שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו חוש הריח?
המוח שלנו מקבל מידע מתאים מיוחדים באף. המידע הזה הוא על הריחות השונים שאנו מריחים. לכל דבר אורגני יש מולקולות ריח נדיפות, המשתחררות ממנו. חלקן פוגשות את מאות קולטני הריח שמצויים בחלל האף. קולטני הריח הללו הם חלק ממערכת עצבית מתוחכמת בצורה לא רגילה, היודעת להבחין בין סדר גודל של טריליון ריחות שונים.
לאחר שהמוח מעבד את הנתונים ואז אנו מזהים את הריח, בהנחה שכבר הרחנו אותו בעבר ואנו זוכרים מהו. אם הריח חדש לנו, הזיכרון שומר על אופיו ואם נדע מהו הריח ומה מקורו, יש סיכוי רב שבעתיד נדע לזהות את הריח הזה מהזיכרון.
אפשר לראות את חוש הריח כאחד משלושת "חושי השוליים", החושים הפחות מפותחים אצל האדם. הסיבה היא שלחוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח מקדישים בני אדם פחות תשומת לב מלחושי הראייה והשמיעה. מצד שני, יש הוכחות לכך שחוש הריח הוא החוש שמגדיר חלק נכבד מחוויית מה שאנו קוראים "חוש הטעם" שלנו.
הנה סרטון על חוש הריח (מתורגם):
http://youtu.be/snJnO6OpjCs?t=7s
רק את עצמנו אנו לא מצליחים להריח (עברית):
https://youtu.be/zARlSzOf6XY
ותכנית חינוכית על חוש הריח (עברית):
https://youtu.be/pcsVjClVHF4?long=yes
איך אנו מריחים?
לכל מאכל, חומר או חי יכול להיות ריח, שיוצא אל האוויר בצורת חומרים כימיים. הרי את הריח יוצרות מולקולות שמתפזרות באוויר ונקלטות בחלקן באפנו.
לכולנו יש באף תאים מיוחדים, שתפקידם להעביר למוח מידע על הריחות שאנו מריחים. גם בתקרת הפה של יונקים רבים ובכללם אצל בני אדם, ישנו איבר הרחה וטעימה נוסף שנקרא "איבר יעקובסון".
לבני אדם יש בממוצע בסביבות 5 מיליון קולטי ריח. רובנו יכולים להבחין בין טריליון ריחות, מספר אדיר של הרכבי ריח שיכולים להתקיים. המוח מעבד את הנתונים שמתקבלים מקולטני הריח הללו ואם מדובר בריח שאנו זוכרים, נזכר בו ונדע לזהות מהו.
חוש הריח של בני האדם אינו משובח במיוחד - לכלב למשל יש חוש ריח חזק פי 45 משל בן אדם. ישנם אף בעלי חיים עם חוש ריח מפותח עוד יותר. זכרי העשים למשל, מריחים את ריח פרומוני המין של הנקבה ממרחק של עשרות קילומטרים ומסוגלים לעוף אליה את כל המרחק, עד הנקודה שבה היא נמצאת.
הנה סרטון אנימציה קצר על חוש ריח:
http://youtu.be/iHj0txkrZTE
למעשה אנו יכולים לשלוט בחוש הריח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/ynrbxy36erE
ומעט על חוש הריח המופלא של הכלבים:
http://youtu.be/99_RJk0p9Ag
מהו תתרן ומיהם התתרנים?
תתרן הוא אדם שסובל מאובדן של חוש הריח. תתרנות, או אנוסמיה (Anosmia או Smell-blind) יכולה להיות מלאה או חלקית ואנשים יכולים לסבול ממנה באופן קבוע או לפרק זמן מסוים, מסיבות בריאותיות שונות. התתרנות החלקית היא חוסר יכולת לחוש ריחות מסוימים ורק אותם.
תתרנים, הסובלים מאַל-טַעַם (ageusia), אובדן חוש הטעם, אולי מרוויחים מהמוגבלות שלהם כשהם לא מריחים את הריחות הלא נעימים בסביבתם. מצד שני הם חשופים לסכנות ייחודיות להם. לדוגמה, בעוד אדם רגיל יבחין בדרך כלל די מהר בדליפת גז בבית ויוכל לטפל בכך, תתרן לא יריח ויהיה חשוף לסכנה של ממש.
בטבע למשל, יתקשו מאוד בעלי חיים לשרוד ללא חוש ריח.
האיבחון של תתרנות נעשה באמצעות הרחה של ריחות שונים (כמו קפה, קינמון, לימון ועוד) ומטרתה היא לבדוק את תפקוד חוש הריח של הנבדק ואם הוא סובל מתתרנות - עד כמה חמורה התופעה אצלו.
תתרנות זמנית היא כזו שיכולה לעבור או שניתן להעבירה באמצעים רפואיים. אף סתום או זיהום כלשהו יכולים בנסיבות מסוימות לגרום לאיבוד זמני של חוש הריח.
תתרנות קבועה שלא מלידה היא נדירה יחסית והיא נגרמת לרוב בשל נזק לקולטני הריח באף, או בשל נזק במוח, באותם האזורים שאחראים על חוש הריח שלנו.
הנה סרטון אנימציה על התתרנים מחוסר היכולת להריח:
http://youtu.be/pYE5mBsLY5w
ומומחה המסביר את תופעת התתרנות (עברית):
https://youtu.be/vTawJZOOi3g?t=13?long=yes
איך התפתחו הבשמים בהיסטוריה?
מור, לבונה, אפרסמון וקינמון הם המקור לחלק מהבשמים בעולם העתיק.
בעת העתיקה השתמשו בבשמים לצרכים שונים, החל משימושים בטקסים דתיים, לשימושים רפואיים, לפנק את האורחים וכמובן לבשם את הגוף.
עוד בטרם נולדה התרבות האנושית, כבר גילה האדם את הבשמים. מיני בושם פשוטים נהגו אז להפיק משרף עצים, מצוף ומפרחים שנאספו. עם התפתחות התרבות והתגברות עבודת האלילים, שימשו הבשמים למטרות דתיות אליליות ולא פעם גם לצרכים רפואיים.
במקביל שימשו חלק מהבשמים בימי קדם כדוחי יתושים וחרקים אחרים. ריחם החזק שימש להרחקת כל אלו ובו-בזמן העניקו ריח נעים לגוף.
בתרבויות הראשונות, כמו מסופוטמיה ומצרים העתיקה, נהגו להשתמש בבושם לצרכים דתיים. המצרים הקדמונים עשו שימוש דתי רב בבשמים ובמשחות ריחניות שונות. שימוש רב בבשמים נעשה גם בהכנה למוות ולקבורה. כדי שיתקבלו בברכה בעולם הבא, נמרחו המתים בשפע של בשמים וריחות נעימים.
בשמים יוצרו אז כמעט בכל תרבות חשובה. במסופוטמיה נהגו אז לייצר בשמים וחומרי קטורת מבושמים. בשמים כאלו נוצרו גם בתרבויות קדומות אחרות, כולל הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס (הודו של היום), ארץ ישראל ועוד.
בתקופת בית שני הופק באזור עין-גדי האפרסמון - הבושם הנחשב והיקר ביותר של התקופה.
בתקופה הרומית העניקו הרומאים לראשונה לבושם את השם "פרפיום".
בתקופות מאוחרות יותר, החל מימי הביניים, הסתיר הבושם את בעיות ההיגיינה והסתיר את הסירחון הגופני. במיוחד כשהמקלחת לא תמיד הייתה זמינה. שקיות מבושמות הוסתרו אז דרך קבע בבגדים והדיפו ריח טוב, שכיסה מעט על סירחון הגוף המעיק.
אפילו מלכי צרפת, שלא הייתה להם בעייה של נגישות למקלחת, העדיפו להשתמש בבשמים במקום באמבטיה. היסטוריונים יודעים לספר על המלכה מרי אנטואנט שריח הבשמים בחדרי הארמון שבהם התגוררה היה מעיק וכבד במיוחד.
גם הרפואה, שגרסה אז שבשמים הם מרחיקי מחלות מבני אדם, תרמה לשימוש המוגזם בבושם, לא פעם על חשבון היגיינה אישית.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה תעשיית הבשמים לחזקה ומצליחה במיוחד. הגלובליזציה תרמה לצריכה אדירה של בשמים בכל רחבי העולם. אחרי שכוהנת האופנה קוקו שאנל החלה לשווק את ה"שאנל 5" התחבר גם עולם האופנה לבשמים ולמוצרי הבישום האחרים ומותגים בינלאומיים של בשמים הפכו לתאגידים כלכליים מצליחים ומפורסמים מאד.
הנה הבשמים בעת העתיקה:
https://youtu.be/7uJJP6cddlM?t=10m30s?end=16m17s
הקוסמטיקה בעולם של פעם:
https://youtu.be/SbojvcgRsRA
וכך הכינו בושם בתקופת האימפריה הרומית:
https://youtu.be/KCj4iyFheGI
איך כלבים מריחים כל כך טוב?
חוש הריח של הכלב גדול בין פי 40 לפי 50 משלנו בני-האדם. זה קורה הודות לאזורים המפותחים במוחו של הכלב, שמסייעים לחוש הריח שלו. כלבים יכולים לאתר ריחות אפילו באוויר או באדמה, כולל ריחות שחשבנו שנעלמו כבר מזמן.
מה שמייצר להם את חוש הריח המטורף הזה הוא המספר הגדול של קולטני הריח שיש להם. אם לבני אדם יש כ-6 מיליון קולטני ריח, הרי שלמרבית הכלבים יש בין בין 125 מיליון ל-220 מיליון קולטני ריח כאלה. יש אפילו גזעים שיש להם עד 300 מיליון קולטני ריח!
בעזרת השבחה גנטית (הכלאה של מיני כלבים שונים) הגיעו למינים מסוימים בקרב הכלבים, שמצטיינים במציאת ריחות מסוימים. כלבים כאלה משמשים לאיתור חומרי נפץ, סמים ושאר חומרים מסוכנים.
הנה הסבר על חוש הריח של כלב (מתורגם):
https://youtu.be/p7fXa2Occ_U
עוד הסבר יפה:
http://youtu.be/JAVIacPFXIY?t=3m15s
עוד המחשה ליכולות הריח של הכלבים:
https://youtu.be/9IWyj4NUxmQ
ומבחן ביתי לכלב על חוש ריח:
http://youtu.be/k4UTSooji5M
איך מתכננים להעביר ריחות באינטרנט?
דמיינו לכם מתקן ריח שמותקן על המחשב ומסוגל לפלוט מאות ריחות לאוויר, באיזור הקרוב למחשב. אתם רואים אישה על המסך ומריחים את הבושם שלה, עוברת מכונית וריח העשן מגיע לאף וכך הלאה.
התכניות הן שבתוך שנים אחדות יאפשר כונן ריח מיוחד להפיץ ריחות דרך האינטרנט. הפוטנציאל אדיר כי כך נוכל למשל להריח מוצר לפני שמזמינים אותו אונליין, לקבל פרסומות עם ריח וכדומה.
אפשר כבר לראות רכיב שמתחבר לתחתית הטלפון הנייד ומאפשר לשלוח ריח עם המסר, ממש כמו שמצרפים תמונה או וידאו למסרים שנשלחים בדואר האלקטרוני.
באף האנושי יש כמעט 1,000 קולטני ריח שונים, שמופעלים בהרכבים שונים ובעוצמה שונה בכל פעם שיש ריח מסוים באוויר.
oPhone הוא רכיב חדש שיודע להפיק ריחות שונים בעת שצופים בתמונות. רכיב כזה מקודד ריחות, כמו שמצלמה מקודדת את הצבעים של המציאות או שכרטיס קול מקודד את הצלילים המוקלטים. המכשיר 'מצלם' ומעביר את הריח בקוד דרך האינטרנט. כשהוא מוצג למקבל הריח, ממש כמו שמוצג צילום על המסך, מתורגם הקוד לריח שמדמה את המקור. הריחות שיועברו כך יהיו מורכבים ולא ריחות בודדים, כמו קוקוס או לימון.
בשלב הזה חברות שונות פיתחו כבר מתקנים, כוננים, תוספים ורכיבים להעברת ריחות בודדים דרך האינטרנט. הן מנהלות מירוץ כדי לצאת עם מוצרים בתחום. Scentee, תוסף לטלפון הנייד שמכיל מחסניות חד־פעמיות להחלפה, כבר מאפשר להעביר ריחות בודדים כאלה במסרונים סלולאריים.
הנה המורכבות של העברת ריחות אונליין (עברית):
https://youtu.be/Hv0CuP5RmDY
רכיב הריחות oPhone:
https://youtu.be/vIxzqMU9UrE
עיתונאים מספרים על ההמצאה שאיש לא צריך ועל מתיחות כאלה:
https://youtu.be/u0HtnovNvSw
ו-Scentee, גאדג'ט מתחרה שמתחבר לתחתית הסמארטפון ומאפשר משלוח ריח עם המסר:
https://youtu.be/6g_2NDnFGJo
מהו פרח הגווייה ולמה הוא כל כך מסריח?
כולנו מכירים את הריח הנפלא של הפרחים. אבל האם ידעתם שיש גם פרחים שריחם נורא ואיום, כאילו אינם רוצים שתתקרבו אליהם?
הלוף הענק (Titan Arum) הוא צמח שפריחתו היא קצרה ונדירה. הפריחה שלו נמשכת עד שבוע ימים ומתרחשת אחת לכמה שנים. במחקר שנערך בשווייץ, מצאו החוקרים שבין הפריחות של לוף ענק שגדל שם, עברו לא פחות מ-74 שנים!
אבל הלוף הענק ידוע דווקא בכינויו "פרח הגווייה" (The Corpse Flower). הסיבה? - לצמח זה יש את הפרח המסריח שבפרחי עולמנו. מידותיו של הלוף הענק מצדיקות את שמו. הפרח שלו מגיע לגובה של כמעט 2 מטרים והיקפו מגיע לכמעט מטר!
הצמח המוזר והנדיר הזה גדל באי סומטרה, על הקרקעית של יערות הגשם הנמוכים של אינדונזיה. חשוב לציין שפרח הגווייה נמצא בסכנת הכחדה תמידית.
ולמה הוא כל כך מצחין? - מסתבר שזוהי שיטה להפצת הזרעים. בזמן הפריחה מנסה הלוף הענק למשוך חיפושיות נבלות וזבובי בשר. זאת כדי שיאביקו אותו והוא יתרבה. השיטה שלו לעשות זאת היא באמצעות הצחנה שלו, ריח רע שמזכיר בשר רקוב. הריח הזה מושך את זבובי הבשר והחיפושיות הללו מאד ומסייע לו בהאבקה והפצת זרעיו לכל עבר. אז מי אמר שרק לבני-אדם יש שיטות לחזר?
הנה פרח הגווייה:
http://youtu.be/l-uK5ulLBr8
כך הוא גדל - סרטון קפיצות זמן שמראה בהילוך מהיר תהליך שנמשך במציאות זמן רב:
https://youtu.be/qh149OESEF0
והסבר נוסף על פרח הגוויות:
http://youtu.be/uDMI_ZJt1go
המוח שלנו מקבל מידע מתאים מיוחדים באף. המידע הזה הוא על הריחות השונים שאנו מריחים. לכל דבר אורגני יש מולקולות ריח נדיפות, המשתחררות ממנו. חלקן פוגשות את מאות קולטני הריח שמצויים בחלל האף. קולטני הריח הללו הם חלק ממערכת עצבית מתוחכמת בצורה לא רגילה, היודעת להבחין בין סדר גודל של טריליון ריחות שונים.
לאחר שהמוח מעבד את הנתונים ואז אנו מזהים את הריח, בהנחה שכבר הרחנו אותו בעבר ואנו זוכרים מהו. אם הריח חדש לנו, הזיכרון שומר על אופיו ואם נדע מהו הריח ומה מקורו, יש סיכוי רב שבעתיד נדע לזהות את הריח הזה מהזיכרון.
אפשר לראות את חוש הריח כאחד משלושת "חושי השוליים", החושים הפחות מפותחים אצל האדם. הסיבה היא שלחוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח מקדישים בני אדם פחות תשומת לב מלחושי הראייה והשמיעה. מצד שני, יש הוכחות לכך שחוש הריח הוא החוש שמגדיר חלק נכבד מחוויית מה שאנו קוראים "חוש הטעם" שלנו.
הנה סרטון על חוש הריח (מתורגם):
http://youtu.be/snJnO6OpjCs?t=7s
רק את עצמנו אנו לא מצליחים להריח (עברית):
https://youtu.be/zARlSzOf6XY
ותכנית חינוכית על חוש הריח (עברית):
https://youtu.be/pcsVjClVHF4?long=yes
לכל מאכל, חומר או חי יכול להיות ריח, שיוצא אל האוויר בצורת חומרים כימיים. הרי את הריח יוצרות מולקולות שמתפזרות באוויר ונקלטות בחלקן באפנו.
לכולנו יש באף תאים מיוחדים, שתפקידם להעביר למוח מידע על הריחות שאנו מריחים. גם בתקרת הפה של יונקים רבים ובכללם אצל בני אדם, ישנו איבר הרחה וטעימה נוסף שנקרא "איבר יעקובסון".
לבני אדם יש בממוצע בסביבות 5 מיליון קולטי ריח. רובנו יכולים להבחין בין טריליון ריחות, מספר אדיר של הרכבי ריח שיכולים להתקיים. המוח מעבד את הנתונים שמתקבלים מקולטני הריח הללו ואם מדובר בריח שאנו זוכרים, נזכר בו ונדע לזהות מהו.
חוש הריח של בני האדם אינו משובח במיוחד - לכלב למשל יש חוש ריח חזק פי 45 משל בן אדם. ישנם אף בעלי חיים עם חוש ריח מפותח עוד יותר. זכרי העשים למשל, מריחים את ריח פרומוני המין של הנקבה ממרחק של עשרות קילומטרים ומסוגלים לעוף אליה את כל המרחק, עד הנקודה שבה היא נמצאת.
הנה סרטון אנימציה קצר על חוש ריח:
http://youtu.be/iHj0txkrZTE
למעשה אנו יכולים לשלוט בחוש הריח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/ynrbxy36erE
ומעט על חוש הריח המופלא של הכלבים:
http://youtu.be/99_RJk0p9Ag
תתרן הוא אדם שסובל מאובדן של חוש הריח. תתרנות, או אנוסמיה (Anosmia או Smell-blind) יכולה להיות מלאה או חלקית ואנשים יכולים לסבול ממנה באופן קבוע או לפרק זמן מסוים, מסיבות בריאותיות שונות. התתרנות החלקית היא חוסר יכולת לחוש ריחות מסוימים ורק אותם.
תתרנים, הסובלים מאַל-טַעַם (ageusia), אובדן חוש הטעם, אולי מרוויחים מהמוגבלות שלהם כשהם לא מריחים את הריחות הלא נעימים בסביבתם. מצד שני הם חשופים לסכנות ייחודיות להם. לדוגמה, בעוד אדם רגיל יבחין בדרך כלל די מהר בדליפת גז בבית ויוכל לטפל בכך, תתרן לא יריח ויהיה חשוף לסכנה של ממש.
בטבע למשל, יתקשו מאוד בעלי חיים לשרוד ללא חוש ריח.
האיבחון של תתרנות נעשה באמצעות הרחה של ריחות שונים (כמו קפה, קינמון, לימון ועוד) ומטרתה היא לבדוק את תפקוד חוש הריח של הנבדק ואם הוא סובל מתתרנות - עד כמה חמורה התופעה אצלו.
תתרנות זמנית היא כזו שיכולה לעבור או שניתן להעבירה באמצעים רפואיים. אף סתום או זיהום כלשהו יכולים בנסיבות מסוימות לגרום לאיבוד זמני של חוש הריח.
תתרנות קבועה שלא מלידה היא נדירה יחסית והיא נגרמת לרוב בשל נזק לקולטני הריח באף, או בשל נזק במוח, באותם האזורים שאחראים על חוש הריח שלנו.
הנה סרטון אנימציה על התתרנים מחוסר היכולת להריח:
http://youtu.be/pYE5mBsLY5w
ומומחה המסביר את תופעת התתרנות (עברית):
https://youtu.be/vTawJZOOi3g?t=13?long=yes
מור, לבונה, אפרסמון וקינמון הם המקור לחלק מהבשמים בעולם העתיק.
בעת העתיקה השתמשו בבשמים לצרכים שונים, החל משימושים בטקסים דתיים, לשימושים רפואיים, לפנק את האורחים וכמובן לבשם את הגוף.
עוד בטרם נולדה התרבות האנושית, כבר גילה האדם את הבשמים. מיני בושם פשוטים נהגו אז להפיק משרף עצים, מצוף ומפרחים שנאספו. עם התפתחות התרבות והתגברות עבודת האלילים, שימשו הבשמים למטרות דתיות אליליות ולא פעם גם לצרכים רפואיים.
במקביל שימשו חלק מהבשמים בימי קדם כדוחי יתושים וחרקים אחרים. ריחם החזק שימש להרחקת כל אלו ובו-בזמן העניקו ריח נעים לגוף.
בתרבויות הראשונות, כמו מסופוטמיה ומצרים העתיקה, נהגו להשתמש בבושם לצרכים דתיים. המצרים הקדמונים עשו שימוש דתי רב בבשמים ובמשחות ריחניות שונות. שימוש רב בבשמים נעשה גם בהכנה למוות ולקבורה. כדי שיתקבלו בברכה בעולם הבא, נמרחו המתים בשפע של בשמים וריחות נעימים.
בשמים יוצרו אז כמעט בכל תרבות חשובה. במסופוטמיה נהגו אז לייצר בשמים וחומרי קטורת מבושמים. בשמים כאלו נוצרו גם בתרבויות קדומות אחרות, כולל הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס (הודו של היום), ארץ ישראל ועוד.
בתקופת בית שני הופק באזור עין-גדי האפרסמון - הבושם הנחשב והיקר ביותר של התקופה.
בתקופה הרומית העניקו הרומאים לראשונה לבושם את השם "פרפיום".
בתקופות מאוחרות יותר, החל מימי הביניים, הסתיר הבושם את בעיות ההיגיינה והסתיר את הסירחון הגופני. במיוחד כשהמקלחת לא תמיד הייתה זמינה. שקיות מבושמות הוסתרו אז דרך קבע בבגדים והדיפו ריח טוב, שכיסה מעט על סירחון הגוף המעיק.
אפילו מלכי צרפת, שלא הייתה להם בעייה של נגישות למקלחת, העדיפו להשתמש בבשמים במקום באמבטיה. היסטוריונים יודעים לספר על המלכה מרי אנטואנט שריח הבשמים בחדרי הארמון שבהם התגוררה היה מעיק וכבד במיוחד.
גם הרפואה, שגרסה אז שבשמים הם מרחיקי מחלות מבני אדם, תרמה לשימוש המוגזם בבושם, לא פעם על חשבון היגיינה אישית.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה תעשיית הבשמים לחזקה ומצליחה במיוחד. הגלובליזציה תרמה לצריכה אדירה של בשמים בכל רחבי העולם. אחרי שכוהנת האופנה קוקו שאנל החלה לשווק את ה"שאנל 5" התחבר גם עולם האופנה לבשמים ולמוצרי הבישום האחרים ומותגים בינלאומיים של בשמים הפכו לתאגידים כלכליים מצליחים ומפורסמים מאד.
הנה הבשמים בעת העתיקה:
https://youtu.be/7uJJP6cddlM?t=10m30s?end=16m17s
הקוסמטיקה בעולם של פעם:
https://youtu.be/SbojvcgRsRA
וכך הכינו בושם בתקופת האימפריה הרומית:
https://youtu.be/KCj4iyFheGI
ריח
חוש הריח של הכלב גדול בין פי 40 לפי 50 משלנו בני-האדם. זה קורה הודות לאזורים המפותחים במוחו של הכלב, שמסייעים לחוש הריח שלו. כלבים יכולים לאתר ריחות אפילו באוויר או באדמה, כולל ריחות שחשבנו שנעלמו כבר מזמן.
מה שמייצר להם את חוש הריח המטורף הזה הוא המספר הגדול של קולטני הריח שיש להם. אם לבני אדם יש כ-6 מיליון קולטני ריח, הרי שלמרבית הכלבים יש בין בין 125 מיליון ל-220 מיליון קולטני ריח כאלה. יש אפילו גזעים שיש להם עד 300 מיליון קולטני ריח!
בעזרת השבחה גנטית (הכלאה של מיני כלבים שונים) הגיעו למינים מסוימים בקרב הכלבים, שמצטיינים במציאת ריחות מסוימים. כלבים כאלה משמשים לאיתור חומרי נפץ, סמים ושאר חומרים מסוכנים.
הנה הסבר על חוש הריח של כלב (מתורגם):
https://youtu.be/p7fXa2Occ_U
עוד הסבר יפה:
http://youtu.be/JAVIacPFXIY?t=3m15s
עוד המחשה ליכולות הריח של הכלבים:
https://youtu.be/9IWyj4NUxmQ
ומבחן ביתי לכלב על חוש ריח:
http://youtu.be/k4UTSooji5M
דמיינו לכם מתקן ריח שמותקן על המחשב ומסוגל לפלוט מאות ריחות לאוויר, באיזור הקרוב למחשב. אתם רואים אישה על המסך ומריחים את הבושם שלה, עוברת מכונית וריח העשן מגיע לאף וכך הלאה.
התכניות הן שבתוך שנים אחדות יאפשר כונן ריח מיוחד להפיץ ריחות דרך האינטרנט. הפוטנציאל אדיר כי כך נוכל למשל להריח מוצר לפני שמזמינים אותו אונליין, לקבל פרסומות עם ריח וכדומה.
אפשר כבר לראות רכיב שמתחבר לתחתית הטלפון הנייד ומאפשר לשלוח ריח עם המסר, ממש כמו שמצרפים תמונה או וידאו למסרים שנשלחים בדואר האלקטרוני.
באף האנושי יש כמעט 1,000 קולטני ריח שונים, שמופעלים בהרכבים שונים ובעוצמה שונה בכל פעם שיש ריח מסוים באוויר.
oPhone הוא רכיב חדש שיודע להפיק ריחות שונים בעת שצופים בתמונות. רכיב כזה מקודד ריחות, כמו שמצלמה מקודדת את הצבעים של המציאות או שכרטיס קול מקודד את הצלילים המוקלטים. המכשיר 'מצלם' ומעביר את הריח בקוד דרך האינטרנט. כשהוא מוצג למקבל הריח, ממש כמו שמוצג צילום על המסך, מתורגם הקוד לריח שמדמה את המקור. הריחות שיועברו כך יהיו מורכבים ולא ריחות בודדים, כמו קוקוס או לימון.
בשלב הזה חברות שונות פיתחו כבר מתקנים, כוננים, תוספים ורכיבים להעברת ריחות בודדים דרך האינטרנט. הן מנהלות מירוץ כדי לצאת עם מוצרים בתחום. Scentee, תוסף לטלפון הנייד שמכיל מחסניות חד־פעמיות להחלפה, כבר מאפשר להעביר ריחות בודדים כאלה במסרונים סלולאריים.
הנה המורכבות של העברת ריחות אונליין (עברית):
https://youtu.be/Hv0CuP5RmDY
רכיב הריחות oPhone:
https://youtu.be/vIxzqMU9UrE
עיתונאים מספרים על ההמצאה שאיש לא צריך ועל מתיחות כאלה:
https://youtu.be/u0HtnovNvSw
ו-Scentee, גאדג'ט מתחרה שמתחבר לתחתית הסמארטפון ומאפשר משלוח ריח עם המסר:
https://youtu.be/6g_2NDnFGJo
כולנו מכירים את הריח הנפלא של הפרחים. אבל האם ידעתם שיש גם פרחים שריחם נורא ואיום, כאילו אינם רוצים שתתקרבו אליהם?
הלוף הענק (Titan Arum) הוא צמח שפריחתו היא קצרה ונדירה. הפריחה שלו נמשכת עד שבוע ימים ומתרחשת אחת לכמה שנים. במחקר שנערך בשווייץ, מצאו החוקרים שבין הפריחות של לוף ענק שגדל שם, עברו לא פחות מ-74 שנים!
אבל הלוף הענק ידוע דווקא בכינויו "פרח הגווייה" (The Corpse Flower). הסיבה? - לצמח זה יש את הפרח המסריח שבפרחי עולמנו. מידותיו של הלוף הענק מצדיקות את שמו. הפרח שלו מגיע לגובה של כמעט 2 מטרים והיקפו מגיע לכמעט מטר!
הצמח המוזר והנדיר הזה גדל באי סומטרה, על הקרקעית של יערות הגשם הנמוכים של אינדונזיה. חשוב לציין שפרח הגווייה נמצא בסכנת הכחדה תמידית.
ולמה הוא כל כך מצחין? - מסתבר שזוהי שיטה להפצת הזרעים. בזמן הפריחה מנסה הלוף הענק למשוך חיפושיות נבלות וזבובי בשר. זאת כדי שיאביקו אותו והוא יתרבה. השיטה שלו לעשות זאת היא באמצעות הצחנה שלו, ריח רע שמזכיר בשר רקוב. הריח הזה מושך את זבובי הבשר והחיפושיות הללו מאד ומסייע לו בהאבקה והפצת זרעיו לכל עבר. אז מי אמר שרק לבני-אדם יש שיטות לחזר?
הנה פרח הגווייה:
http://youtu.be/l-uK5ulLBr8
כך הוא גדל - סרטון קפיצות זמן שמראה בהילוך מהיר תהליך שנמשך במציאות זמן רב:
https://youtu.be/qh149OESEF0
והסבר נוסף על פרח הגוויות:
http://youtu.be/uDMI_ZJt1go
