שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מה נטען בספר "עושר העמים" של הכלכלן אדם סמית'?
הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני. הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית.
מי שידוע כיום גם כמייסד הכלכלה ובאופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם כאידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
אגב, אדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", הכלכלן הנודע פרסם ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
מה שנראה כתמיכתו של הכלכלן אדם סמית' באנוכיות ב"עושר העמים" כלל לא היה כזה.
#נושאי "עושר האומות"
עושר האומות, שנכתב על ידי הכלכלן אדם סמית' שפורסם ב-1776, מחולק לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
לבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, עושר האומות נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיה על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום. בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית' (מתורגם):
https://youtu.be/xNmEZ3ILDfU
איך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק (עברית):
https://youtu.be/sjEr72Wmpzs
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
למה נועדו מרתוני הריקודים בארה"ב בשפל הגדול?
מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם.
המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים, כדי לזכות בפרס כספי, חויבו לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים, עד לניצחון ולזכיה.
המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.
התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר "הם יורים גם בסוסים" הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין. הוא נתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן בו עשירים מתעשרים כשהמצב קשה, עת שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ומאבדים לא פעם את עולמם.
חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.
הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:
http://youtu.be/iw1afR4mLvw
סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:
http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s
וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":
http://youtu.be/ke-sWMXspNA
מה מיוחד בעיר הונג קונג?
על אף שטחם הקטן, העיר והאי הונג קונג הם מהמקומות שמניעים את הכלכלה העולמית.
הונג קונג היא אזור מיוחד של הרפובליקה העממית של סין שהוחזר אליה מבריטניה לאחר שהיתה מושבה בריטית, בין השנים 1997-1842. גם בשליטת סין נשארה הונג-קונג מרכז כלכלי עולמי ועיר קוסמופוליטית וקפיטליסטית משגשגת.
במשך 150 השנים שבהן שלטה בה אנגליה התערבבו בעיר מנהגי המזרח והמערב ונוצרה בה תרבות מרתקת של חדש ליד מסורתי וישן.
העיר היא ממוקדי הפיננסים והמסחר המצליחים והיקרים בעולם. לצד החדשנות והעושר הנוצץ של הונג קונג יש בה גם שמירה על מסורות סיניות עתיקות יומין. שילוב זה של הווה ועבר הופך אותה לאחד המקומות המעניינים בעולם.
פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני" והונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות שבסביבתו.
הנה הפלאים של הונג קונג:
http://youtu.be/9iMxEhba470
הונג קונג וחצי האי קואולון מהאוויר:
http://youtu.be/QOA0NjKA_-s
סיפורה של הונג קונג:
https://youtu.be/72__Mdioty8
ומבט בהונג קונג ב-360 מעלות:
http://youtu.be/hdD45ARZYl0?qr=yes
מהו פופוליזם ופופוליזם לאומני?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים שנקלטים בקלות ומעוררים את התומכים, אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שלדבריהם מפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר ובמיוחד לפופוליזם לאומני. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם הפשיסטים מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
הנה הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
כך הפופוליזם הלאומני פועל בעולם (עברית)
הפופוליזם הזה מכוון ישירות אל הרשות המחוקקת (עברית):
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מהו הליברליזם?
הלִיבֵּרָלִיזְם (Liberalism) היא רעיון או פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית, המעמידה את האדם במרכז, שמבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
בפשטות, זוהי תנועה חברתית המעמידה במרכז את החופש של האדם, את זכויות האדם שאין לפגוע בהן בחברה ובמדינה.
האדם הדבק בערכים ליברליים מאמין שלכל אינדיבידואל, כלומר אדם, פרט בחברה, יש את האוטונומיה שלו. ויש להגן עליו ועל האוטונומיה שלו, שאותה הוא מממש באמונתו הדתית, בדרכי הביטוי שלו, בדברים שהוא יוצר וכך הלאה.
מהאוטונומיה הזו נובעת גם החירות של הפרט בחברה. ליברליזם הוא כמעט תנאי הכרחי לחברה מודרנית ותנאי הכרחי לחברה דמוקרטית. כפיה ודיכוי של רוח האדם מובילה לרוב, גם אם לא מיד, לאלימות משטרית.
ליברליזם מחייב חירות מכפייה, שוויון שנוגד את הכפייה של חלק בחברה על חלק אחר, אינדיבידואליות שמאפשרת לנו להחליט עת עצמנו (לעשות בחיינו כרצוננו) וגיוון חברתי מסוגים שונים, שנוגד את הצורך של משטרים לא ליברלים להפוך את כולנו לדומים וזהים בדעות, בבחירות האישיות וכדומה.
הרעיון הליברלי תומך פוליטית בעקרונות של ממשל חוקתי, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק והשוויון בפני החוק.
ברור שהליברליזם מתנגד למשטרים אוטוריטריים.
הנה הרעיון הבסיסי של הליברליזם (עברית):
https://youtu.be/4HCtuKd0vXQ
מה נותן הליברליזם לאנשים?
https://youtu.be/KO8OxfFiVv8
עקרונות ותולדות הליברליזם:
https://youtu.be/gbxl2k4Tv2I
אנשים טובים מנסים לקדם היום ליברליזם חברתי (עברית):
https://youtu.be/CZ-AkR0-WaU
מהי החמדנות לזהב שמנצלת את מדינות אפריקה?
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני. הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית.
מי שידוע כיום גם כמייסד הכלכלה ובאופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם כאידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
אגב, אדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", הכלכלן הנודע פרסם ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
מה שנראה כתמיכתו של הכלכלן אדם סמית' באנוכיות ב"עושר העמים" כלל לא היה כזה.
#נושאי "עושר האומות"
עושר האומות, שנכתב על ידי הכלכלן אדם סמית' שפורסם ב-1776, מחולק לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
לבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, עושר האומות נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיה על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום. בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית' (מתורגם):
https://youtu.be/xNmEZ3ILDfU
איך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק (עברית):
https://youtu.be/sjEr72Wmpzs
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם.
המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים, כדי לזכות בפרס כספי, חויבו לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים, עד לניצחון ולזכיה.
המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.
התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר "הם יורים גם בסוסים" הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין. הוא נתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן בו עשירים מתעשרים כשהמצב קשה, עת שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ומאבדים לא פעם את עולמם.
חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.
הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:
http://youtu.be/iw1afR4mLvw
סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:
http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s
וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":
http://youtu.be/ke-sWMXspNA
קפיטליזם
על אף שטחם הקטן, העיר והאי הונג קונג הם מהמקומות שמניעים את הכלכלה העולמית.
הונג קונג היא אזור מיוחד של הרפובליקה העממית של סין שהוחזר אליה מבריטניה לאחר שהיתה מושבה בריטית, בין השנים 1997-1842. גם בשליטת סין נשארה הונג-קונג מרכז כלכלי עולמי ועיר קוסמופוליטית וקפיטליסטית משגשגת.
במשך 150 השנים שבהן שלטה בה אנגליה התערבבו בעיר מנהגי המזרח והמערב ונוצרה בה תרבות מרתקת של חדש ליד מסורתי וישן.
העיר היא ממוקדי הפיננסים והמסחר המצליחים והיקרים בעולם. לצד החדשנות והעושר הנוצץ של הונג קונג יש בה גם שמירה על מסורות סיניות עתיקות יומין. שילוב זה של הווה ועבר הופך אותה לאחד המקומות המעניינים בעולם.
פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני" והונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות שבסביבתו.
הנה הפלאים של הונג קונג:
http://youtu.be/9iMxEhba470
הונג קונג וחצי האי קואולון מהאוויר:
http://youtu.be/QOA0NjKA_-s
סיפורה של הונג קונג:
https://youtu.be/72__Mdioty8
ומבט בהונג קונג ב-360 מעלות:
http://youtu.be/hdD45ARZYl0?qr=yes
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים שנקלטים בקלות ומעוררים את התומכים, אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שלדבריהם מפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר ובמיוחד לפופוליזם לאומני. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם הפשיסטים מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
הנה הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
כך הפופוליזם הלאומני פועל בעולם (עברית)
הפופוליזם הזה מכוון ישירות אל הרשות המחוקקת (עברית):
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
הלִיבֵּרָלִיזְם (Liberalism) היא רעיון או פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית, המעמידה את האדם במרכז, שמבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
בפשטות, זוהי תנועה חברתית המעמידה במרכז את החופש של האדם, את זכויות האדם שאין לפגוע בהן בחברה ובמדינה.
האדם הדבק בערכים ליברליים מאמין שלכל אינדיבידואל, כלומר אדם, פרט בחברה, יש את האוטונומיה שלו. ויש להגן עליו ועל האוטונומיה שלו, שאותה הוא מממש באמונתו הדתית, בדרכי הביטוי שלו, בדברים שהוא יוצר וכך הלאה.
מהאוטונומיה הזו נובעת גם החירות של הפרט בחברה. ליברליזם הוא כמעט תנאי הכרחי לחברה מודרנית ותנאי הכרחי לחברה דמוקרטית. כפיה ודיכוי של רוח האדם מובילה לרוב, גם אם לא מיד, לאלימות משטרית.
ליברליזם מחייב חירות מכפייה, שוויון שנוגד את הכפייה של חלק בחברה על חלק אחר, אינדיבידואליות שמאפשרת לנו להחליט עת עצמנו (לעשות בחיינו כרצוננו) וגיוון חברתי מסוגים שונים, שנוגד את הצורך של משטרים לא ליברלים להפוך את כולנו לדומים וזהים בדעות, בבחירות האישיות וכדומה.
הרעיון הליברלי תומך פוליטית בעקרונות של ממשל חוקתי, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק והשוויון בפני החוק.
ברור שהליברליזם מתנגד למשטרים אוטוריטריים.
הנה הרעיון הבסיסי של הליברליזם (עברית):
https://youtu.be/4HCtuKd0vXQ
מה נותן הליברליזם לאנשים?
https://youtu.be/KO8OxfFiVv8
עקרונות ותולדות הליברליזם:
https://youtu.be/gbxl2k4Tv2I
אנשים טובים מנסים לקדם היום ליברליזם חברתי (עברית):
https://youtu.be/CZ-AkR0-WaU
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהי דמוקרטיה וכיצד בוחרים בה מנהיגות?
דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.
בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.
הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.
דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.
דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.
הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."
#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.
בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.
בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.
הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:
http://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/15bRBPBEBLQ
העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):
http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q
ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/PaxVCsnox_4
דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.
בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.
הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.
דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.
דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.
הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."
#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.
בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.
בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.
הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:
http://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/15bRBPBEBLQ
העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):
http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q
ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/PaxVCsnox_4
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
