מה היה הקרב הכושל של ארצות הברית במפרץ החזירים?
היום מפרץ החזירים (Bay of Pigs) בקובה הוא מקום שליו ומרהיב עין, בקצה האי הקובני. אבל פעם, בשנות ה-60, הוא היה לרגע שדה קרב בו נאבקה ונוצחה המעצמה החזקה בעולם, בידי רפובליקה קומוניסטית צעירה ושברירית, קובה.
זה היה שבוע אחרי שהאמריקאים נכנסו ללחץ בעקבות טיסתו של יורי גאגרין הסובייטי לחלל. הטיסה הזו הביאה את ברית המועצות ראשונה אל החלל. ג'ון קנדי ואנשיו בבית הלבן חששו שזהו עידן שבו תפרוץ ברית המועצות הקומוניסטית ותתחזק מול הקפיטליזם האמריקאי שהמהפכה הקומוניסטית כל כך מתעבת.
כאן מבשילה תכנית שארה"ב הכינה זמן מה. במרכזה עומדים מאות גולים קובנים, שאמורים להישלח אל קובה ככוח צבאי מורד ולהנהיג הפיכת נגד המשטר הקומוניסטי הצעיר ששולט באי, בראשות פידל קסטרו. נזכיר שלצד המנהיג מככב אז חברו הטוב, הגיבור המפורסם והלוחם הנועז של המהפכה הקובנית צ'ה גווארה.
קסטרו, שהפך למנהיג קובה, לאחר שהצליח לתפוס את השלטון, נתפס בתחילה כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי. אך תוך זמן קצר הוא התגלה כשליט קומוניסטי נוקשה. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
הגנרלים האמריקאים ובכירי ה-CIA מבטיחים לקנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מנוסה, שהתוכנית, שאותה ירש מהממשל הקודם מוצלחת ושהמורדים הקובנים שהם אימנו ינצחו את לוחמיו של קסטרו ויציתו מרד עממי נגד קסטרו ןהשלטון הקומוניסטי הממוקם כה קרוב לארצות הברית ונתמך בברית המועצות המאיימת.
וכך, בבוקר ה-17 באפריל 1961, מנחיתות ספינות אמריקאיות 1,400 גולים המוכנים לקרב, בחוף קטן בקצה האי הקובני ושמו "מפרץ החזירים".
הגולים הקובניים הללו, שאומנו על ידי ארצות הברית ללוחמה קרבית, זכו לידע ולאימון על ידי ה-CIA האמריקאי וחשו ביטחון ביכולות הצבאיות שלהם. מאחוריהם עמדה מעצמת-על, שחופיה רחוקים מקובה הזה רק כ-150 קילומטרים. לפניהם עומדים, במקרה הרע, חיילים של אי שכבר התפכח מהחלום הקומוניסטי, של שוויון וחיים טובים לכל.
אבל זה לא עוזר להם. המורדים הובסו באותו הקרב על ידי 20 אלף החיילים המנוסים שהעמיד בפניהם צבא קובה ומי שפיקד על הקרב היה קסטרו בעצמו. זה היה קרב לחיים ולמוות וגם אם האבדות של הקובנים בקרב היו ענקיות וכללו מאות הרוגים ואלפי פצועים, כולל אזרחים רבים, מגיני האי עשו את עבודתם.
זו הייתה תבוסה קשה לאמריקה. המעצמה שהפילה את היטלר ובשתי פצצות מימן הורידה את האימפריה היפנית על ברכיה, מצאה את עצמה מובסת בידי אי לטיני זעיר ומעצבן. בנוסף לתבוסת המורדים בקרב הטביע מטוס קובני שתי ספינות אספקה אמריקאיות.
קנדי עצר משלוח של צבא אמריקאי כתגבור למורדים של ה-VIA ומנהיג קובה הקומוניסט השפיל את אמריקה והנחיל בניצחון הזה פגיעה קשה ביוקרתו של הנשיא האמריקאי הצעיר. מה שהיה אמור להיות אקורד הפתיחה המהדהד של נשיאותו הצעירה של ג'ון קנדי הפך בבוקר אחד לעננה כבדה שהטילה צל כבד על תחילת כהונתו.
ו"מפרץ החזירים"? - הוא הפך מאז למילת קוד, לכינוי ולמילה נרדפת לכישלון מוחלט של ממשל, למבצע או מיזם אגרסיבי שקרס, למתקפה מלחמתית או פוליטית שכל דבר שיכול היה להיכשל בה - נכשל.
היום מפרץ החזירים (Bay of Pigs) בקובה הוא מקום שליו ומרהיב עין, בקצה האי הקובני. אבל פעם, בשנות ה-60, הוא היה לרגע שדה קרב בו נאבקה ונוצחה המעצמה החזקה בעולם, בידי רפובליקה קומוניסטית צעירה ושברירית, קובה.
זה היה שבוע אחרי שהאמריקאים נכנסו ללחץ בעקבות טיסתו של יורי גאגרין הסובייטי לחלל. הטיסה הזו הביאה את ברית המועצות ראשונה אל החלל. ג'ון קנדי ואנשיו בבית הלבן חששו שזהו עידן שבו תפרוץ ברית המועצות הקומוניסטית ותתחזק מול הקפיטליזם האמריקאי שהמהפכה הקומוניסטית כל כך מתעבת.
כאן מבשילה תכנית שארה"ב הכינה זמן מה. במרכזה עומדים מאות גולים קובנים, שאמורים להישלח אל קובה ככוח צבאי מורד ולהנהיג הפיכת נגד המשטר הקומוניסטי הצעיר ששולט באי, בראשות פידל קסטרו. נזכיר שלצד המנהיג מככב אז חברו הטוב, הגיבור המפורסם והלוחם הנועז של המהפכה הקובנית צ'ה גווארה.
קסטרו, שהפך למנהיג קובה, לאחר שהצליח לתפוס את השלטון, נתפס בתחילה כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי. אך תוך זמן קצר הוא התגלה כשליט קומוניסטי נוקשה. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
הגנרלים האמריקאים ובכירי ה-CIA מבטיחים לקנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מנוסה, שהתוכנית, שאותה ירש מהממשל הקודם מוצלחת ושהמורדים הקובנים שהם אימנו ינצחו את לוחמיו של קסטרו ויציתו מרד עממי נגד קסטרו ןהשלטון הקומוניסטי הממוקם כה קרוב לארצות הברית ונתמך בברית המועצות המאיימת.
וכך, בבוקר ה-17 באפריל 1961, מנחיתות ספינות אמריקאיות 1,400 גולים המוכנים לקרב, בחוף קטן בקצה האי הקובני ושמו "מפרץ החזירים".
הגולים הקובניים הללו, שאומנו על ידי ארצות הברית ללוחמה קרבית, זכו לידע ולאימון על ידי ה-CIA האמריקאי וחשו ביטחון ביכולות הצבאיות שלהם. מאחוריהם עמדה מעצמת-על, שחופיה רחוקים מקובה הזה רק כ-150 קילומטרים. לפניהם עומדים, במקרה הרע, חיילים של אי שכבר התפכח מהחלום הקומוניסטי, של שוויון וחיים טובים לכל.
אבל זה לא עוזר להם. המורדים הובסו באותו הקרב על ידי 20 אלף החיילים המנוסים שהעמיד בפניהם צבא קובה ומי שפיקד על הקרב היה קסטרו בעצמו. זה היה קרב לחיים ולמוות וגם אם האבדות של הקובנים בקרב היו ענקיות וכללו מאות הרוגים ואלפי פצועים, כולל אזרחים רבים, מגיני האי עשו את עבודתם.
זו הייתה תבוסה קשה לאמריקה. המעצמה שהפילה את היטלר ובשתי פצצות מימן הורידה את האימפריה היפנית על ברכיה, מצאה את עצמה מובסת בידי אי לטיני זעיר ומעצבן. בנוסף לתבוסת המורדים בקרב הטביע מטוס קובני שתי ספינות אספקה אמריקאיות.
קנדי עצר משלוח של צבא אמריקאי כתגבור למורדים של ה-VIA ומנהיג קובה הקומוניסט השפיל את אמריקה והנחיל בניצחון הזה פגיעה קשה ביוקרתו של הנשיא האמריקאי הצעיר. מה שהיה אמור להיות אקורד הפתיחה המהדהד של נשיאותו הצעירה של ג'ון קנדי הפך בבוקר אחד לעננה כבדה שהטילה צל כבד על תחילת כהונתו.
ו"מפרץ החזירים"? - הוא הפך מאז למילת קוד, לכינוי ולמילה נרדפת לכישלון מוחלט של ממשל, למבצע או מיזם אגרסיבי שקרס, למתקפה מלחמתית או פוליטית שכל דבר שיכול היה להיכשל בה - נכשל.
קישורים מצורפים:
