» «
אכזבה
מה זו אכזבה?



אכזבה היא רגש או תחושה של מפח נפש, צער, או עצב גדול על שדברים שציפינו להם, לא קרו כמו שקיווינו. אנשים מתאכזבים מדברים רבים - מדברים שרצו שיקרה ולא קרו, מדברים שקרו ולא היו כמו שקיוו ומאנשים אחרים שעושים דברים שלא ציפו להם.


הנה מתיחה שבה ילדים קיבלו מהוריהם מתנה שלא רצו:

https://youtu.be/q4a9CKgLprQ?t=39s


והנה סרט קצר על ילדה שנוחלת אכזבות:

https://youtu.be/GGJh7IqVjIo
רגש
איפה בגופנו נוצרים הרגשות?



בימים עברו בני-האדם סברו שהרגשות מאוחסנים בלב. זה הפך את הלב לסמל האהבה, את שברון-הלב לסמל האכזבה וכן הלאה.

היום אנו יודעים שהרגש, בדיוק כמו כל המחשבות, מתבצע במוחנו. הלב נשאר עכשיו רק סמל לאהבה.


הנה סרטון על הרגשות השונים ואיך מבטאים אותם באנגלית:

http://youtu.be/zEk48QQSPo4


וקליפ מעורר רגש שמערב אנימציה ומשחק, על אחד משירי הביטלס הנפלאים:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI
בכי
למה אנשים בוכים?



הבכי הוא תופעה יחודית לבני-אדם, שבה זולגות דמעות רבות מהעין על הלחיים ולאף. המחקר עדיין לא איתר את כל תפקידי הבכי, אבל נראה שהוא פורקן לתחושות שלנו ואמצעי לשדר לאחרים על מצבנו, במיוחד כשאנו במצב רגשי של כאב או פגיעה אך לעיתים גם כשאנו מלאים באושר. פעמים רבות מלוות את הדמעות גם יבבות (בכי בקול) והסמקה.

שלא כמו יבבות, רק בני אדם בוכים והבכי הוא חלק מההתנהגות החברתית האנושית. אבל הדמעות עצמן לא מופיעות רק בבכי. הן מיוצרות בבלוטת הדמעות שבעין, גם כשאנו לא בוכים. מדובר בדמעות בכמות קטנה יותר ולכן אינן זולגות על הלחיים למשל. תפקידן אז הוא לנקות את העיניים ולהוסיף להן לחות. המצמוץ הוא שמוחה את הדמעות הללו מעל העין והן זורמות מהעפעפיים התחתונות לאף ומתייבשות, בלי סימני בכי. כך מסייעות הדמעות גם לסלק גוף זר מהעין.

בניגוד לדמעות הרגילות, חוקרים מתחום הביוכימיה גורסים שדמעות הבכי נועדו להרחיק חומרים לא בריאים, שהגוף מייצר בעת מצוקה וטלטלות רגשיות. לכן לא מומלץ להימנע מבכי כשאנו נפגעים או כואבים.

לעיתים זולגות הדמעות גם בגלל אלרגיה או תגובה לא-רצונית לחומרים כמו נוזל הבצל. זה כמובן לא בכי, אלא רגישות.


הנה הסיבות שאנו בוכים:

https://youtu.be/SbbY-6rUykg


בכי של תינוקת רגעים אחרי שנולדה:

http://youtu.be/wecYc3vX07I


למה נשים בוכות יותר? (עברית)

https://youtu.be/9vBAuG6rne8


והבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט, כשמעריץ של הזמרת בריטני ספירס, מגן על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים:

https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks
אגו
מהו האגו?



אגו (Ego) הוא אני, עצמי ותפיסת הדימוי והמעמד שלי בחברה. לפי פרויד ומודל הנפש הפרוידיאני שלו, מדובר בחלק המרכזי במבנה הנפש, המכיל את המודעות העצמית. זהו המרכז של מודעות בני האדם, המבנה האישיותי המהווה את עיקר המודע שלנו.

אם רוצים להבין אותו, כדאי להכיר שני מושגים משלימים לפי פרויד:

מתחת לאגו יש את ה"איד" (id), הסתמי, זה שמהווה את מרכז היצרים הטבעיים של הנפש. הוא כולל את הדחפים הראשוניים והכי פרימיטיביים של האדם, אלה שפועלים להשגת עונג פשוט ומיידי. מכאן מופעלים בין השאר התשוקה לעונג והתוקפנות שלנו.

מעל לאגו נמצא ה"סופר אגו" (super ego), האני העליון, זה שכורך את המוסר של האדם וצורכי החברה בה הוא חי. מדובר במרכיבים שיוצרים התנהגות נורמטיבית. הסופר אגו מביא את האדם לשמור על החוק, המוסר והכללים החברתיים, גם על חשבון הצרכים האישיים שלו.

האגו, במודל הזה שפרויד מציע, הוא שמצליח לשלוט, הן בכוחות האיד המבקשים סיפוקים מיידיים וקלים להשגה, ומנגד בדרישות הסופר-אגו למוסר גבוה, או לשמירה על החוק ועל הנורמות החברתיות בכל מחיר.

אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, אגו יש לכל אחד מאיתנו ולא רק לשחצנים או ליהירים שבנו, כמו שנהוג לעתים לחשוב.

אז האגו שלנו הוא לא הילד הרע שבנו. יתכן אפילו שלהיפך. האגו הוא שמאפשר לכל אדם לתפוס את מעמדו החברתי והדימוי שלו ולהתקדם בהם. הוא מנוע חשוב לצמיחה אישית ולהשגת המטרות שאדם מציב לעצמו בחברה. אבל כדי לשמור על איזון מוצלח צריך לתת לו להיות מנוע חיובי לצמיחה, כשכל הזמן דואגים שהוא לא ישתלט עלינו וינהל אותנו בלעדית, כי אז נשכח את הסובבים אותנו, את החברים, הקולגות, בני המשפחה, את החוק ואת המוסר.


מושגי משנה שבאים מהמושג "אגו":
==========================

#אגואיזם
בעברית אנוכיות, שהיא התחשבות בצרכי האני בלבד. מדובר על מרכיב התנהגותי.

#נרקיסיזם
הפרעת נפש של ממש, המאפיינת את מי שחסרים את היכולת לראות אחרים.

#התנהגות האגוצנטרית
כזו שמתאפיינת בראיית המציאות מתוך עיני האגוצנטרי, ללא כל התייחסות לנקודת המבט של האחר.

#אגו נפוח
מושג ה"אגו" הוליד גם ביטויים עממיים, כמו "אגו נפוח", המוענק לאנשים בעלי הערכה עצמית מופרזת.

#אגו טריפ
על מי שמדברים עליהם כנמצאים ב"אגו טְרִיפּ", מתכוונים לומר שהצלחה או פרסום גדול הפכו אותם למפוצצים בחשיבות עצמית מוגזמת, החורגת משמעותית מחשיבותם האמיתית.

#אין לי אגו...
אנשים רבים אומרים לעתים את המשפט המצטנע "אין לי אגו". ב-3 המילים האלה הם יכולים לומר כל כך הרבה. הם רוצים לומר שהם סבבה של אנשים - לא שחצנים, מתנשאים, רודפי כבוד או קטנוניים, אלא קשובים, שמחים ללמוד, אותנטיים וחפים מגינונים של דיוות המכורים לתשומת לב וצורך במחמאות.

אשרי המאמין ובהצלחה איתם... רק תיזהרו כי רבים מהמרבים להשתמש במשפט הקצר הזה הם לא באמת כאלה. מי שבאמת כזה - פשוט מתנהג כך.


הנה אגו האיד והסופר אגו:

https://youtu.be/WRtItnRRV1M


אגו בניהול (עברית):

https://youtu.be/QoM35RDfmKY


הדיון פנימי בין שלושת האגואים שבראשנו (מתורגם):

https://youtu.be/LMBwbNqhPhA


כך לא תתנו לאגו לשלוט בכם - סרטון מבריק:

https://youtu.be/3CyN3yDfKo0


הרוחניות יכולה לא פעם לסייע כדי שהאגו לא ישלוט בהתנהגות שלנו:

https://youtu.be/n0hBVCOouVU


שיר על אגו (מתורגם):

https://youtu.be/DYMkD8g-xiI


על אגו טריפ (עברית):

https://youtu.be/hWl6Jv8V6-A


סרט תיכון בשם "סופר אגו" (עברית):

https://youtu.be/KB9054bJXZ0?long=yes


והסבר מקיף של האגו ותפקידו בחיינו:

https://youtu.be/iXEO0Z-saug?long=yes

רגשות

אהבה
מהי אהבה?



האהבה (Love) היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה. אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?

קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק.. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך את הגזע האנושי?

האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים. אחרי כמה שנים יש ירידה בהם ועלינו לטפח את האהבה ולחדש ולהשקיע בה, אחרת היא כמו צמח שלא משקים, הולכת ונובלת. המחקר שמתבצע בנושא, ההשערות הרבות, מחקרים וממצאים חדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה היא בפירוש נושא חם גם היום..


הנה סרטון שמסביר מהי האהבה (מתורגם):

http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s


אהבה, גם ביהדות, הייתה פעם הדבר הכי קדוש שיש (עברית):

https://youtu.be/zG678YCtaTo


והאהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):

https://youtu.be/yJSiUm6jvI0
אמפתיה
מהי אמפתיה?



אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים. האמפתיה חשובה במיוחד כשקשה להם לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים.


נסו להזדהות עם מה שאולי מרגיש כל אחד שמסביבכם (מתורגם):

https://youtu.be/8NkTHTKs-v0


מהי אמפתיה? מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):

https://youtu.be/HLwAK46cn-o


על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


והדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk
רגשון
מי המציא את הרגשונים?



השנה שנת 1982. האינטרנט עוד לא נולד בצורה הגרפית שאנו מכירים. השתמשו בו אז בעיקר חוקרים וסטודנטים. הם שלחו מיילים וצ'יטטו ביניהם במרץ, בתוכנות פרימיטיביות אבל ממכרות. כך נולד הסמיילי האלקטרוני, הסימן:)

זה קרה כשפרופסור אמריקאי בשם סקוט פאלמן הציע למחלקת המחשבים באוניברסיטת קרנגי-מלון להשתמש בפורום הפקולטה בסימול:) ובסימול: ( שיאפשרו להביע רגש בכתיבה, ולהביע מתי הפוסט נכתב בצורה סרקסטית או הומוריסטית. הרעיון היה בן מאות שנים, אבל במחשב זה היה רעיון חדש ומרגש. מסתבר שגם מוצלח, כי הרגשונים תפסו במהירות והתפשטו גם לאוניברסיטאות יוקרתיות אחרות, כמו סטנפורד ו-MIT.

ואגב, מי שבודק טוב מגלה שכבר בשנת 1912, בעידן מכונות הכתיבה, הציע סופר בשם אמברוז בירס את הסימן /__\!, בתור סימן טקסטואלי שיסמל הומור או בדיחה. בדיעבד ניתן לומר שהוא זה שחזה את הרגשונים הללו.

לתדהמת פאלמן וחבריו, כל משתמשי הסביבה המקוונת החלו להשתמש בהם במרץ. כך פשטו אותם רגשונים, בלועזית 'אמוטיקונים' (emoticons), בכל רחבי הרשתות האלקטרוניות והפכו דרך ביטוי גיקית וחביבה בהחלט. בעידן האינטרנט הגרפי של תחילת שנות ה-90 הם כבר היו חלק מהשיחה והפכו פופולאריים בקרב קהלים הולכים וגדלים. בהמשך הם יככבו גם במסרונים הסלולאריים וישמשו להעברת תחושות ורגש במסרים קצרצרים בלאו הכי. בתוכנות המסרים המיידיים, כמו ICQ והמסנג'ר, הם גם זכו לאייקונים תואמים, הבעות פנים וצבעים מגוונים.

מאוחר יותר תרמו היפאנים את האמוג'י, שפת אייקונים שניתן היה להוסיפם מתפריטי ענק בני מאות אמוג'ים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "אמוג'י".


הנה תולדות הרגשונים:

http://youtu.be/VtWabXhR0YU


האם אמוטיקונים הם העתיד של השפה:

http://youtu.be/8tWZ2JmFpx0


והנה מדריך משעשע לפירושי הרגשונים הללו:

http://youtu.be/2ikIOsuglow
מים
האם למים יש רגשות?



האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול...


הנה הטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio


רגשות בצמחים
האם לצמחים יש רגשות?



זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.

הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.

אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים ולוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר שחזור המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.

אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים. לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.

אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.

מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.

מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.


הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:

http://youtu.be/fStmk7e9lJo


התקשורת בין העצים למשל מסייעת להם להזהיר זה את זה ולפלוט רעל שדוחה את הג'ירפים:

http://youtu.be/XzQ_QeZjNOg


והדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k
האם צמחים חשים כאב?



יש טענה שצמח מרגיש ושרגשות של צמחים הם דבר שקיים ולא נחקר מספיק. מחקרים מדעיים הראו שלצמחים יש זיכרונות, חושים ואפילו תקשורת ביניהם. אבל האם יש להם גם מודעות? ואם כן, איפה נמצא המוח שלהם?

צ'ארלס דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב שלצמחים ועצים יש את השורשים שלהם והם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מאז המדע התקדם והתיאוריה גורסת שמערכת עצבים מרכזית בצמח היא שמסוגלת לאפשר לו פעולות מתוחכמות. הוכח שהצמח יכול "לשמוע" זחל שאוכל אותו ולהפיק ריח שמרחיק את הזחל הזה. החוקרים הראו שגם כשמשמיעים לצמח את הזחל, הוא מפיק את הריח הדוחה. מכאן שהצמח שומע בדרך כלשהי. באמצעות ניצוץ חשמלי עצבי מועברות הוראות במערכת העצבים של הצמח.

יש סברה שלצמחים יש יכולת "איתות כימי", המשמשת בין השאר אמצעי להעברת מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. ולא פחות מדהים שאם מסממים את הצמח הוא לא מגיב או חש את הכאב. ניסוי שנערך על צמח המימוזה "הביישן" (ראו באאוריקה בתגית "מימוזה"), הראה שהרתיעה שלו מחרקים מפסיקה כשמסממים אותו באתר.


הנה סקירה על החוכמה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


הרי אנו יודעים שצמחים מגינים על עצמם (מתורגם):

https://youtu.be/Hja0SLs2kus


ויש לצמחים מערכת עצבים:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


אז הנה הרצאת וידאו שמסבירה כיצד הצמח מסמן כאב באיתותים חשמליים (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
מהי האמיגדלה שבמוחנו?



אמיגדלה (Amygdala) היא חלק במוח שאחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.

האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.

מיקומה של האמיגדלה הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.

אגרסיה, מתח או פחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות. כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.

האחריות שלה על זיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה, ככל הנראה גם קושרים בין רגש לזיכרון ומסבירים מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.

מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).


כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):

https://youtu.be/R88tDTeAMZc


סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:

https://youtu.be/IyLGLxfPRCs


על האמיגדלה (מתורגם):

http://youtu.be/XNjvipiJTjY


האמיגדלה בפרוטרוט:

https://youtu.be/JVvMSwsOXPw


מחול שנקרא "אמיגדלה":

https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I


וכל מבנה המוח (מתורגם):

https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
מהו הפחד?


פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.

הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.

הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.

לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.

המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.

גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.

המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?


הנה תגובת הגוף לפחד:

https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ


הסבר לפחד האנושי מהחושך:

http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk


מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
מי האדם הכי אופטימי בעולם?



כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.

הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"


הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:

http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE


שיר וקליפ של ניק וויצ'יץ':

http://youtu.be/GrV_ZvwZRvw?t=10s


וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:

https://youtu.be/H3bQwkABnbs
מה מצחיק בצחוק ואיך זה קשור להומור?



הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.

הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.

הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו.


הנה תינוקות צוחקים מחיות בית:

https://youtu.be/ZAmZucyzyZM


שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


כך בוחנים שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:

https://youtu.be/qymqjHY_9rg


וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU
למה חשוב לילד לישון בלילה?



בשנת הלילה גופנו גדל. במהלך השינה המוח גם ממיין רעיונות ומחשבות ומאפשר לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו.


הנה סרטון על השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה:

http://youtu.be/CLhcMv12-CQ


השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):

https://youtu.be/gedoSfZvBgE
מה עושה המוח האנושי?



המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.

המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.

הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!

למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.


הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):

http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s


אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):

https://youtu.be/cVi4f8_R95U


סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:

http://youtu.be/cLqjK3ddSy0


ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):

http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
איך חנויות ואתרי שיווק מעודדים קניות אימפולסיביות?



מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?

זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.

כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.

אבל איך זה מצליח להם?

אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.

אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.

"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.

האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.

יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.

בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.

אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.


הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:

https://youtu.be/cF2UzT0TCBA


כך נראית הקנייה האימפולסיבית:

https://youtu.be/L3caFkCaUaY


קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...

https://youtu.be/_qWHJ29-s4U


זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:

https://youtu.be/plyZzgAsODc


כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:

https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A


זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:

https://youtu.be/FY6pCHkeED4


משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:

https://youtu.be/VPjkhhDaeYE


ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:

https://youtu.be/8EPu2gNJI9I


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.