מי הממציא של הקרטיב?

האגדה מספרת שילד בן 11, פרנק אֵפֵּרְסוֹן שמו, שכח ערב אחד על המרפסת של ביתו כוס עם משקה ממותק ובתוכה מקל שבו ערבב את התרכיז שבה. זה היה לילה קר במיוחד וכשהוא התעורר בבוקר הוא מצא שם קרטיב ביתי. זה היה סטארטאפ!

גם אם אותו אפרסון המציא לעצמו את הסיפור של המרפסת והקרטיב, העובדות הן שבשנת 1923 הוא רשם פטנט על ההמצאה ההיא והחל למכור זיכיונות לכל מי שרצו לייצר קרטיבים ולשווק אותם בשם "פופסיקל".

העסקים פרחו ואפרסון הנמרץ החל להרוויח כסף רב. הקרטיב הקר להט כמוצר ונמכר בכל פינה. אבל הבוננזה העסקית הזו לא המשיכה זמן רב. פחות מ-6 שנים לאחר מכן, בעקבות קריסת הכלכלה העולמית ב1929 והשפל הגדול שיתחיל בעקבותיה, נאלץ אפרסון פושט הרגל למכור את זכויותיו על הפופסיקל, פטנט ומותג הקרטיב המכניס שלו.

כל אלו לא הפריעו לקרטיב עצמו להפוך ללהיט ענק בכל העולם. כל ילד על הגלובוס ליקק בהתלהבות את הגלידה על מקל, שבעברית קיבלה את השם "קרטיב" או "ארטיק", על שם הקוטב הקר.

בשנות ה-70 מכרו אפילו קרטיב עם שני מקלות, שיכולת לשבור ולתת חצי ממנו לחבר...

ובשנות ה-90 הדפיסו על המקלונים באמריקה חלקים של ציור ומי שהיה מרכיב משהו כמו רשמקול או אופניים היה זוכה בהם...

הנה סיפורו המתורגם של הקרטיב הראשון בהיסטוריה (מתורגם):

כך נולד הקרטיב הראשון - באנגלית:

מוכר הארטיקים שבחוף (עברית):

ויש שימוש אפילו למקלוני הקרטיב: