האם מומלץ למין האנושי לנסות ולאתר יצורים חיים או תרבויות על כוכבים אחרים?
כמעט כל אחד התעניין לפחות פעם אחת איך זה שאיננו יודעים עדיין האם ואיפה יש סימני חיים בחלל. המאמץ לאתר חיים בחלל, המכונה לעתים קרובות "חיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית" (Search for Extraterrestrial Intelligence - SETI), הוא ביטוי לסקרנות העמוקה שמאפיינת את האנושות מאז ומתמיד.
מדענים מעריכים כי ביקום ישנם כ-200 מיליארד גלקסיות, כאשר בכל אחת מהן מיליארדי כוכבים. רק בגלקסיית שביל החלב שלנו ישנם כ-400 מיליארד כוכבים. לפי הערכות, בגלקסיה שלנו לבדה סובבים מיליוני פלנטות (כוכבי לכת) סביב שמשות שחלקן דומות לשמש שלנו. לפחות בחלק מכוכבי הלכת הללו עשויים להיות תנאי אקלים ומים המאפשרים חיים, דומים יותר או פחות לתנאים שעל כדור הארץ.
טלסקופ החלל קפלר (Kepler) ומשימות מחקר אחרות כבר גילו יותר מ-5,000 אקזופלנטות - כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו - וחלקם נמצאים ב"אזור החיים" או "האזור הראוי למגורים" (habitable zone) המאפשר קיום מים נוזליים, תנאי הכרחי לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
פרדוקס פרמי (Fermi Paradox) מציג במקביל שאלה מטרידה אחרת. אם אכן יש כל כך הרבה מקומות פוטנציאליים לחיים ביקום, היכן כולם? מדוע לא גילינו סימנים לחיים אינטליגנטיים? קראו על כך בתגית פרדוקס פרמי.
פרנק דרייק (Frank Drake), באמצעות נוסחה שפיתח, ניסה לאמוד עם שותפיו את הסיכויים למצוא חיים אינטליגנטיים. קראו עליו בתגית נוסחת דרייק.
אם נצליח לאתר צורת חיים או תרבות אינטליגנטית אחרת, זו תהיה כנראה התגלית המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית. תגלית בסדר גודל כזה עשויה לספק לנו תובנות על התפתחות החיים, טכנולוגיות חדשות, פרספקטיבות פילוסופיות אחרות ואפילו מענה לשאלות קיומיות עמוקות, תוך שהיא תשנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את מקומנו ביקום.
מול זה, הזהיר בעבר הפיזיקאי סטיבן הוקינג (Stephen Hawking) מפני ניסיונות ליצור קשר עם תרבויות חוצניות שכאלה. מפגש כזה עלול לטענתו להסתיים כמו המפגש, בתחילת המאה ה-16, בין הכובש הספרדי והאימפריה האצטקית, הילידים של אמריקה - מפגש שתוצאותיו עלולות לפגוע באופן הרסני את הצד החלש מבחינה טכנולוגית.
בשנת 1976 הזהיר גם חתן פרס נובל לפיזיקה, האסטרונום הבריטי מרטין רייל (Ryle) מפני שידורים יזומים שחוקרים שולחים לחלל והטעים שעלינו להיזהר מפיזור סימנים שמעידים על קיומנו כאן.
כי בסוף, מפגשים בין תרבויות מפותחות ותרבויות נחשלות לא מסתיים כל כך טוב. לא בטוח שציוויליזציה מתקדמת לא תראה בנו מטרד, איום או מקור למשאבים ופוטנציאל לעבדים. בדיוק כך, אגב, נולדה העבדות הגדולה, כתוצאה של מפגשים בין אירופים שהגיעו לאפריקה וגילו בה שבטים שאינם מתקדמים כמוהם.
האם אנו מוכנים ליטול את הסיכון שחייזרים שיגיעו לכדור הארץ חייזרים ויגלו שהם מפותחים מאיתנו, יהפכו את ילדינו לעבדים או יחסלו אותם בנשק משוכלל מכל מה שאנו מכירים?
ועדיין, עם כל אי הוודאות והסיכונים האפשריים מתרבויות חייזריות אינטליגנטיות, מרבית המדענים תומכים בהמשך החיפוש. תוכניות כמו SETI, ראו בתגית SETI, משתמשות בטלסקופי רדיו ענקיים להאזנה לאותות מהחלל שעשויים להיות תרבותיים, כלומר מלאכותיים.
גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב (James Webb Space Telescope), שפועל בחלל מאז שנת 2021, חוקר את האטמוספרה של אקזופלנטות ומחפש סימנים ביוכימיים לנוכחות של חיים.
להיכרות עם הנושא מומלץ להכיר את תגית חיים תבוניים.
כמעט כל אחד התעניין לפחות פעם אחת איך זה שאיננו יודעים עדיין האם ואיפה יש סימני חיים בחלל. המאמץ לאתר חיים בחלל, המכונה לעתים קרובות "חיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית" (Search for Extraterrestrial Intelligence - SETI), הוא ביטוי לסקרנות העמוקה שמאפיינת את האנושות מאז ומתמיד.
מדענים מעריכים כי ביקום ישנם כ-200 מיליארד גלקסיות, כאשר בכל אחת מהן מיליארדי כוכבים. רק בגלקסיית שביל החלב שלנו ישנם כ-400 מיליארד כוכבים. לפי הערכות, בגלקסיה שלנו לבדה סובבים מיליוני פלנטות (כוכבי לכת) סביב שמשות שחלקן דומות לשמש שלנו. לפחות בחלק מכוכבי הלכת הללו עשויים להיות תנאי אקלים ומים המאפשרים חיים, דומים יותר או פחות לתנאים שעל כדור הארץ.
טלסקופ החלל קפלר (Kepler) ומשימות מחקר אחרות כבר גילו יותר מ-5,000 אקזופלנטות - כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו - וחלקם נמצאים ב"אזור החיים" או "האזור הראוי למגורים" (habitable zone) המאפשר קיום מים נוזליים, תנאי הכרחי לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
פרדוקס פרמי (Fermi Paradox) מציג במקביל שאלה מטרידה אחרת. אם אכן יש כל כך הרבה מקומות פוטנציאליים לחיים ביקום, היכן כולם? מדוע לא גילינו סימנים לחיים אינטליגנטיים? קראו על כך בתגית פרדוקס פרמי.
פרנק דרייק (Frank Drake), באמצעות נוסחה שפיתח, ניסה לאמוד עם שותפיו את הסיכויים למצוא חיים אינטליגנטיים. קראו עליו בתגית נוסחת דרייק.
אם נצליח לאתר צורת חיים או תרבות אינטליגנטית אחרת, זו תהיה כנראה התגלית המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית. תגלית בסדר גודל כזה עשויה לספק לנו תובנות על התפתחות החיים, טכנולוגיות חדשות, פרספקטיבות פילוסופיות אחרות ואפילו מענה לשאלות קיומיות עמוקות, תוך שהיא תשנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את מקומנו ביקום.
מול זה, הזהיר בעבר הפיזיקאי סטיבן הוקינג (Stephen Hawking) מפני ניסיונות ליצור קשר עם תרבויות חוצניות שכאלה. מפגש כזה עלול לטענתו להסתיים כמו המפגש, בתחילת המאה ה-16, בין הכובש הספרדי והאימפריה האצטקית, הילידים של אמריקה - מפגש שתוצאותיו עלולות לפגוע באופן הרסני את הצד החלש מבחינה טכנולוגית.
בשנת 1976 הזהיר גם חתן פרס נובל לפיזיקה, האסטרונום הבריטי מרטין רייל (Ryle) מפני שידורים יזומים שחוקרים שולחים לחלל והטעים שעלינו להיזהר מפיזור סימנים שמעידים על קיומנו כאן.
כי בסוף, מפגשים בין תרבויות מפותחות ותרבויות נחשלות לא מסתיים כל כך טוב. לא בטוח שציוויליזציה מתקדמת לא תראה בנו מטרד, איום או מקור למשאבים ופוטנציאל לעבדים. בדיוק כך, אגב, נולדה העבדות הגדולה, כתוצאה של מפגשים בין אירופים שהגיעו לאפריקה וגילו בה שבטים שאינם מתקדמים כמוהם.
האם אנו מוכנים ליטול את הסיכון שחייזרים שיגיעו לכדור הארץ חייזרים ויגלו שהם מפותחים מאיתנו, יהפכו את ילדינו לעבדים או יחסלו אותם בנשק משוכלל מכל מה שאנו מכירים?
ועדיין, עם כל אי הוודאות והסיכונים האפשריים מתרבויות חייזריות אינטליגנטיות, מרבית המדענים תומכים בהמשך החיפוש. תוכניות כמו SETI, ראו בתגית SETI, משתמשות בטלסקופי רדיו ענקיים להאזנה לאותות מהחלל שעשויים להיות תרבותיים, כלומר מלאכותיים.
גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב (James Webb Space Telescope), שפועל בחלל מאז שנת 2021, חוקר את האטמוספרה של אקזופלנטות ומחפש סימנים ביוכימיים לנוכחות של חיים.
להיכרות עם הנושא מומלץ להכיר את תגית חיים תבוניים.
