» «
וידאו
איך צפו פעם בווידאו?



פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו קלטות שעליהן היו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה. אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות. אחרי שרואים את הסרט, חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה") אחרת בספריית הוידאו היו נותנים קנס..

אחר כך באו תקליטורי ה-DVD ואחריהם האינטרנט ואז הכל השתנה..


הנה סרטון על ספריות הוידאו של פעם:

http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
קלטת
איך היו שומרים ומשתפים פעם מוסיקה?



פעם, לפני עידן הקבצים וההורדות מיוטיוב, היו אבא ואמא קונים תקליטים בחנויות תקליטים. כל תקליט עלה לא מעט ולכן התקציב לא אפשר לקנות רבים כאלה.

הפתרון המעולה להעברה של מוסיקה מאחד לשני היה "קלטת" (), או "קסטה" כמו שקראו לה אז. הקלטות אפשרו להקליט עליהן תקליטים שלמים, או שירים מהרדיו.

את הקלטות הללו היו משמיעים במכונית, בטייפ נייד, או במסיבות הכיתה. המשקיעים יצרו לעצמם מיקסטייפים, קלטות עם אוספים משלהם. הרומנטיקנים מביניהם היו מעניקים את קלטות האוסף האישיות שערכו, לאלו שהם אוהבים.


הנה קלטת האודיו של פעם:

http://youtu.be/DpEjQdoZ-vM


מוסיקה על אינספור קלטות של פעם:

https://youtu.be/7To_S3Ne_yo


וסרט תיעודי של מישהו שהחליט לבדוק עד כמה הצליל שלהן הוא מה שאומרים:

https://youtu.be/jVoSQP2yUYA?long=yes
Betamax
איך הפסידה סוני לקלטות ה-VHS במלחמת הפורמטים?



עולם התעשייה ידע לא מעט מאבקי פורמטים או סטנדרטים. מאדיסון נגד טסלה, על פורמט רשת החשמל האמריקאית ועד למאבקי מידות ומשקלות בין אימפריות ומעצמות תעשייתיות, לא פעם נאבקים כוחות חזקים על הכתבת התקן בשוק שלהם.

אחד העימותים המסחריים המעניינים של העידן המודרני היה מלחמת הפורמטים (Flared pants) או הסטנדרטים, של עולם הווידאו בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

המאבק התנהל בין פורמט קלטות ה-Betamax שפיתחה חברת Sony ובין קלטות ה-VHS של מתחריה. הספוילר בו נפתח כאן הוא שהפחות טוב משניהם ניצח. המעניין הוא כיצד זה קרה.

מלחמת הסטנדרטים בין ה-VHS ל-Betamax נולד לקראת סוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה העשרים. אבל הוא נולד בשנת 1973, כשהוצג הדגם הראשון של קלטת הוידאו VHS, על ידי שני מהנדסים מחברת JVC. זה קרה ממש במקביל לפיתוח של חברת Sony מאותה שנה. סוני פיתחה אז אבטיפוס של קלטת וידאו משלה, שנקראה בטאמקס (Betamax).

אגב, מעניין לדעת שסוני היא גם זו שפיתחה במקור גם את ה-VHS. אבל היא העדיפה להתרכז בפורמט הנוסף שפיתחה, פורמט קלטות ה-BETAMAX. הוא נראה לה עדיף על פני ה-VHS הנחות ממנו באיכותו. כך החליטו בסוני למכור את הזכויות על פורמט ה-VHS לחברת JVC.

בתחילה נראה היה ששני סוגי הקלטות חיים, זה בצד זה, בלי צורך דחוף להכריע מי ישלוט בשוק הווידאו הצעיר. אבל הכל השתנה כשמשרד התעשייה היפאני, זה שקובע לשני המפעלים המצליחים והיפאניים הללו, החליט שתעשיית האלקטרוניקה תצטרך להסכים על אחד מהפורמטים הללו.

חברת JVC, יצרנית ה-VHS בשלב ההוא, התארגנה במהירות וגייסה חברות ענק חשובות שיתמכו בפורמט שלה. כך מצאה עצמה חברת Sony עומדת אל מול קבוצת חברות ענק יפאניות אחרות, כמו פנסוניק, מיצובישי, שארפ ואחרות, שכולן תמכו ב-VHS.

איך שוכנעו הללו להצטרף לפורמט הנחות, אתם שואלים? - ובכן, חברת סוני עשתה במקור טעות קטנה, שבהמשך תהפוך למשמעותית. המהנדסים שלה פספסו את הפרט הקטן שבדיעבד יקבע את תבוסתם. הפרט הזה היה שקלטת ה-Betamax הקומפקטית והנוחה לאיחסון לא יכולה לאחסן וידאו באורך של יותר משעה וחצי. היצרנים האחרים הבינו את מה שסוני לא הבינה בזמן - מרבית סרטי הקולנוע לא יוכלו להישמר על קלטת וידאו אחת, אם זו תהיה בטאמקס. ה-VHS הגדולות והמסורבלות, לעומתן, החזיקו שעתיים ויותר של סרט וללא בעיות. כולם העדיפו קלטות שיתאימו לצרכנים באורכן ולא קיבלו את הרעיון שסרט יישמר על יותר מקלטת אחת. סוני הימרה על הניידות, או במילים פשוטות קלטות קטנות יותר, בעוד JVC הימרה על משך הקלטה, גם אם המחיר הוא סירבול ואיכות פחותה. האחרונה ניצחה.

זה הכריע את המאבק ומכאן יהפוך לסטנדרט דווקא הפורמט המוגבל יותר, פורמט ה-VHS. בתוך שנים אחדות הוא הפך לפורמט הנפוץ ביותר בתחום הוידאו הביתי. קלטות ה-VHS ישלטו בשוק הביתי עד לתחילת שנות ה-2000, כשפורמט חדש, ה-DVD, יתחיל להיכנס לתחום של הווידאו הביתי.

איכשהו נאלץ משרד התעשייה היפני לוותר על הרעיון של פורמט אחד, אבל הקואליציה שגיבשה JVC כבר עשתה את שלה. סוני המשיכה אמנם לייצר את מערכות הבטאמקס, אבל אלה הופנו לשוק אחר.

סוני פנתה לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם והציעה את הפורמט שלה, לצרכי שידור. אצל אלה הייתה האיכות חשובה מאד והן החליטו לאמץ את פורמט ה-BETA של סוני, שעלה באיכותו על פורמט ה-VHS. כך יוולד פורמט חדש שיותאם לצרכי שידור. סוני קראה לו Betacam, שם שקרוב לפורמט ה-Betamax המובס בשוק הפרטי.

ואגב, אל תרחמו על חברת Sony. היא הרוויחה מהפורמט המקצועי, לפי מומחים בתחום, הרבה יותר כסף ממה שהייתה מרוויחה מהתמקדות בשוק הצרכני, זה של קלטות ה-Betamax.


הנה סיפורה של מלחמת הפורמטים בתחום הווידאו:

https://youtu.be/ddYZITaxlTQ


והשוואת איכות בין שני הפורמטים הללו:

https://youtu.be/_oJs8-I9WtA
מקליט וידאו
מי המציא את מכשיר הווידאו?



מכשיר הווידאו (Videotape recorder) הומצא ב-1951, על ידי צ'ארלס גינצבורג וצוות בראשותו, בחברת אמפקס (Ampex Corporation).

החברה, שפיתחה את הווידאוטייפ הראשון, או ה-VTR (ראשי התיבות של Videotape recorder), הצליחה לבנות ב-1951 את מכשיר הווידאו טייפ הראשון, שהקליט תמונות ומראות מהטלוויזיה. הטכנולוגיה של מכשיר ה-VTR אפשרה לו לתרגם את התמונות והתנועה מהטלוויזיה, לאותות אלקטרוניים שאותם איחסן על סרטים מגנטיים.

המכשיר הראשון של החברה יצא לשוק בשנת 1956 ונמכר במחיר של 50,000 דולר. 15 שנה לאחר מכן, בשנת 1971, הוציאה חברת סוני את מכשיר הווידאו הראשון שהתבסס על קלטות ולא על סרטים רגילים ומגושמים. מכשיר זה נקרא בארצות הברית VCR, ראשי תיבות של "מקליט וידאו לקלטות" (VCassetteR או Video Cassette Recorder).



הנה הווידאו הראשון ב-1958:

https://youtu.be/0f1GDQDB0Ss


וממנו התפתח זה:

https://youtu.be/zHDU1wXw1sU


סרט תיעודי על המצאת מכשיר הווידאו:

https://youtu.be/hwt26VPO9tw?long=yes

קלטות

טייפ ריקורדר
מה היה הטייפ ריקורדר?


טייפ ריקורדר (Compact Cassette), טייפ קסטות, היה מכשיר שניגן קלטות אודיו והקליט עליהן. הוא ממשיכו והגרסה הקומפקטית של טייפ הסלילים, הרשמקול המקורי שאפשר להקליט קולות, דיבור ומוסיקה על גבי סרט מגנטי ולהשמיע את ההקלטות הללו.

הרשמקול הקליט את הקולות בעזרת מיקרופון והשמיע אותם דרך רמקול או אוזניות. הכל הוקלט אל הסרט המגנטי שגולגל סביב סלילים. בטייפ קלטות השמע, או בשמן הלועזי הקסטות, הסלילים הוכנסו לתוך הקלטות.

עם השנים התפתח הטייפ רקורדר בצורות שונות. אם זה היה להאזנה אישית לקלטות, באמצעות הווקמן עם האוזניות, או לטייפ דאבל קסטה, שהיה רשמקול עם מקום לשתי קלטות, מה שאפשר בעזרתו להעתיק את התוכן מקלטת לקלטת.

מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית.

שימוש נוסף שעשוי להפתיע רבים היה השימוש בקלטות כאמצעי אחסון של מידע ממוחשב. בתחילת ימי המחשב האישי, ה-PC, נוצלה יכולת שמירת הנתונים של הרשמקול לשמירה וקריאה (מה שנקרא איחזור) של נתונים מגנטיים ממוחשבים אל קלטות הטייפ וממנו אל המחשב.


הנה תולדות הרשמקול, או הטייפ ריקורדר:

https://youtu.be/BikfrS3hwgM


טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:

https://youtu.be/NRgtz2sS4iM


הנה ניסיון שנעשה בשנת 2016 לפתח רשמקול מודרני וקומפקטי, אבל נכשל ונסגר:

https://youtu.be/H5Dg2kqxIbM
טייפ 4 ערוצים
כיצד הקליטו פעם בטייפ 4 ערוצים?


טייפ 4 ערוצים (Compact Cassette) היה פעם המכשיר הכי לוהט אצל מוסיקאים, בעיקר כמובן אצל מי שיצרו מוסיקה קלה, בז'אנרים כמו פופ, רוק וג'אז. זה היה טייפ קלטות אודיו, שייצרו אז חברות כמו Fostex ו-Tascam שניתן היה להקליט על הקלטת שהוכנסה אליו, 4 ערוצים של מוסיקה.

ה-"4 טראק", כמו שהוא כונה אז באנגלית, היה גרסה פשוטה של טייפ הסלילים האולפני, שבו נהגו אז להקליט ערוצים באולפן. יכולת להקליט לתוכו תפקידים שונים אל ערוצי הקלטה. ערוץ השירה, לצד ערוץ הגיטרה, ערוץ הבאס, התופים וכדומה. תמיד בזמן שהקלטת ערוץ חדש, שמעת באוזניות המחוברות אליו, את הערוצים שכבר הוקלטו קודם. ממש כמו באולפן, אבל באיכות בינונית. הסיבה ברורה - קלטות לא אפשרו איכות הקלטה שהתאפשרה אז בסלילים.

מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית. הקלטה ב-4 ערוצים לא הייתה כל כך מפתיעה ונחותה, כי צריך לזכור שעשור לפני כן, בשנות ה-60, זו הייתה ההקלטה האולפנית המקובלת. למעשה, את מרבית תקליטיהם יצרו "הביטלס" ב-4 ערוצים בלבד. כבר אז, באמצעות טכניקה שנקראת "באונסינג" (Bounce), נהגו להקליט הרבה יותר תפקידים מאשר ה-4 שבקלטת. עשו זאת על ידי הקלטת 3 ערוצים ושילובם לרביעי, דריסתם והקלטה בהם שוב ואז שילובם עם המוקלט לערוץ ריק מהם וכך הלאה.


הנה טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:

https://youtu.be/Lt8YpOG1e54


כך השתמשו בו:

https://youtu.be/pAoa_h-g0TY


כך פעלה שיטת הבאונסינג בה הקליטו על 4 הערוצים יותר תפקידים:

https://youtu.be/cZanByojSCI


ממשיכי דרכו בימינו - 8 ערוצים עם שלל אפשרויות נוספות באותו כסף:

https://youtu.be/p_NZKPGClSo?end=3m51s


חלקם ממש זולים ונגישים היום:

https://youtu.be/qi9mZgZ3IiA


סרטון ארוך יותר על השימוש בו:

https://youtu.be/6d_MgPm8yYQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.