר וצועדים כדי להניח אבן על קברו שבירושלים. שינלדר, שמת בעוני, הובא לקבורה בבית הקברות הקתולי בהר ציון שבירושלים, לפי בקשתו ובמה שהיה בחזקת חסד אחרון של ניצוליו ושל האומה היהודית כולה, לאדם שהציל יהודים כה רבים ממחנות ההשמדה בשואה.

מי שצועדים בסצנה הזו בסרט הם הניצולים האמיתיים של שינדלר, כשביחד עם כל ניצול אמיתי, צועד בן דמותו הצעיר מהסרט. חזק ומרגש כמו ששפילברג עושה כשהוא מצליח.


הסצנה המרגשת שמסיימת את הסרט:

https://youtu.be/BFP4dDheqHY


הנה המוסיקה המרגשת שכתב ג'ון ויליאמס לסרט ושביצע הכנר יצחק פרלמן:

https://youtu.be/ueWVV_GnRIA?t=19s
מיהם אמני פולי בקולנוע?



אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.

אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.

לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.

זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.

התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


אמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s


מי האיש שכל העולם רקד?



פעם זה היה צ'ארלי צ'אפלין שכל העולם אהב, אבל לפני עשור וחצי היה האיש שכל העולם אהב בחור ששמו מתיו הרדינג.

מי שמע עליו בכלל?

אכן, זה לא שהוא סופרסטאר או ספורטאי מחונן. סתם בחור מקסים שכל מה שהוא ידע לעשות זה לזכות בתואר הלא רשמי של "האיש שהרשת אהבה לרקוד".

כי במשך שנים ארוכות הוא עבר בכל הגלובוס שלנו והנציח את עצמו בסרטוני יוטיוב ברשת כשהוא רוקד בכל פינה בעולם, בגמלוניות שעשתה רצון לחבק אותו.

בקניה ברחה ג'ירפה אחרי שהתחיל לרקוד, בקונטיקט הכלבים התחילו לנבוח על הרקדן הבלתי נלאה ובריף הגדול באוסטרליה הוא רקד מתחת למים עם צוללנים. ככה עשו פעם קסם באינטרנט.


אז הנה הסרטון הראשון שמאט יצר ב-2005:

http://youtu.be/7WmMcqp670s


והסרטון מ-2008 מרגש לא מעט בגלל הפסקול שלו. הנה הוא:

http://youtu.be/zlfKdbWwruY


ומתיו בקליפ של 4 שנים לאחר מכן, ב-2012:

http://youtu.be/Pwe-pA6TaZk
מה היה הראינוע?



לא תמיד סרטים כללו גם מוסיקה, דיבור וקולות דיבור כמו הסרטים של היום. בתחילת ימי הקולנוע, לפני 100 שנה, סרטי הקולנוע היו חרישיים. קראו לקולנוע אז "ראינוע", כלומר "מראות זזים" (Movies).

ואכן, הראינוע, או הסרט האילם, היו יצירות מצולמות בתנועה, אך ללא קולות וצלילים. הם צולמו באופן פשוט למדי. בסרט האילם לא היה אפילו "קלוז אפ", כלומר לא צילמו מקרוב. זאת מכיוון שההתייחסות אליו הייתה אז כאל תיאטרון מצולם.

ומכיוון שהסרט האילם היה ללא קולות, הושיבו בעלי בתי הקולנוע נגנים שישבו באולם וליוו את הסרט, כשהם מנגנים מוסיקה שמתאימה להתרחשויות שבו.

רק בשנות ה-30 של המאה ה-20, כשנוספה היכולת להקליט ולהשמיע קולות בסרטים, השתנה המושג ל"קולנוע" - סרטים עם קול. במקום "מוביז", סרטים נעים, הם נקראו "טוקיז", הסרטים המדברים.


הנה סיפור הראינוע:

http://youtu.be/qva68R2FSJo


כך הוא משתלב בתולדות הקולנוע בכלל:

https://youtu.be/7CDyjMouQyc


קטע מהסרט המדבר הראשון, ששבר את מסורת הראינוע:

http://youtu.be/PIaj7FNHnjQ


והמלך הבלתי מעורער של הראינוע, מר צ'ארלי צ'פלין:

http://youtu.be/mpjEyBKSfJQ
מהם האפקטים הקוליים בקולנוע?



אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.

מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.

בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
איך הפך די ג'יי טייסטו את האדאג'ו של ברבר ללהיט מועדונים?



"האדאג'ו לכלי מיתר" (Adagio for Strings) של המלחין האמריקאי סמואל ברבר (Samuel Barber) היא אחת היצירות הקלאסיות היפות שנכתבו באמריקה ומהפופולריות באולמות הקונצרטים.

היצירה הזו היא מופת למיחזור של מלחין את יצירתו האהובה. במקור היא נכתבה כ"אגנוס דאי" - יצירה מקורית למקהלה. בהמשך היא הפכה לפרק שני ברביעייה לכלי מיתר. רק אחר כך היא הייתה לאדאג'ו המפורסם - גרסתו המוכרת שסמואל ברבר עיבד בהמשך לתזמורת כלי מיתר רחבה.

גם בקולנוע רשם האדאג'ו הצלחה רבה ונכלל בין השאר בפסקולים בלתי נשכחים של סרטים כמו "פלאטון", "איש הפיל" ו"אל נורטה". בארצות הברית נוהגים להשמיעו בימי אבל, כמו לאחר מותו של הנשיא קנדי.

מי שהבחין ביופיה המהפנט של המוסיקה הזו ויצר לה גרסה אלקטרונית מסחררת הוא די ג'יי טייסטו, מי שנחשב לאחד הדיג'ייז הטובים בעולם. בנוסף להיותו דיג'יי פורץ דרך ולעובדה שהוא היה התקליטן הראשון בעולם שהופיע באצטדיונים אל מול עשרות אלפי אנשים, טייסטו היה גם הראשון להופיע באולימפיאדה, בטקס הפתיחה באתונה, או אירוע ספורט בינלאומי ברמה זו.

טייסטו העביר את היצירה באחת לעולם הצעיר של רחבות המועדונים ומסיבות הענק. כבר משנות ה-90, הפך ה-Adagio for Strings להיט ענק ובדיעבד מהלהיטים הגדולים של הדיג'יי ההולנדי.

הוא נמשך אל הסקוונצות, רצף התווים שחוזר על עצמו בגבהים שונים בכל פעם, אך העביר את המלודיה ל"אוף ביט", כלומר לא על הפעימות, אלא בעיכוב קבוע של שמינית. טייסטו גם ויתר על ההתחזקות ההדרגתית, מהפתיחה החרישית עד לשיא, והדעיכה בעוצמה, עד לסיום החרישי. אצלו כל הקטע הוא בסאונד אלקטרוני טראנסי, גדול מהחיים.


הנה "אגנוס דאי" - היצירה המקורית למקהלה של סמואל ברבר:

https://youtu.be/fRL447oDId4


"האדאג'יו של ברבר" בקלאסי ואז בגרסה האלקטרונית של די ג'יי טייסטו:

https://youtu.be/_rAj3MwKlC4


כל הרמיקס שעשה היוצר טייסטו ליצירה המפורסמת:

https://youtu.be/8tIgN7eICn4


האדאג'יו למיתרים של ברבר בקטע השיא של הסרט "פלאטון" מ-1986:

https://youtu.be/QEv3zzKyiFQ


והיצירה בביצוע סימפוני - ביחד עם טיאסטו ומקהלה ומה לא:

https://youtu.be/MMwd8SoBirw
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
מהו הסרט המדבר הראשון בתולדות הקולנוע?
איך השמיעו את פסקול הסרטים בדרייב-אין?
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?
איך צוללת צהובה הפך את הביטלס למצוירים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.