שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו פרדוקס פרמי של החייזרים התבוניים?
פרדוקס פרמי (Fermi paradox) נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשסעדו כמה פיזיקאים מפורסמים ביחד ושוחחו ביניהם. לפתע קפץ אחד מהם, אנריקו פרמי, ושאל "איפה הם?"
האמת שזו לא הייתה שאלה של ממש אלא שאלה רטורית, המזמינה למחשבה. פרמי התכוון לחייזרים תבוניים. הוא הניח שאם התנאים ביקום מאפשרים היווצרות של חיים תבוניים, אז מישהו מאותן תרבויות ביקום כבר היה אמור ליצור קשר עם המין האנושי. איתנו.
"אז איפה הם, החייזרים התבוניים האלו?" - פרמי שאל וקיבע בכך את מה שידוע מאז כ"פרדוקס פרמי".
כי הפרדוקס אומר או שואל איך, אם התרבות האנושית הצליחה, תוך 5,000 שנה מאז שהומצא הכתב, להגיע עם בני אדם אל הירח, וסביר די מהר יוקמו מושבות נוספות על כוכבי לכת נוספים, סביר שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי.
הערכתו שתרבות תבונית תכפיל כל כמה מאות שנים את מספר כוכבי הלכת שבהם היא שולטת. בחישוב פשוט הוא מגיע למסקנה שתוך 5 מיליוני שנים תגיע תרבות טכנולוגית כזו אל כל קצות הגלקסיה. היות וגיל הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מוערך בכ-12 מיליארד שנים, אם הייתה תרבות טכנולוגית כלשהי על אחד מכוכבי הלכת שבגלקסיה, היא הייתה אמורה להגיע לכדור הארץ כבר מזמן. הפרדוקס, הזה הביא למחקר מואץ ולניסיונות ליצור קשר עם תרבויות אפשריות בחלל. קראו על כך בתגית "פרויקט סט"י".
אז מה דעתכם - אם אכן יש חיים תבוניים ביקום, אז איפה הם?
#אנריקו פרמי
פרמי עצמו, אגב, לא היה סתם פיזיקאי. מדובר במדען שאת פרס הנובל שלו הוא קיבל בגיל 37, גיל צעיר מאוד לזכות בפרס החשוב בעולם המדע. הפרס ניתן לו על מחקר שחשף ידע מהותי בתהליכים גרעיניים.
מדובר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פרמי, איטלקי במקור, היה נשוי ליהודיה. באותה תקופה יושמו באיטליה חוקי הגזע של המנהיג הפשיסט מוסוליני. לפרמי ברור היה שאשתו בסכנה ולכן, מיד לאחר זכייתו בפרס נובל בשנת 1938, הוא היגר עם משפחתו לאמריקה.
פרמי חקר בטכניקות מיוחדות ומקוריות. בעולם הפיזיקה היה האיש חוקר ייחודי שהעלה כל הזמן שאלות מפתיעות ולא שגרתיות. לרוב הוא נהג לפתור אותן שלב אחרי שלב ובאמצעות ניחושים ובדיקות.
שנה לאחר שהגיע לארצות הברית, גויס המדען המהולל לפרויקט של פיתוח פצצת האטום הראשונה.
דוגמה יפה לכך היא הדרך בה בחר למצוא את ההספק של הפצצה הגרעינית. זה היה מיד לאחר הפיצוץ הניסיוני של הפצצה האטומית הראשונה בהיסטוריה. רגע לפני הפיצוץ עצמו, פרמי עומד ומפזר פתקי נייר קטנים ומסומנים באוויר.
זה רגע מסעיר וההיסטוריה מדברת. פרמי מביט מרחוק בפצצת האטום הראשונה שיצר המין האנושי. כשהיא מתפוצצת ומגיע גל ההלם עד אליו, מועפים הפתקים למרחק מסוים. דקות אחרימ כן, פרמי מתעד את מיקומו החדש של כל פתק ומחשב את המסה שלו, את המרחק שעבר ואת התנגדות האוויר.
מתוך כך מחשב הפיזיקאי את ההספק של הפצצה הגרעינית הזו והנתון שהוא מקבל, 10 אלפים טון של TNT, הוא קרוב במונחים פיזיקליים להספק האמיתי של הפצצה שבהמשך השנים נמצא במדויק שהוא כ-19 אלף טון.
הנה ההסבר של פרדוקס פרמי (מתורגם):
https://youtu.be/sNhhvQGsMEc
ופתרונות אפשריים לפרדוקס של פרמי (מתורגם):
https://youtu.be/1fQkVqno-uI
האם כדאי לחפש סימני חיים בחלל?
כמעט כל אחד התעניין לפחות פעם אחת איך זה שאיננו יודעים עדיין האם ואיפה יש סימני חיים בחלל. המאמץ לאתר חיים בחלל, המכונה לעתים קרובות "חיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית" (Search for Extraterrestrial Intelligence - SETI), הוא ביטוי לסקרנות העמוקה שמאפיינת את האנושות מאז ומתמיד.
מדענים מעריכים כי ביקום ישנם כ-200 מיליארד גלקסיות, כאשר בכל אחת מהן מיליארדי כוכבים. רק בגלקסיית שביל החלב שלנו ישנם כ-400 מיליארד כוכבים. לפי הערכות, בגלקסיה שלנו לבדה סובבים מיליוני פלנטות (כוכבי לכת) סביב שמשות שחלקן דומות לשמש שלנו. לפחות בחלק מכוכבי הלכת הללו עשויים להיות תנאי אקלים ומים המאפשרים חיים, דומים יותר או פחות לתנאים שעל כדור הארץ.
טלסקופ החלל קפלר (Kepler) ומשימות מחקר אחרות כבר גילו יותר מ-5,000 אקזופלנטות - כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו - וחלקם נמצאים ב"אזור החיים" או "האזור הראוי למגורים" (habitable zone) המאפשר קיום מים נוזליים, תנאי הכרחי לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
פרדוקס פרמי (Fermi Paradox) מציג במקביל שאלה מטרידה אחרת. אם אכן יש כל כך הרבה מקומות פוטנציאליים לחיים ביקום, היכן כולם? מדוע לא גילינו סימנים לחיים אינטליגנטיים? קראו על כך בתגית "פרדוקס פרמי".
פרנק דרייק (Frank Drake), באמצעות נוסחה שפיתח, ניסה לאמוד עם שותפיו את הסיכויים למצוא חיים אינטליגנטיים. קראו עליו בתגית "נוסחת דרייק".
אם נצליח לאתר צורת חיים או תרבות אינטליגנטית אחרת, זו תהיה כנראה התגלית המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית. תגלית בסדר גודל כזה עשויה לספק לנו תובנות על התפתחות החיים, טכנולוגיות חדשות, פרספקטיבות פילוסופיות אחרות ואפילו מענה לשאלות קיומיות עמוקות, תוך שהיא תשנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את מקומנו ביקום.
מול זה, הזהיר בעבר הפיזיקאי סטיבן הוקינג (Stephen Hawking) מפני ניסיונות ליצור קשר עם תרבויות חוצניות שכאלה. מפגש כזה עלול לטענתו להסתיים כמו המפגש, בתחילת המאה ה-16, בין הכובש הספרדי והאימפריה האצטקית, הילידים של אמריקה - מפגש שתוצאותיו עלולות לפגוע באופן הרסני את הצד החלש מבחינה טכנולוגית.
בשנת 1976 הזהיר גם חתן פרס נובל לפיזיקה, האסטרונום הבריטי מרטין רייל (Ryle) מפני שידורים יזומים שחוקרים שולחים לחלל והטעים שעלינו להיזהר מפיזור סימנים שמעידים על קיומנו כאן.
כי בסוף, מפגשים בין תרבויות מפותחות ותרבויות נחשלות לא מסתיים כל כך טוב. לא בטוח שציוויליזציה מתקדמת לא תראה בנו מטרד, איום או מקור למשאבים ופוטנציאל לעבדים. בדיוק כך, אגב, נולדה העבדות הגדולה, כתוצאה של מפגשים בין אירופים שהגיעו לאפריקה וגילו בה שבטים שאינם מתקדמים כמוהם.
האם אנו מוכנים ליטול את הסיכון שחייזרים שיגיעו לכדור הארץ חייזרים ויגלו שהם מפותחים מאיתנו, יהפכו את ילדינו לעבדים או יחסלו אותם בנשק משוכלל מכל מה שאנו מכירים?
ועדיין, עם כל אי הוודאות והסיכונים האפשריים מתרבויות חייזריות אינטליגנטיות, מרבית המדענים תומכים בהמשך החיפוש. תוכניות כמו SETI, ראו בתגית "SETI", משתמשות בטלסקופי רדיו ענקיים להאזנה לאותות מהחלל שעשויים להיות תרבותיים, כלומר מלאכותיים.
גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב (James Webb Space Telescope), שפועל בחלל מאז שנת 2021, חוקר את האטמוספרה של אקזופלנטות ומחפש סימנים ביוכימיים לנוכחות של חיים.
להיכרות עם הנושא מומלץ להכיר את תגית "חיים תבוניים".
האם עלינו לחפש חיים בכוכבים אחרים ביקום? (מתורגם)
https://youtu.be/SgLO10cUC1M
הסברים אפשריים להיעדר סימני חיים מכוכבים אחרים (מתורגם):
http://youtu.be/I2apGYUX7Q0
לא קל למצוא כוכבים שמאפשרים חיים כאלה (עברית):
https://youtu.be/rcwRoY_mZyQ
הקשר האטומי שלנו ליקום הוא קשר שנוצר ודאי שוב:
http://youtu.be/XGK84Poeynk
יש גם שירים שאומרים שאיננו לבד:
http://youtu.be/przRFn1eRCI
ומצד שני - יש כוכבים שהחיים בהם נסתרים (מתורגם):
https://youtu.be/M7CkdB5z9PY?long=yes
פרדוקס פרמי
פרדוקס פרמי (Fermi paradox) נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשסעדו כמה פיזיקאים מפורסמים ביחד ושוחחו ביניהם. לפתע קפץ אחד מהם, אנריקו פרמי, ושאל "איפה הם?"
האמת שזו לא הייתה שאלה של ממש אלא שאלה רטורית, המזמינה למחשבה. פרמי התכוון לחייזרים תבוניים. הוא הניח שאם התנאים ביקום מאפשרים היווצרות של חיים תבוניים, אז מישהו מאותן תרבויות ביקום כבר היה אמור ליצור קשר עם המין האנושי. איתנו.
"אז איפה הם, החייזרים התבוניים האלו?" - פרמי שאל וקיבע בכך את מה שידוע מאז כ"פרדוקס פרמי".
כי הפרדוקס אומר או שואל איך, אם התרבות האנושית הצליחה, תוך 5,000 שנה מאז שהומצא הכתב, להגיע עם בני אדם אל הירח, וסביר די מהר יוקמו מושבות נוספות על כוכבי לכת נוספים, סביר שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי.
הערכתו שתרבות תבונית תכפיל כל כמה מאות שנים את מספר כוכבי הלכת שבהם היא שולטת. בחישוב פשוט הוא מגיע למסקנה שתוך 5 מיליוני שנים תגיע תרבות טכנולוגית כזו אל כל קצות הגלקסיה. היות וגיל הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מוערך בכ-12 מיליארד שנים, אם הייתה תרבות טכנולוגית כלשהי על אחד מכוכבי הלכת שבגלקסיה, היא הייתה אמורה להגיע לכדור הארץ כבר מזמן. הפרדוקס, הזה הביא למחקר מואץ ולניסיונות ליצור קשר עם תרבויות אפשריות בחלל. קראו על כך בתגית "פרויקט סט"י".
אז מה דעתכם - אם אכן יש חיים תבוניים ביקום, אז איפה הם?
#אנריקו פרמי
פרמי עצמו, אגב, לא היה סתם פיזיקאי. מדובר במדען שאת פרס הנובל שלו הוא קיבל בגיל 37, גיל צעיר מאוד לזכות בפרס החשוב בעולם המדע. הפרס ניתן לו על מחקר שחשף ידע מהותי בתהליכים גרעיניים.
מדובר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פרמי, איטלקי במקור, היה נשוי ליהודיה. באותה תקופה יושמו באיטליה חוקי הגזע של המנהיג הפשיסט מוסוליני. לפרמי ברור היה שאשתו בסכנה ולכן, מיד לאחר זכייתו בפרס נובל בשנת 1938, הוא היגר עם משפחתו לאמריקה.
פרמי חקר בטכניקות מיוחדות ומקוריות. בעולם הפיזיקה היה האיש חוקר ייחודי שהעלה כל הזמן שאלות מפתיעות ולא שגרתיות. לרוב הוא נהג לפתור אותן שלב אחרי שלב ובאמצעות ניחושים ובדיקות.
שנה לאחר שהגיע לארצות הברית, גויס המדען המהולל לפרויקט של פיתוח פצצת האטום הראשונה.
דוגמה יפה לכך היא הדרך בה בחר למצוא את ההספק של הפצצה הגרעינית. זה היה מיד לאחר הפיצוץ הניסיוני של הפצצה האטומית הראשונה בהיסטוריה. רגע לפני הפיצוץ עצמו, פרמי עומד ומפזר פתקי נייר קטנים ומסומנים באוויר.
זה רגע מסעיר וההיסטוריה מדברת. פרמי מביט מרחוק בפצצת האטום הראשונה שיצר המין האנושי. כשהיא מתפוצצת ומגיע גל ההלם עד אליו, מועפים הפתקים למרחק מסוים. דקות אחרימ כן, פרמי מתעד את מיקומו החדש של כל פתק ומחשב את המסה שלו, את המרחק שעבר ואת התנגדות האוויר.
מתוך כך מחשב הפיזיקאי את ההספק של הפצצה הגרעינית הזו והנתון שהוא מקבל, 10 אלפים טון של TNT, הוא קרוב במונחים פיזיקליים להספק האמיתי של הפצצה שבהמשך השנים נמצא במדויק שהוא כ-19 אלף טון.
הנה ההסבר של פרדוקס פרמי (מתורגם):
https://youtu.be/sNhhvQGsMEc
ופתרונות אפשריים לפרדוקס של פרמי (מתורגם):
https://youtu.be/1fQkVqno-uI
כמעט כל אחד התעניין לפחות פעם אחת איך זה שאיננו יודעים עדיין האם ואיפה יש סימני חיים בחלל. המאמץ לאתר חיים בחלל, המכונה לעתים קרובות "חיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית" (Search for Extraterrestrial Intelligence - SETI), הוא ביטוי לסקרנות העמוקה שמאפיינת את האנושות מאז ומתמיד.
מדענים מעריכים כי ביקום ישנם כ-200 מיליארד גלקסיות, כאשר בכל אחת מהן מיליארדי כוכבים. רק בגלקסיית שביל החלב שלנו ישנם כ-400 מיליארד כוכבים. לפי הערכות, בגלקסיה שלנו לבדה סובבים מיליוני פלנטות (כוכבי לכת) סביב שמשות שחלקן דומות לשמש שלנו. לפחות בחלק מכוכבי הלכת הללו עשויים להיות תנאי אקלים ומים המאפשרים חיים, דומים יותר או פחות לתנאים שעל כדור הארץ.
טלסקופ החלל קפלר (Kepler) ומשימות מחקר אחרות כבר גילו יותר מ-5,000 אקזופלנטות - כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו - וחלקם נמצאים ב"אזור החיים" או "האזור הראוי למגורים" (habitable zone) המאפשר קיום מים נוזליים, תנאי הכרחי לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
פרדוקס פרמי (Fermi Paradox) מציג במקביל שאלה מטרידה אחרת. אם אכן יש כל כך הרבה מקומות פוטנציאליים לחיים ביקום, היכן כולם? מדוע לא גילינו סימנים לחיים אינטליגנטיים? קראו על כך בתגית "פרדוקס פרמי".
פרנק דרייק (Frank Drake), באמצעות נוסחה שפיתח, ניסה לאמוד עם שותפיו את הסיכויים למצוא חיים אינטליגנטיים. קראו עליו בתגית "נוסחת דרייק".
אם נצליח לאתר צורת חיים או תרבות אינטליגנטית אחרת, זו תהיה כנראה התגלית המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית. תגלית בסדר גודל כזה עשויה לספק לנו תובנות על התפתחות החיים, טכנולוגיות חדשות, פרספקטיבות פילוסופיות אחרות ואפילו מענה לשאלות קיומיות עמוקות, תוך שהיא תשנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את מקומנו ביקום.
מול זה, הזהיר בעבר הפיזיקאי סטיבן הוקינג (Stephen Hawking) מפני ניסיונות ליצור קשר עם תרבויות חוצניות שכאלה. מפגש כזה עלול לטענתו להסתיים כמו המפגש, בתחילת המאה ה-16, בין הכובש הספרדי והאימפריה האצטקית, הילידים של אמריקה - מפגש שתוצאותיו עלולות לפגוע באופן הרסני את הצד החלש מבחינה טכנולוגית.
בשנת 1976 הזהיר גם חתן פרס נובל לפיזיקה, האסטרונום הבריטי מרטין רייל (Ryle) מפני שידורים יזומים שחוקרים שולחים לחלל והטעים שעלינו להיזהר מפיזור סימנים שמעידים על קיומנו כאן.
כי בסוף, מפגשים בין תרבויות מפותחות ותרבויות נחשלות לא מסתיים כל כך טוב. לא בטוח שציוויליזציה מתקדמת לא תראה בנו מטרד, איום או מקור למשאבים ופוטנציאל לעבדים. בדיוק כך, אגב, נולדה העבדות הגדולה, כתוצאה של מפגשים בין אירופים שהגיעו לאפריקה וגילו בה שבטים שאינם מתקדמים כמוהם.
האם אנו מוכנים ליטול את הסיכון שחייזרים שיגיעו לכדור הארץ חייזרים ויגלו שהם מפותחים מאיתנו, יהפכו את ילדינו לעבדים או יחסלו אותם בנשק משוכלל מכל מה שאנו מכירים?
ועדיין, עם כל אי הוודאות והסיכונים האפשריים מתרבויות חייזריות אינטליגנטיות, מרבית המדענים תומכים בהמשך החיפוש. תוכניות כמו SETI, ראו בתגית "SETI", משתמשות בטלסקופי רדיו ענקיים להאזנה לאותות מהחלל שעשויים להיות תרבותיים, כלומר מלאכותיים.
גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב (James Webb Space Telescope), שפועל בחלל מאז שנת 2021, חוקר את האטמוספרה של אקזופלנטות ומחפש סימנים ביוכימיים לנוכחות של חיים.
להיכרות עם הנושא מומלץ להכיר את תגית "חיים תבוניים".
האם עלינו לחפש חיים בכוכבים אחרים ביקום? (מתורגם)
https://youtu.be/SgLO10cUC1M
הסברים אפשריים להיעדר סימני חיים מכוכבים אחרים (מתורגם):
http://youtu.be/I2apGYUX7Q0
לא קל למצוא כוכבים שמאפשרים חיים כאלה (עברית):
https://youtu.be/rcwRoY_mZyQ
הקשר האטומי שלנו ליקום הוא קשר שנוצר ודאי שוב:
http://youtu.be/XGK84Poeynk
יש גם שירים שאומרים שאיננו לבד:
http://youtu.be/przRFn1eRCI
ומצד שני - יש כוכבים שהחיים בהם נסתרים (מתורגם):
https://youtu.be/M7CkdB5z9PY?long=yes
