מה עשה הדוקטור מנגלה ליהודים?
סדיסט, רע לב, ברוטלי וכאילו-רופא שניצל את הידע שלו למחקרים זוועתיים ומעשים בלתי נתפסים באכזריותם, שעשה בחסרי ישע.
קראו לו יוזף מנגלה (Dr Mengele), אך משום שהוא היה אחת הדמויות האכזריות, אפילו במונחים נאציים, שפעלו בשואה, הוא כונה "מלאך המוות מאושוויץ".
רשימת מעשיו של מי שכבר בצעירותו היה חבר בארגון הימני הקיצוני ומאוד אנטישמי שטאלהלם (Stahlhelm), היא קשה במיוחד. לא פלא שבמחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו הוא זכה לשלל כינויים נוספים, ביניהם "השטן הנאצי".
באושוויץ בירקנאו הוא שימש בתור הקצין הממיין של היהודים, לכאורה על פי גילם ומצבם הבריאותי, מיד עם הגיעם למחנה. על הרציף שליד פסי הרכבת, הוא ניהל את ה"סלקציה". הם חוו את האכזריות והשרירותיות של רגע ההחלטה שלו, להיכן לשלוח כל אחד מהם, לחיים או למוות. מרבית היהודים בסלקציות הללו נשלחו לצד שמאל, שממנו הועברו להמתה מיידית בתאי הגזים. למיעוטם הוא סימן את הצד השני, לעבודות כפייה במחנה הריכוז.
כך הורה מנגלה לשלוח אל תאי הגזים ואל המוות הוודאי מאות אלפי בני אדם, כולל יהודים, צוענים ואוקראינים, חלקם גברים מבוגרים, נכים ומרבית הנשים וכמעט כל הילדים.
בין פשעיו הבולטים של מי שהיה קצין האס.אס אפשר למנות מאות פשעים, שכללו ניסויים מחרידים והתעללות כואבת בבני אדם, ששימשו כולם בתור חיות מעבדה ב"מחקריו" השטניים.
ד"ר מנגלה גם עשה ניסויים בבני אדם. בני אנוש שימשו את מנגלה בתור שפני ניסיון, כשהוא מנהל ניסויים הכרוכים בהתעללויות איומות. הניסויים הכאילו רפואיים שלו התמקדו בילדים, תאומים ואנשים צעירים, כשהוא מציג את עצמו בפניהם כ”דוד מנגלה” ומחלק להם ממתקים.
הניסויים האכזריים הללו גרמו בסופו של דבר למותם של מרבית הילדים. ניסויי מנגלה כללו, בין היתר, הזרקה לגוף של חומרים מסוכנים, חשיפה לתנאים קיצוניים שונים, ניתוחים פולשניים ללא הרדמה ואפילו בלי שיכוך כאבים, כריתה של אברי הרבייה והזרקת חומרים שונים לתוך לתוך הלב.
לא מעט תאומים ואסירים נמוכי קומה שימשו גם הם במחקריו הזדוניים. בתאומים הוא השתמש לא פעם כדי להשוות את התאום או התאומה בהם ביצע ניסויים קשים, אל מול אחיו או אחותה, שבהם לא נגע.
את כל אלה ביצע מנגלה, למרבה הזוועה, כשהוא נושא את התואר "רופא". הוא גם פיקד על הרופאים היהודים במחנה ואכף במרץ את כללי הזוועה הגזעניים שלו.
עם סגירת מחנות אושוויץ, לקראת הכיבוש הסובייטי של האזור, עבר מנגלה למחנה הריכוז מאוטהאוזן. לאחר התבוסה הנאצית במאי 1945 נעלמו עקבותיו. בשנים שאחרי הוא הגיע לארגנטינה ומצא בה מיקלט.
כמו פושעי מלחמה נאצים אחרים הוא בנה לעצמו חיים חדשים, כשהוא שומר מרחק מציידי הנאצים ומהמוסד הישראלי. שוב ושוב הוא הצליח להימלט ובשנת 1960 תמונתו פורסמה והשלטונות הגרמניים הציבו פרס על ראשו. לבסוף הוא התמקם בברזיל, בה קשה היה לאתרו.
בשנת 1979 מנגלה מצא סוף סוף את מותו. זה היה מוות בטביעה באחד מחופי הים של ברזיל. אף שנקבר, הוצאה גופתו מהקבר בשנת 1992 ובדיקות דנ"א שנעשו אז אישרו סופית שהשטן הנאצי סוף סוף עבר מן העולם.
סדיסט, רע לב, ברוטלי וכאילו-רופא שניצל את הידע שלו למחקרים זוועתיים ומעשים בלתי נתפסים באכזריותם, שעשה בחסרי ישע.
קראו לו יוזף מנגלה (Dr Mengele), אך משום שהוא היה אחת הדמויות האכזריות, אפילו במונחים נאציים, שפעלו בשואה, הוא כונה "מלאך המוות מאושוויץ".
רשימת מעשיו של מי שכבר בצעירותו היה חבר בארגון הימני הקיצוני ומאוד אנטישמי שטאלהלם (Stahlhelm), היא קשה במיוחד. לא פלא שבמחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו הוא זכה לשלל כינויים נוספים, ביניהם "השטן הנאצי".
באושוויץ בירקנאו הוא שימש בתור הקצין הממיין של היהודים, לכאורה על פי גילם ומצבם הבריאותי, מיד עם הגיעם למחנה. על הרציף שליד פסי הרכבת, הוא ניהל את ה"סלקציה". הם חוו את האכזריות והשרירותיות של רגע ההחלטה שלו, להיכן לשלוח כל אחד מהם, לחיים או למוות. מרבית היהודים בסלקציות הללו נשלחו לצד שמאל, שממנו הועברו להמתה מיידית בתאי הגזים. למיעוטם הוא סימן את הצד השני, לעבודות כפייה במחנה הריכוז.
כך הורה מנגלה לשלוח אל תאי הגזים ואל המוות הוודאי מאות אלפי בני אדם, כולל יהודים, צוענים ואוקראינים, חלקם גברים מבוגרים, נכים ומרבית הנשים וכמעט כל הילדים.
בין פשעיו הבולטים של מי שהיה קצין האס.אס אפשר למנות מאות פשעים, שכללו ניסויים מחרידים והתעללות כואבת בבני אדם, ששימשו כולם בתור חיות מעבדה ב"מחקריו" השטניים.
ד"ר מנגלה גם עשה ניסויים בבני אדם. בני אנוש שימשו את מנגלה בתור שפני ניסיון, כשהוא מנהל ניסויים הכרוכים בהתעללויות איומות. הניסויים הכאילו רפואיים שלו התמקדו בילדים, תאומים ואנשים צעירים, כשהוא מציג את עצמו בפניהם כ”דוד מנגלה” ומחלק להם ממתקים.
הניסויים האכזריים הללו גרמו בסופו של דבר למותם של מרבית הילדים. ניסויי מנגלה כללו, בין היתר, הזרקה לגוף של חומרים מסוכנים, חשיפה לתנאים קיצוניים שונים, ניתוחים פולשניים ללא הרדמה ואפילו בלי שיכוך כאבים, כריתה של אברי הרבייה והזרקת חומרים שונים לתוך לתוך הלב.
לא מעט תאומים ואסירים נמוכי קומה שימשו גם הם במחקריו הזדוניים. בתאומים הוא השתמש לא פעם כדי להשוות את התאום או התאומה בהם ביצע ניסויים קשים, אל מול אחיו או אחותה, שבהם לא נגע.
את כל אלה ביצע מנגלה, למרבה הזוועה, כשהוא נושא את התואר "רופא". הוא גם פיקד על הרופאים היהודים במחנה ואכף במרץ את כללי הזוועה הגזעניים שלו.
עם סגירת מחנות אושוויץ, לקראת הכיבוש הסובייטי של האזור, עבר מנגלה למחנה הריכוז מאוטהאוזן. לאחר התבוסה הנאצית במאי 1945 נעלמו עקבותיו. בשנים שאחרי הוא הגיע לארגנטינה ומצא בה מיקלט.
כמו פושעי מלחמה נאצים אחרים הוא בנה לעצמו חיים חדשים, כשהוא שומר מרחק מציידי הנאצים ומהמוסד הישראלי. שוב ושוב הוא הצליח להימלט ובשנת 1960 תמונתו פורסמה והשלטונות הגרמניים הציבו פרס על ראשו. לבסוף הוא התמקם בברזיל, בה קשה היה לאתרו.
בשנת 1979 מנגלה מצא סוף סוף את מותו. זה היה מוות בטביעה באחד מחופי הים של ברזיל. אף שנקבר, הוצאה גופתו מהקבר בשנת 1992 ובדיקות דנ"א שנעשו אז אישרו סופית שהשטן הנאצי סוף סוף עבר מן העולם.