היום Yes הוא שירות טלוויזיה בלוויין, אבל בשנות ה-70 השם הזה היה שמור ללהקת הרוק המתקדמת מכולן - להקת יס. למעשה היו אז הרבה להקות רוק מתקדם טובות, אבל זו הייתה הלהקה עם הנטייה ליצירות הגדולות והקלאסיות ביותר, להקה חוקרת ומנסה כל הזמן, שבהרבה מובנים הייתה האייקון הבולט ביותר של הרוק המתקדם בסוונטיז.

היצירות הארוכות והמורכבות של יס היו מאד חדשניות לזמנן. ג'ון אנדרסון, הסולן של יס, סיפר בראיונות שאחרי שהקים עם הבסיסט כריס סקווייר את הלהקה, הם הלכו בעקבות המוסיקאי פורץ הדרך פרנק זאפה. בהשראתו של זאפה, שהיה המוביל של המוסיקה המתקדמת ועשה דברים ראשוניים ופורצי דרך, מה שנקרא אוונגארד, יצרו חברי להקת יס מוסיקה חדשנית משלהם.

ואכן, מהרגע הראשון בלטה יס בנגינה הווירטואוזית של חברי הלהקה, בקומפוזיציות העשירות ובעיבודים המתוחכמים שלה. הצליל העשיר של הלהקה עם ההשפעות המוסיקליות הקלאסיות שניכרו בו, ביחד עם השפעות ג'אז ויחידת הקצב המושלמת שלה - כל אלה הפכו את המוסיקה שלה ליצירת רוק שהתנשאה מעל לרוק הרגיל. כך הם היו ללהקה שסימנה יותר מכל הרכב את היווצרות הרוק המתקדם, פרוגרסיב, או בשמו המקוצר 'פרוג-רוק'.

הם היו חבורת נגנים מצוינת, שבמהלך השנים נראתה כמו תחנת רכבת. שוב ושוב התחלפו חבריה, עזבו, חזרו, נשארו, רבו, פרשו וחוזר חלילה... היציב ביותר היה כריס סקווייר, שעד מותו ב-2015 ניגן בלהקה לאורך כל שנותיה. שיאן הגיחות היה ריק ווייקמן, הקלידן היומרני ביותר ברוק המתקדם ואחד המוכשרים שבהם, שהשתתף בלהקה ב-5 תקופות שונות שלה!

בלט בלהקה גם הגיטריסט סטיב האו, מוסיקאי בעל צליל ייחודי שנבחר במהלך 5 שנים בשנות ה-70 ל"גיטריסט הטוב ביותר" על ידי מגזין Guitar Player. הוא שלט בכלי מיתר רבים וניגן בטכניקות מרהיבות ומגוונות. לנגינת צלילים אקזוטיים במוסיקה האפית של הלהקה, עוד בטרם יצא אפקט שאפשר צליל כזה, הוא פיתח טכניקה של צליל גיטרה ללא אטאק. את הצליל הזה הפיק כשבעת הפריטה הוא החליש בזרת שלו את הגיטרה לחלוטין ומיד הגביר, כך שהצליל נוצר כמעט יש מאין.

הנגן הפחות בולט היה הסולן והסמל של הלהקה - ג'ון אנדרסון. אבל הוא החזיק את הנשק הסודי שלה. זה היה קול הפלצט שלו, שהיה לסמל של יס. הקול הגבוה הזה, צליל הראש הנדיר יחסית אצל סולני רוק, הזכיר קולות של סולני מקהלות נערים עתיקות והיה לדובדבן שמעל לקצפת הצליל הייחודי של יס. לצד רוק אמיתי ומתקדם, אנדרסון הדהד בלדות אנגליות של פעם וקולות של סריסים באירופה העתיקה. הוא זימר שירי סיפור ממדינות ועולמות רחוקים וסיפורים מזומרים על תרבויות אבודות, מלוות במוסיקה מורכבת ומרהיבה.

את עטיפות האלבומים המצוירות של יס, עם נופים דמויי כוכבים רחוקים ועולמות מדומיינים, צייר האמן רוגר דין לאלבומי הלהקה. העטיפות הללו היו יוצאות דופן בציורים המופלאים שעליהן. העיצוב הקוסמי-אורגני שהוא יצר עבור יס הפך מזוהה עם הלהקה והשלים את החוויה של המוסיקה מעולמות, מקומות ותקופות רחוקות, שלהקת יס כל כך היטיבה ליצור.


שנייה לפני הפרוגרסיבי, כך יס הקליטו באולפן את "אמריקה" של סיימון וגרפונקל, מהקאברים היחידים שעשו בהתחלה:

http://youtu.be/Q0JkTIKm2iY


"ואת ואני" בהופעה עם תזמורת סימפונית:

http://youtu.be/AYmeJlm7Gcg


נגינת הגיטרה של האו בולטת גם ב-To Be Over:

https://youtu.be/0Lh-pee0ccg


אחרי שנים רבות יש להם עדיין "סיפורים מופלאים" בקול הקסום של אנדרסון ובגרסת אנפלאגד:

http://youtu.be/21v2Q3t_9N4


קבלו הצצה לעטיפות האלבומים האמנותיות להפליא שלהם:

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw


הופעה חיה ב-2003 בפסטיבל הג'אז במונטרה, עם פתיחה נהדרת בקלידים של ריק ווייקמן:

https://youtu.be/nDXccU0xgNo?long=yes


וסרט תיעודי על יס ולהקות פרוגרסיב נוספות מאותה תקופה:

http://youtu.be/4ovHxAw_UEg?long=yes