שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה מהפכת התרבות בסין?
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/7G0UXnXpABw
עוד על מהפכת התרבות:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
כיצד הפך הרמן גרינג מטייס גיבור לרוצח המונים?
קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.
זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.
ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".
בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.
כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.
אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.
במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.
בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.
הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.
הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):
https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE
גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:
https://youtu.be/qnX5HXbRbcA
והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
מהי הבנאליות של הרוע?
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מי היה מנגלה, מלאך המוות של אושוויץ?
סדיסט, רע לב, ברוטלי וכאילו-רופא שניצל את הידע שלו למחקרים זוועתיים ומעשים בלתי נתפסים באכזריותם, שעשה בחסרי ישע.
קראו לו יוזף מנגלה (Dr Mengele), אך משום שהוא היה אחת הדמויות האכזריות, אפילו במונחים נאציים, שפעלו בשואה, הוא כונה "מלאך המוות מאושוויץ".
רשימת מעשיו של מי שכבר בצעירותו היה חבר בארגון הימני הקיצוני ומאוד אנטישמי שטאלהלם (Stahlhelm), היא קשה במיוחד. לא פלא שבמחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו הוא זכה לשלל כינויים נוספים, ביניהם "השטן הנאצי".
באושוויץ בירקנאו הוא שימש בתור הקצין הממיין של היהודים, לכאורה על פי גילם ומצבם הבריאותי, מיד עם הגיעם למחנה. על הרציף שליד פסי הרכבת, הוא ניהל את ה"סלקציה". הם חוו את האכזריות והשרירותיות של רגע ההחלטה שלו, להיכן לשלוח כל אחד מהם, לחיים או למוות. מרבית היהודים בסלקציות הללו נשלחו לצד שמאל, שממנו הועברו להמתה מיידית בתאי הגזים. למיעוטם הוא סימן את הצד השני, לעבודות כפייה במחנה הריכוז.
כך הורה מנגלה לשלוח אל תאי הגזים ואל המוות הוודאי מאות אלפי בני אדם, כולל יהודים, צוענים ואוקראינים, חלקם גברים מבוגרים, נכים ומרבית הנשים וכמעט כל הילדים.
בין פשעיו הבולטים של מי שהיה קצין האס.אס אפשר למנות מאות פשעים, שכללו ניסויים מחרידים והתעללות כואבת בבני אדם, ששימשו כולם בתור חיות מעבדה ב"מחקריו" השטניים.
ד"ר מנגלה גם עשה ניסויים בבני אדם. בני אנוש שימשו את מנגלה בתור שפני ניסיון, כשהוא מנהל ניסויים הכרוכים בהתעללויות איומות. הניסויים הכאילו רפואיים שלו התמקדו בילדים, תאומים ואנשים צעירים, כשהוא מציג את עצמו בפניהם כ”דוד מנגלה” ומחלק להם ממתקים.
הניסויים האכזריים הללו גרמו בסופו של דבר למותם של מרבית הילדים. ניסויי מנגלה כללו, בין היתר, הזרקה לגוף של חומרים מסוכנים, חשיפה לתנאים קיצוניים שונים, ניתוחים פולשניים ללא הרדמה ואפילו בלי שיכוך כאבים, כריתה של אברי הרבייה והזרקת חומרים שונים לתוך לתוך הלב.
לא מעט תאומים ואסירים נמוכי קומה שימשו גם הם במחקריו הזדוניים. בתאומים הוא השתמש לא פעם כדי להשוות את התאום או התאומה בהם ביצע ניסויים קשים, אל מול אחיו או אחותה, שבהם לא נגע.
את כל אלה ביצע מנגלה, למרבה הזוועה, כשהוא נושא את התואר "רופא". הוא גם פיקד על הרופאים היהודים במחנה ואכף במרץ את כללי הזוועה הגזעניים שלו.
עם סגירת מחנות אושוויץ, לקראת הכיבוש הסובייטי של האזור, עבר מנגלה למחנה הריכוז מאוטהאוזן. לאחר התבוסה הנאצית במאי 1945 נעלמו עקבותיו. בשנים שאחרי הוא הגיע לארגנטינה ומצא בה מיקלט.
כמו פושעי מלחמה נאצים אחרים הוא בנה לעצמו חיים חדשים, כשהוא שומר מרחק מציידי הנאצים ומהמוסד הישראלי. שוב ושוב הוא הצליח להימלט ובשנת 1960 תמונתו פורסמה והשלטונות הגרמניים הציבו פרס על ראשו. לבסוף הוא התמקם בברזיל, בה קשה היה לאתרו.
בשנת 1979 מנגלה מצא סוף סוף את מותו. זה היה מוות בטביעה באחד מחופי הים של ברזיל. אף שנקבר, הוצאה גופתו מהקבר בשנת 1992 ובדיקות דנ"א שנעשו אז אישרו סופית שהשטן הנאצי סוף סוף עבר מן העולם.
ניצולת אושוויץ מספרת בקצרה על מלאך המוות הנאצי (עברית):
https://youtu.be/6i0AoNjIXD0
סיפור הניסויים האיומים של מלאך המוות מאושוויץ:
https://youtu.be/B7SJKS6ifoQ
תאומות מספרות על ניסויי התאומים שעשה בהן (עברית):
https://youtu.be/tyTa24alUbo
ניצולי הניסויים שבים לאושוויץ:
https://youtu.be/8ZswZwcSmUQ
ניצולת הניסויים של דוקטור מנגלה מספרת (עברית):
https://youtu.be/Af4hj_uDDJI
עדה נוספת (עברית):
https://youtu.be/w1y1BXPOvpI
וכתבת טלוויזיה על סופו של מלאך הרשע הנאצי יוזף מנגלה (עברית):
https://youtu.be/ma_M98WQ7g4?t=6?long=yes
רשע
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/7G0UXnXpABw
עוד על מהפכת התרבות:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.
זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.
ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".
בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.
כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.
אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.
במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.
בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.
הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.
הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):
https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE
גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:
https://youtu.be/qnX5HXbRbcA
והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
סדיסט, רע לב, ברוטלי וכאילו-רופא שניצל את הידע שלו למחקרים זוועתיים ומעשים בלתי נתפסים באכזריותם, שעשה בחסרי ישע.
קראו לו יוזף מנגלה (Dr Mengele), אך משום שהוא היה אחת הדמויות האכזריות, אפילו במונחים נאציים, שפעלו בשואה, הוא כונה "מלאך המוות מאושוויץ".
רשימת מעשיו של מי שכבר בצעירותו היה חבר בארגון הימני הקיצוני ומאוד אנטישמי שטאלהלם (Stahlhelm), היא קשה במיוחד. לא פלא שבמחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו הוא זכה לשלל כינויים נוספים, ביניהם "השטן הנאצי".
באושוויץ בירקנאו הוא שימש בתור הקצין הממיין של היהודים, לכאורה על פי גילם ומצבם הבריאותי, מיד עם הגיעם למחנה. על הרציף שליד פסי הרכבת, הוא ניהל את ה"סלקציה". הם חוו את האכזריות והשרירותיות של רגע ההחלטה שלו, להיכן לשלוח כל אחד מהם, לחיים או למוות. מרבית היהודים בסלקציות הללו נשלחו לצד שמאל, שממנו הועברו להמתה מיידית בתאי הגזים. למיעוטם הוא סימן את הצד השני, לעבודות כפייה במחנה הריכוז.
כך הורה מנגלה לשלוח אל תאי הגזים ואל המוות הוודאי מאות אלפי בני אדם, כולל יהודים, צוענים ואוקראינים, חלקם גברים מבוגרים, נכים ומרבית הנשים וכמעט כל הילדים.
בין פשעיו הבולטים של מי שהיה קצין האס.אס אפשר למנות מאות פשעים, שכללו ניסויים מחרידים והתעללות כואבת בבני אדם, ששימשו כולם בתור חיות מעבדה ב"מחקריו" השטניים.
ד"ר מנגלה גם עשה ניסויים בבני אדם. בני אנוש שימשו את מנגלה בתור שפני ניסיון, כשהוא מנהל ניסויים הכרוכים בהתעללויות איומות. הניסויים הכאילו רפואיים שלו התמקדו בילדים, תאומים ואנשים צעירים, כשהוא מציג את עצמו בפניהם כ”דוד מנגלה” ומחלק להם ממתקים.
הניסויים האכזריים הללו גרמו בסופו של דבר למותם של מרבית הילדים. ניסויי מנגלה כללו, בין היתר, הזרקה לגוף של חומרים מסוכנים, חשיפה לתנאים קיצוניים שונים, ניתוחים פולשניים ללא הרדמה ואפילו בלי שיכוך כאבים, כריתה של אברי הרבייה והזרקת חומרים שונים לתוך לתוך הלב.
לא מעט תאומים ואסירים נמוכי קומה שימשו גם הם במחקריו הזדוניים. בתאומים הוא השתמש לא פעם כדי להשוות את התאום או התאומה בהם ביצע ניסויים קשים, אל מול אחיו או אחותה, שבהם לא נגע.
את כל אלה ביצע מנגלה, למרבה הזוועה, כשהוא נושא את התואר "רופא". הוא גם פיקד על הרופאים היהודים במחנה ואכף במרץ את כללי הזוועה הגזעניים שלו.
עם סגירת מחנות אושוויץ, לקראת הכיבוש הסובייטי של האזור, עבר מנגלה למחנה הריכוז מאוטהאוזן. לאחר התבוסה הנאצית במאי 1945 נעלמו עקבותיו. בשנים שאחרי הוא הגיע לארגנטינה ומצא בה מיקלט.
כמו פושעי מלחמה נאצים אחרים הוא בנה לעצמו חיים חדשים, כשהוא שומר מרחק מציידי הנאצים ומהמוסד הישראלי. שוב ושוב הוא הצליח להימלט ובשנת 1960 תמונתו פורסמה והשלטונות הגרמניים הציבו פרס על ראשו. לבסוף הוא התמקם בברזיל, בה קשה היה לאתרו.
בשנת 1979 מנגלה מצא סוף סוף את מותו. זה היה מוות בטביעה באחד מחופי הים של ברזיל. אף שנקבר, הוצאה גופתו מהקבר בשנת 1992 ובדיקות דנ"א שנעשו אז אישרו סופית שהשטן הנאצי סוף סוף עבר מן העולם.
ניצולת אושוויץ מספרת בקצרה על מלאך המוות הנאצי (עברית):
https://youtu.be/6i0AoNjIXD0
סיפור הניסויים האיומים של מלאך המוות מאושוויץ:
https://youtu.be/B7SJKS6ifoQ
תאומות מספרות על ניסויי התאומים שעשה בהן (עברית):
https://youtu.be/tyTa24alUbo
ניצולי הניסויים שבים לאושוויץ:
https://youtu.be/8ZswZwcSmUQ
ניצולת הניסויים של דוקטור מנגלה מספרת (עברית):
https://youtu.be/Af4hj_uDDJI
עדה נוספת (עברית):
https://youtu.be/w1y1BXPOvpI
וכתבת טלוויזיה על סופו של מלאך הרשע הנאצי יוזף מנגלה (עברית):
https://youtu.be/ma_M98WQ7g4?t=6?long=yes
