מגרפיטי ואמנות רחוב ועד לאמנות הספריי (Aerosol art), הפכו צבעים בהתזה לכלי עבודה חדשים ומעשירים את השפה באמנות הציור. מציורי הגרפיטי שבעבר נחשבו לקשקושים והיום הפכו לחלק מהאמנות הפוסט-מודרנית ועד לאמנות הספריי, שהיא אמנות רחוב הנעשית עם פחיות ספריי צבע, הציור בספריי צבע הפך לנפוץ בערים הגדולות ברחבי העולם.

אמנות הספריי נולדה בשנות ה-80 בדרום אמריקה. אמני הספריי יוצרים בדרך כלל ציורי אינסטנט, ברחוב או במקומות ציבוריים, אל מול עיני הקהל. לרוב הם נוהגים לצייר נושאים כמו מדע בידיוני, ציורי פנטזיה, נופים אורבניים, ציורי חלל וציורי נוף.

בדרך כלל הם מציירים על נייר או עץ, כשלרוב הם מתיזים שכבות צבע ומשתמשים בטכניקות שונות כדי לשרטט וליצור תבניות ומרקם בשכבות הצבע השונות. אמני הספריי נוהגים להשתמש בחפצים שונים כדי ליצור מבנים וצורות כמו עיגולים ומשולשים. הם גם עושים שימוש רב בידיים ובסוגי נייר שונים, כדי ליצור מרקמים מעניינים ובעלי אופי.


הנה אמנות הספריי ברחוב בניו-יורק:

http://youtu.be/36lZPqL8y3Q


עוד עבודה של כוכבי לכת:

http://youtu.be/LtJQDNCyoJI


כך משתמשים אמני גרפיטי בספריי הצבע:

http://youtu.be/kxwsvCEWidA


כך הם מציירים דמויות:

http://youtu.be/w0g3jWzKCms


והנה מבחר של ציורי רחוב נהדרים:

https://youtu.be/E0B9NIrEpw8?long=yes

פיגמנטים (Pigments), או צִבְעָנים, הם בעצם צבעים טבעיים המשמשים כחומרי הגלם של עולם הציור והצבע.

במהלך הדורות השתמשו בפיגמנטים לכל סוגי הצבעים, מהצבעים של ציורי הפרסקו שצוירו על הקירות, דרך צבעי הטמפרה שבהם מוהלים פיגמנטים בביצים, אך גם לצבעי השמן שבהם ציירו הציירים הקלאסיים, לצבעי אקוורל (צבעי מים) ועוד.

מבחינה ביולוגית, כל תרכובת צבעונית שמצויה בתאים של יצורים חיים היא פיגמנט. מרבית התאים החיים מכילים פיגמנטים. בעלי חיים חסרי פיגמנטים נקראים לבקנים.

בימים עברו שימשו פיגמנטים טבעיים לצביעת בגדים, בדים, צמר, חוטים ועוד. הם נלקחו מצדפות, קונכיות ובעלי חיים שמייצרים צבענים שונים באופן טבעי. מהארגמון למשל, יצרו צבע אדום. את מתכת הכספית נהגו לערבב עם גופרית וכך ליצור את צבע הוורמיליון.

בתעשייה נוהגים להשתמש בפיגמנטים לצביעה של חומרים שונים וליצירת צבעים לתעשייה, של פלסטיק צבעוני, דיו, בדי טקסטיל, צבעים מאכל למוצרי מזון וכדומה. כיום יש בנוסף לפיגמנטים טבעיים גם פיגמנטים מלאכותיים, שאינם מהחי.

באמנות הציור מהווים הפיגמנטים את החומרים החשובים ביותר ליצירת הצבעים השונים. בצבעי השמן מערבבים אותם עם שמנים, ליצירה של הצבע הסופי. צבעי המים הם שקופים יותר. על ידי כך שחוזרים בצביעה שוב ושוב על מקום מסוים, ניתן לייצר בהם דרגות כהות שונות של גווני הצבע. הצטברות הפיגמנטים על הנייר היא שיוצרת צבע חזק יותר.


הנה ייצור פיגמנטים או צבעים טבעיים בעבודת יד (עברית):

https://youtu.be/YFtpoENECiA


כך הפיגמנטים הופכים לצבעים:

https://youtu.be/9cUDDQt7xfs


אחד הפיגמנטים הבעייתיים בתקופות קדומות היה הכחול:

https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q


כך נמכרים הפיגמנטים בחנויות:

http://youtu.be/Icrm9sjjfkE


וכיום יש גם פיגמנטים מטאליים (מתכתיים):

https://youtu.be/nuZeIQ6Xh6E

צביעת תמונות (Colorise of old photos) אוטומטית היא טכנולוגיה ההופכת תמונת שחור לבן לצבעונית.

הטכנולוגיה הזו מרשימה מאוד. היא משנה תמונות מונוכרומטיות שצולמו לפני שנים רבות כך שייראו כאילו צולמו בצבע ויקבלו מראה ראליסטי וכמו חיים חדשים.

אם בעבר עשו צביעה כזו בטכניקות של צביעה ביד, כיום התהליך הוא ממוחשב לחלוטין. התוכנה שבלב הטכנולוגיה הזו מבוססת בינה מלאכותית. היא חכמה ועושה עבודה מהירה מאוד וללא מגע או השתתפות אנושית.

לפי גווני האפור ומגוון פרמטרים נוספים היא יודעת לצבוע ולהעריך את צבעי העצמים, בגדי המצולמים ומראה הנופים המופיעים בתמונות.

תוצאה זו מושגת באמצעות תוכנה לומדת, עם "למידת מכונה" (Machine learning), כלומר תוכנה שבתחילה למדה מניתוח של מיליוני תמונות ומאז היא הולכת ומשתפרת ככל שהיא צובעת תמונות רבות יותר.

אם בתחילה הייתה הצביעה רק "בערך", ככל שעובר הזמן היא משתפרת והולכת. כל תמונה נוספת שנצבעת מגדילה את רמת הדיוק העתידי.

התוצאות מרשימות ולא פעם מטעות, כי פעמים רבות מדובר בתמונות צבעוניות שקשה לנחש שמקורן בצילומים בשחור-לבן.

במקרים רבים התוצאות ממש מרגשות. במיוחד כשהפעולה נעשית על תמונות של קרובי משפחה שהלכו לעולמם, תופעה שזכתה לשם "דיפ נוסטלגיה". מדובר בהוספה של טכנולוגיית "דיפ פייק", המניעה את הדמויות באופן כמעט חלומי.

הדיפ נוסטלגיה הזו, שנולדה בחברות טכנולוגיה העוסקות בעצי משפחה, הולידה התפעלות ממראה צבעוני וחי של דמויות היסטוריות שכמו "קמות לתחייה" ואף הובילה קרובי משפחה רבים לדמעות ולפרצי רגשות, למראה קרוביהם המתים שקמו לפתע לתחייה אל מול עיניהם.


כך צובעת למידה עמוקה תמונות בשחור לבן והיום גם מזיזה אותן (עברית):

https://youtu.be/O4VPN_YjgIM


תמונות ישנות של אינדיאנים מתחילת המאה ה-20 שנצבעו בטכניקה זו:

https://youtu.be/mySqfF4HCwg


הסבר ודוגמאות מדהימות של צביעת תמונות והחיים שזה מכניס בהן:

https://youtu.be/2KX6-QaE84Y?long=yes


התפתחות הצביעה של התמונות הובילה בהמשך לצביעת סרטים:

https://youtu.be/vubuBrcAwtY?long=yes


אתרים חינמיים המאפשרים לצבוע תמונות ישנות שלכם אונליין:

https://youtu.be/HJmP8mbkfXI?long=yes

צביעה אוטומטית של סרטים ישנים שצולמו בשחור לבן (Colorise of old films) היא טכנולוגיה חדשנית, המשתמשת בבינה מלאכותית כדי להחזיר את הצבע לסרטי שחור לבן ישנים.

ההוספה של אפקטים מיוחדים לסרט, עם המודרניזציה שלו והצגת המראה האותנטי של מי ומה שצולמו בו איננה רק טכנולוגיה. מדובר במשהו שמחזיר את החיים למצולמים בו ומאפשרת לצופים להתחבר טוב יותר לתוכן. לפתע הופכות דמויות השחור לבן המרצדות של הסרטים הישנים לאנשים כמונו. זוהי סוג של הנפשה מאוחרת למצולמים בו.


אבל איך זה קורה?

דמיינו שאת סרטי הפילם הישנים ממירים לפורמט דיגיטלי (מה שנקרא "דיגיטציה") ואז נותנים למחשב, שבתוכנה שלו שמור ידע עצום על צבעים אופייניים של מדים בצבא הגרמני, עצים בטבע, מטוסים במלחמת העולם השנייה וכדומה.

בתהליך הצביעה הדיגיטלית צובע המחשב כל אובייקט כזה שמופיע בסרטים. המומחה עובר על הסרטים אחריו וצובע את מה שהמחשב לא ידע לצבוע. אבל המחשב לומד כל אובייקט חדש כזה, שהאדם צבע. בפעם הבאה שאובייקט דומה יופיע על המסך, הוא כבר ייצבע אוטומטית על ידי התוכנה.

מדובר במה שהכרנו בתגית "למידת מכונה".

אם היו צריכים לעשות באופן ידני את התהליך של הוספת צבע לתמונות נעות בצבעי שחור לבן, "פריים אחרי פריים" (Frame הוא תמונה בפילם), זה היה לוקח פרקי זמן עצומים.

אז זה לא שאין יכולת לטכנאי אנושי לעבור בדקדקנות על כל פריים ולצבוע אותו צביעה עשירה ומדויקת. המחשב בימינו פשוט עושה זאת במהירות ובדיוק מדהימים, כש"Frame by Frame", הוא לומד ומשתפר עוד יותר.

טכנולוגיה זו, שפותחה בשנות ה-70 על ידי וילסון מרקל, כצביעה פשוטה וזולה של פריימים בסרטי שחור לבן, רק הראתה את האפשרויות. עם הזמן והמחשב, השתפרה השיטה, כשהטכנאי-צייר נהג לצבוע רק חלק מהתמונה, בעוד המחשב משלים, לפי הכיוון שהוא התווה, את צביעת שאר התמונה.

היום, אגב, הטכנולוגיה כבר עוברת ל"למידה עמוקה". ההבדל הוא שהתוכנה מקבלת עכשיו המוני סרטים צבעוניים ולומדת בעצמה על הצבעים האופייניים לכל סוג של עץ, צבעי המדים של כל צבא, צבע עור של כל אדם לפי תווי פניו וכדומה. בקיצור, את הטכנאי-צייר שלידו, כמעט ולא צריך יותר...


כך החל טרנד צביעת הסרטים הישנים שצולמו בשחור לבן (עברית):

https://youtu.be/Yz2gM9u_kus?end=1m27s


כשצובעים סרטים ישנים - נותנים להם חיים:

https://youtu.be/zRed-Ri9IpI


כתבה על הקסם הצבעוני שמחזיר לחיים את האנשים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה (עברית):

https://youtu.be/9pGkIFGcxUE


כך צובעים היום סרטי שחור לבן בני מאה שנים:

https://youtu.be/_cSXfKSRKz4


סרט הדרכת איפור מ-1935 שנצבע ובו חלוץ האיפור המודרני מקס פקטור מאפר גבות:

https://youtu.be/IikkGeDtXVs


10 טכנולוגיות בינה מלאכותית של צביעת סרטים:

https://youtu.be/mUXpxxyThr8?long=yes


התפתחות טכנולוגיית צביעת הסרטים שנולדה מצביעה של תמונות שחור לבן:

https://youtu.be/vubuBrcAwtY?long=yes


והעתיד של צביעת הסרטים באמצעות בינה מלאכותית:

https://youtu.be/SM9YwN_Dvv0?long=yes

בזמנים עברו גילו במזרח הרחוק שהוספה של תחמוצת מתכות לעיסת הזכוכית המותכת מוסיפה צבע לזכוכית. הוספה של ברזל למשל, תצבע את הזכוכית בירוק. תוספת של קובלט תשנה את הגוון לכחול.

הפופולריות של הטכניקות הללו באירופה של ימי הביניים, הביאה ליצירת חלונות צבעוניים ומפוארים בקתדרלות הגדולות של אירופה. אמנות הויטראז' שנולדה מהשיטות הללו הפכה לאחד מהיסודות העיצוביים של הכנסיות הנוצריות. בשיטה זו ויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לכדי חלון שלם, עם צבעוניות מרהיבה.


הנה סרטון עם שיטות שונות לצביעת זכוכית:

http://youtu.be/T_02jFE0XWg


והנה שיטה לצביעת זכוכית לבד:

http://youtu.be/7J_8_fFaD9U

ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?

הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.

באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.

הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...

כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.


הנה המשקופים הצבועים טורקיז (עברית):

https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s


ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:

https://youtu.be/JxpF5xH-0s4

שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.


#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.

אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?


#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?

את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.

כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.


#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.

גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.

התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.

אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.


הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:

https://youtu.be/ync7lquIjBY


הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):

https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8


ובתים קיקלדיים במיקונוס:

https://youtu.be/zK7xm5jzito

צבע אינדיגו (Indigo), שבין הכחול לסגול, הוא צבע יקר וקשה להפקה. כיום מייצרים אותו בשיטות מלאכותיות. אבל מעניין הקשר בין הצבע הזה לסמוראים ביפאן העתיקה.

בעיר טוקושימה שבדרום יפאן מייצרים כבר שנים רבות את האינדיגו. כאן שומרים עד היום כמה חקלאים על המסורת של גידול אינדיגו, שמתחילת המאה ה-17 התחיל לצבור פופולאריות ביפאן.

מי שהרבו להשתמש בו היו הסמוראים - הלוחמים הנועזים שנלחמו ושלטו בהמשך ביפאן. הם נהגו ללבוש בדים צבועים באינדיגו, מתחת לשריון הסמוראי. הסיבה הייתה שהצבע מקשה את הבד ומגן על פצעי הלוחמים מפני זיהום של חיידקים. באינדיגו השתמשו גם הכבאים, בשל יכולתו לעמוד בחום גבוה.

את האינדיגו מייצרים בתהליך ארוך מאד, שנמשך לא פחות משנה שלמה ושמושקעת בו עבודה עצומה. המקצוענים ביפאן יודעים לייצר ממנו גוונים שונים ומרהיבים במיוחד.

הייצור מתחיל בייבוש של העלים בשמש והיפוכם שוב ושוב, עד שהם מקבלים את הגוון המיוחד שלהם. והמדהים הוא שהצבע הזה, רק המקורי ולא החיקויים המלאכותיים שלו, מביא לכך שהבד שצבוע בו משתבח ונראה יפה יותר ויותר, עם הזמן.


כך מגדלים ומייצרים את האינדיגו ביפאן:

https://youtu.be/Aj5oA0YxCi0


הצביעה באינדיגו:

http://youtu.be/fuL5dqg2Buc


וזהו צבע האינדיגו:

http://youtu.be/PaWxw6Oawi8

אמנים מודרניים יוצרים אמנות בשלל צורות ורעיונות. הביטוי העצמי והמקוריות הם ללא גבול באמנית ופעמים רבות עולים רעיונות לא צפויים כדי ליצור אמנות.

למשל אמנית הקיא המודרנית מילי בראון. זוהי אמנית מיצג ויוצרת וידאו ארט שיוצרת אמנות מהבטן, תרתי משמע.

בראון שותה ואז מקיאה צבעי מאכל בגוונים שונים. ההקאות הללו נעשות על קנווסים, בדי ציור או על שמלות לבנות ועוד. לאחר שהיא מקיאה עבודה ומסיימת אותה, העבודה מצורפת למכלול עבודותיה ומוצגת בתערוכות וגלריות נחשבות בעולם.

לא פעם מוכרת מילי בראון את היצירות הצבעוניות שלה לאספני אמנות ומוזיאונים לאמנות חדישה. אלה מגלים עניין בדרך הביטוי המרתקת שלה, שנצבעה על קנווסים שעליהם זוהרים כתמי הקיא הצבעוניים כל כך.

אין ספק שכמו אמנים מודרניים אחרים, בראון בתורה מעמידה גם היא למבחן את השאלה הרגילה לגבי גבולות האמנות. יש מבקרים זועמים אבל מילי בראון מוכרת את ציורי ההקאה שלה באלפי דולרים והעניין בה הולך וגובר.

מעבר לעניין שהיא זוכה לו בחוגי האמנות, היא גם זכתה לפרסום בינלאומי כשכוכבת הפופ ליידי גאגא שיתפה איתה פעולה בקליפ מתגרה (כרגיל) שלה.


הנה מילי בראון האמנית המקיאה בעבודה:

http://youtu.be/V-qKjyHuffE


הקאה על קנווס:

http://youtu.be/LxdaBiWX4uQ


ראיון עם האמנית על עבודות הקיא האמנותי שלה:

http://youtu.be/mVNihRFZ8k8


ועבודת קיא מ-2012 בה היא מביעה דעה פוליטית במיצג של בובה בתיבת נגינה המשתנה מול עינינו:

http://youtu.be/x4h3OPUSbCw

לנו יש את פסח, אבל להודים יש את "פסטיבל ההולי", חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה".

בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.

החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.

זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב.

החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.

אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.

גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.


הנה סרטון של פסטיבל הצבעים של ההולי (עברית):

https://youtu.be/8Wj818YYD6k


עוד מחג הצבעים בהודו:

https://youtu.be/zqsRFAJVN9c


גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:

http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE


הכפרים מתמלאים בצבע:

https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8


הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/LgFf42Krh4c


והנה מצגת תמונות של החג:

http://youtu.be/i4atKTpZ1aA