» «
מקלון קוצני
איך משטה המקלון הקוצני ברבייתו בכולם?



למקלון הקוצני תהליך רבייה מרתק שמעורבים בו הטעיה של בעלי חיים נוספים, חלקים אכילים בביצים, שנועדו לפתות אותם לאכילה ומזבלה שהיא חדר יולדות.

ראשית, המקלון הקוצני מצטיין ברביית בתולין. כלומר, הנקבות הבוגרות מתחילות להטיל ביצים פוריות, גם ללא זיווג של הזכרים. נקבות המקלון הקוצני מפזרות את ביציהן על הקרקע ואת ביצים, שנראות ממש כמו זרעים, נושאות נמלים היישר אל קיניהן. בביצים הללו יש חלק אכיל, שהנמלים אוכלות. לאחר הסעודה משליכות הנמלים את הביצים שלא נפגעו לאזור הפסולת של הקן. כאן הושלם חלקה הראשון של ההטעייה האבולוציונית, שהביאה את הביצים למקום התפתחות מושלם ומוגן.

לאחר התפתחות בטוחה במזבלה של הקן, בוקעות הנימפות מהביצים. אבל ההטעיה נמשכת, כשהנימפות הצעירות מזכירות בצורתן את הנמלים. למה זה טוב? - כיוון שכך הן מוגנות מהציפורים, שלרוב נמנעות מאכילה של נמלים. זה מבטיח את הגנתן גם במהלך השלב האחרון של ההתפתחות, לפני שיהפכו למקלונים, חרקים בעלי הסוואה מושלמת, שנראים ממש כמו ענף קטן של השיח שעליו הם ניצבים.


הנה המקלון הקוצני מקרוב:

https://youtu.be/uop5W9lpkho
מקלונאים
מהו פלא הרבייה של המקלון?



נראה שהזכרים של המקלון (Stick Insect) הם לא הכרחיים בתהליך הרבייה. אולי קשה להאמין, אבל כדי לייצר את צאצאיה, יכולה הנקבה להסתדר לגמרי בעצמה. אמנם נוכחותם של הזכרים חיונית כדי לייצר עוד זכרים, אבל בהיעדר זכר יכולה הנקבה להטיל ביצים עם נקבות, שעם השנים יטילו גם הן ביצי נקבות וכך הלאה.

כלומר, המקלונים לא תלויים בזכרים בתהליך הרבייה והנקבות משכפלות את עצמן ללא עזרתם של הזכרים. סוג של פמיניזם בעולם החרקים.

הרבייה שבה מולידות הנקבות צאצאות נקבה נקראת רביית בתולים. רוב המינים של המקלונאים מתרבים ברבייה כזו. הנקבה מטילה את הביצים באופן אקראי על האדמה ולאחר כ-3 שנים הן בוקעות.


הנה המקלון המופלא:

https://youtu.be/XoseL5KvHTE


כמה דברים שרציתם לדעת על המקלונאים:

https://youtu.be/ZMPBXwsbcy4


בקיעת ביצי המקלונים:

https://youtu.be/uhlB1h7f438


גדלים לגודל כזה:

https://youtu.be/wB6sHhQ3EcY


ואז המקלונית מטילה ביצים חדשות:

https://youtu.be/aDXB0CY1Htg
צבי ים
כיצד מטילות נקבות צבי ים ביצים על החוף?


החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.

נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.

אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.


הנה לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:

http://youtu.be/gDV4rI3AlUM


האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:

http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s


יש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:

http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ


והנה סרטון על הישרדות צבי הים:

http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
כריש לימוני
איך מתרבה הכריש הלימוני?



הכריש הלימוני נקרא כך על שם הגוון הצהוב של עורו. על אף המראה המפחיד שלהם, הכרישים הלימוניים אינם מסוכנים לבני-אדם. על אף שהכרישים הלימוניים הם מין של דג, נקבות הכריש הלימוני (Lemon Shark) מביאות לעולם צאצאים חיים ולא ביצים.

עד ללידה עצמה, תהליך הרבייה של כריש לימוני דומה לזה של האדם. הוולדות מתפתחים במשך חודשים בגוף האם והם ניזונים מחבל שדומה לחבל הטבור של היונקים. כשהם יוצאים מבטן הכרישה הלימונית, מנתקים הצאצאים את החבל. לאחר תום הלידה, האם לא מגלה שום סימפטיה מיוחדת לצאצאיה. היא לא תגדל אותם ואפילו לא תזהה אותם. יש שאפילו תנסה לאכול אותם... זו אחת הסיבות שמיד לאחר שנולדו מזדרזים הצאצאים למצוא מחסה במנגרובים, בין עצי הים. הם יבלו ביניהם 3 שנים, עד שיגדלו ויתחזקו ויוכלו להגן על עצמם. אז יצאו אל הים הפתוח וינהלו בו חיים שלמים.

החוקרים מצאו שגם אחרי 15 שנים ישובו נקבות הכריש הלימוני, ממרחק של מאות קילומטרים, רק כדי ללדת את הצאצאים שלהן במקום המדויק שבו נולדו הן עצמן.


הנה הכריש הלימוני:

https://youtu.be/gEE2nFbVWG8


הנה לידת הכריש הלימוני:

https://youtu.be/LfQgRCg1bNA


ו"חדר יולדות" טבעי לאמהות לפני לידה:

https://youtu.be/zJbKbwuXij4


וסרטון לקטנטנים על הצלת הכריש הלימוני:

https://youtu.be/qciwCOP0BE0

רבייה

ציקדות
איזה חרק מתרבה אחת ל-17 שנה?



הציקדה המחזורית (Magicicada) היא מין אחד של הציקדות הנפוצות בכל העולם. אבל מין מיוחד זה של הציקדה, שנפוץ בצפון אמריקה, הוא מיוחד באורח חייו המשונה. ציקדה מחזורית מתרבה אחת ל-13 או 17 שנה. הציקדות הללו מסתתרות במשך כל השנים הללו מתחת לאדמה ואז, בלילה אחד, יוצאים מיליארדי ציקדות בו-זמנית, בנחילי ענק רועשים במיוחד, כדי לחפש בן-זוג ולהתרבות. הן משילות את הנשל ובעזרת הכנפיים החדשות שלהן, הן מתחילות לחפש בן זוג. הכנפיים משמשות גם למשיכת הזכרים, בצליל שהן יוצרות באמצעות הקשתן זו בזו. התהליך הזה של ההזדווגות נמשך שבועות אחדים ואז מטילות הציקדות את הביצים מתחת לאדמה ומתות בהמוניהן.

הציקדות מיועדות לצאת שוב החוצה בשנת 2030.


הנה סיפורן של הציקדות:

https://youtu.be/8iaoEkpnvVk


שיא חייהן של הציקדות:

https://youtu.be/tjLiWy2nT7U


והנה תיאור קצר בעברית:

https://youtu.be/Kl16_L93C3M?t=11s&end=1m03s


וסיפורה של פטריה טפילה שמפלחת את הבטן של הציקדות בתקופת ההתרבות:

https://youtu.be/IDBkj3DjNSM


והנה אדם שיוצר באצבעותיו צליל דומה להקשת הכנפיים של נקבת הציקדה וגורם לזכר "לשיר”:

https://youtu.be/Vi7CBVAuBek
דג גובי
מה מיוחד בדג הגובי?



גובי הוא דג ננסי שגודלו זעיר מציפורן. הוא רק אחד ממשפחה עצומה שכוללת כמעט 2000 סוגי דגים, שאינם נאכלים על ידי בני אדם אך הוא מרכיב חשוב בשרשרת המזון, כיוון שדגים אחרים, דגי מאכל, הם שאוכלים אותם.

מעניין סיפור חייהם של דגי הגובי הקטנטנים המטפסים על המפלים. כשהם בוקעים מהביצים, נשטפים דגי ה״גובי מטפסי המפלים״ (Rock-climbing goby) במי הנהר אל עבר הים. בים הם חיים, עד שהם גדלים והופכים לדגים בוגרים. בבגרותם שבים דגי הגובי אל הנחל שממנו באו והם מטפסים על קיר הסלע של המפלים, כדי להגיע לאזור שמעל המפל ולהתרבות בו. רק מעטים מצליחים לטפס על הסלע המאונך ולעמוד בפני כוחם של מי המפלים הנופלים מעליהם למטה. רובם נופלים למטה והם עייפים מדי מכדי לטפס ומסיימים את חייהם במהרה. המעטים שזוכים להגיע למעלה, הופכים לדיירי הנהר שמעל למפל. שם למעלה, הם חיים, מתרבים ונהנים מתזונה טובה.

לאחר שהנקבות יטילו ביצים והוולדות יוולדו, יתחיל התהליך מחדש. הוולדות הצעירים יירדו במורד המפל וייסחפו מהנהר אל הים. בבגרותם הם ישובו לטפס במפל והכל יחזור שוב ושוב.


הנה סרטון שמספר על דגי הגובי:

http://youtu.be/VeqgjvGC6qs


הטיפוס המפרך במי המפל, של דגי הגובי-מטפסי-הסלע:

https://youtu.be/Enx1rQIUkdk


ועוד מהטיפוס הלא נתפס, כנגד הזרם:

https://youtu.be/Og3sh6gb2AA


דג גובי אחר וחייו עם הסרטן:

http://youtu.be/aSTk2pui5X4
רועדיים
מהו אבא ארך רגליים?



בטרם הובהרו חוקי האווירונאוטיקה והתנועה בחלל, שאבו לא מעט סרטי וסיפורי חייזרים את ההשראה לחלליות החוצנים, מעכביש מסוים, בעל רגליים ארוכות ומרשימות במיוחד. קוראים לו אבא ארך רגליים (Daddy longlegs) והוא עכביש בעל 4 זוגות רגליים רזות וארוכות.

השם המדעי של המשפחה הזו הוא "רועדיים" (Pholcidae). באמריקה נוטים להצמיד את השם לעכבישים אחרים ורבים מאמינים שהוא ארסי לאדם. האמת היא שהארס של האבא ארוך רגליים אינו חזק מספיק כדי לפגוע בבני-אדם ומצד שני הוא טורף עכבישים שכן מזיקים, כמו "האלמנה השחורה" ולכן לא מומלץ לפגוע בו.

אורכו של האבא ארוך הרגליים הוא עד 15 מילימטרים וצבעיו מגוונים, מצהבהב ועד לגווני חום-אדמדם או חום-ירוק. רגליו הארוכות מרשימות ביחס לגודל גופו, במיוחד כשהוא כועס ומנופף כמה זוגות מהן בן זמנית. אם הרגליים הדקיקות והארוכות נשברות לו, הן לא יוכלו לצמוח מחדש.

אבא ארך הרגליים חי על גזעי העצים והעלים או בצל מחוץ לבתים, לרוב על גבי קירות מוצלים. הוא מתרבה על ידי ביצים שהנקבות מטילות בחורף, אל תוך הקרקע ובאביב הן בוקעות. הוא ניזון מחרקים קטנים, מיצי צמחים ורקב של מזון אורגני.


הנה מושבות של אבא ארך רגליים, שנפוצים לכל עבר כשמטרידים אותם:

https://youtu.be/dNAk6oIKAjI


ועוד מושבה של כמה מהם:

https://youtu.be/SfH_euS4yh8
צבי ים
כיצד שבות צבות הים להטיל בחוף שבו נולדו?



נקבות צבי הים מטילות את ביציהן על חוף הים. לאחר שהטילו, הן קוברות את הביצים בחול וחוזרות למים. אחרי זמן מה, בוקעים הצאצאים מהביצים ומוצאים את הדרך אל הים. בדרך ניצודים חלק גדול מהם על ידי ציפורים וסרטנים, אבל מי שישרוד - יתפתח ויגדל. 20 שנה אחר כך, הנקבות שביניהם ישובו, אל אותו החוף בדיוק, כדי להטיל את הביצים שלהן בו.

איך זה קורה?

האחראי לדיוק של השיבה להטיל ביצים, בדיוק בחוף שבו נולדו, הוא תהליך שנקרא "החתמה". ממש כמו שבעלי חיים "מוחתמים" בלידתם ומזהים את הוריהם, בתהליך "ההחתמה" הגיאוגרפי עוברים הצבונים בתקופת הדגירה תהליך טבעי שבו הם "יוחתמו" אל המקום שבו נולדו.

באופן שהמדע עדיין לא מבין לחלוטין, מבטיחה "ההחתמה" שבבגרותן, 20 שנה אחרי לידתן, ישובו הצבות בדיוק אל אותו החוף שבו בקעו בלידתן.

מדובר בפלא של ממש. מסתבר שצבים, יצורים נודדים מטבעם, שנולדו לפני 50 שנים ויותר בחוף מסוים, ימצאו את עצמם חוזרים אליו שוב ושוב, כדי להטיל את ביציהם במקום שבו נולדו.

ההשערה היא שככל הנראה מסתייע תהליך "ההחתמה" בשדה המגנטי של כדור הארץ. המדענים סבורים שהוא זה שמסייע לצבים לנווט את עצמם ממרחקים עצומים, אל החוף שבו נולדו. זה קורה בעונת ההטלה, שמתחילה בחודש יוני, בכל שנה, ומסתיימת בחודש ספטמבר.

ואגב, הפלא של ההחתמה הזו, אל מקום הלידה, הוא לא יחודי רק לצבי ים. גם דגים שונים נוהגים כך וגומאים מרחקים מטורפים אל מקום הרבייה שלהם, שהוא גם מקום לידתם.


הנה תהליך ההחתמה של צבי הים לחוף:

https://youtu.be/fpAObF1B_sI


מנגנוני הפצה
איך הצמחים מפיצים זרעים?



בכדי להתרבות, הצמחים מפיצים את הזרעים שלהם לכל עבר. יש להם דרכים משונות להפיץ את הזרעים, אבל מסתבר שדרכי הפצה מגוונות יכולות לעבוד היטב. הנה הן:

הפצה עצמית - צמחים שונים משחררים את זרעיהם בפיצוץ התרמיל (אפון הבר), או בכוח סילון נוזלי (ירוקת החמור) שמנתק מהצמח וכדומה. דוגמאות נוספות של מפיצים עצמיים, בעלי מנגנונים לפיזור עצמי של הזרעים, הם הלוטוס, הפרג, החמצה והתורמוס.

הפצה באמצעות הרוח - יש צמחים שזרעיהם קלים ונעזרים ברוח כדי להפיצם לכל עבר. השיטה המוכרת ביותר היא הסביון או השינן הרפואי. יש להם פרח שנראה כמו זקן של סבא לבן. משבי הרוח מעיפים את השערות הלבנות שלו לכל עבר. מפיצים נוספים בשיטה זו הם טיון דביק, מרור הגינות ופתילת המדבר. יש צמחים, כמו עכובית הגלגל, שבכוח הרוח מתגלגלים על הקרקע עם כל גופם וכך מפיצים את זרעיהם לאורך מסלול הגלגול שאליו הרוח נושאת אותם. למכנף הנאה ולאדר יש פירות שמופצים בזכות הכנף שלהם, המעיפה אותם ברוח.

הפצה באמצעות המים - צמחים שזרעיהם מסוגלים לצוף במים ולהגיע הרחק, מפיצים כך את זרעיהם לחופים אחרים, לאורך נהרות ולעתים גם לאיים ויבשות רחוקות. כך למשל הקוקוס, שהפרי שלו צף על פני המים למרחקים, כמו גם חבצלת החוף, בעלת הזרעים המצופים בשכבת שעם או הסירה הקוצנית.

הפצה על ידי בעלי חיים - יש 3 שיטות להפצה בעזרת בעלי חיים:

- צמחים בעלי פרי טעים, ועסיסי, שמושך בצבעיו ציפורים ובעלי חיים שונים ולאחר שאלו אוכלים אותו, זרעיו אינם מתעכלים בקיבתם והם מפרישים אותם לאדמה. מהזרעים הללו יצמחו צמחים חדשים, כמו הפטל, הדובדבן ואלת המסטיק. זוהי הפצה תוך-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים בגופו של בעל חיים.

- צמחים שזרעיהם נדבקים לגופם של בעלי חיים בשיטות שונות, כמו האבקה והדבקה. קוצים, זיפים וחומרי הדבקה שונים, מסייעים לצמחים כמו השוש הקירח, לכיד הנחלים והדטורה להפיץ את עצמם. זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.

- צמחים שמתבססים על אגירת זרעיהם על ידי מכרסמים או נמלים. הללו אוגרים את הזרעים לצורך אכילה, אבל מאבדים חלק בדרך וכך הם נובטים, או שהזרעים שנאגרו נובטים במקום שבו נאגרו. גם זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.


הנה הדרכים שבהן מפיצים צמחים את הזרעים שלהם:

https://youtu.be/BV8uNz5iwGU


הסבר של דרכי הפצת זרעים:

https://youtu.be/6hcjxaBz8mw


הפצת זרעים מדהימה בצמחים:

http://youtu.be/NsIojj4PzAo


פרי הקוקוס שט על פני המים:

https://youtu.be/1yluKrLxnrs


ושיר דרכי ההפצה המדהים באנגלית:

https://youtu.be/3CCOWHa-qfc
מהם וירוסים או נגיפים?



וירוס (viruses) הוא סוג של חומר גנטי, טפיל, שזקוק ל"מארח" שבו הוא יתקיים וממנו הוא יחיה. הווירוס חודר אל תאים חיים של אורגניזם או יצור חי, מהגדולים ביותר בעולם ועד לקטנים כמו החיידקים. וירוסים אינם פעילים כלל מחוץ לתא חי שאליו הם נטפלים. ללא תא מארח הם לא יכולים להתרבות, לא זזים, אין להם חילוף חומרים וכללית הם לא מראים סימני חיים.

אז מבחינה מדעית הווירוסים אולי חיים, אבל סימני חיים וירוסים מראים רק כשהם מתארחים, או נטפלים ודי מציקים, לגוף חי. אז הם מתרבים באופן אקספוננציאלי, בגדילה מעריכית ומהירה להחריד.

וירוס אינו חיידק. למעשה, חיידקים ווירוסים הם דברים שאין להם כמעט שום דבר במשותף (ראו באאוריקה בתגית "וירוסים, חיידקים").


הנה הסבר על מהו וירוס:

https://youtu.be/kufvGibHWTM


כך חודר הוירוס לגוף:

http://youtu.be/Rpj0emEGShQ


וירוסים יכולים לפגוע גם בצמחים, כמו זה שמאיים על העגבניות:

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


הווירוס שאיים בזמנו על הבריאות בעולם - נגיף האבולה:

http://youtu.be/269XljrDJfI


וסרט תיעודי על הווירוסים והתפתחותם:

https://youtu.be/3Ms04x6MvMY?long=yes
מה זו מוטציה?



עותק שלם של ה-DNA בן מאה מיליארד האטומים, נמצא בכל תא בגופנו ובכל גוף חי. למעשה מועתק כל הדנ"א שלנו כשהתא מתפצל לשני התאים שנוצרו ממנו. המולקולה של הדנ"א מועתקת באופן מדוייק והגנים משועתקים לכל אחד מהתאים שהתפצלו מהתא.

יש חלבון מיוחד שבודק שהדנ"א שהתקבל בכל תא זהה לחלוטין לדנא המקורי. אבל לעיתים יש טעויות זעירות, שגורמות לשינויים קטנים ואקראיים בקוד הגנטי.

הטעויות הללו הן מוטציות. לעיתים הן גורמות נזק ליצור החי שבגופו הן התרחשו ואף להביא למותו. אבל לעיתים יכולה מוטציה שכזו לתת לו יתרון על פני אחרים מסוגו. כשהוא הולך ומתרבה בזכות היתרון שלו, הוא מנצח בתחרות ההישרדות. זוהי הברירה הטבעית, שבגללה התרבו הגירפות בעלות הצוואר הארוך ודובי הקוטב הלבנים, על פני בעלות הצוואר הקצר, שלא הגיעו לאכול את העלים שבראשי העצים והדובים החומים, שיכולת הציד שלהם בשלג הייתה פחותה.


כך נוצרת המוטציה (מתורגם):

https://youtu.be/YvTFXPHhtFU


מחקר על הקשר בין המוטציה לאבולוציה (עברית):

https://youtu.be/u5Xu4__qZVs


הנה לימון שעבר כך שינוי מוזר:

https://youtu.be/5vQ3Knc2tGQ
מהי המדוזה בת האלמוות?
מהי המדוזה שחיה שוב ושוב את חייה?


חוק בסיסי בטבע גורס שאתה נולד ואז אתה מת. אלכימאים ניסו למצוא את תרופת חיי הנצח שלהם, אבל נכשלו שוב ושוב.. שום בעל חיים אינו חי לנצח, כמעט...

היחידה שהיא בעלת חיי נצח היא "המדוזה בת האלמוות" (immortal jellyfish או Turritopsis dohrnii). זוהי מדוזה זעירה שמגיעה עד לקוטר של חצי סנטימטר, אבל מסרבת למות. במקום להזדקן בכבוד, המדוזה הזו רק הופכת צעירה, כשהיא מגיעה לשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר שלה, ואז מתחילה מחדש את מחזור החיים שלה. המפתח לכך טמון בתהליך שקרוי טרנסדיפרנציאציה, שבו סוג מסוים של תא הופך לסוג אחר של תא במצב פרימיטיבי.

סודה של המדוזה שמכונה גם “מדוזת בנג’מין באטן” (על שם הגיבור הדמיוני של סרט בשם זה, שנולד בתור זקן והולך ונעשה צעיר), הוא ביכולתה לחזור שוב ושוב משלב הבגרות המינית שלה, לשלב הפוליפ - שלב החיים המוקדם, משהו כמו הגולם אצל הפרפרים. וכשהיא חוזרת שוב ושוב לילדותה ומתחילה להתבגר מחדש, היא למעשה מגשימה את החלום של רבים מאיתנו - להיות בעלי חיי נצח!

אמנם מרבית בני המין נאכלים או מתים ממחלות עוד בטרם מתרחש בהם התהליך המופלא של ה"חזרה לילדות", אך מי ששורדים, חוזרים שוב ושוב להתבגרותם. המדהים הוא שהמדוזות בנות האלמוות הללו הולכות ומתרבות לאיטן ומי יודע אם בתסריט אימים עתידני רחוק הן לא ימלאו את האוקיינוסים..


הנה סיפורן של המדוזות בנות האלמוות:

https://youtu.be/2kLSiE-eNjw


הנה המדוזה המופלאה הזו:

https://youtu.be/5HNmgYLmaOU


וההסבר לתופעה המוזרה וצילום שלה:

https://youtu.be/pS3WMqhOwFk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.