שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זו קיימות?
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
איך לשמור על העולם?
איך ממחזרים מכוניות?
כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.
מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.
כך ממחזרים מכוניות:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s
זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:
https://youtu.be/bJGkNEGQJE4
סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:
https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s
למה כדאי לחסוך בשימוש בשקיות פלסטיק?
מאות מיליארדים של שקיות ניילון או פלסטיק מיוצרות בכל שנה. אנו מקבלים אותן בחינם בחנויות, אבל בגלל עלות המיחזור היקרה, רובן אינן ממוחזרות. המיחזור, מה לעשות, הוא יקר מהייצור של שקיות ניילון חדשות..
השקיות הללו הופכות לזיהום רציני בים, באגמים ובחופים בעולם, חיות וציפורים בולעות אותן וגם הפירוק שלהן עם הזמן הופך אותן לחלקים קטנים ורעילים של חומר. כי רבים לא יודעים, אבל משך הזמן שלוקח לשקית ניילון להתכלות ולהתפורר, עד שהיא נעלמת לחלוטין וחוזרת לטבע, הוא 400 שנים! - במשך כל התקופה משחררת שקית הפלסטיק או הניילון הזו חומרים רעילים ולא בריאים - לאוויר, למים ולאדמה. החומרים הללו הורגים בעלי חיים ונכנסים לשרשרת המזון, שתפגע גם בבני-אדם.
בואו נחסוך בשקיות ניילון. כמה שפחות - יותר טוב!
ללא מילים - על נזקי שקיות הפלסטיק:
https://youtu.be/dNsDxRytmXQ
מצגת וידאו שמסבירה למה כדאי להשתמש פחות בשקיות פלסטיק (עברית):
http://youtu.be/rvt1-0Z2_1g
והאמת היא שאם כבר מצמצמים, אז גם את התוכן של השקיות - צמצום האוכל הנזרק (עברית):
https://youtu.be/rEqgFBJcDOw
איך ממחזרים נייר?
ייצור הנייר הוא תהליך תעשייתי שבו כורתים עצים על מנת לספק נייר לשוק. כדי להקטין את הנזק הסביבתי שכרוך בכריתת עצים מתבצע תהליך של מיחזור נייר משומש. כל אחד מאיתנו משליך את פסולת הנייר שלו, כולל עיתונים ישנים, אריזות קרטון וכדומה, אל סל המיחזור. חברת המיחזור אוספת ממיכלי המיחזור את הפסולת ומעבירה אותה במשאיות אל המפעל. במקביל נאספת פסולת כזו גם ממקומות שמייצרים פסולת בכמות גדולה, כמו בתי דפוס, משרדים ומפעלי תעשייה.
במפעל מתבצע מיון קפדני שבמהלכו מופרדת מהנייר פסולת שמעורבת בנייר, דבוקה אליו ואף נוזלים שנשארו באריזות הקרטון. לאחר מכן עוברים הנייר והקרטונים שטיפה בחומרים כימיים, כדי לנקות את שרידי הדפוס שהיה עליהם.
עתה דוחסים את פסולת הנייר לתוך מכבש ענק ומוציאים אותה כקוביות ענק במשקל של חצי טון ויותר. אלה יועברו אל מפעלי ייצור הנייר ויומסו במכלי מים, כדי שיהפכו לסיבי נייר. לאחר החדרה של מים רבים תיווצר מהם עיסה דביקה שאליה יוסיפו תוספות מחזקות ליצירת נייר חדש וצבע לבן, שיאפשר לנייר להיראות חדש ונקי לחלוטין.
לאחר סחיטת המים העודפים מהעיסה, באמצעות רשת שעליה מותזת העיסה, מחממים את הסיבים בקיטור ומייבשים אותם לחלוטין. כך מקבלים נייר ממוחזר - כחדש.
כך נראה תהליך מיחזור הנייר:
https://youtu.be/jODl07akVHM
פרסומת למיחזור של נייר (עברית):
https://youtu.be/luOX3ZIISbc
כך הופכים עיתונים ישנים לנייר חדש:
https://youtu.be/xhW0RTg8kRI
נסו למחזר נייר בבית (עברית):
https://youtu.be/wCA62-a89lk
וכך ממחזרים נייר במפעל:
https://youtu.be/isEV-mCFPiY
מהו המשרד ללא נייר?
הידעתם שבעידן המודרני אפשר לעבוד עם מסמכים אלקטרוניים וטכנולוגיה בלבד, מבלי להחזיק משרד פיזי, להדפיס ניירות או לנהל ארכיון? - המחשב הנייד, הטלפון החכם והאינטרנט מאפשרים לעשות הכל - בלי נייר, ארונות, מגירות ובלי צורך אפילו בשולחן.
הידעתם שעם כל 80,000 דפי נייר שאנו נמנעים מלהדפיס, אנו מצילים עץ שלם? - יותר מזה, מדובר בחלום בן עשרות שנים, המלווה את עולם הטכנולוגיה ואיכות הסביבה. מכנים אותו "המשרד ללא נייר" והוא מתבסס על מסמכים אלקטרוניים (Electronic paper).
מסמכים אלקטרוניים (Electronic Documents) הם מסמכים שניתן לשלוח ולהעביר באמצעים אלקטרוניים, כמו דואר אלקטרוני ושליחה ברשתות חברתיות או באתרי שירותים באינטרנט. למעשה, מדובר בקבצי מחשב הניתנים לאחסנה וצפייה באמצעות מחשב, סמארטפון וכדומה, במקום הדפסה ושמירה כניירות.
זה עובד גם הפוך. סריקה של מסמכים והפיכתם לקבצים ממוחשבים, מאפשרת למשרד לתעד מסמכי נייר, לשמור אותם על כונני מחשב, לחסוך בכך מקום אחסון יקר ועדיין לאתר אותם בקלות בעתיד, באמצעות מה שנקרא "ארכיון אלקטרוני".
בכל מקרה, שימוש במסמכים אלקטרוניים יכול לסייע לארגונים לחסוך המון נייר, חללי אחסון יקרים וגם לשמור על העצים בכדור הארץ ועל כדור הארץ עצמו.
כך ניתן לעבור כיום למשרד עם פחות נייר:
https://youtu.be/DSEe4lcXhWI
על סריקת מסמכים והפיכתם למסמכים אלקטרוניים:
https://youtu.be/oF9UaG8CJm0
דוגמה למערכת ניהול מסמכים אלקטרוניים בשביל המשרד ללא נייר:
https://youtu.be/Uh9AWbg3Vw0
גם לחתום על מסמכים אפשר מבלי להדפיס:
https://youtu.be/u9ptQ5iFRt0
אפילו ארכיון המדינה הופך לארכיון ממוחשב:
https://youtu.be/sLknuRRmG04
למעשה, ניתן כך לנהל עסק מכל מקום, באמצעות טכנולוגיה בלבד:
https://youtu.be/pJDmiFOzVNA
מהו הסכם האקלים העולמי, הסכם פריז?
"הסכם פריז" משנת 2015 הוא הסכם האקלים העולמי, העושה כדי להפחית את פליטת גזי החממה, לממן את הטיפול בפליטת גזי חממה בידי מדינות העולם ולמזער את הנזק שכבר נגרם לאקלים כדור הארץ.
עם 195 מדינות שחתמו עליו, הסכם פריז הוא ההסכם המקיף הראשון בעולם בתחום האקלים. ההסכם נקבע בשנת 2015, במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם בפריז.
מטרות ההסכם נועדו להיות העצמה של יישום UNFCCC, אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים. אמנה זו הושקה בפסגת כדור הארץ של שנת 1992.
האמצעים שגלומים בתכנית כוללים, לאו דווקא בסדר החשיבות שלהם, את צמצום פליטת גזי חממה והפחתת פליטות גזי החממה כך שלא יפגע בייצור המזון, הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050 ול-1.5 מעלות צלזיוס בלבד, עד סוף המאה ה-21. עוד אמצעים הם עידוד של הזרמת כספים לצרכי הפחתת פליטות גזי החממה והעמידות לשינויי אקלים, טיפוח העמידות ושיפור ההסתגלות להשפעות שליליות של שינויי האקלים ועוד.
במסגרת ההסכם התחייבה כל מדינה שחתמה עליו להגיש תוכנת, אחת ל-5 שנים, עם פירוט הדרכים שיינקטו על ידיה לצורך ההתמודדות עם שינויי האקלים.
האסטרטגיה להשגת מטרות הסכם פריז זכתה לכינוי 20/20/20. הפירוש הוא הפחתה ב-20% של פליטת פחמן דו חמצני (CO2), הגדלה ב-20% של נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ועליית החסכון באנרגיה של 20%.
שחקנית משמעותית בהסכם היא ארה"ב, בה פרש ממשל טראמפ ב-2017 מהסכם פריז. בינואר 2021, שעות בודדות לאחר שג'ורג' ביידן נכנס כנשיא לבית הלבן, הוא חתם על מכתב שמורה להחזיר את ארה"ב להסכמי האקלים, כולל הסכם פריז.
ביידן גם מינה את ג'ון קרי, לשעבר שר החוץ של ארה"ב, לשליחו המיוחד לענייני אקלים. קרי, המכונה "צאר האקלים", מתכוון להחזיר את ארה"ב לחזית העולמית ולהובלת המאבק במשבר האקלים.
הנה הסכם פריז וכיצד הוא מנסה להתמודד עם משבר האקלים (מתורגם):
https://youtu.be/k1oPVp63eNk
המצב בקיום ההסכם נכון לאמצע 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/-wJo5aKBwq0
הסיבות להסכם הזה:
https://youtu.be/I-4F5MJEeqs
הספקנים, שטוענים שההסכם לא יועיל לעצירת התחממות הגלובלית (מתורגם):
https://youtu.be/47bNzLj5E_Q
הסבר ההסכם של פריז בקצרה:
https://youtu.be/3tnDjCA4peY
והרצאת טד נהדרת על הסכם פריז (מתורגם):
https://youtu.be/MIA_1xQc7x8?long=yes
מיהו מעצב רהיטי השאריות?
המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
וכאן היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY
מה זה קומפוסט?
הקוֹמְפּוֹסְט, בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
איך נשמור על העולם?
איך אנו יכולים לשמור על העולם?
שמירה על כדור הארץ היא לא משימה קשה מדי. בסך הכל כדאי לאמץ הרגלים טובים, כמו לכבות מכשירי חשמל כשלא צריך אותם, לכבות את האור בחדר שיוצאים ממנו וכדומה. כדאי גם לארגן את בני הבית כולם לא להשליך בקבוקים, נייר ומוצרי פלסטיק לפח הרגיל אלא להשליכם לפחים המיועדים למיחזור.
כדאי גם לעודד את אבא ואימא לקנות רק מה שצריך ולהפסיק לקנות יותר מדי ולזרוק את המיותר. זה גם חסכוני וישאיר יותר כסף לדברים חשובים בתקציב המשפחתי וגם יהיה טוב לכדור הארץ שלנו ולנו.
הנה הקיימות, פיתוח בר קיימא וחיים תוך שמירה על העולם (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
סיפור שמדגים כמה חשוב שנשמור על העולם:
http://youtu.be/fxnrylPLBuE
כך כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/S2BqMdR7hl8
אפילו מותגי ענק משתדלים לתרום את חלקם ולייצר מוצרים מתכלים (עברית):
https://youtu.be/rIjSrXYeKpI
עוד דברים שנוכל לעשות לשמירת העולם:
http://youtu.be/bn8R_XqjjI0
מיחזור - מה שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
העולם שכל כך חשוב לנו:
http://youtu.be/thuViaxRd_w?t=25s
וסרט תיעודי מהמם ביופיו על כדור הארץ ומה המין האנושי גורם לו:
https://youtu.be/NEnRsTlSsxM?long=yes
איך אנו יכולים לשמור על העולם?
שמירה על כדור הארץ היא לא משימה קשה מדי. בסך הכל כדאי לאמץ הרגלים טובים, כמו לכבות מכשירי חשמל כשלא צריך אותם, לכבות את האור בחדר שיוצאים ממנו וכדומה. כדאי גם לארגן את בני הבית כולם לא להשליך בקבוקים, נייר ומוצרי פלסטיק לפח הרגיל אלא להשליכם לפחים המיועדים למיחזור.
כדאי גם לעודד את אבא ואימא לקנות רק מה שצריך ולהפסיק לקנות יותר מדי ולזרוק את המיותר. זה גם חסכוני וישאיר יותר כסף לדברים חשובים בתקציב המשפחתי וגם יהיה טוב לכדור הארץ שלנו ולנו.
הנה הקיימות, פיתוח בר קיימא וחיים תוך שמירה על העולם (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
סיפור שמדגים כמה חשוב שנשמור על העולם:
http://youtu.be/fxnrylPLBuE
כך כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/S2BqMdR7hl8
אפילו מותגי ענק משתדלים לתרום את חלקם ולייצר מוצרים מתכלים (עברית):
https://youtu.be/rIjSrXYeKpI
עוד דברים שנוכל לעשות לשמירת העולם:
http://youtu.be/bn8R_XqjjI0
מיחזור - מה שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
העולם שכל כך חשוב לנו:
http://youtu.be/thuViaxRd_w?t=25s
וסרט תיעודי מהמם ביופיו על כדור הארץ ומה המין האנושי גורם לו:
https://youtu.be/NEnRsTlSsxM?long=yes
כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.
מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.
כך ממחזרים מכוניות:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s
זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:
https://youtu.be/bJGkNEGQJE4
סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:
https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s
מאות מיליארדים של שקיות ניילון או פלסטיק מיוצרות בכל שנה. אנו מקבלים אותן בחינם בחנויות, אבל בגלל עלות המיחזור היקרה, רובן אינן ממוחזרות. המיחזור, מה לעשות, הוא יקר מהייצור של שקיות ניילון חדשות..
השקיות הללו הופכות לזיהום רציני בים, באגמים ובחופים בעולם, חיות וציפורים בולעות אותן וגם הפירוק שלהן עם הזמן הופך אותן לחלקים קטנים ורעילים של חומר. כי רבים לא יודעים, אבל משך הזמן שלוקח לשקית ניילון להתכלות ולהתפורר, עד שהיא נעלמת לחלוטין וחוזרת לטבע, הוא 400 שנים! - במשך כל התקופה משחררת שקית הפלסטיק או הניילון הזו חומרים רעילים ולא בריאים - לאוויר, למים ולאדמה. החומרים הללו הורגים בעלי חיים ונכנסים לשרשרת המזון, שתפגע גם בבני-אדם.
בואו נחסוך בשקיות ניילון. כמה שפחות - יותר טוב!
ללא מילים - על נזקי שקיות הפלסטיק:
https://youtu.be/dNsDxRytmXQ
מצגת וידאו שמסבירה למה כדאי להשתמש פחות בשקיות פלסטיק (עברית):
http://youtu.be/rvt1-0Z2_1g
והאמת היא שאם כבר מצמצמים, אז גם את התוכן של השקיות - צמצום האוכל הנזרק (עברית):
https://youtu.be/rEqgFBJcDOw
קיימות
ייצור הנייר הוא תהליך תעשייתי שבו כורתים עצים על מנת לספק נייר לשוק. כדי להקטין את הנזק הסביבתי שכרוך בכריתת עצים מתבצע תהליך של מיחזור נייר משומש. כל אחד מאיתנו משליך את פסולת הנייר שלו, כולל עיתונים ישנים, אריזות קרטון וכדומה, אל סל המיחזור. חברת המיחזור אוספת ממיכלי המיחזור את הפסולת ומעבירה אותה במשאיות אל המפעל. במקביל נאספת פסולת כזו גם ממקומות שמייצרים פסולת בכמות גדולה, כמו בתי דפוס, משרדים ומפעלי תעשייה.
במפעל מתבצע מיון קפדני שבמהלכו מופרדת מהנייר פסולת שמעורבת בנייר, דבוקה אליו ואף נוזלים שנשארו באריזות הקרטון. לאחר מכן עוברים הנייר והקרטונים שטיפה בחומרים כימיים, כדי לנקות את שרידי הדפוס שהיה עליהם.
עתה דוחסים את פסולת הנייר לתוך מכבש ענק ומוציאים אותה כקוביות ענק במשקל של חצי טון ויותר. אלה יועברו אל מפעלי ייצור הנייר ויומסו במכלי מים, כדי שיהפכו לסיבי נייר. לאחר החדרה של מים רבים תיווצר מהם עיסה דביקה שאליה יוסיפו תוספות מחזקות ליצירת נייר חדש וצבע לבן, שיאפשר לנייר להיראות חדש ונקי לחלוטין.
לאחר סחיטת המים העודפים מהעיסה, באמצעות רשת שעליה מותזת העיסה, מחממים את הסיבים בקיטור ומייבשים אותם לחלוטין. כך מקבלים נייר ממוחזר - כחדש.
כך נראה תהליך מיחזור הנייר:
https://youtu.be/jODl07akVHM
פרסומת למיחזור של נייר (עברית):
https://youtu.be/luOX3ZIISbc
כך הופכים עיתונים ישנים לנייר חדש:
https://youtu.be/xhW0RTg8kRI
נסו למחזר נייר בבית (עברית):
https://youtu.be/wCA62-a89lk
וכך ממחזרים נייר במפעל:
https://youtu.be/isEV-mCFPiY
הידעתם שבעידן המודרני אפשר לעבוד עם מסמכים אלקטרוניים וטכנולוגיה בלבד, מבלי להחזיק משרד פיזי, להדפיס ניירות או לנהל ארכיון? - המחשב הנייד, הטלפון החכם והאינטרנט מאפשרים לעשות הכל - בלי נייר, ארונות, מגירות ובלי צורך אפילו בשולחן.
הידעתם שעם כל 80,000 דפי נייר שאנו נמנעים מלהדפיס, אנו מצילים עץ שלם? - יותר מזה, מדובר בחלום בן עשרות שנים, המלווה את עולם הטכנולוגיה ואיכות הסביבה. מכנים אותו "המשרד ללא נייר" והוא מתבסס על מסמכים אלקטרוניים (Electronic paper).
מסמכים אלקטרוניים (Electronic Documents) הם מסמכים שניתן לשלוח ולהעביר באמצעים אלקטרוניים, כמו דואר אלקטרוני ושליחה ברשתות חברתיות או באתרי שירותים באינטרנט. למעשה, מדובר בקבצי מחשב הניתנים לאחסנה וצפייה באמצעות מחשב, סמארטפון וכדומה, במקום הדפסה ושמירה כניירות.
זה עובד גם הפוך. סריקה של מסמכים והפיכתם לקבצים ממוחשבים, מאפשרת למשרד לתעד מסמכי נייר, לשמור אותם על כונני מחשב, לחסוך בכך מקום אחסון יקר ועדיין לאתר אותם בקלות בעתיד, באמצעות מה שנקרא "ארכיון אלקטרוני".
בכל מקרה, שימוש במסמכים אלקטרוניים יכול לסייע לארגונים לחסוך המון נייר, חללי אחסון יקרים וגם לשמור על העצים בכדור הארץ ועל כדור הארץ עצמו.
כך ניתן לעבור כיום למשרד עם פחות נייר:
https://youtu.be/DSEe4lcXhWI
על סריקת מסמכים והפיכתם למסמכים אלקטרוניים:
https://youtu.be/oF9UaG8CJm0
דוגמה למערכת ניהול מסמכים אלקטרוניים בשביל המשרד ללא נייר:
https://youtu.be/Uh9AWbg3Vw0
גם לחתום על מסמכים אפשר מבלי להדפיס:
https://youtu.be/u9ptQ5iFRt0
אפילו ארכיון המדינה הופך לארכיון ממוחשב:
https://youtu.be/sLknuRRmG04
למעשה, ניתן כך לנהל עסק מכל מקום, באמצעות טכנולוגיה בלבד:
https://youtu.be/pJDmiFOzVNA
"הסכם פריז" משנת 2015 הוא הסכם האקלים העולמי, העושה כדי להפחית את פליטת גזי החממה, לממן את הטיפול בפליטת גזי חממה בידי מדינות העולם ולמזער את הנזק שכבר נגרם לאקלים כדור הארץ.
עם 195 מדינות שחתמו עליו, הסכם פריז הוא ההסכם המקיף הראשון בעולם בתחום האקלים. ההסכם נקבע בשנת 2015, במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם בפריז.
מטרות ההסכם נועדו להיות העצמה של יישום UNFCCC, אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים. אמנה זו הושקה בפסגת כדור הארץ של שנת 1992.
האמצעים שגלומים בתכנית כוללים, לאו דווקא בסדר החשיבות שלהם, את צמצום פליטת גזי חממה והפחתת פליטות גזי החממה כך שלא יפגע בייצור המזון, הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050 ול-1.5 מעלות צלזיוס בלבד, עד סוף המאה ה-21. עוד אמצעים הם עידוד של הזרמת כספים לצרכי הפחתת פליטות גזי החממה והעמידות לשינויי אקלים, טיפוח העמידות ושיפור ההסתגלות להשפעות שליליות של שינויי האקלים ועוד.
במסגרת ההסכם התחייבה כל מדינה שחתמה עליו להגיש תוכנת, אחת ל-5 שנים, עם פירוט הדרכים שיינקטו על ידיה לצורך ההתמודדות עם שינויי האקלים.
האסטרטגיה להשגת מטרות הסכם פריז זכתה לכינוי 20/20/20. הפירוש הוא הפחתה ב-20% של פליטת פחמן דו חמצני (CO2), הגדלה ב-20% של נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ועליית החסכון באנרגיה של 20%.
שחקנית משמעותית בהסכם היא ארה"ב, בה פרש ממשל טראמפ ב-2017 מהסכם פריז. בינואר 2021, שעות בודדות לאחר שג'ורג' ביידן נכנס כנשיא לבית הלבן, הוא חתם על מכתב שמורה להחזיר את ארה"ב להסכמי האקלים, כולל הסכם פריז.
ביידן גם מינה את ג'ון קרי, לשעבר שר החוץ של ארה"ב, לשליחו המיוחד לענייני אקלים. קרי, המכונה "צאר האקלים", מתכוון להחזיר את ארה"ב לחזית העולמית ולהובלת המאבק במשבר האקלים.
הנה הסכם פריז וכיצד הוא מנסה להתמודד עם משבר האקלים (מתורגם):
https://youtu.be/k1oPVp63eNk
המצב בקיום ההסכם נכון לאמצע 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/-wJo5aKBwq0
הסיבות להסכם הזה:
https://youtu.be/I-4F5MJEeqs
הספקנים, שטוענים שההסכם לא יועיל לעצירת התחממות הגלובלית (מתורגם):
https://youtu.be/47bNzLj5E_Q
הסבר ההסכם של פריז בקצרה:
https://youtu.be/3tnDjCA4peY
והרצאת טד נהדרת על הסכם פריז (מתורגם):
https://youtu.be/MIA_1xQc7x8?long=yes
המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
וכאן היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY
הקוֹמְפּוֹסְט, בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
מהם מים אפורים ולמה חשוב למחזר אותם?
מים אפורים או מים דלוחים הם שפכים שלא כוללים הפרשות של בני אדם. במים אפורים ניתן לעשות שימוש חוזר. מרבית המים הדלוחים נוצרים על ידי מי המקלחת, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, מי הכיורים שבבית ומי המזגן.
מים אפורים אינם מיועדים לשתייה ואין לעשות בהם שימוש הכרוך במגע עם הגוף. אך יתרונם הגדול של המים האפורים הוא שניתן לעשות בהם שימוש לצורכי השקיית הגינה, להזרמה למיכלי ההדחה של האסלות, לשטיפת הרצפה וכדומה. כך ניתן לחסוך במים נקיים (שפירים) למשק המים וכמובן לחסוך כסף רב שעלינו לשלם בעבורם.
הנה מערכת מסחרית למחזור מים אפורים (עברית):
http://youtu.be/N6URWPrOL1Y
והנה סרטון על מיחזור של מים אפורים שעשה אדם בביתו (עברית):
http://youtu.be/Pp-4mDoOY9Y
מים אפורים או מים דלוחים הם שפכים שלא כוללים הפרשות של בני אדם. במים אפורים ניתן לעשות שימוש חוזר. מרבית המים הדלוחים נוצרים על ידי מי המקלחת, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, מי הכיורים שבבית ומי המזגן.
מים אפורים אינם מיועדים לשתייה ואין לעשות בהם שימוש הכרוך במגע עם הגוף. אך יתרונם הגדול של המים האפורים הוא שניתן לעשות בהם שימוש לצורכי השקיית הגינה, להזרמה למיכלי ההדחה של האסלות, לשטיפת הרצפה וכדומה. כך ניתן לחסוך במים נקיים (שפירים) למשק המים וכמובן לחסוך כסף רב שעלינו לשלם בעבורם.
הנה מערכת מסחרית למחזור מים אפורים (עברית):
http://youtu.be/N6URWPrOL1Y
והנה סרטון על מיחזור של מים אפורים שעשה אדם בביתו (עברית):
http://youtu.be/Pp-4mDoOY9Y
מדוע יש ברחוב פחי אשפה בצבעים שונים?
הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.
אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.
כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.
הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.
אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.
כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.
הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
מה יצרה שידת המגירות של טיו רמי?
"דרוך דזיין" (Droog Design) הוא שמה של קבוצת מעצבים הולנדית, שיצרה באמסטרדם של שנות ה90 רהיטים פונקציונליים ושימושיים, אך בעלי הומור שנון וקליט.
שידת המגירות הנודעת (Chest of Drawers), שיצר בתחילת שנות התשעים חבר הקבוצה טיו רמי (Tejy Remy), היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לשימוש שעשו חברי הקבוצה במרכיבים קיימים, כמיטב מסורת ה"רדי מייד". בשימוש במגירות קיימות, ליצירת ריהוט מקורי ושימושי ובדרך חסכונית, יצירתית ואמנותית להפליא, הם הצביעו על הדרך לנהוג בעולם שמייצר יותר מדי דברים חדשים, על חשבון דברים שמישים שנזרקים מהר מדי לפח.
מדובר באוסף מגירות נפרדות, שחוברו באופן גס, מגובב וכמעט אקראי ויוצרים רהיט משעשע, גס ובעל מראה של פסל מודרני. מצד שני, הרהיט הפיסולי הזה משמש כשידת מגירות ללא דופי וזכה לשבחים רבים על השימוש המבריק ברדי מייד, תוך הקפדה על שימושיות. מערכת המגירות, על המבנה המגובב שלה, כל כך הצליחה והרשימה את קהילת העיצוב העולמית, עד שהיא הפכה לסימן ההיכר של הקבוצה ולסמל המסחרי שלה.
אנשי דרוך דיזיין לא הסתירו את הביקורת שלהם כלפי התרבות הצרכנית ומקצוע העיצוב עצמו. בעיצוב פריטי ריהוט מחומרים זולים שבחלק גדול מהם נעשה שימוש חוזר ויש בו לא מעט קריצה והומור עצמי שנון, עוררה הקבוצה בתחילת שנות ה-90 את עולם העיצוב, שניצב אז על פרשת דרכים, למחשבה שניה על הדרך להתקיים בעולם שצורך יותר מדי ומחליף, בלי מחשבה שנייה, ישן בחדש ומיותר...
הנה שידת המגירות של דרוך דיזיין:
https://youtu.be/At6FQS-O5F8
והמעצב טיו רמי מסביר את עבודתו:
https://youtu.be/JkY7VTWZ_Bk
"דרוך דזיין" (Droog Design) הוא שמה של קבוצת מעצבים הולנדית, שיצרה באמסטרדם של שנות ה90 רהיטים פונקציונליים ושימושיים, אך בעלי הומור שנון וקליט.
שידת המגירות הנודעת (Chest of Drawers), שיצר בתחילת שנות התשעים חבר הקבוצה טיו רמי (Tejy Remy), היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לשימוש שעשו חברי הקבוצה במרכיבים קיימים, כמיטב מסורת ה"רדי מייד". בשימוש במגירות קיימות, ליצירת ריהוט מקורי ושימושי ובדרך חסכונית, יצירתית ואמנותית להפליא, הם הצביעו על הדרך לנהוג בעולם שמייצר יותר מדי דברים חדשים, על חשבון דברים שמישים שנזרקים מהר מדי לפח.
מדובר באוסף מגירות נפרדות, שחוברו באופן גס, מגובב וכמעט אקראי ויוצרים רהיט משעשע, גס ובעל מראה של פסל מודרני. מצד שני, הרהיט הפיסולי הזה משמש כשידת מגירות ללא דופי וזכה לשבחים רבים על השימוש המבריק ברדי מייד, תוך הקפדה על שימושיות. מערכת המגירות, על המבנה המגובב שלה, כל כך הצליחה והרשימה את קהילת העיצוב העולמית, עד שהיא הפכה לסימן ההיכר של הקבוצה ולסמל המסחרי שלה.
אנשי דרוך דיזיין לא הסתירו את הביקורת שלהם כלפי התרבות הצרכנית ומקצוע העיצוב עצמו. בעיצוב פריטי ריהוט מחומרים זולים שבחלק גדול מהם נעשה שימוש חוזר ויש בו לא מעט קריצה והומור עצמי שנון, עוררה הקבוצה בתחילת שנות ה-90 את עולם העיצוב, שניצב אז על פרשת דרכים, למחשבה שניה על הדרך להתקיים בעולם שצורך יותר מדי ומחליף, בלי מחשבה שנייה, ישן בחדש ומיותר...
הנה שידת המגירות של דרוך דיזיין:
https://youtu.be/At6FQS-O5F8
והמעצב טיו רמי מסביר את עבודתו:
https://youtu.be/JkY7VTWZ_Bk
מהו דשן ואיך הוא תורם לצמחים?
דשן (Fertilizer) הוא חומר המעשיר את הקרקע במינרלים ומסייע לצמיחה משופרת של גידולים. למעשה, מדובר בתוספת של מזון איכותי לצמח, הגורם לו לגדול מהר יותר, להיות בריא יותר ופורה הרבה יותר מבחינת יבולים.
הדשן משמש בגינון ובחקלאות, להעלאת כמות ואיכות היבול. הוא יכול להיות ההבדל שבין גידולים מוצלחים המעשירים את החקלאי לכישלון חקלאי שיביא לגידולים עלובים ולהפסדים.
הדשן מתבסס על חנקן, זרחן ואשלגן - שלושה חומרים עיקריים התורמים להתפתחותם של צמחים.
בין סוגי הדשנים ניתן למצוא את:
#זבל
דשן אורגני המשמש להעשרת הקרקע ולטיובה באמצעות חומרי מזון.
#הומוס
דשן טבעי שמקורו בפירוק חומרים אורגניים שמקורם בקרקע, על ידי תולעים ומיקרואורגניזמים או תהליכים כימיים שונים.
#גואנו
הדשן הטבעי היעיל ביותר, שכולל את שלושת החומרים הנ"ל ומקורו בגללים ולשלשת של עופות ימיים, עטלפים וכלבי ים.
#דשנים כימיים
חומרים המסייעים להתפתחות הצמח, במיוחד חנקן, זרחן ואשלגן.
בניגוד לדשנים הכימיים אם כן, מקורם של הדשנים הטבעיים מתבסס על ריקבון. הקומפוסט למשל, הוא דשן שנוצר מזבל אורגני, כמו פירות, ירקות וצמחים, הנרקבים, מתפרקים ומוחזרים אל הקרקע החקלאית בכדי לדשן אותה. קראו על כך בתגית "קומפוסט".
כך מוסבר הדישון על ידי יצרן מוצרי דשן (עברית):
https://youtu.be/1Rjf_z5F-lE
כך מדשנים לפני שתילה (עברית):
https://youtu.be/o3gIaOSYH0k
דישון בגינת הבית (עברית):
https://youtu.be/tUWdNSKOurw
קומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית הוא בעצם דשן (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
גם שאריות של קפה שחור הם דשן מעולה (עברית):
https://youtu.be/kY5H3Yoi_uo
דשן (Fertilizer) הוא חומר המעשיר את הקרקע במינרלים ומסייע לצמיחה משופרת של גידולים. למעשה, מדובר בתוספת של מזון איכותי לצמח, הגורם לו לגדול מהר יותר, להיות בריא יותר ופורה הרבה יותר מבחינת יבולים.
הדשן משמש בגינון ובחקלאות, להעלאת כמות ואיכות היבול. הוא יכול להיות ההבדל שבין גידולים מוצלחים המעשירים את החקלאי לכישלון חקלאי שיביא לגידולים עלובים ולהפסדים.
הדשן מתבסס על חנקן, זרחן ואשלגן - שלושה חומרים עיקריים התורמים להתפתחותם של צמחים.
בין סוגי הדשנים ניתן למצוא את:
#זבל
דשן אורגני המשמש להעשרת הקרקע ולטיובה באמצעות חומרי מזון.
#הומוס
דשן טבעי שמקורו בפירוק חומרים אורגניים שמקורם בקרקע, על ידי תולעים ומיקרואורגניזמים או תהליכים כימיים שונים.
#גואנו
הדשן הטבעי היעיל ביותר, שכולל את שלושת החומרים הנ"ל ומקורו בגללים ולשלשת של עופות ימיים, עטלפים וכלבי ים.
#דשנים כימיים
חומרים המסייעים להתפתחות הצמח, במיוחד חנקן, זרחן ואשלגן.
בניגוד לדשנים הכימיים אם כן, מקורם של הדשנים הטבעיים מתבסס על ריקבון. הקומפוסט למשל, הוא דשן שנוצר מזבל אורגני, כמו פירות, ירקות וצמחים, הנרקבים, מתפרקים ומוחזרים אל הקרקע החקלאית בכדי לדשן אותה. קראו על כך בתגית "קומפוסט".
כך מוסבר הדישון על ידי יצרן מוצרי דשן (עברית):
https://youtu.be/1Rjf_z5F-lE
כך מדשנים לפני שתילה (עברית):
https://youtu.be/o3gIaOSYH0k
דישון בגינת הבית (עברית):
https://youtu.be/tUWdNSKOurw
קומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית הוא בעצם דשן (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
גם שאריות של קפה שחור הם דשן מעולה (עברית):
https://youtu.be/kY5H3Yoi_uo
מהו כיסא הבדים של דרוך?
"סמרטוט כיסא" (Rag Chair) הוא כורסה שעשויה מבדים ובגדים ישנים המהודקים בפסי מתכת. כסא הבדים או הסמרטוטים המפורסם נוצר בשנת 1991 על ידי המעצב ההולנדי טיו רמי. הוא היה חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך", שחרתה על דגלה עיצובים מלאי הומור וזבל ממוחזר, קריאת תיגר על תרבות הצריכה והבזבוז המודרניים.
"סמרטוט הכיסא" שיצר טיו רמי זכה לפרסום רב בעולם העיצוב, בעיקר בשל ההקצנה שבעיצוב מודרני המבוסס על סמרטוטים.
אין לנו כרגע סרטון של כיסא הסמרטוטים של טיו רמי.
המעצב טיו רמי מסביר עבודה אחרת שלו וממחיש משהו מההיגיון של כסא הסמרטוטים:
https://youtu.be/JkY7VTWZ_Bk
ואם אפשר מסמרטוטים אז אפשר גם מקרשים, או ש...
https://youtu.be/kf5qMO8FEE0
"סמרטוט כיסא" (Rag Chair) הוא כורסה שעשויה מבדים ובגדים ישנים המהודקים בפסי מתכת. כסא הבדים או הסמרטוטים המפורסם נוצר בשנת 1991 על ידי המעצב ההולנדי טיו רמי. הוא היה חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך", שחרתה על דגלה עיצובים מלאי הומור וזבל ממוחזר, קריאת תיגר על תרבות הצריכה והבזבוז המודרניים.
"סמרטוט הכיסא" שיצר טיו רמי זכה לפרסום רב בעולם העיצוב, בעיקר בשל ההקצנה שבעיצוב מודרני המבוסס על סמרטוטים.
אין לנו כרגע סרטון של כיסא הסמרטוטים של טיו רמי.
המעצב טיו רמי מסביר עבודה אחרת שלו וממחיש משהו מההיגיון של כסא הסמרטוטים:
https://youtu.be/JkY7VTWZ_Bk
ואם אפשר מסמרטוטים אז אפשר גם מקרשים, או ש...
https://youtu.be/kf5qMO8FEE0
מה עוברים מוצרי הפלסטיק בתהליך המיחזור?
כשאנו מקפידים להשליך את בקבוקי פלסטיק ואריזות מפלסטיק לסלי המיחזור הגדולים שמוצבים בשכונה, אנו עושים טובה גדולה לכדור הארץ. התפרקות של פלסטיק לוקחת מאות שנים ומאד מזיקה בינתיים לסביבה.
תהליך המיחזור של פסטיק הוא כזה: מכלובי המיחזור הללו נאספים הבקבוקים אחת לכמה ימים ומועברים במשאית למפעל הפלסטיק או למפעל המיחזור. שם הם ימויינו לסוגי וצבעי הפלסטיק, ינוקו מהנוזלים שנשארו בהם, יעובדו ויותכו לפלסטיק גולמי. מהחומר הפלסטי הזה יוכלו מפעלים בתעשייה לייצר מוצרי פלסטיק חדשים.
הנה איסוף האריזות ובקבוקי הפלסטיק למפעל (עברית):
http://youtu.be/52rqhEnkqgs?t=17s
כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/zyF9MxlcItw
גם על מיחזור הפלסטיק יש דעות לכאן ולכאן (עברית):
https://youtu.be/752HjGLfDCg
וגם אתם יכולים למחזר פלסטיק בבית - קחו פקקים והתחילו:
https://youtu.be/n3XvtZWPvUA
כשאנו מקפידים להשליך את בקבוקי פלסטיק ואריזות מפלסטיק לסלי המיחזור הגדולים שמוצבים בשכונה, אנו עושים טובה גדולה לכדור הארץ. התפרקות של פלסטיק לוקחת מאות שנים ומאד מזיקה בינתיים לסביבה.
תהליך המיחזור של פסטיק הוא כזה: מכלובי המיחזור הללו נאספים הבקבוקים אחת לכמה ימים ומועברים במשאית למפעל הפלסטיק או למפעל המיחזור. שם הם ימויינו לסוגי וצבעי הפלסטיק, ינוקו מהנוזלים שנשארו בהם, יעובדו ויותכו לפלסטיק גולמי. מהחומר הפלסטי הזה יוכלו מפעלים בתעשייה לייצר מוצרי פלסטיק חדשים.
הנה איסוף האריזות ובקבוקי הפלסטיק למפעל (עברית):
http://youtu.be/52rqhEnkqgs?t=17s
כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/zyF9MxlcItw
גם על מיחזור הפלסטיק יש דעות לכאן ולכאן (עברית):
https://youtu.be/752HjGLfDCg
וגם אתם יכולים למחזר פלסטיק בבית - קחו פקקים והתחילו:
https://youtu.be/n3XvtZWPvUA
מהי קפסולת המגורים המקיימת את עצמה?
ה"אקו קפסולה" (Ecocapsule) היא מבנה מגורים, בצורת ביצה, המציע סוג של מענה לבעיות הדיור של רבים בעולם. יתרונו הראשוני והבולט ביותר הוא שניתן למקמו בכל מקום, גם ללא חיבור לרשת החשמל או המים. עם היכולת להסיע את הקפסולה כקרוואן, תוכלו לחיות בה בכל מקום שתרצו, גם בטבע ואף ללא החשבונות שיש לשלם.
מבני ה"אקו-קפסול" נועדו לתפוס מרחב מינימלי לספק למשתכן בהם מקסימום נוחות ואחסון ובו בזמן לתפוס מרחב מינימלי. יתרונם הוא בכך שהם לגמרי מקיימים את עצמם. עם זאת, הקפסולות הללו מבוססות לגמרי על אנרגיה חשמלית.
בית הקונספט הקטן, שמייצרת חברת Nice Architects הסלובקית, מאפשר לדייר לחיות במה שמנסה להיות סוג של מינימליזם מקסימלי. ה-“Ecocapsule” דמוי הביצה מכיל שלל רעיונות ידידותיים לסביבה ולמתגוררים בו. צורתה העגלגלה של הקפסולה משמרת אנרגיה טוב יותר ומאפשרת לאגור מי גשם וטל מהלילה לשימוש חוזר.
בצד החשמל יש טורבינת רוח גדולה, הסובבת מעל הקפסולה ואוגרת כמעט 10 אלפים ואט בשעה ועד לפאנלים הסולאריים שמספקים את שאר החשמל הדרוש ליום יום ולקיום עצמי של 100 אחוזים. מצבר גדול, האוגר את האנרגיה העודפת לשימוש מאוחר ובידוד תרמי המגן ממזג אוויר קשה משלימים את התמונה.
הנה הקפסולה שמקיימת את עצמה לגמרי:
https://youtu.be/rvsUAukQE_8
והצצה שקטה:
https://youtu.be/n5RGM5osphA
ה"אקו קפסולה" (Ecocapsule) היא מבנה מגורים, בצורת ביצה, המציע סוג של מענה לבעיות הדיור של רבים בעולם. יתרונו הראשוני והבולט ביותר הוא שניתן למקמו בכל מקום, גם ללא חיבור לרשת החשמל או המים. עם היכולת להסיע את הקפסולה כקרוואן, תוכלו לחיות בה בכל מקום שתרצו, גם בטבע ואף ללא החשבונות שיש לשלם.
מבני ה"אקו-קפסול" נועדו לתפוס מרחב מינימלי לספק למשתכן בהם מקסימום נוחות ואחסון ובו בזמן לתפוס מרחב מינימלי. יתרונם הוא בכך שהם לגמרי מקיימים את עצמם. עם זאת, הקפסולות הללו מבוססות לגמרי על אנרגיה חשמלית.
בית הקונספט הקטן, שמייצרת חברת Nice Architects הסלובקית, מאפשר לדייר לחיות במה שמנסה להיות סוג של מינימליזם מקסימלי. ה-“Ecocapsule” דמוי הביצה מכיל שלל רעיונות ידידותיים לסביבה ולמתגוררים בו. צורתה העגלגלה של הקפסולה משמרת אנרגיה טוב יותר ומאפשרת לאגור מי גשם וטל מהלילה לשימוש חוזר.
בצד החשמל יש טורבינת רוח גדולה, הסובבת מעל הקפסולה ואוגרת כמעט 10 אלפים ואט בשעה ועד לפאנלים הסולאריים שמספקים את שאר החשמל הדרוש ליום יום ולקיום עצמי של 100 אחוזים. מצבר גדול, האוגר את האנרגיה העודפת לשימוש מאוחר ובידוד תרמי המגן ממזג אוויר קשה משלימים את התמונה.
הנה הקפסולה שמקיימת את עצמה לגמרי:
https://youtu.be/rvsUAukQE_8
והצצה שקטה:
https://youtu.be/n5RGM5osphA
האם אפשר לבנות בתים מבקבוקים?
המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.
בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.
הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:
http://youtu.be/qlpPs2nGg2E
בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:
http://youtu.be/WDVkoxI66ug
ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:
http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ
המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.
בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.
הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:
http://youtu.be/qlpPs2nGg2E
בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:
http://youtu.be/WDVkoxI66ug
ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:
http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ
