לאחר שנמצאו באזור איקה שבפרו אוסף של כ-10,000 אבנים, בעלות צורות גאומטריות מעניינות, הן נקראו אבני איקה. החוקר ד"ר חווייר קבררה, כנראה דוקטור לרפואה, אסף את האבנים המופלאות והמעוטרות הללו במשך 37 שנים.

על האבנים הכבדות, שנראה שבאו מתרבות עבר מתקדמת ביותר, גילפו אמנים קדומים ולא ידועים, דמויות של אנשים, בעלי חיים ולא מעט ציורים שנראים ממש כמו משימות רפואיות ברפואה המודרנית, כמו ניתוחים, עירויי דם והשתלת איברים. כמו כן יש שם ציורים של שימוש בטלסקופים וכלי טיסה. יתכן שניתן אף לראות בהן הסימנים ליבשת שנעלמה, אולי אטלנטיס האבודה. נראה שהאבנים בן בנות כמה מאות שנים, אם כי יש טענה שבדיקה הראתה שגיל האבנים הללו גדול אף יותר.

לא ידוע בדיוק באיזו תרבות השקיעו כל כך הרבה באמנות אבנים משונה זו. לא ברור גם כיצד כל כך הרבה תיאורים באבנים הללו נראים מודרניים להפליא ונבואיים, בעידן שבו צוירו. היו אמנם מקרים של זיופי אבנים שנעשו במאה האחרונה, אבל מרבית האבנים הללו נראות אותנטיות ונחפרו על ידי ארכאולוג אקדמי בעל שם כמו הדוקטור קבררה ומכאן המסתורין שבהן.


הנה סיפורן של אבני איקה והמשמעות התרבותית שלהן:

https://youtu.be/TXv2Z6dinSA


עוד על אבני איקה:

https://youtu.be/1FMIn9FY16w


ציורי הדינוזאורים על אבני איקה, שאם הם אמיתיים הרי שהם שוברים את כל התאוריה המדעית לגבי היעלמותם ביחס לאדם הנבון:

https://youtu.be/NPO6h8M6DI4


והמוזיאון של דוקטור קבררה:

https://youtu.be/8hDqAr2VAZs

הסביצ'ה (Ceviche), גרסת הדג הכבוש של דרום-אמריקה, הוא אחד ממאכלי הדגים המרעננים של המטבח העולמי. המאכל הזה מנצח - גם בטעמו וגם במראה שלו, שכל כך מתאים לעידן המודרני של הצילחות, עידן שבו מנה שיוצאת מהמטבח צריכה גם להיראות נהדר ולא רק להיות טעימה.

את הסביצ'ה, המאכל הלאומי של פרו, לא צריך אפילו לבשל. כבר אצל האינקה יצרו את הסביצ'ה, עוד שלפני שהספרדים הביאו את הליים מאירופה. בני האינקה יצרו אותו מדג נא ומפרי שמזכיר את הפסיפלורה.

כיום מכינים את הסביצ'ה מדגים שהושרו במיץ לימון עם בצלים חתוכים. מקפידים על דג מפולט, כלומר נקי מעור ועצמות ושיהיה דג טרי מאד, כמו פארידה, פלאמידה, לברק, דג מוסר, אינטיאס, דניס, או כל דג אחר וטרי ממש, שהמוכר מאשר שהוא מתאים לסשימי.

לרוב מצרפים לדג מרכיבים נוספים, כמו צ'ילי חריף, רוטב בצל או כוסברה. אלה מוסיפים לו טעמים, אבל צריך להקפיד על כמויות זעירות, כדי שלא להרוס את הטעם של הדג הטרי, שחייב להיות המרכזי בו.

הסביצ'ה נפוץ גם בשאר מטבחי דרום אמריקה, אבל בעולם הוא ידוע כמאכל המפורסם ביותר של פרו. בתיאבון!


הנה הכנת סביצ'ה בפרו (עברית):

https://youtu.be/YOtYbmJtn-A


מומחי הסביצ'ה בפרו:

https://youtu.be/9kuC8_C2JWE


כך מכינים את הסביצ'ה:

https://youtu.be/aA2Y6NVxSDo


ותולדות הסביצ'ה:

https://youtu.be/j-_sD0nOeJ8

בשנים האחרונות זוהו בצילומי לוויין תלים קדומים בצורות של ברווז, פומה, עוף קונדור, לוויתן אורקה ועוד. תלים כאלה מוכרים מצפון אמריקה אך כעת הם נחשפים גם בפרו.

התלים מצויים לא הרחק מקווי הנסקה המסתוריים, שבהם מופיעים שרטוטי ענק של חיות, שניתן היה לצייר רק עם צפייה מהאוויר. התלים הם בני עד 5000 שנה והם מעוררים פליאה רבה, שכן הם לא זוהו בעבר על ידי חוקרים או טייסים שטסו מעליהם.

מגלה התלים של פרו, האנתרופולוג האמריקאי פרופ' רוברט בנפר (Benfer) אומר שהתלים המסתוריים מייצגים קבוצות הכוכבים בשמיים. לדבריו הדמויות שבכל תל פונות לכיוונים מדויקים בחלל והם חלק מגלגל מזלות קדמוני של תרבות לא ידועה.

באזור החוף המערבי של פרו, מקום בו שכנה בעבר תרבות עתיקה בשם "תרבות פאראקאס" נמצא ציור קרקע באורך של 128 מטרים. זה אולי השריד המפורסם ביותר של התרבות הזו והוא נקרא "קנדלברו" (Candelabro). הקנדלברו מצויר על צלע הר המשקיף אל הים ורואים אותו בעיקר כשמפליגים בים.

באזור הזה כמעט ולא יורדים גשמים, מה ששימר את הגאוגליפים הללו, לאורך אלפי שנים, מבלי שייפגעו על ידי מזג האוויר. הבידוד היחסי שלהם מנע גם פגיעה של בני אדם.


הנה "קנדלברו", דמויות הגיאוגליפים של הפאראקס בפרו:

https://youtu.be/XK7nzb-TBPg


ותמונות הלוויין של פרו, שנועד בכלל למטרות אחרות:

https://youtu.be/4OKA-0PSjY0

דומה שאין הרבה דוגמאות לנוכחות של מסורת האינקה בחיי פרו של המאה ה-21, מאשר טקס השמש השנתי, הנקרא "אינטי ריימי".

בכל שנה חוגגים בפרו את "אינטי ריימי" (Inti Raymi), חג השמש של תרבות האינקה העתיקה. את החגיגה נהגו אנשי האינקה לחגוג, כבר לפני יותר מ-500 שנה, כדי לחלוק כבוד והכרת תודה לאל האינקה הנערץ "אינטי".

עבר חצי אלף מאז נכבשה אימפריית האינקה של פרו. אבל גם בימינו מתגאים עדיין הפרואנים, במוצאם ובתרבות האינקה שאיננה עוד אבל חיה בליבם. ישנם חגים מאותם ימים שהם עדיין חוגגים, עד היום.

ואכן, בסקסאיהומן שבעיר קוסקו מתקיים בכל שנה פסטיבל השמש, המכבד את אלוהי האינקה. בפסטיבל מתקיימים בין השאר תהלוכה מרשימה ומופעי ריקודים, עם מאות משתתפים הלבושים בלבוש מסורתי. הפסטיבל נותן ביטוי לזיכרון האגדי ולמורשת הגדולה של תרבות האינקה.

לפסטיבל ה"אינטי" שם עולמי והוא לא דומה לשום פסטיבל אחר בפרו. כל האורחים בפרו ובמיוחד בעיר הפרואנית קוסקו, שמחים לחזות בו ולא מעט מגיעים אליו במיוחד. ממש כמו הקרנבל בברזיל או יום המתים במקסיקו, זהו מחזה ססגוני ותרבותי, ממנו נהנים אלפי מקומיים ומטיילים מכל רחבי העולם.

הטקס עצמו מלא בצבעוניות, להט ופאר וממשיך את המסורת שבה הודו בני האינקה לאליליהם באמצעות חגיגות שונות. כך שמרה התרבות המפוארת ההיא על האיזון עם הטבע, שעד היום שומרים עליו תושבי האנדים וממשיכים בכך לכבד את מורשתם.

אינטי ריימי היא חגיגה של זהות והיסטוריה של אזור האנדים. מקורות הפסטיבל באים מחג השמש הקדום של תרבות האינקה והפסטיבל חופף תמיד את היפוך החורף וזמן הקציר.


הנה סיפורו של טקס ההודיה לאל השמש:

https://youtu.be/5lBZj0tjed4


הסבר ושחזור מפורט יותר על טקס האינטי ריימי של פרו:

https://youtu.be/cFQUndZ0ZAw


ריקודים ופולחן עתיקים שלקוח מאנשי האינקה:

https://youtu.be/4OShU3lQaGs


מצעד בחג:

https://youtu.be/HUewU1iM2gA


בכפרים:

https://youtu.be/IXHuah6wOSw


הסבר ומקורותיו של פסטיבל השמש, המבוסס על חג השמש הקדום:

https://youtu.be/lxXSddsNAQY?long=yes

לפי חישובים מסוימים "קניון דל קולקה" שבדרום פרו, שבו זורם גם נהר הקולקה, הוא הקניון העמוק ביותר בעולם. העומק המרבי של קניון קולקה הוא מעל 4 קילומטרים.

מחוץ לנוף המדהים שלו תיירים רבים באים לקולקה קניון כדי לצפות במגוון הציפורים המרהיבות שבו, כולל הפלמינגו, הקונדור והאווזים.


הנה סרטון על קולקה קניון שבפרו:

http://youtu.be/3Le6hsbhr3Q?t=1m46s


ועוד מהיופי המיוחד של קניון קולקה:

http://youtu.be/SEgP9DosS54?t=5s

הר ויניקונקה (Vinicunca), או הר צבעי הקשת (Rainbow Mountain), הוא הר יפהפה וצבעוני להפליא, המהווה חלק מרכס הרי האנדים, נמצא באזור קוסקו שבדרום פרו ומכיל כמעט את כל צבעי הקשת.

ההר, המתנשא לגובה של 5,200 מטר, הוא הר מסולע ומאוד עתיק מבחינה גאולוגית. שכבות הסלע הצבעוניות שבו הן כמעט אנכיות ויש בהן גם סוגי סלע ייחודיים.

ההר, שבעומק רכס ההרים המרשים של האנדים הפרואנים, מזכיר לרבים את החול הצבעוני שממלא את בקבוקוני הזכוכית הססגוניים לתיירים. אך בניגוד לחול המלאכותי שממלא אותם כיום (במקור היה זה אכן חול צבעוני טבעי), כאן כל הגוונים הפסטליים שמעטרים את ההר הם פאר היצירה של הטבע עצמו.

הר הריינבואו, כלומר "הר הקשת", כמו שמכנים את הר ויניקונקה, הוא רק שם אחד. יש גם את "הר שבעת הצבעים", רמז לעושר הצבעים שלו.

בנוסף להר ויניקונקה יש עוד הרים צבעוניים בקוסקו. הבולט שבהם הוא הר הקשת פאלקויו, שמבקרים בו הרבה פחות מכ-1000 המבקרים ביום של הר ויניקונקה, אך הוא יפה לא פחות. הר פאלקויו הרבה פחות ידוע אבל מי שמגיעים,

המדהים הוא ש"הר הקשת", המתפאר בסקלת צבעים נדירה שקשה למצוא כמותה בעולם, מהווה אטרקציה תיירותית ייחודית, שהתגלתה לתיירים רק בשנת 2015. לאנשי האזור, לעומת זאת, הוא היה מוכר מאז ומתמיד - ובעיקר לתושבי הכפרים הקטנים שבסביבה.

האוכלוסייה המקומית, שפוגשים בסמוך להר, מורכבת, רובה ככולה, מרועי צאן ובעיקר לאמות ואלפקות. נדיר למצוא כיום בעולם קהילות כאלה, המתקיימות מרעיית צאן בלבד.

בכדי לקבל מוצרי מזון בתמורה לתוצרים השונים שהם מפיקים מהאלפקות והצאן, מקיימים תושבי המקום סחר חליפין עם קהילות חקלאיות השוכנות באזור הנמוך יותר בהרים.


הנה סיפורו של הר ויניקונקה:

https://youtu.be/1T9dBNkiTvw


הר ריינבואו מהאוויר:

https://youtu.be/1I81pjE3o4c


הסבר לצבעי ההר:

https://youtu.be/eSfDLNaPL2U


מצגת וידאו של ויניקונקה והר נוסף מבין ההרים הצבעוניים של קוסקו:

https://youtu.be/bEu2OA5_qOY


וההר הוא רק הפנינה של אזור מרהיב:

https://youtu.be/gNfthVQGin4

הסיפור הזה הוא כמעט בלתי יאומן. בתקדים היסטורי שלא יאומן, יולדת ילדונת בת 5, עדיין בגן ילדים, תינוק בריא ושלם.

הפרשה המדהימה הזו מתרחשת בתחילת האביב של שנת 1939. זוג הורים בכפר רחוק בהרי האנדים שבפרו מבחינים שבטנה של בתם בת ה-5 מוגדלת. השניים חוששים שהנפיחות המחשידה בבטנה היא תוצאה של גידול ענקי וחרדים לבריאות של בתם.

האם, טיבורלו מדינה וויקטוריה לוסאה שמה, נוסעת עם ילדתה הקטנה, אל העיר הגדולה לימה. השתיים נוסעות מבית המשפחה שבכפר הרחוק טיקרפו כדי לראות רופא. הרופא בודק אותה ומגלה להורים הנדהמים שבתם בת ה-5 היא בהריון, בחודש השביעי להריונה.

כשנבדקו הדברים הסתבר שהווסת הראשונה של הילדה הופיעה כבר בגיל שנתיים וחצי.

ב-14 במאי 1939 יולדת הילדה, בניתוח קיסרי, תינוק בריא. לכל הסובבים מסתבר שבגיל 5 שנים, שבעה חודשים ו-21 ימים, הפכה לינה מדינה (Lina Medina) הקטנה לאם הצעירה בעולם וליולדת הצעירה בהיסטוריה, לפחות מאז שהחלו לתעד דברים כאלה.

וכך, עוד בטרם הגיעה לגיל בית הספר והיא כבר אם לתינוק שילדה, זוכה הילדה לתואר "היולדת הצעירה ביותר בהיסטוריה הכתובה".

התינוק קיבל את השם חרארדו, על שמו של הרופא שיילד אותו. ייקח עוד שנים עד שהרפואה תיחשף לתסמונת "ההתבגרות המינית המוקדמת". הילדה עצמה לא ידעה לספר מי עיבר אותה. גם אביה של לינה, שנחקר בחשד של גילוי עריות, שוחרר מחוסר הוכחות. וזהות האב של התינוק לא ידועה עד היום.

בשנותיו הראשונות סבר חרארדו הפעוט שלינה היא אחותו. אבל כשהיה בגיל 10 היא גילתה לו את האמת. הוא עצמו חי עד גיל 40, אז מת מסיבוכי "מחלת עצמות". ככל הנראה לא היה קשר בין המחלה הזו לבין נסיבות הלידה שלו.

באשר ללינה עצמה, 33 שנים לאחר לידתו של חרארדו, היא ילדה את בנה השני. היא חיה באיזור עני בפרו, עד גיל שיבה. הד"ר חרארדו, אותו רופא שעזר לה בלידה ההיסטורית, הוא זה שדאג לה ולבנה, מימן את לימודיהם של השניים ושימש כמלאך המשפחתי של השניים.

הסיפור הלא יאומן הזה נתפס על ידי רבים בעבר כאגדה אורבנית. אך הוא נבדק על ידי העיתון "סאן" ונתגלה כנכון לחלוטין. כל הפרטים אומתו על ידי העיתונאית ג'ניפר ניוטון, באמצעות מסמכים רפואיים, בדיקות רנטגן ועוד.


הנה סיפורה של לינה מדינה:

https://youtu.be/YEtanqmFqPg


מי האב של בנה של האם הכי צעירה בהיסטוריה:

https://youtu.be/gD1qvyeiV90


דיווח על פרשת לינה מדינה:

https://youtu.be/Srd8sEs1Y_E


הרצאה קצרה על הנושא:

https://youtu.be/cg49nRcHw6Q


ומצגת וידאו על הפרשה המפורסמת:

https://youtu.be/OD5IfyepMcE

גם אם הופלה על ידי הכובשים האירופיים מספרד, ביכולת התכנון והבנייה שלה, הייתה אימפריית האינקה האדירה, ששלטה פעם באמריקה הדרומית, מהאימפריות הבולטות בהיסטוריה. באמצע האלף השני ועד שנכבשה על ידי הספרדים, שלטה האימפריה הזו על מרבית החלק המערבי של דרום אמריקה, מקולומביה בצפון ועד צ'ילה בדרום.

לצורך שליטתה במרחבים העצומים שלה, שכללו חלקים מפרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה של היום, פיתחו ממציאיה פתרונות הנדסיים מרשימים במיוחד.

אימפריית האינקה הגיעה להישגים אדריכליים מרשימים מאד, ביניהם בניית ה"עיר האבודה" מאצ'ו פיצ'ו, שהוקמה בגובה בלתי נתפס ועם תשתית הנדסית מעולה ומתוכננת בגאוניות.

כדי לקשר את בירתה של אימפריית האינקה, העיר קוסקו שנמצאת כיום בשטחה של פרו, אנשי האינקה יצרו ברחבי האימפריה שלהם דרכים מתקדמות וארוכות ביותר. הדרכים האלה יוצרות רשת בת אלפי קילומטרים של דרכים, שמתעלה על כל מה שנעשה באירופה של ימי הביניים. הם אפשרו שליטה מעולה על אימפריה שבה חיו כ-6 מיליון איש, בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות שונות!

אימפריית האינקה השיגה הישגים אדירים בהנדסה חקלאית ויצרה מערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה. לבני האינקה היו גם הישגים מרשימים מאד בתחום הרפואה והכירורגיה.

הישגי האינקה מעוררים השתאות אפילו למול האדריכלות, ההנדסה והטכנולוגיה המודרנית, אבל היא מקבלת משנה הערכה כשזוכרים שמדובר בתרבות שלא הכירה אפילו את הגלגל. את החישובים שלהם עשו בני ומהנדסי האינקה בעזרת שיטה הנקראת קיפו, שמבוססת על קשרים בחבלים, בשיטה שעדיין לא פוענחה.


הנה מערכת הדרכים המעולה שיצרו בני האינקה ברחבי האימפריה שלהם:

https://youtu.be/RoBo5qsNNDM


כך השתמשו בני האינקה בטרסות, מדרגות הר חזקות במיוחד, כדי לייצב את הבירה מאצ'ו פיצ'ו:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


יש הרואים ביכולות התכנון והבנייה שלהם משהו שלא מן העולם:

https://youtu.be/4h4jwQunxRw


וכמה דברים מדהימים על תרבות האינקה:

http://youtu.be/DOXbAafFuJk

בדרום אמריקה, עמוק ביערות העננים של פרו ואקוודור, גדל לו פרח מופלא שמראה עלי הכותרת שלו מזכיר בצורתו ראש של קוף. קוראים לו "סחלב הקוף הערפדי" (Monkey Face Orchid) והוא נדיר במיוחד. מעטים זכו לראותו מקרוב ואזור המחייה המצומצם שלו, לרוב בהרים גבוהים אך לא גבוהים מדי, הופך אותו למסתורי עוד יותר.

האם מדובר בעוד תרמית רשת, מהסוג שהאינטרנט כל כך טוב בהפצתו?

מכיוון שהפרח המסתורי הזה מופיע במגוון גדול של צילומים וסרטוני וידאו באינטרנט, נראה שהוא אמיתי לחלוטין. מספרים עליו שמחזור הפריחה של סחלב הקוף אינו סדיר במיוחד וניתן למצוא אותו בפריחתו לאורך השנה. הריח התפוזי של הפריחה שלו הוא עוד מרכיב שהופך אותו למסקרן ונחשק כל כך לחובבי פרחים.

אגב לשמו הבוטאני, "דרקולה סימיה" (Dracula simia), זכה פרח הקוף הערפדי בשל דמיונו המסוים לניביו של דראקולה, הרוזן הרומני המפורסם שהתפרסם כערפד אנושי.


הנה סחלב הקוף הערפדי:

https://youtu.be/YNbcMh5ZEOE


ניתן לגדל אותו בגינה:

https://youtu.be/ttyHsp7iWNo


ומצגת וידאו של סחלב הקוף הערפדי:

https://youtu.be/WOFRcQFlczg

תרבות האינקה של אמריקה הדרומית הייתה אימפריה אדירה, האימפקיה הגדולה בחצי הכדור המערבי, שבעזרת עורמה, תחכום ולא מעט חוצפה, חוסלה על ידי הקונקיסטדורים מאירופה.

סיפור סופה של האימפריה הזו הוא אחד הסיפורים ההזויים והמרתקים בהיסטוריה, סיפור של חיסול אימפריית ענק בידי פחות מ-200 אנשים.

אבל זה גם סיפור של רהב, שחצנות ובטחון עצמי מופרזים של שליט, שלא הבין שהחוקים משתנים אל מול עיניו ועירבב בטעות בין מיתולוגיה למציאות, באופן שהביא עליו ועל ממלכתו כולה את סופם.

על סיפור החיסול המשונה והלא יאומן של אימפריית האינקה קראו בתגית "נפילת אימפריית האינקה".


הנה תולדות האימפריה של האינקה (מתורגם):

https://youtu.be/UO5ktwPXsyM


מאצ'ו פיצ'ו והאינקה:

http://youtu.be/dSm3tm03KkI


וסרטון משעשע שבו מתארים הספרדים את ההבדלים ביניהם לבין האינקה:

http://youtu.be/kKeB82retLs

המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.

טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.

מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.

את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.

יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.

בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.


כך ישנים בטיפוסי צוקים:

https://youtu.be/K6HFH4E2JSI


אוהלים במעלה הצוק:

https://youtu.be/8a_qkwmN-yU


בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:

https://youtu.be/GnxpesLE1Q0


תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:

https://youtu.be/srFKQrmL3Fg


ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:

https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8

האינקה היה עם שהקים אימפריה באמריקה הדרומית. בירתה של אימפריית האינקה הייתה העיר קוסקו, שנמצאת כיום בשטחה של פרו ומכאן רבים רואים בפרו את "ארץ האינקה". למען הדיוק יש לציין שאימפריית האינקה השתרעה על אזורים נרחבים בפרו ואקוודור של היום.

אימפריית האינקה שלטה למשך זמן קצר על שטח עצום באמריקה הדרומית, שכלל חלקים מפרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה של היום. באימפריה זו חיו כ-6 מיליון איש בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות. האימפריה, שהתקיימה משנת 1200 בערך, נכבשה על ידי הספרדים בשנת 1532 ושנה אחר-כך הוציאו להורג את קיסר האינקה האחרון.

מבחינה תרבותית היתה לאינקה תרבות שלמה, אם כי לא היה להם כתב משלהם וגם את הגלגל לא הכירו ולא עשו בו שימוש. את החשבונות עשו בני האינקה בעזרת שיטה הנקראת קיפו, שמבוססת על קשרים בחבלים ושיטה זו עדיין לא פוענחה.

אימפריית האינקה הגיעה להישגים אדריכליים מרשימים מאד, בנתה רשתות דרכים מתקדמות וארוכות ביותר, השיגה הישגים אדירים בהנדסה ויצרה מערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה. לבני האינקה היו גם הישגים מרשימים מאד בתחום הרפואה והכירורגיה.


הנה עלייתם ונפילתם המדהימים של בני האינקה (מתורגם):

https://youtu.be/UO5ktwPXsyM


על מאצ'ו פיצ'ו, בירת ממלכת האינקה (עברית):

http://youtu.be/dSm3tm03KkI


כמה דברים מדהימים על תרבות האינקה:

http://youtu.be/DOXbAafFuJk


וסרטון משעשע שבו מתארים הספרדים את ההבדלים ביניהם לבין האינקה:

http://youtu.be/kKeB82retLs

קופי אואקרי (Uakari) אדומי פרצוף הם עדיין מראה שניתן לראות פה ושם ביערות הגשם של דרום אמריקה.

הפרימטים הללו, כלומר קופים עם המוח הגדול בטבע, ביחס לממדי גופם, אולי אינם יפים במיוחד, אבל בהרבה מובנים הם מזכירים אותנו.

קוף אואקרי קירח אדום (Bald uakari) חי את מרבית ימי חייו על העצים ועליהם הוא גם נם את שנתו.

הקוף הסמוק הזה הוא מהקופים הנדירים בעולם. במראה הפנים האדמדם והבוהק שלו הוא מראה בלתי נשכח בגני חיות.

ממש כמונו, כשהוא מתרגז או מתרגש וגם כשהוא נמצא זמן רב בשמש, הוא נעשה עוד יותר אדום. אבל אצל אואקרי העור האדום הוא סימן לבריאות וחיוניות ודווקא מי שעורו נעשה בהיר יותר הוא החולני, או הפחות בריא.

אבל הקוף החייזרי האדום ויוצא הדופן הזה, שבית הגידול שלו הוא ביערות הביצתיים של ברזיל, פרו וקולומביה, הוא בעל חיים נדיר בעוד מובן. הוא הולך ונכחד.

ובטבע הוא אכן הולך ונעלם. המומחים קובעים שגודל אוכלוסיית קופי האואקרי שנותרה בטבע הולכת ומתמעטת. לפי הטענה האחרונה היא מונה כיום בקושי כמה מאות קופים כאלה.


הנה עולמם של קופי האואקרי (עברית):

https://youtu.be/r_mB-23z4To


מצגת וידאו על חיי קוף האואקרי:

https://youtu.be/VMpF6jvMYIQ


הקפיצות שלו:

https://youtu.be/4X2bq9NqiU0


אואקרי שחיה בחוות פרפרים:

https://youtu.be/aU3ouI6YrpY


ובאזור המחיה הטבעי שלו ביערות דרום אמריקה:

https://youtu.be/_qe_48tIPkI

אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.

אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.

האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.

מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,


משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.


הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:

http://youtu.be/2729LQajLiE


עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:

http://youtu.be/XcnWc93c5pw


ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:

http://youtu.be/H9sV2r7PsFo

ראשי הענק באולמק (Olmec colossal heads) הם ראשי אבן ענקיים שפוסלו מגושי בזלת ענקיים אי-שם בתקופת האבן. מי שיצרו אותם הם בני תרבות אבודה, שאיש מהחוקרים לא ידע על קיומה, עד שהתגלו אותם פסלי ענק מקודשים, הם ראשי האולמק.

הראשים של האולמק, 17 התגלו עד היום, מעסיקים את החוקרים כבר יותר מ-150 שנה. במאה ה-19 נחשפו הראשונים שבהם ועוררו השתאות. לא ברור איך הצליחה תרבות פרימיטיבית, מהקדומות שבתרבויות מזו-אמריקה, לפסל עבודות אמנות כה מרשימות וענקיות.

התרבות הזו, שקדמה לאצטקים ב-1500 שנה וגם לאימפריית המאיה שתבוא כמה מאות לאחר שהיא נעלמה, היא סוד גדול. לא נמצאו שרידים שלה עד היום וההשערה היא שהג'ונגלים העצומים כיסו אותם לגמרי.

תרבות האולמק התבססה באזורים הנמוכים שבדרום-מרכז מקסיקו של היום. משערים שהיא נולדה בסביבות המאה ה-15 לפני הספירה.


הנה ראשי הענק של אולמק:

https://youtu.be/vPcMRzwhN74


סיפורה של תרבות האולמק שהקדימה את האצטקים ב-1500 שנה:

https://youtu.be/pzslPfShMzw


על חקר תרבות האולמק שקדמה לאצטקים:

https://youtu.be/9IYrcdnN1gc


יש כאלה שניתנו במתנה והגיעו למקומות אחרים בעולם:

https://youtu.be/i_a7YePPdwI


ומסכה שנוצרה בתרבות הזו:

https://youtu.be/D9uJxXnDTU8

בני תרבות האינקה ידועים ביכולת ההמצאה, התושייה והגאונות של הפתרונות שמצאו לבעיות בתחומי חיים שונים.

שיטת הטרסות היא שיטה של מדרגות חקלאיות שיצרו החקלאים בעת העתיקה על צלעות ההרים. הרעיון הגאוני בפשטותו בשיטת הטרסות הוא לגדל גידולים חקלאיים על המדרגות שאתה יוצר בהר ולנצל את מי הגשמים. מי הגשמים גולשים ממדרגה למדרגה ומשקים כך הרבה יותר גידולים חקלאיים.

הטרסות העגולות של בני האינקה (Terraces) הן הגרסה של בני הממלכה הקדומה לשיטת הטֶרָסות (Terraces) העתיקה, הנפוצה באזורים שונים בעולם.

בנוסף לייעול והגדלת התנובה שהשיגו באינקה תודות לטרסות, חקלאי האינקה גם שמו לב שהטמפרטורות בטרסות העליונות ובטרסות התחתונות שונות משמעותית, עד 15 מעלות צלזיוס הפרש ביניהם. משרע הטמפרטורות הרחב נובע בעיקר מהכיוונים וההשפעה השונה של השמש והרוח על כל חלק בהר.

תודות לשוני הזה בטמפרטורות יכולים היו חקלאי האינקה להתאים את סוגי הגידולים בכל שכבת טרסות לטמפרטורה האופיינית לה. כך יצא שבכל שכבה כזו של טרסות הרים, גידלו האינקה סוגים אחרים של גידולים.

בפרו ניתן היום לראות את הטרסות העגולות של מוריי (Moray), אתר ארכאולוגי חקלאי מרשים מתקופת האינקה. מוריי, הנמצא בעמק הקדוש, הוא לדעת החוקרים סוג של תחנת ניסיונות חקלאית קדומה, בה ניסו אנשי האינקה סוגי גידולים ושיטות גידול שונות, שמטרתן הייתה להגדיל את תנובת הקרקע ואת איכות הגידולים.

מוריי, הבנוי טרסות עגולות, נמצא בסמוך לעיר הפרואנית וויניי ויינה (Winayhuayna), שם שנתנו לה בני האינקה ופירושו בשפת קצ'ואה הוא "אורכידאה".


הנה הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:

https://youtu.be/qXKoJQ5Nx6s


נסיון להסביר את הטרסות המופלאות שיצרו בני האינקה:

https://youtu.be/o3gwRXbP4Zc


הטרסות המרשימות של האינקה ליד העיר וויניי ויינה (Winayhuayna:

https://youtu.be/0O-Q4965j8A


ועוד מחקלאות הטרסות ההררית של מוריי:

https://youtu.be/1IMiIDFI8xE

הישגים הנדסיים ותרבותיים רבים רשמה לעצמה אימפריית האינקה. היא הייתה ידועה בהנדסה וביכולות התכנון והבנייה שלה ובפרויקטים שניהלה במרחבים עצומים שבהם שלטה.

לא רבים יודעים שתרבות האינקה הגיעה להישגיה הגדולים ללא כתב של ממש ובלי לדעת על המצאת הגלגל, אבן יסוד בהנדסה האנושית. פרט מעניין לא פחות הוא שאת החשבונות שלהם עשו בני האינקה באמצעות קשרים שעשו בחבלים!

שיטת החישוב הזו נקראת קִיפּוּ (Quipu או Khipu). לאנשים רגילים היא נראתה בתחילה כפקעת סתמית של חוטים וקשרים, אבל עדויות היסטוריות הראו שהשימוש בפקעות החוטים הללו היה נפוץ בכל רחבי האימפריה.

בהיעדר תיעוד כתוב על השימוש והתפקידים של הקיפו, החוקרים משערים כיום שזוהי שיטת חישוב ורישום חשבונות ואפילו צורת תקשורת והעברת מסרים בסימנים. היא התבססה על קשרים שעשו בחבלים, כשלכל קשר יש משמעות לשונית חד-משמעית, מעין אות קשורה!

קשרי הקיפו נראים כאוסף של חוטי כותנה וצמר באורכים שונים, שיש בהם קשרים שנוצרו בצורות ובצבעים שונים. החוקרים סבורים שגם להרכבי הקשרים משמעויות שונות.

את הקיפו ירשו ככל הנראה אנשי האינקה מהממלכות שקדמו להם. על אף הנסיונות המתמידים של חוקרים להבין אותה, שיטת הקיפו עדיין לא פוענחה. ההיסטוריונים מצאו עדויות של ספרדים, שמהן נלמד שאנשי האינקה "קראו" את חוטי הקיפו. הסברה היא שהקיפו שימשו אותם כסוג של חשבוניות מתוחכמות.

בין השימושים הידועים של הקיפו באותה תקופה היו חישובי קניות ומכירות, חישובים אסטרונומיים ולוח השנה, חישוב מיסים, תיעוד מלאי בעלי החיים והתנובה החקלאית, רישומי מפקד האוכלוסין ועוד.

באמצעות חישובי הקיפו ויכולותיהם האחרות הגיעו בני אימפריית האינקה להישגים הנדסיים ואדריכליים מרשימים מאד. מאות שנים אחרי שהוחרבה האימפריה שלהם, עומדים על תילם מפעלי הבניה וההנדסה שלהם. מרשתות הדרכים המתקדמות שפרשו על מרחב עצום בדרום אמריקה, דרך מערכות ההשקיה המשוכללות שבנו ושהקדימו הרבה תרבויות אירופיות מקבילות בזמנם ודרך מפעלי הבניה המורכבים והגאוניים שיצרו, בראשם ה"עיר האבודה" מאצ'ו פיצ'ו, על מבני האבן הענקיים שלה.

מומחי הקיפו היו פקידים שנקראו "קיפוקאמאיוק" (Quipucamayoc). הם חישבו בפעולות חשבוניות את מספר העובדים מכל שבט, ניהלו רישומים של רכוש האימפריה, התוצרת החקלאית, שכר ועוד. כשכבשו הספרדים את האינקה, נעזר הממשל הספרדי בקיפוקאמאיוק, בניהול האימפריה. הם ניהלו את ספרי החשבונות ולא פעם זומנו לעדות בבתי המשפט הספרדיים. אבל הספרדים לא אהבו את התלות שלהם בקיפוקאמאיוק, שבלעדיהם לא הבינו דבר בקיפו. לכן הם השמידו את כל הקיפו שהצליחו לאתר באימפריה הכבושה של האינקה. השמדת הקיפו הקלה גם על העברת האינדיאנים לנצרות, אחת המשימות שהספרדים ראו כחשובות במיוחד ושהקיפו, שנתפס על ידם כסמל לעבודת האלילים, רק הקשה עליה.

פירוש המילה קיפו הוא "קשר” בשפת הקצ'ואה.


הנה הקיפו - צורת התקשורת ורישום המספרים של בני האינקה:

https://youtu.be/AmPyz1kCbOw


רעיון הקיפו:

https://youtu.be/VM5Ujq2QW6s


כך שימש הקיפו לתקשורת באימפריה הגדולה של האינקה:

https://youtu.be/1MAy4mbgxwk


כך שמשו הקשרים לביטוי של מספרים על חבלי הקיפו:

https://youtu.be/ZvU-WVBXn9c


בעזרת הקיפו בנו בני האינקה פרויקטים כמו מערכת הדרכים המדהימה שלהם:

https://youtu.be/RoBo5qsNNDM


וסרט תיעודי על שיטת הקיפו של האינקה:

https://youtu.be/z_lx9CgpX7c?long=yes

מאצ'ו פיצ'ו היא מהערים החשובות של אימפריית האינקה. משמעות שמה של העיר בעברית היא "הפסגה העתיקה" והיא נמצאת על רכס הרים מעל עמק אורובמבה בפרו, במרחק של כ-70 ק"מ מהעיר קוסקו.

העיר הזו הייתה מיושבת בשיא תקופה הפריחה של תרבות האינקה. אחרי שקיעת האינקה וירידתה מבית ההיסטוריה, נעלמה העיר, עד שבשנת 1911 היא התגלתה על ידי ההיסטוריון הבריטי בינגהם.

בין המבנים שבעיר נמצאים בין השאר אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר ומקדש גדול. העיר היא עדות לגדולתה של ציוויליזציית האינקה.

מאצ'ו פיצ'ו הוא מהאתרים שנבחרו לרשימת שבעת פלאי עולם החדשים.


הנה סקירה קצרה על העיר מאצ'ו פיצ'ו (עברית):

http://youtu.be/c7gEnUKDVh4


סיפורה באנגלית של מאצ'ו פיצ'ו בירת האינקה:

https://youtu.be/cnMa-Sm9H4k


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lNIEZ61PyG0


עוד קצת על העיר המופלאה והחרבה:

https://youtu.be/5cVSWA37xiI


המראות של מאצ'ו פיצ'ו:

https://youtu.be/Zk9J5xnTVMA


בואו נסייר קצת במאצ'ו פיצ'ו:

http://youtu.be/6jJW7aSNCzU


כך נבנו הטרסות שהיקנו לעיר יציבות בת מאות שנים ומנעו ממנה חורבן בשל הגשמים העזים:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


וסרט תיעודי על מאצ'ו פיצ'ו ותרבות האינקה:

https://youtu.be/xR7of1Lkef0?long=yes

הכל התחיל כשטייסים ראשונים של מטוסים בטיסות מסחריות הבחינו במחזה מדהים: דמויות ענקיות, באורך של מאות מטרים כל אחת, שממלאות את המדבר בפרו, על פני שטח עצום של מעל 500 קמ"ר. כשהחלו החוקרים לבחון את הדמויות הללו מהקרקע הם גילו שהן עתיקות מאד.

קווי נסקה שבפרו הם עבודה של האינדיאנים. מדובר בתרשימים גדולים שנוצרו על הקרקע בידי התרבות המקומית העתיקה, תרבות הנסקה. בני הנסקה לא היו צריכים ממש לצייר את יצירות האמנות שלהם, אלא רק להסיר את האבנים האדומות המכסות את הקרקע וכך לחשוף את האדמה הבהירה שמתחת.

תרבות נסקה התקיימה ככל הנראה בתקופה שבין 200 לפנה"ס לשנת 600 לספירה והתרכזה במדבר נסקה, שבו נמצאים התרשימים, מדבר נסקה עצמו הוא רמה גבוהה וצחיחה באורך של 85 קילומטר בקרבת חוף האוקיינוס השקט.

על האדמה צוירו מאות צורות ברמות שונות של מורכבות - מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, לצורות גאומטריות כמו משולשים וטרפזים ועד לציורים של צמחים, בעלי חיים כגון ציפורים, קופים, עכבישים, לטאות ולווייתנים ודמויות האנושיות שניתן לראות בצילומי אוויר.

חשוב לומר שרק מצפייה בהם מהאוויר, ניתן לזהות את הציורים. כיוון שלא ידוע על יכולות אוויריות של בני תרבות נסקה, יש הרבה מסתורין לגבי יכולתם לצייר ציורים ורישומי קרקע כה גדולים ומדויקים לבדם. יש החושבים שחייזרים מהחלל סייעו בכך ואחרים מהרהרים אם היתה לבני נסקה יכולת תעופה מסתורית כלשהי. תשובות מדויקות אין.


פעילות וירטואלית
============
היכנסו ל"ביקור וירטואלי" בקישור שלמטה ונסו לאתר כמה שיותר דמויות עשויות מקווים במדבר נסקה.


סיפורם של קווי נסקה:

https://youtu.be/cWIYb5zd6p8


איך יכולים היו הקדמונים לצייר צורות מדהימות כאלה של רישומים מסתוריים:

https://youtu.be/oJ5Cw2ehz50


צילום נוסף של קווי נסקה:

http://youtu.be/QCllmpUdBw0


ומצגת של מבחר מציורי הקרקע של קווי נסקה:

http://youtu.be/ZqrSU1GUHhY

דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.

וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.

בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.

אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.

בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.

כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.

כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.

בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.

במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.

עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.

בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.

וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.

הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.

כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.

מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.

מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.


הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:

https://youtu.be/9FIC_vihEpw


סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:

https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE


עוד על סימון בוליבר:

https://youtu.be/wxuxFg_8nkI


בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:

https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes


התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:

https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes


הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":

https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):

https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes

קון טיקי הייתה רפסודה ששימשה במסעו האגדי של החוקר תור הירדאל (Thor Heyerdahl) בשנת 1947. הירדאל הפליג ברפסודה אינדיאנית שבנה מעץ בלזה, דרך האוקיינוס השקט, מפרו ועד פולינזי, מרחק של 7,000 קילומטרים.

הירדאל עשה זאת בניסיון להוכיח שבאמצעים דלים שכאלה ניתן היה גם בתקופה הפרה-היסטורית לחצות את המרחק הגדול באוקיינוס.

כך, בשייט ברפסודה פשוטה, הצליח תור הירדאל להוכיח את השערתו שקיים סיכוי סביר שאיי פולינזיה יושבו במקור על ידי בני אדם שהיגרו אליה מאמריקה הדרומית, כאמור מרחק של אלפי קילומטרים משם.

מסעו הפך את הירדאל למפורסם בכל העולם. אמנם רבים בקהילה המדעית עירערו על ממצאיו ועל הפרסומים המדעיים שלו, אבל הציבור, כולל אגודות מחקר מכובדות, אהב והעריך את האיש ואת הידע שצבר.

על אף שלא היה לו תואר אקדמי, היה החוקר המהולל תור הירדאל, שהעז להוכיח את התיאוריה שלו תוך סיכון חייו, למרצה מבוקש בכל העולם.


תודות לתור הירדאל אנו יודעים היום על הישגי הפולינזים (מתורגם):

https://youtu.be/m8bDCaPhOek


מצגת וידאו של תמונות המשלחת:

http://youtu.be/ggqTOc4-fS4


קדימון לסרט על הירדאל וההפלגה בקון טיקי:

https://youtu.be/rUnmjQJHRP4


וסרטון אמיתי מהמסע של הירדאל ואנשיו:

https://youtu.be/RBINmyBr-iY