שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הנשיא האמריקני שהקפיץ את תכנית החלל קדימה?
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
למה העולם הזדעזע מרצח קנדי?
רצח נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, היה אחד הרגעים הקשים של אמריקה. הנשיא הצעיר והיפה הזה, שעורר כל כך הרבה תקוות, נלחם בגזענות באמריקה ובעולם ונטע חזון חינוכי וטכנולוגי והביא הרבה תבונה מדינית לאמריקה, דווקא הוא נלקח בהתנקשות אכזרית שכזו.
כמעט כל אדם שחי בתקופה הזו במדינות המערב, יודע לספר איפה הוא היה כששמע על רצח קנדי, כי הוא לא היה סתם פוליטיקאי - הוא היה סמל לכנות, ליושר ולחוכמת הצעירים ולדור חדש של מנהיגים, שהתקשורת והציבור הרחב אוהבים - ממש כמו כוכבי קולנוע ואלילי זמר.
הרצח התרחש בעת ביקור של הנשיא קנדי בדאלאס, טקסס, ב-22 בנובמבר 1963. כשנורה, הנשיא קנדי ואשתו נסעו במכונית פתוחה ברחובות דאלאס, ביחד עם מושל טקסס, ג'ון קונלי, שגם הוא נפגע בהתנקשות.
עד היום יש המעלים ספקות בקשר לזהות המתנקשים ולמי שעומד מאחרי היורה בנשיא - הרוצח לי הארווי אוסוואלד. רבים משוכנעים ומנסים להפיץ את הדעה שהרוצח לא פעל לבדו. יש לציין שעד היום לא נמצאו לכך כל הוכחות או עדויות של ממש ושתיאוריות כאלה מופצות לאחר כל רצח כזה, כמעט בכל מקום בעולם.
הנה סיפורו של רצח קנדי ומשמעותו (מתורגם):
http://youtu.be/7YnF5JPzZm4
על רצח קנדי וההקשר שבו הוא אירע:
http://youtu.be/4EFCOLmxMJ0
לצערם של האמריקאים לא הייתה זו התנקשות יחידה:
https://youtu.be/Vu9RLmTrATg
ותכנית חינוכית בעברית על הנשיא האהוב שנרצח (עברית):
https://youtu.be/Al7DgUmfvZc?long=yes
מה מיוחד בנאום הירח של הנשיא קנדי?
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:
#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל
#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש
#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
מה קרה בעימות הטלוויזיוני בין קנדי וניקסון?
העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.
כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.
התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.
הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:
http://youtu.be/QazmVHAO0os
ובחיוך מעט ציני - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?
https://youtu.be/doEk7ajI9sY
איך ניצחו הקובנים את אמריקה במפרץ החזירים?
היום מפרץ החזירים (Bay of Pigs) בקובה הוא מקום שליו ומרהיב עין, בקצה האי הקובני. אבל פעם, בשנות ה-60, הוא היה לרגע שדה קרב בו נאבקה ונוצחה המעצמה החזקה בעולם, בידי רפובליקה קומוניסטית צעירה ושברירית, קובה.
זה היה שבוע אחרי שהאמריקאים נכנסו ללחץ בעקבות טיסתו של יורי גאגרין הסובייטי לחלל. הטיסה הזו הביאה את ברית המועצות ראשונה אל החלל. ג'ון קנדי ואנשיו בבית הלבן חששו שזהו עידן שבו תפרוץ ברית המועצות הקומוניסטית ותתחזק מול הקפיטליזם האמריקאי שהמהפכה הקומוניסטית כל כך מתעבת.
כאן מבשילה תכנית שארה"ב הכינה זמן מה. במרכזה עומדים מאות גולים קובנים, שאמורים להישלח אל קובה ככוח צבאי מורד ולהנהיג הפיכת נגד המשטר הקומוניסטי הצעיר ששולט באי, בראשות פידל קסטרו. נזכיר שלצד המנהיג מככב אז חברו הטוב, הגיבור המפורסם והלוחם הנועז של המהפכה הקובנית צ'ה גווארה.
קסטרו, שהפך למנהיג קובה, לאחר שהצליח לתפוס את השלטון, נתפס בתחילה כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי. אך תוך זמן קצר הוא התגלה כשליט קומוניסטי נוקשה. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
הגנרלים האמריקאים ובכירי ה-CIA מבטיחים לקנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מנוסה, שהתוכנית, שאותה ירש מהממשל הקודם מוצלחת ושהמורדים הקובנים שהם אימנו ינצחו את לוחמיו של קסטרו ויציתו מרד עממי נגד קסטרו ןהשלטון הקומוניסטי הממוקם כה קרוב לארצות הברית ונתמך בברית המועצות המאיימת.
וכך, בבוקר ה-17 באפריל 1961, מנחיתות ספינות אמריקאיות 1,400 גולים המוכנים לקרב, בחוף קטן בקצה האי הקובני ושמו "מפרץ החזירים".
הגולים הקובניים הללו, שאומנו על ידי ארצות הברית ללוחמה קרבית, זכו לידע ולאימון על ידי ה-CIA האמריקאי וחשו ביטחון ביכולות הצבאיות שלהם. מאחוריהם עמדה מעצמת-על, שחופיה רחוקים מקובה הזה רק כ-150 קילומטרים. לפניהם עומדים, במקרה הרע, חיילים של אי שכבר התפכח מהחלום הקומוניסטי, של שוויון וחיים טובים לכל.
אבל זה לא עוזר להם. המורדים הובסו באותו הקרב על ידי 20 אלף החיילים המנוסים שהעמיד בפניהם צבא קובה ומי שפיקד על הקרב היה קסטרו בעצמו. זה היה קרב לחיים ולמוות וגם אם האבדות של הקובנים בקרב היו ענקיות וכללו מאות הרוגים ואלפי פצועים, כולל אזרחים רבים, מגיני האי עשו את עבודתם.
זו הייתה תבוסה קשה לאמריקה. המעצמה שהפילה את היטלר ובשתי פצצות מימן הורידה את האימפריה היפנית על ברכיה, מצאה את עצמה מובסת בידי אי לטיני זעיר ומעצבן. בנוסף לתבוסת המורדים בקרב הטביע מטוס קובני שתי ספינות אספקה אמריקאיות.
קנדי עצר משלוח של צבא אמריקאי כתגבור למורדים של ה-VIA ומנהיג קובה הקומוניסט השפיל את אמריקה והנחיל בניצחון הזה פגיעה קשה ביוקרתו של הנשיא האמריקאי הצעיר. מה שהיה אמור להיות אקורד הפתיחה המהדהד של נשיאותו הצעירה של ג'ון קנדי הפך בבוקר אחד לעננה כבדה שהטילה צל כבד על תחילת כהונתו.
ו"מפרץ החזירים"? - הוא הפך מאז למילת קוד, לכינוי ולמילה נרדפת לכישלון מוחלט של ממשל, למבצע או מיזם אגרסיבי שקרס, למתקפה מלחמתית או פוליטית שכל דבר שיכול היה להיכשל בה - נכשל.
הנה סיפורו של קרב מפרץ החזירים:
https://youtu.be/n2X36tiDAuU
מצגת וידאו על הקרב:
https://youtu.be/JzkXcEj-ZGk
משבר הטילים שיחולל הקרב הזה (מתורגם):
https://youtu.be/bwWW3sbk4EU
סרטון תיעודי על התקלות והתבוסה:
https://youtu.be/HIhQSjR3s3c?long=yes
ופרק פודקסט של "שעה היסטורית" עם פרופסור הר-סגור (עברית):
https://youtu.be/6igkaDrtB1w?long=yes
כיצד פתח חרושצ'וב בנאום את המלחמה הקרה?
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר:
#"אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום של "אנחנו נקבור אתכם!":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
מה היה משבר הטילים בקובה?
במשך 13 הימים הארוכים ביותר שעברו על העולם, כמעט איש לא ידע עד כמה הוא היה קרוב לחורבן. בפעם הראשונה בהיסטוריה עומדים בני האדם עם כל הדרוש כדי להשמיד את כל החיים על כדור הארץ ודרושה רק לחיצה על כפתור..
במשבר הטילים בקובה () העולם עמד בפני סכנה ממשית של מלחמה גרעינית בין שתי מעצמות העל, ארצות הברית של אמריקה וברית המועצות. זה קרה כשבריה"מ בהנהגת חרושצ'וב הציבה טילים גרעיניים באי קובה, במרחק של כ-240 קילומטרים מחופי ארה"ב, "כדי להגן על קובה". קובה שנשלטה בידי הקומוניסטים בראשות המהפכן פידל קסטרו הייתה אויבת של ארה"ב. ארה"ב בראשות הנשיא הצעיר ג'ון קנדי לא השלימה עם הצבת הטילים. קנדי אמר אז "שנות ה-30 לימדו אותנו לקח ברור. התנהגות תוקפנית, אם מתירים לה להתפתח ללא מעצור, מביאה בסופו של דבר למלחמה".
בניגוד לעצת רוב היועצים שלו, שהציגו לתקוף את הטילים ולהשמידם, הנשיא קנדי נהג בתבונה ובאיפוק והכריז על סגר ימי, למעשה מצור על קובה. חרושצ'וב בתגובה שלח 25 ספינות מלחמה לכיוון קובה. הבית הלבן הוציא הודעה שכל נסיון לפרוץ את הסגר ייבלם בכוח. בארצות הברית חששו אזרחים רבים שהעולם עומד על סף מלחמת עולם שלישית, הפעם מלחמה גרעינית. אנשים אגרו מזון והכינו מקלטים, בחשש גדול ובידיעה שהמקלטים אינם הגנה מספקת בפני פצצות אטום.
אבל המנהיג הרוסי חרושצ'וב מצמץ ראשון. הוא הורה למשחתות הסובייטיות להסתובב ולחזור הביתה. הוא הציע פגישת פסגה, אך הבית הלבן סרב. קנדי עמד על דרישתו למנוע הצבת טילים בקובה. במגעים סודיים שנוהלו בשקט בין המעצמות התחייבה ארה"ב שלא לתקוף את קובה ולאפשר מט כבוד לרוסי. קנדי גם הודיע שבחודשים הקרובים תפנה ארצות הברית את טילי הניסוי שהציבה זה מכבר בטורקיה. הסובייטים נסוגו מהתכנית להצבת הטילים הבליסטיים בקובה ופינו את מה שכבר הוצב שם.
זה היה נצחון לשני הצדדים - בעוד שהרוסים זכו בניצחון טקטי, קנדי הוכיח שארה"ב נחושה לבלום את הרוסים מפגיעה או איום על העולם המערבי. באופן אישי זכה קנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מוערך עד אז, להכרה במנהיגותו ובתבונתו המדינית שאפשרה לו לנווט משבר מורכב ומסובך בהצלחה יתרה. מעט לאחר המשבר הוא נשא נאום שהזמין את ברית המועצות לשמור ביחד על העולם וחרושצ'וב נעתר. המעצמות סיכמו על הפסקת הניסויים הגרעיניים. שהובס במשבר הטילים הזה, הודח זמן מה לאחר מכן.
הנה רצף האירועים שהביא למשבר הטילים בקובה (מתורגם):
https://youtu.be/bwWW3sbk4EU
הנה משבר הטילים של קובה - באנגלית:
https://youtu.be/uAi7RyR0qac
כך התרחש המשבר:
https://youtu.be/XbKCyQn5oTc
עד כמה קרוב היה העולם למלחמת העולם השלישית:
http://youtu.be/Ig8UdfQKXSY
סרטון היסטורי שערכו תלמידים אמריקניים על משבר הטילים של קובה:
http://youtu.be/Bzgps7u61W4
השיר "גשם כבד עומד ליפול" של בוב דילן נכתב על האיום הגרעיני שהסתמן במשבר הטילים של קובה:
https://youtu.be/8O7heJ5ILvM
וסרט תיעודי על משבר הטילים והימים שבהם עצר העולם את נשימתו:
https://youtu.be/dC4XhIjBPEQ?long=yes
איך הוכרעה מלחמת וייטנאם בטלוויזיה?
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון וייטנאם, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום וייטנאם עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון וייטנאם עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בווייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזוכה לכינוי "אבי האומה". ארה"ב, מהצד השני, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, אחרי שאיבדה מעל 60 אלף חיילים - באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
מתי העולם הפך שייך לצעירים?
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
רצח נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, היה אחד הרגעים הקשים של אמריקה. הנשיא הצעיר והיפה הזה, שעורר כל כך הרבה תקוות, נלחם בגזענות באמריקה ובעולם ונטע חזון חינוכי וטכנולוגי והביא הרבה תבונה מדינית לאמריקה, דווקא הוא נלקח בהתנקשות אכזרית שכזו.
כמעט כל אדם שחי בתקופה הזו במדינות המערב, יודע לספר איפה הוא היה כששמע על רצח קנדי, כי הוא לא היה סתם פוליטיקאי - הוא היה סמל לכנות, ליושר ולחוכמת הצעירים ולדור חדש של מנהיגים, שהתקשורת והציבור הרחב אוהבים - ממש כמו כוכבי קולנוע ואלילי זמר.
הרצח התרחש בעת ביקור של הנשיא קנדי בדאלאס, טקסס, ב-22 בנובמבר 1963. כשנורה, הנשיא קנדי ואשתו נסעו במכונית פתוחה ברחובות דאלאס, ביחד עם מושל טקסס, ג'ון קונלי, שגם הוא נפגע בהתנקשות.
עד היום יש המעלים ספקות בקשר לזהות המתנקשים ולמי שעומד מאחרי היורה בנשיא - הרוצח לי הארווי אוסוואלד. רבים משוכנעים ומנסים להפיץ את הדעה שהרוצח לא פעל לבדו. יש לציין שעד היום לא נמצאו לכך כל הוכחות או עדויות של ממש ושתיאוריות כאלה מופצות לאחר כל רצח כזה, כמעט בכל מקום בעולם.
הנה סיפורו של רצח קנדי ומשמעותו (מתורגם):
http://youtu.be/7YnF5JPzZm4
על רצח קנדי וההקשר שבו הוא אירע:
http://youtu.be/4EFCOLmxMJ0
לצערם של האמריקאים לא הייתה זו התנקשות יחידה:
https://youtu.be/Vu9RLmTrATg
ותכנית חינוכית בעברית על הנשיא האהוב שנרצח (עברית):
https://youtu.be/Al7DgUmfvZc?long=yes
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:
#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל
#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש
#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.
כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.
התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.
הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:
http://youtu.be/QazmVHAO0os
ובחיוך מעט ציני - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?
https://youtu.be/doEk7ajI9sY
קנדי
היום מפרץ החזירים (Bay of Pigs) בקובה הוא מקום שליו ומרהיב עין, בקצה האי הקובני. אבל פעם, בשנות ה-60, הוא היה לרגע שדה קרב בו נאבקה ונוצחה המעצמה החזקה בעולם, בידי רפובליקה קומוניסטית צעירה ושברירית, קובה.
זה היה שבוע אחרי שהאמריקאים נכנסו ללחץ בעקבות טיסתו של יורי גאגרין הסובייטי לחלל. הטיסה הזו הביאה את ברית המועצות ראשונה אל החלל. ג'ון קנדי ואנשיו בבית הלבן חששו שזהו עידן שבו תפרוץ ברית המועצות הקומוניסטית ותתחזק מול הקפיטליזם האמריקאי שהמהפכה הקומוניסטית כל כך מתעבת.
כאן מבשילה תכנית שארה"ב הכינה זמן מה. במרכזה עומדים מאות גולים קובנים, שאמורים להישלח אל קובה ככוח צבאי מורד ולהנהיג הפיכת נגד המשטר הקומוניסטי הצעיר ששולט באי, בראשות פידל קסטרו. נזכיר שלצד המנהיג מככב אז חברו הטוב, הגיבור המפורסם והלוחם הנועז של המהפכה הקובנית צ'ה גווארה.
קסטרו, שהפך למנהיג קובה, לאחר שהצליח לתפוס את השלטון, נתפס בתחילה כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי. אך תוך זמן קצר הוא התגלה כשליט קומוניסטי נוקשה. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
הגנרלים האמריקאים ובכירי ה-CIA מבטיחים לקנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מנוסה, שהתוכנית, שאותה ירש מהממשל הקודם מוצלחת ושהמורדים הקובנים שהם אימנו ינצחו את לוחמיו של קסטרו ויציתו מרד עממי נגד קסטרו ןהשלטון הקומוניסטי הממוקם כה קרוב לארצות הברית ונתמך בברית המועצות המאיימת.
וכך, בבוקר ה-17 באפריל 1961, מנחיתות ספינות אמריקאיות 1,400 גולים המוכנים לקרב, בחוף קטן בקצה האי הקובני ושמו "מפרץ החזירים".
הגולים הקובניים הללו, שאומנו על ידי ארצות הברית ללוחמה קרבית, זכו לידע ולאימון על ידי ה-CIA האמריקאי וחשו ביטחון ביכולות הצבאיות שלהם. מאחוריהם עמדה מעצמת-על, שחופיה רחוקים מקובה הזה רק כ-150 קילומטרים. לפניהם עומדים, במקרה הרע, חיילים של אי שכבר התפכח מהחלום הקומוניסטי, של שוויון וחיים טובים לכל.
אבל זה לא עוזר להם. המורדים הובסו באותו הקרב על ידי 20 אלף החיילים המנוסים שהעמיד בפניהם צבא קובה ומי שפיקד על הקרב היה קסטרו בעצמו. זה היה קרב לחיים ולמוות וגם אם האבדות של הקובנים בקרב היו ענקיות וכללו מאות הרוגים ואלפי פצועים, כולל אזרחים רבים, מגיני האי עשו את עבודתם.
זו הייתה תבוסה קשה לאמריקה. המעצמה שהפילה את היטלר ובשתי פצצות מימן הורידה את האימפריה היפנית על ברכיה, מצאה את עצמה מובסת בידי אי לטיני זעיר ומעצבן. בנוסף לתבוסת המורדים בקרב הטביע מטוס קובני שתי ספינות אספקה אמריקאיות.
קנדי עצר משלוח של צבא אמריקאי כתגבור למורדים של ה-VIA ומנהיג קובה הקומוניסט השפיל את אמריקה והנחיל בניצחון הזה פגיעה קשה ביוקרתו של הנשיא האמריקאי הצעיר. מה שהיה אמור להיות אקורד הפתיחה המהדהד של נשיאותו הצעירה של ג'ון קנדי הפך בבוקר אחד לעננה כבדה שהטילה צל כבד על תחילת כהונתו.
ו"מפרץ החזירים"? - הוא הפך מאז למילת קוד, לכינוי ולמילה נרדפת לכישלון מוחלט של ממשל, למבצע או מיזם אגרסיבי שקרס, למתקפה מלחמתית או פוליטית שכל דבר שיכול היה להיכשל בה - נכשל.
הנה סיפורו של קרב מפרץ החזירים:
https://youtu.be/n2X36tiDAuU
מצגת וידאו על הקרב:
https://youtu.be/JzkXcEj-ZGk
משבר הטילים שיחולל הקרב הזה (מתורגם):
https://youtu.be/bwWW3sbk4EU
סרטון תיעודי על התקלות והתבוסה:
https://youtu.be/HIhQSjR3s3c?long=yes
ופרק פודקסט של "שעה היסטורית" עם פרופסור הר-סגור (עברית):
https://youtu.be/6igkaDrtB1w?long=yes
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר:
#"אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום של "אנחנו נקבור אתכם!":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
במשך 13 הימים הארוכים ביותר שעברו על העולם, כמעט איש לא ידע עד כמה הוא היה קרוב לחורבן. בפעם הראשונה בהיסטוריה עומדים בני האדם עם כל הדרוש כדי להשמיד את כל החיים על כדור הארץ ודרושה רק לחיצה על כפתור..
במשבר הטילים בקובה () העולם עמד בפני סכנה ממשית של מלחמה גרעינית בין שתי מעצמות העל, ארצות הברית של אמריקה וברית המועצות. זה קרה כשבריה"מ בהנהגת חרושצ'וב הציבה טילים גרעיניים באי קובה, במרחק של כ-240 קילומטרים מחופי ארה"ב, "כדי להגן על קובה". קובה שנשלטה בידי הקומוניסטים בראשות המהפכן פידל קסטרו הייתה אויבת של ארה"ב. ארה"ב בראשות הנשיא הצעיר ג'ון קנדי לא השלימה עם הצבת הטילים. קנדי אמר אז "שנות ה-30 לימדו אותנו לקח ברור. התנהגות תוקפנית, אם מתירים לה להתפתח ללא מעצור, מביאה בסופו של דבר למלחמה".
בניגוד לעצת רוב היועצים שלו, שהציגו לתקוף את הטילים ולהשמידם, הנשיא קנדי נהג בתבונה ובאיפוק והכריז על סגר ימי, למעשה מצור על קובה. חרושצ'וב בתגובה שלח 25 ספינות מלחמה לכיוון קובה. הבית הלבן הוציא הודעה שכל נסיון לפרוץ את הסגר ייבלם בכוח. בארצות הברית חששו אזרחים רבים שהעולם עומד על סף מלחמת עולם שלישית, הפעם מלחמה גרעינית. אנשים אגרו מזון והכינו מקלטים, בחשש גדול ובידיעה שהמקלטים אינם הגנה מספקת בפני פצצות אטום.
אבל המנהיג הרוסי חרושצ'וב מצמץ ראשון. הוא הורה למשחתות הסובייטיות להסתובב ולחזור הביתה. הוא הציע פגישת פסגה, אך הבית הלבן סרב. קנדי עמד על דרישתו למנוע הצבת טילים בקובה. במגעים סודיים שנוהלו בשקט בין המעצמות התחייבה ארה"ב שלא לתקוף את קובה ולאפשר מט כבוד לרוסי. קנדי גם הודיע שבחודשים הקרובים תפנה ארצות הברית את טילי הניסוי שהציבה זה מכבר בטורקיה. הסובייטים נסוגו מהתכנית להצבת הטילים הבליסטיים בקובה ופינו את מה שכבר הוצב שם.
זה היה נצחון לשני הצדדים - בעוד שהרוסים זכו בניצחון טקטי, קנדי הוכיח שארה"ב נחושה לבלום את הרוסים מפגיעה או איום על העולם המערבי. באופן אישי זכה קנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מוערך עד אז, להכרה במנהיגותו ובתבונתו המדינית שאפשרה לו לנווט משבר מורכב ומסובך בהצלחה יתרה. מעט לאחר המשבר הוא נשא נאום שהזמין את ברית המועצות לשמור ביחד על העולם וחרושצ'וב נעתר. המעצמות סיכמו על הפסקת הניסויים הגרעיניים. שהובס במשבר הטילים הזה, הודח זמן מה לאחר מכן.
הנה רצף האירועים שהביא למשבר הטילים בקובה (מתורגם):
https://youtu.be/bwWW3sbk4EU
הנה משבר הטילים של קובה - באנגלית:
https://youtu.be/uAi7RyR0qac
כך התרחש המשבר:
https://youtu.be/XbKCyQn5oTc
עד כמה קרוב היה העולם למלחמת העולם השלישית:
http://youtu.be/Ig8UdfQKXSY
סרטון היסטורי שערכו תלמידים אמריקניים על משבר הטילים של קובה:
http://youtu.be/Bzgps7u61W4
השיר "גשם כבד עומד ליפול" של בוב דילן נכתב על האיום הגרעיני שהסתמן במשבר הטילים של קובה:
https://youtu.be/8O7heJ5ILvM
וסרט תיעודי על משבר הטילים והימים שבהם עצר העולם את נשימתו:
https://youtu.be/dC4XhIjBPEQ?long=yes
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון וייטנאם, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום וייטנאם עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון וייטנאם עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בווייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזוכה לכינוי "אבי האומה". ארה"ב, מהצד השני, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, אחרי שאיבדה מעל 60 אלף חיילים - באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
