ודאי יעניין אתכם לדעת שלמעשה איננו רואים צבעים. צבע (Color) של חומר מסוים הוא למעשה אותו אורך גל של אור שלא נספג על ידו. אם משהו נראה לנו אדום זה מפני שהוא בולע את כל אורכי הגל של האור, מלבד אורך הגל שנותן את הצבע האדום.

בננה, למשל, סופגת את כל האור, מלבד זה שמייצר את הצבע הצהוב ולכן היא... צהובה. אם יש בה פגם בקליפה, משתנה בחלק זה הריכוז וצפיפות החומר של הקליפה ובאותו אזור משתנה ספיחת אורכי הגל שלה. לכן הוא יהיה למשל כהה וייראה לנו חום כהה או ממש שחור.

נסביר רגע את הצד המדעי. כשאור מהשמש או מתאורה כלשהי פוגע בעצם, חלק מהקרינה האלקטרומגנטית הזו נבלעת בעצם וחלק מוחזר ממנו. לכל עצם יש מאפיינים פיזיקליים, שגורמים להחזרת האור באורך גל ספציפי. אורך הגל הזה ייצר את מה שאנו קוראים "צבע" והוא יהיה אופייני לאותו עצם.

אופטית, הצבע הוא הפרשנות שעושה המוח, לנתונים שהוא מקבל ממערכת הראייה, לאורכי הגל השונים שבהם מופיע האור. אנו תופסים את כמות האור שמגיעה בכל אורך גל, מה שקרוי "תדירויות אורכי-הגל", וקוראים להם צבעים. כל עצם או חלק בעצם מחזיר אור לעינינו ובהתאם למה שאנו חווים מהאור הזה, אנו תופסים את זה כצבע של העצם או של החלק של העצם.

מתי איננו רואים צבעים? - בלילה אין הרבה אור ולכן אין החזרה של אור, מה שאומר שאיננו רואים אור. לכן בלילה אנו עיוורים לצבעים. לכן עצמים שאינם מחזירים כלל אור, באורך גל שהעין האנושית רואה, ייראו לנו שחורים. כשהתאורה יורדת, משהו שקודם נראה לנו כחול, יכול להיראות לפתע שחור. הסיבה - אורך הגל שלו השתנה ביחס ליכולת העין שלנו לראותו.

המעניין הוא שצבעים אינם נחלתם של כל בעלי החיים. חלקם לא רואים צבעים כמונו בני האדם, בעוד שיש לא מעט שרואים צבעים רבים יותר מאיתנו. הכל עניין של אבולוציה.

תופעה מעניינת נוספת היא של עצמים בעלי החזרת אור באורכי גל שונים, מה שייראה לנו כצבעים שונים. אבל תאורה מסוימת תיתן לכולם תחושה של צבע זהה. התופעה הזו נקראת "מטמריזם".


הנה סרטון שמסביר בדיוק מהם הצבעים (מתורגם):

http://youtu.be/b5JgooGgwtQ


הסבר מצוין של ראיית הצבעים:

https://youtu.be/H6REpZ8Cyk0


והצד המדעי של הצבע כאורכי גל (מתורגם):

https://youtu.be/UZ5UGnU7oOI?t=12s

קודם כל חשוב לדעת שלשמיים אין צבע משלהם. הצבע הכחול הוא צבע שעינינו רואות בשמיים. הסיבה שאנו רואים צבע שאינו בשמיים היא מעניינת.

אור השמש מורכב מאורכי גל שונים. כל אורך גל נראה לנו כצבע אחר. האורך הקצר הוא הכחול, הגל הארוך אדום וכך הלאה. אתם יכולים לראות את אורכי הגל הללו אחרי הגשם, בקשת בענן, כי כשקרני השמש פוגעות בטיפות שבאוויר הן נשברות ומציגות את כל הצבעים הללו.

השמיים נראים לנו כחולים כי האור הכחול הוא זה שיש לו אורך גל קצר. כשאור השמש פוגע בגזי החנקן והחמצן שבאטמוספירה, כל הצבעים האחרים עוברים ואיננו רואים אותם. האור הכחול, בעל הגל הקצר, פוגע ומתפזר לצדדים, הרבה יותר מצבעים אחרים ו"צובע את השמיים" בכחול.


הנה הסבר על צבע השמיים (עברית):

https://youtu.be/-hymh-FOjfc


ניסוי שמוכיח ומסביר את זה יפה:

https://youtu.be/R97fg3AihXo


הסבר נוסף של הצבע הכחול של השמיים (מתורגם):

https://youtu.be/NafbGOQBlQs


ולילדים באנגלית לצבע הכחול של השמיים:

http://youtu.be/oG-ibVdYmtI

אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.

בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.

כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.

הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.

בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.

האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.


הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":

https://youtu.be/lVOU5w8tSXs


צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:

https://youtu.be/BhG3DS1SxuY


פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:

https://youtu.be/czCnNEAwy_Y


הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:

https://youtu.be/WGkjNcHkvzY


אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:

https://youtu.be/reiY814j2yA


הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:

https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes


וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:

https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes

צבע (Color) הוא תכונה פיזיקלית של האור. הראייה היא קליטת האור המוחזר מעצמים שונים מסביבנו ותרגום של התכונות הפיזיקליות השונות שלו, כשכל תכונה פיזיקלית מתבטאת בתכונת צבע שאנו מכירים.

כך יהפכו תכונות פיזיקליות כמו אורך גל, תדירות, משרעת וכדומה, לתכונות אור שונות - צבע, ניגודיות (קונטרסט), בהירות ועוד. את התכונות שאנו קולטים מהעצם שהחזיר את האור, יפרש מוחנו כתמונה שלו. עצם נראה הוא בעצם אוסף תכונותיו כפי שנקלטו בעינינו.

את הצבע אנחנו רואים על פי האופן שבו חושינו קולטים את אורך הגל של האור. ברשתית העין שלנו יש 3 קולטני אור. כל אחד מהם "מתמחה" באורך גל שונה. כל אורך גל מקביל לאחד משלושת הצבעים - אדום, ירוק וכחול (באנגלית יש לזה ראשי תיבות: RGB).

מיליוני הצירופים של תגובות הקולטנים שברשתית העין שלנו, הם המקור למגוון העצום של כ-10,000,000 גוונים שונים שאנו יכולים לראות.

אגב, עיוורי צבעים יכולים למצוא את שורש הלקות ברשתית העין שלהם. עיוור צבעים סובל מפגם באחד מהקולטנים או יותר. קולטן פגוע או פגום מלידה הוא שגורם לעיוורון צבעים. פגיעה בקולטן אחד יפגע בהבחנה בין שני צבעים. פגיעה בכמה קולטנים יכולה להוביל לעיוורון צבעים מוחלט.


כך אנו רואים צבעים (מתורגם):

https://youtu.be/l8_fZPHasdo


מהם הצבעים שאנו רואים (מתורגם):

http://youtu.be/b5JgooGgwtQ


הצבעים יכולים ממש להטעות את העין:

https://youtu.be/JHT-VHOFDFY


ולמעשה מדובר בגלים אלקטרומגנטיים ובאורכי הגל השונים (מתורגם):

https://youtu.be/O0PawPSdk28

צבעים יכולים לעשות דברים נפלאים, איומים, יפים או מכוערים. יש עולם שלם של דימויים, אסוציאציות והקשרים שבהם משפיע עלינו כל צבע.

שורשי הפסיכולוגיה של הצבעים נעוצה עוד בימים של שחר האנושות. המין האנושי היה מוקף תמיד בצבעים ונתון להשפעתם עליו.

נסו לחשוב רגע על התוגה, שלא לומר העצב, שמשתלטים עלינו ביום סגריר, או בסתם יום אפרורי. היזכרו כמה טוב עושים לנו כחול השמיים והשמש הזורחת בצבעים בהירים. כמה רומנטי הוא אודם השקיעה, כמה מרגיע הירוק של הצמחים והעצים וכך הלאה עם רבים מצבעי הטבע.

בטבע משמשים הצבעים את המינים השונים למטרות שונות. בעולם העופות משתמשים בצבעים למשיכת בני זוג בעונת החיזור, מרובה השימוש בצבע כצבעי אזהרה של בעלי חיים כנגד הטורפים המאיימים עליהם, פרחים מושכים מאביקים בעזרת צבעים וכך הלאה.

כמובן שבעולם המודרני צבעים נותנים עבודה. משורות הנורות הצבעוניות בחגים וחגיגות, דרך הזיקוקים ועד תאורות המגדלים מבוססות נורות הלד, הצבע משמח ומרחיב את הלב.

בעולם הפרסום מרבים לעשות שימוש בצבעים לשם העברה של מסרים וכדי לעורר רגשות או ליצור אפקטים פסיכולוגיים רצויים למפרסמים. דוגמאות? - אדום מייצג תשוקה, ירוק - צמיחה ואיזון וצבע סגול מייצג מקוריות ויצירתיות.

גם בתעמולה פוליטית או מדינית משמשים צבעים כמו אדום לאזהרה או להגדלת המוטיבציה להיאבק במתנגדים. צבע שחור יכול לאיים ובצבעים בהירים משתמשים פוליטיקאים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, אחרי שנבחר בהם כמובן...

פסיכולוגיית הצבעים מתבססת על ההנחה שצבעים משפיעים עלינו באופן גלוי ובעיקר באופן סמוי, תת הכרתי. ההנחה היא ששימוש מוצלח בצבעים יכול גם להשפיע על הרגשות, הבחירות שלנו ועל מעשינו.

צבעים משמשים צבאות, דתות, מסדרים דתיים, קבוצות ונבחרות ספורט, דגלים, מדי עבודה ועוד. הנאמנות לצבעים הללו בקרב תומכים היא מטורפת.

אם גבר ילבש חליפה שחורה הוא ייתפס כרציני ומוצלח. אך מה יקרה אם הוא ילבוש חליפה סגולה? - פתאום הוא לא שגרתי, נועז, יצירתי וכך הלאה. ואם הוא ילבש צהוב בפגישה עם משקיעים, סביר יותר שלא יצליח לגייס הון. אבל האם יקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה קומית?

ואישה, השמלה השחורה הקטנה שלה היא מפתה ונשית. ואם תלבש דווקא שמלה אדומה - איזו תדמית זה יקנה לה? מה זה יגרום אצל גברים? ולמה בכירות בעולם העסקים, או מנכ"ליות של חברות עסקיות ותאגידים, צריכות לבוש בגוונים כהים כדי שייחשבו מוצלחות וסמכותיות?

אז פסיכולוגיית הצבע מלווה אותנו כל הזמן. תעשיות, מפרסמים וגופים רבים משתמשים בה להשגת מטרותיהם ומשפיעים עלינו בדרכים שונות ומגוונות. ממיתוג עסקי ועד בחירת צבעים לדגל לאומי או למפלגה - הצבע כאן כדי להשפיע על חיינו ולעשות זאת ללא הפסקה.


מסתבר שלצבעים יש השפעה אבל זה משתנה מתרבות לתרבות:

https://youtu.be/OM4fXB23pCQ


גם הדת יודעת להסביר זאת (עברית):

https://youtu.be/DVucKHak5G4


גם בתעמולת בחירות משתמשים בצבעים להעברת מסרים סמויים לבוחר (עברית):

https://youtu.be/e_5CsRTp62Y


האם צבע משפיע על הישגים בספורט תחרותי (עברית):

https://youtu.be/p80r6z2UjVI


בחיוך פרסומי - זה הכוח התזונתי של צבעי הירקות (עברית):

https://youtu.be/L5tVOX99gcU


צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:

https://youtu.be/lINVnA3rVIE


הנה הפסיכולוגיה של הצבעים:

https://youtu.be/8wnGUxVaifs?long=yes


ופירוט הצבעים וההשפעה שלהם בעיצוב (עברית):

https://youtu.be/DN3AHXyHSKU?long=yes

כנראה שפסטיבל ההולי (Holi Festival), בחג תחילת האביב ההודי, היה הראשון מבין חגיגות הצבעים (Color celebrations) בעולם. הוא נולד מפולחן הינדואיסטי ועם הזמן הדביק את העולם בהתלהבות.

בחגיגה השנתית הזו מפזרים על החוגגים אבקות בצבעים שונים, אוכלים סוכריות מתוקות בצבעים ורוקדים לצלילי מוזיקה עממית. לחיזוק החוויה "משקים" את הרוקדים במים, שמדביקים את האבקות לגופם. יופי של בלגן.

את החגיגה הזו חוגגים בליל הירח המלא האחרון של החורף. חגיגת ההולי מנציחה את סיפורו האגדי של הוליקה ופרחלד, הוא הנסיך פאראלאדה, שהתמסר לפי המיתולוגיה ההינדואיסטית לפולחן של וישנו, האל שאחראי על הסדר של היקום.

תיירים ואורחים מצטרפים גם הם לחגיגה. קשה שלא להתלהב ולרצות להצטרף למקומיים שנסחפים להתפרעות הצבעים המלהיבה. כך כולם עם כולם, מקומיים וזרים, חוגגים את הצבע והופכים את רחובות הערים לזירת קרב מדומה, מפוצצת בצבעים של אושר ושמחה.

פסטיבל ההולי כבר מזמן אינו היחיד שבו כולם צובעים את כולם. מסיבות הצבע וחגיגות הצביעה ההמונית התפשטו למקומות רבים בעולם. תרבות מסיבות הריקודים העצומות הללו מוסיפה לא פעם שלל צבעים למדורת המוסיקה שנותנת בראש, בחסות הדי ג'ייז הגדולים.

אבל במקומות אחרים אין מסורת או סיבה תרבותית לצביעת האנשים, אלא יותר אימוץ של חוויה מהממת ופסיכדלית, עת המוני אדם רוקדים בטירוף, לצלילי מוסיקה קצבית, כשהם צבועים בשלל גווני הקשת. זוהי פסיכדליה עכשווית והמשך טבעי וססגוני, אם תרצו, למסיבות הרייב בטבע, רק עם פחות סמים...


הנה צעירים רבים רוקדים בחג ההולי ההודי כשהם נצבעים באבקה הצבעונית:

https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8


הנה הסבר על הפסטיבל (עברית):

https://youtu.be/8Wj818YYD6k


וילדים הודים מסבירים על החג והפסטיבל הנהדר הזה ועל האלילים ההודיים:

https://youtu.be/E7NZEtivn0s


זה החל בקטן והלך וגדל, כשהיום החגיגה הזו נחשבת למסיבת הצבע הגדולה בעולם:

https://youtu.be/Hh-o5g4tLVE


אם שאלתם את עצמכם - ככה מצלמים את החגיגה הזו מבפנים:

https://youtu.be/R1hs5FO_Oqk


ויש אפילו קליפ אירי עם חגיגת צבעים כזו:

https://youtu.be/DtAfUsEfIqE

ויטראז' (Stained Glass), או בשמו המדויק יותר ויטראי, הוא צירוף של זכוכיות שונות וחיבורן באמצעות חומר אחר, כמו נחושת, עופרת, בטון וכדומה. העיבוד שלהן יוצר לוח אחד שלם. בשיטת הוויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לחלון שלם, צבעוני ומרהיב ויש אמני ויטראז שיוצרים חלונות ויטראז' עם ציורים של ממש.

הוויטראז'ים נולדו ככל הנראה במאה ה־12 באירופה. אמנות הוויטראז' הפכה למרכיב עיצובי חשוב באדריכלות העתיקה, במיוחד בכנסיות הנוצריות. ויטראז' הפך פופולארי מאד באדריכלות של הסגנון הגותי, שהעמידה את האור במרכז התכנון והעיצוב. בתקופות שונות עלה וירד סגנון זה, ככלשהו יצא וחזר לאופנה.

בנוסף לשימוש הנפוץ בהם בבתי תפילה, חלונות ויטראז' משמשים במבנים ציבוריים כמו ספריות ומבני ממשל ובבתים פרטיים שהעיצוב שלהם הוא בסגנון עתיק.


הנה חלונות הויטראז' שבקתדרלת שארטר בצרפת:

https://youtu.be/jShI6UUsI4s


וכאן בסיור שקט בקתדרלה הנפלאה:

https://youtu.be/pQYElZY_Kv4


חברה שמציעה ויטראז'ים מודרניים לכנסיות:

http://youtu.be/kS50gEqjx4k


יש אנשים שיוצרים מנורות ויטראז':

https://youtu.be/mVLlia8_67w


וכתבה בעברית על אמן שמייצר ויטראז'ים בישראל:

https://youtu.be/_48-WYFoYsc?long=yes

שמתם לב שאיננו רואים צבעים בחשיכה? - יש לזה סיבה והיא ממש לא קשורה לכמות האור הנמוכה. העין האנושית פשוט עובדת בצורה מיוחדת בחושך. אם תרצו, זוהי מעין ראיית לילה שונה מזו של היום.

בניגוד לראייה שלנו בתנאי אור, בה אנו רואים את הצבע בעזרת קולטני האור שברשתית העין, לחושך יש לרשתית קולטנים מיוחדים, המשמשים אותנו אך ורק בחשיכה. הקולטנים הללו נקראים קנים ובניגוד לשלושת הקולטנים מזהי-הצבע, שברשתית העין שלנו, הם אינם רגישים לצבע.

הקנים, קולטני החשיכה, קולטים אור בעוצמות נמוכות. בעוצמות אור כאלה הקולטנים הרגילים שבעין האנושית, שהם הקולטנים האחראים לראייה ביום ומפענחים גם את הצבעים, אינם יעילים כלל. זו, אגב, הסיבה הפשוטה שבחושך איננו מזהים צבעים.


כך אנו רואים בחושך, לעומת יצורי לילה, למשל, שרואים מצוין בחשיכה (מתורגם):

https://youtu.be/t3CjTU7TaNA


וציוד חדשני שמפותח כיום בישראל וישמש בעתיד לראיית לילה זולה ויעילה (עברית):

https://youtu.be/0nfcOboZdNs

בזמנים עברו גילו במזרח הרחוק שהוספה של תחמוצת מתכות לעיסת הזכוכית המותכת מוסיפה צבע לזכוכית. הוספה של ברזל למשל, תצבע את הזכוכית בירוק. תוספת של קובלט תשנה את הגוון לכחול.

הפופולריות של הטכניקות הללו באירופה של ימי הביניים, הביאה ליצירת חלונות צבעוניים ומפוארים בקתדרלות הגדולות של אירופה. אמנות הויטראז' שנולדה מהשיטות הללו הפכה לאחד מהיסודות העיצוביים של הכנסיות הנוצריות. בשיטה זו ויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לכדי חלון שלם, עם צבעוניות מרהיבה.


הנה סרטון עם שיטות שונות לצביעת זכוכית:

http://youtu.be/T_02jFE0XWg


והנה שיטה לצביעת זכוכית לבד:

http://youtu.be/7J_8_fFaD9U

נשרון מלכותי הוא העוף הדורס הכי צבעוני שיש. ראשו וצווארו של עוטים צבעים עזים ומנוגדים בצבע אדום, ערמוני, כחלחל, לבן ושחור. הוא הצבעוני היחיד מבני משפחת הקונדוריים, הנשרים של יבשת אמריקה, או בשמם הציורי - "הנשרים של העולם החדש". כל שאר בני המשפחה הם כהים בגווניהם.


הנה סרטון על הדורס הצבעוני ביותר - הנשרון המלכותי:

http://youtu.be/_yllQwGMbi0


ותצפית על הדורס הכי צבעוני בטבע:

http://youtu.be/koHfO2y1zq4

לנו יש את פסח, אבל להודים יש את "פסטיבל ההולי", חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה".

בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.

החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.

זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב.

החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.

אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.

גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.


הנה סרטון של פסטיבל הצבעים של ההולי (עברית):

https://youtu.be/8Wj818YYD6k


עוד מחג הצבעים בהודו:

https://youtu.be/zqsRFAJVN9c


גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:

http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE


הכפרים מתמלאים בצבע:

https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8


הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/LgFf42Krh4c


והנה מצגת תמונות של החג:

http://youtu.be/i4atKTpZ1aA

עופות רבים משנים את צבע הנוצות שלהם, כדי להסוות את עצמם מפני טורפים. שֶׂכְוִי הַשֶּׁלֶג למשל, או שכווי הצפון, משנה את צבע נוצותיו לפני כל חורף לצבע לבן, שמסווה אותו היטב בשלג. באביב חוזר שכווי השלג לנוצותיו בגוון החום-אפרפר, עם הכתמים הלבנים. לזכרים יש גם נקודות אדומות בלחיים.

כך עוברות להן העונות והשכווי של הצפון יודע להשיל צבע ולהחליפו, בהתאם לעונות ולסכנות האורבות לו בכל אחת מהן. הוא משתלב טוב יותר בנוף ועופות דורסים רואים אותו הרבה פחות.


הנה שכווי השלג ולבוש החורף שלו:

http://youtu.be/T3DD4U2snHs


ושכווי השלג בצבעי הקיץ, נטמע בנוף טוב יותר:

http://youtu.be/aCw1FSZJFT8