שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזה מקדש ענק הועבר כולו ממקום למקום?
מה קורה למקדשים מצריים עתיקים, כשבונים סכר ויוצרים אגם מלאכותי חדש שעלול להציף אותם? ויותר חשוב - האם אפשר להזיזם?
זו השאלה שעמדה בפני שלטונות מצרים בשנת 1964. התשובה הייתה פשוטה, גם אם יקרה.
שני מקדשי אבו סימבל (The temples of Abu Simbel) נחתכו לבלוקים גדולים, פורקו והועברו בשלמותם למקום אחר. מיקומם החדש נקבע 65 מטר גבוה יותר ו-200 מטר בלבד מהנילוס.
הפרויקט המסובך והיקר הזה נעשה בכדי להציל את המקדשים משקיעה באגם נאצר. אגם נאצר הלך והתמלא מאחורי סכר אסואן, שנבנה כמה שנים לפני כן, כדי לאגור מים במדבר.
שני מקדשי אבו סימבל שבמצרים הם המקדשים הדרומיים ביותר של תרבות מצרים העתיקה. הם נבנו במאה ה-13 לפנה"ס על ידי המלך הפרעוני רעמסס השני.
המקדש הגדול הוקדש לרעמסס השני והמקדש הקטן יותר - לאשתו של רעמסס, נפרטרי ולאלה חתחור. במקדשים פסלי ענק פרעוניים, מהגדולים שנמצאו אי-פעם.
אבו סימבל הוכר בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית והוא מהאתרים המעניינים של התרבות המצרית העתיקה.
הנה מקדשי אבו-סימבל שעל שפת אגם נאצר:
http://youtu.be/DYP5Id4bXic
ראו כמה הפסלים של אבו-סימבל הם גדולים:
http://youtu.be/l6koKIVE17k
ומצגת תמונות מאבו-סימבל:
http://youtu.be/Dp10THd4SFE
מה היה קרב קדש של המרכבות?
דמיינו רגע קרב קדום, שבו חלק גדול מהלוחמים בשני הצבאות רכובים על אלפי מרכבות ונלחמים זה בזה בקשיחות, כשהם נעים במהירות, יורים חצים ומתנגשים זה בזה. אל מול חיל המרכבות המצרי ניצב כוח מרכבות חיתי חזק גם הוא והם נלחמים בעוצמה בשדה הקרב, נעים במהירות, מאגפים ומפתיעים. אתם מדמיינים את קרב המרכבות הגדול בהיסטוריה, או לפחות את אחד מקרבות המרכבות הגדולים מכולם.
קרב קדש (Battle of Kadesh) היה התנגשות אדירים בין שתיים מהמעצמות החזקות של העולם העתיק. הוא היה אחד האירועים הצבאיים החשובים והמשמעותיים ביותר של העולם העתיק והקרב הראשון בהיסטוריה שנותר תיעוד מסודר ומפורט שלו בשני הצדדים הלוחמים.
לא סתם גויסו כוחות כה גדולים של החיתים לקרב קדש. הם נועדו לבלום את מסע המלחמה המצרי באיזור. זה היה קרב על השליטה בקדש, עיר חוֹרית שניצבה במיקום אסטרטגי (חשוב) ושלטה על דרכי המסחר המרכזיות באזור דרום לבנון וסוריה. אגב, העם החורי לא מוזכר במקרא בתור אחד מהעמים שישבו בכנען אך הם הוזכרו בו בתור יושבי ארץ שֵׂעִיר.
נחזור לקרב.
למעשה היה הקרב שיאו של מאבק בין צבאות של שתי אימפריות עתיקות שנלחמו על השליטה במזרח התיכון הקדום. מצד אחד צבא מצרים העתיקה, מונהג בידי המלך רעמסס השני, זה שהיהודים מכירים כל כך טוב מסיפור יציאת מצרים. מצד שני ניצב צבא האימפריה החיתית, אימפריה בעלת יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום המרכבות באותם זמנים.
בקרב השריון הגדול ביותר של אותם זמנים, השתתפו לראשונה בהיסטוריה אלפי מרכבות משני הצדדים. זה נגד זה לחמו שני צבאות טכנולוגיים, של מעצמות אזוריות, צבאות המצוידים במרכבות רבות ובטקטיקות מודרניות לזמנן, של ניהול קרב רכוב.
בקרב הענקי לא ניצח שום צד באופן ברור, והוא גרר אחריו מלחמת התשה מתמשכת שארכה כ-16 שנה ובסופה נחתם הסכם השלום החתי-מצרי. הסכם שלום זה הוא ככל הנראה הסכם השלום הקדום ביותר המתועד בהיסטוריה והוא נחתם בין רעמסס השני מלך מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך החיתים.
סעיפיו המרכזיים של הסכם השלום היו שהחיתים והמצרים מתחייבים לא לתקוף זה את זה, ושהחיתים זכאים לשמור על השליטה בקדש. צדדי הסכם גם מתחייבים לעזור זה לזה במידה והם יותקפו על ידי צד שלישי. בנוסף סוכם כי רעמסס השני ישא לאשה את בתו של חתושיליש השלישי (בעולם העתיק קשרי נישואים בין מנהיגי ממלכות היו נורמה מקובלת לכינון והסדרת יחסים בין ממלכות). למרות שתוצאות הקרב היו תיקו, מבחינה אסטרטגית ניתן לומר שהחיתים ניצחו, מכיוון שרעמסס חזר לביתו ללא הישגים משמעותיים, והשליטה בקדש נשארה בידהם.
הקרב הגדול הזה התקיים אי שם בסוף המאה ה-13 לפני הספירה ונקרא כך כיוון שהתקיים בסמוך לעיר קדש, הנמצאת בסוריה של ימינו. על השנה המדוייקת שבה התרחש קרב קדש יש ויכוח בין החוקרים.
סיפורו של קרב קדש:
http://youtu.be/lKbEc6Ox6CY
ציורי הקיר המצריים מקרוב:
http://youtu.be/vRnMDBhCpXc
סרט תיעודי על הקרב המפורסם:
http://youtu.be/gLCfuegwnx0?long=yes
וסיפורו של הקרב הראשון שתועד בהיסטוריה:
http://youtu.be/d8f1FUwTv8Q?long=yes
מהן מומיות?
ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים.
המילה מומיות לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.
המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנך-אמון, סתי ופרעה רעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.
גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.
הנה כמה עובדות על המומיות:
https://youtu.be/87yK5VLeuNI
על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:
http://youtu.be/ByeEbkqfRgA
כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:
https://youtu.be/mvqs_ACIYHo
הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:
https://youtu.be/57sTV-G8TcU
פרעה רעמסס השני
מה קורה למקדשים מצריים עתיקים, כשבונים סכר ויוצרים אגם מלאכותי חדש שעלול להציף אותם? ויותר חשוב - האם אפשר להזיזם?
זו השאלה שעמדה בפני שלטונות מצרים בשנת 1964. התשובה הייתה פשוטה, גם אם יקרה.
שני מקדשי אבו סימבל (The temples of Abu Simbel) נחתכו לבלוקים גדולים, פורקו והועברו בשלמותם למקום אחר. מיקומם החדש נקבע 65 מטר גבוה יותר ו-200 מטר בלבד מהנילוס.
הפרויקט המסובך והיקר הזה נעשה בכדי להציל את המקדשים משקיעה באגם נאצר. אגם נאצר הלך והתמלא מאחורי סכר אסואן, שנבנה כמה שנים לפני כן, כדי לאגור מים במדבר.
שני מקדשי אבו סימבל שבמצרים הם המקדשים הדרומיים ביותר של תרבות מצרים העתיקה. הם נבנו במאה ה-13 לפנה"ס על ידי המלך הפרעוני רעמסס השני.
המקדש הגדול הוקדש לרעמסס השני והמקדש הקטן יותר - לאשתו של רעמסס, נפרטרי ולאלה חתחור. במקדשים פסלי ענק פרעוניים, מהגדולים שנמצאו אי-פעם.
אבו סימבל הוכר בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית והוא מהאתרים המעניינים של התרבות המצרית העתיקה.
הנה מקדשי אבו-סימבל שעל שפת אגם נאצר:
http://youtu.be/DYP5Id4bXic
ראו כמה הפסלים של אבו-סימבל הם גדולים:
http://youtu.be/l6koKIVE17k
ומצגת תמונות מאבו-סימבל:
http://youtu.be/Dp10THd4SFE
דמיינו רגע קרב קדום, שבו חלק גדול מהלוחמים בשני הצבאות רכובים על אלפי מרכבות ונלחמים זה בזה בקשיחות, כשהם נעים במהירות, יורים חצים ומתנגשים זה בזה. אל מול חיל המרכבות המצרי ניצב כוח מרכבות חיתי חזק גם הוא והם נלחמים בעוצמה בשדה הקרב, נעים במהירות, מאגפים ומפתיעים. אתם מדמיינים את קרב המרכבות הגדול בהיסטוריה, או לפחות את אחד מקרבות המרכבות הגדולים מכולם.
קרב קדש (Battle of Kadesh) היה התנגשות אדירים בין שתיים מהמעצמות החזקות של העולם העתיק. הוא היה אחד האירועים הצבאיים החשובים והמשמעותיים ביותר של העולם העתיק והקרב הראשון בהיסטוריה שנותר תיעוד מסודר ומפורט שלו בשני הצדדים הלוחמים.
לא סתם גויסו כוחות כה גדולים של החיתים לקרב קדש. הם נועדו לבלום את מסע המלחמה המצרי באיזור. זה היה קרב על השליטה בקדש, עיר חוֹרית שניצבה במיקום אסטרטגי (חשוב) ושלטה על דרכי המסחר המרכזיות באזור דרום לבנון וסוריה. אגב, העם החורי לא מוזכר במקרא בתור אחד מהעמים שישבו בכנען אך הם הוזכרו בו בתור יושבי ארץ שֵׂעִיר.
נחזור לקרב.
למעשה היה הקרב שיאו של מאבק בין צבאות של שתי אימפריות עתיקות שנלחמו על השליטה במזרח התיכון הקדום. מצד אחד צבא מצרים העתיקה, מונהג בידי המלך רעמסס השני, זה שהיהודים מכירים כל כך טוב מסיפור יציאת מצרים. מצד שני ניצב צבא האימפריה החיתית, אימפריה בעלת יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום המרכבות באותם זמנים.
בקרב השריון הגדול ביותר של אותם זמנים, השתתפו לראשונה בהיסטוריה אלפי מרכבות משני הצדדים. זה נגד זה לחמו שני צבאות טכנולוגיים, של מעצמות אזוריות, צבאות המצוידים במרכבות רבות ובטקטיקות מודרניות לזמנן, של ניהול קרב רכוב.
בקרב הענקי לא ניצח שום צד באופן ברור, והוא גרר אחריו מלחמת התשה מתמשכת שארכה כ-16 שנה ובסופה נחתם הסכם השלום החתי-מצרי. הסכם שלום זה הוא ככל הנראה הסכם השלום הקדום ביותר המתועד בהיסטוריה והוא נחתם בין רעמסס השני מלך מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך החיתים.
סעיפיו המרכזיים של הסכם השלום היו שהחיתים והמצרים מתחייבים לא לתקוף זה את זה, ושהחיתים זכאים לשמור על השליטה בקדש. צדדי הסכם גם מתחייבים לעזור זה לזה במידה והם יותקפו על ידי צד שלישי. בנוסף סוכם כי רעמסס השני ישא לאשה את בתו של חתושיליש השלישי (בעולם העתיק קשרי נישואים בין מנהיגי ממלכות היו נורמה מקובלת לכינון והסדרת יחסים בין ממלכות). למרות שתוצאות הקרב היו תיקו, מבחינה אסטרטגית ניתן לומר שהחיתים ניצחו, מכיוון שרעמסס חזר לביתו ללא הישגים משמעותיים, והשליטה בקדש נשארה בידהם.
הקרב הגדול הזה התקיים אי שם בסוף המאה ה-13 לפני הספירה ונקרא כך כיוון שהתקיים בסמוך לעיר קדש, הנמצאת בסוריה של ימינו. על השנה המדוייקת שבה התרחש קרב קדש יש ויכוח בין החוקרים.
סיפורו של קרב קדש:
http://youtu.be/lKbEc6Ox6CY
ציורי הקיר המצריים מקרוב:
http://youtu.be/vRnMDBhCpXc
סרט תיעודי על הקרב המפורסם:
http://youtu.be/gLCfuegwnx0?long=yes
וסיפורו של הקרב הראשון שתועד בהיסטוריה:
http://youtu.be/d8f1FUwTv8Q?long=yes
ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים.
המילה מומיות לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.
המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנך-אמון, סתי ופרעה רעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.
גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.
הנה כמה עובדות על המומיות:
https://youtu.be/87yK5VLeuNI
על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:
http://youtu.be/ByeEbkqfRgA
כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:
https://youtu.be/mvqs_ACIYHo
הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:
https://youtu.be/57sTV-G8TcU
