» «
סוציאליזם
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס?



הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.

כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!

הוגה הדעות קרל מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם". מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.

כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל ברית המועצות, מדינות ברית ורשה, או ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.


הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):

https://youtu.be/0gNkohtRB0s


הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):

https://youtu.be/7E29OjfOu4M


על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/fSQgCy_iIcc


ותיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):

http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
קפיטליזם
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?



קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה. בקפיטליזם השוק הוא חופשי וכל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה. התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.

השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם או הקומוניזם שדוגלת בשוויון ובדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.


הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):

https://youtu.be/CBat0LnsvJk


קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?

https://youtu.be/QiIznGQ1JFM


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes


וסרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
קיימות
מה זו קיימות?


קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.

חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.

דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".

מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.

אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).

תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.

במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.

בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.


#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.

ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.

גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.

ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.

נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.

רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".


הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):

https://youtu.be/zfnrB3QZD7E


למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)

https://youtu.be/lri7MiGQnoQ


זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):

https://youtu.be/DbXLoNHWWmI


הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):

https://youtu.be/KWs-18k4M0U


ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):

https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y


ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):

https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
אביב העמים
איך נכשל אביב העמים אך הצית את הלאומיות?



"אביב העמים" (Revolutions of 1848) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.

בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.

מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.

מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.

הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.

בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.


#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.

כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.

ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.

הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.

במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.


הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:

https://youtu.be/gXU0wQDO53U


שיעור בלאומיות (עברית):

https://youtu.be/r10tp0M9ovU


עוד על הלאומיות (עברית):

https://youtu.be/IXx395EdN9Q


הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):

https://youtu.be/WHVR28tVW8Q


ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" על אביב העמים באירופה (עברית):

https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes

רעיונות חברתיים

תוכנה חופשית
מהי תוכנה חופשית?


תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.

על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.

המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.

תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.


הנה רעיון התוכנה החופשית:

https://youtu.be/_yCbcRH-Blo


סטולמן מציג את הנושא בראיון:

https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI


שיר התוכנה החופשית:

https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
ציונות
מהי הציונות?



הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".

כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.


הנה הסבר של הציונות:

http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4


וסרטון על מהי ציונות היום (עברית):

http://youtu.be/o7Lcfumdppo?t=35s
קומוניזם
מהו הקומוניזם שאין בו רכוש פרטי?



הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.

קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.

היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.

גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.

הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."

ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות. אנשים כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...


הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:

https://youtu.be/bc7EGTfVCg8


הסבר על הקומוניזם:

https://youtu.be/qElx_EyTTKA


שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:

http://youtu.be/kEZJXI-IQS4


וסרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:

http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
פוסט מודרניזם
מה זה פוסט מודרניזם?



פוסט-מודרניזם (Postmodernism) או "פוסטמודרניזם" הוא מונח שבא לתאר תגובה או אפילו דחייה מהתקופה המודרנית וערכי המודרניזם. גם אם הוא בא מהאמנות, בתור הסגנון הפוסטמודרני, הפוסט מודרניזם של היום מצא את מקומו לא רק על האמנות, אלא בתרבות כולה.

בעולם הפוסט-מודרני נוצר בבירור טשטוש בין הגבוה לנמוך, בין המציאות לדמיון ובין המוסרי לחסר המוסר. מעליו מרחף גם הקפיטליזם, שנטמע בעולם החדש הזה וקובע את מעמדם של דברים, בכוחו הפיננסי וביכולתו הכלכלית.

גם השיח הפך כזה. אם פעם היו דעות של אנשים מומחים ומשכילים נחשבות הרבה יותר, בימינו יכולים מובילי הדעה להיות אנשים בעלי מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, שיווקיות או טכנולוגיות - הרבה יותר מהמומחים של העבר.

זה כאילו שיש תקופה היסטורית חדשה אחרי התקופה המודרנית או שיח חברתי חדש של העולם החברתי, שיח שנקרא "שיח פוסטמודרני".

יש לפוסט מודרניזם מאפיינים כלליים שונים. כאמור, אחד הבולטים שבהם הוא הצמצום של הפער שהיה תמיד, בין אמנות "גבוהה" לאמנות "נמוכה". בהתאם לכך יש גם היבטים של הערכה ואהדה לדברים שבעבר נחשבו נחותים, עילגים, או סתם לא רציניים.

רבים רואים בחברה הפוסט-מודרנית את חברת ה"כאילו", בה לגמרי התמוססו ונגוזו ההבחנות הישנות לגבי איכות. זו חברה שבניגוד לעבר, ההצגה בה והעמדת הפנים הופכים לא פעם למשמעותיים הרבה יותר מערכים מדידים של איכות, לפי ההגדרות של העבר. גם אם לא נעשו מתוך ידע, מומחיות או כישרון יוצאי דופן, זוכים אמונות, רעיונות וסמלים פופולריים בעידן הזה לערך גבוה בחברה ובתרבות הפוסטמודרנית. אם הרוב אוהד אותם, הם גם הופכים ל"צודקים ונכונים".

זה קצת מבלבל כי אין בפוסט-מודרניזם תאוריה שלמה, אלא אוסף רעיונות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בעולמות תחומיים מגוונים.

כמו למשל בעולם העיצוב, בו התחדדה העדפה מסוימת של הצורה על פני התפקוד והשימושיות של המוצר או היצירה, גם אם היא אמורה להיות עיצוב של מוצר שימושי. לא פעם הפוסט מודרניזם מתייחס לעבר ויוצר עצמים חדשים מסגנונות מוקדמים יותר.

בעבר היו רבים שדחו את הפוסט-מודרניזם אבל בשנים האחרונות הוא הולך ונעשה מקובל בתרבות האנושית.


כך התפתח הפוסט מודרניזם ונראה:

http://youtu.be/lKomOqYU4Mw


והמסר של הפוסט מודרניזם כלפי התרבות וגיבוריה, כמו שביטאה להקת הפאנק "החונקים":

http://youtu.be/Pg2np37JNEg


גלובליזציה
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?



הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.

מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.

בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.

אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.

אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מהו פופוליזם?



הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.

הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.

מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".

כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.

פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.

לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.

בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.

הגלובליזציה מייצרת הזדמנות פז לפוליטיקאים פופוליסטים. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים שלהם. כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.

בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.

אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.


#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.

אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.

אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.


על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):

https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk


סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):

https://youtu.be/PCHCYYDt77c


כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?



מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:

#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.

#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.

#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.

כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.

בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.

רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.

בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.

בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.

עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.

איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.

תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.

אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.


הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/akAcajhnKzM


יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/zmgIvBcHVH0


המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:

https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg


האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.