שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזו מהפכה עשה הרדיו טרנזיסטור?
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
מה מיוחד בעיצוב ה-SK4 של חברת בראון?
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
מי היה גדול מעצבי המוצר דיטר ראמס?
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את "עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מהו רדיו סבתא?
פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.
הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.
בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".
אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.
הנה רדיו של פעם וסיפורו:
http://youtu.be/7087hbv6aFA
וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:
http://youtu.be/46QAdRvBGg0
מה הסיפור של חברת סוני?
חברת סוני (Sony) הוקמה בשנת 1946, במחסן קטן בטוקיו, בידי 2 מהנדסים יפנים צעירים. הם הקימו חברה שהתבססה במהירות כשם דבר בתחום האלקטרוניקה וקראו לה בשם היפני Tokyo Tsushin Kogyo, שמשמעותו "חברת התקשורת טוקיו לתעשייה".
השניים, מסאארו איבוקה (Masaru Ibuka) ואקיו מוריטה (Akio Morita) החלו בצניעות - אך חשבו בגדול. ב-1950 הם מייצרים את סרט ההקלטה המגנטי הראשון ואת טייפ ההקלטות הראשון ביפן ומחוללים שינוי משמעותי ראשון בענף האלקטרוניקה הבידורית.
בשנים שאחרי הם עובדים על פריצת הדרך האמיתית. זו מגיעה ב-1957 עת שחררה החברה את הרדיו הטרנזיסטור הנייד TR-63, מכשיר מהפכני וקטן מספיק כדי להיכנס לכיס החולצה. לפי סיפור מפורסם, סוני מזמינה חולצות עם כיסים מוגדלים במיוחד כדי שאנשי המכירות יוכלו להכניס אליהם את המכשיר להדגמה.
באמצעות הרדיו טרנזיסטור יכול היה עתה כל צעיר אמריקאי להאזין לרוקנ'רול מתחת לשמיכה, ללא ידיעת ההורים. בישראל צעירים ישתזפו על החוף עם ה"טרנזיסטור" שמנגן לידם. חיילים יוכלו לנסוע למילואים עם מכשיר הרדיו הקטן בתיק.
ב-1958 מחליפה החברה את שמה לשם "Sony" הממזג של המילה הלטינית "sonus" (צליל) עם המילה האמריקאית הסלנגית "sonny", כינוי חיבה לילד.
את הטלוויזיה הצבעונית שלהם, ה-Trinitron סוני מוציאה לשוק ב-1968. בסוף שנות ה-70 יגיע הרגע שיגדיר דור שלם. בשנת 1979 משחרר המנהל מוריטה לשוק את מכשיר ה-Walkman שלא רק מנגן מוסיקה, אלא משנה מהיסוד את הקשר של האדם לסביבתו.
פתאום אפשר היה לצעוד ברחוב, עם הווקמן בתיק או בכיס, כשאוזניות עדינות על ראשך ואתה שקוע לגמרי בעולם קולי ופרטי שמנגן קלטות מוסיקה. חלק מהנהלת החברה התנגד לרעיון, בטענה שאיש לא ירצה מכשיר שרק מנגן ואינו מקליט. מוריטה התעקש וצדק.
באותן שנים חברות יפניות נהנות מהגמוניה כמעט מוחלטת במוצרים אלקטרוניים ומתחרות בינן לבין עצמן.
בשנות ה-80 וה-90 המשיכה סוני להמציא את עצמה מחדש: יחד עם חברת פיליפס (Philips) היא פיתחה את תקליטור ה-CD, קיצור של "קומפקט דיסק". ב-1982 היא מציעה את נגן התקליטורים הראשון בעולם ובהמשך העשור מוציאה גם את ה"דיסקמן" (Diskman) הנייד שיחליף את הווקמן וינגן תקליטורים בתנועה.
ביפן ב-1994 ובארצות הברית ב-1995, סוני משיקה את ה"פלייסטיישן" (PlayStation) שיהפוך לאחת מפלטפורמות המשחקים המשפיעות ביותר בהיסטוריה. מעט אחריו מפתחת ומוציאה החברה גם מצלמות דיגיטליות מובילות ומוכיחה שהיא מבינה היטב גם את עולם הצילום.
סוני לימדה את העולם שטכנולוגיה אמיתית אינה רק שימושית, היא חייבת להציע חוויה שאנשים ירצו לשאת איתם לכל מקום ואיכויות של מכשירים שאנשים מבוססים ירצו בביתם.
לאחר שנת 2000 כשנת השיא שלה, סוני החלה ליפול. הפסדים של מיליארדי דולרים באלקטרוניקה וכישלונות מול ענקיות הסלולר מקוריאה ובהכנסות מהמוסיקה כשהסטרימינג הורס את מכירות התקליטורים.
בתקופת מנכ"ל סוני החדש נובויוקי עברה סוני להתמקד בתוכן ובבידור. הוא החליט לסגור חלק מתחומי האלקטרוניקה ולוותר על שוק נגני המוסיקה הניידים, מה שחברת Apple הקטנה תמהר לנצל כדי לחדור אל השוק הזה, להוציא את האייפוד הראשון ולהתחיל במסלול שיוביל אותה לפיתוח האייפון ויהפוך אותה תוך עשור ומשהו לחברה הגדולה ביותר בהיסטוריה.
מנגד, העמיד המנכ"ל הזה במרכז את פיתוח הפלייסטיישן שטילטל את עולמות הגיימינג והצליח לנצח את המתחרות הגדולות, מיקרוסופט עם ה-Xbox ונינטנדו עם ה-Switch. ההתמקדות בפיתוח התוכן עבור הקונסולה המצליחה הביאה את סוני גם לפיתוח משחקי מחשב.
בשלב מסוים סוני רוכשת את חברת EMI והופכת ברגע למו"לית המוסיקה הגדולה בעולם. עם השנים היא גם רוכשת ושמה את ידה על הקטלוגים של האמנים המצליחים ביותר בתולדות הפופ, ביניהם מייקל ג'קסון, בוב דילן, ברוס ספרינגסטין ולהקת קווין. סוני גם רוכשת מותגי אנימה וחברות משחקי וידאו מצליחות, במה שהופך אותה יותר ויותר לחברת מדיה.
בשנים האחרונות עוסקת חברת Sony בהגשת תביעות נגד חברות AI שונות, המאפשרות ליצור מוסיקה באמצעות בינה מלאכותית. סוני, ביחד עם ענקיות מוסיקה נוספות, דורשות פיצויי עתק מאותן חברות מתקדמות, על שלצורך אימון סוכני ה-AI שלהן, הן השתמשו במוסיקה ובשירים ששייכים לסוני, יוניברסל ואחרות, תוך הפרת הפרת זכויות יוצרים בקנה מידה עצום וחסר תקדים.
למגוון המוצרים פורצי הדרך של החברה במהלך שנותיה, ראו תגית "Sony".
הנה הסיפור של סוני:
https://youtu.be/BUvQEH8NoiY
הווקמן שחולל מהפכה בהרגלי ההאזנה:
https://youtu.be/bqoU-gS3qT0
עיצוב המוצר של סוני בתערוכה (ללא מילים):
https://youtu.be/BEQ-4yxMoFo
אוזניות מודרניות מפוצצות באיכות ושקט:
https://youtu.be/O0T6HhsgfMk
צבעים מעולים תמיד אפיינו את טלוויזיות סוני:
https://youtu.be/CwK3yc_XFow
סוני מצטיינת בתקשורת מבוססת לוויינים:
https://youtu.be/rbn1J6Tvehc
על תולדות Sony שקמה על הריסות התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/toAQhrXzDcI?long=yes
וסרט תיעודי על הקמת סוני משנות ה-70:
https://youtu.be/vaskou2gl44?long=yes
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את "עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.
הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.
בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".
אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.
הנה רדיו של פעם וסיפורו:
http://youtu.be/7087hbv6aFA
וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:
http://youtu.be/46QAdRvBGg0
רדיו טרנזיסטור
חברת סוני (Sony) הוקמה בשנת 1946, במחסן קטן בטוקיו, בידי 2 מהנדסים יפנים צעירים. הם הקימו חברה שהתבססה במהירות כשם דבר בתחום האלקטרוניקה וקראו לה בשם היפני Tokyo Tsushin Kogyo, שמשמעותו "חברת התקשורת טוקיו לתעשייה".
השניים, מסאארו איבוקה (Masaru Ibuka) ואקיו מוריטה (Akio Morita) החלו בצניעות - אך חשבו בגדול. ב-1950 הם מייצרים את סרט ההקלטה המגנטי הראשון ואת טייפ ההקלטות הראשון ביפן ומחוללים שינוי משמעותי ראשון בענף האלקטרוניקה הבידורית.
בשנים שאחרי הם עובדים על פריצת הדרך האמיתית. זו מגיעה ב-1957 עת שחררה החברה את הרדיו הטרנזיסטור הנייד TR-63, מכשיר מהפכני וקטן מספיק כדי להיכנס לכיס החולצה. לפי סיפור מפורסם, סוני מזמינה חולצות עם כיסים מוגדלים במיוחד כדי שאנשי המכירות יוכלו להכניס אליהם את המכשיר להדגמה.
באמצעות הרדיו טרנזיסטור יכול היה עתה כל צעיר אמריקאי להאזין לרוקנ'רול מתחת לשמיכה, ללא ידיעת ההורים. בישראל צעירים ישתזפו על החוף עם ה"טרנזיסטור" שמנגן לידם. חיילים יוכלו לנסוע למילואים עם מכשיר הרדיו הקטן בתיק.
ב-1958 מחליפה החברה את שמה לשם "Sony" הממזג של המילה הלטינית "sonus" (צליל) עם המילה האמריקאית הסלנגית "sonny", כינוי חיבה לילד.
את הטלוויזיה הצבעונית שלהם, ה-Trinitron סוני מוציאה לשוק ב-1968. בסוף שנות ה-70 יגיע הרגע שיגדיר דור שלם. בשנת 1979 משחרר המנהל מוריטה לשוק את מכשיר ה-Walkman שלא רק מנגן מוסיקה, אלא משנה מהיסוד את הקשר של האדם לסביבתו.
פתאום אפשר היה לצעוד ברחוב, עם הווקמן בתיק או בכיס, כשאוזניות עדינות על ראשך ואתה שקוע לגמרי בעולם קולי ופרטי שמנגן קלטות מוסיקה. חלק מהנהלת החברה התנגד לרעיון, בטענה שאיש לא ירצה מכשיר שרק מנגן ואינו מקליט. מוריטה התעקש וצדק.
באותן שנים חברות יפניות נהנות מהגמוניה כמעט מוחלטת במוצרים אלקטרוניים ומתחרות בינן לבין עצמן.
בשנות ה-80 וה-90 המשיכה סוני להמציא את עצמה מחדש: יחד עם חברת פיליפס (Philips) היא פיתחה את תקליטור ה-CD, קיצור של "קומפקט דיסק". ב-1982 היא מציעה את נגן התקליטורים הראשון בעולם ובהמשך העשור מוציאה גם את ה"דיסקמן" (Diskman) הנייד שיחליף את הווקמן וינגן תקליטורים בתנועה.
ביפן ב-1994 ובארצות הברית ב-1995, סוני משיקה את ה"פלייסטיישן" (PlayStation) שיהפוך לאחת מפלטפורמות המשחקים המשפיעות ביותר בהיסטוריה. מעט אחריו מפתחת ומוציאה החברה גם מצלמות דיגיטליות מובילות ומוכיחה שהיא מבינה היטב גם את עולם הצילום.
סוני לימדה את העולם שטכנולוגיה אמיתית אינה רק שימושית, היא חייבת להציע חוויה שאנשים ירצו לשאת איתם לכל מקום ואיכויות של מכשירים שאנשים מבוססים ירצו בביתם.
לאחר שנת 2000 כשנת השיא שלה, סוני החלה ליפול. הפסדים של מיליארדי דולרים באלקטרוניקה וכישלונות מול ענקיות הסלולר מקוריאה ובהכנסות מהמוסיקה כשהסטרימינג הורס את מכירות התקליטורים.
בתקופת מנכ"ל סוני החדש נובויוקי עברה סוני להתמקד בתוכן ובבידור. הוא החליט לסגור חלק מתחומי האלקטרוניקה ולוותר על שוק נגני המוסיקה הניידים, מה שחברת Apple הקטנה תמהר לנצל כדי לחדור אל השוק הזה, להוציא את האייפוד הראשון ולהתחיל במסלול שיוביל אותה לפיתוח האייפון ויהפוך אותה תוך עשור ומשהו לחברה הגדולה ביותר בהיסטוריה.
מנגד, העמיד המנכ"ל הזה במרכז את פיתוח הפלייסטיישן שטילטל את עולמות הגיימינג והצליח לנצח את המתחרות הגדולות, מיקרוסופט עם ה-Xbox ונינטנדו עם ה-Switch. ההתמקדות בפיתוח התוכן עבור הקונסולה המצליחה הביאה את סוני גם לפיתוח משחקי מחשב.
בשלב מסוים סוני רוכשת את חברת EMI והופכת ברגע למו"לית המוסיקה הגדולה בעולם. עם השנים היא גם רוכשת ושמה את ידה על הקטלוגים של האמנים המצליחים ביותר בתולדות הפופ, ביניהם מייקל ג'קסון, בוב דילן, ברוס ספרינגסטין ולהקת קווין. סוני גם רוכשת מותגי אנימה וחברות משחקי וידאו מצליחות, במה שהופך אותה יותר ויותר לחברת מדיה.
בשנים האחרונות עוסקת חברת Sony בהגשת תביעות נגד חברות AI שונות, המאפשרות ליצור מוסיקה באמצעות בינה מלאכותית. סוני, ביחד עם ענקיות מוסיקה נוספות, דורשות פיצויי עתק מאותן חברות מתקדמות, על שלצורך אימון סוכני ה-AI שלהן, הן השתמשו במוסיקה ובשירים ששייכים לסוני, יוניברסל ואחרות, תוך הפרת הפרת זכויות יוצרים בקנה מידה עצום וחסר תקדים.
למגוון המוצרים פורצי הדרך של החברה במהלך שנותיה, ראו תגית "Sony".
הנה הסיפור של סוני:
https://youtu.be/BUvQEH8NoiY
הווקמן שחולל מהפכה בהרגלי ההאזנה:
https://youtu.be/bqoU-gS3qT0
עיצוב המוצר של סוני בתערוכה (ללא מילים):
https://youtu.be/BEQ-4yxMoFo
אוזניות מודרניות מפוצצות באיכות ושקט:
https://youtu.be/O0T6HhsgfMk
צבעים מעולים תמיד אפיינו את טלוויזיות סוני:
https://youtu.be/CwK3yc_XFow
סוני מצטיינת בתקשורת מבוססת לוויינים:
https://youtu.be/rbn1J6Tvehc
על תולדות Sony שקמה על הריסות התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/toAQhrXzDcI?long=yes
וסרט תיעודי על הקמת סוני משנות ה-70:
https://youtu.be/vaskou2gl44?long=yes
