שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם צ'ופסטיקס סיניים?
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
איך אוכלים במקלות אכילה, או צ'ופסטיקס?
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
מה מאפיין את המטבח של וייטנאם?
המטבח הוויאטנמי מציע אחד מפרופילי הטעמים המורכבים והמעניינים במזרח-דרומית אסיה, שמשלב השפעות גיאוגרפיות, היסטוריות ותרבותיות במגוון מרתק של טכניקות בישול.
ארוחה וייטנאמית מתבססת על ניגודים משלימים. עריכת המנות על השולחן, עוד לפני תחילת האוכל, נועדה למען היופי האסתטי והסועדים מוזמנים לשלב בין המרכיבים, הטעמים והמרקמים השונים של המאכלים.
כי בעוד שמטבחים אחרים באזור מתמחים בדרך כלל בפרופיל טעמים מסוים, הוויאטנמים יצרו שיטת בישול שמבוססת על איזון בין חמשת הטעמים הבסיסיים - מתוק, חמוץ, מר, חריף ומלוח.
הצורה הייחודית של וייטנאם, הנמתחת לאורך חוף המזרח של חצי האי הודו-סין באורך של יותר מ-3,300 קילומטר, יצרה שלושה סגנונות בישול נפרדים. המטבח הצפוני סביב האנוי (Hanoi) מושפע מהמטבח הסיני ומתאפיין בטעמים עדינים יותר, המטבח המרכזי של הואה (Hue) ידוע בחריפותו הגבוהה ובמנות הקיסריות המורכבות שפותחו עבור החצר המלכותית, ואילו המטבח הדרומי סביב הו צ'י מין סיטי (Ho Chi Minh City) מתאפיין בשימוש נרחב בסוכר דקלים ובעשבי תיבול טריים.
מרק הפו (Pho) הוא המנה הוויאטנמית הידועה ביותר בעולם, אך המטבח שלהם מציע הרבה יותר מזה. הטכניקות הייחודיות כוללות הכנת מרק עצמות שמתבשל במשך 12-24 שעות, יצירת רטבים מורכבים כמו נאוק מאם (nuoc mam) - רוטב דגים מותסס שמיוצר במשך חודשים, ושילוב של חומרי גלם טריים שמוסיפים טקסטורה וצבע למנות.
המיוחדות של המטבח הזה טמונה בעשבי התיבול הטריים שמלווים כל ארוחה. בזיליקום וויאטנמי, נענע וכוסברה לא רק מקשטים את הצלחת אלא גם מאפשרים לכל סועד ליצור שילובי טעמים משלו.
השפעות ההיסטוריה ניכרות במנות כמו בן מי (banh mi), שהיא הכלאה מעניינת בין לחם צרפתי לתבלינים וויאטנמים. הכריך הוויאטנמי הזה נולד מפגישה בין הקולונליזם של הצרפתים שכבשו ושלטו בוויטנאם לחדשנות הקולינרית המקומית. כשהצרפתים הביאו את הבאגט, הוויאטנמים לא אימצו אותו בגרסה הצרפתית, אלא הפכו אותו למשהו חדש לגמרי, על ידי מילוי במרכיבים מקומיים כמו פטה כבד עם חמאת בוטנים, נקניקיות וויאטנמיות וירקות כבושים חמוצים.
עוד אנקדוטה שמדגימה את הגאונות של המטבח שלהם קשורה לדלתא של המקונג (Mekong Delta) הפורה. המים העכורים של הנהר יוצרים באזור תנאים מושלמים לגידול אורז והכנת נודלס אורז עדינים. על ידי הפיכת האורז לעיסה דקיקה שמתייבשת על מחבתות במיוחד הווייטנאמים פיתחו טכניקה מיוחדת להכנה של נייר אורז (banh trang).
עלי בזיליקום וויאטנמי, נענע, כוסברה וחסה מוגשים לצד כמעט כל מנה ומאפשרים לסועדים ליצור שילובים טעמים ייחודיים.
המטבח הוויאטנמי מוכיח שבישול איכותי נוצר מהבנה עמיקה של איזון טעמים ומכבוד למסורת תוך חדשנות מתמדת. שילוב של טעמים, ניצול חכם של הטבע, שאיבת השפעות ממטבחים שכנים ו-3 סגנונות שונים לאורך המדינה המוארכת - כל אלה ביחד עם העשבים הטריים שממלאים תפקיד מרכזי בכל ארוחה וויאטנמית, הופכים את האוכל הווייטנאמי לחגיגת טעמים נפלאה.
באכילה עצמה, כמו הסינים ובשונה מהנהוג בארצות שמסביבם, הווייטנאמים לא נוגעים באוכל באצבעות. הם משתמשים בצ'ופסטיקס, מקלות האכילה המוכרים מסין ויפן. ועדיין, כשמקלות האכילה לא נוחים - יש להם מנהג חכם לאכילה. הם מערימים נתח של דג או בשר, עם עלים ירוקים ועשבי תיבול, על גבי חתיכת נייר אורז (או כשאין אז על עלה של חסה), מגלגלים למעין סיגר וטובלים בצלוחית הרוטב.
שילוב הטעמים וגמישות נייר האורז, עם העסיסיות של הבשר, רעננת העלים עם הטעם והריח של עשבי התיבול, בצירוף הטעם העשיר של הרוטב, משתלבים לעונג וייטנאמי בלתי נשכח. ואם מטגנים את הסיגרים הללו, מקבלים את הספרינג רול (spring roll), אחת המנות הווייטנאמיות הכי מוכרות והכי משפיעות, כי האגרול המוכר מהמטבח הסיני הוא במקורו מאכל וייטנאמי.
הנה המנות הטובות מהמטבח הוויאטנמי:
https://youtu.be/7vRtzkoV-Oc
הספרינג רול הוא האגרול הוויאטנמי:
https://youtu.be/fEF0HaBP4as
האוכל הווייטנאמי באמריקה:
https://youtu.be/e1Nb_4uHv3E
ואוכל רחוב וייטנאמי:
https://youtu.be/a3T9wNN3RKo?long=yes
צ'ופסטיקס
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
המטבח הוויאטנמי מציע אחד מפרופילי הטעמים המורכבים והמעניינים במזרח-דרומית אסיה, שמשלב השפעות גיאוגרפיות, היסטוריות ותרבותיות במגוון מרתק של טכניקות בישול.
ארוחה וייטנאמית מתבססת על ניגודים משלימים. עריכת המנות על השולחן, עוד לפני תחילת האוכל, נועדה למען היופי האסתטי והסועדים מוזמנים לשלב בין המרכיבים, הטעמים והמרקמים השונים של המאכלים.
כי בעוד שמטבחים אחרים באזור מתמחים בדרך כלל בפרופיל טעמים מסוים, הוויאטנמים יצרו שיטת בישול שמבוססת על איזון בין חמשת הטעמים הבסיסיים - מתוק, חמוץ, מר, חריף ומלוח.
הצורה הייחודית של וייטנאם, הנמתחת לאורך חוף המזרח של חצי האי הודו-סין באורך של יותר מ-3,300 קילומטר, יצרה שלושה סגנונות בישול נפרדים. המטבח הצפוני סביב האנוי (Hanoi) מושפע מהמטבח הסיני ומתאפיין בטעמים עדינים יותר, המטבח המרכזי של הואה (Hue) ידוע בחריפותו הגבוהה ובמנות הקיסריות המורכבות שפותחו עבור החצר המלכותית, ואילו המטבח הדרומי סביב הו צ'י מין סיטי (Ho Chi Minh City) מתאפיין בשימוש נרחב בסוכר דקלים ובעשבי תיבול טריים.
מרק הפו (Pho) הוא המנה הוויאטנמית הידועה ביותר בעולם, אך המטבח שלהם מציע הרבה יותר מזה. הטכניקות הייחודיות כוללות הכנת מרק עצמות שמתבשל במשך 12-24 שעות, יצירת רטבים מורכבים כמו נאוק מאם (nuoc mam) - רוטב דגים מותסס שמיוצר במשך חודשים, ושילוב של חומרי גלם טריים שמוסיפים טקסטורה וצבע למנות.
המיוחדות של המטבח הזה טמונה בעשבי התיבול הטריים שמלווים כל ארוחה. בזיליקום וויאטנמי, נענע וכוסברה לא רק מקשטים את הצלחת אלא גם מאפשרים לכל סועד ליצור שילובי טעמים משלו.
השפעות ההיסטוריה ניכרות במנות כמו בן מי (banh mi), שהיא הכלאה מעניינת בין לחם צרפתי לתבלינים וויאטנמים. הכריך הוויאטנמי הזה נולד מפגישה בין הקולונליזם של הצרפתים שכבשו ושלטו בוויטנאם לחדשנות הקולינרית המקומית. כשהצרפתים הביאו את הבאגט, הוויאטנמים לא אימצו אותו בגרסה הצרפתית, אלא הפכו אותו למשהו חדש לגמרי, על ידי מילוי במרכיבים מקומיים כמו פטה כבד עם חמאת בוטנים, נקניקיות וויאטנמיות וירקות כבושים חמוצים.
עוד אנקדוטה שמדגימה את הגאונות של המטבח שלהם קשורה לדלתא של המקונג (Mekong Delta) הפורה. המים העכורים של הנהר יוצרים באזור תנאים מושלמים לגידול אורז והכנת נודלס אורז עדינים. על ידי הפיכת האורז לעיסה דקיקה שמתייבשת על מחבתות במיוחד הווייטנאמים פיתחו טכניקה מיוחדת להכנה של נייר אורז (banh trang).
עלי בזיליקום וויאטנמי, נענע, כוסברה וחסה מוגשים לצד כמעט כל מנה ומאפשרים לסועדים ליצור שילובים טעמים ייחודיים.
המטבח הוויאטנמי מוכיח שבישול איכותי נוצר מהבנה עמיקה של איזון טעמים ומכבוד למסורת תוך חדשנות מתמדת. שילוב של טעמים, ניצול חכם של הטבע, שאיבת השפעות ממטבחים שכנים ו-3 סגנונות שונים לאורך המדינה המוארכת - כל אלה ביחד עם העשבים הטריים שממלאים תפקיד מרכזי בכל ארוחה וויאטנמית, הופכים את האוכל הווייטנאמי לחגיגת טעמים נפלאה.
באכילה עצמה, כמו הסינים ובשונה מהנהוג בארצות שמסביבם, הווייטנאמים לא נוגעים באוכל באצבעות. הם משתמשים בצ'ופסטיקס, מקלות האכילה המוכרים מסין ויפן. ועדיין, כשמקלות האכילה לא נוחים - יש להם מנהג חכם לאכילה. הם מערימים נתח של דג או בשר, עם עלים ירוקים ועשבי תיבול, על גבי חתיכת נייר אורז (או כשאין אז על עלה של חסה), מגלגלים למעין סיגר וטובלים בצלוחית הרוטב.
שילוב הטעמים וגמישות נייר האורז, עם העסיסיות של הבשר, רעננת העלים עם הטעם והריח של עשבי התיבול, בצירוף הטעם העשיר של הרוטב, משתלבים לעונג וייטנאמי בלתי נשכח. ואם מטגנים את הסיגרים הללו, מקבלים את הספרינג רול (spring roll), אחת המנות הווייטנאמיות הכי מוכרות והכי משפיעות, כי האגרול המוכר מהמטבח הסיני הוא במקורו מאכל וייטנאמי.
הנה המנות הטובות מהמטבח הוויאטנמי:
https://youtu.be/7vRtzkoV-Oc
הספרינג רול הוא האגרול הוויאטנמי:
https://youtu.be/fEF0HaBP4as
האוכל הווייטנאמי באמריקה:
https://youtu.be/e1Nb_4uHv3E
ואוכל רחוב וייטנאמי:
https://youtu.be/a3T9wNN3RKo?long=yes
