» «
זכויות יוצרים
מהן זכויות יוצרים?



בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...

אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בדבר שלהם, גם אינו פיזי כמו חרב או סוס.

מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהקניין הרוחני שיצר, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית והתרבות שלנו תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירות האמן או בהמצאת הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.

בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.

יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.


הנה זכויות היוצרים:

https://youtu.be/ho8QEJSF3YA


על מה ניתן להגן בזכויות יוצרים ועל מה לא?

https://youtu.be/GksQzsxGxYk


והסבר איטי ורשמי יותר של הקופירייטס:

https://youtu.be/iNKz00eqzVI
זכויות יוצרים
איך התפתחו זכויות היוצרים?



בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...

אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בהמצאה שלהם, גם אינה פיזית, כמו חרב או סוס.

מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהיצירה שיצר או מההמצאה שהמציא, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית תיבלם והתרבות כולה תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירה של האמן או בהמצאה שיצר ופיתח הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.

בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.

יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.


הנה תולדות זכויות היוצרים:

https://youtu.be/6W89qFG0soU


וסרטון ארוך יותר על תולדות זכויות היוצרים:

https://youtu.be/H_aOHpn_vqQ?long=yes
נחלת הכלל
מהי נַחֲלַת הַכְּלָל?



נַחֲלַת הַכְּלָל (Public domain), פאבליק דומיין, היא הגדרה של קניין רוחני, שמתייחסת ליצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, או להמצאות שאינן מוגנות בפטנטים. כינוי נוסף להגדרה זו היא "רשות הציבור".

בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממותו של היוצר.

כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה ל"נחלת הכלל", או באנגלית Public domain ומותר לכולם להשתמש בה כרצונם.

יש גם כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל".


הנה הסבר של נחלת הכלל:

https://youtu.be/SABNa2r8Ydg


למשל נחלת הכלל בתחום המוסיקה:

https://youtu.be/jPQ20qiczaA


ומנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל וכאן הפסנתרן ליברצ'ה מאלתר ומפתח אותה בפסנתר:

https://youtu.be/jruN-ZTIdak
תומאס אלווה אדיסון
איך נזרק אדיסון הממציא הגדול מבית ספר?



אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.

אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה.

היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.

אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...

ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.

אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.

כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.


הנה סיפורו של המכתב מבית הספר ואיך יצר גאון (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


על חייו של אדיסון:

http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ


אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ותכנית חינוכית על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון (עברית):

https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes

קניין רוחני

יום הולדת שמח
איך שוחרר "יום הולדת שמח" מזכויות יוצרים?



הוא מבלה איתנו ברגעים השמחים ביותר והחמימים לאורך כל חיינו. אין איש שלא שר אותו במסיבת יום הולדת לבן משפחה, לחבר או לעצמו. "יום הולדת שמח", בגרסתו האנגלית Happy Birthday To You, הוא אחד השירים המוכרים בעולם ומהפופולריים בכל הזמנים.

את השיר כתבו במקור שתי אחיות אמריקאיות, פאטי ומילדרד היל, בשנת 1893. האחיות, שעבדו כפדגוגיות במדינת קנטקי, חיברו שירים פדגוגיים רבים. פאטי, הגננת במקצועה, נהגה לכתוב את המילים ומילדרד, מוסיקאית ומוסיקולוגית, הלחינה אותם. גם את השיר הזה לימדה פאטי את ילדי הגן לשיר. אז הוא היה שיר שנקרא "בוקר טוב לכולם" ("Good Morning to All").

רק שנים אחר-כך יותאמו המילים ליום ההולדת, אבל להדפסה הראשונה שלהן לא נוספה הערת זכויות יוצרים, מה שהפך אותן למעשה לנחלת הכלל.

בשנות ה-30 מכרה אחת היורשות של מילדרד את זכויות עיבוד לפסנתר של השיר המקורי "בוקר טוב לכולם" לחברת קלייטון פ' סאמי, בעלת החוברת משנת 1893 "שירים וסיפורים לגני ילדים". חברת סאמי ניסתה לרשום זכויות יוצרים, אבל אלה לא היו על הצירוף של הלחן ומילות יום ההולדת.

כשנקנתה קלייטון סאמי על ידי חברת וורנר/ צ'אפל בשנות ה-80, החלה זו לגבות תשלום על השימוש בשיר. היא הרוויחה מעל 2 מיליון דולר בכל שנה - רק מהשיר הזה, כשאיש לא מתווכח עם זכותה לעשות זאת...

אבל בשנת 2013 הוגשה תביעה יצוגית נגד חברת "חברת וורנר/צ'אפל מיוזיק". התובעים היו קבוצה של אמנים שהתאחדו לתבוע את החברה, לאחר שבמשך שנים רבות נאלצו לשלם לה תמורת השימוש בשיר "Happy Birthday To You", בפרויקטים שונים שלהם. כל שימוש או ביצוע של השיר חייב בתשלום - מסרטים, תקליטים והשמעה במסעדות ועד לנגינה מכנית בכרטיסי ברכה אלקטרוניים שנפתחים ביום הולדת.

אגב, מובילת המהלך של התביעה הייצוגית היא קולנוענית שיצרה סרט על תולדות השיר הזה בדיוק. ג'ניפר נלסון, מפיקת סרטי התעודה, שילמה את 1,500 הדולרים שדרשה וורנר/ צ'אפל, ולאחר מכן היא מיהרה להגיש את התביעה הייצוגית. הסרט, למותר לציין, צולם תוך כדי המשפט...

במשך שנים רבות גרסה וורנר/ צ'אפל שזכויות היוצרים על השיר יפוגו רק בשנת 2030. זאת על אף שהחוק קבע בעבר שהשימוש בו הוא חופשי לגמרי באירועים פרטיים. החברה הרוויחה סכומי עתק על השימושים המסחריים שנעשו בו. אבל במשפט נחשפו שירונים משנות ה-20 שקעקעו את זכויות היוצרים שלה והיא הבינה שהיא עלולה להפסיד במשפט. לכן הגיעו הצדדים לפשרה.

השופט הפדרלי בבית המשפט בלוס אנג'לס קיבל את הפשרה בין הצדדים והשיר הפך, לאחר 122 שנים, לנחלת הכלל. בהסכם הפשרה התחייבה חברת המוסיקה, לשלם 14 מיליון דולר. בכך הגיעה אל סיומה תביעתה לזכויות יוצרים והופסקו בצו בית המשפט כל ניסיונותיה לגבות תמלוגים על השימוש בו.

אגב, הביצוע הכי מפורסם של השיר הוותיק, היה זה שבו שרה השחקנית מרילין מונרו לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ב-1962, משהו כמו "Happy Birthday, Mr. President"... מעניין אם מישהו שילם עליו?


הנה סיפור השיר שמכניס הון:

https://youtu.be/fzbSt0QG7mY


מרילין מונרו שרה לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי:

https://youtu.be/EqolSvoWNck


ופסנתרנית קלאסית שמבצעת את השיר בסגנונות של ענקי המוסיקה כולל בטהובן, שופן, ברהמס, באך ומוצרט:

https://youtu.be/OaZveHbxAYs
תוכנה חופשית
מהי תוכנה חופשית?


תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.

על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.

המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.

תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.


הנה רעיון התוכנה החופשית:

https://youtu.be/_yCbcRH-Blo


סטולמן מציג את הנושא בראיון:

https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI


שיר התוכנה החופשית:

https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
עפרה חזה
איך התפרסמה עפרה חזה תודות לגניבה ממנה?


הכל התחיל כשעפרה חזה הקליטה גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי "אִם נִנְעֲלוּ". זהו פיוט עברי, בעגה יהודית-תימנית, שכתב המשורר התימני רבי שלום שבזי, במאה ה-17.

הסינגל נכלל ב-1984, באלבומה "שירי תימן" (Yemenite Songs). זה היה קאבר שהציע עיבוד פופ לשיר מסורתי תימני. האלבום היה ישראלי, אבל ההצלחה שלו לזמרת הפופולארית לא הייתה יוצאת דופן. חזה זכתה להצלחה גדולה גם בלעדיו. בשלב מסוים נחתם חוזה עם חברת תקליטים בינלאומית, אבל החלום על קריירה בינלאומית לא ממש התגשם.

השינוי חל 3 שנים אחר כך, כשיצא הסרט "colors" עם שון פן ורוברט דובל. בפסקול הסרט נכלל שיר בשם Paid in Full, של צמד הראפרים אריק בי וראקים (Eric B. & Rakim). בשיר שלהם נכלל סימפול קצר של קולה של עפרה, מהשיר "אם ננעלו". הסימפול הזה הוא הקלטה זעירה ששולבה בשיר, אבל הפכה אותו ללהיט. הצלחת הלהיט מהסרט יצרה עניין עצום בעופרה, שסלסלה בו, ללא ידיעתה.

משגלתה זאת, הגישה חזה ב-1987 תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד צמד הראפרים, שמצידם טענו שלא ידעו מי היא. הם הודו שסימפלו את קולה כי אהבו אותו. מי לא אהב אותו? - הצדדים הגיעו להסדר כספי והנושא המשפטי נסגר.

לא נוצרה שם מרירות מהצד הישראלי, כי למרבה הפרדוקס, דווקא הפרת זכויות היוצרים שלה, הביאה את עופרה לחשיפה עצומה. לא רק פסקול הסרט חשף אותה להמונים באירופה, אלא גם המשפט התקדימי, מהראשונים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים, בסימפולים אלקטרוניים לחלקי שירים ושילובם ברמיקסים מודרניים. מי לעזאזל הירשה לכם?

האיש המבריק בסיפור היה עכשיו מנהלה של חזה, בצלאל אלוני. האיש שגילה את עופרה בצעירותה והפך אותה להצלחה ישראלית גדולה, הבין עכשיו כיצד סימפול קטן הופך שיר להצלחה וקלט את הסקרנות סביב המוסיקה התימנית. הוא יזם הקלטה של רמיקסים חדשים לשירים התימניים, בביצועה של עפרה. המילים היו מהשיר של שבזי, בשילוב עם משפטים שכתב אלוני באנגלית.

לאלבום הזה, שנקרא "Shaday", הקליטה עפרה, בין השאר, גירסא מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, שיועדה לריקודים. האלבום, בהפקתו בעיקר של יזהר אשדות, הפך ללהיט עצום בכל העולם. גם הרמיקס ל"Im Nin'Alu" מתוכו הפך להצלחה מסחררת. לפתע הפך שיר בן 300 שנה, לאחת ההצלחות הגדולות ברחבת הריקודים וגם בז'אנר של מוזיקת עולם.

העובדה שגם המבקרים היללו אותם, הפכה את האלבום ואת השיר למקפצה של עפרה חזה לקריירה בינלאומית. את סיכום אותו עשור עשו היטב באחד העיתונים בארץ, כשכתבו שם משהו כמו "שנות השמונים היו מאבק פסגה בין שתי מעצמות. ירדנה ארזי ניצחה ולקחה את ישראל ועפרה חזה הסתפקה בשאר העולם..."


הנה השיר "אם ננעלו" של עופרה חזה (עברית):

https://youtu.be/nQvU9X_BAyA


הרמיקס:

https://youtu.be/E7t8eoA_1jQ


עפרה מספרת סיפור השיר:

https://youtu.be/1QB-Qg00fhU


עוד שילוב שלו:

https://youtu.be/YyZBmBtdrYU


ודיווח מה-CNN על לווייתה של עפרה בישראל:

https://youtu.be/pKQjt80TxWA
פטנט
מה זה פטנט?



נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?

הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.

למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.

האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.

כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.

לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.

אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..


כך רושמים פטנט:

https://youtu.be/U6SjpTDaXBw


מה זה פטנט?

https://youtu.be/ISNIgJUa9po


הסבר להורים:

http://youtu.be/2JTaTWtyJEs


פטנט חייב להיות חדשני:

http://youtu.be/CH4ubCmhwWU


והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:

http://youtu.be/DijbJdqOy0w


מלחמות הפטנטים
מה היו מלחמות הפטנטים ומהן אלה של ימינו?



מלחמות הפטנטים (Patent wars) הוא הכינוי לשורת מאבקים משפטיים וסכסוכים בין חברות טכנולוגיה על זכויות פטנטים וקניין רוחני, שהתקיימו בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ותחילת השני.

עיקר המלחמות היו בתעשיית הסמארטפונים והמכשירים הניידים בכלל. הנלחמות במאבקים משפטיים שונים היו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל חברת אפל, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.

במילים פשוטות, המעורבות העיקריות היו יצרניות הסמארטפונים שהשתדלו להגן על החידושים שלהן על ידי רישום פטנטים. בכך הן הצליחו להקשות על היריבות או לפחות לאלץ אותן לשלם ביוקר עבור השימוש בטכנולוגיות שהן עצמן פיתחו.

צריך להבין שחברות כאלה משקיעות סכומים עצומים במחקר ובפיתוח, גם לפיתוחים שלהן, אך גם בידיעה שבזכות הסכמי הרישוי הן יקבלו סכומים גבוהים, שיתכן ויחזירו את ההשקעה ובמקרים מסוימים אף יניבו להן רווח.

הלחמות הפטנטים החלו כש"אפל" תבעה את חברת "נוקיה" על העתקה של פטנטים ממכשיר האייפון שפיתחה. נוקיה עצמה ממהרת להגיב בתביעה נגדית כנגד אפל ודי מהר מצאו את עצמן גם "גוגל" ו"מיקרוסופט" מצטרפות ונגררות למלחמות הפטנטים.


#איך זה עבד?
במסגרת המלחמות המשפטיות החלו חברות הטכנולוגיה הגדולות גם לצבור "מטמוני פטנטים". אלה שימשו אותן, לא כדי לפתח מוצרים חדשים, אלא כדי להגן על עצמן מתביעה.

מטמון פטנטים גדול בידי חברה כלשהי מסייע לחברה לומר ליריבתה: "אם תעזי לתבוע אותי על הפרת הפטנטים שלך, אני אתבע אותך על הפטנטים שלי".

המלחמות החלו עת החברות הללו החלו להגיש תביעות רבות זו כנגד זו, כשהן עושות זאת בתחומי שיפוט רבים, בכל העולם.

מרבית המחלוקות התרכזו בתביעות של הפרת פטנטים. כל חברה האשימה חלק מהאחרות בשימוש בטכנולוגיה שלה בפטנט רשום עת שמה וללא הרשאה ממנה.

הרבה כסף וזמן הושקעו בקרבות הללו, והם השפיעו מאוד באותו שנים על ההתפתחות של תעשיית הטכנולוגיה.

עם הזמן ובשנים שלאחר מכן שככו מלחמות הפטנטים במעט, לאחר שרבים מהמתעמתים הגדולים הללו הגיעו להסדרים ביניהם וחתמו על הסכמי רישוי צולבים. ההסכמים הביאו לכך שכל חברה התירה ליריבתה להשתמש בפטנטים שלה וקיבלה את זכויות השימוש בפטנטים של היריבה.

ועדיין, סכסוכי קניין רוחני ממשיכים להיות אתגר משמעותי לתעשיית הטכנולוגיה. גם האיום של מלחמות פטנטים דומות בעתיד לא נעלם ומהווה מקור לדאגה וכאב ראש לא קטנים עבור חברות רבות.


הנה מלחמת הפטנטים:

https://youtu.be/8cr9payw7uM


הקרב הגדול של אפל וסמסונג:

https://youtu.be/3h_9AZXe2cg


הדגמת הדמיון החיצוני שמאפשרת קצת להבין את מה שבדרך כלל חבוי בהסתר:

https://youtu.be/qsz5JsDqAYs


וסרטון תיעודי על החשיבות של ההגנה על ההמצאות והפטנטים:

https://youtu.be/Tu4U_XAkkvM?long=yes
מהם טרולי פטנטים?



"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.

האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".

כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.

בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.

הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...

את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.

מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.

רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.

את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.

החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.

מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.

כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.


קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:

https://youtu.be/azIUGQuMfJY


כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):

https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M


כך הם פוגעים בחדשנות:

https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w


בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?

https://youtu.be/3U9ybx3IfFA


וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:

https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes
מהו משפט זכויות היוצרים המוזר בהיסטוריה?



האם אפשר לגנוב שקט, כמו שגונבים מנגינה או מילים ומפרים זכויות יוצרים? - מסתבר שלדעת בית המשפט זה בהחלט אפשרי. בשנת 2002 נתבע המפיק והמוסיקאי האנגלי מייק באט באחד המשפטים המטומטמים בהיסטוריה של האמנות ובכלל.

מדובר היה בתביעה שהוגשה על ידי בית ההוצאה לאור וחברת התקליטים של המלחין הנודע והאוונגארדיסט, פורץ הדרך, המלחין המודרני ג'ון קייג'. אותו קייג', דמות חשובה מאד במוסיקה המודרנית, נפטר 10 שנים לפני כן, בשנת 1992. אבל בעלי הזכויות על הקלטותיו ויצירותיו תבעו את באט, מכיוון שהוא "כתב" קטע שקט בן דקה, שנשמע כמו חלק מ-4:33, יצירתו המפורסמת ומעוררת המחלוקת של ג'ון קייג (תוכלו להכיר אותה בתגית "4:33").

את הקטע הוא סיפק ללהקה שלה הפיק אלבום שנתיים לפני כן, להקת "The Planets". בשיר "A One Minute Silence", שהם "ביצעו" באלבום. הם בעצם לא ניגנו או שרו דבר. רק שתקו במשך דקה...

היצירה המקורית כללה בעצם 3 דקות ו-33 שניות של דממה מוחלטת. המוסיקאי או ההרכב המבצע את היצירה פשוט לא עושים דבר במשך 4 וחצי דקות ועוד 3 שניות. הרעיון של קייג', אגב, אינו טיפשי. הוא טען שהשקט מאפשר למאזין לשמוע את רעשי הסביבה וזו בעצם המוסיקה הייחודית, בביצוע חד-פעמי, שחווים המאזינים.

נחזור לבית המשפט. ראשית, את השופט לא הטרידה העובדה ששקט היה קיים תמיד בעולם, לפחות באותם רגעים שהילדים של השכנים הולכים לישון... הוא אכן ראה היגיון בתביעה שמפקיעה את השקט מהציבור, לטובת המלחין הראשון שהגה את הרעיון הגאוני מכולם - לרשום יצירה שלמה שהדממה בה מככבת באופן בלעדי בתור יצירתו שלו. מצד שני, היה היגיון גם בטענת התובעים, שקייג' היה הראשון לחשוב על יצירה שכולה שקט ושבשמה הוגדר משך זמן השקט.

באט לא טיפש. ענייני זכויות יוצרים מצליחים לא פעם לצאת משליטה ואף לרושש את הנתבעים, אם בית המשפט יחליט להרשיעם (ראו בתגית "זכויות יוצרים"). הוא החליט להגיע לפשרה עם התובעים והסכים לשלם להם פיצוי כספי נאות, בכדי להביא לסיום הפרשה. לא ברור בכמה כסף התבטא הפיצוי, אבל ברור הוא שהתובעים מצידם, יותר משמחו להגדיר בחסות בית משפט את זכות היוצרים שלהם, על זמן השקט המוקלט ועל היות הקונספט שלהם.

קונספט? - כן, שהרי היצירה 4:33 עצמה היא יצירה קונספטואלית, כלומר שהרעיון בה הוא העניין ולאו דווקא התווים הלא-קיימים שאין או יש בה.

ובאט שמח לסכם אז ש"זה היה אחד העימותים המשפטיים הכי משעשעים שבהם השתתפתי. בטוחני שג'ון קייג' היה מאשר (אם היה חי...) שהשקט שלנו הוא מקורי לגמרי ואינו גנוב מהשקט שלו".


הנה 4:33 של קייג' בביצוע של תזמורת:

https://youtu.be/Oh-o3udImy8


הנה להקת "The Planets" בשירם "A One Minute Silence". שימו לב מי חתום בתור המחברים וכמה נגנים דרושים כדי לבצע את השקט הזה:

https://youtu.be/1Xc2LM8hutU


הפלאנטס עשו עיבודים גם לאחרים - כמו רודריגו:

https://youtu.be/J4qUEw9KOf8


והנה שיר אחר של מייק באט, בביצוע של קייטי מלואה הנפלאה, כדי שתהיו משוכנעים שהוא גם מוזיקאי מדהים בפני עצמו:

https://youtu.be/8wCiQnKi1q4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.