שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה המדוזה צורבת?
לכל מדוזה יש זרועות שבהן קיימים תאי רעל עוקצניים מאד. כמובן שהמדוזה משתמשת בארס הזה גם להגנה מפני טורפים. אפילו בני אדם חשים את הצריבות הכואבות שלהן.
אז אמנם מרבית המדוזות לא קטלניות לבני אדם, אבל הרעלנים הללו כמעט תמיד צורבים בעלי חיים גדולים כמונו וגורמים לכאב.
לדגים ולבעלי חיים קטנים, לעומת זאת, הרעלנים והארס של המדוזות הם מאוד מסוכנים. כי באמצעות התאים הרעילים הללו והארס שנשלף מתוכה במהירות עצומה, המדוזה מהממת את הטרף וכך היא יכולה ללכוד ואז לעכל אותו.
הנה המדוזה הצורבת (עברית):
https://youtu.be/6iSpvg0oyw4
כך המדוזה צורבת (מתורגם):
https://youtu.be/Pu_ijC8HFRU
כך היא סוגרת על הדגים הזעירים, לקראת עוד ארוחה טובה:
https://youtu.be/PhDe25v7ES0?t=5s
אחת שממש לא תרצו להסתבך איתה - מדוזת הקופסה, שהיא קטלנית גם לבני אדם:
https://youtu.be/WrMRwddl7iQ
ומה עושים במקרה של כוויה ממדוזה (עברית):
https://youtu.be/p949MMTfN-Q
מי השתמשו באבן הבזואר נגד רעל?
אצילים ומלכים השתמשו בעבר בסוגים מסוימים של אבני בזואר (Bezoar) הירקרקות, כדי לנטרל את רעל הארסן.
ארסן היה הרעל שבו השתמשו בני העולם העתיק כדי להרעיל אנשים כאלה. כשאבן הבזואר הוכנסה למשקה שהכניסו לתוכו ארסן, היא נטרלה את רעילותו. מלכים רבים השתמשו במחרוזות או בטבעות משובצות באבני בזואר, כדי לטבול אותן בכוסות משקה.
המדהים ביותר הוא שאבני הבזואר שמנטרלות ארסן נוצרות בקיבתן ובמעיים של עיזי הרים, על ידי משקעים סידניים, שיש בהם גם שיירי גופרית הקשורה בקשר כימי עם פוספט ושיער שהן בלעו.
הנה אבן הבזואר:
https://youtu.be/33DZjT7XXpE
והסבר על היווצרות אבן הבזואר:
https://youtu.be/JpAzrJ4_iKc
מהן ומה הסכנה מפטריות רעל?
פטריות רעילות (Poisonous mushrooms) הן פטריות שמכילות חומרים רעילים גורמות לגרום להרעלות, שלא פעם גורמות למוות.
פטריות הרעל מייצגות אסטרטגיית הגנה מתוחכמת בממלכת הטבע. בעוד שפטריות מאכל פיתחו צבעים וטעמים המושכים חיות לפיזור נבגים, פטריות רעילות בחרו בדרך הפוכה. הן מייצרות רעלים כימיים כדי להרתיע טורפים ולהגן על מבנה הפטרייה מפני נזק.
ההבדל המהותי בין פטריות הרעל לפטריות מאכל טמון בכימיה המורכבת שלהן. פטריות כמו אמניטה פאלואידס (Amanita phalloides), המכונות "כיפות המוות" (Death-cap mushrooms) או "כובע המוות", מייצרות שלוש קבוצות רעלים עיקריות: אמטוקסינים, פאלוטוקסינים וויריטוקסינים. האמטוקסינים, במיוחד אלפא-אמניטין, הם הרעילים ביותר ופוגעים בכבד ובכליות.
אמניטה פאלואידס אחראית ל-90% ממקרי ההרעלה הקטלנית מפטריות ברחבי העולם. הרעלים שלה עמידים בפני חום ומים, כך שגם בישול או ייבוש לא יבטלו את רעילותם. התסמינים מופיעים רק לאחר 6-12 שעות, כאשר הנזק לכבד ולכליות כבר החל להתרחש.
אמניטה מוסקריה (Amanita muscaria), הפטרייה האדומה עם הנקודות הלבנות המוכרת מאגדות עם, מכילה חומרים פסיכואקטיביים שונים מאמטוקסינים. למרות שלעיתים נדירות היא קטלנית, היא עלולה לגרום להזיות, בלבול ובעיות נשימה.
ההבחנה בין פטריות אכילות לרעילות מצריכה מומחיות מקצועית. פטריות רבות משתנות במראה בהתאם לתנאי הגידול, הגיל והאקלים. כללי אצבע פופולריים כמו "פטריות צבעוניות רעילות" או "פטריות שנמאסות על ידי חרקים בטוחות" הם מיתוסים מסוכנים ללא בסיס מדעי.
היסטוריה מלאה בסיפורי הרעלות מפטריות. בני המעמד הגבוה מקרב היוונים והרומאים הקדומים נהגו לאכול פטריות ושילמו לעתים את המחיר. בשירות קיסרי רומא עבדו טועמי מזון, שטעמו כל מאכל פטריות והבטיחו לקיסר שהפטריות שהוא אוכל הן בטוחות לאכילה.
הקיסר הרומי קלאודיוס נפטר בשנת 54 לספירה לאחר שאכל פטריות, כאשר חוקרים מודרניים סבורים שמדובר בהרעלה מכוונת על ידי אשתו אגריפינה. לפי מחקרים עדכניים, הוא נרעל מחומר מוסקרין הנמצא באמניטה מוסקריה ולא מפטריית כובע המוות.
מומחים ממליצים באופן חד משמעי להימנע מאכילת פטריות בר ללא זיהוי וודאי על ידי מיקולוג מוסמך. במקרה של חשד להרעלה, יש לפנות מיד לחדר מיון ולקחת דגימה מהפטרייה לזיהוי. הטיפול המהיר יכול להציל חיים במקרים רבים.
#אזהרה
חשוב להבהיר שזה אינו מדריך לאיסוף פטריות או הסבר אילו פטריות הן רעילות ואילו לא. אין לאסוף פטריות ללא ידע ולמי שאינם מומחים בפטריות - לעולם אל תלקטו בארץ למאכל פטריות לבנות שקל להתבלבל בהן!
הנה כיפות המוות הרצחניות ותולדותיהן (מתורגם):
https://youtu.be/4wuL8ZSaDvw
מהן פטריות רעילות ואילו פטריות מותר לקטוף? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
על איסוף פטריות והזהירות מפטריות רעל (עברית):
https://youtu.be/nFdFsyrQ378
כך נבדיל בין הפטריות ונזהה פטריות רעל:
https://youtu.be/NdyldCQFD6I
ואיסוף פטריות עם מגדיר מדויק ומצולם (עברית):
https://youtu.be/mdDilZ0Ydk0
למה אנו נוהגים להשיק כוסות משקה?
יש אמונה נרחבת שהסיבה שמברכים "לחיים" בהרמת כוסית ומקישים את הכוסות זו בזו היא עתיקה וקשורה בסוג של מבחן נאמנות בקרב מלכים ואצילים בימי קדם. הרעיון היה שבימי קדם נהגו המנהיגים להרעיל אחד את השני או אחד את זה שחשק בתפקידו. בעת שהשיקו את הכוסות שלהם בחוזקה, היה היין שבכוסותיהם נשפך מכוס לכוס ומתערבב.
איכס, אנחנו שומעים אתכם אומרים... למה לבן אדם לשתות יין או שיכר מכוס של מישהו אחר? - ובכן, זו הייתה מחווה של אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות. אציל או מלך יכול היה לבחון כך את נאמנותו של מי שסועד איתו ומרים כוסית, כי אם שם רעל בכוסו, הרי שהשקת הכוסות תהרוג גם אותו...
אגב, עם כוסות זכוכית זה בטח לא היה עובד. סביר שהן היו מתנפצות. אבל עם כוסות החרס, האבן או העץ שהיו נהוגות אז, זה בהחלט עבד. אלא אם שני השתיינים היו מנסים להרעיל זה את זה, ממש באותו זמן.
אגב, יש עוד הסברים אחרים למנהג, שאולי אף נכונים יותר. אחד מהם שכך צירפו את חוש השמיעה לחגיגת החושים שבשתיית היין. שהרי כל החושים האחרים כבר היו מעורבים בשתייה, כולל חושי הריח, הטעם, הראייה והמישוש. ה'קלינג!' של השקת הכוסות הוסיף גם את הצליל לחוויה.
עוד רעיון אומר שהשקת הכוסות בקבוצה היא איחוד של כולם לנקודה מרכזית, או אפילו החזרת היין שפוצל מהבקבוק למפגש משותף...
על מקור המנהג:
https://youtu.be/qgOsaaGob2Y
סרטון מפורט:
https://youtu.be/Dt5ZNl-J2Ck
היום מספיק להשיק כוסות וכבר לא הכרחי לערבב את המשקה מכוס לכוס:
https://youtu.be/oh7pWE80cEQ
והסיבה שאנחנו אומרים בעברית "לחיים" עם כוס משקה ביד (עברית):
https://youtu.be/nm_2cJkMxRY
מה היתרונות של השקדים?
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר. מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, בשלב הראשוני בו יש לו קליפה שעדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה. בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר,לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
כך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
מהם החיצים המורעלים?
מהיוונים של פעם, דרך הבושמנים של נמיביה, בני השבטים באפריקה ובאסיה - החץ המורעל (Poisoned arrow) הוכיח את עצמו במשך אלפי שנים, ככלי ציד וכלי נשק יעיל וקטלני.
עדויות היסטוריות מעידות שלפחות מימי היוונים הקדמונים עשו בני אדם שימוש בחיצים מורעלים לשימושים כאלה. ביוון העתיקה הם נקראו "טוקסיקון".
חיצים מורעלים כאלו משמשים לציד של בעלי חיים, מקטנים ובינוניים ועד לפילים וקרנפים ענקיים וחזקים להפליא. ציידי שבט הדזבה באפריקה, למשל, צדים למחייתם בעלי חיים שונים, בעזרת חיצים מורעלים, שהם יורים מקשת קודאים. החיצים הללו כמעט ולא מוגבלים, כשהמינון נקבע לפי הציד המבוקש.
השיטה להכנת החיצים הללו מעניינת. הילידים נוטלים רעל טבעי, לרוב של בעלי חיים, כמו הצפרדעים הארסיות, שהרעל מגן עליהן מטורפים. הם מושחים אותו על החיצים המגולפים. כשהחץ המורעל פוגע ומפלח את בשרו של הקורבן, זה עניין של שניות או דקות קצרות, בטרם הוא נופח את נשמתו, או לפחות מורדם לחלוטין וקל להכנעה.
השימוש בחיצים מורעלים לא מוגבל ליבשה בלבד. גם ציד של בעלי חיים במים נעשה לא פעם בעזרתם.
כך מייצרים את החיצים המורעלים:
https://youtu.be/oT5aJ0TCr94
וכאן צילום של הכנת חיצים מורעלים לנשיפה בבורניאו:
https://youtu.be/pJBpkz29-DQ
האם דבורים מתות אחרי שהן עוקצות?
הדבורה לא מתה בגלל שהיא עוקצת. המוות נגרם לה רק כשהעוקץ נתקע בעור גמיש ודק, כמו שיש לבני אדם.
כשהיא עוקצת בן אדם והעוקץ נתקע בעור הגמיש שלו, קשה לדבורה לחלץ את העוקץ מהעור. כשהיא מושכת בכוח את העוקץ כדי להמשיך בדרכה, נעקר העוקץ מגופה ואז היא מפסיקה לחיות.
אגב, אם הדבורה עוקצת בעל חיים עם עור קשה, היא ממשיכה לחיות. מסתבר שחילוץ העוקץ מעור קשה הוא קשה פחות מחילוצו מעור רך.
כך הדבורה מנסה ומצליחה להתנתק מהגוף של הנעקץ:
https://youtu.be/dkFnLj4Nkz4
מומחה לדבורים שהדביק חומר שמפתה 100 אלף דבורים להידבק אל גופו:
http://youtu.be/i2RV_tz95Qc
מומחה אחר שמראה איך להוציא את העוקץ של הדבורה מגופנו אם היא התנתקה ממנו:
http://youtu.be/g5cHvOti7cg
המוות של הדבורים נמצא בכלל במקום אחר:
https://youtu.be/GqA42M4RtxE
ואיך נכון לנהוג כשדבורים מתקיפות אותך:
https://youtu.be/xrkfrrwwiK8?long=yes
להיכן נעלמים קיפודי הים?
קיפודי ים (Sea urchins) הם יצורי ים מופלאים. אלו בעלי חיים המתאפיינים בקוצים, השומרים עליהם מטורפים ותוקפים.
הקוצים הללו, בין אם הם חדים וארוכים או שהם שטוחים וקהים יותר ואחרים, מכילים בחלקם בלוטות ארס שבמקרה של דקירה עלולות לגרום לכאב גדול.
קיפודי הים הולכים ונעלמים מחופי הים התיכון. המדענים סבורים שמינים שפלשו אל הים התיכון, דרך תעלת סואץ שנוצרה בידי אדם, מתחרים עם הקיפודים על מזונם ומותירים להם הרבה פחות מזון.
אבל גורם נוסף שנחקר ונמצא משפיע מאד על היעלמותם הוא התחממות מי הים, הקשורה בהתחממות הגלובלית. מסתבר שעליית טמפרטורת המים בעשורים האחרונים, המגיעה עד 3 מעלות שלמות, גורמת להכחדתם של קיפודי הים.
מעניין לדעת שהזדווגות אינה הדרך של קיפודי הים להתרבות. במקומה מתקיימת הפריה המים הפתוחים. מה הכוונה? - הזכרים משחררים מיליוני זרעונים לים הפתוח וכך עושות גם הנקבות עם הביציות. כולם נעים בים הפתוח ואצל מי מהם שנפגשים מתרחשת ההפריה.
לקיפודי ים, על אף שמם, אין כל קשר אבולוציוני או זואולוגי לקיפודי היבשה. הם הרי חסרי חוליות, בעוד קיפוד היבשה הוא יונק. הקרובים המפתיעים שלהם הם דווקא בני המין האנושי, שחולקים עימם כ-7,000 גֵנים משותפים.
מה שאיננו חולקים עם קיפודי הים היא יכולת הרגנרציה שלהם, היכולת לגדל מחדש איברים שנפגעו, לא רק כשמדובר בקוצים אלא גם באיברי תנועה. ואגב, חלק ממיני הקיפודים הימיים מגיעים ל-200 שנות חיים.
הנה קיפודי הים הנעלמים (עברית):
https://youtu.be/EIc9irLZ9QM
וכך הם נראים בים:
https://youtu.be/D3W4OCnHyCs
מהי קוברה יורקת?
נחשי הקוברה הארסיים משתדלים להכיש את טרפם בנשיכה עם הניבים אל עורו של התוקף, לרוב מקרב היונקים.
אבל האבולוציה יצרה גם נחשים שיורקים את הארס שלהם למרחק ופוגעים במי שתוקף אותם. הם נקראים קוברה יורקת.
הקוברה היורקת (Spitting Cobra) מתיזה את הארס גם ביריקה מניביה. קוברה יונקת הם כמה סוגי קוברות שבעת סכנה יכולים לירוק למרחק את הארס שלהם. הארס הזה לא מסוכן לעורם של יונקים, אבל כשהקוברה היורקת מצליחה לפגוע בעיניים - היא מסוגלת לעוור אותם לחלוטין. יש גם נחשי קוברה כאלה שפוגעים במערכת הנשימה של בעל החיים שהם תקפו.
שרירי הפה של הקוברות הללו הם שדוחפים את בלוטות הארס שלהם, דרך חורים קדמיים הממוקמים ליד קצה הניב. הם גורמים להם להתיז את הארס למרחק שיכול להגיע גם עד 2 מטרים!
חלק מהקוברות האלו מבצעות תנועות שנראות כמעין ריקוד. הן גם מפיקות רעש, כשהן יורקות את הארס. הרעש הזה נועד ככל הנראה על מנת להרתיע את בעלי החיים שעלולים אם לא כן לתקוף אותם ולהגביר את האיום של הקוברה עליהם דווקא.
כך זה עובד (עם תרגום):
https://youtu.be/_buBfJD3VZo
הקוברה היורקת נגד אריות:
https://youtu.be/PUMNt7ivphY
צריך להיזהר מאד כשחוקרים אותה:
https://youtu.be/ThKlHVmBpzg
לכל מדוזה יש זרועות שבהן קיימים תאי רעל עוקצניים מאד. כמובן שהמדוזה משתמשת בארס הזה גם להגנה מפני טורפים. אפילו בני אדם חשים את הצריבות הכואבות שלהן.
אז אמנם מרבית המדוזות לא קטלניות לבני אדם, אבל הרעלנים הללו כמעט תמיד צורבים בעלי חיים גדולים כמונו וגורמים לכאב.
לדגים ולבעלי חיים קטנים, לעומת זאת, הרעלנים והארס של המדוזות הם מאוד מסוכנים. כי באמצעות התאים הרעילים הללו והארס שנשלף מתוכה במהירות עצומה, המדוזה מהממת את הטרף וכך היא יכולה ללכוד ואז לעכל אותו.
הנה המדוזה הצורבת (עברית):
https://youtu.be/6iSpvg0oyw4
כך המדוזה צורבת (מתורגם):
https://youtu.be/Pu_ijC8HFRU
כך היא סוגרת על הדגים הזעירים, לקראת עוד ארוחה טובה:
https://youtu.be/PhDe25v7ES0?t=5s
אחת שממש לא תרצו להסתבך איתה - מדוזת הקופסה, שהיא קטלנית גם לבני אדם:
https://youtu.be/WrMRwddl7iQ
ומה עושים במקרה של כוויה ממדוזה (עברית):
https://youtu.be/p949MMTfN-Q
אצילים ומלכים השתמשו בעבר בסוגים מסוימים של אבני בזואר (Bezoar) הירקרקות, כדי לנטרל את רעל הארסן.
ארסן היה הרעל שבו השתמשו בני העולם העתיק כדי להרעיל אנשים כאלה. כשאבן הבזואר הוכנסה למשקה שהכניסו לתוכו ארסן, היא נטרלה את רעילותו. מלכים רבים השתמשו במחרוזות או בטבעות משובצות באבני בזואר, כדי לטבול אותן בכוסות משקה.
המדהים ביותר הוא שאבני הבזואר שמנטרלות ארסן נוצרות בקיבתן ובמעיים של עיזי הרים, על ידי משקעים סידניים, שיש בהם גם שיירי גופרית הקשורה בקשר כימי עם פוספט ושיער שהן בלעו.
הנה אבן הבזואר:
https://youtu.be/33DZjT7XXpE
והסבר על היווצרות אבן הבזואר:
https://youtu.be/JpAzrJ4_iKc
פטריות רעילות (Poisonous mushrooms) הן פטריות שמכילות חומרים רעילים גורמות לגרום להרעלות, שלא פעם גורמות למוות.
פטריות הרעל מייצגות אסטרטגיית הגנה מתוחכמת בממלכת הטבע. בעוד שפטריות מאכל פיתחו צבעים וטעמים המושכים חיות לפיזור נבגים, פטריות רעילות בחרו בדרך הפוכה. הן מייצרות רעלים כימיים כדי להרתיע טורפים ולהגן על מבנה הפטרייה מפני נזק.
ההבדל המהותי בין פטריות הרעל לפטריות מאכל טמון בכימיה המורכבת שלהן. פטריות כמו אמניטה פאלואידס (Amanita phalloides), המכונות "כיפות המוות" (Death-cap mushrooms) או "כובע המוות", מייצרות שלוש קבוצות רעלים עיקריות: אמטוקסינים, פאלוטוקסינים וויריטוקסינים. האמטוקסינים, במיוחד אלפא-אמניטין, הם הרעילים ביותר ופוגעים בכבד ובכליות.
אמניטה פאלואידס אחראית ל-90% ממקרי ההרעלה הקטלנית מפטריות ברחבי העולם. הרעלים שלה עמידים בפני חום ומים, כך שגם בישול או ייבוש לא יבטלו את רעילותם. התסמינים מופיעים רק לאחר 6-12 שעות, כאשר הנזק לכבד ולכליות כבר החל להתרחש.
אמניטה מוסקריה (Amanita muscaria), הפטרייה האדומה עם הנקודות הלבנות המוכרת מאגדות עם, מכילה חומרים פסיכואקטיביים שונים מאמטוקסינים. למרות שלעיתים נדירות היא קטלנית, היא עלולה לגרום להזיות, בלבול ובעיות נשימה.
ההבחנה בין פטריות אכילות לרעילות מצריכה מומחיות מקצועית. פטריות רבות משתנות במראה בהתאם לתנאי הגידול, הגיל והאקלים. כללי אצבע פופולריים כמו "פטריות צבעוניות רעילות" או "פטריות שנמאסות על ידי חרקים בטוחות" הם מיתוסים מסוכנים ללא בסיס מדעי.
היסטוריה מלאה בסיפורי הרעלות מפטריות. בני המעמד הגבוה מקרב היוונים והרומאים הקדומים נהגו לאכול פטריות ושילמו לעתים את המחיר. בשירות קיסרי רומא עבדו טועמי מזון, שטעמו כל מאכל פטריות והבטיחו לקיסר שהפטריות שהוא אוכל הן בטוחות לאכילה.
הקיסר הרומי קלאודיוס נפטר בשנת 54 לספירה לאחר שאכל פטריות, כאשר חוקרים מודרניים סבורים שמדובר בהרעלה מכוונת על ידי אשתו אגריפינה. לפי מחקרים עדכניים, הוא נרעל מחומר מוסקרין הנמצא באמניטה מוסקריה ולא מפטריית כובע המוות.
מומחים ממליצים באופן חד משמעי להימנע מאכילת פטריות בר ללא זיהוי וודאי על ידי מיקולוג מוסמך. במקרה של חשד להרעלה, יש לפנות מיד לחדר מיון ולקחת דגימה מהפטרייה לזיהוי. הטיפול המהיר יכול להציל חיים במקרים רבים.
#אזהרה
חשוב להבהיר שזה אינו מדריך לאיסוף פטריות או הסבר אילו פטריות הן רעילות ואילו לא. אין לאסוף פטריות ללא ידע ולמי שאינם מומחים בפטריות - לעולם אל תלקטו בארץ למאכל פטריות לבנות שקל להתבלבל בהן!
הנה כיפות המוות הרצחניות ותולדותיהן (מתורגם):
https://youtu.be/4wuL8ZSaDvw
מהן פטריות רעילות ואילו פטריות מותר לקטוף? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
על איסוף פטריות והזהירות מפטריות רעל (עברית):
https://youtu.be/nFdFsyrQ378
כך נבדיל בין הפטריות ונזהה פטריות רעל:
https://youtu.be/NdyldCQFD6I
ואיסוף פטריות עם מגדיר מדויק ומצולם (עברית):
https://youtu.be/mdDilZ0Ydk0
יש אמונה נרחבת שהסיבה שמברכים "לחיים" בהרמת כוסית ומקישים את הכוסות זו בזו היא עתיקה וקשורה בסוג של מבחן נאמנות בקרב מלכים ואצילים בימי קדם. הרעיון היה שבימי קדם נהגו המנהיגים להרעיל אחד את השני או אחד את זה שחשק בתפקידו. בעת שהשיקו את הכוסות שלהם בחוזקה, היה היין שבכוסותיהם נשפך מכוס לכוס ומתערבב.
איכס, אנחנו שומעים אתכם אומרים... למה לבן אדם לשתות יין או שיכר מכוס של מישהו אחר? - ובכן, זו הייתה מחווה של אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות. אציל או מלך יכול היה לבחון כך את נאמנותו של מי שסועד איתו ומרים כוסית, כי אם שם רעל בכוסו, הרי שהשקת הכוסות תהרוג גם אותו...
אגב, עם כוסות זכוכית זה בטח לא היה עובד. סביר שהן היו מתנפצות. אבל עם כוסות החרס, האבן או העץ שהיו נהוגות אז, זה בהחלט עבד. אלא אם שני השתיינים היו מנסים להרעיל זה את זה, ממש באותו זמן.
אגב, יש עוד הסברים אחרים למנהג, שאולי אף נכונים יותר. אחד מהם שכך צירפו את חוש השמיעה לחגיגת החושים שבשתיית היין. שהרי כל החושים האחרים כבר היו מעורבים בשתייה, כולל חושי הריח, הטעם, הראייה והמישוש. ה'קלינג!' של השקת הכוסות הוסיף גם את הצליל לחוויה.
עוד רעיון אומר שהשקת הכוסות בקבוצה היא איחוד של כולם לנקודה מרכזית, או אפילו החזרת היין שפוצל מהבקבוק למפגש משותף...
על מקור המנהג:
https://youtu.be/qgOsaaGob2Y
סרטון מפורט:
https://youtu.be/Dt5ZNl-J2Ck
היום מספיק להשיק כוסות וכבר לא הכרחי לערבב את המשקה מכוס לכוס:
https://youtu.be/oh7pWE80cEQ
והסיבה שאנחנו אומרים בעברית "לחיים" עם כוס משקה ביד (עברית):
https://youtu.be/nm_2cJkMxRY
רעל
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר. מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, בשלב הראשוני בו יש לו קליפה שעדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה. בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר,לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
כך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
מהיוונים של פעם, דרך הבושמנים של נמיביה, בני השבטים באפריקה ובאסיה - החץ המורעל (Poisoned arrow) הוכיח את עצמו במשך אלפי שנים, ככלי ציד וכלי נשק יעיל וקטלני.
עדויות היסטוריות מעידות שלפחות מימי היוונים הקדמונים עשו בני אדם שימוש בחיצים מורעלים לשימושים כאלה. ביוון העתיקה הם נקראו "טוקסיקון".
חיצים מורעלים כאלו משמשים לציד של בעלי חיים, מקטנים ובינוניים ועד לפילים וקרנפים ענקיים וחזקים להפליא. ציידי שבט הדזבה באפריקה, למשל, צדים למחייתם בעלי חיים שונים, בעזרת חיצים מורעלים, שהם יורים מקשת קודאים. החיצים הללו כמעט ולא מוגבלים, כשהמינון נקבע לפי הציד המבוקש.
השיטה להכנת החיצים הללו מעניינת. הילידים נוטלים רעל טבעי, לרוב של בעלי חיים, כמו הצפרדעים הארסיות, שהרעל מגן עליהן מטורפים. הם מושחים אותו על החיצים המגולפים. כשהחץ המורעל פוגע ומפלח את בשרו של הקורבן, זה עניין של שניות או דקות קצרות, בטרם הוא נופח את נשמתו, או לפחות מורדם לחלוטין וקל להכנעה.
השימוש בחיצים מורעלים לא מוגבל ליבשה בלבד. גם ציד של בעלי חיים במים נעשה לא פעם בעזרתם.
כך מייצרים את החיצים המורעלים:
https://youtu.be/oT5aJ0TCr94
וכאן צילום של הכנת חיצים מורעלים לנשיפה בבורניאו:
https://youtu.be/pJBpkz29-DQ
הדבורה לא מתה בגלל שהיא עוקצת. המוות נגרם לה רק כשהעוקץ נתקע בעור גמיש ודק, כמו שיש לבני אדם.
כשהיא עוקצת בן אדם והעוקץ נתקע בעור הגמיש שלו, קשה לדבורה לחלץ את העוקץ מהעור. כשהיא מושכת בכוח את העוקץ כדי להמשיך בדרכה, נעקר העוקץ מגופה ואז היא מפסיקה לחיות.
אגב, אם הדבורה עוקצת בעל חיים עם עור קשה, היא ממשיכה לחיות. מסתבר שחילוץ העוקץ מעור קשה הוא קשה פחות מחילוצו מעור רך.
כך הדבורה מנסה ומצליחה להתנתק מהגוף של הנעקץ:
https://youtu.be/dkFnLj4Nkz4
מומחה לדבורים שהדביק חומר שמפתה 100 אלף דבורים להידבק אל גופו:
http://youtu.be/i2RV_tz95Qc
מומחה אחר שמראה איך להוציא את העוקץ של הדבורה מגופנו אם היא התנתקה ממנו:
http://youtu.be/g5cHvOti7cg
המוות של הדבורים נמצא בכלל במקום אחר:
https://youtu.be/GqA42M4RtxE
ואיך נכון לנהוג כשדבורים מתקיפות אותך:
https://youtu.be/xrkfrrwwiK8?long=yes
קיפודי ים (Sea urchins) הם יצורי ים מופלאים. אלו בעלי חיים המתאפיינים בקוצים, השומרים עליהם מטורפים ותוקפים.
הקוצים הללו, בין אם הם חדים וארוכים או שהם שטוחים וקהים יותר ואחרים, מכילים בחלקם בלוטות ארס שבמקרה של דקירה עלולות לגרום לכאב גדול.
קיפודי הים הולכים ונעלמים מחופי הים התיכון. המדענים סבורים שמינים שפלשו אל הים התיכון, דרך תעלת סואץ שנוצרה בידי אדם, מתחרים עם הקיפודים על מזונם ומותירים להם הרבה פחות מזון.
אבל גורם נוסף שנחקר ונמצא משפיע מאד על היעלמותם הוא התחממות מי הים, הקשורה בהתחממות הגלובלית. מסתבר שעליית טמפרטורת המים בעשורים האחרונים, המגיעה עד 3 מעלות שלמות, גורמת להכחדתם של קיפודי הים.
מעניין לדעת שהזדווגות אינה הדרך של קיפודי הים להתרבות. במקומה מתקיימת הפריה המים הפתוחים. מה הכוונה? - הזכרים משחררים מיליוני זרעונים לים הפתוח וכך עושות גם הנקבות עם הביציות. כולם נעים בים הפתוח ואצל מי מהם שנפגשים מתרחשת ההפריה.
לקיפודי ים, על אף שמם, אין כל קשר אבולוציוני או זואולוגי לקיפודי היבשה. הם הרי חסרי חוליות, בעוד קיפוד היבשה הוא יונק. הקרובים המפתיעים שלהם הם דווקא בני המין האנושי, שחולקים עימם כ-7,000 גֵנים משותפים.
מה שאיננו חולקים עם קיפודי הים היא יכולת הרגנרציה שלהם, היכולת לגדל מחדש איברים שנפגעו, לא רק כשמדובר בקוצים אלא גם באיברי תנועה. ואגב, חלק ממיני הקיפודים הימיים מגיעים ל-200 שנות חיים.
הנה קיפודי הים הנעלמים (עברית):
https://youtu.be/EIc9irLZ9QM
וכך הם נראים בים:
https://youtu.be/D3W4OCnHyCs
נחשי הקוברה הארסיים משתדלים להכיש את טרפם בנשיכה עם הניבים אל עורו של התוקף, לרוב מקרב היונקים.
אבל האבולוציה יצרה גם נחשים שיורקים את הארס שלהם למרחק ופוגעים במי שתוקף אותם. הם נקראים קוברה יורקת.
הקוברה היורקת (Spitting Cobra) מתיזה את הארס גם ביריקה מניביה. קוברה יונקת הם כמה סוגי קוברות שבעת סכנה יכולים לירוק למרחק את הארס שלהם. הארס הזה לא מסוכן לעורם של יונקים, אבל כשהקוברה היורקת מצליחה לפגוע בעיניים - היא מסוגלת לעוור אותם לחלוטין. יש גם נחשי קוברה כאלה שפוגעים במערכת הנשימה של בעל החיים שהם תקפו.
שרירי הפה של הקוברות הללו הם שדוחפים את בלוטות הארס שלהם, דרך חורים קדמיים הממוקמים ליד קצה הניב. הם גורמים להם להתיז את הארס למרחק שיכול להגיע גם עד 2 מטרים!
חלק מהקוברות האלו מבצעות תנועות שנראות כמעין ריקוד. הן גם מפיקות רעש, כשהן יורקות את הארס. הרעש הזה נועד ככל הנראה על מנת להרתיע את בעלי החיים שעלולים אם לא כן לתקוף אותם ולהגביר את האיום של הקוברה עליהם דווקא.
כך זה עובד (עם תרגום):
https://youtu.be/_buBfJD3VZo
הקוברה היורקת נגד אריות:
https://youtu.be/PUMNt7ivphY
צריך להיזהר מאד כשחוקרים אותה:
https://youtu.be/ThKlHVmBpzg
למה פחדו מהעגבניות בעבר?
איך שזמנים משתנים... האגדה מספרת שבשנת 1820 זכה הקולונל האמריקני רוברט ג'ונסון לשם של גיבור, רק משום שהעיז לאכול עגבניות ללא חשד ובפומבי. אם היום אנו נותנים את הקטשופ מבוסס העגבניות לכל דרדק והעגבניה היא מהבולטות בתזונת הילדים והמבוגרים כאחד, העגבניות נחשבו באותה תקופה לרעילות.
אבל הקולונל האמיץ החליט להוכיח שהעגבניות אינן מסוכנות לבני אדם. הוא התייצב למול ציבור אקראי שנאסף מולו, על מדרגות בית המשפט של העיר סיילם בניו-ג'רזי, והחל לאכול את העגבניה שבידו. הקהל ההמום הביט בו במבט ששילב הערצה, עם רחמים על מותו המתקרב. למותר לשער שמלבד כמה כתמים על חולצתו, הקולונל יצא מהסיפור עם בטן מלאה ובריאות מצוינת...
ואכן, כשהגיעה העגבניה לאירופה, הישר מיבשת אמריקה שבה היא בוייתה לראשונה, היא לא התקבלה יפה. ממש כמו את החציל, שהגיע מהודו, האירופאים קיבלו אותה בחשד. גם צבעם של השניים וגם משהו במרקם המשונה שלהם, גרמו לנוצרים של אירופה ואמריקה לחשוד שהם רעילים.
אבל העגבניה היא חלק ממשפחת הסולניים. בני משפחה נוספים מהמשפחה הזו אנו אוכלים, ביניהם החציל, הפלפל ותפוח האדמה.
אבל זה לא היה העניין היחידי שנקשר בירק הכל כך משמעותי במטבח המודרני שלנו. הן הנוצרים והן יהודים אדוקים בדתם, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, משום שהאמינו גם שאכילתה מעוררת פריצוּת והתנהגות לא מוסרית. הצבע האדום, אנחנו כבר יודעים, מגרה אנשים. היו רבים שאף האמינו שהיא מכילה דם. בכל מקרה, העגבניה באדום לוהט נראתה לרבים מדי דבר מוגזם. מעניין מה היו אומרים אבותינו על הקטשופ שאנו צורכים היום בכמויות מוגזמות...
כך פחדו באירופה מהעגבניה שכשהובאה מדרום אמריקה חשבו שהיא "מרעילה":
https://youtu.be/YG3nFcN6IW8
האגדה על הקולונל האמיץ:
https://youtu.be/LGH414fye5Q
בארץ המילה העברית עגבניה עוררה מחלוקות קשות (עברית):
https://youtu.be/vRg5EVlLtZk
היום צריך להגן על העגבניות מפני וירוס שפוגע בהן קשות (עברית):
https://youtu.be/Hjdj577mzAY
הפחד ההיסטורי מהעגבנייה:
https://youtu.be/AG9Oc6TxDXU?long=yes
וכך מגדלים אותן בסרט תיעודי קצר:
https://youtu.be/VFfqgAeD5p4?long=yes
איך שזמנים משתנים... האגדה מספרת שבשנת 1820 זכה הקולונל האמריקני רוברט ג'ונסון לשם של גיבור, רק משום שהעיז לאכול עגבניות ללא חשד ובפומבי. אם היום אנו נותנים את הקטשופ מבוסס העגבניות לכל דרדק והעגבניה היא מהבולטות בתזונת הילדים והמבוגרים כאחד, העגבניות נחשבו באותה תקופה לרעילות.
אבל הקולונל האמיץ החליט להוכיח שהעגבניות אינן מסוכנות לבני אדם. הוא התייצב למול ציבור אקראי שנאסף מולו, על מדרגות בית המשפט של העיר סיילם בניו-ג'רזי, והחל לאכול את העגבניה שבידו. הקהל ההמום הביט בו במבט ששילב הערצה, עם רחמים על מותו המתקרב. למותר לשער שמלבד כמה כתמים על חולצתו, הקולונל יצא מהסיפור עם בטן מלאה ובריאות מצוינת...
ואכן, כשהגיעה העגבניה לאירופה, הישר מיבשת אמריקה שבה היא בוייתה לראשונה, היא לא התקבלה יפה. ממש כמו את החציל, שהגיע מהודו, האירופאים קיבלו אותה בחשד. גם צבעם של השניים וגם משהו במרקם המשונה שלהם, גרמו לנוצרים של אירופה ואמריקה לחשוד שהם רעילים.
אבל העגבניה היא חלק ממשפחת הסולניים. בני משפחה נוספים מהמשפחה הזו אנו אוכלים, ביניהם החציל, הפלפל ותפוח האדמה.
אבל זה לא היה העניין היחידי שנקשר בירק הכל כך משמעותי במטבח המודרני שלנו. הן הנוצרים והן יהודים אדוקים בדתם, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, משום שהאמינו גם שאכילתה מעוררת פריצוּת והתנהגות לא מוסרית. הצבע האדום, אנחנו כבר יודעים, מגרה אנשים. היו רבים שאף האמינו שהיא מכילה דם. בכל מקרה, העגבניה באדום לוהט נראתה לרבים מדי דבר מוגזם. מעניין מה היו אומרים אבותינו על הקטשופ שאנו צורכים היום בכמויות מוגזמות...
כך פחדו באירופה מהעגבניה שכשהובאה מדרום אמריקה חשבו שהיא "מרעילה":
https://youtu.be/YG3nFcN6IW8
האגדה על הקולונל האמיץ:
https://youtu.be/LGH414fye5Q
בארץ המילה העברית עגבניה עוררה מחלוקות קשות (עברית):
https://youtu.be/vRg5EVlLtZk
היום צריך להגן על העגבניות מפני וירוס שפוגע בהן קשות (עברית):
https://youtu.be/Hjdj577mzAY
הפחד ההיסטורי מהעגבנייה:
https://youtu.be/AG9Oc6TxDXU?long=yes
וכך מגדלים אותן בסרט תיעודי קצר:
https://youtu.be/VFfqgAeD5p4?long=yes
מי היצור הכי ארסי בעולם?
מדוזות קובייתיות (Box jellyfish), שרבים מכנים גם "צרעות הים", הן סדרת מדוזות שרובן ארסיות והן נחשבות לבעלי החיים הארסיים בעולם.
רק כדי להמחיש עד כמה היא מסוכנת - המדוזה הקובייתית היא ארסית פי 500 מנחש הפתן המלכותי!
מדוזות קובייתיות הן פי עשרת אלפים יותר מסוכנות מנחש הפתן. הפגיעה שלהן גורמת במקרה הטוב לכוויות קשות, שלא מחלימות. במקרה הרע הן קטלניות וגורמות למוות. לשמחתנו הן אינן קיימות באזורנו.
השם "מדוזה קובייתית" בא מצורת הכיפה דמויית הקובייה שלה. בניגוד למרבית מיני המדוזות הן מתקדמות לכיוון שהן בוחרות ולא סתם נסחפות בזרמי הים. באורך של עד 5 מטרים ועם כמות ארס שיכולה להרוג אנשים רבים, זהו היצור האחרון שהיינו רוצים להיתקל בו בים.
הנה על המדוזות הקובייתיות:
https://youtu.be/WrMRwddl7iQ
על הפגיעות של היצור המסוכן בעולם המדוזות:
https://youtu.be/9udjtZwIQpY
ורק כשעוטפים אותה במוסיקה נוגעת ללב היא כמעט חמודה...
https://youtu.be/b2wgEYtAhm4
מדוזות קובייתיות (Box jellyfish), שרבים מכנים גם "צרעות הים", הן סדרת מדוזות שרובן ארסיות והן נחשבות לבעלי החיים הארסיים בעולם.
רק כדי להמחיש עד כמה היא מסוכנת - המדוזה הקובייתית היא ארסית פי 500 מנחש הפתן המלכותי!
מדוזות קובייתיות הן פי עשרת אלפים יותר מסוכנות מנחש הפתן. הפגיעה שלהן גורמת במקרה הטוב לכוויות קשות, שלא מחלימות. במקרה הרע הן קטלניות וגורמות למוות. לשמחתנו הן אינן קיימות באזורנו.
השם "מדוזה קובייתית" בא מצורת הכיפה דמויית הקובייה שלה. בניגוד למרבית מיני המדוזות הן מתקדמות לכיוון שהן בוחרות ולא סתם נסחפות בזרמי הים. באורך של עד 5 מטרים ועם כמות ארס שיכולה להרוג אנשים רבים, זהו היצור האחרון שהיינו רוצים להיתקל בו בים.
הנה על המדוזות הקובייתיות:
https://youtu.be/WrMRwddl7iQ
על הפגיעות של היצור המסוכן בעולם המדוזות:
https://youtu.be/9udjtZwIQpY
ורק כשעוטפים אותה במוסיקה נוגעת ללב היא כמעט חמודה...
https://youtu.be/b2wgEYtAhm4
אילו נזקים גורמים חומרי הדברה?
חומרי ההדברה (Pesticides) נחשבים לא בריאים אך האדם המודרני משתמש בהם רבות. חומרי הדברה הם למעשה חומרים רעילים, כימיקלים (חומרים כימיים) המשמשים את החקלאים כדי להדביר, להרוג, בעלי-חיים שמזיקים למזון או מטרידים את המין האנושי.
הצד הבריאותי שבחומרי ההדברה הוא הלא נעים בעניין. כל החומרים הללו נכנסים בסופו של דבר למזוננו. הגידולים החקלאיים מרוססים ישירות. בנוסף לכך, רבים מבעלי חיים שהאדם צד אכלו חלק מחומרי ההדברה הללו במזונם. כך למעשה, אוכלים רבים מזון שרוסס וצבר חומרים לא בריאים. תעשייה שלמה מספקת כיום מזון אורגני, כזה שלא רוסס בכימיקלים שכאלה, אך גם שם מסתבר שהתגלו במהלך השנים לא מעט חקלאים שבכל זאת ריססו, בכדי שלא לאבד את היבול לטובת המזיקים השונים.
כך או כך, נראה שהתעשייה תצטרך לפתח יותר חומרים ירוקים, טבעיים ולא מזיקים שבעזרתם ניתן יהיה להרחיק ולהדביר את המזיקים - מבלי "להדביר" אותנו...
הנה הפגיעה בדבורים למשל, שגורמים חומרי הדברה (עברית):
https://youtu.be/w07FOTcGqSM
על הצורך בשימוש בחומרי הדברה לא בריאים (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
מטוס ריסוס מרסס שדות בחומרי הדברה:
http://youtu.be/KGpMV8Rhw0I?t=08s
והסכנה הבריאותית בריסוס הזה למתגוררים בסמוך (עברית):
https://youtu.be/tfP0Bo6xuZ4
חומרי ההדברה (Pesticides) נחשבים לא בריאים אך האדם המודרני משתמש בהם רבות. חומרי הדברה הם למעשה חומרים רעילים, כימיקלים (חומרים כימיים) המשמשים את החקלאים כדי להדביר, להרוג, בעלי-חיים שמזיקים למזון או מטרידים את המין האנושי.
הצד הבריאותי שבחומרי ההדברה הוא הלא נעים בעניין. כל החומרים הללו נכנסים בסופו של דבר למזוננו. הגידולים החקלאיים מרוססים ישירות. בנוסף לכך, רבים מבעלי חיים שהאדם צד אכלו חלק מחומרי ההדברה הללו במזונם. כך למעשה, אוכלים רבים מזון שרוסס וצבר חומרים לא בריאים. תעשייה שלמה מספקת כיום מזון אורגני, כזה שלא רוסס בכימיקלים שכאלה, אך גם שם מסתבר שהתגלו במהלך השנים לא מעט חקלאים שבכל זאת ריססו, בכדי שלא לאבד את היבול לטובת המזיקים השונים.
כך או כך, נראה שהתעשייה תצטרך לפתח יותר חומרים ירוקים, טבעיים ולא מזיקים שבעזרתם ניתן יהיה להרחיק ולהדביר את המזיקים - מבלי "להדביר" אותנו...
הנה הפגיעה בדבורים למשל, שגורמים חומרי הדברה (עברית):
https://youtu.be/w07FOTcGqSM
על הצורך בשימוש בחומרי הדברה לא בריאים (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
מטוס ריסוס מרסס שדות בחומרי הדברה:
http://youtu.be/KGpMV8Rhw0I?t=08s
והסכנה הבריאותית בריסוס הזה למתגוררים בסמוך (עברית):
https://youtu.be/tfP0Bo6xuZ4
מהן החינניות שאין להן קונכיה אבל יש להן רעל?
חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().
החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.
מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?
הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.
כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".
אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".
הנה החינניות:
http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s
חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().
החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.
מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?
הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.
כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".
אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".
הנה החינניות:
http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s
מהי לוחמה כימית?
לוחמה כימית (Chemical Warfare) היא לוחמה בה עושים שימוש כנשק בתכונות רעילות של כימיקלים שונים. במקרים רבים עולה עוצמת השפעתם הקטלנית של חומרי רעל כאלו על השפעתם של כלי נשק מקובלים וקונבנציונלים.
את הלוחמה הכימית אפשר להגדיר כשימוש מכוון בחומרים רעילים בזמן מלחמה, כשהמטרה היא פגיעה בבני אדם, גרימת מוות לקורבן מקרב האויב, או שלילת יכולת הפעולה שלו בשימוש בחומרים שגם אם אינם קטלניים כשלעצמם, הם עדיין יוצרים השפעות זמניות המנטרלות את יכולת הפעולה של האויב, באמצעות שיתוק, עיוורון, בלבול וכדומה.
על ההשפעות העיקריות של כלי נשק כימיים ניתן להתגבר באמצעות ציוד מגן, אימוני התנהגות במקרים של מתקפות כימיות ובעזרת אמצעי טיהור מיוחדים. ועדיין, מכיוון שמרבית הקורבנות של כל מתקפה כימית הם חסרי הגנה, ממשיכות מתקפות כימיות לגרום לסבל רב במקרים בהם עושים בהם שימוש מלחמתי.
אמנם על פי החוק ההומניטארי הבינלאומי המקובל, השימוש בנשק כימי הוא אסור ואף נחשב לפשע מלחמה. ועדיין, מדינות רבות בעולם מחזיקות במלאי עצום של מאגרי נשק כימיים ועלולות להשתמש בו במקרה של מלחמה.
כמו לוחמה גרעינית, לוחמה ביולוגית, לוחמה רדיולוגית, גם לוחמה כימית שמשלימה איתן את ראשי התיבות CBRN, נחשבת ל"כלי נשק להשמדה המונית".
מהו נשק כימי?
https://youtu.be/7Dpxz-YhxAU
כתבה על השימוש בנשק כימי בסוריה (עברית):
https://youtu.be/bVKu88T5RaU?t=11s
כמה מסוכן הנשק הכימי:
https://youtu.be/vmir6SxYNII
ומנהיגים שנקטו בלוחמה כימית:
https://youtu.be/q8vgTkAKHdo
לוחמה כימית (Chemical Warfare) היא לוחמה בה עושים שימוש כנשק בתכונות רעילות של כימיקלים שונים. במקרים רבים עולה עוצמת השפעתם הקטלנית של חומרי רעל כאלו על השפעתם של כלי נשק מקובלים וקונבנציונלים.
את הלוחמה הכימית אפשר להגדיר כשימוש מכוון בחומרים רעילים בזמן מלחמה, כשהמטרה היא פגיעה בבני אדם, גרימת מוות לקורבן מקרב האויב, או שלילת יכולת הפעולה שלו בשימוש בחומרים שגם אם אינם קטלניים כשלעצמם, הם עדיין יוצרים השפעות זמניות המנטרלות את יכולת הפעולה של האויב, באמצעות שיתוק, עיוורון, בלבול וכדומה.
על ההשפעות העיקריות של כלי נשק כימיים ניתן להתגבר באמצעות ציוד מגן, אימוני התנהגות במקרים של מתקפות כימיות ובעזרת אמצעי טיהור מיוחדים. ועדיין, מכיוון שמרבית הקורבנות של כל מתקפה כימית הם חסרי הגנה, ממשיכות מתקפות כימיות לגרום לסבל רב במקרים בהם עושים בהם שימוש מלחמתי.
אמנם על פי החוק ההומניטארי הבינלאומי המקובל, השימוש בנשק כימי הוא אסור ואף נחשב לפשע מלחמה. ועדיין, מדינות רבות בעולם מחזיקות במלאי עצום של מאגרי נשק כימיים ועלולות להשתמש בו במקרה של מלחמה.
כמו לוחמה גרעינית, לוחמה ביולוגית, לוחמה רדיולוגית, גם לוחמה כימית שמשלימה איתן את ראשי התיבות CBRN, נחשבת ל"כלי נשק להשמדה המונית".
מהו נשק כימי?
https://youtu.be/7Dpxz-YhxAU
כתבה על השימוש בנשק כימי בסוריה (עברית):
https://youtu.be/bVKu88T5RaU?t=11s
כמה מסוכן הנשק הכימי:
https://youtu.be/vmir6SxYNII
ומנהיגים שנקטו בלוחמה כימית:
https://youtu.be/q8vgTkAKHdo
למה חשוב למחזר בקבוקים ואריזות פלסטיק?
אחד העניינים הבוערים כיום בעולם הוא ההשחתה המהירה שעובר כדור הארץ. המין האנושי פיתח לעצמו תעשייה מדהימה, שמעניקה ומפנקת אותנו בנוחות והנאה, אך בצידה התפתח גם תהליך הרסני במיוחד של זיהום והרס הכוכב שעליו אנו חיים.
קחו למשל את הפלסטיק, שהומצא רק במאה הקודמת, אבל כבר הפך למקור זיהום בלתי נתפס. רבים מאיתנו לא מודעים לכמות הפלסטיק העצומה שמשרתת את האדם, אך בהמשך הורסת את הסביבה. נתון מעניין שכדאי לדעת - מחצית מכול הפלסטיק המיוצר בעולם הופך לזבל - אחרי פחות מארבע שנות שימוש.
הפלסטיק, חשוב להבין, הוא חומר מזהם מאוד. כשמשליכים כמויות בלתי נתפסות של בקבוקים ואריזות מפלסטיק לטבע אנו מזמינים השפעות ובעיות בריאות קשות במיוחד. זאת מפני שהפלסטיק הוא חומר עיקש, שלוקח לו מאות שנים להתפרק.
וכשפלסטיק מתפרק זה לחלקיקים זעירים שנקראים מיקרו פלסטיק וקצת מזכירים מזון דגים. כשזה קורה בים, למשל, אוכלים הדגים את פיסות המיקרו פלסטיק הללו ובתוך כך בולעים את אותם חלקיקי פלסטיק שמפוזרים במים. כשאנו דגים בהמשך את אותם דגים, מגיעים איתם חלקיקי הפלסטיק הללו לצלחת שלנו.
ולכן, זו לא רק בעיה אסתטית של ערימות הזבל שאנו יוצרים בכל שנה. זו גם העובדה שחומרים מזהמים מפסולת הפלסטיק האינסופית שלנו חוזרים אלינו בצלחת, תוך כדי אכילת הדגים ומעדני פירות הים.
אז זה לא רק שזבל פלסטיק מזהם את צידי הכבישים ואת רחובות הערים ומתעופף בתור שקיות ניילון ברוח. הוא גם מושלך אל השטחים הפתוחים והחופים בכמויות גדולות, ויוצר שם כמויות ענק של זבל פלסטי.
הפלסטיק הזה נדחס בין שכבות של זבל, כשמי גשמים זורמים דרך הפסולת הזו וסופגים את התרכובות המסיסות, כולל את הרעילות שבו, מה שיוצר את הליצ'ייט, מעין רוטב מזיק שמגיע אל מי-התהום, פוגע בחיות בר, חודר לאדמה ולנחלים ופשוט מרעיל את הסביבה.
זה מה שיקרה לאריזות הפלסטיק ובקבוקי הפלסטיק בטבע (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
הפלסטיק שמצטבר בים ובאוקיינוס:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כך זה נראה:
https://youtu.be/ju_2NuK5O-E
מי שסובל מזה הן בעיקר מדינות עם כלכלה חלשה שמתקשות להתמודד עם כמויות הזבל והזיהום:
https://youtu.be/HQTUWK7CM-Y
כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/nRU-pCQ5Qak
חברות כמו אדידס מייצרות ממנו מוצרים מפתיעים, כמו נעליים:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
והפלסטיק שאמור להתכלות ממש לא עושה זאת (עברית):
https://youtu.be/uTJ5TN8eWBw?long=yes
אחד העניינים הבוערים כיום בעולם הוא ההשחתה המהירה שעובר כדור הארץ. המין האנושי פיתח לעצמו תעשייה מדהימה, שמעניקה ומפנקת אותנו בנוחות והנאה, אך בצידה התפתח גם תהליך הרסני במיוחד של זיהום והרס הכוכב שעליו אנו חיים.
קחו למשל את הפלסטיק, שהומצא רק במאה הקודמת, אבל כבר הפך למקור זיהום בלתי נתפס. רבים מאיתנו לא מודעים לכמות הפלסטיק העצומה שמשרתת את האדם, אך בהמשך הורסת את הסביבה. נתון מעניין שכדאי לדעת - מחצית מכול הפלסטיק המיוצר בעולם הופך לזבל - אחרי פחות מארבע שנות שימוש.
הפלסטיק, חשוב להבין, הוא חומר מזהם מאוד. כשמשליכים כמויות בלתי נתפסות של בקבוקים ואריזות מפלסטיק לטבע אנו מזמינים השפעות ובעיות בריאות קשות במיוחד. זאת מפני שהפלסטיק הוא חומר עיקש, שלוקח לו מאות שנים להתפרק.
וכשפלסטיק מתפרק זה לחלקיקים זעירים שנקראים מיקרו פלסטיק וקצת מזכירים מזון דגים. כשזה קורה בים, למשל, אוכלים הדגים את פיסות המיקרו פלסטיק הללו ובתוך כך בולעים את אותם חלקיקי פלסטיק שמפוזרים במים. כשאנו דגים בהמשך את אותם דגים, מגיעים איתם חלקיקי הפלסטיק הללו לצלחת שלנו.
ולכן, זו לא רק בעיה אסתטית של ערימות הזבל שאנו יוצרים בכל שנה. זו גם העובדה שחומרים מזהמים מפסולת הפלסטיק האינסופית שלנו חוזרים אלינו בצלחת, תוך כדי אכילת הדגים ומעדני פירות הים.
אז זה לא רק שזבל פלסטיק מזהם את צידי הכבישים ואת רחובות הערים ומתעופף בתור שקיות ניילון ברוח. הוא גם מושלך אל השטחים הפתוחים והחופים בכמויות גדולות, ויוצר שם כמויות ענק של זבל פלסטי.
הפלסטיק הזה נדחס בין שכבות של זבל, כשמי גשמים זורמים דרך הפסולת הזו וסופגים את התרכובות המסיסות, כולל את הרעילות שבו, מה שיוצר את הליצ'ייט, מעין רוטב מזיק שמגיע אל מי-התהום, פוגע בחיות בר, חודר לאדמה ולנחלים ופשוט מרעיל את הסביבה.
זה מה שיקרה לאריזות הפלסטיק ובקבוקי הפלסטיק בטבע (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
הפלסטיק שמצטבר בים ובאוקיינוס:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כך זה נראה:
https://youtu.be/ju_2NuK5O-E
מי שסובל מזה הן בעיקר מדינות עם כלכלה חלשה שמתקשות להתמודד עם כמויות הזבל והזיהום:
https://youtu.be/HQTUWK7CM-Y
כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/nRU-pCQ5Qak
חברות כמו אדידס מייצרות ממנו מוצרים מפתיעים, כמו נעליים:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
והפלסטיק שאמור להתכלות ממש לא עושה זאת (עברית):
https://youtu.be/uTJ5TN8eWBw?long=yes
מהו העץ הכי רעיל בעולם?
באיים הקריביים ובחופי מרכז אמריקה גדל המנצ'יניל הרעיל (Manchineel), המכונה "עץ המוות". זהו העץ הרעיל ביותר בעולם.
כל חלקיו של המנצ'יניל, השייך למשפחת עצי החלב, הם רעילים מאוד, הן לחיות וגם לבני אדם. הריכוז של הרעל הוא הגבוה ביותר בפירות שלו.
עץ המנצ'יניל, בשמו המדעי Hippomane mancinella, הוא כל כך רעיל שגשם הזולג מעליו יכול לגרום לכוויות עור חמורות. הסיבה? - יש בו חומר בשם פורבול (phorball) שמתמוסס במים ושורף את העור, כך שהעמידה תחתיו בסערה עלולה ממש לעוור בני-אדם.
המנצ'יניל מוגדר באופן רשמי, כלומר בספר השיאים של גינס, כעץ המסוכן ביותר בעולם. פירותיו נראים כמו תפוחים קטנים וטעימים, אך הם מכונים "תפוחי מוות" (Death apples), או "תפוחי המוות הזעירים". נגיסה בודדת מהם עלולה להיות סופכם ואם לא אז מי שנגס יסבול כאבים נוראיך, שיארכו כ-8 שעות שלמות.
הנה המנצ'יניל הרעיל:
https://youtu.be/J1u460b_hrI
וסרטון תיעודי על המנצ'יניל הרעיל:
https://youtu.be/JNSDRAYn43s?long=yes
באיים הקריביים ובחופי מרכז אמריקה גדל המנצ'יניל הרעיל (Manchineel), המכונה "עץ המוות". זהו העץ הרעיל ביותר בעולם.
כל חלקיו של המנצ'יניל, השייך למשפחת עצי החלב, הם רעילים מאוד, הן לחיות וגם לבני אדם. הריכוז של הרעל הוא הגבוה ביותר בפירות שלו.
עץ המנצ'יניל, בשמו המדעי Hippomane mancinella, הוא כל כך רעיל שגשם הזולג מעליו יכול לגרום לכוויות עור חמורות. הסיבה? - יש בו חומר בשם פורבול (phorball) שמתמוסס במים ושורף את העור, כך שהעמידה תחתיו בסערה עלולה ממש לעוור בני-אדם.
המנצ'יניל מוגדר באופן רשמי, כלומר בספר השיאים של גינס, כעץ המסוכן ביותר בעולם. פירותיו נראים כמו תפוחים קטנים וטעימים, אך הם מכונים "תפוחי מוות" (Death apples), או "תפוחי המוות הזעירים". נגיסה בודדת מהם עלולה להיות סופכם ואם לא אז מי שנגס יסבול כאבים נוראיך, שיארכו כ-8 שעות שלמות.
הנה המנצ'יניל הרעיל:
https://youtu.be/J1u460b_hrI
וסרטון תיעודי על המנצ'יניל הרעיל:
https://youtu.be/JNSDRAYn43s?long=yes
מהי "גאות אדומה"?
הגאות האדומה (red tide) היא מעין פריחה צבעונית של אצות חד-תאיות החיות בים. האצות הללו משחררות רעלנים למים וצובעות אותם באדום. האצות הללו פורחות באזורים שונים באוקיינוסים, בעיקר קרוב לחופים.
הרעלנים שמשתחררים מהאצות הללו מסוגלים להרוג דגים, סרטנים ורכיכות ימיות. בחופים שונים נמצאים מעת לעת עשרות אלפי גוויות של דגים מתים ויצורי ים שמתו בגלל הגאות האדומה.
בעקיפין עלולות האצות הללו להיות מסוכנות גם לבני אדם, שאוכלים רכיכות שהורעלו מהגאות-אדומה והרעלנים נקלטים בגופם.
הנה הגאות האדומה:
https://youtu.be/FsYuU-4qRBM
דיווח על בעלי החיים שמתים בהמוניהם מהגאות-האדומה:
https://youtu.be/KhwZxKXe_rw
הגאות האדומה ממבט מלמעלה:
http://youtu.be/oM_M_d9OiHc
והסבר מקיף על התופעה:
https://youtu.be/KfoTZllvF6M
הגאות האדומה (red tide) היא מעין פריחה צבעונית של אצות חד-תאיות החיות בים. האצות הללו משחררות רעלנים למים וצובעות אותם באדום. האצות הללו פורחות באזורים שונים באוקיינוסים, בעיקר קרוב לחופים.
הרעלנים שמשתחררים מהאצות הללו מסוגלים להרוג דגים, סרטנים ורכיכות ימיות. בחופים שונים נמצאים מעת לעת עשרות אלפי גוויות של דגים מתים ויצורי ים שמתו בגלל הגאות האדומה.
בעקיפין עלולות האצות הללו להיות מסוכנות גם לבני אדם, שאוכלים רכיכות שהורעלו מהגאות-אדומה והרעלנים נקלטים בגופם.
הנה הגאות האדומה:
https://youtu.be/FsYuU-4qRBM
דיווח על בעלי החיים שמתים בהמוניהם מהגאות-האדומה:
https://youtu.be/KhwZxKXe_rw
הגאות האדומה ממבט מלמעלה:
http://youtu.be/oM_M_d9OiHc
והסבר מקיף על התופעה:
https://youtu.be/KfoTZllvF6M
