שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המכתב שהציל את העולם החופשי?
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, על החשוב והמשפיע בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס מכתב ששינה את גורל מלחמת העולם ואת ההיסטוריה של המאה ה-20.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. אל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב. גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר. המדענים ההונגרים ביקשו מאיינשטיין, מאנשי המדע המוערכים בעולם, עזרה. בקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. הוא נשלח בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית, על ידי איינשטיין וסילארד. במכתב הם כתבו על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהחל בהיסוס ובאיחור, הממשל האמריקאי השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים. מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי ושהכריעו את מלחמת העולם השנייה.
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
המחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
מה הייתה תכנית הניו-דיל שניצחה את השפל הגדול?
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
מהו מבצר הזהב של אמריקה?
מה אתה עושה כשאתה מדינה ויש לך המון זהב בארון? - נכון. שומר עליו חזק, כדי שלא ייעלם... וזה בדיוק מה שעשה הנשיא האמריקאי פרנקלין ד. רוזוולט, כשהעביר את כלכלת ארה"ב מכלכלה המתבססת על מטבעות ומטילי זהב לכלכלת שטרות-כסף מודפסים. להודעת משרד האוצר האמריקאי, החליפו כל אזרחי ארה"ב לדולרים, את מטילי ומטבעות הזהב שהיו ברשותם.
נשיא ארה"ב הבין שלממשלה יש מעתה הרבה זהב שאין מה לעשות איתו. לכן, הוא הכריז על בניית מבצר מודרני בשם פורט נוקס (Fort knox), שבו ישמור הממשל הפדרלי את הזהב של ארצות הברית.
מבצר פורט נוקס הפך אז למקום השמור והמאובטח ביותר על אדמת ארצות הברית. איש, אפילו לא הנשיא, אינו מורשה להיכנס לפורט נוקס בחופשיות. יש אומרים שרמת האבטחה במבצר פורט נוקס, בשל החשש משוד, גבוהה אף יותר מזו שנהוגה בבית הלבן, משכן הנשיא האמריקאי ובגבעת הקפיטול, שעליה שוכנים בתי הנבחרים של ארצ'ות הברית.
אגב, כשהתעניינו אזרחי ארה"ב במצב הזהב הלאומי והושמעו טענות קונספירציה על כך שממשלת ארה"ב מכרה את הזהב כדי לקנות נשק, הוחלט שאחת לכמה שנים ייכנס לפורט נוקס אזרח אמריקאי ויבדוק בשם האזרחים את מצב הזהב בו.
הנה סיפורו של מבצר הזהב פורט נוקס:
https://youtu.be/yum6IjljRoE
עוד על המבצר של זהב אמריקה:
http://youtu.be/snSAE5wmGeE
המיתוסים שנקשרו במקום:
https://youtu.be/iHzDgXwm18c
כך גרם עב"מ מעל פורט נוקס לשינוי הכללים (עברית):
https://youtu.be/dM8Pb3EMJKM
ומראות מהביקור ההיסטורי שנערך בפורט נוקס לתקשורת ולחברי קונגרס ב-1974:
https://youtu.be/233kJeY2Wto
מהו פרויקט מנהטן שניצח במרוץ לפצצת אטום?
פרויקט מנהטן (Manhattan project) היה שמה של תכנית לפיתוח של נשק גרעיני בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה היה חשש אמיתי שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את בעלות הברית בפיתוח פצצה גרעינית וינצחו בזכותה במלחמה. כך נטלו על עצמם אנשי פרויקט מנהטן לפתח פצצת ביקוע גרעיני שתשמש את צבא ארצות הברית.
פרויקט מנהטן נולד לאחר שנשיא ארצות הברית השתכנע ממכתב איינשטיין-סילארד, שכתבו אלברט איינשטיין ומספר מדענים הונגרים, על הצורך להקדים את הגרמנים בפיתוח פצצת אטום. הם היו מודאגים בשל הידע הרב שצברה גרמניה הנאצית בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים של צ'כיה נפלו לידי היטלר. הם הצליחו לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
הממשל האמריקאי השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והצליח לייצר את פצצות האטום הראשונות בהיסטוריה. בפרויקט מנהטן עבדו לא מעט יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות אירופה שהנאצים כבשו. בזכות אנשי הפרויקט ניצחה ארצות הברית במירוץ אל הפצצה ובמלחמה כולה. זה התרחש לאחר שהוטלו פצצות אטום על הערים היפאניות הירושימה ונגסאקי והללו הכריעו את יפאן, שהודיעה על כניעה לצבא האמריקאי ובכך הסתיימה מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורו של פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/FeDGd1yVb34
המוביל הכריזמטי של הפרויקט, רוברט אופנהיימר:
https://youtu.be/486MZC8596g
הפצצה על נגסאקי:
https://youtu.be/ncq_Wye43TM
וסרט תיעודי על פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/xwpgmEvlRpM?long=yes
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מי הממציא של פצצת האטום?
הממציאים של פצצת האטום אינם אדם אחד או שניים. מדובר בקבוצה גדולה של אנשים, מעל 100 אלף איש, שבראשם עמד רוברט אופנהיימר, המנהל המדעי של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית. הוא ניהל לבדו פרויקט גורלי, מהמורכבים והמתוחכמים בהיסטוריה. בהמשך חייו הוא התוודה על הזעזוע שחש מהתוצאות ההרסניות של פצצות האטום שהוטלו על יפאן וציטט את המילים הקשות מהספר "בהגאוואד גיטה": "הנה הפכתי למוות, הייתי למחריב העולמות".
'פרויקט מנהטן' היה השם שנבחר לפיתוח הפצצה הגרעינית. הפרויקט התרכז בלוס אלמוס שבארה"ב, אבל שלט בפעילות מדעית, טכנולוגית ותעשייתית שנעשתה בכל רחבי ארה"ב.
אופנהיימר אמנם נחשב לאבי הנשק האטומי, אך עבודת הפרויקט שבראשו עמד הושפעה מעבודותיו של אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים החשובים במאה ה-20 ואולי גדול הפיזיקאים בכל הזמנים.
הכל התחיל מכך שלאיינשטיין פנו שלושה מדענים מהונגריה, שהיגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום הגרעין. הם ביקשו מאיינשטיין שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני. הם חששו מכך שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית. איינשטיין הצליח במשימה ועל אף שההתחלה הייתה מהוססת, המשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט מנהטן העניקו לארצות הברית יתרון ניכר על פני הנאצים, שמנהיגם היטלר העדיף לשים דגש על פיתוח כלי נשק אחרים, על פני הנשק הגרעיני.
סרטון קצר על הנסיבות להקמת פרויקט מנהטן:
http://youtu.be/-gBYU5SFnx8
רוברט אופנהיימר מתוודה על הקושי בסבל שגרמה הפצצה שפיתח עם אנשיו לאזרחים:
http://youtu.be/l8w3Y-dskeg
"ניסוי טריניטי" - הניסוי הראשון של פצצה אטומית במסגרת פרויקט מנהטן ב-16 ביולי 1945:
http://youtu.be/Ru2PWmGIoB8
האבולוציה של הנשק הגרעיני:
https://youtu.be/xLRSmzGRLUk
מצגת וידאו עם תמונות מפרויקט מנהטן:
http://youtu.be/hljX7_P2leE
וסרט תיעודי על אופנהיימר האמריקאי, האחראי ליצירת ההפצצה האטומית:
https://www.youtube.com/watch?v=Vm5fCxXnK7Y?long=yes
איך הנשיא רוזוולט המשיך לנאום אחרי שנורה?
טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.
אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.
#"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא"
כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.
אז קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.
ועל ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה:
#"לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:
http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A
סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:
http://youtu.be/xKCmk9ykPJg
והמחזה משעשעת של האירוע:
http://youtu.be/28yTi-iJ6jg
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, על החשוב והמשפיע בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס מכתב ששינה את גורל מלחמת העולם ואת ההיסטוריה של המאה ה-20.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. אל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב. גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר. המדענים ההונגרים ביקשו מאיינשטיין, מאנשי המדע המוערכים בעולם, עזרה. בקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. הוא נשלח בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית, על ידי איינשטיין וסילארד. במכתב הם כתבו על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהחל בהיסוס ובאיחור, הממשל האמריקאי השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים. מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי ושהכריעו את מלחמת העולם השנייה.
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
המחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
מה אתה עושה כשאתה מדינה ויש לך המון זהב בארון? - נכון. שומר עליו חזק, כדי שלא ייעלם... וזה בדיוק מה שעשה הנשיא האמריקאי פרנקלין ד. רוזוולט, כשהעביר את כלכלת ארה"ב מכלכלה המתבססת על מטבעות ומטילי זהב לכלכלת שטרות-כסף מודפסים. להודעת משרד האוצר האמריקאי, החליפו כל אזרחי ארה"ב לדולרים, את מטילי ומטבעות הזהב שהיו ברשותם.
נשיא ארה"ב הבין שלממשלה יש מעתה הרבה זהב שאין מה לעשות איתו. לכן, הוא הכריז על בניית מבצר מודרני בשם פורט נוקס (Fort knox), שבו ישמור הממשל הפדרלי את הזהב של ארצות הברית.
מבצר פורט נוקס הפך אז למקום השמור והמאובטח ביותר על אדמת ארצות הברית. איש, אפילו לא הנשיא, אינו מורשה להיכנס לפורט נוקס בחופשיות. יש אומרים שרמת האבטחה במבצר פורט נוקס, בשל החשש משוד, גבוהה אף יותר מזו שנהוגה בבית הלבן, משכן הנשיא האמריקאי ובגבעת הקפיטול, שעליה שוכנים בתי הנבחרים של ארצ'ות הברית.
אגב, כשהתעניינו אזרחי ארה"ב במצב הזהב הלאומי והושמעו טענות קונספירציה על כך שממשלת ארה"ב מכרה את הזהב כדי לקנות נשק, הוחלט שאחת לכמה שנים ייכנס לפורט נוקס אזרח אמריקאי ויבדוק בשם האזרחים את מצב הזהב בו.
הנה סיפורו של מבצר הזהב פורט נוקס:
https://youtu.be/yum6IjljRoE
עוד על המבצר של זהב אמריקה:
http://youtu.be/snSAE5wmGeE
המיתוסים שנקשרו במקום:
https://youtu.be/iHzDgXwm18c
כך גרם עב"מ מעל פורט נוקס לשינוי הכללים (עברית):
https://youtu.be/dM8Pb3EMJKM
ומראות מהביקור ההיסטורי שנערך בפורט נוקס לתקשורת ולחברי קונגרס ב-1974:
https://youtu.be/233kJeY2Wto
פרויקט מנהטן (Manhattan project) היה שמה של תכנית לפיתוח של נשק גרעיני בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה היה חשש אמיתי שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את בעלות הברית בפיתוח פצצה גרעינית וינצחו בזכותה במלחמה. כך נטלו על עצמם אנשי פרויקט מנהטן לפתח פצצת ביקוע גרעיני שתשמש את צבא ארצות הברית.
פרויקט מנהטן נולד לאחר שנשיא ארצות הברית השתכנע ממכתב איינשטיין-סילארד, שכתבו אלברט איינשטיין ומספר מדענים הונגרים, על הצורך להקדים את הגרמנים בפיתוח פצצת אטום. הם היו מודאגים בשל הידע הרב שצברה גרמניה הנאצית בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים של צ'כיה נפלו לידי היטלר. הם הצליחו לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
הממשל האמריקאי השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והצליח לייצר את פצצות האטום הראשונות בהיסטוריה. בפרויקט מנהטן עבדו לא מעט יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות אירופה שהנאצים כבשו. בזכות אנשי הפרויקט ניצחה ארצות הברית במירוץ אל הפצצה ובמלחמה כולה. זה התרחש לאחר שהוטלו פצצות אטום על הערים היפאניות הירושימה ונגסאקי והללו הכריעו את יפאן, שהודיעה על כניעה לצבא האמריקאי ובכך הסתיימה מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורו של פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/FeDGd1yVb34
המוביל הכריזמטי של הפרויקט, רוברט אופנהיימר:
https://youtu.be/486MZC8596g
הפצצה על נגסאקי:
https://youtu.be/ncq_Wye43TM
וסרט תיעודי על פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/xwpgmEvlRpM?long=yes
רוזוולט
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
הממציאים של פצצת האטום אינם אדם אחד או שניים. מדובר בקבוצה גדולה של אנשים, מעל 100 אלף איש, שבראשם עמד רוברט אופנהיימר, המנהל המדעי של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית. הוא ניהל לבדו פרויקט גורלי, מהמורכבים והמתוחכמים בהיסטוריה. בהמשך חייו הוא התוודה על הזעזוע שחש מהתוצאות ההרסניות של פצצות האטום שהוטלו על יפאן וציטט את המילים הקשות מהספר "בהגאוואד גיטה": "הנה הפכתי למוות, הייתי למחריב העולמות".
'פרויקט מנהטן' היה השם שנבחר לפיתוח הפצצה הגרעינית. הפרויקט התרכז בלוס אלמוס שבארה"ב, אבל שלט בפעילות מדעית, טכנולוגית ותעשייתית שנעשתה בכל רחבי ארה"ב.
אופנהיימר אמנם נחשב לאבי הנשק האטומי, אך עבודת הפרויקט שבראשו עמד הושפעה מעבודותיו של אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים החשובים במאה ה-20 ואולי גדול הפיזיקאים בכל הזמנים.
הכל התחיל מכך שלאיינשטיין פנו שלושה מדענים מהונגריה, שהיגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום הגרעין. הם ביקשו מאיינשטיין שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני. הם חששו מכך שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית. איינשטיין הצליח במשימה ועל אף שההתחלה הייתה מהוססת, המשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט מנהטן העניקו לארצות הברית יתרון ניכר על פני הנאצים, שמנהיגם היטלר העדיף לשים דגש על פיתוח כלי נשק אחרים, על פני הנשק הגרעיני.
סרטון קצר על הנסיבות להקמת פרויקט מנהטן:
http://youtu.be/-gBYU5SFnx8
רוברט אופנהיימר מתוודה על הקושי בסבל שגרמה הפצצה שפיתח עם אנשיו לאזרחים:
http://youtu.be/l8w3Y-dskeg
"ניסוי טריניטי" - הניסוי הראשון של פצצה אטומית במסגרת פרויקט מנהטן ב-16 ביולי 1945:
http://youtu.be/Ru2PWmGIoB8
האבולוציה של הנשק הגרעיני:
https://youtu.be/xLRSmzGRLUk
מצגת וידאו עם תמונות מפרויקט מנהטן:
http://youtu.be/hljX7_P2leE
וסרט תיעודי על אופנהיימר האמריקאי, האחראי ליצירת ההפצצה האטומית:
https://www.youtube.com/watch?v=Vm5fCxXnK7Y?long=yes
טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.
אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.
#"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא"
כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.
אז קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.
ועל ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה:
#"לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:
http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A
סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:
http://youtu.be/xKCmk9ykPJg
והמחזה משעשעת של האירוע:
http://youtu.be/28yTi-iJ6jg
