וטרינר (Vet) הוא רופא שמטפל בבעלי חיים. כשהחיות חולות נותן להן הווטרינר תרופה או מטפל בבעיה.

אם צריך לעשות להם ניתוח, אז ממש כמו שעושים לבני אדם, הווטרינר מרדים את חיות המחמד והווטרינרית מנתחת, או שהם נשלחים לרופא מומחה בבית חולים לחיות.

וטרינרים גם עושים חיסונים כדי שחיות לא יחלו במחלות. כשהכלב מקבל את החיסונים שלו, הוא פחות חולה ופחות רגיש למחלה שממנה מחסן החיסון.


הנה וטרינרית מספרת על העבודה שלה:

https://youtu.be/CRRYLME_pnE?t=14s


בית החולים לחיות (עברית):

https://youtu.be/kSNA5GA8dyc?t=52s


וטרינר שמטפל בסוסים:

https://youtu.be/-R24aJa4RsA


וגם וטרינרים של נמרים:

https://youtu.be/huqg68YAtUE?t=1m12s

הרופאים הם בעלי מקצוע שמסייעים לאנשים חולים או פצועים. הרופאים לומדים הכל על גוף האדם וכך הם יודעים איזו תרופה או טיפול לתת לחולים ולפצועים, כדי שיבריאו.

רופאים בימינו מתמחים בתחום מסוים ברפואה, כי הידע הרפואי הוא עצום ושום אדם לא יוכל לשלוט בכולו באופן מקצועי מספיק. לכן יש רופאי אף אוזן גרון, רופאי שיניים, רופאים המתמחים בגריאטריה (לאנשים מבוגרים) , רופאי ילדים, רפואי משפחה, רופאים מנתחים ועוד ועוד.


הנה רופא שמספר על עבודתו (עברית):

http://youtu.be/-04qRyjYO-s


תכנית של רופאים צעירים, לבני נוער (עברית):

http://youtu.be/grTjFY_teMo


ורופא מצחיק (עברית):

http://youtu.be/4X-9rWB15kY

כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?

סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים להעצים את הקולות מתוך הגוף ולאפשר איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.

כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.

מקור השם מיוונית, בה פירושו לצפות, או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.


כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:

https://youtu.be/JWJncQ8zX1A


הסבר של רופא:

https://youtu.be/J8E6SrRhBSs


ותכנית לילדים (עברית):

https://youtu.be/KWhPB2mg3UI

שבועת היפוקרטס (Hippocratic oath) היא שבועה שנשבע כמעט כל רופא בתחילת דרכו. רופאים צעירים נוהגים להישבע בה, עם סיום לימודיהם בבית הספר לרפואה.

בשבועה הזו מתחייבים הרופאים הצעירים לקיים נורמות בסיסיות של התנהגות, כמו הגשת עזרה רפואית לכל חולה, שמירה על פרטיותו, הבטחת הסודיות של המידע הרפואי שברשותם וכדומה.

"שבועת היפוקרטס" מיוחסת ונקראת על שמו של היפוקרטס, מי שנחשב אבי הרפואה. הוא היה תושב האי היווני קוס וחי בו במאה ה-4 לפני הספירה.

היפוקרטס נחשב למי שיסד את ה"אסכולה ההיפוקרטית", בית ספר הראשון לרפואה באירופה ובצידו המערבי של העולם העתיק.

השבועה הזו, שמיוחסת לו, נחשבת לאבן יסוד באתיקה הרפואית וכמעט כל רופא בעולם המערבי מתחייב בה.

בין הציוויים שמצווה השבועה על הרופאים יש התחייבויות כמו לא לגרום נזק לחולה, להקל על סבלם של החולים, לא לקצר את חייהם, לנהוג בטוהר מידות, להקשיב וללמוד מהמורים שמלמדים אותך ועוד.

חלק מסעיפי השבועה המקורית פחות רלוונטיים כיום ולכן נכתבו נוסחים מודרניים המבוססים עליה ומוסיפים סעיפים כמו חובת הטיפול השוויוני, שמתחייב הרופא לתת לכל אדם באשר הוא אדם.


הנה סיפורה של שבועת היפוקרטס:

https://youtu.be/xzwfv89ULFw


רעיון שבועת היפוקרטס:

https://youtu.be/QbU61uO3Vdw


והנוסח של שבועת היפוקרטס המקורית:

https://youtu.be/0ZOWXKt0TGY

אחת ה"המצאות" הרפואיות הקדומות והיעילות של הזמן העתיק וימי הביניים היא רפואת העלוקות. טיפול באמצעות עלוקה רפואית (Hirudo medicinalis) היה אז נפוץ ונהגו לעשות בו שימוש רב, במיוחד בהקזת דם, אחד ההליכים הרפואיים המקובלים והיעילים שבהם.

העלוקה (Leech) היא תולעת שנראית כעשוייה טבעות ומזכירה במראה שלה חשופית. עלוקות מתקדמות באמצעות שני כפתורי הצמדה, כשהראשון משמש אותה להאחז ומאפשר לעלוקה למשוך את גופה קדימה, שאז נצמד הכפתור האחורי והפעם היא דוחפת את גופה. משיכה ודחיפה, משיכה ודחיפה - דרך גאונית שהאבולוציה אפשרה לה לנוע..

עלוקות מופיעות ב-600 מינים שונים, שהמתאימים מהן לרפואה הם מוצצי דם. פיהן של העלוקות מצוי בחלק הקדמי של הראש. יש להן כמה שורות של שיניים קטנות דמויות מסור. את הדם הן מוצצות באמצעות מנגנון השאיבה שבו הן מצוידות. המדהים הוא שעלוקה מסוגלת למצוץ דם בכמות העולה על פי 5 ממשקל גופה!

הקזת דם היה בימי קדם אחת מצורות הטיפול הרפואיות השכיחות. כשהעלוקות הרפואיות מוצצות דם רב, הן גם מפרישות אל הפצע חומר נוגד קרישה. החומר הזה ממשיך לגרום לדימום במשך זמן רב, לעיתים עד 10 שעות. הדימום הזה הוא הקזת הדם. בשיטה זו נהגו הרופאים הקדומים לחבר רקמות פגועות בגוף, דוגמת אצבעות או פצעים פתוחים. אבל את הכירורגיה העדינה שעושים המנתחים המודרניים, כמו חיבור ורידים כירורגי, עשו אז העלוקות. כשהן הזרימו דם לתוך הרקמה הפגועה, הן אפשרו לגוף לבנות מחדש את הוורידים שנכרתו בו.


הנה השימוש בעלוקות ברפואה העתיקה ובהודו של ימינו:

http://youtu.be/QeOOpkb0Tyo


כך מודדים את כמויות הדם שעלוקה מוצצת:

https://youtu.be/owxXd9PJp2Y


העלוקה נצמדת לגוף ומוצצת דם בתוך שניות:

http://youtu.be/NIU-g-WlH8M


וכך מטפלים בהן במקומות כמו לאוס:

http://youtu.be/ak6MX-QFRVc


או טיפולי עלוקות למטרות יופי:

http://youtu.be/hKz08njIoiI


ובחיוך אנגלי - האם כך למדו רפואה במאה ה-16?

https://youtu.be/ZSEqbXed1Mo

רופא השיניים מרפא כאבי שיניים ובעיות בשיניים שיש לאנשים. המטופלים מגיעים למרפאת שיניים ומקבלים טיפול. אם הרופא צריך לעשות טיפול שעלול להכאיב להם, הוא מזריק להם חומר הרדמה מקומי. חומר הרדמה כזה מרדים את הפה ואת השיניים ואז לא מרגישים כאב.

עוד טיפול שעושה רופא השיניים הוא יישור שיניים. אם השיניים גדלות והן לא ישרות, רופא השיניים יכול להתקין עליהן גשר לשיניים ובהדרגה הן יתיישרו ויהיו יפות ובריאות יותר.


הנה סרטון על רופא שיניים שלא יודע כלום על שיניים (עברית):

http://youtu.be/Wfg8nyhxngg


וסרטון משעשע וישן של השמן והרזה אצל רופא שיניים:

http://youtu.be/WylnZzXEax8

הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.


כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

https://youtu.be/0bxiOMJAMW8


וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית:

https://youtu.be/6H8c-FNMlsA

היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.

חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.

לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."

לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..

המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.


הנה מחלת ההיפוכנדריה:

http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s


ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:

http://youtu.be/TwroeIgmUto


קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:

http://youtu.be/yRm_5pOj2M8


ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:

http://youtu.be/iTFa-cHOwiY

המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.

כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.

מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.


כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):

https://youtu.be/XPDVmBg5DeE


הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:

https://youtu.be/KoBw_-xj68E


בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)

https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI


וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):

https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes

רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.

הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים. כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.

לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית. הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...

על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.

אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה. אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.

לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.


הנה סרטון על הרמב"ם (עברית):

http://youtu.be/bg4ZSl8tTLs


שיר שמוקדש לו ומספר על הרמב"ם (עברית):

https://youtu.be/VfYmmlOppT4?long=yes


סרטון מקיף על הרמב"ם (עברית):

http://youtu.be/GA31AP4-N8A?t=1m?long=yes


חדשות מהעבר על הרמב"ם (עברית):

https://youtu.be/gmTvp3wZnlE?long=yes


וסרט קומיקס על הרמב"ם (עברית):

http://youtu.be/bXreA96Wjyk?long=yes

מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.

היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד.

המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".

לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית.

זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?

ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.

בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.

הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.


אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.

בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.

ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.


כך פועל המדחום:

https://youtu.be/rRDyioqL8AI


הנה הסבר לילדים:

https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s


המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:

https://youtu.be/V8BkszjwwAM


כך תהפכו בקבוק למדחום:

https://youtu.be/EbrVwQpgEmc

וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.

אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?

אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.

תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.

אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.

וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.

לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.

כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).

לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.


הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):

https://youtu.be/652eiZmrXz4


על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):

https://youtu.be/89Sy-o5f-kc


הסיבה בשפה מדעית:

https://youtu.be/2bIYFph4pe0


והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo

הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל.

כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.

השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.

פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.

כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.

פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.

במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.

לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.


הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):

https://youtu.be/mQaqXK7z9LM


חייו של זיגמונד פרויד:

https://youtu.be/L1ya3HFN2bM


מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):

https://youtu.be/mKG-PEVYOR8


פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:

http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ


שיר שמוקדש לו (עברית):

https://youtu.be/xqwJqgatuD8


שיעור ארוך על פרויד (עברית):

https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes


ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):

https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes

ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.

בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.

אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.

זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.

היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.

הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.


#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".


#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.

חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.


#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.

הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.

השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.

הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.

כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.


כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):

https://youtu.be/XPDVmBg5DeE


המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):

https://youtu.be/VmaoQ46j0WA


כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):

https://youtu.be/abp1ZaodlnM


והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):

https://youtu.be/oyjJaLCVQuA

אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות".

מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע שווייצר לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים.

החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.

אך מעבר לטיפול הרפואי המסור שנתנו שווייצר, רעייתו והמתנדבים שבאו איתו, הם העניקו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והירבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.


הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:

http://youtu.be/0HBV0RCyNMU


וביצוע נהדר של אלברט שווייצר המוסיקאי לפרלוד של באך:

http://youtu.be/FqSXeHYtezE