» «
בכי
למה אנשים בוכים?



הבכי הוא תופעה יחודית לבני-אדם, שבה זולגות דמעות רבות מהעין על הלחיים ולאף. המחקר עדיין לא איתר את כל תפקידי הבכי, אבל נראה שהוא פורקן לתחושות שלנו ואמצעי לשדר לאחרים על מצבנו, במיוחד כשאנו במצב רגשי של כאב או פגיעה אך לעיתים גם כשאנו מלאים באושר. פעמים רבות מלוות את הדמעות גם יבבות (בכי בקול) והסמקה.

שלא כמו יבבות, רק בני אדם בוכים והבכי הוא חלק מההתנהגות החברתית האנושית. אבל הדמעות עצמן לא מופיעות רק בבכי. הן מיוצרות בבלוטת הדמעות שבעין, גם כשאנו לא בוכים. מדובר בדמעות בכמות קטנה יותר ולכן אינן זולגות על הלחיים למשל. תפקידן אז הוא לנקות את העיניים ולהוסיף להן לחות. המצמוץ הוא שמוחה את הדמעות הללו מעל העין והן זורמות מהעפעפיים התחתונות לאף ומתייבשות, בלי סימני בכי. כך מסייעות הדמעות גם לסלק גוף זר מהעין.

בניגוד לדמעות הרגילות, חוקרים מתחום הביוכימיה גורסים שדמעות הבכי נועדו להרחיק חומרים לא בריאים, שהגוף מייצר בעת מצוקה וטלטלות רגשיות. לכן לא מומלץ להימנע מבכי כשאנו נפגעים או כואבים.

לעיתים זולגות הדמעות גם בגלל אלרגיה או תגובה לא-רצונית לחומרים כמו נוזל הבצל. זה כמובן לא בכי, אלא רגישות.


הנה הסיבות שאנו בוכים:

https://youtu.be/SbbY-6rUykg


בכי של תינוקת רגעים אחרי שנולדה:

http://youtu.be/wecYc3vX07I


והנה הבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט, כשמעריץ של הזמרת בריטני ספירס, מגן על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים:

https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks
אמפתיה
מהי אמפתיה?



אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים. האמפתיה חשובה במיוחד כשקשה להם לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים.


נסו להזדהות עם מה שאולי מרגיש כל אחד שמסביבכם:

https://youtu.be/8NkTHTKs-v0


מהי אמפתיה בתכנית הטלוויזיה רחוב סומסום:

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


הנה ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה:

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


הנה הדגמה אמנותית לאמפתיה:

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk
אכזבה
מה זו אכזבה?



אכזבה היא רגש או תחושה של מפח נפש, צער, או עצב גדול על שדברים שציפינו להם, לא קרו כמו שקיווינו. אנשים מתאכזבים מדברים רבים - מדברים שרצו שיקרה ולא קרו, מדברים שקרו ולא היו כמו שקיוו ומאנשים אחרים שעושים דברים שלא ציפו להם.


הנה מתיחה שבה ילדים קיבלו מהוריהם מתנה שלא רצו:

https://youtu.be/q4a9CKgLprQ?t=39s


והנה סרט קצר על ילדה שנוחלת אכזבות:

https://youtu.be/GGJh7IqVjIo
רגש
איפה בגופנו נוצרים הרגשות?



בימים עברו בני-האדם סברו שהרגשות מאוחסנים בלב. זה הפך את הלב לסמל האהבה, את שברון-הלב לסמל האכזבה וכן הלאה. היום אנו יודעים שהרגש, בדיוק כמו כל המחשבות, מתבצע במוחנו. הלב נשאר עכשיו רק סמל לאהבה.


הנה סרטון על הרגשות השונים ואיך מבטאים אותם באנגלית:

http://youtu.be/zEk48QQSPo4


וקליפ מעורר רגש שמערב אנימציה ומשחק, על אחד משירי הביטלס הנפלאים:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI

רגשות

רגשון
מי המציא את הרגשונים?



השנה שנת 1982. האינטרנט עוד לא נולד בצורה הגרפית שאנו מכירים. השתמשו בו אז בעיקר חוקרים וסטודנטים. הם שלחו מיילים וצ'יטטו ביניהם במרץ, בתוכנות פרימיטיביות אבל ממכרות. כך נולד הסמיילי האלקטרוני, הסימן:)

זה קרה כשפרופסור אמריקאי בשם סקוט פאלמן הציע למחלקת המחשבים באוניברסיטת קרנגי-מלון להשתמש בפורום הפקולטה בסימול:) ובסימול: ( שיאפשרו להביע רגש בכתיבה, ולהביע מתי הפוסט נכתב בצורה סרקסטית או הומוריסטית. הרעיון היה בן מאות שנים, אבל במחשב זה היה רעיון חדש ומרגש. מסתבר שגם מוצלח, כי הרגשונים תפסו במהירות והתפשטו גם לאוניברסיטאות יוקרתיות אחרות, כמו סטנפורד ו-MIT.

ואגב, מי שבודק טוב מגלה שכבר בשנת 1912, בעידן מכונות הכתיבה, הציע סופר בשם אמברוז בירס את הסימן /__\!, בתור סימן טקסטואלי שיסמל הומור או בדיחה. בדיעבד ניתן לומר שהוא זה שחזה את הרגשונים הללו.

לתדהמת פאלמן וחבריו, כל משתמשי הסביבה המקוונת החלו להשתמש בהם במרץ. כך פשטו אותם רגשונים, בלועזית 'אמוטיקונים' (emoticons), בכל רחבי הרשתות האלקטרוניות והפכו דרך ביטוי גיקית וחביבה בהחלט. בעידן האינטרנט הגרפי של תחילת שנות ה-90 הם כבר היו חלק מהשיחה והפכו פופולאריים בקרב קהלים הולכים וגדלים. בהמשך הם יככבו גם במסרונים הסלולאריים וישמשו להעברת תחושות ורגש במסרים קצרצרים בלאו הכי. בתוכנות המסרים המיידיים, כמו ICQ והמסנג'ר, הם גם זכו לאייקונים תואמים, הבעות פנים וצבעים מגוונים.

מאוחר יותר תרמו היפאנים את האמוג'י, שפת אייקונים שניתן היה להוסיפם מתפריטי ענק בני מאות אמוג'ים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "אמוג'י".


הנה תולדות הרגשונים:

http://youtu.be/VtWabXhR0YU


האם אמוטיקונים הם העתיד של השפה:

http://youtu.be/8tWZ2JmFpx0


והנה מדריך משעשע לפירושי הרגשונים הללו:

http://youtu.be/2ikIOsuglow
רגש
מה היה קורה אם ואן גוך היה קם לתחיה?



וינסנט ואן גוך לא יכול היה לשער שיזכה בתהילה כזו. כמה שבועות לפני מותו, הוא עוד הספיק לקרוא את הביקורת הטובה היחידה, שיכולה הייתה לרמז על המעמד האייקוני שלו יזכה לאחר מותו. היה זה מבקר האמנות אלברט אורייה שהחמיא לו וכתב עליו אז "גאון מיואש ואדיר" ובזאת הספיק להעניק לו קורטוב מאותה תהילה שלה לא זכה בחייו.

בדרך כלל איננו נוהגים לבסס ערך שלם על סרטון וידאו, אבל הפעם נחרוג ממנהגנו ונראה לכם את וינסנט ון גוך נכנס עם חברים בהווה אל המוזיאון ורואה את יצירותיו הרבות, את הקהל הנרגש המביט בהן בהשתאות ואת האהדה שלה הן זוכות. ההתרגשות בפניו עצומה וכך גם ההפתעה על כך שבכלל יודעים עליו.

אז הוא שומע את המחמאות הרבות מהמומחה לאמנות, פרופסור המספר על ואן גוך שהוא "לא רק גדול האמנים בהיסטוריה, אלא גם מהאנשים הטובים שחיו על כדור הארץ..." וכאן ההתרגשות בשיאה. מה לדעתכם עושה האמן שסבל כל כך בחייו מחוסר הערכה וחוסר אהדה לאמנותו, שהשתגע ומת עני, בודד ופגוע בנפשו?


הנה ואן גוך מבקר במוזיאון:

http://youtu.be/ubTJI_UphPk


והנה מה שקורה כשהציורים שלו קמים לתחייה:

https://youtu.be/MPQSN3fNLF4
מים
האם למים יש רגשות?



האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול..


אז אם זו ההשפעה של רעיונות על מים, מה המחשבות יכולות לגרום לנו:

http://youtu.be/TWAuc9GIvFo


והטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio


ובמשך השנים נטו מפורסמים להתלהב מהמחקרים הללו:

http://youtu.be/k_vCIuCmLn8
חוכמת הצמחים
האם צמחים חשים כאב?



יש טענה שצמח מרגיש ושרגשות של צמחים הם דבר שקיים ולא נחקר מספיק. מחקרים מדעיים הראו שלצמחים יש זיכרונות, חושים ואפילו תקשורת ביניהם. אבל האם יש להם גם מודעות? ואם כן, איפה נמצא המוח שלהם?

צ'ארלס דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב שלצמחים ועצים יש את השורשים שלהם והם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מאז המדע התקדם והתיאוריה גורסת שמערכת עצבים מרכזית בצמח היא שמסוגלת לאפשר לו פעולות מתוחכמות. הוכח שהצמח יכול "לשמוע" זחל שאוכל אותו ולהפיק ריח שמרחיק את הזחל הזה. החוקרים הראו שגם כשמשמיעים לצמח את הזחל, הוא מפיק את הריח הדוחה. מכאן שהצמח שומע בדרך כלשהי. באמצעות ניצוץ חשמלי עצבי מועברות הוראות במערכת העצבים של הצמח.

יש סברה שלצמחים יש יכולת "איתות כימי", המשמשת בין השאר אמצעי להעברת מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. ולא פחות מדהים שאם מסממים את הצמח הוא לא מגיב או חש את הכאב. ניסוי שנערך על צמח המימוזה "הביישן" (ראו באאוריקה בתגית "מימוזה"), הראה שהרתיעה שלו מחרקים מפסיקה כשמסממים אותו באתר.


הנה סקירה על החוכמה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


והנה ניסוי שהדגים שצמח מסמן כאב באיתותים חשמליים:

http://youtu.be/fGLABm7jJ-Y


רגשות בצמחים
האם לצמחים יש רגשות?



זה כמה עשורים שרווחת הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.

הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה. אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים ולוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר שחזור המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.

אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני.. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור בהמוניו ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.. לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים.. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים..

אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי", שבאמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעל שמרתיעים אותו. מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינם רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין..


הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:

http://youtu.be/fStmk7e9lJo


התקשורת בין העצים למשל מסייעת להם להזהיר זה את זה ולפלוט רעל שדוחה את הג'ירפים:

http://youtu.be/XzQ_QeZjNOg


הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k
מהי האמיגדלה שבמוחנו?



האמיגדלה היא חלק במוח שדומה לשקד. האמיגדלה מורכבת מכ-13 גרעינים והיא נמצאת בעומק האונה הרקתית‎ התיכונה במוח. את האמיגדלה יש במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים.

האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות ולתגובות רגשיות למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות. הקשר בין אמיגדלה להיפוקמפוס (חלק נוסף במוח שנמצא לידה) גם קושר בין רגש לזיכרון ומסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים.

מקור המילה האמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).


הנה סרטון על האמיגדלה:

http://youtu.be/XNjvipiJTjY
מהי אהבה?



האהבה היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה. אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?

קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק.. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך את הגזע האנושי?

האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים. אחרי כמה שנים יש ירידה בהם ועלינו לטפח את האהבה ולחדש ולהשקיע בה, אחרת היא כמו צמח שלא משקים, הולכת ונובלת. המחקר שמתבצע בנושא, ההשערות הרבות, מחקרים וממצאים חדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה היא בפירוש נושא חם גם היום..


הנה סרטון מתורגם שמסביר מהי האהבה:

http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s


על האהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):

https://youtu.be/yJSiUm6jvI0
מה אפשר ללמוד מהעופות הנודדים?



מסתבר שבעולם הטבע יש לא מעט דברים מעניינים. אחד המסקרנים שבהם הוא היכולת של ציפורים לעוף למרחקים עצומים ובלתי נתפסים במהלך חייהן.

חלק מהכוח לבצע את המשימה הזו נעוץ בצורת היחסים שלהן זו עם זו. מסתבר ששיתוף הפעולה והיחסים בלהקת ציפורים נודדות הוא מדהים והוא מדגים עד כמה שיתוף פעולה יכול לחזק את הפרט ולהביאו לשיאים של יכולת, ביחד עם חבריו.


הנה סרטון שמדגים את שיתוף הפעולה הזה:

http://youtu.be/hvfTiy4ZrnA


שימו לב למבנה התעופה המאורגן שלהן מקרוב:

https://youtu.be/owiwCIhc0I0



ולהקות הענק בנדידתן:

https://youtu.be/nZSkitrLE34
כמה חכמים הפילים?



לורנס אנטוני היה אוהב פילים אמיתי. האיש שזכה לכינוי "הלוחש לפילים", הציל פילים רבים בחייו וחילץ אותם מזוועות שגרמו להם בני אדם. כשמת לורנס אנתוני, קרה המקרה המופלא שזוכר כל מי שאוהב ומעריך את החיה הגדולה הזו. בלי כל הסבר לכך, החלו להגיע אל ביתו של אנתוני עדרי פילים מכל הסביבה והקיפו אותו בעצב מופגן.

זה לא הפליא את מי שמכיר פילים. הפילים הם מהחיות הנבונות בטבע ויש להם גם רגשות מפותחים, ניסיון חיים, זיכרון וזוגיות מופלאה. בדומה לשימפנזים, הדולפינים והלווייתנים, גם הפילים משתפים פעולה עם בני האדם בדרכים שונות. יכולת הלמידה הגבוהה של הפילים גם היא מוכחת שוב ושוב. מדענים צפו בפילים שהשתמשו במקלות, כדי להסיר קרציות ובכפות תמרים כדי למעוך זבובים שמציקים להם. כשרצו להתגנב למטע בננות הם השקיעו את הפעמון שעל צווארם בתוך הבוץ, כדי שלא ישמיע רעש.


יש פילים מאולפים שלמדו לצייר פילים בעזרת אפם:

http://youtu.be/i-vH9LfRmx0


הנה פילים מצילים פיל תינוק מטביעה:

http://youtu.be/Cd-LtWtNvDw


הנה הפיל ראג'ו שהזיל דמעות של ממש כששוחרר מהשבי אחרי 50 שנה:

http://youtu.be/q_YHI37rKkA


כך בוחנים את האינטליגנציה של הפילים:

https://youtu.be/FBFMGmbi2Io
מי האדם הכי אופטימי בעולם?



כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.

הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"


הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:

http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE


שיר וקליפ של ניק וויצ'יץ':

http://youtu.be/GrV_ZvwZRvw?t=10s


וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:

https://youtu.be/H3bQwkABnbs
למה חשוב לילד לישון בלילה?



בשנת הלילה גופנו גדל. במהלך השינה המוח גם ממיין רעיונות ומחשבות ומאפשר לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו.


הנה סרטון על השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה:

http://youtu.be/CLhcMv12-CQ


השינה טובה וחשובה גם לזיכרון וללמידה:

https://youtu.be/gedoSfZvBgE


והנה קישקשתא מסביר לילדים למה לישון זה בריא ומתעקש להסביר את זה באמצע השינה של ג'רבי:

http://youtu.be/SjmFBqOKT58
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?



היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.. איפור ותסרוקות מאד מתוחכמים, שינויים בלתי אפשריים בתוכנות מחשב כמו תוכנת "פוטושופ" ושינויי תאורה וצל - כל אלה ועוד אמצעים רבים, יכולים להפוך אנשים למושלמים.

הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו אולי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים.. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.

חשוב לזכור שיופי אנושי הוא קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים.


הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:

http://youtu.be/iYhCn0jf46U


הנה 100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:

https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
למה אנו ישנים?



בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה? הרי הגדילה שאצל במי אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים (מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה).

מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. וזה מוחנו שככל הנראה משנה את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים חיצוניים שכאלה. זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה - היא רק משתנה.

עוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ובא מקדמת האבולוציה ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית. השינה היא מנגנון כזה, רווח מאד וותיק מאד. אך האם הוא גם מוצלח? ומהי בדיוק התועלת ששווה כל כך את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההשרדות שחווים מינים רבים כל כך (ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים).

נראה שייעודה של שהשינה לשמש לאותו שינוי שנדרש לתפקוד המוח. נמצאו הוכחות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלה של מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום. חלק מהמידע מועבר לזיכרון, מידע מיותר נזרק ומידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו. כדי שהמידע הזה, שנצבר ומטופל בתאי העצב, יטופל, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, הצמתים שמקשרים בין תאי העצב. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב.


הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:

https://youtu.be/3mufsteNrTI


הסבר החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:

http://youtu.be/0o2yyO0JAes


והנה תוצאות של ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:

http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA


איך איחדה לילי מרלן חיילים אויבים?



האם שמעתם על השיר שגרם לחיילים משני צידי המתרס לשיר אותו במלחמת העולם השניה?

זהו שיר שנכתב בידי חייל גרמני עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא עוסק בנערתו של חייל, לילי מרלן שמה, הממתינה לו מתחת לפנס, עם הישלחו לחזית. הוא גם מדבר על געגועיו העזים של החייל לנערתו שממשיכה להמתין. השיר הולחן והוקלט בגרמניה בתור "הנערה מתחת לפנס". לאלה אנדרסון, זמרת שוודית שהופיעה במועדוני ברלין, שרה אותו כל ערב, אבל איש לא חשב שהשיר הקטן והנוגה יעשה היסטוריה.

הוא היה נשאר בזכרונם של מעטים ולא זוכה לכבוד כלשהו, אלמלא רצה הגורל ובמהלך מלחמת העולם השנייה, כבש הצבא הגרמני את בלגרד והתקליט עם השיר היה אחד היחידים מהתקליטים שהביאו עימם ושרדו את הלוחמה. הם החלו להשמיע אותו בשידורים לחיילים והשיר התחבב עליהם מאד.

תוך זמן קצר אהבו והכירו אותו חיילי הצדדים השונים למלחמה בתור "לילי מרלן" - שמה של גיבורת השיר. לא כל הנאצים אהבו את השיר והם אסרו על השמעתו ברדיו בתחילה, אך המפקד הנערץ הגנרל פלדמרשל ארווין רומל התלהב ממנו והורה לשלבו בתחנת השידור של הצבא הגרמני בחזית צפון אפריקה. בהדרגה הוא הפך לשיר המושמע ביותר בכל החזיתות.

כשגם הבריטים החלו לשדר את הגרסה שלהם באנגלית, הפך השיר הגרמני לפופולרי ביותר משני עברי החזית, במהלך המלחמה הארוכה. גם המסר הכל-כך קרוב לליבו של כל חייל, עם הגעגועים לבית ולאהובה שמחכה לו שם, אבל גם הלחן הנוגה והביצועים הנוגים של זמרות כמו מרלן דיטריך, לאלה אנדרסן ולוסי מלר הבריטית - כל אלה הפכו את השיר להמנון כמיהה לסיום המלחמה ולשיבה הביתה.

השיר הוקלט בגירסאות אין-ספור והייתה חברת תקליטים שהגדילה והוציאה את אחד האלבומים המשונים בהיסטוריה, שבו מוקלטות 195 גרסאות של השיר הזה, על גבי 7 דיסקים!


הנה השיר "לילי מרלן" בביצוע מרלן דיטריך:

http://youtu.be/ml_ueR763S8


והנה הביצוע של לאלה אנדרסן לשיר "לילי מרלן":

http://youtu.be/XdGwKt0tzgA
מה עושה המוח?



המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.

המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.

הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!

למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה של המוח שלנו.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.


הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר:

http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s


אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו:

https://youtu.be/cVi4f8_R95U


מבנה המוח האנושי:

http://youtu.be/RvwCpeTRkKw


סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:

http://youtu.be/cLqjK3ddSy0


מדענים מסבירים את המוח בשירה (לחצו על הכתוביות לעברית):

http://youtu.be/JB7jSFeVz1U


רגע של שיר על הזמנה לזכור וזיכרונות:

https://youtu.be/0DYLaPpatdk


וסרט תיעודי על המוח האנושי והתבונה שהוא מאפשר לנו:

https://youtu.be/WvXYQ1QSFV4?long=yes
איך הצמחים מתקשרים ביניהם?



במחקרים בתחום הבוטניקה נמצא שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב. מסתבר שהם מגיבים לכאב שנגרם להם כשבעלי חיים לועסים אותם, קוטפים מהם ענפים או אפילו כשאנו קוצרים את הדשא בחצר. כשזה קורה, הם מגיבים בצורה כימית, בתגובה חשמלית או אפילו בצלילים. אבל פעמים רבות הצמחים עושים עוד משהו - הם מאותתים ומזהירים צמחים בסביבתם. מעין ערבות הדדית של צמחים או עצים.

לתקשורת הזו יש כמובן סיבות הישרדותיות. כשלועסים אותו, מגיב הצמח באופן ברור. צמד החוקרים אפל וקוקרופט מצא במחקר בשנת 2014 שכשזחל לועס אותם, מגיבים צמחי תודרנית לבנה לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעל שמרתיע את הזחל.

אבל המעניין יותר הוא העניין החברתי. מסתבר שבעזרת "איתות כימי" מעבירים צמחים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. אלו תגובות הישרדותיות שיש לכן אפילו משמעות חברתית ושיתופית. הצמח נפגע אבל מסייע לחבריו. כשהג'ירפות לועסות ומלחכות את ענפי העצים, משמיעים העצים הנפגעים קולות, שנקלטים על ידי עצי הסביבה. העצים הסובבים אותם ממהרים להזרים לענפיהם חומרים רעילים ובתוך דקות החומרים הללו עוברים בענפים. כשהג'ירפים מגיעים אליהם, הטעם של הרעל שהוזרם לענף דוחה אותם והם נרתעים ועוזבים. אגב, האבולוציה לימדה את הג'ירפים שאם הם אוכלים במהירות ועוברים לעץ הבא, הם לא יגיעו לשלב המריר של הרעל ויוכלו לסעוד את ליבם בכיף...


הנה הדרך בה צמחים מדברים זה עם זה:

https://youtu.be/xOXSqy05EO0


התגובות של הצמחים והעצים שמזהירים זה את זה:

http://youtu.be/XzQ_QeZjNOg


הדגמה מוגברת של הצלילים שמפיקים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k


האם התקשורת בין הצמחים נעשית באמצעות רשת של פטריות:

https://youtu.be/dibKZHhij6k


סרט על התקשורת והחשיבה של צמחים:

https://youtu.be/Q-4w5xYLwiU


וסרט תיעודי על דרכי התקשורת בין צמחים:

https://youtu.be/CrrSAc-vjG4?long=yes
מה מצחיק בצחוק ואיך זה קשור להומור?



הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר. הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.


הנה תינוקות צוחקים מחיות בית:

https://youtu.be/ZAmZucyzyZM


הנה שר החינוך הקודם צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו:

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


הנה מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


והנה סרטון של צחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.