שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למי אפשר לפנות כשקשה לנו?
כל ילד ובוגר יכול לחוות רגעים של קושי, מצוקה או כאב. זה נורמלי ואפשר להסתייע במי שמבינים וישמחו לסייע. אם את או אתה חווים קשיים או דכאונות, ניתן לפנות ולקבל סיוע בחינם מהגופים וארגוני הסיוע הבאים:
סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, כולל עזרה נפשית ותמיכה לכל הגילאים (ילדים, נוער ומבוגרים).
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. מציעים עזרה נפשית בטלפון 1201. השירות פועל 24 שעות ביממה ובאינטרנט, מדי יום בשעות 16:00 - 02:00. השירות של ער"ן ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון, שנותנת גם מידע ותמיכה.
נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה.
הנה הסיבה שכדאי לפנות כשכואב:
https://youtu.be/x2aHTCz-5XI
ומתנדבים שמספרים על העזרה שהם מגישים לאנשים שפנו:
http://youtu.be/MWU43sx3poM
מהו הגמגום ואיך מפסיקים אותו?
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
מי האדם הכי אופטימי בעולם?
כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.
הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"
הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:
http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE
וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:
https://youtu.be/H3bQwkABnbs
מהי תקווה?
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
קשיים
כל ילד ובוגר יכול לחוות רגעים של קושי, מצוקה או כאב. זה נורמלי ואפשר להסתייע במי שמבינים וישמחו לסייע. אם את או אתה חווים קשיים או דכאונות, ניתן לפנות ולקבל סיוע בחינם מהגופים וארגוני הסיוע הבאים:
סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, כולל עזרה נפשית ותמיכה לכל הגילאים (ילדים, נוער ומבוגרים).
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. מציעים עזרה נפשית בטלפון 1201. השירות פועל 24 שעות ביממה ובאינטרנט, מדי יום בשעות 16:00 - 02:00. השירות של ער"ן ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון, שנותנת גם מידע ותמיכה.
נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה.
הנה הסיבה שכדאי לפנות כשכואב:
https://youtu.be/x2aHTCz-5XI
ומתנדבים שמספרים על העזרה שהם מגישים לאנשים שפנו:
http://youtu.be/MWU43sx3poM
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.
הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"
הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:
http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE
וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:
https://youtu.be/H3bQwkABnbs
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
