סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.

הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.

העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.

החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.

גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.

מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.


כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


על הסידן ותפקידו בגוף:

https://youtu.be/9f_-AxN5JPc


החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:

https://youtu.be/xgtMaz9r2QE


ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.

בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.

כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.

כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.

אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.

החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.

אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.


רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".

נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.


#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... האמת היא כנראה לא בדיוק ואולי אפילו לא כלל כזו.

מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.

אבל עם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.

מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד.

מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת אותם בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים


#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.

במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.

שנית, העיר הימי בייניימית שלנו לא תיפול!


הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/GDaoFn0RtwU


הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):

https://youtu.be/9wQt_yIDKeE


וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/vCm_CRKKk88

ישנם בטבע חומרים שונים שגופנו צריך כדי לשמור על בריאות והתפתחות ראויה. אלו הם הוויטמינים. את רוב הוויטמינים אנו מקבלים מהמזון שאנו צורכים. ככל שאנו אוכלים מוצרים טבעיים כמו פירות וירקות, גופנו זוכה לוויטמינים טובים ובריאים לו.

אך אם כל מזון טבעי מספק את הוויטמינים שיש בו, בעידן מודרני רבים אוכלים יותר ויותר מזון תעשייתי ומעובד, חסר ויטמינים. לכן מנסות בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מזון להוסיף למוצרי המזון הללו, ויטמינים שונים באופן מלאכותי. כך הן נותנות הרגשה שהמוצרים בריאים יותר וטובים לגופנו.

ויטמינים שונים ניתן כיום לצרוך באמצעות כמוסות שיש בהן מבחר גדול של ויטמינים. הן נקראות "מולטי ויטמין" וכוללות ויטמינים שונים שהתגלו כחסרים בגופו של האדם המודרני. השלמה כזו של ויטמינים יכולה לתמוך במי שתזונתם לקויה וככל שהגיל עולה והמצב הבריאותי ירוד, כדאי ליטול ויטמינים כאלה, תוך התייעצות עם הרופא.

אך כללית, ככל שנקפיד לאכול מזון מגוון וטבעי יותר, גופנו יקבל את סוגי הוויטמינים השונים שלהם הוא זקוק, כדי להתפתח ולהיות בריא.


הנה הסבר של תפקיד הויטמינים בגוף האדם (מתורגם):

http://youtu.be/ISZLTJH5lYg


וסרטון אנימציה על הוויטמינים ולמה כל אחד מהם טוב בגוף (ללא מילים):

http://youtu.be/wt0mnA8At8I

במשך שנים רבות הייתה הסכמה על כך שהוויטמין סי (Vitamin C) הוא האחראי לשמירה על הגוף שלנו מהצטננות.

כיום יש מחלוקת בנושא ודי נראה שההסכמה של התזונאים והחוקרים היא שויטמין C בעיקר תורם לחיזוק מערכת החיסון.

רבים מאמינים שוויטמינים באופן כללי מסייעים לשמירה על הבריאות. יש חוקרים הטוענים שאין בהכרח יתרון דווקא לוויטמין C.

כך או כך, נראה שבריא לצרוך מזון עתיר ויטמינים, כולל את הסלב העיקרי של עולם הוויטמינים - ויטמין C.


הנה סרטון על ויטמין C (עברית):

http://youtu.be/mEaT36sup8s

מונוסודיום גלוטמט (Monosodium glutamate) הוא חומר שמעצים ומחזק את הטעם של תבשילים ומאכלים שונים. תוכלו לקרוא על גילויו בתגית "מונוסודיום גלוטמט".

כשהתגלתה באמריקה היכולת המופלאה של החומר להדגיש טעמים של מאכלים, הפך ה"מונוסדיום גלוטמט" נפוץ מאוד. ממאכלים במסעדות, דרך מזון תעשייתי ועוד, החיזוק לתחושת הטעם במזון, שנותנת החומצה הגלוטמית שבו, הוביל לאימוץ נרחב של המונוסדיום גלוטמט כתוסף מזון פופולרי.

את המונוסודיום גלוטומט, תראו לא פעם ברשימת הרכיבים של מאכל או חטיף תעשייתי, כשהוא מסומן בתור MSG או כ-E621.

האם מסתירים אותו מהצרכן? - אולי כן.

אבל כיצד התפתחו אמונות שגרסו שהוא לא בריא? ומה מקור הדחייה הציבורית כלפיו, שזכתה לכינוי "תסמונת המסעדה הסינית"?

הסיפור מתחיל ב-1968, כשד"ר הו מאן קוואק, רופא אמריקאי, כתב מכתב למערכת של כתב-העת New England Journal of Medicine. במכתב תיאר הרופא תופעות לוואי שחווה לאחר אכילה במסעדות סיניות. היו שם בחילות, כאבי ראש, בחילה, הזעה ואדמומיות בעור.

ניתוח של גורמי התסמונת האפשריים הביא אותו למסקנה שהאשם הוא במונוסודיום גלוטמט, שהמסעדות הללו הרבו להשתמש בו לחיזוק הטעמים.

כלי התקשורת מיהרו לדווח על ההשערה והחשש בציבור מהמונוסדיום גלוטמט יצר דרישה לאסור על השימוש בו במוצרי מזון. האיסור הזה לא הוכנס ולמותר לציין שהוא היה ונשאר נדיר ביותר, אם בכלל התקיים, גם ברמה העולמית.

ובכל זאת, נראה היה שבציבור כבר התקבעה האמונה העממית בתופעות השליליות שגורם המונוסודיום גלוטמט כתוסף מזון. יותר ויותר אנשים חששו מההשפעות של החומר, לטווח קצר וארוך גם יחד.

אבל מדעית, לא נמצא קשר כמותי בין צריכת מונוסודיום גלוטומט לבין התסמינים שדווחו על ידי הדוקטור ב"תסמונת המסעדה הסינית". נראה שמרבית מי שלוקים בתסמונת הזו אולי חוו אותה במסעדות סיניות, אך לא חוו תסמינים דומים בצריכה של מוצרים עתירי גלוטמט שאינם מהמסעדות הסיניות, כמו אפונה וגבינת פרמזן.

כך יצא שעד 2021, גם אם במדינות רבות נקבעה החובה לסמנו ברשימת המרכיבים של דברי מזון, נחשב מונוסודיום גלוטמט כחומר בטוח לחלוטין לשימוש - בצריכה סבירה.

אז איך בכל זאת נולדה "תסמונת המסעדה הסינית"?

קיימת סברה בקרב מדענים רבים שמקור התיאוריה הוא בכלל חברתי ולא רפואי או תזונתי. מדובר לדעת מרבית החוקרים בתוצר של גזענות, שנאת זרים ופחד ממהגרים סיניים, תופעות שכיחות בקרב ציבורים שונים באמריקה, לאורך כל המאה ה-20.


הנה סיפורה של "תסמונת המסעדה הסינית" (עברית):

https://youtu.be/PKq7Gkiu5I0


הסילוף של המחקרים ו-40 השנים בהן נחשב המונוסודיום גלוטמט אויב:

https://youtu.be/EKgEj5asL3o


והסבר על כך שאין שום רע בריאותי במונוסודיום גלוטמט (עברית):

https://youtu.be/Rei0R4iNf7E?long=yes

ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.

ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.

כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.


#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.


#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.

מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.


הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:

http://youtu.be/dcw1m31zuTE


ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:

http://youtu.be/f9V6szfx7xY

בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.

פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.

החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.

מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.

ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.

לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.

אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.


#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.

ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.

ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.

כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.


הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):

https://youtu.be/FohYorHrdVo


החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/1sISguPDlhY


הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):

http://youtu.be/A4fUu9OLUMA


כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):

https://youtu.be/IwuYfccQZvY


ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):

https://youtu.be/cZdb8D43-LM