מה אומר פרדוקס פרמי?
פרדוקס פרמי (Fermi paradox) נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשסעדו כמה פיזיקאים מפורסמים ביחד ושוחחו ביניהם. לפתע קפץ אחד מהם, אנריקו פרמי, ושאל "איפה הם?"
האמת שזו לא הייתה שאלה של ממש אלא שאלה רטורית, המזמינה למחשבה. פרמי התכוון לחייזרים תבוניים. הוא הניח שאם התנאים ביקום מאפשרים היווצרות של חיים תבוניים, אז מישהו מאותן תרבויות ביקום כבר היה אמור ליצור קשר עם המין האנושי. איתנו.
"אז איפה הם, החייזרים התבוניים האלו?" - פרמי שאל וקיבע בכך את מה שידוע מאז כ"פרדוקס פרמי".
כי הפרדוקס אומר או שואל איך, אם התרבות האנושית הצליחה, תוך 5,000 שנה מאז שהומצא הכתב, להגיע עם בני אדם אל הירח, וסביר די מהר יוקמו מושבות נוספות על כוכבי לכת נוספים, סביר שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי.
הערכתו שתרבות תבונית תכפיל כל כמה מאות שנים את מספר כוכבי הלכת שבהם היא שולטת. בחישוב פשוט הוא מגיע למסקנה שתוך 5 מיליוני שנים תגיע תרבות טכנולוגית כזו אל כל קצות הגלקסיה. היות וגיל הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מוערך בכ-12 מיליארד שנים, אם הייתה תרבות טכנולוגית כלשהי על אחד מכוכבי הלכת שבגלקסיה, היא הייתה אמורה להגיע לכדור הארץ כבר מזמן. הפרדוקס, הזה הביא למחקר מואץ ולניסיונות ליצור קשר עם תרבויות אפשריות בחלל. קראו על כך בתגית פרויקט סט"י.
אז מה דעתכם - אם אכן יש חיים תבוניים ביקום, אז איפה הם?
מדובר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פרמי, איטלקי במקור, היה נשוי ליהודיה. באותה תקופה יושמו באיטליה חוקי הגזע של המנהיג הפשיסט מוסוליני. לפרמי ברור היה שאשתו בסכנה ולכן, מיד לאחר זכייתו בפרס נובל בשנת 1938, הוא היגר עם משפחתו לאמריקה.
פרמי חקר בטכניקות מיוחדות ומקוריות. בעולם הפיזיקה היה האיש חוקר ייחודי שהעלה כל הזמן שאלות מפתיעות ולא שגרתיות. לרוב הוא נהג לפתור אותן שלב אחרי שלב ובאמצעות ניחושים ובדיקות.
שנה לאחר שהגיע לארצות הברית, גויס המדען המהולל לפרויקט של פיתוח פצצת האטום הראשונה.
דוגמה יפה לכך היא הדרך בה בחר למצוא את ההספק של הפצצה הגרעינית. זה היה מיד לאחר הפיצוץ הניסיוני של הפצצה האטומית הראשונה בהיסטוריה. רגע לפני הפיצוץ עצמו, פרמי עומד ומפזר פתקי נייר קטנים ומסומנים באוויר.
זה רגע מסעיר וההיסטוריה מדברת. פרמי מביט מרחוק בפצצת האטום הראשונה שיצר המין האנושי. כשהיא מתפוצצת ומגיע גל ההלם עד אליו, מועפים הפתקים למרחק מסוים. דקות אחרימ כן, פרמי מתעד את מיקומו החדש של כל פתק ומחשב את המסה שלו, את המרחק שעבר ואת התנגדות האוויר.
מתוך כך מחשב הפיזיקאי את ההספק של הפצצה הגרעינית הזו והנתון שהוא מקבל, 10 אלפים טון של TNT, הוא קרוב במונחים פיזיקליים להספק האמיתי של הפצצה שבהמשך השנים נמצא במדויק שהוא כ-19 אלף טון.
פרדוקס פרמי (Fermi paradox) נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשסעדו כמה פיזיקאים מפורסמים ביחד ושוחחו ביניהם. לפתע קפץ אחד מהם, אנריקו פרמי, ושאל "איפה הם?"
האמת שזו לא הייתה שאלה של ממש אלא שאלה רטורית, המזמינה למחשבה. פרמי התכוון לחייזרים תבוניים. הוא הניח שאם התנאים ביקום מאפשרים היווצרות של חיים תבוניים, אז מישהו מאותן תרבויות ביקום כבר היה אמור ליצור קשר עם המין האנושי. איתנו.
"אז איפה הם, החייזרים התבוניים האלו?" - פרמי שאל וקיבע בכך את מה שידוע מאז כ"פרדוקס פרמי".
כי הפרדוקס אומר או שואל איך, אם התרבות האנושית הצליחה, תוך 5,000 שנה מאז שהומצא הכתב, להגיע עם בני אדם אל הירח, וסביר די מהר יוקמו מושבות נוספות על כוכבי לכת נוספים, סביר שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי.
הערכתו שתרבות תבונית תכפיל כל כמה מאות שנים את מספר כוכבי הלכת שבהם היא שולטת. בחישוב פשוט הוא מגיע למסקנה שתוך 5 מיליוני שנים תגיע תרבות טכנולוגית כזו אל כל קצות הגלקסיה. היות וגיל הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מוערך בכ-12 מיליארד שנים, אם הייתה תרבות טכנולוגית כלשהי על אחד מכוכבי הלכת שבגלקסיה, היא הייתה אמורה להגיע לכדור הארץ כבר מזמן. הפרדוקס, הזה הביא למחקר מואץ ולניסיונות ליצור קשר עם תרבויות אפשריות בחלל. קראו על כך בתגית פרויקט סט"י.
אז מה דעתכם - אם אכן יש חיים תבוניים ביקום, אז איפה הם?
אנריקו פרמי
פרמי עצמו, אגב, לא היה סתם פיזיקאי. מדובר במדען שאת פרס הנובל שלו הוא קיבל בגיל 37, גיל צעיר מאוד לזכות בפרס החשוב בעולם המדע. הפרס ניתן לו על מחקר שחשף ידע מהותי בתהליכים גרעיניים.
מדובר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פרמי, איטלקי במקור, היה נשוי ליהודיה. באותה תקופה יושמו באיטליה חוקי הגזע של המנהיג הפשיסט מוסוליני. לפרמי ברור היה שאשתו בסכנה ולכן, מיד לאחר זכייתו בפרס נובל בשנת 1938, הוא היגר עם משפחתו לאמריקה.
פרמי חקר בטכניקות מיוחדות ומקוריות. בעולם הפיזיקה היה האיש חוקר ייחודי שהעלה כל הזמן שאלות מפתיעות ולא שגרתיות. לרוב הוא נהג לפתור אותן שלב אחרי שלב ובאמצעות ניחושים ובדיקות.
שנה לאחר שהגיע לארצות הברית, גויס המדען המהולל לפרויקט של פיתוח פצצת האטום הראשונה.
דוגמה יפה לכך היא הדרך בה בחר למצוא את ההספק של הפצצה הגרעינית. זה היה מיד לאחר הפיצוץ הניסיוני של הפצצה האטומית הראשונה בהיסטוריה. רגע לפני הפיצוץ עצמו, פרמי עומד ומפזר פתקי נייר קטנים ומסומנים באוויר.
זה רגע מסעיר וההיסטוריה מדברת. פרמי מביט מרחוק בפצצת האטום הראשונה שיצר המין האנושי. כשהיא מתפוצצת ומגיע גל ההלם עד אליו, מועפים הפתקים למרחק מסוים. דקות אחרימ כן, פרמי מתעד את מיקומו החדש של כל פתק ומחשב את המסה שלו, את המרחק שעבר ואת התנגדות האוויר.
מתוך כך מחשב הפיזיקאי את ההספק של הפצצה הגרעינית הזו והנתון שהוא מקבל, 10 אלפים טון של TNT, הוא קרוב במונחים פיזיקליים להספק האמיתי של הפצצה שבהמשך השנים נמצא במדויק שהוא כ-19 אלף טון.
