בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.

אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.


הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):

http://youtu.be/2C_dG-OuMgw

"קור כלבים" הוא ביטוי עממי לקור מקפיא (Freezing cold). זהו קור שהטמפרטורה בו נמוכה מאפס מעלות צלזיוס.

משעשע לחשוב שאנשים במדינות חמות, כולל ישראל, משתמשים לא פעם בביטוי זה, כדי לציין קור של ממש. רובם לא מודעים לכך שהביטוי הזה מגיע, לא להאמין, מהקוטב הצפוני דווקא.

כי "קור כלבים" קשור בביטוי אחר והוא "ליל שלושת הכלבים" (Three dog's night). זהו ביטוי שמגיע מחיי האינואיטים, הקרויים אצלנו אסקימואים.

כשהקור בקוטב קיצוני, האינואיטים נוהגים לומר שהקור כל כך מקפיא שיש להכניס לפחות 3 כלבים לאיגלו, כדי שלא יקפאו כולם למוות. מכאן "ליל שלושת הכלבים" ואחיו "קור הכלבים".


הנה סרטון על קור הכלבים (עברית):

https://youtu.be/df4FH_26AUw


שיירת כלבי מזחלת בשלג (מתורגם):

https://youtu.be/iH9u-jhwcOg


והאסקימואים עם הכלבים שלהם:

http://youtu.be/-4_S0rj_RtM

כשעור פניו של אדם נעשה בהיר מהרגיל באזור הפנים והגוף, הדבר נקרא חיוורון (Pale).

החיוורון נגרם בשל סיבות שונות והוא יכול להימשך זמן קצר או זמן רב. לעיתים החיוורון מופיע ונעלם למשך דקות בודדות. לרוב נגרם חיוורון כזה בשל מתח נפשי לא צפוי. גם עילפון או רמת סוכר נמוכה בדם יכולים לגרום לחיוורון ופרט שרבים לא מודעים לו הוא שלעיתים יכול החיוורון להופיע גם על הציפורניים.

כשהחיוורון הוא ממושך יותר ישנם גורמים סביבתיים ותזונתיים שונים שיכולים לגרום אותו, כמו קור, התייבשות, אנמיה ומחלות שונות.


סיפורו של פתרון מבריק ולא תרופתי לאנמיה (מתורגם):

https://youtu.be/vrbxjn5KRMA


והשיר הכי מקסים על חיוורון - "בהיר יותר מחיוורון":

http://youtu.be/Mb3iPP-tHdA

הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins) הוא הגדול מבין מיני הפינגווינים.

פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה שורדים על ידי התגודדות משותפת, שמקטינה את אובדן החום מגופם ומאפשרת להם לשרוד. ההיצמדות זה לזה מקטינה את שטח המגע של גופם עם הקור העז ומחממת אותם.

כך גם שומרים הזכרים המתגודדים בין רגליהם, על הביצים והפינגווינים הצעירים שבוקעים מהן.

למעשה הפינגווין הקיסרי הוא בעל החיים היחידי הנשאר לחיות באנטרטיקה גם בחורף הקפוא. הטמפרטורות בחורף באנטרטיקה נמוכות ביותר ויכולות לרדת עד למינוס 50 מעלות צלזיוס.

למרות הקור העז מצליחים הפינגווינים הקיסריים לשמור על חום גופם סביב 37 מעלות צלזיוס באמצעות שיטת ההתגודדות המשותפת.

החורף הוא תקופת הרבייה של הפינגווינים הקיסריים, והעובדה שאין עוד בעלי חיים סביבם בתקופה זו, מהווה עבורם יתרון הישרדותי, ומאפשרת להם להתרבות בסביבה נטולת טורפים.

ואגב, חייהם ביבשת הקפואה אינם קלים. החיפוש אחר מזון מחייב אותם למאמצים רבים. בחיפוש שלו אחר מזון, הפינגווין הקיסרי מסוגל לצלול לעומק של חצי קילומטר.


הנה הפינגווינים המתגודדים ונצמדים בקור:

http://youtu.be/MfstYSUscBc


הביצים שבוקעות:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך הם מתאחדים עם האמהות ששבות לאחר הקור הגדול:

http://youtu.be/EiQzls8YQcw

קרח יבש הוא בעצם פחמן דו חמצני במצב מוצק, הוא דומה לכל קרח נורמלי אבל צבעו יותר לבן וכמובן שהרבה יותר קר.

מאוד קר... הקרח היבש יכול להגיע לטמפרטורה של 75.8- מעלות צלזיוס. זו טמפרטורה נמוכה במיוחד, שנגיעה אחת בו יכולה לגרום לכוויות קור קשות ובמקרים מסוימים אפילו למוות.

קרח כזה מצריך אמצעי זהירות מיוחדים. הוא קר מספיק ורק כפפות ימנעו כוויית קור במגע איתו. הקרח היבש מייצר פחמן דו-חמצני גזי באופן קבוע ולכן הוא לא יכול להישמר בתוך מיכל פשוט וסגור. זאת מכיוון שהגידול בלחץ יגרום למכל להתפוצץ, במה שזכה לכינוי "פצצת קרח יבש".

את הגז שנוצר חייבים לאוורר, אחרת הוא ימלא את החלל הסגור ויגרום לסכנת חנק.

אנשים שמתעסקים עם קרח יבש לרוב מודעים לכך שגז פחמן דו-חמצני הוא יותר צפוף מהאוויר וישקע לרצפה.

השימוש בקרח יבש הוא בדרך כלל לשימור מזון, לאפקטים מיוחדים של עשן בסרטים, הופעות ובתיאטרון, בקירור מעבדים וכדומה.


#איפה מוצאים קרח יבש?
הקרח היבש מצוי באזור הקטבים במאדים, אך אפשר כמובן להכין אותו באופן מלאכותי:

דוחסים ומקררים פחמן דו-חמצני גזי, עד שהוא הופך לנוזל. לאחר מכן מפחיתים את הלחץ כך שחלק מהנוזל מתנדף. ההתנדפות הזו מקררת את החומר במהירות ואז מתמצק הקרח היבש כ"שלג" בצפיפות נמוכה. את ה"שלג" שנוצר כך דוחסים לבלוקים או לקוביות קטנות.


הנה הקרח היבש (עברית):

https://youtu.be/nRpMpEjcFjs?t=6s


ניסויים נחמדים שאפשר לעשות עם קרח יבש (עברית):

https://youtu.be/sfzgYcu5QsY


הכנת בועה ענקית מקרח יבש:

https://youtu.be/8tHOVVgGkpk


גם הדוקטור יודע (עברית):

https://youtu.be/0i1crHwWvY8


איך להכין קרח יבש בעזרת מטף כיבוי:

https://youtu.be/tLNHDxd6nDc


ודוקטור מולקולה מסביר(עברית):

https://youtu.be/xfgMZXrAKxg?long=yes?t=3s

טמפרטורת האפס המוחלט (Temperature) היא הטמפרטורה שבה נפסקת תנועת המולקולות של החומר. זהו המצב הקר ביותר האפשרי (אם כי מבחינה מדעית נכון לראות בו את המצב הכי פחות חם שיש... קור לא קיים על פי המדע).

הטמפרטורה של האפס המוחלט היא מינוס 273 צלזיוס. בפיזיקה נהוג לומר שלא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו. בשנת 2003 הצליחו כמה חוקרים ב-MIT לקרר אטומי סידן לטמפרטורה של כחצי מיליארדית המעלה מעל האפס המוחלט.

זה הישג מדהים ובעולם האמיתי הגיעו קצת פחות קרוב... מדידות אסטרונומיות גילו שבערפילית הבומרנג, שבקבוצת הכוכבים קנטאורוס, הטמפרטורה היא כ-272.15- מעלות צלזיוס, מעלה אחת מעל האפס המוחלט. אך גם אם חשקתם במעט קרירות, אל תתכננו נסיעה למקום הקר הזה - ערפילית הבומרנג נמצאת כ-5000 שנות אור ממערכת השמש.

ואגב, בשנים האחרונות הוצעו כמה תאוריות קוונטיות שגורסות שתיתכן טמפרטורה שהיא מתחת לאפס המוחלט. הוויכוח נמשך...


הנה המסע לאפס המוחלט:

https://youtu.be/QTYlC70VV_I


אפשר גם לחייך... (עברית)

https://youtu.be/bFtZVh9EXHo

שבר ענן (Cloudburst) הוא כינוי למטח חזק של גשם, הניתך בחוזקה ומלווה בסופת גשמים עזה.

שבר ענן כולל במרבית המקרים סופות ברקים ורעמים, ממטרים עזים של גשם ולעתים קרובות גם שיטפונות וברד.


הנה שבר ענן בצילום ממטוס:

https://youtu.be/wfSkuAA61OE


תוצאות שבר ענן בנתניה:

https://youtu.be/JD0EWrKII28


באצבע הגליל:

https://youtu.be/ojkFrYl9jrI


וסוף סוף אפשר לראות ברקים בהילוך איטי:

https://youtu.be/RDDfkKEa2ls

הסיבה להבדלים הגדולים בין אזור האקלים הים-תיכוני שבדרום אירופה ובין האזור הקר שבצפונה של אירופה היא שרשרת הרים ארוכה - הם הרי האלפים.

הרי האלפים הם רכס הרים שמתחיל באוסטריה ועובר דרך המדינות סלובניה, איטליה, שווייץ, ליכטנשטיין, גרמניה ולבסוף צרפת.

למעשה חוצים האלפים את כל מרכז אירופה ומונעים מהרוחות הקרות של הצפון לרדת לדרום אירופה. התוצאה היא שדרום אירופה היא מקום חמים ונעים הרבה יותר מהצפון הקרררר..


הנה הרי האלפים וכמה שהם גבוהים ויפים:

http://youtu.be/7hzXSqYwsQY

כשקר מאד עושה הגוף הכל כדי לשמור את הזרימה של הדם. הדם החם מחמם את איברי הגוף החשובים, כולל הלב, המוח ושאר איברים מרכזיים לתפקוד הגוף.

במקרה שהגוף ימשיך ויזרים דם לקצוות הגוף כמו האצבעות, הוא יאבד הרבה חום ויתקרר במהירות גדולה יותר. לכן הגוף צריך "לקבל החלטות" ולהעדיף אזורים חשובים, תוך שהוא נוטש אזורים חשובים פחות.

זו הסיבה שהגוף סוגר את האזורים הרחוקים דוגמת האצבעות, לא מזרים אליהם דם ושומר על חום הליבה של הגוף.

זו גם הסיבה העצובה לכך שהאצבעות הם החלק שייפגע ראשון במקרה של קיפאון. במקרים קשים של הצלת אנשים שקפאו, קורה לא פעם שהגפיים קופאות ולא ניתן להצילן. במקרים כאלה נאלצים הרופאים לא פעם לכרות אצבעות, רגליים או ידיים, כדי שלא יתפשט נמק לשאר הגוף.


הנה הסבר על כוויות הקור וכיצד הן קורות:

https://youtu.be/usQwlqtPClo


מה שיכול לקרות בקור מקפיא לאצבעות:

https://youtu.be/5at-YHrLEmc


והנה התנאים שעלולים לגרום לכוויות קור בקלות:

https://youtu.be/jb-jqmDfTgQ

עונת החורף (Winter) היא העונה הקרה בשנה. רוחות, גשמים, שטפונות, הצפות, ברד, שלג, ברקים ורעמים - החורף הוא ללא ספק ה"דרמה קווין" של עונות השנה. אין בו רגע דל, הוא רגשי שאין דברים כאלה ולא מפסיק לעשות רעש. אבל מה בדיוק קורה בו?

השמש בחורף שוקעת מוקדם מאד וכשקמים בבוקר, עדיין מעט חשוך, כי הימים קצרים והלילות בו ארוכים. זה גם אומר שהשמש שוקעת מוקדם בחורף.

בעונת החורף הכי קר לנו. בשל הקור החורפי צריך ללבוש בו בגדים עבים ומעילים. הגשם מחייב אותנו בדרך כלל לקחת מטריה, כי בחורף יש הרבה יותר גשמים מכל עונה אחרת. לא פעם, כשקר מאוד, יורד בחורף ברד או שלג, שהם סוגים של מים קפואים.

על העצים אין הרבה עלים בחורף, כי העלים נשרו בסתיו ויצמחו רק באביב. בגלל המחסור בימי שמש החורף, משיקים העצים את העלים שלהם, שגוזלים מהעץ אנרגיה רבה, ומתרכזים בהישרדות בקור, עד לעונת האביב. ואכן, באביב תשוב השמש בהדרגה, העצים ילבלבו, העצים יצמיחו עלים ופרחים ויקבלו שוב את הצבע הירוק והנהדר שלהם.


הנה תמונות ומראות החורף בליווי מוסיקת החורף מתוך "ארבע העונות" של המלחין ויוולדי:

https://youtu.be/lk0o0QutEEQ


כך מציירים חורף (עברית):

https://youtu.be/kxJxALpN7BM


שטפונות חורף (עברית):

https://youtu.be/s-Uowtu7iQY


שעון החורף (עברית):

https://youtu.be/lW9zrgEGelc


רבים חווים בחורף סוג של דיכאון עונתי (עברית):

https://youtu.be/Q5owUbpdPts


שיר לחורף לילדים (עברית):

https://youtu.be/gsxXY0Hxp3o


בחיוך - על מי שאוהבים חורף ומי שפחות (עברית):

https://youtu.be/h9EcEfCFWE0


ותכנית חינוכית על החורף (עברית):

https://youtu.be/-GL1TxOkqRM?long=yes

כְּפוֹר (Frost), או קָרָה, הם שמותיה של תופעה אקלימית של קיפאון, השורר בסמוך לפני הקרקע ויוצר, בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ופחות, מעטה דק של קרח על פני צמחים ומכוניות.

הכפור נחשב לאחד מהדברים הפוגעים בחקלאות, כשפגיעתו היא בעיקר בגידולים כמו ירקות ופירות. בזנים מסוימים של צמחים עשויה הקרה לגרום אף לקפיאה הרסנית, שנובעת מהתפוצצות של נימי הצמח וממנה למותו.

הקרה מתרחשת כשיורד אוויר קפוא ממקום גבוה, כמו הר, אל מקום נמוך וגורם לכיסוי של קרח על פרחים, צמחים, כלי רכב וכדומה - תוצאה של ריבוץ של אדי המים. אדי המים שקופאים אז על צמחים וחפצים, מכסים אותם בקרח. תוכלו לזהות את הכפור או הקרה כשכבה דקה של קרח, שנוצרת עליהם בשל קפיאת הטל, על עלי הצמחים ועל זגוגיות וחלונות.

הכפור מתרחש לרוב בלילות קרים ובהירים כשאין רוח וצפיפותו הגדולה יותר גורמת לאוויר הקר והכבד "לגלוש", מהמקומות הגבוהים אל העמקים ואל המקומות הנמוכים שבסביבה.


הנה הסבר של הכפור, או הקרה:

https://youtu.be/riqncgdMNUo


מצגת וידאו על היווצרות הקרה, או הכפור:

https://youtu.be/HBn1oSWu2nE


הסברים של חזאים ואנשי מזג אוויר:

https://youtu.be/qCaamom_2NY


ומצגת יפה של סוגי הכפור:

https://youtu.be/4Q9GhTDDRjk

לבוש רב-שכבות עבות ומחממות, מפרווה או מחומרים מחממים אחרים, הוא הלבוש המתאים נגד הקור העז.

האסקימואים, למשל, חיים בצפון הרחוק עם אקלים קוטבי ומתלבשים בלבוש שעשוי מפרוות כבדות ומחממות.


הנה סרטון שמראה איך מתלבשים בעיר הקרה בעולם - בסיביר הקפואה מתמיד (עברית):

https://youtu.be/L7dUW_TV4pM


וכך לבושים אנשים בטמפרטורה של מינוס 45 ביאקוצק:

http://youtu.be/wehRUEdfu2s

אנטארקטיקה, או הקוטב הדרומי, היא יבשת ענקית שגדולה יותר מיבשת אירופה. למעשה, היא היבשת השביעית והאחרונה שהתגלתה על ידי האדם.

מדובר ביבשת מכוסה בקרח כמעט לחלוטין. למעשה 90% מהמים המתוקים בעולם נמצאים בה כשהם קפואים.

ה"יבשת הלבנה" אינה שייכת לאף מדינה ושרשרת של הסכמים בין מדינות שונות מאפשרת לכולם להגיע לכאן ולאיש לא להכריז על אנטארקטיקה כשייכת לעמו.

באנטארקטיקה גם אין בני אדם, למעט מספר קטן של חוקרים ממדינות שונות. הסיבה היא הקור הקיצוני ותנאי החיים הקשים שביבשת. בעוד שבקוטב הצפוני יש אסקימואים, ביבשת בה שורר קור כה קיצוני מעולם לא הצליחה לחיות אוכלוסיה מקומית.

כיום, וממש לא אגב, מביא משבר האקלים והתחממות כדור הארץ להפשרה מהירה יחסית של הקרח ביבשת הקור הקיצוני. מאות גיגה-טון של קרח מתמוססים ביבשת הקפואה מדי שנה ומפשירים קרחונים ענקיים. הפשרת מימי הקרחונים הללו מעלה את מפלס הימים והאוקיינוסים בעולם.

הנזק בפשרת הקרחונים של אנטארקטיקה לאוקיינוס הוא גדול בעוד מובן. המדענים מעריכים שבשל השינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים, ייפגעו ואף יוכחדו מינים ימיים שונים.


הנה סרטון על אנטארקטיקה:

http://youtu.be/25PiR9roRLE


מסתבר שהקרח של היבשת השביעית נע על פני הקרקע והמים:

https://youtu.be/Ymxi5wsqtEU?t=7s


מסע באנטארקטיקה והפינגווינים, דייריה המפורסמים ביותר:

https://youtu.be/OwSQhXR_1IU


וסרט תיעודי על מה שמתחת לקרח באנטארקטיקה:

https://youtu.be/-HhD2-OO_js?long=yes


בואו לאנטארקטיקה ב-360 מעלות:

https://youtu.be/nywsA8wCCfY?qr=yes

המים הם גורם שממתן את האקלים. במדבר היבש אין כידוע מים. לכן השוני בטמפרטורות בין היום והלילה הוא כה קיצוני.

איך זה עובד במקום שיש בו מים? - במהלך היום נצבר החום במים ובלילה הוא מתנדף ומחמם את האוויר. כך הים הוא ממתן אקלים מובהק. ביום הוא צובר את החום ומנמיך את הטמפרטורה הכללית. בלילה הים מחזיר חום לאוויר, בכך שהחום נפלט ממנו.

ובמדבר? - במדבר אין כמעט עננות כך שביום חם מאד והשמש קופחת בכל העוצמה וגורמת לטמפרטורות גבוהות. אין במדבר גם מאגרי מים או ים, שיבלמו את קרני השמש ויספגו את החום. בלילה המדברי, באין עננות, מתנדף החום מהאוויר של המדבר היישר לאטמוספירה, האוויר שבקרבת הקרקע מתקרר מהר ומאד והטמפרטורות יורדות מאד. זו הסיבה שבאזור הר הנגב למשל, האקלים הוא מדברי וקיצוני כל כך.

אלה הסיבות שההבדלים בין חום היום וקור הלילה באקלים המדברי הם כה גדולים. ואגב, במקומות שקרובים לים, כמו אילת שעל שפת מפרץ אילת, האקלים פחות מדברי, בזכות הים הסמוך.


הנה הסבר באנגלית על הקור במדבר:

https://youtu.be/ytF-zcIk7To


האקלים המדברי הקיצוני:

https://youtu.be/kneALwBteiw?t=20s


ולילה במדבר:

https://youtu.be/OySNxJMmi-w

סיביר (Siberia) שברוסיה היא אחד המקומות הקרים בעולם והקשים למחייה בו. ובגיהנום הקפוא הזה חיה אחת מהקבוצות הנודדות האחרונות בעולם. אלו בני הניניץ (Nenets), שהם מאחרוני הנוודים בעולם. הניניץ הם רועי איילים ובעקבותיהם הם נודדים בנתיבי האיילים, בין מרעה הקיץ הצפון סיבירי ומחסה החורף שבדרום סיביר. הם כנראה הקבוצה האותנטית ביותר מבין הילידים הארקטיים, שבטי חוג הקוטב הצפוני.

באקלים הקשה של סיביר ממשיכים בני הניניץ, כמו לפני אלפי שנים, לרעות את האיילים שלהם ולנדוד ממקום למקום. על גבי מזחלות עמוסות בחפצים שלהם, הם מהגרים, אחת לחצי שנה, ממקום למקום. במסע שלא היה מבייש את יציאת מצרים, הם מגיעים לקראת החורף, על גבי המזחלות הרתומות לאיילים, לדרום סיביר. שם הם מקימים את הצ'ום, אוהלי הפרוות שלהם, וחיים באזור עד לבוא הקיץ. מה שקובע היכן כדאי להתיישב בכל עונה הם אזורי המרעה של האיילים. בסוף החורף נודדים בני הניניץ בעקבות העדרים, למרעה הקיץ שבצפון.

המרחקים של מסלולי הנדידה העונתיים שלהם יכולים להגיע למרחקים של 1,000 קילומטרים בקלות. בני הניניץ שומרים על מסורות ומנהגים שמקביליהם מחוג הקוטב, אלו שחיים בארצות המפותחות, כמו הסאמים והאינואיטים, כבר זנחו מזמן. המרחק מרוסיה השלטונית, תנאי החיים הקשים והקשר המועט עם העולם החיצון - כל אלה שימרו הרבה מאורח החיים המסורתי והאותנטי שלהם.

הצ'ום הוא אוהל המגורים והבית הפרטי של משפחת הניניץ. במרכזו תנור מתכת מחמם, שהחליף את המדורה שפעם בערה כאן, בראש האוהל פתח עשן, שמאפשר איוורור של העשן מהאש. לקראת הארוחה מציבה האישה שולחן נמוך ומביאה את הבשר שהופשר, לאחר שהיה בהקפאה בחוץ...

כללית וכמו בהרבה חברות שבטיות ומסורתיות, הנשים של הניניץ הן נחותות לגברים. אם הגבר והילדים ישנים בעומק האוהל, במקום החם ביותר, הן ישנות ליד הפתח, במקום הקר ביותר בצ'ום. גם את נעליהן הן אינן מחממות ליד האש, כמו אלה של הגברים...


הנה בני הניניץ - הנוודים בדרום סיביר:

https://youtu.be/Fjl5FUcn8c4


כל חצי שנה במקום אחר - הנה המאהל של בני הניניץ בסיביר הקיצית:

https://youtu.be/0jamLZ0bDoo


גם בני האלטאי הם מהנוודים האחרונים של סיביר:

https://youtu.be/veoE6CfaYk8


וסרט תיעודי על חיי הנניץ בסיביר:

https://youtu.be/hmqb3Y5pMss?long=yes

קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.

קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.

הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.


כך נוצר הקרח:

https://youtu.be/3Qasw7lb2UM


וכך נוצרים הקרחונים בטבע:

http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc

נער ניגרי בשם דניאל איהקינה הצליח לעשות את הלא-יאומן ולברוח ממשפחתו, כשהוא תלוי על גלגל מטוס ולאחר מכן מתחבא בתוך כן-הנסע. רבים ניסו זאת בעבר ומתו במהלך הנסיון לטוס כך, בסתר. מעולם לא דווח קודם לכן על מקרה דומה של נוסע ששרד טיסה כזו.

הסיבה שטיסה כזו אינה אפשרית היא הקור הקיצוני שיש בגבהים שבהם טסים מטוסים מסחריים כאלה. מייחסים את ההצלחה של הנער לשרוד את הטיסה הזו, למרחק הקצר שעשה המטוס - זו הייתה טיסה בת 35 דקות בלבד.

המדהים ביותר הוא שנוסעים ראו את הנער עוד בשדה התעופה בניגריה, כשהוא רץ, נתלה על הגלגל ומטפס דרכו אל כן הנסע. הטייסים שקיבלו את הדיווח העדיפו להמשיך בהמראה והנער האמיץ והלא-חכם הזה, אך בעל המזל הרב כל כך, נעצר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בלאגוס, העיר המרכזית בניגריה.


הנה סיפורו של דניאל - השני מתוך 5 ששרדו טיסה כזו:

https://youtu.be/86ysR_n9RoU


אחריו הצליח לדאוג נער בן 16 טיסה של יותר מ-5 שעות כך:

https://youtu.be/BLkE8mX52Jg


וב-2017 שרד מישהו טיסה כזו בת 11 שעות:

https://youtu.be/bY2SlUvinLM

חום (Heat) הוא תנועה מהירה של חלקיקי החומר וקור הוא תנועה איטית שלהם. גם הדחיסות שלהם משתנה כי אוויר חם הוא פחות דחוס מאוויר קר. החלקיקים באוויר מתחממים והם זזים במהירות, מה שמגדיל את המרווחים ביניהם, כלומר את הוואקום שבין חלקיקי האוויר.

באוויר הקר, לעומת זאת, החלקיקים נעים לאט יחסית לאוויר החם והמרווח ביניהם מצטמצם.

לכן אוויר חם הוא קל והוא עולה למעלה, בעוד שאוויר קר הוא כבד ויורד למטה.


הנה ההבדלים בתנועת החלקיקים במים הקרים (תנועה איטית) ובחמים (תנועה מהירה):

https://youtu.be/G_TCFgEdEGc


והנה הסבר לחום והקור:

https://youtu.be/f1eAOygDP5s

שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?

האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?

תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).

ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).

בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.


הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":

https://youtu.be/bymT5AcV-C4


ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:

https://youtu.be/DjQMfOyxJms

טמפרטורה (Temperature) היא מושג שיש להסביר בתנועות החלקיקים של החומר. כל גוף וכל חומר מורכבים ממולקולות, שהם החלקיקים הקטנים ביותר של החומר.

הטמפרטורה היא המהירות של המולקולות בגוף זה. ככל שהמולקולות נעות וזזות מהר יותר, הן מתנגשות יותר זו בזו. האנרגיה העצורה בחומר רבה יותר והטמפרטורה שלו גבוהה יותר.


בדיקת הבנה
==========
האם חומר שהמולקולות שלו זזות לאט הוא חם או קר?


את הטמפרטורה ניתן להסביר לפי ההבדלים בין תה קר לתה חם:

https://youtu.be/SUnEyFbqyZQ


מדחום, או תרמומטר, הוא מכשיר שבעזרתו ניתן למדוד את הטמפרטורה:

https://youtu.be/dw1PcsA6MSU


האם הטמפרטורה היא עניין מורכב?

https://youtu.be/W5teyd8srp8


וכאן בגרסת אנימציה ארוכה:

https://youtu.be/EPAct_QsGKg

"יום טבילת דוב הקוטב" (Polar Bear Plunge) הוא מנהג המתקיים במקומות רבים ב-1 בינואר בכל שנה. ביום הזה, בשיא הקור של החורף, נכנסים מאות אלפי בני-אדם אל מי הים הקפואים.

כך מציינים במדינות רבות את השנה החדשה. בצפון אמריקה כמו ארצות הברית וקנדה הוא נקרא "פלאנג'פסט" (Plungefest), בהולנד וסקנדינביה Nieuwjaarsduik.

החוקרים סבורים ששורשי הטקסים הללו הם פרהיסטוריים וקשורים במנהגים קדומים של שבטים אירופיים כלשהם.

כיום המנהג לטבול בים הקר של ינואר נפוץ במדינות כמו הולנד, ארה"ב, קנדה ואנגליה וברבות אחרות באירופה ובמדינות האנגלו-סקסיות. השמות יכולים להשתנות ממקום למקום.

בהולנד, למשל, מכנים זאת "צלילת השנה החדשה" (Nieuwjaarsduik). אלפי אנשים מגיעים למקומות קבועים בהולנד, בכ-90 חופי ים ושפות אגמים ברחבי המדינה המישורית, ונכנסים בהמוניהם אל מי ים הקרח. זהו אירוע חברתי של ממש, עם ספונסרים, ריקודים ואווירה של פסטיבל.

בדנמרק נכנסים המונים למי האגמים הקפואים בשיא החורף, בקור בלתי נתפס. בכך הם מזדהים עם אבותיהם הוויקינגים.

יש מדינות שבהן תועל המנהג לגיוס כספים למטרות צדקה. בארצות הברית ובקנדה למשל נהנים ארגוני הצדקה מתרומות של המשתתפים. האחרונים גם סובלים מקור וגם תורמים...

באנגליה לעומת זאת, מתקיים מצעד חגיגי של אלפים הלבושים בתלבושות משוגעות שהחוגגים בוחרים. האירוע הזה, שנקרא שם "לוני דוק" (Loony Dook), מתקיים למשל במקומות כמו דרום קווינספרי שבסקוטלנד. אלפי אנשים מגיעים שם כדי להשתתף באירוע הטבילה בים.


הנה יום טבילת דוב הקוטב בזנזיבר:

https://youtu.be/gzAirnzgvpM


50 אלף איש רצים למים בשיא החורף:

https://youtu.be/hh7ZOeLungI


בהולנד:

https://youtu.be/hDmHdvLlqHU


ויום טבילת דוב הקוטב בקנדה:

https://youtu.be/CUThlW8m9oo