התוכי הוא אחד העופות המרשימים בטבע, גם בתבונה שלו וגם ביכולת החיקוי המדהימה שהוא מפגין. וזה לא רק החיקוי המופלא שמאפיין את התבונה שלהם.

כשמאמנים אותם נכון, התוכים יכולים להבין רעיונות שונים, לענות על שאלות מדויקות בתשובות תואמות ולעשות המון דברים תבוניים שהם למדו.

מבנה גופם של התוכים כולל תיבת תהודה שמאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות וכך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

מחקרים מצאו שכישרון החיקוי של התוכי הוא כלי חברתי חשוב. החיקוי מאפשר לתוכי לתקשר ביעילות עם תוכים אחרים בלהקה ובכך לשפר את מעמדם החברתי. יותר מזה, כנראה שהתוכי משתמש בחיקוי כדי לתקשר עם תוכים ספציפיים, לנהל איתם סוג של שיחה.

מיני התוכים השונים יודעים לחקות ברמות שונות. יש מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. חוץ מהיותו ציפור חכמה במיוחד, האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע. 


הנה "דיסקו", התוכי המקשקש:

https://youtu.be/jXc9ylCXqCw


תוכי מבריק בשם איינשטיין שיודע לחקות כל דבר ואפילו לשיר:

http://youtu.be/nbrTOcUnjNY


כך תוכים יכולים לדבר:

https://youtu.be/dBGw7uXc0eo


איינשטיין בטלוויזיה:

https://youtu.be/7rfGEtALHYs


ותוכי נוסף בשם "אקו" שמפגין כישורי חיקוי ודיבור מדהימים:

https://youtu.be/GfbPkXvXFUc

זמיר (Luscinia) הוא שמה של ציפור שיר המפורסמת בעיקר בזכות השירה המרהיבה שלה. זמיר, או לוסקיניה, הוא בנאי מוכשר ובונה קן מוקפד מענפים, שורשים ובוץ שמצופה מבפנים בעלים רכים. התזונה שלו מגוונת ומשתנה עם העונות - באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.

בתנ"ך הוא מוזכר בפסוק ”הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃” (שיר השירים ב' י"ב).

למעשה, הזמיר הוא סוג של עוף שבסדרת ציפורי שיר. ישנם מינים שונים של זמיר, כשהמפורסם ביותר הוא ציפור שיר קטנה שנקראת אצלנו זמיר הירדן, או זמיר רונן (nightingale) ומוכר גם בשמו המדעי "Luscinia megarhynchos". האזור הטבעי שלו בישראל הוא יערות האלון ותפוח הבר במרכז ובצפון הארץ, אך הוא הצליח להסתגל גם לסביבות עירוניות ומקנן בפארקים ובגנים.

התזונה של הזמיר עצמו היא מגוונת ומשתנה עם העונות. באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.

למען האמת, הלוסקיניה (Luscinia) היא שמו של סוג ציפורי מעבר קטנים שהזמירים נכללים בהם. בעבר נהגו לסווג אותם כחברים במשפחת הקיכליים (Turdidae). כיום השתנו הדברים והם נחשבים ללוכדי זבובים מהעולם הישן (Muscicapidae), מתת-משפחת הקיכליים.


#הזמיר בתרבות
ידוע במיוחד הוא סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן המספר שבממלכתו של מלך סין חי זמיר מופלא, שהיה מפורסם בכל העולם בקולו המיוחד. יום אחד, מקבל המלך מקיסר יפן זמיר מלאכותי, מכני, יפה להפליא ושר נהדר. כשהקיסר מצווה ששני הזמירים ישירו ביחד העניינים מסתבכים והסיפור מפתיע מאוד. פשוט זה לא הולך להיות...

ידוע מאוד גם רומן ההתבגרות המשפיע ומעורר המחשבה "אל תיגע בזמיר" (במקור: To Kill a Mockingbird). כתבה אותו ורק אותו בחייה הרפר לי בתחילת שנות ה-60. ב-1961 הוא אף זכה בפרס פוליצר. הסיפור, שמדגים את הגזענות והצביעות לבנה בדרום ארצות הברית של עד שנות ה-50, מערב אלימות שמחייבת משפט בו הנאשם הוא אדם שחור. הספר, שנחשב לאחד החשובים בספרות המודרנית של ארצות הברית, עוסק בסיכוי שהמשפט יהיה הוגן.

ואם הזכרנו קודם אוכל, אז זמיר הירדן נקרא בטורקית "בולבול" ועל שמו נקרא המאכל הטורקי "בולבול יובאסי", כלומר "קן הזמיר", שהוא עוגה קטנה שבמרכזה יש גומה שבה אגוזים, פיסטוקים ושברי מקדמיה.


הנה אגדת הזמיר לילדים (אנגלית):

https://youtu.be/cOqkSnUuj6Y


ציוץ הזמיר:

https://youtu.be/XdlIbNrki5o


בולבול יובאסי - העוגה הטורקית שבמרכזה גומה עם שברי פיסטוקים ואגוזים:

https://youtu.be/xGgssbU8ylY


קטע מהסרט שהתבסס על הספר "אל תיגע בזמיר" (מתורגם):

https://youtu.be/YVmFNipmSUo


התרגשות מצויצת של זמיר:

https://youtu.be/gokHFCrYGU8


תכנית לילדים עם אגדת הזמיר מארץ סין שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן לילדים (עברית):

https://youtu.be/H8I0MEOM3UY?long=yes


פודקסט על הספר "אל תיגע בזמיר" (עברית):

https://youtu.be/gG_ALoL1NwU?long=yes

הטוקן (Toucan) הוא הציפור בעלת המקור הגדול ביותר בטבע, באופן יחסי לגודל גופה. המקור שלו יכול להגיע לכמעט 20 סנטימטרים.

המקור המעוקל והגדול של הטוקן הוא פעמים רבות כל כך ענקי, עד שהוא גדול אפילו מגופו.

אבל מה מטרת המקור העצום וחסר הפרופורציה הזה?

ובכן, מעבר לכך שמקור כל כך גדול יכול לסייע לטוקן להגיע אל הפירות שעל העצים, המקור הזה מדגים שהטוקן הזכר הזה מוכן לרביה וכשיר להיות הורה.

מקור כל כך בולט וצבעוני נועד להיות סוג של שלט פרסומת גדול המציין את יכולתו של הטוקן הזכר להגן על עצמו ועל הנקבה שתבחר בו.

זו עוד דוגמה בטבע לעיקרון ההכבדה, בו "מעמיס" על עצמו הזכר דברים שמסכנים אותו, כדי למשוך נקבות, בהדגימו להן שהוא "גבר גבר" ולא חושש מטורפים.

למרות המקור העצום שלו, מעופו של הטוקן לא נפגע. זאת מכיוון שהמקור שלו עשוי מחומר ספוגי וקל משקל. מה שהופך את המקור של הטוקן לקל מאד הן הדפנות הדקות מאוד שלו והחיזוק שלהן, בדמות התומכות הגרמיות והדקיקות שמחזקות אותן.

הטוקנים חיים באזורי אמריקה הטרופית.


הנה הטוקן בזמן האוכל:

http://youtu.be/HgIEEABDi-w


וארקרי טוקן בטבע:

http://youtu.be/xDselqp6_sY?t=10s

דררה (Rose-ringed Parakeet) הוא תוכי טרופי קטן עד בינוני, בעל צבע ירוק בהיר וזנב ארוך ומתחדד.

כדאי לדעת שהזכרים הבוגרים מתאפיינים בטבעת ורודה-אדומה אופיינית סביב הצוואר, בעוד הנקבות והצעירים חסרים את הסימון הזה. המקור אדום בולט, והציפור הכללית מגיעה לאורך של כ-40 ס"מ כולל הזנב הארוך.

הדררה מקורה באפריקה ובאסיה, כולל באזור המזרח התיכון. בישראל הדררה היא מין פולש שהתבסס כאן בעקבות שחרור מכוון של ציפורים מגידול בשבי בשנות ה-50. המין הצליח להקים אוכלוסיות יציבות בעיקר באזורים עירוניים ופרבריים, במיוחד במרכز הארץ ובאזור תל אביב.

תזונת הדררה מגוונת וכוללת זרעים, פירות, עלים צעירים ולעיתים אפילו חרקים. בסביבה עירונית היא מסתגלת לאכול מזון מלאכותי המוצע על ידי בני אדם. הדררה מקננת בחללים טבעיים או מלאכותיים, ויכולה להדיר מינים מקומיים ממקומות הקינון הטובים.

אחת התכונות המרתקות של הדררה היא יכולת החיקוי המפותחת שלה. ציפורים מבויתות לומדות לחקות מילים ואפילו משפטים קצרים.

בתרבות ההודית הדררה נחשבת לציפור קדושה והיא מופיעה באמנות ובספרות. במסורות מקומיות קיימות אגדות העוסקות בדררה החכמה שלימדה את האנשים סודות של הטבע.


הנה הדררה הנהדר:

https://youtu.be/Kaz14gI_aH4


מאיפה הגיעו הדררות ללונדון?

https://youtu.be/c_8sJ7wNOxY


קולו של הדררה:

https://youtu.be/tjhsu0wt78U


זוג דררות על העץ:

https://youtu.be/nnr5eXutLzM


והדררה בטבע:

https://youtu.be/IkVFzzvU-nw

התוכים הם מהעופות החכמים בטבע והם זקוקים לתשומת הלב ולחיבה של בעליהם. תשומת הלב בצירוף פרסים אהובים מהבעלים שלהם, כשהם מבצעים את ההוראות, עושים פלאים באילוף של התוכים.

את אימון התוכים מתחילים בגיל צעיר. התוכים הצעירים נקשרים לבעלים שלהם מאד ואז הכי נוח וקל לאמן אותם. אימונים קצרים מספר פעמים ביום, כשהתוכים עירניים ורגועים ולא רעבים. תחילת האימון של התוכי בפעולות פשוטות ותמיד בהוראות קצרות וקלות להבנה.

האימון לוקח זמן רב. בדרך כלל התוכי לא עושה את מה שמבקשים ממנו על ההתחלה, אבל בעזרת סבלנות זה מצליח. כשהוא עושה משהו שרוצים, נותנים לו פרס. לעומת זאת כשהוא עושה משהו רע, במקום להעניש את התוכי, מתעלמים ממנו. לתוכי שכל כך זקוק לתשומת לב, חיבה וחום, זה עונש מספיק.

כדי שהאילוף יתנהל טוב תמיד כשמסיימים את האימון עושים זאת כשהתוכי הצליח בפעולה מסוימת וקיבל פרס. כך מסיימים את האימון כשהוא חווה את תחושת ההישג. אם לא ניתן לסיים כך וחייבים לסיים, המאמנים נותנים לו פרס אפילו אם לא ביצע את ההוראה. העיקר לסיים את האימון בצורה חיובית.

התרגיל הפשוט והראשון שמלמדים את התוכים הוא לצעוד קדימה אל אצבעו המושטת של המאלף. התרגיל גם פשוט וגם הכרחי בשביל התוכי, מכיוון שבעזרת פקודה זו ניתן יהיה להוציאם מהכלוב בקלות ולקחת אותם בחזרה לכלוב מאותם המקומות שאסור להם להימצא בהם בבית.


הנה דוגמה למופע של תוכי מאולף:

https://youtu.be/7rfGEtALHYs


תוכי שעורך קניות:

http://youtu.be/BfhlPEkNm7o


תוכים שמבצעים להטוטים מרהיבים בקרקס:

http://youtu.be/26_J0aXnOik


שפת הגוף של התוכים (עברית):

https://youtu.be/XPcCOekYzFw


וסרט תיעודי על התוכים, השורדים המבריקים והפקחים ביותר שבעופות:

https://youtu.be/l3qUvdy1Dh8?long=yes

התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.

אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.

ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.


הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר עברית (עברית):

http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk


תקשורת ותבונה - אלכס האפרור האפריקני:

https://youtu.be/ldYkFdu5FJk


זו הציפור החכמה בטבע:

https://youtu.be/LJdrZ_34T1g


ראו את המחזיק בשיא גינס מבריק:

https://youtu.be/BmstxZfDXrU


בשבי:

http://youtu.be/xpgVL0hisCk


מנהל שיחה:

http://youtu.be/7rfGEtALHYs


ומדבר לעצמו:

https://youtu.be/4HNGXezSSTg?long=yes

מין התוכי הגדול בעולם הוא התוכי שנקרא ארה יקינטונית (Hyacinth macaw) ומכונה על ידי רבים גם "מקאו כחול".

משקל הארה היקינטונית הוא כקילו וחצי ואורכו של הגדול שבתוכים מגיע למטר שלם. מקורו המעוקל הוא גם חזק מאוד ומאפשר לו לפצח אגוזים וזרעים כדי לאכול.

הארות היקינטוניות או "המקאו הכחול" הן בעלות אופי נוח ונעימות לאדם. אך בשל כך הם גם בסכנת הכחדה מתמדת. כיום יש בקושי כמה אלפים מהם בטבע. תורמת להיעלמותן כריתת עצי הדקל, עיקר המזון של המקאו הכחולים.

אך הסיבה העיקרית להיעלמותם היא הציד הבלתי חוקי של הארות. כי בשל צבעם המרהיב וגודלם, הרבו בעבר ציידים לצוד אותם. ארות יקינטוניות הפכו לחיות מחמד ונמכרו למאכל ולשימוש בנוצותיהן. כיום פועלות תכניות שימור ויש חוקים לאיסור ציד מוחלט וסחר בהם.

כיום נשמרת הארה היקינטונית בגני חיות כדי לוודא את הבטחת קיומה בטווח הקרוב. אך לטווח ארוך חשוב לשקם את המין כיוון שללא שמירה על מגוון גנטי ישנו סיכון של ממש להופעת של בעיות גנטיות בקרב הארות.


הנה התוכי הגדול ביותר - ארה יקינטונית:

https://youtu.be/OvU_Vj3UmCQ


עם המטפלת:

http://youtu.be/1hKZmdH2UC4


המקאו הכחול, הוא ארה יקינטונית, בבית:

https://youtu.be/pid3EVnxub8


ארה היקינטונית בקן:

http://youtu.be/dycR9cNh8lc


רגע רומנטי שלהם:

http://youtu.be/GVSyIvTD3tg


וארות יקינטוניות אוכלות מנגו בשבי:

http://youtu.be/3icXZrStn6w

בעלי תוכים יודעים את סוד הקסם של עוף המחמד הפטפטני הזה. המשורר אברהם חלפי היטיב לבטא זאת בשורה האלמותית שלו, מתוך "השיר על התוכי יוסי" שמדברת על היכולת שלהם לגעת בלב ואפילו לנחם: "פטפט, תוכי יוסי, נחמני כזית, ליבי היום ריק".

אבל איך התוכים יכולים לדבר?

אם לא מעט מהתוכים יכולים לחקות בני אדם וקולות ואף יכולים ממש לדבר, העובדה שהם יכולים גם להבין משמעויות ורעיונות שונים, להשתתף ב"משחקים" עם בני אדם ואפילו לענות על שאלות בתשובות הגיוניות, מרשימה לא פחות.

תיבת התהודה שיש בגופם של התוכים, מאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות. כך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

הדיבור של התוכי הוא לא חלק מהתקשורת המילולית שלו. תוכים לא מבינים באמת את המשמעות של הדיבור. ניתן לאלף אותם להבין ברמה פשוטה את ההקשר ולהגיב לגירויים מסוימים, במילים ומשפטים מוגדרים. זה מרשים מאד, אבל זה לא דיבור של ממש.

כך או כך, לא כל התוכים שווים ביכולות ה"דיבור" שלהם. האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע. הוא זה שמשמיע מילים, צירופי לשון ומשפטים הכי טוב.


הנה הסוד של הדיבור של התוכים המדברים (מתורגם):

https://youtu.be/1EYUhpimyxc


תוכי מדבר ומחקה בעלי חיים נהדר:

https://youtu.be/WQ_wO0r16ww


על הדיבור של התוכי שמודגם בעזרת תוכי בשם איינשטיין (מתורגם):

https://youtu.be/mAp6X0zZfx0


על קופסת הקולות של התוכים, שמאפשרת להם לדבר:

https://youtu.be/dBGw7uXc0eo


כך נוצר קשר עם מטפלת רק בגלל שריקה (עברית):

https://youtu.be/KrSs7tncSMM


תוכי שמבלבל את המוח ומדבר שטויות:

https://youtu.be/U4mPDKwQul8


דוגמה למופע של תוכי מאולף:

https://youtu.be/7rfGEtALHYs


ואריק איינשטיין בשיר של אברהם חלפי על הפטפוט של התוכי, שמרגיע את בעליו (עברית):

https://youtu.be/I-MDk1dulFw