שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המזגן שחש אותך ומתכוונן לכיוונך?
המזגנים המודרניים כבר מזהים הימצאות אנשים בחדר ויודעים להדליק כשנכנס מישהו לחדר ולכבות את עצמם כשאין אדם בחדר. אבל העתיד מבטיח שהם יהפכו עוד יותר רגישים למצוקה האנושית שלנו ויחסכו חשמל ואנרגיה רבים. הם יעשו זאת באמצעות חיישנים שיגרמו למזגן לכוון את יציאות האוויר שלו לפינת החדר בה אתם יושבים או נמצאים.
דמיינו לעצמכם שאתם נמצאים בסלון גדול שמחובר למטבח ולפינת טלוויזיה. בכל שלב אתם נמצאים בחלק אחר של הסלון. במקום לקרר את כל המרחב, מזהה המזגן את מיקומכם המדויק ויציאות האוויר מתכווננות לאזור זה בדיוק.
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון פיתחו מערכת כזו בדיוק. באמצעות חיישנים המערכת יודעת לזהות בדיוק את המיקום של הנמצאים ולמזג באופן מדויק וחסכוני את האזור המתאים ואותו בלבד.
כך המזגן מתכוונן לכיוון האדם:
https://youtu.be/FFZ37H6UBgE
מהם היאחצ'לים ששמרו קרח במדבר האיראני?
תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.
היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.
יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.
לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.
השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.
במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.
כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.
מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.
כך פעל היחצ'ל הפרסי:
https://youtu.be/tnJms_3Gbuk
הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:
https://youtu.be/_aWZE5h0Uic
ביקור בתוך יאחצ'אל:
https://youtu.be/C0GmEBLxt8o
ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:
https://youtu.be/enOjVc-kN7Q
למה מקפיאים מזון?
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
מהי ההיסטוריה של הקפאת המזון?
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
מהי הקפאה ומה היא עושה לנוזלים?
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
איך פועל המקרר?
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר עוד מערכות, כמו הבידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים. עוד דוגמה היא של מנגנון ההפשרה, שמפשיר את כל הקרח ההולך ומצטבר במקפיא.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
לאיפה נעלמה חברת אמקור?
בעבר הייתה חברת "אמקור" יצרן המקררים הגדול ביותר בישראל. היא נוסדה כשקמה המדינה ב-1948, כשותפות עסקית בין חברת "אמפא" להסתדרות ולחברת "הארגז". מחיר מקרר של אמקור אז היה כמו 3 משכורות של פועל. מהלקוחות הראשונים של אמקור, אגב, היו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתו פולה.
בשנות ה-60 קמה חברת "תדיראן". על אף שהמקררים שלה לא היו בתחילה איכותיים כמו של אמקור, היא השתפרה והפכה למתחרה משמעותית שלה. בהמשך השנים החלה אמקור לאבד חלקים מהשוק הישראל ותדיראן, כמו גם יבואניות מקררים ומוצרי חשמל מחו"ל, החלה לנגוס בהכנסותיה.
בשנת 2001 סגרה חברת אמקור (שנקראה אז אמפא) את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב העובדים. החברה הקטנה התמזגה בשלב כלשהו עם חברת תדיראן, פעם המתחרה הגדולה ביותר שלה. מקררי אמקור של היום מיוצרים על ידה. השם נשאר רק זכרון רחוק של מקררים ומוצרים חשמליים לבית הישראלי של פעם.
הנה אריק איינשטיין בפרסומת לאמקור משנות ה-60:
https://youtu.be/wLa8NkFlF10
למה אנחנו מזיעים?
באמצעות ההזעה גוף האדם פשוט מקרר את עצמו. הזיעה, נוזל שרובו מים, נוצרת בגוף מופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים חיישני החום בגופנו ומערכת העצבים מעבירה הודעה על כך לחלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין - היפותלמוס. ההיפותלמוס שרגיש לחום שולח הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף) בדחיפות. בלוטות ההזעה גם הן מקבלות את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור. וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור גורמת לקירורו של הגוף והגוף פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה המעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
מהם תולדות המקרר?
ההיסטוריה של קירור המזון מתחילה בשמירת דברי מזון בקירור בקרח או בשלג שנאספים מהטבע. אחרים נהגו לקבור אוכל באדמה וכיסו אותו בשכבת קרח, כשהקור המקפיא מונע רקבון והתפתחות של חיידקים במזון.
הבשורה הגיעה עם לידתה של מכונת קירור (Refredgerator machine), המצאה שלראשונה עשתה את העבודה בקירור אקטיבי של האוכל, אבל הייתה ענקית ויקרה להחריד. העשירים המירו אז את קופסאות הקרח (Ice boxes) הגדולות שבמרתף התת-קרקעי בביתם ועברו למכונת הקרח הענקית, שלראשונה קיררה להם מזון בבית ובאמצעות גז, אבל תפסה חלל עצום והייתה יקרה מאוד.
אבל לדירה העממית איש לא הצליח להציע מקרר יעיל וקומפקטי. לא אוֹלִיבֵר אֶבַנְס (Oliver Evans), מי שכבר ב-1805 תכנן את מערכת הקירור הראשונה והפשוטה וגם לא ידידו גֶ'ייְקוֹב פֶּרְקִינְס (Jacob Perkins), שרכש ממנו את שרטוטיו, שיפר את התכנון ורשם ב-1834 פטנט על ההמצאה.
אפילו לא קַארְל פוֹן לִינְדֶה (Carl von Linde) מגרמניה שפיתח מערכות קירור מתקדמות אבל גדולות, ששימשו בעיקר מבשלות בירה גרמניות ושיטתו משרתת עד היום את כל מערכות הקירור המודרניות.
הבתים הפרטיים הסתפקו אז בקופסת הקרח הפשוטה שכל בית החזיק בה. זו נבנתה בצורה של ארגז עץ, עם דפנות מבודדות באמצעות נסורת עץ או קש בדפנותיו. בקופסת הקרח הונח האוכל, כשהוא מקורר בקוביות קרח מסותתות, שנקנו ממוכר הקרח שעבר עם עגלתו ברחוב והציע את הקרח שלו בקול.
המהפך הגדול של הקירור הביתי חל בשנת 1915. בחור צעיר ומבריק בשם אלפרד מלווס ממזג את קופסת הקרח עם העיקרון של מכונת הקירור ועובד על מקרר עצמאי וקטן לבית.
ההתמודדות שלו היא גם עם הצורך להקטין את מערכת הקירור הענקית, אבל גם למצוא פתרון לדליפות גז הקירור המסוכנות שהתרחשו לא מעט בזמנו וחלקן היו אף קטלניות. הממציא היצירתי והמעודכן פותר את הבעיה באמצעות המצאה חדשנית אז - צינורות נחושת קומפקטיים, שהיו גם גמישים וגם בעלי אטימות מציינת, שתמנע דליפות גז ואסונות.
את מערכת הקירור,אגב, הוא מיקם בתחתית המקרר. גם היום המקררים עובדים בצורה דומה.
אבל הייצור ב"גרדיאן", המפעל שהקים לייצור המקררים שלו, הוא איטי. לוקח לו שבוע לבנות כל מקרר, מה שגורם לכך שהוא מייצר מעט, בעוד ההזמנות נערמות. בהדרגה מגיע העסק לסף פשיטת רגל, זאת על אף הביקוש העצום וההתלהבות מהמוצר שלו.
זה מצב משונה ועצוב והייאוש גובר. אבל אז מגיע התעשיין על הסוס השחור - וויליאם דורנט, מייסד חברת ג'נרל מוטורס ומי שמאמין במוצר ויודע לייצר בייצור המוני. דורנט אוהב את המקררים שלו וכל כך הוא מאמין במוצר ובאיש שהמציא אותו שהוא מהמר בגדול וקונה בהמון כסף את החברה של מלווס. הוא עצמו הופך למנהל החברה ומלווס, עכשיו מהנדס ראשי, מתרכז בפיתוח.
הצעד הראשון של דורנט הוא להחליף את שם החברה ל"פריג'ידאייר", בעברית "אוויר קריר". השם הזה יסמן את ההצלחה האדירה שתהיה לשניים מכאן ויהפוך בעתיד למילה נרדפת באנגלית למקרר. המקררים שלהם יימכרו בכמויות עצומות ועם השנים יצוצו המוני מתחרים שיציעו מקררים דומים ויהפכו את המקרר עם השנים ל-must בכל בית מודרני.
על התפתחות המקרר:
https://youtu.be/Bm9fjlYbwhc
תפקידו והתקדמות ההיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/T7oQSNKWVh0
מצגת וידאו על תולדות קירור האוכל:
https://youtu.be/z3Eq_EgzG3k
תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
על המקרר ותפקידו בהיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/TwUoUQWzBT0?long=yes
והקירור לפני המצאת המקררים:
https://youtu.be/P5lu-dq7agI?long=yes
המזגנים המודרניים כבר מזהים הימצאות אנשים בחדר ויודעים להדליק כשנכנס מישהו לחדר ולכבות את עצמם כשאין אדם בחדר. אבל העתיד מבטיח שהם יהפכו עוד יותר רגישים למצוקה האנושית שלנו ויחסכו חשמל ואנרגיה רבים. הם יעשו זאת באמצעות חיישנים שיגרמו למזגן לכוון את יציאות האוויר שלו לפינת החדר בה אתם יושבים או נמצאים.
דמיינו לעצמכם שאתם נמצאים בסלון גדול שמחובר למטבח ולפינת טלוויזיה. בכל שלב אתם נמצאים בחלק אחר של הסלון. במקום לקרר את כל המרחב, מזהה המזגן את מיקומכם המדויק ויציאות האוויר מתכווננות לאזור זה בדיוק.
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון פיתחו מערכת כזו בדיוק. באמצעות חיישנים המערכת יודעת לזהות בדיוק את המיקום של הנמצאים ולמזג באופן מדויק וחסכוני את האזור המתאים ואותו בלבד.
כך המזגן מתכוונן לכיוון האדם:
https://youtu.be/FFZ37H6UBgE
תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.
היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.
יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.
לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.
השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.
במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.
כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.
מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.
כך פעל היחצ'ל הפרסי:
https://youtu.be/tnJms_3Gbuk
הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:
https://youtu.be/_aWZE5h0Uic
ביקור בתוך יאחצ'אל:
https://youtu.be/C0GmEBLxt8o
ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:
https://youtu.be/enOjVc-kN7Q
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
קירור
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר עוד מערכות, כמו הבידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים. עוד דוגמה היא של מנגנון ההפשרה, שמפשיר את כל הקרח ההולך ומצטבר במקפיא.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
בעבר הייתה חברת "אמקור" יצרן המקררים הגדול ביותר בישראל. היא נוסדה כשקמה המדינה ב-1948, כשותפות עסקית בין חברת "אמפא" להסתדרות ולחברת "הארגז". מחיר מקרר של אמקור אז היה כמו 3 משכורות של פועל. מהלקוחות הראשונים של אמקור, אגב, היו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתו פולה.
בשנות ה-60 קמה חברת "תדיראן". על אף שהמקררים שלה לא היו בתחילה איכותיים כמו של אמקור, היא השתפרה והפכה למתחרה משמעותית שלה. בהמשך השנים החלה אמקור לאבד חלקים מהשוק הישראל ותדיראן, כמו גם יבואניות מקררים ומוצרי חשמל מחו"ל, החלה לנגוס בהכנסותיה.
בשנת 2001 סגרה חברת אמקור (שנקראה אז אמפא) את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב העובדים. החברה הקטנה התמזגה בשלב כלשהו עם חברת תדיראן, פעם המתחרה הגדולה ביותר שלה. מקררי אמקור של היום מיוצרים על ידה. השם נשאר רק זכרון רחוק של מקררים ומוצרים חשמליים לבית הישראלי של פעם.
הנה אריק איינשטיין בפרסומת לאמקור משנות ה-60:
https://youtu.be/wLa8NkFlF10
באמצעות ההזעה גוף האדם פשוט מקרר את עצמו. הזיעה, נוזל שרובו מים, נוצרת בגוף מופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים חיישני החום בגופנו ומערכת העצבים מעבירה הודעה על כך לחלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין - היפותלמוס. ההיפותלמוס שרגיש לחום שולח הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף) בדחיפות. בלוטות ההזעה גם הן מקבלות את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור. וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור גורמת לקירורו של הגוף והגוף פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה המעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
ההיסטוריה של קירור המזון מתחילה בשמירת דברי מזון בקירור בקרח או בשלג שנאספים מהטבע. אחרים נהגו לקבור אוכל באדמה וכיסו אותו בשכבת קרח, כשהקור המקפיא מונע רקבון והתפתחות של חיידקים במזון.
הבשורה הגיעה עם לידתה של מכונת קירור (Refredgerator machine), המצאה שלראשונה עשתה את העבודה בקירור אקטיבי של האוכל, אבל הייתה ענקית ויקרה להחריד. העשירים המירו אז את קופסאות הקרח (Ice boxes) הגדולות שבמרתף התת-קרקעי בביתם ועברו למכונת הקרח הענקית, שלראשונה קיררה להם מזון בבית ובאמצעות גז, אבל תפסה חלל עצום והייתה יקרה מאוד.
אבל לדירה העממית איש לא הצליח להציע מקרר יעיל וקומפקטי. לא אוֹלִיבֵר אֶבַנְס (Oliver Evans), מי שכבר ב-1805 תכנן את מערכת הקירור הראשונה והפשוטה וגם לא ידידו גֶ'ייְקוֹב פֶּרְקִינְס (Jacob Perkins), שרכש ממנו את שרטוטיו, שיפר את התכנון ורשם ב-1834 פטנט על ההמצאה.
אפילו לא קַארְל פוֹן לִינְדֶה (Carl von Linde) מגרמניה שפיתח מערכות קירור מתקדמות אבל גדולות, ששימשו בעיקר מבשלות בירה גרמניות ושיטתו משרתת עד היום את כל מערכות הקירור המודרניות.
הבתים הפרטיים הסתפקו אז בקופסת הקרח הפשוטה שכל בית החזיק בה. זו נבנתה בצורה של ארגז עץ, עם דפנות מבודדות באמצעות נסורת עץ או קש בדפנותיו. בקופסת הקרח הונח האוכל, כשהוא מקורר בקוביות קרח מסותתות, שנקנו ממוכר הקרח שעבר עם עגלתו ברחוב והציע את הקרח שלו בקול.
המהפך הגדול של הקירור הביתי חל בשנת 1915. בחור צעיר ומבריק בשם אלפרד מלווס ממזג את קופסת הקרח עם העיקרון של מכונת הקירור ועובד על מקרר עצמאי וקטן לבית.
ההתמודדות שלו היא גם עם הצורך להקטין את מערכת הקירור הענקית, אבל גם למצוא פתרון לדליפות גז הקירור המסוכנות שהתרחשו לא מעט בזמנו וחלקן היו אף קטלניות. הממציא היצירתי והמעודכן פותר את הבעיה באמצעות המצאה חדשנית אז - צינורות נחושת קומפקטיים, שהיו גם גמישים וגם בעלי אטימות מציינת, שתמנע דליפות גז ואסונות.
את מערכת הקירור,אגב, הוא מיקם בתחתית המקרר. גם היום המקררים עובדים בצורה דומה.
אבל הייצור ב"גרדיאן", המפעל שהקים לייצור המקררים שלו, הוא איטי. לוקח לו שבוע לבנות כל מקרר, מה שגורם לכך שהוא מייצר מעט, בעוד ההזמנות נערמות. בהדרגה מגיע העסק לסף פשיטת רגל, זאת על אף הביקוש העצום וההתלהבות מהמוצר שלו.
זה מצב משונה ועצוב והייאוש גובר. אבל אז מגיע התעשיין על הסוס השחור - וויליאם דורנט, מייסד חברת ג'נרל מוטורס ומי שמאמין במוצר ויודע לייצר בייצור המוני. דורנט אוהב את המקררים שלו וכל כך הוא מאמין במוצר ובאיש שהמציא אותו שהוא מהמר בגדול וקונה בהמון כסף את החברה של מלווס. הוא עצמו הופך למנהל החברה ומלווס, עכשיו מהנדס ראשי, מתרכז בפיתוח.
הצעד הראשון של דורנט הוא להחליף את שם החברה ל"פריג'ידאייר", בעברית "אוויר קריר". השם הזה יסמן את ההצלחה האדירה שתהיה לשניים מכאן ויהפוך בעתיד למילה נרדפת באנגלית למקרר. המקררים שלהם יימכרו בכמויות עצומות ועם השנים יצוצו המוני מתחרים שיציעו מקררים דומים ויהפכו את המקרר עם השנים ל-must בכל בית מודרני.
על התפתחות המקרר:
https://youtu.be/Bm9fjlYbwhc
תפקידו והתקדמות ההיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/T7oQSNKWVh0
מצגת וידאו על תולדות קירור האוכל:
https://youtu.be/z3Eq_EgzG3k
תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
על המקרר ותפקידו בהיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/TwUoUQWzBT0?long=yes
והקירור לפני המצאת המקררים:
https://youtu.be/P5lu-dq7agI?long=yes
איך פועל מזגן האוויר?
שעת צהריים בשיא הקיץ. בחוץ לוהט והשמש קופחת. בפנים נעים וקריר להפליא. איזה כיף! אבל איך נוצר כל הטוב הזה, שלא לומר הקור הזה?
מזגן אוויר (Air condition) הוא אחת ההמצאות המדהימות של העידן החדש. מזגנים יש בימינו בבתים רבים במדינות החמות. הסוד שלו הוא סירקולציה - מזגן האוויר אינו מכניס אוויר טרי לחלל הפנימי של הדירה או המשרד, אלא מסחרר את האוויר הקיים בתוכם.
המזגן מצליח לקרר את האוויר, גם בימים הלוהטים ביותר ולייצר אווירה ביתית קרירה ונעימה גם בשיא הקיץ וההתחממות הגלובלית.
היסטוריונים עוד יבדקו בעתיד וייקבעו שהמזגן הצליח לשנות את ההיסטוריה ואת טבע ההתפתחות של הציוויליזציה האנושית.
כיצד עשה זאת מכשיר נוחות שכזה? - למעשה, המזגן איפשר לתושבי האזורים הטרופיים והחמים ביותר בעולם, להיות יעילים ואפקטיביים משהיו אי-פעם.
במזרח הרחוק הוא חולל מהפכה של ממש. היה זה מנהיג סינגפור שקבע שזו ההמצאה שהייתה הכרחית בתהליך הצמיחה של מדינתו והזינוק שלה להצלחה הכלכלית המטורפת שהצליח ליצור בה. עדויות רבות שסינגפור לא לבד ומזגני האוויר יצרו זינוק במקומות רבים בעולם, כולל סין ובירת הטכנולוגיה המצליחה שלה, שנג'ן.
אבל איך המזגן ממזג את האוויר?
ובכן, שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון המנוע החשמלי דוחס את גז הקירור של המזגן והדחיסה גורמת לגז שבו להתחמם. הגז החם מועבר במדחס שנמצא בחלקו החיצוני של המזגן, הממוקם מחוץ לחלון או על גג הבניין וזה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר. בתהליך זה הגז הופך לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל מסביב לסליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור, מתקרר (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד) והאוויר הקר משוחרר אל חלל החדר.
האוויר החם מורחק החוצה מהמדחס, שמחוץ לבית, והתהליך ממשיך כל הזמן באופן מחזורי.
הנה הסבר לפעולת המזגן (עברית):
https://youtu.be/ilgBOtT13DY
כך פועלים המזגנים:
https://youtu.be/PT38gaGciP4
מצגת פעולת המזגן לילדים (עברית):
https://youtu.be/DtWEj-9Ejmk
עוד הסבר של פעולת המזגן:
http://youtu.be/nKZ2DPvvua8
וההסבר על דרך פעולת המזגן למהנדסים:
https://youtu.be/gVLhrLTF878?long=yes
שעת צהריים בשיא הקיץ. בחוץ לוהט והשמש קופחת. בפנים נעים וקריר להפליא. איזה כיף! אבל איך נוצר כל הטוב הזה, שלא לומר הקור הזה?
מזגן אוויר (Air condition) הוא אחת ההמצאות המדהימות של העידן החדש. מזגנים יש בימינו בבתים רבים במדינות החמות. הסוד שלו הוא סירקולציה - מזגן האוויר אינו מכניס אוויר טרי לחלל הפנימי של הדירה או המשרד, אלא מסחרר את האוויר הקיים בתוכם.
המזגן מצליח לקרר את האוויר, גם בימים הלוהטים ביותר ולייצר אווירה ביתית קרירה ונעימה גם בשיא הקיץ וההתחממות הגלובלית.
היסטוריונים עוד יבדקו בעתיד וייקבעו שהמזגן הצליח לשנות את ההיסטוריה ואת טבע ההתפתחות של הציוויליזציה האנושית.
כיצד עשה זאת מכשיר נוחות שכזה? - למעשה, המזגן איפשר לתושבי האזורים הטרופיים והחמים ביותר בעולם, להיות יעילים ואפקטיביים משהיו אי-פעם.
במזרח הרחוק הוא חולל מהפכה של ממש. היה זה מנהיג סינגפור שקבע שזו ההמצאה שהייתה הכרחית בתהליך הצמיחה של מדינתו והזינוק שלה להצלחה הכלכלית המטורפת שהצליח ליצור בה. עדויות רבות שסינגפור לא לבד ומזגני האוויר יצרו זינוק במקומות רבים בעולם, כולל סין ובירת הטכנולוגיה המצליחה שלה, שנג'ן.
אבל איך המזגן ממזג את האוויר?
ובכן, שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון המנוע החשמלי דוחס את גז הקירור של המזגן והדחיסה גורמת לגז שבו להתחמם. הגז החם מועבר במדחס שנמצא בחלקו החיצוני של המזגן, הממוקם מחוץ לחלון או על גג הבניין וזה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר. בתהליך זה הגז הופך לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל מסביב לסליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור, מתקרר (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד) והאוויר הקר משוחרר אל חלל החדר.
האוויר החם מורחק החוצה מהמדחס, שמחוץ לבית, והתהליך ממשיך כל הזמן באופן מחזורי.
הנה הסבר לפעולת המזגן (עברית):
https://youtu.be/ilgBOtT13DY
כך פועלים המזגנים:
https://youtu.be/PT38gaGciP4
מצגת פעולת המזגן לילדים (עברית):
https://youtu.be/DtWEj-9Ejmk
עוד הסבר של פעולת המזגן:
http://youtu.be/nKZ2DPvvua8
וההסבר על דרך פעולת המזגן למהנדסים:
https://youtu.be/gVLhrLTF878?long=yes
מהו הרדיאטור במכונית וכיצד הוא מקרר את המנוע?
רדיאטור (Radiator) ובעברית "מקרן", הוא המזגן של המנוע. מדובר בחלק מרכזי ממערכת הקירור ברכב, זו שמקררת אותו ושומרת עליו מהתחממות יתר.
אם הטמפרטורה של המנוע תהיה גבוהה מדי, מצב של התחממות יתר, ראש המנוע יינזק קשות. זו תקלה יקרה לתיקון ששום נהג לא ירצה לחוות.
תפקיד הרדיאטור לשמור על טמפרטורת המנוע בטווח הנורמלי ולמנוע התחממות שלו. הטווח הנורמלי הזה נקרא "טמפרטורת עבודה" והיא נעה בדרך כלל בין 90 ל-100 מעלות.
הרדיאטור מכיל נוזל קירור, המבוסס על מים. הנוזל הזה הוא שמונע את ההתחממות.
#למה חשוב לקרר את המנוע?
המנוע כולל הרבה חלקים שנעים במהירות גבוהה ועצם פעולתו מייצרת חום רב. בהיעדר קירור, החלקים הנעים יתחממו ויתבלו במהירות. הטמפרטורה העולה תביא לחום גבוה יותר ויותר ודי מהר המנוע ייתקע ויקרוס.
נזילה ברדיאטור תגרום לדליפה של נוזל הקירור ולהתחממות המנוע, היכולה להביא לנזק יקר.
אז גם אם הוא לא ממש זה שמניע ומזיז את המכונית ממקום למקום, כמו המנוע או הגלגלים, הרדיאטור ברכב הוא מחלקי המנוע החשובים ביותר. הוא זה שמונע ממנו לצאת מכלל פעולה.
#איך פועל הרדיאטור?
הרדיאטור, שממוקם בדרך כלל בחזית הרכב, מכיל צלעות קירור היוצרות לו מגע עם האוויר.
משאבת מים מיוחדת שואבת את המים החמים שמקררים את המנוע. הם מועברים אל תוך צלעות הקירור שברדיאטור. בזמן הנסיעה, נכנס אוויר קר אל המנוע ומקרר את צלעות הקירור. הקירור הזה הוא שמקרר את המים העוברים בתוך צלעות הקירור.
ליד הרדיאטור יש מאוורר קטן. אם הרדיאטור חם מדי, מפעיל חיישן חום את המאוורר והוא שואב את האוויר הקר יותר, שבא מבחוץ, ומאוורר את הרדיאטור במרץ רב.
מכל מקום, אחרי שהם התקררו, שבים המים בחזרה אל המנוע. אך קודם לכן הם נבדקים באמצעות תרמוסטט, מתקן קטן ה"מוודא" שהטמפרטורה שלהם קרירה מספיק. אם הם עדיין לא קרים, הם מוחזרים לסיבוב נוסף ברדיאטור. אם הם קרים מספיק - הם יופנו טל המנוע ויקררו אותו.
יש עוד מרכיב אחד במערכת הקירור. זהו מיכל העיבוי, שמשתדל לשמור על כמות המים שבמערכת הקירור. עיבוי הוא תהליך בו גז, בדרך כלל אדים חמים, הופך לנוזל. כשהמים ברדיאטור מתחממים ועוברים את טמפרטורת 100 המעלות, הם הופכים לאדים. האדים הללו נפרקים על ידי הרדיאטור אל מיכל העיבוי. כאן הם מתקררים והופכים בחזרה לנוזלים, כלומר למים. המיכל הזה, בו מצויים המים המעובים שהיו אדים קודם לכן, הוא עתודת המים שממנה יישאבו שוב את מערכת הקירור, כשלא יהיו בה מספיק מים.
באנגלית - כך פועל הרדיאטור:
https://youtu.be/VQ6Lpjd134g
הסבר מקיף על קירור המנוע שעושה הרדיאטור:
https://youtu.be/ewlYw-rQhuI
מה קורה אם יש דליפה ברדיאטור? (עברית)
https://youtu.be/wdGPjAT7HEA
מיזוג בית בלי חשמל - המצאה ישראלית המתבססת על עיקרון הרדיאטור העתיק:
https://youtu.be/19JWhN1lK8E
וסרטון ארוך יותר המסביר כיצד בנוי המנוע (עברית):
http://youtu.be/upCaljZu-hQ?long=yes
רדיאטור (Radiator) ובעברית "מקרן", הוא המזגן של המנוע. מדובר בחלק מרכזי ממערכת הקירור ברכב, זו שמקררת אותו ושומרת עליו מהתחממות יתר.
אם הטמפרטורה של המנוע תהיה גבוהה מדי, מצב של התחממות יתר, ראש המנוע יינזק קשות. זו תקלה יקרה לתיקון ששום נהג לא ירצה לחוות.
תפקיד הרדיאטור לשמור על טמפרטורת המנוע בטווח הנורמלי ולמנוע התחממות שלו. הטווח הנורמלי הזה נקרא "טמפרטורת עבודה" והיא נעה בדרך כלל בין 90 ל-100 מעלות.
הרדיאטור מכיל נוזל קירור, המבוסס על מים. הנוזל הזה הוא שמונע את ההתחממות.
#למה חשוב לקרר את המנוע?
המנוע כולל הרבה חלקים שנעים במהירות גבוהה ועצם פעולתו מייצרת חום רב. בהיעדר קירור, החלקים הנעים יתחממו ויתבלו במהירות. הטמפרטורה העולה תביא לחום גבוה יותר ויותר ודי מהר המנוע ייתקע ויקרוס.
נזילה ברדיאטור תגרום לדליפה של נוזל הקירור ולהתחממות המנוע, היכולה להביא לנזק יקר.
אז גם אם הוא לא ממש זה שמניע ומזיז את המכונית ממקום למקום, כמו המנוע או הגלגלים, הרדיאטור ברכב הוא מחלקי המנוע החשובים ביותר. הוא זה שמונע ממנו לצאת מכלל פעולה.
#איך פועל הרדיאטור?
הרדיאטור, שממוקם בדרך כלל בחזית הרכב, מכיל צלעות קירור היוצרות לו מגע עם האוויר.
משאבת מים מיוחדת שואבת את המים החמים שמקררים את המנוע. הם מועברים אל תוך צלעות הקירור שברדיאטור. בזמן הנסיעה, נכנס אוויר קר אל המנוע ומקרר את צלעות הקירור. הקירור הזה הוא שמקרר את המים העוברים בתוך צלעות הקירור.
ליד הרדיאטור יש מאוורר קטן. אם הרדיאטור חם מדי, מפעיל חיישן חום את המאוורר והוא שואב את האוויר הקר יותר, שבא מבחוץ, ומאוורר את הרדיאטור במרץ רב.
מכל מקום, אחרי שהם התקררו, שבים המים בחזרה אל המנוע. אך קודם לכן הם נבדקים באמצעות תרמוסטט, מתקן קטן ה"מוודא" שהטמפרטורה שלהם קרירה מספיק. אם הם עדיין לא קרים, הם מוחזרים לסיבוב נוסף ברדיאטור. אם הם קרים מספיק - הם יופנו טל המנוע ויקררו אותו.
יש עוד מרכיב אחד במערכת הקירור. זהו מיכל העיבוי, שמשתדל לשמור על כמות המים שבמערכת הקירור. עיבוי הוא תהליך בו גז, בדרך כלל אדים חמים, הופך לנוזל. כשהמים ברדיאטור מתחממים ועוברים את טמפרטורת 100 המעלות, הם הופכים לאדים. האדים הללו נפרקים על ידי הרדיאטור אל מיכל העיבוי. כאן הם מתקררים והופכים בחזרה לנוזלים, כלומר למים. המיכל הזה, בו מצויים המים המעובים שהיו אדים קודם לכן, הוא עתודת המים שממנה יישאבו שוב את מערכת הקירור, כשלא יהיו בה מספיק מים.
באנגלית - כך פועל הרדיאטור:
https://youtu.be/VQ6Lpjd134g
הסבר מקיף על קירור המנוע שעושה הרדיאטור:
https://youtu.be/ewlYw-rQhuI
מה קורה אם יש דליפה ברדיאטור? (עברית)
https://youtu.be/wdGPjAT7HEA
מיזוג בית בלי חשמל - המצאה ישראלית המתבססת על עיקרון הרדיאטור העתיק:
https://youtu.be/19JWhN1lK8E
וסרטון ארוך יותר המסביר כיצד בנוי המנוע (עברית):
http://youtu.be/upCaljZu-hQ?long=yes
למה המנטה מקרר את הפה?
מנטה, מנתה, או מנתול (Menthol), הם שמות לתרכובת אורגנית שמייצרים כבר שנים רבות ממיצוי פפרמינט או סוגים של שמני נענע ובעידן המודרני מייצרים אותה גם באופן מלאכותי.
כך, תרכובת שכוללת מנטול בתוכה גורמת לקולטני הקור לחוש בחום מדומה. הללו גורמים לגוף לחוש שהוא בא במגע עם מקור חום שיכול להיות מסוכן והוא מגיב בהתאם, ביצירת רגישות המובילה לתחושת קרירות.
חשוב לדעת שלא מציצת סוכריית המנטה היא שתגרום לתחושת הקור המוכרת של המנטה. מה שיגרום לרעננות ולתחושת הקור שאנו חשים מהמנתה, היא דווקא שאיפת האוויר פנימה, בפה פתוח, לאחר שהמנטול פעל על קצות העצבים.
אגב, למנתול יש גם יכולת אילחוש מקומית. באמצעות המולקולה הזעירה שלו, המתמוססת בשומן, הוא מאפשר טיפול בעצבים שאחראים לתחושה של חום וקור. הוא גם נוגד גירויים שונים ומשום כך משמש ברפואה טבעית.
הנה באנגלית לילדים על המנתול ותכונותיו המקררות:
https://youtu.be/t8qU3aPB8nI
חומרים שונים מייצרים לנו בפה גם "קירור" כמו במקרה של המנתול וגם שריפה של ממש (מתורגם):
https://youtu.be/qD0_yWgifDM
והרצאת וידאו קצרה בנושא:
https://youtu.be/Ux-t1VWNlsA
מנטה, מנתה, או מנתול (Menthol), הם שמות לתרכובת אורגנית שמייצרים כבר שנים רבות ממיצוי פפרמינט או סוגים של שמני נענע ובעידן המודרני מייצרים אותה גם באופן מלאכותי.
כך, תרכובת שכוללת מנטול בתוכה גורמת לקולטני הקור לחוש בחום מדומה. הללו גורמים לגוף לחוש שהוא בא במגע עם מקור חום שיכול להיות מסוכן והוא מגיב בהתאם, ביצירת רגישות המובילה לתחושת קרירות.
חשוב לדעת שלא מציצת סוכריית המנטה היא שתגרום לתחושת הקור המוכרת של המנטה. מה שיגרום לרעננות ולתחושת הקור שאנו חשים מהמנתה, היא דווקא שאיפת האוויר פנימה, בפה פתוח, לאחר שהמנטול פעל על קצות העצבים.
אגב, למנתול יש גם יכולת אילחוש מקומית. באמצעות המולקולה הזעירה שלו, המתמוססת בשומן, הוא מאפשר טיפול בעצבים שאחראים לתחושה של חום וקור. הוא גם נוגד גירויים שונים ומשום כך משמש ברפואה טבעית.
הנה באנגלית לילדים על המנתול ותכונותיו המקררות:
https://youtu.be/t8qU3aPB8nI
חומרים שונים מייצרים לנו בפה גם "קירור" כמו במקרה של המנתול וגם שריפה של ממש (מתורגם):
https://youtu.be/qD0_yWgifDM
והרצאת וידאו קצרה בנושא:
https://youtu.be/Ux-t1VWNlsA
