רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.

לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.

גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.

גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.

האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.

במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.




רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):

https://youtu.be/4wAiBWYsFnI


רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:

http://youtu.be/UCGOXtA4_jE


כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ


רכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:

https://youtu.be/1Z8MIXXDPls


ורכבת קיטור עם מסכה משעשעת באוסטרליה:

https://youtu.be/qjpKQic9Wd0

הממציא הקדום הרון היה מרצה וחוקר בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הרון היה חוקר רציני וחרוץ והרבה לחקור את תכונותיהם של המים והאוויר. בכך הוא הניח את היסודות להידרוסטטיקה. בין השאר, הרון תכנן ובנה מכשירים שונים, כמו מזרקת הרון או מכונת שתיה אוטומטית למים קדושים בתשלום. המכשירים היו מבוססים אמנם על עקרונות מדעיים, אך שימשו בעיקר כדי לבדר ולהלהיב את חבריו המתפעלים.

אבל ההחמצה הקטנה-גדולה של הרון היא ההמצאה שהייתה בהישג ידו מבלי שהוא ידע. כדור איאולוס שבנה הרון היה למעשה מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה. הכדור שפיתח הרון (או לפחות בנה על פי רעיון של אחרים) היה מכונה שהפכה לחץ לתנועה, בדרך דומה לזו שעשו מנועי הקיטור שהניעו רכבות במאה ה-18. לו היה הרון רותם את האנרגיה הסיבובית של הכדור לביצוע של תנועה מכנית, הוא יכול היה לקדם את התעשיה והתחבורה במאות רבות של שנים.


הנה סיפורו של הרון ומנוע הקיטור המוקדם שהמציא:

http://youtu.be/QBh8cHZvE9U


דגם של כדור איאולוס:

http://youtu.be/dEiRewqemKM


וכדור איאולוס שמתחמם ומסתובב:

http://youtu.be/Y8eb3ak1f9g

מנוע קיטור (Steam engine) הוא מנוע שפועל בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. שיטת הפעולה שלו הייתה להפעיל כבשן שמוסק בפחם ומחמם דוד מים. הקיטור שנפלט מדוד המים הוא שמניע בוכנות, ואלה הניעו את גלגלי רכבת הקיטור, את ספינות הקיטור ואפילו את אופני הקיטור הנשכחות.

את מנוע הקיטור המציא לראשונה הרון, מדען יווני שחי באלכסנדריה שבמצרים. הרון חי בשנת 130 לפני הספירה. המנוע שפיתח היה מנוע קיטור פרימיטיבי, אך הרון מעולם לא בנה אותו. אם היה בונה אותו, ייתכן שההיסטוריה הייתה משתנה כבר אז והמהפכה התעשייתית הייתה מתרחשת כבר אז.

במאה ה-18, כ-2000 שנה לאחר מכן, הומצאה מכונת הקיטור המודרנית בפועל על ידי הממציא ג'יימס ואט, לאחר ששיפר ואט את מנוע הקיטור הקדום והגדיל את יעילותו באופן עצום. מנוע הקיטור של ואט עשה מהפכה בייצור והיה אחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שהחלה באירופה של המאה ה-18.


הנה מנוע הקיטור העתיק של הרון:

https://youtu.be/QBh8cHZvE9U


המצאת מנוע הקיטור המודרני במאה ה-18 על ידי ג'יימס וואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מודל של מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה:

https://youtu.be/Caqf4hQBYBI


וההיסטוריה של מנועי הקיטור:

https://youtu.be/9mhYnQGZJuM

הנרי ג'יפר נחשב לחלוץ ספינות האוויר הממונעות והאיש ששחרר את הכדור הפורח מחסדי הרוח. אם עד אז עלו כדורים פורחים לאוויר אך היו תלויים לגמרי ברוח שלקחה אותם לכיוונים שונים כרצונה, ג'יפר בנה מנוע קיטור לכדור הפורח. המנוע איפשר לטסים בכדורים פורחים לשלוט בכיוון הטיסה ולכוון את הכדור הפורח ליעדים כרצונם.

המצאתו של הנרי ג'יפר הפכה את הכדור הפורח לספינת אוויר של ממש. בשנת 1852 יצא הנרי ג'יפר מהעיר פאריס, לטיסתו הראשונה בכלי תעופה ממונע שכזה. בטיסה זו הוא הצליח לטוס למרחק של 32 קילומטרים ולכוון את ספינת האוויר הפשוטה שלו כרצונו.


הנה סרטון אנימציה שמראה את ספינת האוויר הממונעת בקיטור של ג'יפר - הדיריג'יבל:

http://youtu.be/SCt8c9HdcVE

הגייזר (Geyser) הוא מעיין תת-קרקעי של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.

"גייסיר", שמו של הגייזר הנודע ביותר באיסלנד, הוא מקור השם "גייזר".

בפארק ילוסטון, אזור הגייזרים הגדול והעשיר ביותר בעולם, יש כ-400 גייזרים שנמצאים בתשע בקעות עשירות בגייזרים. גם באיסלנד ישנם גייזרים רבים. בחלקם הם מתפרצים בקביעות, כל מספר שעות או דקות.

הגייזרים לא שורדים יותר מכמה אלפי שנים., בגאולוגיה תופעות נמדדות במיליוני שנים. בהיבט גיאולוגי, אם כן, אורך חיים של תופעה כזו שנמדד בכמה אלפי שנים נחשב לפרק זמן קצר יחסית.

#אבל איך גייזר נכחד או מפסיק?

לרוב מה שיגרום לגייזר להיעלם הן רעידות אדמה. לא פעם אפילו רעידת אדמה חלשה יחסית תגרום לשינוי בצורת ובכיוון זרימת המים מתחת לפני האדמה, או להפחתת הלחץ שם. לא פעם שינוי כזה ייצור אזורים חדשים שבהם הלחץ יכול להשתחרר, מבלי ליצור קיטור שייתפרץ בצורת גייזר.


הנה סרטון אנימציה שמציג את דרך ההיווצרות של הגייזר (צירוף של חום גבוה, מים ונקבים וסדקים, בסלעים שדרכם יעבור הקיטור):

http://youtu.be/X4zA_YPCyHs


מצגת וידאו של תלמיד שמסבירה על גייזרים וסוגים שונים:

http://youtu.be/ItcnHjcm5jQ

מנועים מונעי קיטור היו סיפור הצלחה משמעותי בתקופה הוויקטוריאנית, במאה ה-19. אך רבים לא מודעים לכך שכבר בשלהי המאה ה-18 נוצרו מספר דגמי מכוניות קיטור ראשונות, שהיה להם סיכוי אמיתי להביא את כולם העגלות והמרכבות לסופו המוקדם.

זה היה בסוף המאה ה-18, בשנת 1769, כשהחל ממציא צרפתי בשם נִיקוֹלאס-ג'וֹזֶף קוּגְנוֹ (Nicolas-Joseph Cugnot) לבנות כמה רכבי קיטור ניסיוניים. הם היו כבדים, מסורבלים, גרועים ולא מספקים, אבל הם היו כלי הרכב הממונעים הראשונים בהיסטוריה והיה להם סיכוי ממשי ליצור קפיצה של ממש בעולם כלי הרכב. נדגיש שבאותה תקופה כל כלי הרכב שמסביב מבוססים על הנעה של בעלי חיים. בקיצור עגלות.

לאחר ניסיונות מספר, פיתח קוגנוט עבור הצבא, בשנת 1771, את רכב הקיטור הממונע שלו. הרכב הכבד שקל כ-2.5 טונות ונועד לשאת תותחים כבדים. היו לו שני גלגלים אחוריים גדולים ועוד גלגל קדמי קטן.

רכב הקיטור הצבאי הזה היה איטי ביותר וקשה היה מאוד להניעו. הממציא הקשה מאוד על הנהג לנווט את הרכב המסורבל, מכיוון שהוא מיקם את דוד המים הגדול שלו בחזית כלי הרכב. לאור העובדה שעגלה מונעת על ידי סוס הייתה מהירה ממנו וכמובן קלה יותר לתפעול, אין פלא שרכב הקיטור החדשני הזה לא זכה להצלחה של ממש.

אבל הממציא הצרפתי פורץ הדרך לא התייאש. הוא בנה דגם אזרחי, מתקדם יותר ומסורבל פחות, של כלי הרכב והסיע אותו ברחובות פאריז. מהירותו המרבית הייתה של 5 קמ"ש, אך מספרים שהוא הרס קיר אבן גדול, לאחר שהתנגש בו.

לאחר שניסה כמה שיטות, פתרונות ושיפורים, אך כלי הרכב מבוססי הקיטור של קוגנוט לא זכו להצלחה, הבין האיש שהוא לא מצליח בפיתוח הטכנולוגיה הממונעת שלו והוא התייאש וזנח את הרעיון.

במאות הבאות אמנם יוולדו דגמי קיטור כמו משאית הקיטור של חברת ליילנד משנת 1896 ומכוניות הגראוט (Grout) והווייט מודל M, עם מנוע הקיטור מתחילת המאה ה-20. אבל כמובן שפריצת הדרך האמיתית הייתה במעבר למנוע בעירה פנימי שהפליא לעשות קארל בנץ בשנת 1885, כשתכנן ובנה את המכונית האמיתית הראשונה.


הנה מצגת וידאו על קוגנו ומכונית הקיטור שלו:

https://youtu.be/MzJhUftykEs


מכונית קיטור ראשונה שהקדימה את מנוע הבעירה הפנימית של המכונית שאנו מכירים:

https://youtu.be/gqJ8nF5sLWc


מכונית הקיטור הראשונה של ניקולס קוגנוט משנת 1769:

https://youtu.be/wr1MELVd0L4


דגם של כלי הרכב הממונע בקיטור שלו:

https://youtu.be/KP_oQHYmdRs


כאן מביאים את רכב הקיטור לתערוכת מכוניות היסטוריות:

https://youtu.be/XsEbeCrPcA8


וכך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ

בסוף המאה ה-19, עוד בטרם נולד האופנוע שאנו מכירים, זה שמונע על מנוע בנזין, ניסה בונה האופניים הצרפתי הנודע פְּיֶיר מִישֵאוֹ (Pierre Michaux) לבנות אופניים עם מנוע קיטור. מנוע הקיטור הזה היה מתקן גדול, כבד במיוחד ומסורבל שנבנה במרכז האופניים, בין הגלגלים.

אופנוע הקיטור הקדום והכבד הזה לא היה מעשי. לא ניתן היה לנסוע בו בצורה נוחה ולסחוב עליו את הפחם שדרוש היה לו לנסיעה. אבל הוא היה הרמז לאופנוע שיוולד מספר שנים לאחר מכן, כשהיצרן הגרמני דיימלר יחבר לאופניים את המנוע החדש והקל, שגם ניתן להניע בקלות - מנוע הבנזין.


הנה אופני הקיטור היסטוריות משנת 1902:

https://youtu.be/0gkgoNTBLdE


שחזור של אופני הקיטור של רופר האמריקני, שניסה לשפרם ומת תוך כדי נהיגה בהם:

https://youtu.be/5YB76S3jcDI


נסיון עממי לבנות אופני קיטור מודרניות ומלאי עשן:

https://youtu.be/CiJeHHGqSSw


ואופני קיטור מודרניות מסוג אחר:

https://youtu.be/2bPTqJtWpRc

הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.

הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.

כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.

גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.

כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.


הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:

https://youtu.be/UGplcD9BULY


מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:

https://youtu.be/M2LsvSQ--wc


סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:

https://youtu.be/euEjOBx_vg0


וספינות המבוססות על מנוע קיטור:

http://youtu.be/HmNdZix0o2M

מעיין "פה הדרקון" בארצות הברית זכה לכינויו ב-1912, לאחר שאחד המבקרים התרשם מהמעיין שפולט מים מהמערה ומשליך מים למרחק, ממש כמו מפיו של דרקון אגדי.

גם קולות המעיין שנובעים מהקיטור והגזים שבו מוסיפים לתדמית הדרקונית ולחרחורי המעיין המבהיל.


הנה מעיין פה הדרקון:

http://youtu.be/mNucFm3xXOU

כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?


טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.

בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.

כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.

רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.


כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:

http://youtu.be/lIPg7fZcsFg


כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:

http://youtu.be/UXa1-zRI9D0


כך מכופפים עץ בעזרת אדים:

http://youtu.be/LYxawx_GjSI


והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:

http://youtu.be/HiAfP1PBcoo

כוח סוס הוא מושג מימיו הראשונים של מנוע הקיטור. כשהיה צריך להסביר לאנשים כמה כוח יש למנוע וכיצד יוכל לסחוב קרון או עגלה למרחק בזמן קצר, הכי קל היה להשוות את כוחו של המנוע לכוחותיהם של הסוסים ששימשו לאותה מטרה באותה תקופה.

הראשון שהשווה את הספק המנוע לכוחו של הסוס בעבודת הסחיבה היה אחד מהחלוצים של מפתחי מנוע הקיטור, תומאס סייוורי. הוא לא מדד ולא בחן את הנתון אלא אמר לאנשים בפשטות שהמנוע יכול לעשות פעולה שתחליף כך וכך סוסים.

אבל המהנדס ג'יימס ואט ששיפר את מנוע הקיטור הוא שעשה בדיקות מעמיקות לגבי כוחו האמיתי של הסוס והוא גילה שסוס יכול להפעיל כוח של 33,000 ליברות לרגל לדקה. בני אדם רגילים, אגב, מצליחים להפעיל כוח שהוא כעשירית משל הסוס. כוח זה נקבע כשווה ערך ל-746 ואט.


הנה סרטון שמראה את תגובת אנשים שנוסעים ברכב בעל 1000 כוחות סוס:

http://youtu.be/MX0VP_nl2Tg


הנה מכוניות עם יותר מדי כוח סוס:

https://youtu.be/jHy5icrUm7c


מכונית עם 10 אלפים כוח סוס!

https://youtu.be/toURS5_8kXM


ומירוץ בין מכוניות שיש להן הרבה יותר מ-500 כוח סוס:

https://youtu.be/iQGg9NRun08

מנוע הקיטור (Steam Engine) הוא אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה, המצאה שהניעה את התחבורה והתעשייה לעידן המודרני ולראשונה לא התבססה על כוח פיזי של שרירי אדם או בעלי חיים.

פעולתו של מנוע הקיטור התבססה על כוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. במנוע זה מפעילים כבשן המוסק בפחם ומחמם דוד מים. כתוצאה מעיבוי האדים שבדוד, נוצר לחץ אטמוספירי, הנקרא "קיטור".

הקיטור הזה, שנפלט מדוד המים, פועל על בוכנה או מספר בוכנות ודוחף אותן. הבוכנות הללו מחוברות למערכת הנעה, המניעה את גלגלי המנוע. כך זזה רכבת הקיטור ונוסעת, כך מניע גלגל גדול את ספינת הקיטור על פני הנהר וכך נוצרו אפילו אופנועי ואופני הקיטור של העבר.

בזכות שיטת פעולה זו נחשב מנוע הדיזל לחלוץ מנועי החום המודרניים. הצלחתו אז הייתה כה גדולה, שהוא היה לנושא הדגל של המהפכה התעשייתית.


כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ


אנימציה שמראה את שלבי הפעולה שלו:

https://youtu.be/g8LrAsL4oH0?t=10s


וכך עבדו מנועי הקיטור של העבר:

https://youtu.be/nd2Ii4OGQ4k

הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..

ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.

ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.

זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.


הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):

http://youtu.be/VlxnNc-61jM


השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:

https://youtu.be/em8QtaDOZt0


ובביצוע של הארי בלפונטה:

https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo

האופנוע הוא כלי תחבורה דו-גלגלי שיש לו מנוע. לרוב מיועד האופנוע לשאת נוסע אחד או שניים. במידה ורוצים להסיע בו יותר נוסעים, ניתן להתקין באופנוע סירה.

בשנת 1885 המציאו וילהלם מייבאך וגוטליב דיימלר הגרמניים מעין אופניים שהוצמד להם מנוע עזר קטן. זה היה מנוע בעירה פנימית שהפך את כלי הרכב הזה לאופנוע הראשון אי-פעם. אמנם 18 שנה לפני כן הוצג בארצות הברית כלי רכב דו גלגלי שהתבסס על מנוע קיטור, אבל שיטת הפעולה שלו היתה שונה ולא שימושית כמו זו של האופנוע עם מנוע הבעירה הפנימית של מייבאך.

האופנוע של דיימלר היה בעל מנוע שריפה פנימית עם צילינדר אחד. דיימלר פיתח בשבילו קרבורטור שהתיז את הדלק ישירות לתוך לוע היניקה. המנוע נישא בו על שילדת עץ שיועדה לנשיאת המנוע. אמנם לקרוא לו "אופנוע" יכול להחשב מוזר, שכן בנוסף לשני הגלגלים שלו, היו לאופנוע שלהם במרכזו שני גלגלי עזר נוספים.

עם זאת דיימלר ומייבאך היו הראשונים שעבדו על דגם של אופנוע ממונע. גם אם לא הייתה לנוהג בו יכולת של ממש להטות את האופנוע, בשל גלגלי העזר שהותקנו למנוע הכבד שלו, יכול הכלי הניסיוני שבנו ושמעולם לא יצא לשיווק מסחרי, להיחשב כאופנוע הממשי הראשון.

האופנוע הראשון שנמכר בעולם כמוצר לכל היה אופנוע מתוצרת "הילדברנד-וולפמילר" הגרמנית, שהחל להימכר בשנת 1894 ונמכרו מעל 1000 יחידות ממנו - לראשונה אופנוע בעל 2 גלגלים שנשאו מנוע ענקי והגיע למהירות של כמעט 40 קילומטרים לשעה.

בשנת 1920 הפכה חברת "הרלי-דייווידסון" האמריקאית לגדולה בעולם. חברה זו, שהחלה את פעילותה ב־1903 פעילה עד היום והאופנועים שלה נחשבים לאגדה.


הנה דיימלר, מי שביחד עם מייבאך נחשבים לממציאי האופנועים:

http://youtu.be/jwqghGs25cg


דגמים מוקדמים של האופנועים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20:

https://youtu.be/F7TezK_4bVE


סרטון 120 שנים ליצרנית האופנועים הכי ותיקה שעוד קיימת, רויאל אנפילד:

https://youtu.be/EmYv9WY3MB0


מהאופניים עד לאופנועים המטורפים של ימינו - האבולוציה של האופנוע:

https://youtu.be/k1lw3JBnzqA


כמה סיבות למה רכיבת אופנוע היא תחליף מצוין לפסיכולוג:

https://youtu.be/1C9ik8s3lHQ


חיקוי מצחיק של צלילי האופנועים מהמותגים המובילים בעולם:

https://youtu.be/mwpKwowBuro


וכל סוגי האופנועים הקיימים:

https://youtu.be/erP9Jxr_M6w?long=yes

אופנועי רויאל אנפילד (Royal Enfield) הבריטיים מיוצרים מאז 1901, כמה שנים לפני כל חברה אחרת שעדיין פעילה.

החברה שמייצרת היום רק בהודו והיא גם בבעלות הודית, מתרכזת באופנועי רטרו. אלה מזכירים את האופנועים שייצרה בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, גם כשהם חדשים לחלוטין.

אם ב-1901 רויאל אנפילד ייצרה גם כלי רכב, אופניים ונשק, מ-1933 היא התחילה בייצור של ה"בולט", האופנוע ששרד הכי הרבה זמן, עד 2020 הוא יוצר על ידה. ב-1971 היא נסגרה לרגע, כמו מותגים מוטוריים רבים בבריטניה, אבל בתת היבשת הענקית של הודו היא המשיכה לפעול ובשנות ה-90 אף עברה לבעלות של ענקית הרכב ההודית אייכר (Eicher).

בשנים האחרונות רויאל אנפילד התאימה את עצמה לסטנדרטים הבטיחותיים האירופיים, כדי להפוך לחברה עולמית שתתחרה במותגים היפניים עם תמורה מעולה למחיר, או במילים פשוטות - עם מוצרי איכות הנמכרים במחירים נגישים במיוחד.

ההיסטוריה של רויאל אנפילד מעניינת. היא לא הייתה האופנוע הראשון שנמכר בעולם, תואר שמחזיקה "הילדברנד-וולפמילר" הגרמנית. היא הקדימנ את רויאל אנפילד בשנים בודדות, אבל לא שרדה את השנים.

אגב, חברת "הרלי-דייווידסון" האמריקאית עתידה להפוך לגדולה בעולם בשנת 1920 וגם היא פעילה עד היום. גם הרלי מייצרת אופנועי רטרו, יוקרתיים ומוחמאים אף יותר, אבל היא החלה את פעילותה שנתיים אחרי אנפילד, בשנת 1903.


הנה סרטון לרגל 120 שנים למותג רויאל אנפילד:

https://youtu.be/oa07dF4LZWU


האופנוע הקלאסי שולט בהודו (עברית):

https://youtu.be/wFMfFXXFqLE


כשהגיע לארץ ב-2010 (עברית):

https://youtu.be/qpE6zBuxY28


הקונטיננטל 650 מהאופנועים הידועים של רויאל אנפילד:

https://youtu.be/DjkJXsGzndY


הרויאל אנפילד מטאור 350 - רטרו חדש יחסית ומוחמא (עברית):

https://youtu.be/FWSVi3v4E9w


נזיר דתי בהודו מברך רויאל אנפילד חדש:

https://youtu.be/Z_DDIpbizMQ


כך הפכה רויאל אנפילד להארלי דיווידסון של הודו:

https://youtu.be/T9KPIJSmtpc?long=yes


וסרטון תיעודי על אופנועים רויאל אנפילד:

https://youtu.be/xxdF6KTPYZE?long=yes

בשנת 1890 הצליח הצרפתי קלמנט אדר (Clement Ader) לבנות דאון שהיה בו מנוע קיטור ענקי. המנוע סובב פרופלור שהצליח להרימו לגובה של 20 סנטימטרים באוויר. הוא הצליח לעוף כך למרחק של 50 מטרים.

כך היה קלמנט אדר לראשון שטס בכלי טיס כבד מהאוויר. אגב, הוא קרא למטוס שלו Avion ומכאן יתורגם שמו של המטוס לעברית, כשאיתמר בן יהודה, הבן של, יתן לו את השם אווירון.

על אף שטיסה בגובה כה נמוך אינה טיסה של ממש, אל תזלזלו בהישג של אדר. בפעם הראשונה בהיסטוריה הצליח כלי טיס כבד מהאוויר להמריא מהקרקע ובעצמו.

הההמראה הייתה בכוח סיבובי המדחף שלו בלבד. עד אז הצליחו קודמיו רק לגלוש במורד גבעות בדאונים שונים וממונעים, והצליחו בקושי להחזיקם באוויר. לכן קלמנט אדר נחשב לחלוץ התעופה הממונעת.

אגב, אדר הוא גם הממציא של רעיון נושאת המטוסים. הוא היה הראשון שהבין שמטוסים, שבאותה תקופה הוגבלו במרחקי הטיסה שלהם מאד, יוכלו לבצע משימות צבאיות מורכבות ומוצדקות, אם יוכלו להמריא מספינה שתהווה שדה תעופה נייד, שיכול להגיע לקרבת המטרה.


זה עדיין לא מטוס לטווחים ארוכים אבל כך הצליח קלמנט אדר להיות הראשון שממש טס באוויר (עברית):

https://youtu.be/TpXh3x7lB_E


סיפורו של קלמנט אדר:

https://youtu.be/089jC-_5nnM


על הטייס שהציל את נושאת המטוסים שלו:

https://youtu.be/FSgvPHBMV9w


וקלמנט אדר עם נושאות המטוסים שהמציא והפכו לנשק אסטרטגי בימינו (עברית):

https://youtu.be/751AD9TT01Q

המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.

המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.

עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.

השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.


#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.

בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.


הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/xLhNP0qp38Q


באנגלית:

https://youtu.be/-AyGN9wL_VU


ומזווית אחרת:

http://youtu.be/LbAOseDs3KY


מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/zjGJsNPHXxo


המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):

https://youtu.be/ViV-uRokZ4A


המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:

https://youtu.be/HPRURtORnis


העיור שהיא הביאה (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk


פרספקטיבה היסטורית:

http://youtu.be/3Efq-aNBkvc


היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:

https://youtu.be/v9rZOa3CUC8


אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes