כשקר מאד עושה הגוף הכל כדי לשמור את הזרימה של הדם. הדם החם מחמם את איברי הגוף החשובים, כולל הלב, המוח וכו'. במקרה שהגוף ימשיך ויזרים דם לקצוות הגוף כמו האצבעות, הוא יאבד הרבה חום ויתקרר במהירות גדולה יותר. לכן הגוף צריך "לקבל החלטות" ולהעדיף אזורים חשובים, תוך שהוא נוטש אזורים חשובים פחות.

זו הסיבה שהגוף סוגר את האזורים הרחוקים דוגמת האצבעות, לא מזרים אליהם דם ושומר על חום הליבה של הגוף. זו גם הסיבה העצובה לכך שהאצבעות הם החלק שיפגע ראשון במקרה של קיפאון. במקרים קשים של הצלת אנשים שקפאו, קורה לא פעם שהגפיים קופאות ולא ניתן להצילן. במקרים כאלה נאלצו הרופאים לא פעם לכרות רגליים, כדי שנמק לא יתפשט לשאר הגוף.


הנה הסבר על כוויות הקור וכיצד הן קורות:

https://youtu.be/usQwlqtPClo


מה שיכול לקרות בקור מקפיא לאצבעות:

https://youtu.be/5at-YHrLEmc


והנה התנאים שעלולים לגרום לכוויות קור בקלות:

https://youtu.be/jb-jqmDfTgQ

"קור כלבים" הוא ביטוי עממי לקור מקפיא (Freezing cold). זהו קור שהטמפרטורה בו נמוכה מאפס מעלות צלזיוס.

משעשע לחשוב שאנשים במדינות חמות, כולל ישראל, משתמשים לא פעם בביטוי זה, כדי לציין קור של ממש. רובם לא מודעים לכך שהביטוי הזה מגיע, לא להאמין, מהקוטב הצפוני דווקא.

כי "קור כלבים" קשור בביטוי אחר והוא "ליל שלושת הכלבים" (Three dog's night). זהו ביטוי שמגיע מחיי האינואיטים, הקרויים אצלנו אסקימואים.

כשהקור בקוטב קיצוני, האינואיטים נוהגים לומר שהקור כל כך מקפיא שיש להכניס לפחות 3 כלבים לאיגלו, כדי שלא יקפאו כולם למוות. מכאן "ליל שלושת הכלבים" ואחיו "קור הכלבים".


הנה סרטון על קור הכלבים (עברית):

https://youtu.be/df4FH_26AUw


שיירת כלבי מזחלת בשלג (מתורגם):

https://youtu.be/iH9u-jhwcOg


והאסקימואים עם הכלבים שלהם:

http://youtu.be/-4_S0rj_RtM

המים הם גורם שממתן את האקלים. במדבר היבש אין כידוע מים. לכן השוני בטמפרטורות בין היום והלילה הוא כה קיצוני.

איך זה עובד במקום שיש בו מים? - במהלך היום נצבר החום במים ובלילה הוא מתנדף ומחמם את האוויר. כך הים הוא ממתן אקלים מובהק. ביום הוא צובר את החום ומנמיך את הטמפרטורה הכללית. בלילה הים מחזיר חום לאוויר, בכך שהחום נפלט ממנו.

ובמדבר? - במדבר אין כמעט עננות כך שביום חם מאד והשמש קופחת בכל העוצמה וגורמת לטמפרטורות גבוהות. אין במדבר גם מאגרי מים או ים, שיבלמו את קרני השמש ויספגו את החום. בלילה המדברי, באין עננות, מתנדף החום מהאוויר של המדבר היישר לאטמוספירה, האוויר שבקרבת הקרקע מתקרר מהר ומאד והטמפרטורות יורדות מאד. זו הסיבה שבאזור הר הנגב למשל, האקלים הוא מדברי וקיצוני כל כך.

אלה הסיבות שההבדלים בין חום היום וקור הלילה באקלים המדברי הם כה גדולים. ואגב, במקומות שקרובים לים, כמו אילת שעל שפת מפרץ אילת, האקלים פחות מדברי, בזכות הים הסמוך.


הנה הסבר באנגלית על הקור במדבר:

https://youtu.be/ytF-zcIk7To


האקלים המדברי הקיצוני:

https://youtu.be/kneALwBteiw?t=20s


ולילה במדבר:

https://youtu.be/OySNxJMmi-w

חום הוא תנועה מהירה של חלקיקי החומר וקור הוא תנועה איטית שלהם. גם הדחיסות שלהם משתנה כי אוויר חם הוא פחות דחוס מאוויר קר. החלקיקים באוויר מתחממים והם זזים במהירות, מה שמגדיל את המרווחים ביניהם, כלומר את הוואקום שבין חלקיקי האוויר. באוויר הקר, לעומת זאת, החלקיקים נעים לאט יחסית לאוויר החם והמרווח ביניהם מצטמצם.

לכן אוויר חם הוא קל והוא עולה למעלה, בעוד שאוויר קר הוא כבד ויורד למטה.


הנה ההבדלים בתנועת החלקיקים במים הקרים (תנועה איטית) ובחמים (תנועה מהירה):

https://youtu.be/G_TCFgEdEGc


הנה הסבר לחום והקור:

https://youtu.be/f1eAOygDP5s

כשעור פניו של אדם נעשה בהיר מהרגיל באזור הפנים והגוף, הדבר נקרא חיוורון (Pale).

החיוורון נגרם בשל סיבות שונות והוא יכול להימשך זמן קצר או זמן רב. לעיתים החיוורון מופיע ונעלם למשך דקות בודדות. לרוב נגרם חיוורון כזה בשל מתח נפשי לא צפוי. גם עילפון או רמת סוכר נמוכה בדם יכולים לגרום לחיוורון ופרט שרבים לא מודעים לו הוא שלעיתים יכול החיוורון להופיע גם על הציפורניים.

כשהחיוורון הוא ממושך יותר ישנם גורמים סביבתיים ותזונתיים שונים שיכולים לגרום אותו, כמו קור, התייבשות, אנמיה ומחלות שונות.


לא מצאנו לכם סרטון על התופעה אז הנה לפחות קליפ של השיר המקסים "בהיר יותר מחיוורון":

http://youtu.be/Mb3iPP-tHdA

בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.

אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.


הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):

http://youtu.be/2C_dG-OuMgw

טמפרטורת האפס המוחלט (Temperature) היא הטמפרטורה שבה נפסקת תנועת המולקולות של החומר. זהו המצב הקר ביותר האפשרי (אם כי מבחינה מדעית נכון לראות בו את המצב הכי פחות חם שיש... קור לא קיים על פי המדע).

הטמפרטורה של האפס המוחלט היא מינוס 273 צלזיוס. בפיזיקה נהוג לומר שלא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו. בשנת 2003 הצליחו כמה חוקרים ב-MIT לקרר אטומי סידן לטמפרטורה של כחצי מיליארדית המעלה מעל האפס המוחלט.

זה הישג מדהים ובעולם האמיתי הגיעו קצת פחות קרוב... מדידות אסטרונומיות גילו שבערפילית הבומרנג, שבקבוצת הכוכבים קנטאורוס, הטמפרטורה היא כ-272.15- מעלות צלזיוס, מעלה אחת מעל האפס המוחלט. אך גם אם חשקתם במעט קרירות, אל תתכננו נסיעה למקום הקר הזה - ערפילית הבומרנג נמצאת כ-5000 שנות אור ממערכת השמש.

ואגב, בשנים האחרונות הוצעו כמה תאוריות קוונטיות שגורסות שתיתכן טמפרטורה שהיא מתחת לאפס המוחלט. הוויכוח נמשך...


הנה המסע לאפס המוחלט:

https://youtu.be/QTYlC70VV_I


אפשר גם לחייך... (עברית)

https://youtu.be/bFtZVh9EXHo

קרח יבש הוא בעצם פחמן דו חמצני במצב מוצק, הוא דומה לכל קרח נורמלי אבל צבעו יותר לבן וכמובן שהרבה יותר קר.

מאוד קר... הקרח היבש יכול להגיע לטמפרטורה של 75.8- מעלות צלזיוס. זו טמפרטורה נמוכה במיוחד, שנגיעה אחת בו יכולה לגרום לכוויות קור קשות ובמקרים מסוימים אפילו למוות.

קרח כזה מצריך אמצעי זהירות מיוחדים. הוא קר מספיק ורק כפפות ימנעו כוויית קור במגע איתו. הקרח היבש מייצר פחמן דו-חמצני גזי באופן קבוע ולכן הוא לא יכול להישמר בתוך מיכל פשוט וסגור. זאת מכיוון שהגידול בלחץ יגרום למכל להתפוצץ, במה שזכה לכינוי "פצצת קרח יבש".

את הגז שנוצר חייבים לאוורר, אחרת הוא ימלא את החלל הסגור ויגרום לסכנת חנק.

אנשים שמתעסקים עם קרח יבש לרוב מודעים לכך שגז פחמן דו-חמצני הוא יותר צפוף מהאוויר וישקע לרצפה.

השימוש בקרח יבש הוא בדרך כלל לשימור מזון, לאפקטים מיוחדים של עשן בסרטים, הופעות ובתיאטרון, בקירור מעבדים וכדומה.


#איפה מוצאים קרח יבש?
הקרח היבש מצוי באזור הקטבים במאדים, אך אפשר כמובן להכין אותו באופן מלאכותי:

דוחסים ומקררים פחמן דו-חמצני גזי, עד שהוא הופך לנוזל. לאחר מכן מפחיתים את הלחץ כך שחלק מהנוזל מתנדף. ההתנדפות הזו מקררת את החומר במהירות ואז מתמצק הקרח היבש כ"שלג" בצפיפות נמוכה. את ה"שלג" שנוצר כך דוחסים לבלוקים או לקוביות קטנות.


הנה הקרח היבש (עברית):

https://youtu.be/nRpMpEjcFjs?t=6s


ניסויים נחמדים שאפשר לעשות עם קרח יבש (עברית):

https://youtu.be/sfzgYcu5QsY


הכנת בועה ענקית מקרח יבש:

https://youtu.be/8tHOVVgGkpk


גם הדוקטור יודע (עברית):

https://youtu.be/0i1crHwWvY8


איך להכין קרח יבש בעזרת מטף כיבוי:

https://youtu.be/tLNHDxd6nDc


ודוקטור מולקולה מסביר(עברית):

https://youtu.be/xfgMZXrAKxg?long=yes?t=3s

הסיבה להבדלים הגדולים בין אזור האקלים הים-תיכוני שבדרום אירופה ובין האזור הקר שבצפונה של אירופה היא שרשרת הרים ארוכה - הם הרי האלפים.

הרי האלפים הם רכס הרים שמתחיל באוסטריה ועובר דרך המדינות סלובניה, איטליה, שווייץ, ליכטנשטיין, גרמניה ולבסוף צרפת.

למעשה חוצים האלפים את כל מרכז אירופה ומונעים מהרוחות הקרות של הצפון לרדת לדרום אירופה. התוצאה היא שדרום אירופה היא מקום חמים ונעים הרבה יותר מהצפון הקרררר..


הנה הרי האלפים וכמה שהם גבוהים ויפים:

http://youtu.be/7hzXSqYwsQY

כְּפוֹר (Frost), או קָרָה, הם שמותיה של תופעה אקלימית של קיפאון, השורר בסמוך לפני הקרקע ויוצר, בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ופחות, מעטה דק של קרח על פני צמחים ומכוניות.

הכפור נחשב לאחד מהדברים הפוגעים בחקלאות, כשפגיעתו היא בעיקר בגידולים כמו ירקות ופירות. בזנים מסוימים של צמחים עשויה הקרה לגרום אף לקפיאה הרסנית, שנובעת מהתפוצצות של נימי הצמח וממנה למותו.

הקרה מתרחשת כשיורד אוויר קפוא ממקום גבוה, כמו הר, אל מקום נמוך וגורם לכיסוי של קרח על פרחים, צמחים, כלי רכב וכדומה - תוצאה של ריבוץ של אדי המים. אדי המים שקופאים אז על צמחים וחפצים, מכסים אותם בקרח. תוכלו לזהות את הכפור או הקרה כשכבה דקה של קרח, שנוצרת עליהם בשל קפיאת הטל, על עלי הצמחים ועל זגוגיות וחלונות.

הכפור מתרחש לרוב בלילות קרים ובהירים כשאין רוח וצפיפותו הגדולה יותר גורמת לאוויר הקר והכבד "לגלוש", מהמקומות הגבוהים אל העמקים ואל המקומות הנמוכים שבסביבה.


הנה הסבר של הכפור, או הקרה:

https://youtu.be/riqncgdMNUo


מצגת וידאו על היווצרות הקרה, או הכפור:

https://youtu.be/HBn1oSWu2nE


הסברים של חזאים ואנשי מזג אוויר:

https://youtu.be/qCaamom_2NY


ומצגת יפה של סוגי הכפור:

https://youtu.be/4Q9GhTDDRjk

שבר ענן (Cloudburst) הוא כינוי למטח גשם חזק הניתך בחוזקה וסופת גשמים עזה. שבר ענן כולל במרבית המקרים סופות ברקים ורעמים, ממטרים עזים ולעתים קרובות גם שיטפונות וברד.


הנה שבר ענן בצילום ממטוס:

https://youtu.be/wfSkuAA61OE


תוצאות שבר ענן בנתניה:

https://youtu.be/JD0EWrKII28


באצבע הגליל:

https://youtu.be/ojkFrYl9jrI


וסוף סוף אפשר לראות ברקים בהילוך איטי:

https://youtu.be/RDDfkKEa2ls

אנטארקטיקה, או הקוטב הדרומי, היא יבשת ענקית שגדולה יותר מיבשת אירופה. למעשה, היא היבשת השביעית והאחרונה שהתגלתה על ידי האדם.

מדובר ביבשת מכוסה בקרח כמעט לחלוטין. למעשה 90% מהמים המתוקים בעולם נמצאים בה כשהם קפואים.

ה"יבשת הלבנה" אינה שייכת לאף מדינה ושרשרת של הסכמים בין מדינות שונות מאפשרת לכולם להגיע לכאן ולאיש לא להכריז על אנטארקטיקה כשייכת לעמו.

באנטארקטיקה גם אין בני אדם, למעט מספר קטן של חוקרים ממדינות שונות. הסיבה היא הקור הקיצוני ותנאי החיים הקשים שביבשת. בעוד שבקוטב הצפוני יש אסקימואים, ביבשת בה שורר קור כה קיצוני מעולם לא הצליחה לחיות אוכלוסיה מקומית.

כיום, וממש לא אגב, מביא משבר האקלים והתחממות כדור הארץ להפשרה מהירה יחסית של הקרח ביבשת הקור הקיצוני. מאות גיגה-טון של קרח מתמוססים ביבשת הקפואה מדי שנה ומפשירים קרחונים ענקיים. הפשרת מימי הקרחונים הללו מעלה את מפלס הימים והאוקיינוסים בעולם.

הנזק בפשרת הקרחונים של אנטארקטיקה לאוקיינוס הוא גדול בעוד מובן. המדענים מעריכים שבשל השינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים, ייפגעו ואף יוכחדו מינים ימיים שונים.


הנה סרטון על אנטארקטיקה:

http://youtu.be/25PiR9roRLE


מסתבר שהקרח של היבשת השביעית נע על פני הקרקע והמים:

https://youtu.be/Ymxi5wsqtEU?t=7s


מסע באנטארקטיקה והפינגווינים, דייריה המפורסמים ביותר:

https://youtu.be/OwSQhXR_1IU


וסרט תיעודי על מה שמתחת לקרח באנטארקטיקה:

https://youtu.be/-HhD2-OO_js?long=yes


בואו לאנטארקטיקה ב-360 מעלות:

https://youtu.be/nywsA8wCCfY?qr=yes

עונת החורף (Winter) היא העונה הקרה בשנה. רוחות, גשמים, שטפונות, הצפות, ברד, שלג, ברקים ורעמים - החורף הוא ללא ספק ה"דרמה קווין" של עונות השנה. אין בו רגע דל, הוא רגשי שאין דברים כאלה ולא מפסיק לעשות רעש. אבל מה בדיוק קורה בו?

השמש בחורף שוקעת מוקדם מאד וכשקמים בבוקר, עדיין מעט חשוך, כי הימים קצרים והלילות בו ארוכים. זה גם אומר שהשמש שוקעת מוקדם בחורף.

בעונת החורף הכי קר לנו. בשל הקור החורפי צריך ללבוש בו בגדים עבים ומעילים. הגשם מחייב אותנו בדרך כלל לקחת מטריה, כי בחורף יש הרבה יותר גשמים מכל עונה אחרת. לא פעם, כשקר מאוד, יורד בחורף ברד או שלג, שהם סוגים של מים קפואים.

על העצים אין הרבה עלים בחורף, כי העלים נשרו בסתיו ויצמחו רק באביב. בגלל המחסור בימי שמש החורף, משיקים העצים את העלים שלהם, שגוזלים מהעץ אנרגיה רבה, ומתרכזים בהישרדות בקור, עד לעונת האביב. ואכן, באביב תשוב השמש בהדרגה, העצים ילבלבו, העצים יצמיחו עלים ופרחים ויקבלו שוב את הצבע הירוק והנהדר שלהם.


הנה תמונות ומראות החורף בליווי מוסיקת החורף מתוך "ארבע העונות" של המלחין ויוולדי:

https://youtu.be/lk0o0QutEEQ


כך מציירים חורף (עברית):

https://youtu.be/kxJxALpN7BM


שטפונות חורף (עברית):

https://youtu.be/s-Uowtu7iQY


שעון החורף (עברית):

https://youtu.be/lW9zrgEGelc


רבים חווים בחורף סוג של דיכאון עונתי (עברית):

https://youtu.be/Q5owUbpdPts


שיר לחורף לילדים (עברית):

https://youtu.be/gsxXY0Hxp3o


בחיוך - על מי שאוהבים חורף ומי שפחות (עברית):

https://youtu.be/h9EcEfCFWE0


ותכנית חינוכית על החורף (עברית):

https://youtu.be/-GL1TxOkqRM?long=yes

פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה שורדים על ידי התגודדות משותפת, שמקטינה את אובדן החום מגופם ומאפשרת להם לשרוד. ההיצמדות זה לזה מקטינה את שטח המגע של גופם עם הקור העז ומחממת אותם. כך גם שומרים הזכרים המתגודדים בין רגליהם, על הביצים והפינגווינים הצעירים שבוקעים מהן.

למעשה הפינגווין הקיסרי הוא בעל החיים היחידי הנשאר לחיות באנטרטיקה גם בחורף הקפוא. הטמפרטורות בחורף באנטרטיקה נמוכות ביותר ויכולות לרדת עד למינוס 50 מעלות צלזיוס. למרות הקור העז מצליחים הפינגווינים הקיסריים לשמור על חום גופם סביב 37 מעלות צלזיוס באמצעות שיטת ההתגודדות המשותפת. החורף הוא תקופת הרבייה של הפינגווינים הקיסריים, והעובדה שאין עוד בעלי חיים סביבם בתקופה זו, מהווה עבורם יתרון הישרדותי, ומאפשרת להם להתרבות בסביבה נטולת טורפים.


הנה הפינגווינים המתגודדים ונצמדים בקור:

http://youtu.be/MfstYSUscBc


הביצים שבוקעות:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך הם מתאחדים עם האמהות ששבות לאחר הקור הגדול:

http://youtu.be/EiQzls8YQcw

סיביר (Siberia) שברוסיה היא אחד המקומות הקרים בעולם והקשים למחייה בו. ובגיהנום הקפוא הזה חיה אחת מהקבוצות הנודדות האחרונות בעולם. אלו בני הניניץ (Nenets), שהם מאחרוני הנוודים בעולם. הניניץ הם רועי איילים ובעקבותיהם הם נודדים בנתיבי האיילים, בין מרעה הקיץ הצפון סיבירי ומחסה החורף שבדרום סיביר. הם כנראה הקבוצה האותנטית ביותר מבין הילידים הארקטיים, שבטי חוג הקוטב הצפוני.

באקלים הקשה של סיביר ממשיכים בני הניניץ, כמו לפני אלפי שנים, לרעות את האיילים שלהם ולנדוד ממקום למקום. על גבי מזחלות עמוסות בחפצים שלהם, הם מהגרים, אחת לחצי שנה, ממקום למקום. במסע שלא היה מבייש את יציאת מצרים, הם מגיעים לקראת החורף, על גבי המזחלות הרתומות לאיילים, לדרום סיביר. שם הם מקימים את הצ'ום, אוהלי הפרוות שלהם, וחיים באזור עד לבוא הקיץ. מה שקובע היכן כדאי להתיישב בכל עונה הם אזורי המרעה של האיילים. בסוף החורף נודדים בני הניניץ בעקבות העדרים, למרעה הקיץ שבצפון.

המרחקים של מסלולי הנדידה העונתיים שלהם יכולים להגיע למרחקים של 1,000 קילומטרים בקלות. בני הניניץ שומרים על מסורות ומנהגים שמקביליהם מחוג הקוטב, אלו שחיים בארצות המפותחות, כמו הסאמים והאינואיטים, כבר זנחו מזמן. המרחק מרוסיה השלטונית, תנאי החיים הקשים והקשר המועט עם העולם החיצון - כל אלה שימרו הרבה מאורח החיים המסורתי והאותנטי שלהם.

הצ'ום הוא אוהל המגורים והבית הפרטי של משפחת הניניץ. במרכזו תנור מתכת מחמם, שהחליף את המדורה שפעם בערה כאן, בראש האוהל פתח עשן, שמאפשר איוורור של העשן מהאש. לקראת הארוחה מציבה האישה שולחן נמוך ומביאה את הבשר שהופשר, לאחר שהיה בהקפאה בחוץ...

כללית וכמו בהרבה חברות שבטיות ומסורתיות, הנשים של הניניץ הן נחותות לגברים. אם הגבר והילדים ישנים בעומק האוהל, במקום החם ביותר, הן ישנות ליד הפתח, במקום הקר ביותר בצ'ום. גם את נעליהן הן אינן מחממות ליד האש, כמו אלה של הגברים...


הנה בני הניניץ - הנוודים בדרום סיביר:

https://youtu.be/Fjl5FUcn8c4


כל חצי שנה במקום אחר - הנה המאהל של בני הניניץ בסיביר הקיצית:

https://youtu.be/0jamLZ0bDoo


גם בני האלטאי הם מהנוודים האחרונים של סיביר:

https://youtu.be/veoE6CfaYk8


וסרט תיעודי על חיי הנניץ בסיביר:

https://youtu.be/hmqb3Y5pMss?long=yes

בעונת הסתיו החום יורד ונעשה מעט קריר. הימים בסתיו הולכים ומתקצרים. הצבעים נעשים רכים וכהים מעט יותר, כי השמש יורדת מעט מרום השמיים.

בסתיו נעשים העלים שעל העצים צהובים וכתומים ומתחילה שלכת, כשהם נושרים עם משבי הרוח הסתווית. הסיבה שהעלים מתים ואז נושרים היא אבולוציונית - כך העצים מתכוננים לחורף. העץ הרי חי מהאנרגיה של קרני השמש. קוראים לזה פוטוסינתזה. בחורף, כשיש מעט מאוד שמש, יש לעץ פחות אנרגיה. כמה שיהיו לו פחות עלים, כך תידרש להם פחות אנרגיה והעץ ישרוד את החורף טוב יותר. עד שבאביב השמש תחזור, הפוטוסינתזה תפיק אנרגיה והעץ ישוב ויגדל עלים ואפילו פרחים ופירות. איזה עצים חכמים יש לנו בעולם.

גם הציפורים בסתיו מתחילות לנדוד לארצות החמות ובמהלך הסתיו אפשר לראות בשמיים להקות ציפורים נודדות דרומה. באביב, כמו שאומר השיר, הן ישובו חזרה. לצפון הנעים של עונת הקיץ.


הנה הסתיו ביפאן:

https://youtu.be/chLL6vcPx8c


עלי השלכת הנושרים:

https://youtu.be/DLr1oWjIC44


השיר "בלילות הסתיו" של שם טוב לוי:

https://youtu.be/ge8ma9mIwBs


ופרק הסתיו מהיצירה של אנטוניו ויואלדי "ארבע העונות":

https://youtu.be/-pk_hw9Kcuk

נער ניגרי בשם דניאל איהקינה הצליח לעשות את הלא-יאומן ולברוח ממשפחתו, כשהוא תלוי על גלגל מטוס ולאחר מכן מתחבא בתוך כן-הנסע. רבים ניסו זאת בעבר ומתו במהלך הנסיון לטוס כך, בסתר. מעולם לא דווח קודם לכן על מקרה דומה של נוסע ששרד טיסה כזו.

הסיבה שטיסה כזו אינה אפשרית היא הקור הקיצוני שיש בגבהים שבהם טסים מטוסים מסחריים כאלה. מייחסים את ההצלחה של הנער לשרוד את הטיסה הזו, למרחק הקצר שעשה המטוס - זו הייתה טיסה בת 35 דקות בלבד.

המדהים ביותר הוא שנוסעים ראו את הנער עוד בשדה התעופה בניגריה, כשהוא רץ, נתלה על הגלגל ומטפס דרכו אל כן הנסע. הטייסים שקיבלו את הדיווח העדיפו להמשיך בהמראה והנער האמיץ והלא-חכם הזה, אך בעל המזל הרב כל כך, נעצר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בלאגוס, העיר המרכזית בניגריה.


הנה סיפורו של דניאל - השני מתוך 5 ששרדו טיסה כזו:

https://youtu.be/86ysR_n9RoU


אחריו הצליח לדאוג נער בן 16 טיסה של יותר מ-5 שעות כך:

https://youtu.be/BLkE8mX52Jg


וב-2017 שרד מישהו טיסה כזו בת 11 שעות:

https://youtu.be/bY2SlUvinLM

תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.

היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.

יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.

לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.

השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.

במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.

כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.

מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.


כך פעל היחצ'ל הפרסי:

https://youtu.be/tnJms_3Gbuk


הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:

https://youtu.be/_aWZE5h0Uic


ביקור בתוך יאחצ'אל:

https://youtu.be/C0GmEBLxt8o


ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:

https://youtu.be/enOjVc-kN7Q

קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.

קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.

הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.


כך נוצר הקרח:

https://youtu.be/3Qasw7lb2UM


וכך נוצרים הקרחונים בטבע:

http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc

העשן הלבן שמוציאים מטוסים שטסים בגובה רב הוא כלל לא עשן! - מדובר בשובל אדים שקפא. שובל כזה יוצא רק במטוסים מגביהי טוס, כשהם טסים גבוה בשמיים. קוראים לו "פס התעבות".

מבחינה מדעית, אדי המים שנפלטים מהמטוס גורמים לאוויר לרווייה באדים של מים ואלה מתעבים לטיפות. מכיוון שבגובה רב הטמפרטורה נמוכה, האדים הללו, לאחר שהיו לטיפות מים, קופאים לגבישי קרח קטנים. גבישי הקרח הללו נראים לעינינו כשובלים שנמשכים מאחורי המטוס. אגב, אחרי זמן מה הם מתפזרים לצדדים ונראים יותר ויותר כעננים לבנים ורגילים.


הנה ההסבר לתופעת פס ההתעבות, הקרח שנוצר באוויר שיוצא ממטוס סילון:

http://youtu.be/nfdCnPZGwt0


הנה האדים שיוצאים ממטוסים כאלה וקופאים:

http://youtu.be/l6A3PxPHl7Q


מטוס איירבוס בגובה רב, עם פסי התעבות מכל מנועיו:

http://youtu.be/xl6iR7w7a_Q


והנה מטוס סילון שיוצר פס התעבות ספירלי, מעין מערבולות אדים:

http://youtu.be/dfY5ZQDzC5s

אזור לפלנד הוא חבל ארץ שנמצא בצפון אירופה. לפלנד כוללת את החלקים הצפוניים של ארצות סקנדינביה, פינלנד, נורבגיה ושבדיה, ואת צפון חצי-האי הרוסי קולה.

בני העם הסאמי (מלפלנד) המתגוררים בלפלנד הם האוכלוסיה הבלעדית שלה. הסאמים הללו, תושבי לפלנד, הם אזרחים של המדינות שבשטחן נמצא השטח שלהם, אך הם חשים כיישות אחת והגבולות הפוליטיים די מגבילים אותם בתנועה בלפלנד. בעבר התפרנסו הסאמים מציד ומרעה של איילים, אך כיום הם עוסקים גם בתיירות ובמלאכות מודרניות אחרות.

לפלנד היא אחד המקומות הבולטים שבהם רואים את הזוהר הצפוני.

לפי הפולקלור הנוצרי, מגיע סנטה קלאוס לחג המולד הנוצרי, היישר מלפלנד. גם ספרי הילדים המפורסמים "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" ו"אלה-קארי הילדה מלפלנד" מספרים על האזור המרתק והצפוני הזה.


הנה לפלנד ותושביה הסאמים:

http://youtu.be/vSfkeTpXYhE


הזוהר הצפוני בלפלנד:

http://youtu.be/Lc3FxNXjBs0


ומצגת תמונות של לפלנד:

http://youtu.be/1NkdpNfE5WE